איך ישראל הקימה בית חולים ב-10 ימים? / טור דעה אורח

העולם כולו והתקשורת הישראלית התלהבו מההקמה המהירה של בתי החולים החדשים בסין. על אף שמדובר בהישג מרשים, בישראל הצלחנו למצוא מענה מהיר, זול וגמיש יותר: הקמת המלוניות בבתי המלון. זה לא מובן מאליו – וזה הישג מרשים / דעה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| טום קרגנבילד |

בתחילת מגפת הקורונה, כשכולנו היינו בטוחים שמדובר בסיפור אקזוטי על אכילת עטלפים, ממשלת סין נאלצה להתמודד עם אלפי הרוגים ובתי חולים שקורסים. הממשלה הסינית הגיבה בצורה מהירה: היא הקימה בית חולים שלם תוך עשרה ימים ואפילו השכילה להשתמש בהישג לקידום התעמולה הממשלתית.

במציאות, בית החולים סבל מנזילות ובעיות רבות הקשורות להקמת מבנים בצורה מהירה כל כך. למרות זאת, בהתחשב במצב, אין ספק שמדובר בהישג לא מבוטל. למרות השבחים שסין קיבלה, נראה שרוב הציבור לא מגיב בצורה כל כך מדהימה לעובדה שישראל הצליחה לבצע את אותה המשימה רק בצורה הרבה יותר יעילה.

תוך פרק זמן זהה, ואולי אף יותר מהיר, שר הביטחון נפתלי בנט הקים פרויקט להסבה של מלונות לסוג של בתי חולים מצומצמים עבור החולים הקלים בקורונה, אלה שלא דורשים טיפול אינטנסיבי. אחזור שוב: תוך מספר ימים בודדים קיבלנו שלושה בתי חולים מתפקדים הממוקדים בצרכים הרלוונטיים לחולים. כמעט כל זווית בהחלטה הזאת מוצלחת וכדאי לפרט על העניין.

נפתלי בנט

הקמת בית חולים מאפס – בזבוז

הקמה מאפס של בית חולים שלם עבור מחלת הקורונה אמנם נשמע טוב, אך בפועל הוא בזבוז משאבים עצום. בשגרה, האוכלוסייה הסינית לא זקוקה לבית חולים חדש וברגע שמחלת הקורונה תיעלם מסין, הם יישארו עם בתי חולים שלמים שאין בהם צורך. בהתחשב בכך שרוב רובם של החולים, במיוחד הצעירים, לא מגיעים למצב קשה, קיימת חשיבות לבודד אותם, לתת להם מעט תמיכה ולדאוג ולזהות בזמן במידהו מצבם מחמיר. טיפול כזה, עבור כמות גדולה של חולים, בתוך בית חולים קיים יכול להוביל לעומס אדיר על צוות הרופאים והאחיות, לסכן חולים אחרים ולגרום לכך שהצוות העמוס לא יצליח לנטר את החולים הקלים ברגע שמצבם מחמיר.

לעומת זאת, בתי המלון שהפכו לבתי החולים מאפשרים להפריד בין האוכלוסייה החולה שצריכה בעיקר בידוד ותמיכה בסיסית, לבין החולים הקשים שצריכים תמיכה של צוות רפואי וציוד רפואי רציני יותר. ברגע שנשתלט על המחלה נוכל לקפל את "בתי החולים", לתת למלונות לחזור לפעילות השוטפת ולא נצטרך לתחזק מבנים שלמים שאין צוות רפואי שיוכל לתמוך בהם.

העבודות על בית החולים בסין, מתוך יוטיוב של ynet

ניצול הזדמנויות כלכלי

נקודה נוספת שכדאי לשים לב אליה היא השימוש במשאבים פנויים שנוצרו בגלל שינוי התנאים בכלכלה הישראלית. העלות למשלמי המיסים עומדת על 80 שקלים לחדר. גם אם כל 1,200 החדרים של רשת דן יהיו תפוסים למשך שלושה חודשים הדבר יעלה לנו, הציבור רק 8.64 מיליון שקלים – עלות זניחה ביחס למחיר של בית חולים. 

בהתחשב בכך שבתי המלון הפסיקו לתפקד וסופגים מכה קשה, הגיוס שלהם לטיפול בקורונה מאפשר להזרים תמיכה כספית אל מספר בתי מלון גדולים, לפתור בעיה קריטית של מערכת הבריאות, חיסכון במשאבים והחולים מקבלים מבנה מתפקד ותקין עם חיבורי אינטרנט, תשתית מזון וחדרים איכותיים.

דן פנורמה ת"א, החל לקלוט חולי קורונה

נקודה אחרונה שחשוב לציין קשורה בכך שיש פה תשתית שניתן להגדיל. לאחר בניית בתי החולים, סין גילתה מהר שבתי החולים פשוט לא הספיקו. לבנות עוד ועוד בתי חולים בקצב מסחרר זאת משימה לא פשוטה בכלל, אבל לגייס עוד כמה בתי מלון, אכסניות או צימרים זה משהו שניתן לעשות בקלות יחסית ובמהירות. מבחינת בעלי המלונות כל מהלך עדיף על פני מלון ריק ולא מתפקד.

בשורה התחתונה, בזמן שכל התקשורת הישראלית עסקה במחיאת כפיים והתרגשות מהקמה של בתי חולים חצי מתפקדים במחיר עצום, אותם האנשים מפספסים לגמרי את אחד המהלכים המרשימים והיעילים שבוצעו כאן בזמן משבר אמיתי. ההפרדה בין חולים קל לחולים קשה היא קריטית והיא זאת שיכולה להפוך את המצב שלנו לשונה לגמרי מזה של איטליה.

 למה אנחנו מפרסמים טורי דעה אורחים?

  • יש לך דעה אחרת? כתבו לנו!

טום קרגנבילד כותב ומנהל את "כלכלה קלה" – עמוד פייסבוק ואתר אינטרנט שנוצרו במטרה להנגיש ידע כלכלי בשפה פשוטה, תוך התייחסות לאירועים אקטואליים, במטרה לתת לאזרחים כלים להבין טוב יותר את העולם הכלכלי.

שתפו את הכתבה
0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *