על אגודות עותמניות וצביעות קואליציונית ואופוזיציונית.

הפעם בטרחנות לשבת על אגודות עותמניות וצביעות קואליציונית ואופוזיציונית.

זה אולי (לא) יפתיע אתכם, אך בישראל 2018 עדיין קיימים שלל גופים ציבוריים הפטורים מכל סוג של ביקורת, בחסות החוק. מדובר בעיקר בארגוני עובדים, החל בהסתדרות החדשה וכלה בארגון הרופאים הר"י. באמצעות לובי חזק מול הכנסת, הם הצליחו להתקמבן על פרצה בחוק העמותות, כך שהם ממשיכים להיות מוגדרים כאגודות עותמניות כאילו אנחנו במאה ה-19.
זה אמיתי והתוצאה של זה היא אפילה כמעט מוחלטת שמובילה שוב ושוב לשחיתויות – על חשבון הציבור (בתגובות).
אנו מותחים ביקורת חדשות לבקרים על שרת המשפטים איילת שקד שלא פועלת לתיקון העוול ואף הפילה חוקים שהציעה האופוזיציה בנושא. היא ואחרים מתנגדים לשינוי כי יש פה לחצים מטורללים מכיוון ההסתדרות על ח"כים מכל הסיעות לשמר את המצב הקיים. מביך איך כולם מאוחדים לשמר את הרעה החולה הזו, למעט כמה צדיקים דוגמת מיקי רוזנטל ו עליזה לביא. התמונה בפוסט היא מתוך סרטון בו רוזנטל מספר איך ההסתדרות החליטה לחסל אותו בפריימריס כי הוא ניסה לבטל את מעמדה כאגודה.

השבוע שקד סוף סוף הצטרפה לצדיקים, חלקית. שרת המשפטים הצליחה לראשונה להעביר את הסמכות לטיפול באגודות למשרד המשפטים. כרגע ממדובר בפעולה קוסמטית בלבד, אך שקד יכולה בהמשך לגרום למהלך הזה להוביל לשינוי אמיתי. פנינו לשקד בנושא ואנו מקווים שתמשיך באומץ עד הסוף ותחייב את האגודות בשקיפות אמיתית.

מה שמוזר זה שדווקא מהמהפך הזה הסתייגו לא מעט חברי אופוזיציה והצביעו השבוע נגד! נכון, הממשלה שמטרפדת חוקים בנושא שראויה לכל גינוי, אבל סוף סוף הקואליציה מביאה מהלך לאחר עבודת מטה מעמיקה – ואתם מתנגדים?

כן, הכי כיף שההסתדרות וחבריה עוזרים לך בפריימריס ובמהלכים אחרים, אבל מה עם הציבור הרחב? מה עם כספי הציבור המממנים האגודות? איזו הצדקה לכל הרוחות יכולה לאפשר להם לשמור על עלטה?

לא פחות מ-14 ח"כים הצביעו בעד הכשרת השחיתות, והנה הטרחנות מתעצמת ונציין כמה משמותיהם של אלו שנתנו אור ירוק לעלטה דווקא מהאופוזיציה: מיכל בירן, עמר בר-לב, יעל כהן פארן, איילת נחמיאס ורבין, איציק שמולי, קסניה סבטלובה, דב חנין ומאיר כהן.

מה היה להם להגיד בתשובה? כאן זה נהיה ממש מוזר: ברלב, שמולי, ופארן מסרו לנו שזאת הייתה "עמדת הסיעה". כלומר שכמו שיש משמעת קואליציונית שהופכת ח"כים לרובוטים, אז הם הצביעו לפי משמעת אופוזיציונית כדי להציג חזית אחידה.

אז פנינו ליואל חסון, מרכז האופוזיציה. נחשו מה? הוא מסר שלחכ"ים במחנה הציוני היה חופש הצבעה! לא רק זאת, אלא ששתי חברות כנסת מהמחנ"צ כן הצביעו בעד המהלך: סתיו שפיר ולאה פדידה.

אז חזרתי אליהם. שמולי הסביר לי בכנות שלא התעמק בהצבעה ופשוט הרים יד נגד הקואליציה. למיכל בירן הסבר מפורט, אבל השאר תירצו תירוצים שונים.

שימו לב שאפשר לנהוג אחרת. שפיר שכן הצביעה נגד חבריה ובעד המהלך, אף שהממשלה בעבר טרפדה חוק שלה בנושא – פשוט שמה בצד את האגו. היא אמרה לי "אצביע בעד כל הצעה שהולכת בכיוון הנכון, ואני מאמינה שכך צריכים לפעול כל חברי הכנסת ולגבי כל הצעת חוק".
*
הסיפור הזה מרתיח במיוחד משום שבסקירת הצל שלנו למיקי זוהר גיחכנו על כך שהוא מודה שהמניע שלו להפלת חוקי האופוזיציה זה רק בגלל שמות המגישים. כלומר, הוא מצביע נגד חוקים מצוינים לעם ישראל – רק בגלל שהם לא מהמחנה שלו.

כעת אתם רואים שיש ח"כים לחיצים אפילו מספסלי האופוזיציה, והמצב היום במליאת הכנסת הוא בדיחה גמורה – רוב החוקים שמשנים את החיים שלנו מקצה לקצה עוברים/נופלים בגלל שיקולים לא ענייניים ומתוך משחקים שמתאימים לגן חובה.

מה שכן, אנחנו תמיד בצד של השקיפות, ולפחות בנושא האגודות העותמניות בו ישראל מתנהלת כעולם שלישי, אנו עומדים מאחורי שקד וניתן לה את כל הרוח הגבית הדרושה.

מסכימים איתנו? יחד נשנה את חוקי המשחק וניתן לאור השמש לשטוף הכל – מניעי חברי כנסת מכל הסיעות.
מוזמנים לתמוך בנו אפילו רק על ידי שיתוף הכתבה כדי להראות לכולם מי באמת עובד אצלנו ומי עבור עצמו. ככל שנצבור יותר עוצמה, ככה נצליח לגרום לח"כים לחשוב פעמיים לפני שיעשו שטויות. שבת שלום.

התגובות המלאות:

איילת נחמיאס ורבין: ככל שזכור לי תמיד הצבעתי והצבענו בכנסת הנוכחית כנגד העברת סמכויות בין משרדים. הם משחקים לגו ואנחנו לא צריכים לשתף עם זה פעולה. יכול להיות שכאן היה בזה היגיון מסויים. בכל מקרה לא התקשרו אלי לא מקקל ולא מההסתדרות. באופן ענייני – גם בהקשר של אגודות שיתופיות וגם של אגודות עותמאניות אני חושבת שנדרשים שינויים רבים.

פארן: הצבעתי עם הסיעה כמובן, אנחנו תמיד נגד העברת סמכויות של הממשלה.

מיכל בירן: אני תומכת עקרונית בצעדים להגברת השקיפות והחלת כללי המנהל התקין על כל גוף ציבורי ופרטי במדינת ישראל, ובכלל זאת בהסתדרות העובדים. עם זאת, יש יחוד לארגונים היציגים של עולם העבודה ולא בכדי הם מתנהלים במסגרת משפטית משלהם, לרבות מערכת בתי משפט ייעודית. לכן אני מתנגדת נחרצות להחלת רגולציה מטעם המדינה על ההסתדרות מבלי שהאחרונה תהיה מעורבת בגיבוש הנהלים והחוקים שיחולו עליה. צעד כזה, ללא תיאום עם ההסתדרות, אינו אלא חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של הצרת כוחה של העבודה המאורגנת בישראל כחלק מפירוק מדינת הרווחה. הצעת החוק לה התנגדתי מונעת, לדוגמה, מעובדים להסתיר את מצבה הפיננסי של קרן שביתה.

אם יהיה גלוי בפני המעסיקים כמה כסף יש בקרן השביתה, הם יוכלו לדעת בדיוק כמה ימים הם צריכים להחזיק מעמד כדי לשבור את העובדים. הדבר פוגע ביכולת של אנשים לממש את זכותם לשבות על מנת להבטיח לעצמם תנאי עבודה הוגנים. על מנת למנוע עיוותים מסוג זה, יש לדאוג שארגוני העובדים יהיו שותפים מלאים בהליך הדמוקרטי.

(ואני, תומר, אבהיר, שבחלק מההצעות דוגמת זו של שפיר, יש התייחסות לנושא והחרגת קרן השביתה. בירן לא הביאה ולא קידמה הצעה נגדית).

דב חנין: מכיר היטב את שרת המשפטים ולא תומך בה.

מאיר כהן סירב להגיב.

הכתבה היא חלק מפינת "טרחנות לשבת" השבועית בפייסבוק. לפינות קודמות –

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה