בדיקת נוכחות: מי מהח"כים הגיע לכנסת בפגרה?

אורי מקלב, ינון אזולאי, מיכאל מלכאילי ומירב כהן מככבים בראש הרשימה עם מאות שעות במשכן. ומי בתחתית? יאיר לפיד, עם שהות של עשרות שעות בודדות. ואיפה ממוקמים אדלשטיין וגנץ? הנתונים המלאים וכל ההסתייגויות

| תומר אביטל |

עבודתם של חברי הכנסת מורכבת, קשה ובנויה מחלקים רבים: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור ועוד. אנחנו ב"שקוף" מאמינים בחשיבותם של כלל המדדים – ולכן משתדלים להביא לכם ניתוחים מכל הזוויות, ולנסות לייצר במקביל מדדים שכיום כלל לא קיימים, והכל כדי לבדוק מי מהח"כים עובד בשבילנו, וכמה.

אלא שהכנסת לא עבדה ולו יום אחד עבורנו מאז דצמבר 2018. למעלה משנה!  לא רק זה: חברי הכנסת יחזרו לעבוד בהיקף מלא רק במאי 2020 – לאחר הרכבת הקואליציה. 

אז כיצד אפשר בכל זאת לדעת האם חברי הכנסת עובדים בשבילנו בתקופה הזו?

קשה. אנחנו ממשיכים לעקוב ולדווח מי מחברי הכנסת נלחם למען הקמת הוועדות הקבועות. בדקנו מי מהח"כים מגיע לוועדת חוץ וביטחון – שחרף הפגרה ממשיכה להתכנס. בקרוב נפרסם מידע מעניין על טיסותיהם לחו"ל. וכעת אנו חושפים מדד שצריך לקחת בעירבון מוגבל: מי מחברי הכנסת בכלל הגיע לכנסת בשנה האחרונה.

מליאת הכנסת – ריקה

נכון, זה תלוי בכל חבר כנסת בתקופת פגרה מאיפה הוא רוצה לעבוד. סביר גם שאלו הגרים בקרבת המשכן, יקפצו לבקר בו יותר. אלא שלאור הנסיבות הלא שגרתיות, ולנוכח העובדה שאף אחד מחברי הכנסת לא מפרסם יומן בעת פגרה – יש במדד זה מידע שכדאי להכיר: מי מגיע למקום העבודה שלו חרף הפגרה?

מעבר לכך, הכנסת לעתים כן מתכנסת ואף נערכים בה דיונים, גם אם בתדירות נמוכה – לכל אורך השנה.

עכשיו, לאחר כל ההסתייגויות, לתוצאות:

מתנדבי "שקוף", איתי נתנאל ונבות זילברשטיין, בדקו את נתוני הנוכחות בכנסת ה-22 (3.10.2019-12.1.2020). במקום הראשון (תופים): 

  • אורי מקלב (יהדות התורה) עם 507 שעות.

מקלב הוא זה שקרא ללא הרף להקים ועדות זמניות שימשיכו לעבוד בזמן הפגרה. הוא הסביר לשקוף כי "למרות חוסר האפשרות להקים קואליציה, החיים עצמם כמובן ממשיכים כסדרם. בארץ ובעולם, מתרחשים אירועים חברתיים, כלכליים ומדיניים שונים ולמרבה הצער גם אסונות ואירועים קשים".

  • במקום השני ינון אזולאי, ובשלישי מיכאל מלכיאלי (שניהם ש"ס). במקום הרביעי מירב כהן (כחול לבן)
  • במקום העשירי אורית פרקש הכהן (כחול לבן) שבילתה במשכן כמעט ממחצית כמות השעות של מקלב, ועדיין התברגה מעל ל-110 חברי כנסת אחרים.
אורי מקלב (יהדות התורה) 507H 36M
ינון אזולאי (ש"ס) 458H 26M
מיכאל מלכיאלי (ש"ס) 423H 23M
מירב כהן (כחול לבן) 389H 45M
ישראל אייכלר (יהדות התורה) 339H 21M
עודד פורר (ישראל ביתנו) 273H 20M
מרדכי יוגב (הבית היהודי) 256H 43M
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) 249H 0M
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד) 235H 14M
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן) 230H 47M
  • שלל חברי כנסת שהו במשכן מאות שעות יותר מיו"ר הכנסת יולי אדלשטייןשסירב באדיקות להקים את הוועדות לאורך הפגרות המתמשכות. אדלשטיין הוא גם נציג הליכוד היחיד בעשירייה הפותחת. הבאה בתור זו חוה (אתי) עטייה (197 שעות).

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין

  • מרצ מופיעים לראשונה במקום ה-37 (יאיר גולן עם 162 שעות)

ומי במקומות האחרונים?

בנטרול שרים (שעובדים ביום-יום במשרדי הממשלה) נמצאים:

תמר זנדברג (מרצ) 79H 12M
אסף זמיר (כחול לבן) 79H 1M
עפר שלח (כחול לבן) 77H 35M
היבה יזבק (הרשימה המשותפת) 74H 21M
יואל רזבוזוב (כחול לבן) 74H 13M
איימן עודה (הרשימה המשותפת) 72H 17M
סתיו שפיר (מרצ) 61H 57M
ניר ברקת (הליכוד) 53H 20M
יאיר לפיד (כחול לבן) 49H 18M
  • הכי מעט הגיעו למשכן: סתיו שפיר (מרצ), ניר ברקת (הליכוד) ויאיר לפיד (כחול לבן). עדות נוספת להגעתו הדלה במיוחד של לפיד למשכן גילינו גם בשבוע שעבר, כשחשפנו את נתוני הנוכחות בוועדת החוץ והביטחון.
  • בני גנץ, אגב, שהה בכנסת 96 שעות – פי 2 מלפיד.

יאיר לפיד. שוב אחרון

כעיתונות פתרונות, נשתדל לשלב בזנב הכתבות אזמ"ע (איך זה משפיע עליך) ומצ"ל (מה צריך לתקן – כדי לבלום את הישנות התופעה):

אזמ"ע? את, אתה ואני מממנים את חברי הכנסת. אנחנו משלמים להם וליועציהם שכר יפה, החזר הוצאות ומעמידים לרשותם שלל משאבים (גם בפגרה) כדי שישרתו – אותנו. אם ח"כ לא מגיע למקום עבודתו ולא מפרסם את יומנו – הוא למעשה לוקח לך כסף מהכיס ומבזבז משאבים ציבוריים.  

מצ"ל? המדד המלכותי שבאמצעותו נדע באמת מה הח"כים שלנו עושים, הוא מדד שקיפות היומנים שלהם. ברגע שבמקביל לשאילתות, ישיבה בוועדות ושאר המדדים, גם הפעילות הציבורית תהיה שקופה, נוכל לנתח את פעילות הח"כים בצורה איכותית ביותר. עזרו לנו להגיע בקדנציה הנוכחית ל-61 יומנים שקופים.

תגובות – שיאני הנוכחות

השיאן ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) מסר: "הדבר הזה מדרבן ומחייב ליותר, נמשיך לעזור לציבור ששלח אותנו".

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס):"זו זכות שלי לשרת ולסייע לציבור, ויש הרבה מה לסייע למרות פגרת הכנסת. חברי הכנסת בש"ס בראשות השר דרעי, רואים את הכנסת כשליחות ולא כג'וב".

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס): "מחובתנו כשליחי ציבור לשרת את הציבור בוועדות ובדיוני הכנסת הארוכים. בתקופה של מערכת בחירות לא קל לשלב בין הכנסת לשטח ואני שמח שהצלחתי ב"ה לעשות זאת".
ח"כ מירב כהן (כחול לבן): "למען האמת, אני חושבת מה שהכי חשוב זה לבחון את הפעילות עצמה שחבר הכנסת מקדם. גם בתקופת בחירות כשאי אפשר לחוקק עדיין אפשר לקדם פעילות חשובה וכל חבר כנסת עושה זאת בדרכו. אני מתמקדת במאבק בעושק הקשישים וכן בקידום סוגיות נוספות הנוגעות לזקנים ובהן תעסוקה לאחר גיל פרישה, מרכזי יום, מוסדות אשפוז גריאטרים ועוד. אלו הנושאים שאני עובדת עליהם מהמשכן. יש לנו מוקד שמסייע לאנשים מבוגרים שפועל מהלשכה שלי".
תגובות – שיאני ההיעדרויות
מלשכת ח״כ ניר ברקת (ליכוד) נמסר בתגובה: "ח"כ ברקת ממשיך לעבוד בכל כוחו ומרצו למען הציבור בשקל לשנה וללא בקשת תמורה. בימים אלו הוא עסוק בגיבוש יוזמות ורפורמות כלכליות-חברתיות לטובת המשך הצמיחה של ישראל בכלל, ועבור הפריפריה של המדינה בפרט. לשם כך מנצל ברקת את פגרת הכנסת לסיורי שטח וקיים בחודשים האחרונים פגישות רבות עם ראשי ערים, תעשיינים, יזמים, אנשי עסקים ותושבים בצפון, בדרום, במרכז הארץ וביהודה ושומרון.
בנוסף לכך, ברקת מגיע לדיוני הועדה המסדרת עפ"י הנחיות סיעת הליכוד".

ח"כ לפיד לא מסר התייחסות.

שתפו את הכתבה
3 תגובות
  1. אמנון
    אמנון אומר:

    סתיו שפיר במפלגה הירוקה ולא במרצ.
    יאיר גולן עבר עכשיו למרצ, אבל בזמן הבדיקה, כנראה שהיה עדיין בישראל דמוקרטית.

    הבדיקה קצת מטעה, כי יש חברי כנסת, כמו סתיו שפיר, שמנצלים את הפגרה, כדי להסתובב ברחבי הארץ, להיפגש עם אנשים ולהכיר את הנושאים שבהם צריך לטפל. גם יעל כהן פארן נהגה כך ובפגרה עברה בכל רחבי הארץ, כדי להכיר וללמוד את המאבקים השונים.

    הגב
  2. מאיר אוחנא
    מאיר אוחנא אומר:

    צריך לחזק ובחר במפלגות שעובדות בשביל העם
    ולהתרחק ממפלגות שמדברת ומפלגות ללא עשיה למען עם ישראל

    הגב
  3. צבי ישראלי
    צבי ישראלי אומר:

    שלום תומר,
    בדקתם את כל חברי הכנסת אבל ציינתם בשמם רק 19! ציון שמם של ״המצטיינים״ ושל ״האחרונים״ פוגע ברבים אחרים, בעיקר אלה שצמודים לעשיריה הראשונה. הדרך הפשוטה היא לפרסם רשימה מלאה, על פי המדד שבחרתם, שעות או ימים.
    אני פרסמתי רשימות נוכחות רבות בשנות עבודתי (1978- 1987) והייתה לי אותה בעיה: כיון שפרסמתי בחדשות ״קול ישראל״ ,לא הייתה מסגרת שידור שבה אפשר לקרוא טבלה של עשרות שמות. ״פתרתי״ את הקושי בכך שהדגשתי ברדיו רק את המצטיינים ואת הגרועים ודאגתי לפרסם את כל השמות בעיתונות הכתובה! לכם אין כיום בעיה לפרסם את הדרוג המלא בתקשורת הדיגיטלית וחשוב שתנצלו אפשרות זאת.

    הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *