שלוש שנים ל-MeToo#: קולות הנפגעות הושמעו בכנסת. מה הממשלה יכולה לעשות עכשיו?

חברות וחברי כנסת ממגוון סיעות הקריאו במליאה עדויות של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית – כתזכורת לממשלה לקיים את הבטחותיה בנושא ● יש חשיבות גדולה להשמעת קול הקורבנות, אבל זה לא מספיק: צריך להעביר תקציבים שהובטחו, ולקדם חוקים שנתקעו ● הנה רשימה של דברים שהממשלה יכולה לעשות עכשיו כדי להיאבק באלימות מינית

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

תנועת MeToo#, שהובילה נשים ברחבי העולם לשתף ולחשוף עדויות על הטרדות מיניות ותקיפות שחוו, הצליחה לראשונה להמחיש את היקף התופעה. היא נתנה קול לנפגעות, שמה זרקור על התוקפים, חשפה אותם ודרשה שישאו בתוצאות מעשיהם. לציון שלוש שנים לתחילת המהפכה שהובילה התנועה, חברות וחברי כנסת ממגוון סיעות הקריאו אתמול (שלישי) במליאה עדויות של נפגעות ונפגעי אלימות מינית.

חברות הכנסת תמר זנדברג, מיקי חיימוביץ', אתי עטיה וחבר הכנסת רם שפע בהקראת העדויות במליאה, אתמול (צילום: ערוץ הכנסת)

אירוע הקראת העדויות הוא יוזמה של הלובי למלחמה באלימות מינית ושל שדולת הנשים. הארגונים מסרו כי "האירוע בכנסת הוא הזדמנות עבורנו להזכיר לנבחרי הציבור ולממשלה לעמוד בהתחייבויותיהם לתקצוב מלא לתכנית הלאומית למאבק באלימות נגד נשים". 

״בפנים גלויות ובלי בושה״

לציבור הרחב אין אפשרות לנאום במליאת הכנסת, ועליו להסתמך על נבחרות ונבחרי הציבור שיבחרו להשמיע את קולו. חברות וחברי הכנסת הקריאו את עדויות הנפגעות – כשאלה יושבות במשכן וצופות במתרחש מקרוב – ונתנו את הזכות היקרה להשמיע את קולן לאזרחיות מן השורה. נזהיר, מדובר בעדויות קשות, של נשים שנתקלו במשך שנים בניסיונות של השתקה, נשים שאזרו אומץ לחשוף את עצמן גם למען אחרות. 

חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' (כחול לבן) הקריאה על דוכן הנאומים את עדותה של יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית: "היום ה- 13 באוקטובר, זה יום ההולדת של אבא שלי – ד"ר משה שרר. בגלל שאבא שלי הורשע במה שנקרא 'מעשים מגונים בבן משפחה' אפשר להגיד את השם שלו. בגלל שאני עתרתי כנגד המדינה אני יכולה להגיד את השם שלי: אני יעל שרר, אבא שלי פגע בי מינית. בבית המשפט קראו לי 'המתלוננת', הרווחה קראה לי 'הקורבן', בעיתון קראו לי 'הקטינה' בבית החולים שלוותה קראו לי 'הפרעת אישיות גבולית', 'אנורקסיה' ו 'ניסיון התאבדות'. אבל אני לא מתה. ואני לא צריכה שידביקו לי תוויות, יש לי קול ויש לי פנים, מה שיש לי לומר אני אגיד בעצמי – בפנים גלויות ובלי בושה. שהוא יתבייש. אני אדבר בשביל כל מי שעדיין לא יכולים. כי אני עדיין כאן, ואני אדבר על מה שאבא שלי עשה לי ועל מה שאבאים עדיין עושים לבנות שלהם גם היום. עד שתקשיבו".

יעל שרר (צילום: עופר קידר)

גם חברות וחברי הכנסת תמר זנדברג (מרצ), יוראי להב הרצנו (יש עתיד), אתי עטיה (ליכוד), רם שפע (כחול לבן), אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם) ואלכס קושניר (ישראל ביתנו) הקריאו עדויות של נפגעות ונפגעים.

ח"כ אתי עטיה הקריאה את עדותה של גליה אנג'ל: "לא התלוננתי – כי מי היה מאמין לי? הוא היה החבר שלי אחרי הצבא. בן טובים ממשפחה אמידה מאוד. חייל בלונדיני עם עיניים ירוקות ביחידה קרבית מובחרת. אני הגעתי ממשפחה חסרת אמצעים. מי היה מאמין לי שהבחור שאהבתי כל כך, אנס אותי בדירה של אבא שלו אחרי חגיגת יום ההולדת שארגנתי לו? במשך חמש שנים הלילה הזה היה חור שחור בתוך הראש שלי. כאילו זה לא קרה. היום אני זוכרת רק שהתעוררתי מזה באמצע הלילה, ששאלתי אותו מה הוא עושה, שהוא הצמיד אותי עם הידיים למיטה ולא יכולתי לזוז, שביקשתי ממנו לעצור, שהוא לא ענה, שהלכתי להתקלח לפנות בוקר ושהתנגבתי במגבת ידיים משומשת. כשאני רואה את היחס שמקבלות נפגעות אחרות, עם סיפורים מובהקים בהרבה משלי, אני מבינה שאף אחד לא היה מאמין לי. אז לא התלוננתי".

עוד בשקוף:

הגיע הזמן לקיים הבטחות

יש חשיבות להעלאת המודעות לנושא האלימות המינית, והבחירה של הח"כים לנצל את מעמדם כדי לעשות זאת ראויה. אבל הגיע הזמן גם לקיום הבטחות וליישום תוכניות ומהלכים שיאפשרו להילחם בתופעת הפגיעות המיניות, ויעזרו לטפל ולשקם את הנפגעות והנפגעים. 

לאורך השנים האחרונות הבטיחו הממשלות לקדם שורה של מהלכים שיש קונצנזוס מקצועי לגבי נחיצותם. התקבלו החלטות על תקציבים, תוכניות אושרו, אבל לא הרבה קרה במציאות. 

לכן גיבשנו לנבחרי הציבור רשימת מהלכים שבאפשרותם לקדם כבר עכשיו כדי לעזור לנפגעות ולנפגעים:

  • להעביר את התקציבים שהובטחו למרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

עשרה חודשים עברו מתחילת השנה, ולמרכזי הסיוע הועבר בינתיים רק כרבע מהתקציב השנתי. וזה למות הוצאות חריגות בגלל משבר הקורונה. מדובר בהשלמת התמיכה שהובטחה כבר בעבר, אבל במשרד הרווחה והאוצר מתעכבים עם הכסף כבר חודשים רבים. בתור התחלה, צריך להעביר את התקציב עכשיו. 

שר הרווחה, איציק שמולי

  • שיפור והרחבת הטיפול הראשוני בחירום בחדרים האקוטיים 

החדרים האקוטיים בבתי החולים מספקים לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית סיוע חירום. יש רק שישה חדרים כאלו ברחבי הארץ. באוגוסט השנה נפתח חדש אקוטי חדש באילת בעקבות אונס קבוצתי של נערה בעיר. הקמת החדר החדש מבורכת, אבל אסור לחכות לאונס המזעזע הבא. לאחרונה אושרה העברת חמישה מיליון שקלים בדיוק למטרה זו. בידי הממשלה להקים כבר עכשיו חדרים נוספים ולייעל את הטיפול שניתן בחדרים הקיימים.

  • חינוך למיניות בריאה ולמניעת אלימות

שיח פתוח ובריא מגיל צעיר בנושא מיניות יכול להגביר את תחושת הביטחון של ילדות וילדים. יכול לתת להם כלים לפנות לעזרה, להבין כשמשהו לא בסדר, לקבל בחירות נכונות ולפתח דימוי עצמי בריא יותר. הכנסת יכולה לקבל הצעת חוק שמציעה לקדם תוכניות חינוכיות למיניות בריאה. "הצעת החוק תחייב את מערכת החינוך להעביר שיעורים על מיניות בריאה, על משמעות המילה הסכמה, מה היא פגיעה מינית. זה לא קיים היום", הסביר לנו ח"כ יוראי להב הרצנו מיש עתיד, יוזם הצעת החוק.

  • הכשרה ייחודית לחוקרות וחוקרי נפגעות אלימות מינית

שנה לאחר שנולדה תנועת #MeToo החלה ברשת מחאת #לאהתלוננתי: נשים וגברים רבים הסבירו באופן חשוף למה לא התלוננו על התקיפה שעברו – בין אם בגלל השתקה של הסביבה, תחושת בושה ואשמה או אטימות וחוסר רגישות של הרשויות. 

השקעה בהכשרה ייחודית של חוקרות וחוקרי עבירות מין עשויה להקל מעט על תהליך הגשת התלונה ולעודד נשים נוספות להתלונן. יש אפילו הצעת חוק מוכנה בנושא שעלתה מוקדם יותר השנה. "כדי להביא לצדק אמיתי ולהקטנה משמעותית של סגירת תיקים בשל כשלי חקירה, חשוב לקיים הכשרות ייחודיות של חוקרי עבירות מין ואלימות במשפחה". סיפרה לנו יוזמת החוק, ח"כ היבה יזבק (הרשימה המשותפת). "אנחנו גם רוצות לוודא כי ההכשרות יותאמו במיוחד למאפיינים תרבותיים ולאומיים של קבוצות הנמצאות בסיכון מיוחד – כמו נשים ערביות, רוסיות ואתיופיות, שאחוזי האלימות כלפיהן גבוהים יותר". 

הציוץ של השחקנית אליסה מילאנו מ-2017, שהתחיל את מחאת #MeToo ברשת

 

  • הקמת יחידות לעבירות מין ברשויות אכיפת החוק

הוועדה הבין משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי ונפגעות עבירות מין בהליך הפלילי הגישה המלצותיה לפני כשנה. אחת ההמלצות שמוזכרות בדו"ח שפירסמה הוועדה היא לפתוח יחידות ייעודיות לטיפול בעבירות מין בבתי המשפט, במשטרה ובפרקליטות. המלצה מבוססת על עדויות של נפגעות שסיפרו כי תהליך החקירה במשטרה והמשפט היה חוויה קשה ולעתים מאשימה או משפילה עבורן. הקמת יחידות שיתמחו בטיפול בעבירות מין עשויה להקל על המפגש של נפגעות ונפגעים עם הרשויות, לאפשר להן להרגיש מוגנות ובכך להגביר את האמון במערכת ולאפשר לרבות ורבים יותר להתלונן ולהעניש תוקפים נוספים.

  • החמרת ענישה של תוקפים

לאחרונה הורשע רונן ביטי בהטרדה מינית וביצוע מעשים מגונים בקטינות. העונש שקיבל: תשעה חודשי עבודות שירות. גם המורה אביתר גרוס קיבל עונש דומה לאחר שתקף מינית תלמידה בת שמונה בבית הספר. החמרת הענישה או קביעת עונש מינימום עשויה להתריע את התוקפים ולספק מעט צדק לנפגעות.

צעדת השרמוטות. צילום: שיר גבאי

להתחיל להתמודד עם משבר הקורונה

בזמן הקורונה קשיי הנפגעות והנפגעים רק מתעצמים. גם בשגרה נדרשים כוחות רבים לבקש עזרה רפואית ולהגיע לבית החולים, וכעת נוספו על הקשיים הללו סיבוכים נוספים. הנה כמה דברים שניתן לעשות כדי לשפר את המצב הקיים:

  • לשפר את המענה בבתי החולים בחירום ואת הטיפול מרחוק

בתקופת הקורונה המענה לנפגעות תקיפה מינית צומצם, מה שמערים קשיים נוספים על הנפגעות. כך למשל, כעת על הנפגעות להודיע לבתי החולים לפני שהן מגיעות לבדיקה, ולעתים לעבור בין מספר אנשי צוות כדי לקבל מענה. למרות שבסגר המעבר מעיר לעיר הפך מורכב יותר, אין כיום אפשרות להסעה הביתה מבית החולים לאחר קבלת הטיפול – אף שנפגעות עשויות להגיע מותשות, מפוחדות, פצועות וללא כסף לאוטובוס או בגדים מספיקים. אם קיבלו טיפול מרחוק יאלצו הנפגעות לקנות את התרופות למניעת הריון ולמניעת מחלות לבד – במקום לקבל אותן בחינם בחדר האקוטי. 

  • להקים מרכז בידוד לנפגעות

יש להקים מרכז בו יוכלו לשהות נפגעות אלימות מינית שנאלצות לעזוב את ביתן לאחר שהותקפו, וזקוקות לבידוד בגלל חשש להדבקה בקורונה. מענה דומה ניתן לנפגעות אלימות במשפחה עבורן הוקם מקלט חירום בו יכולות משפחות לשהות בבידוד לפני מעבר למקלט על מנת למנוע הדבקה במקלטים הקבועים.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

שתפו את הכתבה
0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *