הסיפור על תאגיד שברון, קרן העושר ומאות המיליארדים שלא הרווחנו ממתווה הגז

רה"מ הבטיח שכניסתה של ענקית האנרגיה "שברון" לישראל תביא "מאות מיליארדים של שקלים, אליכם אזרחי ישראל" ● אבל עד כה לא נכנס אפילו שקל ל"קרן העושר" מעסקאות הגז גורמים מתוך הממשלה צופים שההכנסות יהיו נמוכות ב-50 עד 70 אחוז מההערכות המוקדמות וכבר בשבוע הראשון לכניסתה לישראל החליטה "שברון" שאנחנו נשלם ביוקר אז נתניהו, איפה הכסף?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| דרור גורני |

"היום חוללנו מהפכה אדירה באספקת אנרגיה למדינת ישראל", התגאה ראש הממשלה נתניהו בתחילת החודש, עם כניסתה של ענקית האנרגיה הבינלאומית שברון לישראל. נתניהו הבטיח בהתרגשות כי "זה יביא מיליארדים, עשרות מיליארדים ואולי מאות מיליארדים של שקלים, לכם אזרחי ישראל, לבריאות, לרווחה, לכלכלה, לחינוך לכל תחום". נתניהו הזכיר כי ביחד עם שר האנרגיה שטייניץ הם נאלצו "להיאבק בכל הכוחות הפופוליסטיים שאמרו לנו להשאיר את הגז מתחת לקרקעית הים. אנחנו התעקשנו, הגז הזה יצא". ולסיום התחייב: "נמשיך לעשות את הדבר הנכון ולא את הדבר הפופוליסטי".

זו לא הפעם הראשונה שבה נתניהו מכריז כי הודות להתעקשות שלו להוציא את הגז מהמים "מאות מיליארדים מגיעים לקשישים, לנכים, למערכת החינוך והבריאות שלנו". למעשה כבר משנת 2013 נתניהו מבטיח לאזרחי ישראל רווחים של מאות מיליארדים ממאגרי הגז. אין ספק שמדובר בהבטחות משמחות – רק חבל שהן לא נכונות.

אף לא שקל אחד הושקע באופן ספציפי במטרות חברתיות וחינוכיות מהכנסות שהגיעו ממאגרי הגז. ואם אתם בונים על הכנסות עתידיות – כדאי לכם לא לעצור את נשימתכם עד שהן יגיעו.

אסדת הגז לוויתן לא הרחק מן החוף. כעת בבעלות שברון שרכשה את נובל אנרג׳י (צילום: אמיר בן דוד, מעלה היצירה, ויקימדיה)

דווקא כעת, כשברור עד כמה המיליארדים שהובטחו לנו היו יכולים לסייע בהתמודדות עם משבר הקורונה, מסתבר כי ההערכות וההבטחות שפיזרו נתניהו ושותפיו הפוליטיים היו מנופחות ורחוקות מאוד מהמציאות.

"קרן העושר" עדיין לא הוקמה

הכסף שהמדינה הייתה אמורה להרוויח ממכירת הגז הטבעי היה אמור להיכנס ל"קרן העושר". מדובר בקרן מיוחדת שתוכננה לקום במטרה לנתב את המיליארדים שהובטח שנרוויח ממאגרי הגז למטרות "חברתיות, כלכליות וחינוכיות", כפי שנכתב בחוק להקמתה. היא היתה אמורה להתחיל לפעול כבר בשנת 2017, אבל, כפי שפורסם כבר לפני למעלה משנה – קרן העושר כלל לא הוקמה

מה מנע את הקמתה? על פי החוק, על מנת שהקרן תחל לפעול צריך להצטבר בה סכום של מיליארד שקלים הכנסות ממאגרי הגז. אבל למרות ההערכות המוקדמות – זה עדיין לא קרה. בשנת 2013 צפה בנק ישראל כי בין השנים 2018-2022 יכנס לקרן סכום של כ-3.9 מיליארד דולר מרווחי הגז. אך מסתבר שעד כה אספה הקרן חצי מיליארד שקל בלבד. לפי התחזיות הנוכחיות של בנק ישראל, הקרן תחל לפעול בסוף שנת 2021, המועד בו צפוי להצטבר בקרן כמיליארד שקל – הדרושים לצורך הפעלתה. מדובר באיחור של כמעט 4 שנים לעומת התוכנית המקורית לתחילת פעילות הקרן. 

"אופטימיות יתר"

בדיון שהתקיים ביוני האחרון ב"וועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט בכנסת", הלא היא "קרן העושר", טענו שר האנרגיה, יובל שטייניץ, ומנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, כי "הסכומים הגדולים יגיעו ב–2023 והלאה". הם גם הוסיפו כי: "קיבלנו כבר מיליארדים ונקבל בסוף עשרות ומאות מיליארדים כתוצאה מהגז". אבל מדובר באופטימיות שנשענת על בסיס עובדתי רעוע מאוד. 

ראש הממשלה נתניהו. הבטיח רווחי עתק ממתווה הגז. ועכשיו הוא מבטיח שוב. מתי הוא יקיים? (צילום: דוברות הכנסת)

ביוני האחרון הגיש ארגון "לובי 99" לחברי ועדת קרן העושר נייר עמדה שעסק בהכנסות העתידיות הצפויות למדינה מרווחי הגז. הם הגיעו למסקנה כי ״הכנסות המדינה ממיסוי הגז נמוכות משמעותית מהתחזיות וצפויות להיוותר נמוכות עד סוף העשור״. 

מחברי נייר העמדה ניתחו את התחזית של חברות הגז בנוגע לרווחים העתידיים. חברות הגז חוזות שעד שנת 2030 סך התשלומים ל"קרן העושר" יעמדו על כ–7.1 מיליארד דולר. מדובר בסכומים יפים ללא ספק, אך "לובי 99" טוען שהתחזיות של חברות הגז לוקות ב"אופטימיות יתר. הכנסות חברות הגז צפויות להיפגע משמעותית בעשור הקרוב. זאת לאור הגידול הצפוי בתחרות (עם הכניסה של מאגר לוויתן; והכניסה המתוכננת של מאגר כריש-תנין ב-2021); קריסת מחירי האנרגיה בעולם; והסיכון הגבוה בעסקאות יצוא הגז לירדן ומצרים. המשמעות היא כמובן גם ירידה צפויה בהכנסותיה של "קרן העושר". ב"לובי "99 מעריכים כי "קרן רווחי הגז צפויה לגבות כ-2.4 מיליארד דולר בלבד בעשור הקרוב".

עוד בשקוף:

"לובי 99" הם לא היחידים שמטילים ספק בתחזיות האופטימיות של חברות הגז ומשרד האנרגיה, הביקורת מגיעה גם מגורמים ממשלתיים. בפברואר האחרון פרסם גיא רולניק בדה-מרקר מפי מקור מקצועי בממשלה כי "האומדנים המעודכנים בממשלה להכנסות מכל סוגי המסים וההיטלים ממאגרי הגז צפויים להיות נמוכים בכ-50% מהאומדנים הנמוכים ביותר שפורסמו עד כה, ונמוכים בכ-70% מרוב התחזיות ששווקו לעיתונות הכלכלית בשנים האחרונות״.

המשמעות: בעשור הקרוב ייכנסו ל"קרן העושר" רווחים של כעשרה מיליארד שקלים בלבד. בחישוב מהיר – מיליארד שקלים בשנה. סכום זה מהווה אחוז מתקציב הבריאות והחינוך בכל שנה (כ-100 מיליארד שקלים ביחד), כך שההבטחות להשקיע "עשרות ומאות מיליארדים בחינוך ובריאות" נראות קצת מנותקות מהמציאות.

בית זיקוק נפט של שברון בלוס אנג׳לס (צילום: פדרו סקלי, פליקר)

98 אחוז מתחזיות חברות הגז – שגויות

רשות המיסים, שתפקידה לגבות את הכסף מחברות הגז ולהעביר אותו ל"קרן העושר", פרסמה לפני כחודש את התחזית העדכנית שלה להכנסות המדינה ממאגרי הגז. על פי התחזית, הרווחים יעמדו על 200 מיליארד שקלים במצטבר עד לשנת 2064. זה נשמע הרבה, אבל בחשבון פשוט, בפריסה של 44 שנים מדובר בכ-4.5 מיליארד שקל בשנה. לא עשרות ולא מאות מליארדים, ואת הנתון הזה רה"מ נתניהו ושר האנרגיה שטייניץ לא ששים לספר לנו.

אבל כשניגשים לבדוק על בסיס מה החליטה רשות המיסים שהכנסות המדינה ל"קרן העושר" יעמדו על 200 מיליארד שקלים, מגלים שהיא מבססת את התחזית שלה על המידע שחברות הגז מעבירות לה. נסביר: בכל שנה, חברות הגז מעבירות לרשות המיסים את התחזית שלהן לגבי שורת הרווחים הצפויה להן ממכירות הגז. מתוך מידע זה רשות המיסים חוזה את הרווחים של המדינה. 

מה הבעיה?
ארגון "לובי 99" ניתח את הדוחות והתחזיות של חברות הגז בין השנים 2013 ל-2018, וגילה כי 48 מתוך 49 התחזיות האחרונות של חברות הגז – היו תחזיות שגויות. כלומר: 98 אחוז מהתחזיות היו שגויות, ורק 2 אחוז היו נכונות.

כך, שנה אחר שנה, מבססת רשות המיסים גם את ההערכות שלה שלה על בסיס מידע שהוכח שוב ושוב שהוא לא נכון, אבל משום מה, היא מקבלת אותו כתורה מסיני מחברות הגז, בלי להטיל ספק. קשה למצוא דוגמה מושלמת מזאת לעצימת עיניים.

ברשות המיסים מסבירים, בתגובה לפנייתנו, כי ״תאגידי הנפט והגז מתכננים את השקעותיהם ואת הוצאותיהם העתידיות והם אלו שמכירים למעשה יותר מכל גוף אחר את הפעולות העתידיות שהם מתכננים ואת תוצאותיהן הכספיות״. עוד טוענים שם כי ״לרשות המסים יש מודל תחזית להכנסות המדינה מהיטלים החלים לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. תחזית זו מסתייעת בסעיפים מסוימים גם בתחזיות התאגידים המפורסמות לציבור אשר עוברות בקרה על ידי אנשי מקצוע טרם פרסומם״. (התגובה המלאה בסוף הכתבה).

שברון סוגרת את אספקת הגז לחברת החשמל

בתחילת אוקטובר השלימה ענקית האנרגיה העולמית "שברון" את עסקת הרכישה של נובל אנרג׳י. עם ההודעה על השלמת העסקה הפכה שברון להיות השותפה הרשמית במאגרים תמר (25%) ולווייתן (40%). בשני המאגרים שברון צפויה לשמש גם כקבלן הקידוח ומפעילת האסדה.

השותפות במאגר הגז "תמר" (מלבד דלק ונובל אנרג'י) הודיעו כי חתמו עם חברת החשמל על אספקת גז במחיר של עד 4 דולרים ליחידת חום – המחיר הנמוך בישראל. אך לחברת שברון, שנובל אנרג'י נמצאת כעת בבעלותה, הסיכום הזה לא התאים.

כבר בשבוע הראשון שלה בישראל היא הודיעה לחברת החשמל כי אם לא תשלם את המחיר ששברון דורשת – היא תסגור לה את אספקת הגז. במכתב ששיגרה שברון לחברת החשמל, היא הודיעה כי היא תספק לחברת החשמל את הגז רק לפי מחיר של 6.3 דולרים ליחידת חום.

להתנהלות הזאת קראה חברת החשמל: "הפרה חריגה וקיצונית של חוק התחרות על ידי נובל אנרג'י, העולות כדי עבירה פלילית".

יובל שטייניץ שר האנרגיה (צילום: שלומי אמסלם, ויקימדיה)

העלויות האלו בסוף יתגלגו אלינו האזרחים, שישלמו מחיר גבוה יותר על חשמל. זו אותה חברת שברון שרה"מ נתניהו בירך בגאווה על כניסתה לישראל, והבטיח כי תביא "מאות המיליארדים" לאזרחים.

נתניהו קיבל החלטות נכונות, אבל לטובת "חברת האנרגיה האנושית"

כשבוע לאחר כניסתה הרשמית של שברון לישראל אמר רה"מ נתניהו במהלך נאום בכנסת: "כשאבק התעמולה ישקע כפי שהוא קורה כל פעם אחרי ויכוח כזה על הגז, יתברר שדווקא בזמנים הקשים הללו – קיבלנו את ההחלטות הנכונות. הן בכלכלה, והן באנרגיה…".

ייתכן שרה"מ נתניהו אכן צודק – הממשלה באמת קיבלה החלטות נכונות, פשוט לא בשבילנו. הממשלה קיבלה החלטות נכונות עבור שברון, שאכן תוציא מיליארדים ממאגרי הגז שלנו – אבל אנחנו נרוויח מהם הרבה פחות. 

עד כה גם המספרים מראים שזה המצב: אזרחי ישראל משלמים מחיר מהגבוהים מבין המדינות המייצרות גז, וגם יותר מאשר מדינות רבות שתלויות בייבוא גז, כך לפי דו"ח של איגוד הגז הבינלאומי. גם יו"ר רשות החשמל יפתח רון טל יצא במתקפה נגד ההתנהלות של שברון ושל חברת דלק של תנובה וטעם בראיון בגלובס כי: "ההסכם הזה הפך עם השנים להיות הסכם יקר, לא רק בקנה מידה ישראלי – הוא בין היקרים בעולם. אנחנו משלמים היום מעל 6.3 דולר ליחידת חום, כשהממוצע העולמי כיום הוא סביב 4 דולר". 

כמה ימים אחרי העימות החזיתי בין שברון לחברת החשמל, פרסמה שברון, עוד מודעה כחלק מהקמפיין שליווה את כניסתה לישראל, בה היא מגדירה את עצמה כחברה ש"'שמה את טובתם של האזרחים בראש", ומכנה את עצמה "חברת האנרגיה האנושית". אנחנו נקווה שהכניסה הסוערת שלה לישראל היא לא סימן מבשר רע לבאות. 

חברת אנרגיה אנושית. המודעה שפרסמה ״שברון״ בדה מרקר (צילום מסך)

איך זה משפיע עליך (אזמ״ע)?

כאשר מקבלי ההחלטות ומשרדי הממשלה משתפים פעולה עם ההערכות מנופחות להכנסות ממאגרי הגז, ולא נוקטים פעולה נגד תאגיד זר שמנסה להכריח אותנו לקנות ממנו ביוקר – העלות מתגלגלת אלינו הצרכנים. במקרה הזה, החשמל שלנו עולה לנו יותר. הבעיה היא לא רק חברת שברון, אלא הרגולטורים ומקבלי ההחלטות במדינה שלנו, שמאפשרים לה להתנהל בצורה הזאת, בלי לנקוט כלפיה בסנקציות.

גם אם פוטנציאל הרווח ממאגרי הגז ככל הנראה נמוך מההערכות, במצב הנוכחי, הרווחים הגדולים מהמשאב הטבעי שבבעלותנו הולכים לחשבון הבנק של הטייקונים בעלי חברות הגז. וכך, הכסף שהיה יכול להגיע לחינוך ולבריאות של אזרחי ישראל, ולעזור בהתמודדות עם משבר הקורונה – יגיע לחברות הגז ולא לאזרחים.

תגובות

חברת שברון המחזיקה גם בנובל אנרג׳י:

"שברון המשיכה לספק גז לחברת חשמל בהתאם להסכמים מסחריים תקפים וקיימים. חברת שברון שמחה להיות שותפה למדינת ישראל כדי לתמוך באסטרטגיה שלה לפיתוח משאבי הטבע שלה לטובת המדינה. אנחנו נמצאים בתחילת דרכנו בישראל. תוך כדי בניית מערכות היחסים שלנו עם בעלי העניין בארץ, אנחנו בטוחים שהם יווכחו, ששברון מחויבת לבניית אמון ומערכות יחסים הדדיות ומועילות. אנחנו מצפים לבניית מערכות היחסים הללו בימים ובשבועות הקרובים.

"שברון מאמינה בקדושת חוזים, תכבד את ההתחייבויות המסחריות שלה, ותפעל לפי כל דין במדינת ישראל כפי שאנחנו פועלים בכל מקום בו יש לנו נוכחות. עם יותר מ-141 שנות פעילות, אנחנו מכירים בערכה של שותפות. אנחנו יוצרים מערכות יחסים הדדיות ומועילות ארוכות טווח ובכוונתנו לעשות כך בישראל".

תגובתה המלאה של רשות המיסים: 

״דוחות המס שתאגידי הנפט והגז מגישים לרשות המסים הם לגבי התוצאות הכספיות של שנים קודמות ואין בהם תחזית לשנים הבאות.

״תאגידי הנפט והגז מתכננים את השקעותיהם ואת הוצאותיהם העתידיות והם אלו שמכירים למעשה יותר מכל גוף אחר את הפעולות העתידיות שהם מתכננים ואת תוצאותיהן הכספיות. תחזיות אלו מפורסמות לציבור ע"י תאגידי הנפט והגז הנסחרים בבורסה לני"ע בת"א. לרשות המסים יש מודל תחזית להכנסות המדינה מהיטלים החלים לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. תחזית זו מסתייעת בסעיפים מסוימים גם בתחזיות התאגידים המפורסמות לציבור אשר עוברות בקרה ע"י אנשי מקצוע טרם פרסומם.

״נדגיש כי רשות המסים מעדכנת את תחזית ההכנסות מהיטלים כל אימת שנוסף מידע חדש הרלוונטי לתחזית, לדוגמה תחזית עדכנית של גוף בינלאומי מוסמך באשר למחירי נפט וגז עתידיים, או באשר להיקפי ההוצאות וההשקעות העתידות במיזמי הנפט והגז״.

ממשרד רה"מ לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לכתב דרור גורני [email protected]

שתפו את הכתבה
6 תגובות
  1. עמי
    עמי אומר:

    אתם כותבים דבר והיפוכו.
    ככל שמחירי הגז יירדו התמלוגים למדינה יירדו ובקרן העושר יהיה פחות כסף.
    אז תחליטו. אם אתם רוצים תחרות פרועה ומחירי גז אפסיים עכשיו אז קרן העושר לא תקבל מאומה ובעתיד לא יהיה כסף(תקראו את חוק שישינסקי)

    הגב
    • יריב
      יריב אומר:

      עמי כל ענין הקרן הוא כאילו היו מוכרים לנו לחם אחיד במחיר של 15 ש"ח במקום 6.5 ש"ח לכיכר, אבל היו מספרים לנו שזה בסדר כי 2 ש"ח מכל כיכר הולכים ל"קרן עושר".

      אני מוכן לוותר על "קרן העושר" בתנאי שיפתחו את השוק לתחרות אמיתית. שים לב אני לא מוותר על שאר המיסים, בסופו של יום מדובר במשאב ששייך למדינה.

    • נכון
      נכון אומר:

      מאוד מתאים לארגונים הפופוליסטים בישראל. חוק מיסוי "רווחי יתר" מדבר כשמו הוא על רווחי יתר. בשנתיים האחרונות כל חברות הגז צנחו בבורסה בין 50 ל80 אחוז, כי נוצרה תחרות ומחירים ירדו. אז ברור שבמצב זה ההכנסות מרווחי יתר יצנחו. מה רוצים? שירוויחו פחות אבל המיסוי ישאר כמו שהרוויחו בעבר?

  2. דרור גורני (כותב הכתבה)
    דרור גורני (כותב הכתבה) אומר:

    היי עמי, מה שלומך?

    הכתבה לא מדברת על נושא התחרות של מאגרי הגז. הטענה המרכזית של הכתבה היא חוסר פעולה מצד הרגולטורים בישראל כלפי חברות הגז שגורמות לנו לשלם ביוקר, וכן על כך שהתחזיות שמבטיחים לנו מבוססות על בסיס עובדתי רעוע (ראה את תחזיות חברות הגז ש98% מהן שגויות).

    המצב ייפתר כאשר הרגולטור בישראל יפעל נגד מנהלים של חברות הגז שחושבים שהם יכולים להחזיק אותנו כבני ערובה, וכאשר הכלכלנית הראשית תפרסם את התחזית הרשמית והמעודכנת שלה להכנסות המדינה ממאגרי הגז, כאשר היא בוחנת את תחזיות חברות הגז להכנסות המדינה בצורה ביקורתית, בניגוד למה שעושה רשות המיסים.

    הגב
  3. גבי
    גבי אומר:

    נניח, אבל רק נניח שבקרן העושר יצטברו 2 מיליארד במשך 3 שנים. זה 660 מיליון שקל לשנה. נחלק ל 9 מיליון תושבים זה 72 שקל לאדם לשנה, למשפחה בת 5 נפשות זה 360 שח לשנה. נניח שמחירי גז לחברת החשמל שיהיו שפויים יאפשרו לנו לשלם 8 אגורות פחות לקוטש, שזה 15 אחוז פחות. משפחה של 5 נפשות שמשלמת 300 שח לחודש תשלם 45 שח פחות לחודש ותרוויח 510 שח לשנה והנטו כ 200 שח. כמובן שהמשפחה הממוצעת צורכת יותר מ 300 לחודש, במיוחד עם ילדים, הרבה כביסות והרווח שלהן יהיה הרבה יותר גדול. כל זיביל השכל על קרן עושר תורידו את מחיר הגז לחברת חשמל, לתעשיות השונות והרווח האמיתי לצרכן יהיה עוד יותר גדול. לך תדע איך ישתמשו בכסף של קרן העושר, הפוליטיקאים כבר ימצאו דרך לנתב חלק גדול ממנו לפרויקטים מיותרים רק כדי לסדר ג'ובים לחברים שלהם. אנחנו לא נאאה מזה נחת

    הגב
  4. יותם
    יותם אומר:

    הכתבה מעניינת ומתסכלת כאחד…
    מה, אם בכלל יש כזו, הדרך לברר מה כתוב בחוזה הקיים בין חברת החשמל לבין קבוצת החברות שמפעילה את האסדה?
    הרי לפני 5-6 שנים, נחתם הסכם ראשוני עם הרבה רעש וצלצולים של משק אנרגייה עצמאי, זול ומהפכה בשוק הישראלי ואחרי שלושה-ארבעה חודשים, גילינו שמוכרים לחברת החשמל גז טבעי "כחול לבן" במחיר כמעט כפול מללקוחות אחרים באזור הקרוב.

    המהלך של שברון, מעבר לדורסניות ולהתנהלות המונופוליסטית שלה, היה תקין או לא?!
    חוקי או עבירה על החוק הישראלי ואז צריך לפנות ליועמ"ש או לפרקליט המדינה ולתבוע את שברון ואת קבוצת החברות שמפעילות את האסדה והאתר?

    הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *