חוזרים למבקר המדינה 8: זוגות גרושים נופלים בין הכיסאות

כשהמדינה מפרטת בפנינו את החטאים שלה בשגרה, רובנו מתעלמים. אז לכבוד חג הפסח שקוף מנפנפים בחמץ של ישראל: בכל יום נפרק נושא אחד מדו"ח מבקר המדינה, בשפה פשוטה. והפעם: מספר המתגרשים בארץ עולה ועולה אך המדינה תקועה הרחק מאחור

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עתליה רויכמן |

לפי הסטטיסטיקה, אחד מכל ארבעה זוגות בישראל עתיד להתגרש. רבים מהמתגרשים חווים לחץ אישי, משפחתי, כלכלי, חברתי ומשפטי בעל השפעות לטווח הקצר והארוך. גירושין משפיעים כמובן גם על הילדים של הזוג, ועלולים לגרום לדיכאון, חרדה, הערכה עצמית נמוכה ומסוגלות חברתית ולימודית נמוכה. במקרים קיצוניים יותר נוצר מצב שילד מנתק קשר עם אחד מהוריו.

איפה נכנסת המדינה בנושא? משרד הרווחה נדרש להפעיל עובדים סוציאליים שידווחו על מצבם של ההורים לפני החלטת בית המשפט על משמורת ומזונות, ימנעו מצבים קיצוניים של ניתוק ילדים מהוריהם, ויסייעו לזוג המתגרש למצוא מגשר או מגשרת. מבקר המדינה בדק את הנושא לעומק ומצא סחבת, מחסור בתקציבים ותנאי עבודה בלתי אפשריים לעובדים הסוציאליים.

ממליצים על דעת עצמם

כאשר ההורים אינם מגיעים להסכמה בנוגע למשמורת על הילדים, בית המשפט מתערב ולשם כך נעזר בשירותי הרווחה ובעובדים סוציאליים. הם מבצעים "תסקיר", הערכת מצב בכתב שכוללת חוות דעת על התנהלות ההורים, בדיקה לגבי אלימות במשפחה, כלכלת הבית ולבסוף המלצה על ההחלטה הנכונה לילדים בשלב זה בחיים.

בנוסף, לבית המשפט יש יחידות סיוע (יח"ס) שהוקמו על ידי משרד הרווחה במטרה לסייע ביישוב סכסוכים משפחתיים מחוץ לבית המשפט. ביחידות ניתן למצוא שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול למשפחות. לפי החוק – זוג בהליכי גירושין יגיע תחילה ליח"ס ורק לאחר מכן לבית המשפט.

מבקר המדינה מצא כי למרות הגדילה המשמעותית במספר הזוגות המתגרשים בשנה (יותר מ-600% גדילה מאז בשנות ה-50 וה-60), וחרף השינויים החברתיים בשנים האחרונות – החוק לא עודכן בסוגיות המשמורת והמזונות.

כך נוצר מצב משפטי לא ברור ואי וודאות גם בקרב המתגרשים וגם בקרב העובדים הסוציאליים: על מי לשלם מזונות? איך יתנהלו המשמרות? גם משרדי העובדים הסוציאליים לא גיבשו עמדה בנושא או הנחיות ברורות לעובדים, הנדרשים להמליץ לבית המשפט בנושאים אלו על דעת עצמם.

אין מספיק תקציב לגישור

זוג בהליך גירושין מופנה לעתים קרובות להליך גישור. יתרונותיו של גישור ברורים: פתרון מוסכם ללא התערבות עורכי דין. משרד הרווחה מפעיל כ-100 תחנות שמטרתן לספק טיפול זוגי ומשפחתי, אך גודל התקציב המופנה לתחנות אלו נמוך מדי, מה שמגביל את כמות המשפחות הזוכות לטיפול או לחוסר מיצוי של התהליך הטיפולי. בתחנות קיימות מעט מאוד קבוצות תמיכה והדרכה להורים, ולא קיים כלל מענה לילדים הנפגעים מתהליך הגירושין גם כן.

לקריאת כתבות נוספות בסדרת הפסח "חוזרים למבקר המדינה":

בנוסף, התגלה כי ב-2017 הוקצו 18 מיליון שקל כדי לאפשר למשפחות מעוטות יכולת לקבל גישור בחינם. עד כה, אין אפילו משפחה אחת שהשתמשה בזכאות הזו וקיבלה שירותי גישור ללא תשלום. בין היתר, הסיבה לכך היא שרשימת המגשרים שקיבלו הזכאים הייתה לא רלוונטית והכילה רק מגשרים שלא עובדים בהסדר.

לא קיים כלל מענה לילדים הנפגעים מתהליך הגירושין

חלק מהבעיה היא הסרבול של הליך בחירת המגשר, שדורש מבני הזוג לקבל החלטות יחדיו בתקופה קשה זו. לאחר קבלת רשימת מגשרים כללית וארוכה, הצדדים לרוב נדרשים להחליט יחד: האם לפנות לגישור? אם כן, לאיזה מגשר נפנה? מי מתאם את הפגישה? תהליך זה לוקח זמן וגם יוצר סכסוכים נוספים בין הצדדים, מה שגורם לזוג לוותר או לדחות את הליך הגישור.

יותר מתגרשים – פחות עו"סים

למרות עליית המתגרשים בשנים האחרונות, תקן העובדים הסוציאליים לא השתנה ואפילו פחת, למרות עומס העבודה. מצב זה יוצר השלכות על הטיפול של העובד או העובדת עם המשפחה. 

המשמעות בפועל היא עיכוב משמעותי בעבודתם, בתהליך הקריטי של קביעת המשמורת. בית המשפט מקציב זמן של 45 ימים להגשת התסקיר לאורו נקבעות ההחלטות, אך בפועל העובדים הסוציאליים מגישים אותו לאחר חודשים ולעיתים אף לאחר מעל לשנה. מעבר לכך שזו הפרה של צו בית משפט, הסכסוך המשפחתי בינתיים מתעצם והמשבר המשפחתי ממשיך לפגוע בזוג ובילדים.

עומס העבודה של העובדים הסוציאלים פוגע בזוג ובילדים

משרד הרווחה מודע לעומס העבודה, לזמני ההמתנה לתסקירים ולנזק הנגרם, אך במשך 15 שנה לא נקט בשום צעד בנושא ולא גיבש תוכנית פעולה.

כך למשל, מבקר המדינה בחן האם העובדים הסוציאלים מיומנים מספיק כדי להתמודד עם סיטואציה ייחודית זו. הוא מצא כי משרד הרווחה לא דאג לרענון הכשרת העובדים הסוציאליים בנושאים כמו מיומנות טיפול זוגי ומשפחתי, גישור והופעה בבית משפט. הוא גם לא דאג להכשרה בנושא מקרי ניתוק קשר בין ילדים להוריהם ("ניכור הורי") – מקרה שמחייב זיהוי מוקדם. שכיחותם של מקרי ניכור הולכת וגדלה, אך המשרד לא גיבש הנחיות ונהלי עבודה בסוגייה.

מכיוון שזמני ההמתנה ארוכים וקיים היעדר בטיפולים, וגם כיוון שבאופן טבעי עבודת העובדים הסוציאליים היא חודרנית ולא פשוטה לעיכול, נגרמת העצמת תחושות התסכול וההתנגדות לטיפול בקרב המשפחות. משאלון שהעביר מבקר המדינה עולה כי 72% מהעובדים הסוציאליים נחשפו לתוקפנות פיזית מצד המשפחות ו-56% דיווחו שנחשפו לתוקפנות מילולית במידה רבה עד רבה מאוד. 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? כתבו ל: [email protected]

שתפו את הכתבה
0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *