חוזרים למבקר המדינה 3: לאן הלכו המיליארדים שהושקעו בפרויקט "מסע"?

כשהמדינה מפרטת בפנינו את החטאים שלה בשגרה, רובנו מתעלמים. אז לכבוד חג הפסח שקוף מנפנפים בחמץ של ישראל: בכל יום נפרק נושא אחד מדו"ח מבקר המדינה, בשפה פשוטה. והפעם: כך מתעלם משרד רה"מ מביקורת על הוצאות מנופחות בפרויקט "מסע"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יאיר כספי |

אולי לא שמעתם או שמעתן הרבה על פרויקט "מסע", אך לאורך 12 השנים האחרונות כולנו מימנו את קיומו בעלות של כמיליארד שקלים. המטרה המוצהרת של הפרויקט היא לחזק את הקשר בין יהדות התפוצות למדינת ישראל, באמצעות שלל מסלולים: תכנית פיתוח קריירה, לימודי יהדות, מסלול מנהיגות, תנועות נוער ועוד. 

משנת 2006 הוציאה ממשלה ישראל והסוכנות היהודית כמיליארד שקל (כל אחת) כדי להביא כ-120,000 יהודיות ויהודים מרחבי העולם לישראל. הבעיה? מבקר המדינה קבע שאין לפרויקט יעדים שאפשר למדוד כדי לבחון אם היא משיגה את המטרה, שהעבודה עם חברה אמריקאית למטרות רווח מנפחת הוצאות ושמשרד רה"מ מתעלם מכל ביקורת בנושא – גם כשהיא מגיעה מהחשב שלו.

יש לכם 6 שעות לאשר תקציב, בברכה

אז איך מנהלים תכנית של מיליארדים ללא מטרות? מרכיבים ועדה גדולה ומסורבלת ולא טורחים לכנס אותה. 

בראש פרויקט מסע עומדת ועדת היגוי, שהיא בעלת הסמכות העליונה בפרויקט. בראש הוועדה עומדים יחד מזכיר הממשלה ומנכ"ל הסוכנות היהודית. הוועדה מורכבת משמונה נציגי ממשלה ושמונה נציגים מהסוכנות. בשנים 2013-2018 אמורה הייתה הוועדה להיפגש 24 פעמים, אך בפועל התכנסה רק ל-12 מפגשים.

חניכי פרויקט מסע. אין יעדים מדידים לפרויקט

משרד ראש הממשלה הגיב למבקר שהחלטות שאינן מורכבות מתקבלות במשאל טלפוני. ההגדרה להחלטות "שאינן מורכבות" עשויה להטעות. ב-2017 לדוגמה, משרד רה"מ העביר לחברי הוועדה את תכנית התקציב במייל ונתן להם פחות משש שעות לאשר אותו.

בסוף אותה השנה, פנה סגן מנהל אגף הפנים במשרד רה"מ למזכיר הממשלה ולנציגים שונים בסוכנות היהודית והתריע על התנהלותה הלקויה של ועדת ההיגוי. גם רה"מ העלה שאלות רבות בנוגע לתכנית האסטרטגית של הפרויקט ואף שאל אם קיימים יעדים מדידים. 

צחי ברוורמן. האחראי על הפרויקט מטעם משרד רה"מ

"ראש הממשלה אמר כי לדעתו פרויקט מסע צריך להתמקד במשתתפים שמביאים את התועלת הגבוהה ביותר לישראל וציין כי יש להתמקד בין השאר בהבאת מהנדסים, מתמטיקאים ומומחים לרובוטיקה לארץ", נכתב בדו"ח המבקר. "ראש הממשלה גם הוסיף כי הממשלה מוכנה לתמרץ מבחינה כלכלית משתתפים כאלה, גם אם יהיה זה על חשבון תמריץ כלכלי למשתתפים אחרים וגם אם מספר המשתתפים בפרויקט יקטן ביותר מ-50% מהמשתתפים הקיימים".

שאלות אלו של ראש הממשלה נותרו ללא תשובה. לא נעשו כל התאמות באשר להצעותיו לייעול התוכנית והכוונת הפרסום למשתתפים עתידיים. תוכנית מסע נשארה ללא תוכנית אסטרטגייה וללא יעדים. האשמה נופלת על כתפיו של מזכיר הממשלה צחי ברווברמן, האחראי על הפרויקט מטעם משרד רה"מ.

מכרז? נו באמת

אחת הביקורות החמורות של המבקר נוגעת לדרך המינוי המפוקפקת של סגן מזכיר הממשלה. עם כניסת המזכיר לתפקיד, סוכם על יצירת משרת סגן, לטובת משימות שאינן קשורות בעבודת הממשלה. נקבע שהמינוי למשרה יעשה באמצעות מכרז. אבל לאנשי משרד רה"מ זה לא כנראה לא התאים.

ברוורמן טען שיש צורך לאייש את משרת הסגן הבכיר בדחיפות ולכן יש לפטור את המשרה ממכרז. מבקר המדינה מצא ש"ממכלול המידע שלעיל עולה חשש כי פעולות משרד רה"מ מתחילת 2015 נועדו לאפשר מינוי של עובד שהוראות תקנון שירות המדינה אינן מאפשרות את התמודדותו לתפקיד".

לקריאת כתבות נוספות בסדרת הפסח "חוזרים למבקר המדינה":

ב-2017-2018 מזכיר הממשלה פעל יחד עם מנכ"ל משרד רה"מ לשדרוג המשרה (מבחינת שכר ותנאים) וכן ביקש לפטור אותה ממכרז. נציבות שירות המדינה הציעה לעשות מכרז בזק וכך גם לעמוד בדרישת המכרז וגם לענות על בקשתו של מזכיר הממשלה למינוי מהיר של המשרה.

עם זאת, ועל אף הדחיפות שאותה ציין המזכיר והמנכ"ל, לא התקיים מכרז למילוי המשרה. עד סוף כתיבת הדוח, קרי 2020, לא פורסם מכרז והמשרה מאויישת באופן זמני.

סיור של פרויקט מסע. 20% מהעובדים שייכים לחברה אמריקאית פרטית

חברה אמריקאית עם משכורות מנופחות

בנוסף, המבקר מצא שחברת מסע מפעילה תחתיה חברה אמריקאית פרטית ללא שום פיקוח. החברה, "Masa North America", נמצאת בבעלות הסוכנות היהודית ומעסיקה 14 עובדים ועובדות, שמהווים 20% מכל עובדי חברת מסע בארץ ובעולם. החברה רשומה כחברה למטרות רווח, מה שמגביר את הצורך בפיקוח.

ב-2016 החשב לשעבר של משרד רה"מ נכנס לתמונה ועשה בדק בית, לאור פער תקציבי של מיליון דולר. הוא שלח שורה של המלצות למשרד: להקטין את היקף הפעילות של חברת הבת ל-10% מהיקף הממשתתפים וההיקף הכספי. לצמצם את תקציב הרווחה של העובדים בחברה הפרטית כך שיתאים לתנאים של שירות המדינה – ולא יותר. להגדיר תשלום סביר על האירועים השנתיים. לבדוק את הוצאות השיווק בחברה בניו-יורק.

הוא ביקש להביא לוועדת ההיגוי את מסקנותיו. אך מבדיקת מבקר המדינה, חברת מסע כלל לא הייתה מודעת למסקנות אלו. כלומר, משרד רה"מ העביר אותן לארכיון תיבת המייל ופשוט התעלם.

אזמ"ע (איך זה משפיע עלינו?): כספי ציבור לטובת פרויקט מסע פוזרו בלי פיקוח, הגיעו לחברה אמריקאית למטרות רווח, תוך התעלמות מביקורת פנימית במשרד רה"מ. מעבר לזה, בכלל לא ברור אם מסע אפקטיבית ביעדים שלה, ומצדיקה מימון ממשלתי – כי מעולם לא טרחה לכתוב אסטרטגיה. זה הכסף שלנו, כשהוא מתפזר בצורה כזאת, הוא לא מגיע למקומות אחרים.

מעש"י (מה עושים כדי לתקן?): משרד רה"מ התעלם מכל ביקורת וממשיך לעשות את זה. תכנית "מסע" פועלת בתחום החינוך, מול יהודים מכל העולם – פגיעה בשמה הטוב יכולה לפגוע בהשגת תרומות ושיתוף פעולה של גורמים מחו"ל. הצטרפו לסיירת השקיפות ונפעיל לחץ על מי שצריך כדי שידעו שאנחנו יודעים טוב מאוד מה הם עושים.

לא מכירים את סיירת השקיפות? לחצו כאן

שתפו את הכתבה
0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *