חוזרים למבקר המדינה 4: נדבן יהודי רוצה לתרום לשגרירות בחו"ל? שיחכה 17 שנה

כשהמדינה מפרטת בפנינו את החטאים שלה בשגרה, רובנו מתעלמים. אז לכבוד חג הפסח "שקוף" מנפנפים בחמץ של ישראל – בכל יום נפרק נושא אחד מדו"ח מבקר המדינה מ-2019, בשפה פשוטה. והפעם: הפלונטר באישור תרומות וחסויות לשגרירויות ישראל בחו"ל, שנמרח מאז 2003

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| נעמה יערי |

לקראת סוף שנת 2017 פורסם בוואלה! ששגריר ישראל באו"ם דני דנון ארגן אירוע לציון 100 שנים לכ"ט בנובמבר. האירוע כלל השתתפות של בכירים כמו סגן הנשיא מייק פנס, שר האוצר האמריקאי דאז סטיב מנוצ'ין ועוד. האירוע עצמו מומן מתרומות שלא דווחו למשרד החוץ או לממשלה. 

בעקבות פרסום התחקיר הגישה ח"כ קארין אלהרר תלונה למבקר המדינה בנושא גיוס הכספים בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה. המבקר החליט לבדוק את נושא קבלת התרומות ומתן החסויות על ידי נציגויות ישראל בחו"ל, וכתב דו"ח חמור על הנושא. בין היתר: 17 שנה שחלפו לשווא בלי שמשרד המשפטים הגיע להחלטה בנושא. 

הפלונטר הביורוקרטי

לעובדי מדינה ממשרד החוץ אסור לקבל תרומות כספיות, אלא אם יש אישור לכך מהממשלה. כבר ב-2003 מינה היועץ המשפטי לממשלה דאז ועדה בין משרדית כדי להסדיר את נושא קבלת התרומות. ב-2007 סוף סוף התגבש נוהל מוסדר, אך לבסוף לא הובא ולא אושר על ידי הממשלה.

חוסר היכולת של השגרירים להגיע לאירועים או לקבל תרומות פוגע ביחסים עם הקהילה היהודית

בעקבות הפלונטר, החליט היועמ"ש ב-2015 לאפשר למשרד המשפטים להכריע בבקשות לקבלת תרומה כספית בתנאי שגובה התרומה לא ישפיע באופן משמעותי על פעילות המשרד המקבל את התרומה. אולם פה התגלה פלונטר נוסף: משרד המשפטים הסכים לאשר רק תרומות כלליות למדינת ישראל ולא תרומות למשרדים ספציפיים". 

כך ב-2016, הקונסוליה הישראלית בסן פרנסיסקו רצתה לקבל אישור לתרומה בגובה 20,000 דולר לאירוח משלחת בארץ, אך אף גורם לא הסכים או היה מוסמך לאשר זאת. במשרד החוץ הגדירו שהם עומדים בפני "שוקת שבורה". 

לקריאת כתבות נוספות בסדרת הפסח "חוזרים למבקר המדינה":

השיח הבין משרדי נמשך תוך ויכוח עז בין משרד החוץ והמשפטים, אך הנוהל עדיין לא קיים. עד היום, 17 שנים (!) לאחר שמונתה ועדה בין משרדית להסדרת קבלת תרומות ייעודיות, משרד המשפטים עדיין לא הגיש לממשלה נוהל שייקבע איך מתייחסים לנציגיות ישראל בחו"ל. 

מסרבים לקבל דיוקן של בן גוריון

החוק, תקנון שירות המדינה ותקנון שירות החוץ לא עוסקים כלל בקבלת תרומות שאינן כספיות לטובת גופים ממשלתיים (קיים נוהל על מתנות שניתנות לעובד ציבור באופן אישי). על אף זאת, הממשלה אישרה ב-2015 גיוס וקבלת תרומות בשווה-כסף לטובת אירועי יום העצמאות. 

פסלו של דוד בן גוריון. ניסיון לתרום דיוקן שלו לקונסוליה בשיקגו לא התאפשר בגלל הפלונטר

בהיעדר נוהל, משרד החוץ סיווג במקרים מועטים תרומות כמתנות לעובדי הנציגות, וכך איפשר את קבלתן, על אף שמדובר במעקף עקום של החוקים. מבקר המדינה קבע שמשרד החוץ פעל במקרה הזה בניגוד לנהלים וקבע שעל משרד המשפטים להנחות את משרד החוץ שלא לאשר בקשות נוספות מהסוג הזה.

לדברי משרד החוץ, גם פה יש חוסר גמישות בהבנת הצרכים. בפועל, מוצעות לנציגיות בעולם תרומות בשווה כסף באופן שוטף. ב-2014 לדוגמה, הציעו לשגרירות בלונדון לקבל יצירת אמנות כתרומה. ב-2015 חבר הקהילה היהודית בקנזס ביקש לתרום לקונסוליה בשיקגו דיוקן של דוד בן גוריון. 

לדברי משרד החוץ קיימת בעייתיות בחוסר היענות של הנציגויות לקבלת תרומות מגורמים מקומיים. "הבעייתיות נעוצה בעיקרה באי נעימות ובפגיעה בקשרים עם גורמים המעוניינים לתמוך ערכית במדינת ישראל", טענו במשרד. מבקר המדינה ביקש ממשרד המשפטים להביא לאישור הממשלה נוהל מוסכם בהקדם כדי לפתור גם את הסוגייה הזו.

רגלי השגרירים כבולות

לא פעם, שגרירות ישראלית במדינה זרה מקבלת בקשה לתת חסות לאירוע מקומי. במקרים רבים מדובר באירועים של הקהילה היהודית המקומית או באירועים שנועדו לקדם את ישראל. כחלק ממתן החסות מבקשים מארגני האירועים לשים את סמל המדינה ולהיעזר בנציגות המקומית בפרסום האירוע. 

היועמ"ש קבע כי צריך לבחון מראש ולאשר במשרד החוץ כל חסות שכזו, כולל אישור השתתפות אישית של עובדי ציבור, וביניהם השגרירים. במילים אחרות, הנחיות היועמ"ש המכוונות לכל משרדי הממשלה, לא התייחסו באופן מיוחד למשרד החוץ וכך יצא שכל נציגיויות ישראל בעולם מחויבות, בפועל, לאשר כל פעילות ואירוע שהשגריר או מי מעובדי הנציגויות משתתף בהם. 

גם במקרה הזה ישנו ויכוח בין משרד החוץ למשפטים על אופן אישור וביצוע הנחניות היועמ"ש. בשורה התחתונה, מבקר המדינה קבע שמשרד החוץ הפר את הנהלים, ואם הוא רוצה להחריג את עצמו מהנוהל של כלל משרדי הממשלה, עליו לעשות זאת דרך פניה למשרד המשפטים וליועמ"ש.

פסטיבל ג'אז בקזחסטן – בחסות ישראל

מבקר המדינה מצא כי ועדת החסויות לא מתעדת בפרוטוקולים את הדיונים למתן חסות, לא מנמקת את החלטותיה (על אף שהיא חייבת) ושגם במקרים בהם התנתה את האישור בקבלת הערות היא לא עקבה אחר היישום שלהן. 

משרד החוץ. עדיין אין נוהל מסודר לקבלת תרומות בשגרירויות. צילום: יוסי זמיר

כך למשל ב-2017 ביקשה שגרירות ישראל בקזחסטן לתת חסות לפסטיבל ג'אז בינלאומי. באותה השנה ביקשה השגרירות בפראג לתת חסות לאירוע שקיימה חברת בנייה בינלאומית בבעלות ישראלים, במלון פרטי לכבוד יום העצמאות ה-69 של ישראל.

שתי הבקשות הללו, כמו כמעט 130 בקשות נוספות שהוגשו לוועדת החסויות של משרד החוץ – אושרו. כל זאת, על אף שבמקרים רבים הבקשות היו דלות וחסרות פירוט קריטי, שלא מאפשר בחינה של מתן החסות לפי הוראות היועמ"ש.

אם בשלב הזה תהיתם ותהיתן מה קורה עם ועדת החסויות הבין-משרדית, אז המבקר גילה שבשנים האחרונות היא לא התכנסה ולא נתנה מענה מקצועי לבקשות של ועדות החסויות המשרדיות. במילים אחרות, כיום אין פיקוח ובקרה של משרד האוצר, או כל גורם אחר, על עבודתן של ועדות החסויות המשרדיות. 

שגרירות ישראל במוסקבה. השגרירים. לא יכולים לתת חסות לאירועים

אירוע בעייתי נוסף הוא קיום עצרת שנת ה-70 לכ"ט בנובמבר בניו-יורק. מדו"ח המבקר עולה כי המשלחת הישראלית באו"ם עשתה כמעט הכל בדרך קלוקלת. המשלחת לא אישרה מול הנהלת משרד החוץ את השתתפותה של המשלחת כולה באירוע, לא הגישה בקשה לקבלת מתן חסות לאירוע (שמומן על ידי גופים ציבוריים) וכי השגריר עצמו לא דיווח למנחיו המקצועיים במשרד החוץ על כוונתו לתת חסות לאירוע.

יתרה מכך – גם לאחר שמשרד החוץ גילה על המאורע, הוא לא ערך בירור מי נתן את החסות לאירוע, על אף שהדבר נעשה בניגוד להוראות תקנון השירות והיועמ"ש. בנוסף, מבקר המדינה קבע לאחר בירור, כי משרד החוץ לא בדק ולא הפיק לקחים מן האירוע. 

שתפו את הכתבה
0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *