לבקר את התקשורת: ראיון עם המומחה לחשיבה יצירתית רן שמשוני. אין לקרוא תקשורת מבלי שיעבדו עליכם?

האם המתנגדים לחיסונים צודקים? מה היה צריך לעשות עם אסדת הגז? כיצד נדע למי להאמין? משיקים את פרויקט הקריאה הביקורתית של שקוף בשיחה מרתקת עם רן שמשוני, מומחה בתחום. בונוס: שורה של כלים ראשוניים שיעזרו לכם לדעת מתי עובדים עליכם 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

כולנו נחשפים לחדשות כמעט כל שעה, אך אף אחד מעולם לא לימד אותנו איך לקרוא אותן בצורה ביקורתית. הגיע הזמן לשנות את זה.

נכון, כל ילד יודע שהתקשורת מציגה רק חלק מהאמת, ופייק ניוז הפך למושג חם – אבל זה רק חלק קטן מהבעיה: עורכים משתמשים בכותרות ובתמונות שמפעילים אצלנו רגשות. עיתונאים מוהלים עובדות בתעמולה, ובעלי עניין בפייסבוק מציגים עצמם כעיתונאים.

כל כלי תקשורת מבנה לקוראיו מציאות מסוימת – בכוונה ובלי כוונה – גם אנחנו. לאף אחד מאיתנו אין זמן להפוך לחוקר תקשורת, להכיר את מפת האינטרסים ואת שלל המניפולציות בהן משתמשים הכותבים והעורכים.

לכן החלטנו ב"שקוף" לצאת בסדרת כתבות וטיפים במטרה לסייע לכן ולכם לפתח חוש קריאה ביקורתית: כדי שתוכלו להמשיך לצרוך חדשות, אך גם להבין מה באמת עומד מאחוריהן. והפעם: שיחה עם רן שמשוני, איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה, הוראה וחשיבה ביקורתית. שמשוני הוא ממקימי חברת "פסיפס" המתמחה בחשיבה יצירתית, למידה, הדרכה ומוטיבציה. שמשוני חיבר את הספרים  סודות הלמידה, חמוטל ואלישע עולים לכיתה א' ו-גם למורה מגיע 100.

הצלבה הכרחית

"בעבר האנציקלופדיה הייתה מקור המידע היחיד שהיה אמין ומקובל על כולם", פותח שמשוני, "כל ערך בה היה עובר תהליך ארוך של בדיקה, אימות ומחקר כך שלקורא היה ברור שהמידע בה נכון ושניתן להתבסס עליו. היום, המידע מפוזר ברחבי הרשת עם המון מקורות מידע שונים ומגוונים. מצד אחד הנוכחות ברשת מאפשרת לנו זמינות מאוד גבוהה של מידע, כך שבכל רגע נתון ניתן בלחיצת כפתור לקבל את המידע שאנו צריכים ישירות לכף היד שלנו, אבל מצד שני מגוון מקורות המידע מאוד מקשה עלינו לברור את המידע האמין, הבדוק והנכון".

לדברי שמשוני, חרף אינספור הכלים לבדיקת התכנים שאנו מוצפים בהם – לרוב אנו נוטים להסתפק בדף הראשון בגוגל במקרה הטוב, או בראש "הפיד" של הרשת החברתית החביבה עלינו במקרה הפחות טוב.

"רובנו לא מצליבים מקורות, ולא בודקים האם הכותב הוא דמות מוכרת, האם יש לו רקע אקדמי בתחום שהוא כותב עליו או שהוזכר באתרים אחרים כבר סמכא בתחום. לא תמיד פשוט לדעת אם מידע שאנחנו קוראים הוא אמין, אבל אם נסתכל בעין ספקנית על מקור המידע נוכל לאתר כמה נקודות חשובות שיסמנו לנו האם מדובר במידע או במקור אמין או לא, למשל: מה רמת העדכון של הדף? האם הכיתוב שמופיע בו קבוע או משתנה? איזה תוצאות מקבלים כאשר מחפשים את שמות הכותבים בגוגל? האם המידע שקראנו מגובה בעובדות ומחקרים? האם מצורפים קישורים או מידע מלא לגבי שם החוקר וכו', או שהכותב מסתפק באמירות כלליות ואישיות בלבד?"

ואיך נבדוק את התוכן?

"לכל נושא שנחפש לגביו מידע נמצא מספר רב של מקורות מידע שונים שלא פעם סותרים אחד את השני בהתאם לאג'נדה של כותב או מפרסם המידע".

מתנגדי חיסונים כמקרה בוחן

"נבחן לרגע את נושא החיסונים", מציע שמשוני. לדבריו, ברשת יש מידע רב בעד חיסונים לילדים ומידע רב נגד מתן חיסונים. "רוב האנשים ימצאו את מקור המידע שתומך בדעתם האישית וישתמשו בו כאורים ותומים לנושא וימשיכו לחזק ולהתחזק בדעתם. מעטים האנשים שיטילו ספק אמיתי במידע ויחפשו את האינטרס שעומד מאחוריו או את מקור מחקר המצוטט – ככל שיש כזה – ויבדקו איפה הוא התפרסם במקור ומה רמת האמינות של המקום בו פורסם המחקר לפי מדד ציטוטים (Impact Factor – מדד להערכת מידת החשיבות של כתבי עת מדעיים, על בסיס מספר הציטוטים של מאמר) ואלמנטים נוספים. יש הבדל מהותי בין מחקר מעמיק שבוצע במוסד מחקר מוכר ובלתי תלוי, לבין מחקר של חברה מסחרית".

שמשוני ממליץ בפשטות להיות "אקטיבי". "תבדוק טענה כלשהי, אפילו בפעולה אחת נוספת, פעולה שתרחיק אותך ממקור המידע הראשוני, כזו שתטיל ספק בנאמר ולא תקבל אותו כמו שהוא. מספיק שתפתח עוד חלון בדפדפן – ועשית משהו. זה יזיז אותך מהשביל שחרשו עבורך. חשיבה ביקורתית מחייבת אותנו באקטיביות".

אנשים יסכימו איתך, אבל אז יראו פוסט ממקור מפוקפק ולא יטרחו להצליב אותו

"רובנו תופסים את עצמנו כאנשים רציניים, שמפעילים מנגנוני בקרה וחשיבה ולא מקבלים כל דבר כלשונו. לא פעם התפיסה הזו של עצמנו היא מוטעית. גם מוסדות ואישים שהיית מצפה שלא יטעו ושהמידע שהם יספקו יהיה אמין, יכולים לטעות ולא לתקף מידע או ידיעה שיש להם לפני שהם מפרסמים אותה. אחד המקרים המפורסמים שממחישים את הנושא הוא כאשר אברהם בורג כיו"ר הכנסת הודיע מעל בימת המליאה על פטירתו של ח"כ אמנון רובינשטיין שהיה מאושפז. בדיעבד הסתבר שמתחו את הכנסת, אבל בורג ואנשיו לא בדקו את הנושא ולא הצליבו את המידע עם בית החולים. חשיבה ביקורתית הייתה מונעת את זה". 

אז אנשים צריכים לבדוק כל כותרת? 

"לא. לא חייבים לבדוק הכל. לא כל דבר חשוב ולא לכל אחד נושא מסוים חשוב באותה מידה כמו לאחר. אם יש משהו שחשוב לנו, או נושא שמעסיק אותנו באופן תדיר, אז כדאי לבצע בחינה נוספת של "האמת" כפי שהיא מוכרת לנו. לא פעם אני מעביר פעילויות של חשיבה יצירתית בחברות עסקיות ובמהלכה אנחנו עושים תרגילים שלוקחים את המובן מאליו, את "האמת" שברורה לכולם ומגלים שהמציאות מורכבת יותר ועמוקה יותר מאשר הברור מאילו או מהמוסכמה של כולם".

חשיבה מסדר גבוה

שמשוני ממליץ על מסמך שפרסם משרד החינוך בשם "אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה".

"בספר שנכתב ע"י צוות הפיתוח והמחקר של המזכירות הפדגוגית תחת האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים של משרד החינוך, מפורטות אסטרטגיות חשיבה ביקורתית וחשיבה מסדר גבוה במטרה להנחיל אותן לתלמידים ולפתח אצלם חשיבה ביקורתית. למשל, להסתכל על בעיה בכמה כובעים או מכמה זוויות ראיה שונות ולפעמים מנוגדות".

הספר אכן מאיר עיניים. ליקטנו עבורכם אסטרטגיות נבחרות מתוכו בסוף הכתבה. הנה דוגמא קצרה אחת מתוך פרק העוסק במאמץ מכוון להעלאת מגוון נקודות מבט. זה עוזר, לדברי המחברים, להיכנס לנעלי האחר ולהמנע משיפוטיות. 

האם יש להקים בשטח חירייה פארק או שכונה חדשה? התייחסו לסוגיה זו מנקודות מבט של בעלי עניין שונים (לדוגמא: עיריית ת"א; "הירוקים"; אלה המעוניינים לבנות בשטח). העלו נקודות נוספות של בעלי עניין אחרים).

"פעם אני האזרח, פעם אני העו"ד ופעם אני הפקיד במשרד הממשלתי או ברשות המקומית", אומר שמשוני. "ברגע שנחבוש כובע של מישהו אחר וננסה באמת לבחון את הדברים מנקודת המבט שלו, נגלה שיש עוד 'אמת', ועוד זוויות ראייה על נושא שעד לפני רגע ידעתי את הכל לגביו".

שמשוני אומר שהחשיבות היא במאמץ אקטיבי להסתכל על הנושא מזוויות אחרות ולהיכנס לנעליו של מישהו שחושב אחרת ולראות את הדברים אחרת. פרקטיקה מקובלת של הרעיון הזה ניתן למצוא במועדוני דיבייט (debate) שם המשתתפים מקבלים צד של ויכוח מסוים וצריכים לזכות ב"ויכוח" ללא קשר לדעתם האישית בנושא. "זה תהליך שמחייב אותך להטיל ספק במוכר ובאמת המוכרת ולבחון את הנושא מחדש".

אסטרטגיית חזרה לרחם

אסטרטגיה נוספת, לדבריו, היא לשאול שאלות עד הגעה למקור: מה היה קודם? ומה היה קודם? למה הם קבעו את זה? ומי מינה אותם?

"אם אגיע להתחלה – אולי זה יעזור לגבש תובנה. הדגש פה הוא על ספקנות – לא לקבל מידע כלשונו, לא להסתפק בקריאת טקסט או צפייה בסרטון ולקדש אותו, ברגע שנתחיל לשאול שאלות ולנסות לאתר מה עומד מאחורי המידע ואיזה אינטרס הוא מייצג – נוכל להיות קרובים יותר למידע אמין. שאילת שאלות והטלת ספק היא מיומנות שצריך לפתח ולכן ישנם בתי ספר שנוקטים בשיטות של מצא את הטעות כך שבאופן אקטיבי מרגילים את התלמידים לחפש את השגיאה וללמוד ממנה".

רן שמשוני

נישוב אסדת לוויתן – אתגר לחשיבה ביקורתית

שמשוני מתאר את הנישוב, הרצת אסדת הגז הטבעי לווייתן מול חוף דור, כמקרה בוחן מורכב שלא הגיע להכרעה. "אנשים עזבו את בתיהם בגלל הנישוב. חלקם עשו זאת לאחר שנחשפו למידע כזה או אחר ברשתות החברתיות והשתכנעו שיש פה סכנה, אבל חלק גדול יותר מהציבור שהתפנה החליט לא לקחת את הסיכון ולנסוע לאזור המרכז מבלי לבדוק את הנושא ובלי להטיל ספק במידע שהיה זמין עבורו".

שמשוני אומר שאם מדובר באירוע נדיר או חד פעמי ואם המשמעות של עזיבת הבית היא לא קריטית, אז אפשר לדלג על תהליך הטלת הספק ופשוט ליהנות מבית הקפה בתל אביב. אבל מה היה קורה אם היה מדובר על אירוע ארוך יותר או בעל פוטנציאל נזק מתמשך?

שמשוני מודה כי המקרה של הנישוב הוא מקרה בו קשה לקבל החלטה שקולה. "אני יכול לקרוא את מה שכתבו שומרי הבית ואת מה שכתב המשרד להגנת הסביבה. כולם מתבססים על מספרים שנראים אמינים, אז איך אכריע?" 

לדבריו, קיימת מגמה עולמית של אובדן אמון של אזרחים במערכות השלטון. לעיתים אובדן האמון הזה יכול להוביל אנשים לקבל בביטחון את מה שאדם פרטי כזה או אחר כותב ברשת החברתית, אל מול מה שאומר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. "כדי לנסות להתמודד עם מקרה מורכב שכזה, אני מציע להפעיל חשיבה ביקורתית על שני הצדדים ועל המידע שכל צד מוסר. רק אם נטיל ספק במה שאומרים לנו נוכל לקבל החלטה נכונה יותר. מה שבטוח אין לנו מה להפסיד מהתהליך". 

"חשיבה ביקורתית", מסכם שמשוני, "זו מיומנות מתמשכת. זה אף פעם לא נגמר, כי אנחנו משתנים והסביבה משתנה. ה'אמת' שהכרנו ביום אחד יכולה להשתנות למחרת, ולכן חשוב להמשיך ולבחון בביקורתיות ולהטיל ספק במידע שאנו נחשפים אליו". 

ההמלצות של שמשוני לקריאה ביקורתית. בדקו:

  • האם מקור המידע מוכר ומתעדכן בתדירות גבוהה?   
  • האם יש סימנים מחשידים בטקסט כגון שגיאות כתיב, שימוש בשפה או בשמות לא נכונים וכו'?
  • האם הכותב הוא דמות מוכרת? ניתן לחפש מידע נוסף אודות הכותב ולראות: האם הוא מופיע באתרי חדשות אחרים? האם יש לו רקע אקדמי בנושא?
  • האם הנתונים מבוססים על מחקרים? האם ניתן לאתר את המחקר הזה? איפה הוא התפרסם במקור ותחת איזו חסות?
  • להיות קורא אקטיבי – לפתוח עוד חלון, ולעשות לפחות עוד פעולה אחת של הצלבת המידע

שמשוני הוא ממקימי חברת "פסיפס" המתמחה בחשיבה יצירתית, למידה, הדרכה ומוטיבציה. ממחברי הספרים סודות הלמידה, חמוטל ואלישע עולים לכיתה א' ו "גם למורה מגיע 100".

בונוס: טעימה מתוך הספר אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה

בהקדמה נכתב כי "חשיבה היא פעילות מורכבת ורבת-פנים שבלעדיה לא מתרחשת למידה משמעותית". הנה תמצות קליל של אסטרטגיות חשיבה מאירות עיניים שחילצתי (ת.א) מכמה פרקים בספר.

בפרק העוסק בהעלאת אפשרויות מגוונות לצורך פתרון בעיה. תרגיל אחד מציע, למשל, לשאול את הילדים השאלות הבאות: 

  •         לפני תחילת הלימודים, נוצר פקק תנועה גדול ברחובות המובילים אל בתי הספר בשכונה. הציעו כמה שיותר אפשרויות יצירתיות לפתרון הבעיה.  
  •         בשנים האחרונות חלה ירידה בכוחן של המפלגות ועלייה בכוחן של קבוצות האינטרס. העלו הצעות שונות ומנומקות לחיזוק כוחן של המפלגות.

פרק אחר עוסק בניסוח שאלות – כאמצעי להתמודד עם סוגיות שאין לגביהן תשובה ברורה וחד-משמעית. בין התרגילים:

  •         אתם כתבים בעיתון מקומי. כתבו שש שאלות מעניינות לריאיון עם ראש העיר/הרשות שלכם בנושא …
  •         האם השאלה… היא שאלה המתאימה להישאל ביחס לתופעה …?
  •         לפניכם ארבעה מלבנים בעלי היקף זהה. לאחר מדידת שטחי המלבנים והשוואתם התברר ששטח המלבן שכל צלעותיו שוות הוא הגדול ביותר. נסחו שאלה בקשר לממצא זה.  

חלק נוסף עוסק במאמץ מכוון להעלאת מגוון נקודות מבט. זה עוזר, לדברי המחברים, להיכנס לנעלי האחר ולהשהות שיפוטיות. תרגילים לדוגמא: 

  •         האם יש להקים בשטח חירייה פארק או שכונה חדשה? התייחסו לסוגיה זו מנקודות מבט של בעלי עניין שונים (לדוגמא: עיריית ת"א ; "הירוקים"; אלה המעוניינים לבנות בשטח). העלו נקודות נוספות של בעלי עניין אחרים. 
  •         התייחסו מנקודות מבט שונות לסוגיית השימוש בבעלי חיים לעריכת מחקרים/ניסויים. לדוגמא, נקודות המבט של אנשי "תנו לחיות לחיות", אנשי מחקר מתחום מדעי הטבע או מתחום מדעי החברה.
  •         יש להציב מול תלמידים את המשפט: אתר זה נכתב על ידי העמותה לאיכות הסביבה. ואז לבקש מהם לשער: מה תהיה עמדת הכותב בו על השימוש בתחבורה ציבורית?

 אסטרטגיה אחרת עוסקת בהצדקת הידע והערכתו. הנה כמה שאלות לתלמידים שמופיעות בספר:

  •         הבחינו בין העובדות לבין הדעות המצויות בטקסט שלפניכם. 
  •         האם המחלוקת בנוגע לניסויים בבעלי חיים ניתנת לפתרון? האם יכולה להיות תשובה אחת נכונה לשאלה? מדוע כן? מדוע לא?
  •         האם מקור המידע  … (לדוגמא אתר אינטרנט כלשהו, כתבה, ספר) אמין? כיצד ניתן לדעת?
  •         מהו הציור הכי יפה, לדעתכם? מדוע?

"חשיבה מסדר גבוה", מודגש בספר, "אינה אלגוריתמית ודפוסי החשיבה אינם ברורים ומוגדרים מראש. לעיתים קרובות היא מסתיימת בפתרונות מרובים שלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות אך לא קיים פיתרון יחיד וברור".

 זה פרק ראשון בסדרת הכתבות של שקוף לשיפור מיומנויות הקריאה הביקורתית.

שתפו את הכתבה
5 תגובות
  1. יריב
    יריב אומר:

    ה"כתבה" הזו, למרות שהיא עוסקת בנושא חשוב, נראית כמו כתבת פרסומת למר שמשוני, לספריו ולעסקיו. בתור גוף תקשורת שמתגאה שאינו ממומן ע"י פרסומות אני מוצא טעם לפגם – ופגם גדול – בכל הפוסט הזה.

    גם אם "שקוף" לא קיבלה שקל או שווה ערך ממר שמשוני, הרי שאפילו למראית עין טוב היה לו אדון שמשוני לא פורסם וקודם בצורה כל כך בוטה. אולי מר שמשוני הוא פשוט חבר של מר אביטל ולכן קיבל במה? בשביל זה אני תורם לכם כל חודש?

    לטובת "שקוף" והאמינות שהוא מנסה לשדר, מוטב ש"כתבות" כאלה לא יראו אור.

    הגב
    • אוהד כהן
      אוהד כהן אומר:

      גם אני קיבלתי תחושה דומה במהלך הקריאה

    • תום
      תום אומר:

      נכנסתי לכתבה מתוך כוונה אמיתית לקבל כלים נוספים ויצירתיים או מבוססים שיסייעו לי להבחין בין אמת לשקר בתקשורת. לצערי הרב, לא רק שההמלצות והטיפים חוטאים למטרה אלא שהם עלולים במידה רבה רק לקבע תפיסות שגויות שרק יחמירו את המצב…
      להלן ההמלצות של המחבר ותגובתי לכל אחת מהן (למי שמעוניין כמובן לרדת לסוף דעתי)

      1. האם מקור המידע מוכר ומתעדכן בתדירות גבוהה?

      כמו ynet למשל? או ישראל היום? או כתבים מוכרים בערוץ קשת ורשת?
      או אתרי הפייסבוק של השרים או עיתון גלובס? כל אלו עונים לקטגוריה ומעוותים את המציאות באופן שיטתי ומגמתי…
      ***ראוי הדבר לעשות בדיוק הפוך! להתרחק מהמוכר והמתעדכן תדיר לאלו שלא משרתים אינטרסים מסחריים כגון אתר זה, או לובי 99 ולהבין שככל שיותר מוכר כך כנראה יותר מנוכר..

      2. האם יש סימנים מחשידים בטקסט כגון שגיאות כתיב, שימוש בשפה או בשמות לא נכונים וכו'?

      ןיקיפדיה מציגה רמה גבוהה מאוד תחבירית והגהתית, נו ו…
      זה רק תורם לתחושה של אמיתות כאשר בחלק נכבד מאוד מהנתונים ההיפך הוא הנכון! כולל תאריכים, אירועים, פרשנויות, ופערים אדירים בין ויקיפדיה בשפות שונות על אותו הערך בדיוק…

      האם הכותב הוא דמות מוכרת? ניתן לחפש מידע נוסף אודות הכותב ולראות: האם הוא מופיע באתרי חדשות אחרים? האם יש לו רקע אקדמי בנושא?

      זה למשל, טיפ מחריד. ממש מדרדר את הקורא שישען אליו לבלוע את הפתיון….
      רקע אקדמאי הוא טריק פופלארי מאין כמוהו לתת תוקף לעובדות שגויות ולפרשנויות מגמתיות ולשכנע את הקורא שהתואר של דוקטור או פרופסור מקנה למרואיין איזשהו יתרון של מוסר, ערכים או אמיתות.
      כל פוץ היום מחזיק בתואר אקדמי והשימוש בתואר כחיזוק לטענה או לתיאור אובייקטיבי של אירוע היא מגוחכת ומביכה.
      הנוכלים המתוחכמים ביותר בעולם מחזיקים במשרות בכירות במגזר הפרטי או הציבורי ומתהדרים בתארים אקדמאים שאינם מעידים על כלום למעט השכלה רחבה יותר שלעיתים אף היא נגועה…

      האם הנתונים מבוססים על מחקרים? האם ניתן לאתר את המחקר הזה? איפה הוא התפרסם במקור ותחת איזו חסות?

      ולסיום. הדרך הקלה ביותר לתמוך בתפיסה או בדיעה או להציג עובדות מזוייפות הינה באמצעות הסתמכות על מחקרים.
      אין לקורא שום יכולת להבין מהו טיבו של המחקר, באילו תנאים נעשה, אילו מחקרים סותרים אותו ואילו רציניים ואילו חובבניים.
      שלא לדבר על כמויות המחקרים שמפרסמות החברות המסחריות תחת מכוני מחקר בדויים או ממומנים.
      אפילו גופים ציבוריים שמבצעים מחקרים, לרוב אינם מבצעים אותם באופן יעיל אלא מוטה.
      הלוביסטים בכנסת מטפטפים לעיתונות מחקרים שיקריים והציבור בולע ואחכ משתמש בזה כדי לחזק את דעתו שמלכתחילה נבעה רק מעובדות שמעולם לא קרו.
      ועל זה נאמר, רובנו לא רוצים לתת לעובדות להרוס סיפור טוב.

      חבל שהכתבה פספסה בגדול אתמה שבדיוק מייצר את הכי הרבה נזק…
      הכניעה למוכר, לידוע, למפורסם, לפופולארי כאשר כולנו יודעים שכמעט בכל תחום, ההיפך הוא הנכון.

    • תום
      תום אומר:

      לצערי, מעבר לתגובה שכתבתי אודות התוכן המקצועי, אני נאלץ להסכים שהכתבה מקדמת באופן בוטה את החברה המסחרית של המרואיין כולל קישורים למוצרים וכולל "בונוס" שמספק פרק מהספר.
      אני איני חושד ולו לרגע בנסיון להתל בקוראים או מטיל דופי ביושרם של חברי המערכת והאתר. באמת.
      אני מאוד מתרשם מהתכנים הכנים והמקצועיות המאפיינת את האתר וחברי המערכת.
      אני כן חושב שנעשתה כאן טעות באופן בו הוצג הנושא עם קצת פירגון יותר שעדיף להמנע ממנו, אפילו כדי לא לייצר מראית עין של אינטרס.

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *