ועדת שרים לחקיקה – האנציקלופדיה המלאה לאיך פועלת הכנסת האמיתית של מדינת ישראל

כל מה שלימדו אתכם בשיעורי אזרחות – זה שקר. טוב, לא שקר, פשוט לא מדויק ברמה מחרידה. זוכרים את שרשרת החקיקה (טרומית, ראשונה וכו')? בינה לבין המציאות אין כמעט כלום. האם חוק יעבור – את זה לא מחליטים ח"כים לפי צו ליבם. אפילו לא לפי ההסכם הקואליציוני שנחתם אחרי הבחירות.

מי שמחליט זו ועדה עלומה במשרד ראש הממשלה (לא בכנסת) שלח"כים ולעיתונאים אין אליה כניסה. אין לה פרוטוקולים (לא במקרה, בכוונה גמורה). מ-1954 היא הופכת את הח"כים לרובוטים לפי שיקולים פרסונליים. קוראים לה – ועדת השרים לחקיקה, והיא המקום בו מוכרעות ההחלטות. במליאה? הקואליציה תצביע כאיש אחד מה שהוועדה תגיד להם להצביע.

אני (תומר) מסקר את הוועדה הזו כבר תשע שנים. הצלחנו להוביל לדיונים בכנסת בנושא, להגשת בג"ץ, לשילוב ידיים של שמאל-ימין כדי להפוך אותה לשקופה (תומכים בחקיקה בנושא בין השאר בצלאל סמוטריץ' וסתיו שפיר, איילת שקד וגילה גמליאל). זה לא עוזר – ראש הממשלה בנימין נתניהו מסרב. למה? כי ככה אפשר להעביר שם החלטות בלי צורך לנמק. בלי צורך להסביר תחשיבים שונים. התוצאה? החלטות שמקדמות אינטרסים צרים.

כל דיון אורך כדקה וחצי ומושפע בעיקר מלחצים פוליטיים והתחשבנויות (כמו בסיפור המטורלל הזה), ולא מעמדות מקצועיות.

סיקור צל לוועדה

לשמחתנו תומכי "שקוף" בחרו כעת את הוועדה לסיקור צל במושב הקרוב. כל הסיקורים נמצאים למטה, אבל לפני כן כמה מילים: 

בגלל שכתב הצל שלנו עידן בנימין לא בא מתוך המערכת, יש לו רעיונות יצירתיים. אז החלטנו, מלבד להידבק לשרים מדי שבוע ולחברי האופוזיציה (ומראים שחלקם מגישים "הצהרת חוק" וכלל לא מנסים אפילו לשכנע את השרים להעביר אותן), לנחש מה מצביעים השרים שמתעקשים לא לחשוף את הצבעותיהם. הצטרפו אלינו כבר איילת שקד, גילה גמליאל, ואפילו איוב קרא ויואב גלנט בצורה חלקית מסכימים לספר כיצד הצביעו.

אבל למה שלא פשוט נסקר אותה מבפנים?

בנוסף, עידן בנימין הציע "למה שלא פשוט נבקש לסקר אותה?" בהתחלה גיחכתי אבל אז חשבתי: למה לא בעצם? למה שהוועדה שבה כל מה שקורה בכנסת מוכרע בה – לא תהיה פתוחה לסיקור עיתונאי הוגן?

אז ביקשנו לשבת בחדר, ולהעביר תמונת מצב מלאה, מבלי לחתוך דבר, של התנהלות השרים בוועדה הכי חשובה במדינת ישראל. הרי אין שום סיבה בעולם לחשאיות. אין בה דבר ביטחוני. דבר סודי. רק תהליך (עלוב לפי אינספור מקורות) של קבלת החלטה של מה יקרה בכנסת. והרי לדעת למה החליטו מה, ואיך הצביע כל שר – זו מהות הדמוקרטיה.

במשרד ראש הממשלה דווקא לא פסלו את ההצעה על הסף. הם הבהירו שזה בסמכותה של יו״ר הוועדה השרה איילת שקד. אז ביקשנו ממנה להגיע ולסקר את אחד הדיונים.

זו התשובה שקיבלנו מיועץ התקשורת של השרה: "אין שר שפועל בשקיפות גדולה יותר משרת המשפטים. לצערי אני נאלץ להשיב בשלילה לפנייתך. תקנון הממשלה קובע שישיבות ממשלה וועדות השרים הן ישיבות סגורות. נאסר על מי שאינו עובד מדינה להשתתף בהן. במובן זה אין הבדל בין ׳100 ימים של שקיפות׳ לבין כלי תקשורת אחרים. כמובן שכפי שאתה יודע, תוצאות ההצבעה, כולל הצבעת השרה, מתפרסמות פומבית".

שקד יכולה הייתה להחליט אחרת, כפי שהבהירו במשרד רה"מ. התקנון הוא כלי נוח למי שרוצה להסתתר מאחוריו. ואגב יש אנשים שאינם עובדי מדינה שנכחו בוועדות השרים (יאיר לפיד כשר אוצר אפילו הביא לשם פעם את בנו. כן, כן – בן של פוליטיקאי בגיל 17 נחשף לכל מה שלנו אסור).

אגב, שקד ציינה כי לעובדי מדינה ההשתתפות מותרת, אז ביקשנו שתאפשר כניסה לכתב של תאגיד השידור. לכך כבר לא השיבו. בכל מקרה זה לא נורא. סוגרים לנו את הדלת, נאתר מדי שבוע חלונות כדי להשתחל פנימה ולעקור את כל הקיר.

אל תאשימו את המורים לאזרחות

הפעם הראשונה שהוועדה מוזכרת היא בספר האזרחות האחרון. הפסקה מתוך הספר מולכם:

אפילו השתמשו בנוסח שחזרנו עליו בשנים האחרונות שוב ושוב: שהוועדה חורצת את גורל החוקים. כאמור, הוועדה לא מופיעה בהליך החקיקה בכלל בהמשך הספר. אבל גם זו תחילתה של התעוררות.

לפניכם 9 פרקים שכתבנו עידן בנימין הכין על הוועדה לאורך אביב-קיץ 2018 עם שינויים קלים. דרכם תוכלו ללמוד איך עובדת הוועדה החשובה בישראל, וכיצד אפשר לשפר את המנגנון השלטוני הפגום הזה.

אחרית דבר: הצעה לפתרון

ברור שיש פתרונות רבים, אז בואו ננסה אחד. פתרון שישיב חלקית את עקרון הפרדת הרשויות ויחזיר את המנדט לנבחרי הציבור. הפתרון שאנחנו מציעים הוא לשנות את מיקומה של ועדת השרים בתהליך החקיקה ולבטל את השלב לפני הקריאה הטרומית. כלומר לקיים ועדת שרים לחקיקה, אך רק לפני שלב הקריאה הראשונה.

צריך לזכור, אין חוק שאומר שחברי הכנסת חייבים להתייחס לדבר הוועדה בהצבעותיהם. ובכל זאת, ועדת השרים לחקיקה יושבת על השאלטר של הכנסת כמו סלקטור אימתני וקובעת איזה חוק ייכנס ואיזה יישאר בחוץ, כאשר היא דנה בהצעות חוק עוד לפני שהן עולות לקריאה טרומית. ועדת השרים דורשת לקבל לעיון מחודש את הצעות החוק הפרטיות לאחר כל שלב בתהליך החקיקה ובכך חונקת את עצמאות הח"כים.

בחרנו 120 חברי כנסת, אך בסופו של דבר חברי הכנסת האלה אפילו לא זוכים להגן על הצעות החוק שהגישו בפני ועדה המורכבת (בשבוע טוב) משלושה-ארבעה שרים, שהם יחידי הסגולה שחורצים את גורלנו הלכה למעשה. גם הח"כים מהאופוזיציה נהנים מהמסלול ה״מהיר״ הזה, שעליו הם נדרשים לקדם חקיקה מול שר או שניים ולא מול חברי הכנסת של הקואליציה.

מה הפתרון המוצע יעשה? כמה דברים:

  1. ח"כ שירצה לקדם הצעת חוק יהיה חייב לכתת רגליים בכנסת ולגייס רוב מקרב הח"כים. לא מתוך הממשלה אלא מהכנסת. תהליך שייגרום להאטת קצב הצעות החוק המקודמות בכנסת. הח"כים לא יבזבזו זמן יקר על הצעות שאין להן סיכוי להתקדם מעבר לכנסת.
  2. נדרוש נוכחות גבוהה בהצבעות. הקיזוזים יופחתו מאחר וההצבעה לא תיפול למתכונת של גושי אופוזיציה וקואליציה, אלא של סיעות ויחידים. התוצאה: אחריות אישית ושיתופי פעולה.
  3. הציבור יקבל תמונת מצב אמיתית בנוגע לנבחריו, שיותר לא יוכלו להתחבא מאחורי משמעת קואליציונית או אופוזיציונית.
  4. החלשת כוחם של הלוביסטים. כדי לטרפד חקיקה נגד פרסום עישון צריכה חברת הטבק  ללחוץ רק על יו"ר ועדת השרים לחקיקה או מקסימום על שר או שניים בממשלה. תארו לכם שאותה חברת טבק הייתה צריכה להגיע ל-120 חברי הכנסת.
  5. דיונים במליאה ובכנסת יחזרו להיות רלוונטיים ואמיתיים. הח"כים שירצו להגיש הצעות יהיו חייבים להגיע להסכמות עם הממשלה.
  6. דיון שלפני הקריאה הראשונה בכנסת. בשלב זה יקבלו המשרדים והשרים הרלוונטיים תמונה אמיתית על החוק ויחליטו האם הם רוצים לתמוך בה.  ולא רק בדילים במחשכים.

בשורה התחתונה, המהלך יקל על עבודת הממשלה ויקשה על עבודת חברי הכנסת. הוא יגביר את מידת האחריות האישית של חברי הכנסת וייצור דיאלוג פתוח ואמיתי בין הכנסת לממשלה.

כתב: עידן בנימין

עריכה: שיר שטיין ותומר אביטל

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה