למה אין תחבורה שיתופית בישראל?

| אסף נתיב |

אם ביקרתם לאחרונה בניו יורק, טוקיו או ניירובי בטח המליצו לכם להוריד את האפליקציה של אובר או ליפט. החברות הללו מפעילות שירות של תחבורה שיתופית – ובאמצעותן, כל אדם יכול לשמש נהג מונית ברכבו הפרטי. החברות הללו הופכות את ההתניידות בערים לזולה, נוחה ומהירה יותר – בין היתר דרך שירותים חדשניים כמו מוניות-משותפות (מעין מונית שירות במכוניות פרטיות, רק עם מסלול גמיש).

תחבורה שיתופית יעילה כלכלית (ביחס לרכב פרטי), מייתרת לחלק מהאנשים את הצורך באחזקת רכב, מפחיתה את תאונות הדרכים, וספציפית בישראל – יכולה לסייע למאות אלפי אנשים שמחפשים פתרונות תחבורה בשבת.

איך קרה שאומת הסטארט-אפ מפגרת מאחורי מדינות כמו מצרים, מרוקו ופקיסטן?

בשביל להבין את זה, צריך לצלול לפוליטיקה הפנימית של הליכוד: מאז שנת 2009 עומד השר ישראל כ"ץ (הליכוד) בראשות משרד התחבורה. כדי להיבחר ברשימת המפלגה לכנסת, אפילו לשר ותיק אין ברירה אלא לשמור על קשרים טובים עם מתפקדי המפלגה, שקובעים את גורלו בפריימריז.

על-פי דיווחים שונים, איגוד נהגי המוניות פקד לליכוד כ- 2,000 אנשים – כוח לא מבוטל שיכול להשפיע על רשימת המפלגה לכנסת (בין היתר באמצעות דילים שונים). אגב, איגוד נהגי המוניות כנראה משמר כוח פוליטי גם במפלגת העבודה. לובי נהגי המוניות דואג לעצמו ואין לו בעיה לתקוף כל פוליטיקאי, כולל את ראש הממשלה. כך לדוגמא כתב אברהם פריד, יו"ר ארגון הגג של בעלי המוניות: "ביבי סופרמן? מעניין איך ראש הממשלה […] לא שומר על פרנסתם של חברי נהגי המוניות מול משקיע טייקון כמו אובר […] מזל ששר התחבורה ישראל כ"ץ קיים ועומד על המשמר!".

ההודעה של פריד נכתב בעקבות ישיבת הממשלה, במהלכה התווכחו באופן חריג נתניהו וכ"ץ אודות כניסת אובר לישראל. יומיים קודם לכן, נכח השר כ"ץ בברית של חבר ליכוד בחיפה וצולם מחובק עם אברהם פריד.

השר כ"ץ עם יו"ר איגוד נהגי המוניות, אברהם פריד

השר כ"ץ צוטט בעבר אומר כי מי שרוצה להכניס את אובר לישראל צריך "להכין 8-9 מיליארד שקל לפיצוי נהגי המוניות". אנחנו אמנם לא מומחים לנושא כמו השר הממונה על התחום כבר תשע שנים – אך את ההיגיון העומד מאחורי גובה הפיצוי ממש לא הצלחנו להבין.

טענות ענייניות

חשוב להזכיר שישנן גם טענות עובדתיות העלות נגד אפליקציות של תחבורה שיתופית: הראשונה היא הסיכון הביטחוני, במצב בו כל אחד יכול להיות נהג (כולל, בתיאוריה, עבריינים ומחבלים). דאגה נוספת היא מיומנות הנהגים והנהגות.

באופן אישי, אני (אסף), לא חובב גדול של רגולציה – אך במקרה הזה אני סבור שניתן לתת מענה די פשוט לשתי הבעיות הללו: משרד התחבורה יכול לקבוע למשל שכדי להפוך לנהג יש להוציא תעודת יושר מהמשטרה ולעבור קורס הכשרה (רק שיהיה אינטרנטי וזול). במידה רבה, לאובר ודומותיה אפילו יתרון על-פני מוניות רגילות: פרטי הנהגים חשופים לכל, כולל דירוגים וביקורת על התנהגותו, על מצב הרכב ועוד.

בהיבט תאונות הדרכים, בשל אחוז השימוש הגבוה באפליקציות בקרב צעירים, מחקרים הראו ירידה ניכרת בתאונות הדרכים בקרב צעירים (כ- 18.5%) כאשר גם שיעור התאונות הקשורות באלכוהול ירד ב-30%.

בשורה תחתונה, כולנו משלמים מחיר על פוליטיקאים שעובדים עבור קבוצות לחץ – במקום לעבוד בשבילנו. זה מקומם באופן כללי, ובנושא הזה במיוחד – בגלל השבת. מאות אלפי אנשים נשארים תקועים בבתיהם בלי יכולת לבקר את ההורים או לנסוע לים, פשוט כי אין תחבורה בשבת. אם היו מאפשרים כניסה של מפעילים פרטיים, זולים, גמישים – הרבה מאוד אנשים היו נהנים מבלי שצריך לשנות את הסטטוס-קוו (שנוגע לתחבורה ציבורית).

אז מה הפתרון? תהפכו גם אתם לקבוצת לחץ והצטרפו למפלגות הדמוקרטיות!

*

הכתבה היא חלק מפינת "טרחנות לשבת" השבועית בפייסבוק. לפינות קודמות:

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה