תיאוריית ההתנהגות שמאחורי השחיתות: כוח ואדישות

כשמישהו מנהל עבור אחרים את הכסף, והם צריכים לפקח אחריו במאמץ רב – הסיכוי לשחיתות גובר ● במונחי הכלכלה: מדובר ב"אדישות רציונלית" ו"בעיית הנציג" ● שתי הבעיות הללו, הופכות חמורות יותר באגודות העות'מאניות – חלקם ארגוני ענק, ללא מטרות רווח, בהם אין עדיין חובה לפעול בשקיפות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

מי שעוקבים אחרי "שקוף" כבר מכירים את הסיפור המקומם של חוסר השקיפות באגודות העות'מאניות, עליו אנחנו מטרחנים פעם אחר פעם. בקצרה: מדובר בארגונים ללא מטרות רווח שאינם חייבים בכללי שקיפות או פיקוח, בזכות פרצה בחוק העמותות. לעיתים מדובר בארגוני ענק בעלי השפעה עצומה על חיינו, כמו קופות החולים, ההסתדרות, או ארגון המורים. המשמעות? איפה שאין שקיפות, עלולה לצמוח שחיתות.

חוסר השקיפות באגודות העות'מאניות הוא בעיה בפני עצמה, אך הוא גם מוביל להקצנה של שתי תופעות בעייתיות אחרות מעולם הכלכלה ההתנהגותית: "אדישות רציונלית" ו-"בעיית הנציג". 

יותר מדי כוח – מעט מדי פיקוח

בעיית הנציג מתעוררת כשאדם שולט או מנהל נכסים בעבור אחרים. ככל שהאדם מנהל את הנכסים עבור אנשים רבים יותר, הוא עלול לחוש בטוח יותר לפעול למען רווחתו האישית – במקום למען זו של הארגון. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בתאגידים ללא כוונות רווח, כמו עמותות או אגודות עות'מאניות, שם אין תמריץ כלכלי למממנים לפקח על ניהול הכספים של הארגון.

כדי להתגבר על הבעיה, רשות התאגידים מפקחת על ארגונים ללא כוונת רווח והחוק מחייב אותם בשקיפות. בזכות הפיקוח, כל אחד ואחת מכם יכולים לגלוש לאתר "גיידסטאר" וולהגיע בקלות למידע לגבי כל עמותה בישראל. למשל, ניתן לדעת מה גובה שכר הבכירים בה, לעיין בדוחות הכספיים שלה, לקבל את שמות התורמים שלה, ועוד. אך לגבי אגודות עות'מאניות – אין כל פיקוח או שקיפות.

*מוזמנים לחפש את עמותת "שקוף" או את העמותה האהובה עליכם, ולגלות לנו מה מצאתם.

באגודות העות'מאניות בעיית הנציג מחריפה באופן קיצוני. ראשית מפני שבאגודה עות'מאנית המימון מתחלק פעמים רבות בין המון אנשים. להסתדרות, למשל, יש מעל חצי מיליון חברים – מה שעלול לגרום למנהלים לחוש עוד יותר בטוחים להשתמש במשאבי האגודה לטובתם האישית – ולא למען המממנים.

שר המשפטים אבי ניסנקורן, לשעבר יו"ר ההסתדרות. הכוח להשקיף את האגודות העות'מאניות בידיו

בעיית הנציג גם מושפעת מכמות הכח המועטה שיש לחברי הארגון על מינוי המנהלים שלו. "בתאגיד שלחבריו אין השפעה אפקטיבית על מינוי הנהלתו ועל ניהולו – מנהליו הם השולטים בו", הרחיב עו"ד דב קיבלוביץ, מומחה לתאגידים שלא למטרת רווח. "לכן המנהלים עלולים לקבל החלטות מתוך אינטרסים אישיים שלהם, המנוגדים לאינטרס של החברים בתאגיד". 

מפני שעל האגודות לא חלים כללי שקיפות או פיקוח, נוצר מצב בעייתי שבו המממנים של האגודה העות'מאנית מתקשים לפקח על המנהלים שלה, למרות שהם עובדים עבורם. אין להם דרך למדוד את הביצועים שלהם ולהעריך את איכותם. 

ארנון בר-דוד, יו"ר ההסתדרות. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

לסיכום: העובדים המאוגדים תחת האגודות העות'מאניות נותרים חסרי אונים מול מנהלים שעלולים להתנהל באופן מושחת. 

כשלא שווה לי להתעניין בכסף שלי

הקושי בפיקוח על האגודות העות'מאניות מוביל לבעיה השניה: אדישות רציונלית. מדובר על מצב בו הבעלים של חברה או ארגון כלשהו מפתחים אדישות להליך קבלת ההחלטות בחברה שלהם, מפני שהמאמץ שיידרש מהם כדי לפקח עליו – פשוט לא משתלם. 

אדישות רציונלית מתבטאת גם בשוק הפרטי, אצל בעלי מניות למשל. "שיעור ההחזקה הנמוך של אדם במניות של חברה מסויימת, מעקר את היכולת שלו או שלה להשפיע באופן ממשי על קבלת ההחלטות בחברה", הסביר עו"ד קיבלוביץ'. "לכן, רציונלית אין הצדקה מצד אותו אדם להשקיע משאבים במעורבות בניהול ובקבלת החלטות". 

באגודות העות'מאניות, בניגוד לשוק הפרטי, בו לכל אחד מהבעלים של החברה יש אינטרס כלכלי בפיקוח על ניהולה – הבעיה מחריפה. לעובדים אין אינטרס כלכלי משמעותי שיתמרץ אותם לפקח על הנעשה בכספם. 

זאת ועוד, בניגוד למה שקורה בשוק הפרטי – האגודות העות'מאניות לא חייבות בשקיפות למממנים אותן. דמיינו למשל כמה השקעה תידרש מעובדת או עובד שבכל זאת רוצים לפקח על ההסתדרות, למשל. הם יאלצו להשקיע את כל מרצם בניסיון לקדם שקיפות בארגון. "כשאין לרשות החברים בהן מנגנוני בקרה ופיקוח נגישים ופשוטים, ושאינם מצריכים השקעת משאבים רבים – הבעיה מחריפה", טען עו"ד קיבלוביץ'.

אדישות רציונלית אינה רק תאוריה. יש לה אחיזה במציאות. רק לאחרונה ראינו זאת בתחקיר "שקוף" על התנכלות ליו"ר ועד עובדים בכבאות, שסירב להתיישר עם התנהלות לא שקופה. כשביקש לקבל פירוט הוצאות של ועד הכבאים הארצי, לטובת עובדים שביקשו להבין מדוע הם נדרשים לשלם תוספת באמצע השנה, הוא קיבל מכתב שלא משתמע לשתי פנים.

ועד הכבאים הארצי לא מוכן לפעול בשקיפות (צילום: פלאש 90)

"העזת לשלוח הודעה בה אתה מאיים ודורש פירוט הוצאות 7 שנים אחורה", כתב לו גזבר הוועד. "חבל שאת מאמציך הרבים אתה משקיע במלחמות ולא בטיפול בעובדים עליהם אתה אמון". 

כלומר, לא משתלם "להרים את הראש". ואכן, בסיקור ועדי הכבאים עובדים סיפרו לנו על האדישות שלהם לפעילות של ההסתדרות ושל הוועד שלהם. חלקם טענו כי ההתנהלות של הארגונים היא "מעל הראש שלהם" ושיש להם דאגות גדולות יותר. 

אז מה עושים? משקיפים את האגודות העות'מאניות. יש כבר טויטת תקנות מוכנה שמחכה לחתימת שר המשפטים אבי ניסנקורן. בינתיים, הוא לא מוכן לחתום עליה כי לדבריו עוד לא הגיע לעסוק בעניין. אנחנו כרגיל נמשיך ללחוץ עליו, ונעדכן בנושא.

*חשוב להדגיש: "שקוף" לא מתנגדת לארגוני עובדים באופן כללי. חוסר השקיפות באגודות העות'מאניות, וביניהן גם ארגוני עובדים, הוא זה המעודד שחיתות. שחיתות בארגוני עובדים פוגעת בעובדים ובציבור הכללי.

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

שתפו את הכתבה
2 תגובות
  1. אמיר
    אמיר אומר:

    "באגודות העות'מאניות בעיית הנציג מחריפה באופן קיצוני. ראשית מפני שבאגודה עות'מאנית המימון מתחלק פעמים רבות בין המון אנשים. "

    אין קשר בין אגודה עותמאנית לכמות החברים.

    "באגודות העות'מאניות, בניגוד לשוק הפרטי, בו לכל אחד מהבעלים של החברה יש אינטרס כלכלי בפיקוח על ניהולה – הבעיה מחריפה. לעובדים אין אינטרס כלכלי משמעותי שיתמרץ אותם לפקח על הנעשה בכספם. "

    לעובדים יש אינטרס כלכלי זהה כמו בכל ארגון אחר. אם כבר בגלל שאין שקיפות המחוייבת ע"פ חוק, יש לחברי אגודה עות'מאנית תמריץ גדול יותר ליזום פיקוח.

    לסיכום, אני מסכים עם המסר שלכם שיש לכפות שקיפות באמצעות חוק, אבל יש לי בעיה עם הנימוקים שלכם.

    הגב
  2. אברהם
    אברהם אומר:

    הקומיסר הבולשבקי ניסנקורן לא ישנה דבר.. המפאיניקיות הרקובה זורמת בדמו

    הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *