רוצים להיות זבוב על הקיר של אמיר אוחנה? הכירו את מאגר המידע החדש שינגיש לכם את פסקי הדין

נניח שתרצו לחפש פסק דין בצורה פשוטה, באמצעות חיפוש בסגנון בגוגל. מה תעשו? תיאלצו לשלם לחברה פרטית. אז לאנדי וורמס נמאס והוא רצה להוכיח אחרת. והצליח. הוא הנגיש לכולנו את פסקי הדין בעצמו ובחינם. הנהלת בתי המשפט: "פסקי הדין מונגשים לציבור והרשות השופטת פועלת לשיפור הממשקים"

| אנדי וורמס – "תולעת המשפט" |

דמיינו לרגע שאתם עומדים בראש ארגון כלשהו. אתם ראש הממשלה, או הרמטכ"ל, או מנכ"ל בזק, או מזכ"ל האו"ם. הייתם רוצים שתהיה לכם גישה מלאה לכל המידע ששמור בארגון שלכם, נכון? ובאמצעות המידע הזה הייתם מנהלים את הארגון, מגבשים לעצמכם תמונת מצב, מקבלים החלטות, ומצעידים את הפירמידה הענקית שבראשה אתם עומדים לעתיד טוב יותר. 

עכשיו תפסיקו לדמיין. אתם אזרח רגיל. אזרח פשוט. לצורך העניין אתם אחרון האזרחים במדינת ישראל. ועדיין: אתם עומדים בראש הפירמידה, וזה בא לידי ביטוי בקלפי, אבל לא רק.

בתור הקודקודים של הפירמידה, אתם זכאים לכל המידע השמור ב"ארגון" שבראשו אתם עומדים. חוק חופש המידע עיגן זכות זו, ולפיו זכותכם לקבל כל מידע המצוי בידי השלטון, בכפוף לסייגים שונים כמו ביטחון ופרטיות.

זה תקף גם לבתי המשפט. 

שקיפות במערכת המשפט

חוק בתי המשפט קובע כי בתי המשפט ינהלו את דיוניהם "בפומבי", ועיקרון חשוב ומרכזי זה קיבל מעמד חוקתי בחוק יסוד: השפיטה, שם נקבע שסייגים לעיקרון הפומביות חייבים להיות על-פי חוק בלבד.

אז בדמוקרטיה האזרח הקטן הוא זה שעומד בראש הפירמידה והוא זכאי למלוא המידע ששמור בארגון שבראשו הוא עומד. וגם, כפי שעינכם רואות, במערכת המשפט ישנם עקרונות נוספים כבדי משקל שמבטיחים את השקיפות ואת הפתיחות. אז איך אפשר להבטיח שלכל אחד תהיה גישה לכלל המידע שישנו במערכת המשפט, לא פחות ולא יותר משר המשפטים אמיר אוחנה? איך אני יכול להיות זבוב על הקיר של שר המשפטים ולהציץ מעבר לכתף שלו כשהוא פותח את המחשב בבוקר בלשכת שר המשפטים?

קחו 32 מיליון שקל בחינם

אחד הפרויקטים שמנסה לעשות את זה הוא תולעת המשפט שייסדתי, ושקוף הזמינו אותי לכתוב עליו.

תולעת המשפט מפעילה בוט (אפשר לקרוא לזה גם עכביש, תולעת או מכונה) שסורק את שרתי מערכת המשפט ומעתיק את כל התיקים המשפטיים שהוא מוצא למאגר משפטי פתוח לכולם – וחינמי. כרגע יש שם מיליון ושש מאות אלף תיקים משפטיים זמינים לחיפוש ולצפייה. בנוסף, בכל רגע תולעת המשפט ממשיכה לעבוד על הוספת עוד ועוד תיקים וכלים להנגשת המידע המשפטי. 

הרשו לי להזמין אתכם ואתכן, בפעם האחרונה, למשחק דמיון: אם היינו משלמים אגרת חופש מידע בסך 20 שקל עבור כל תיק משפטי ששמור אצלנו, כפול 1,600,000 תיקים, אז הרי שהערך הכספי של המידע שאנחנו מפרסמים הוא 32 מיליון שקל. אבל בשבילכם זה חינם, כי אתם עומדים בראש הארגון. 

ככה זה כשאנחנו הבוסים.

למה אני עושה זאת?

כאמור, מידע משפטי הוא ציבורי, וזהו עיקרון יסוד של המשטר הדמוקרטי בכלל, ושל השיטה המשפטית הנהוגה בישראל בפרט. חוץ מזה אם לשר המשפטים יש גישה למידע הזה, כי הוא שר המשפטים, אז אנחנו נדאג שלכל 8 מיליון הבוסים והבוסיות של שר המשפטים תהיה גישה דומהלמה? כי כובע! וגם כי שוויון. כי דמוקרטיה. כי שקיפות. כי פומביות הדיון. כי למה לא. 

אנדי וורמס

כיום – חברה פרטית מקטלגת את המידע תמורת תשלום

חשוב להדגיש, המדינה משלמת מיליוני שקלים (הנה פירוט המדויק) לחברה פרטית לקיטלוג פסקי הדין שמפורסמים על ידי בתי המשפט. זה מצב בעייתי מאין כמותו. האם סביר שבמקום לאפשר חיפוש דרך תיבה פשוטה (בדומה לחיפוש 'גוגל') באתר ממשלתי – היא מאפשרת זאת רק לגורם מסחרי ואז רוכשת ממנו יכולת זאת?

שקוף  פנו למשרד המשפטים והנהלת בתי המשפט כדי להבין כיצד פועלת המדינה על מנת לשנות מצב זה. בינתיים – אני מנסה לשנות את זה.

אז איך מתחילים?

פותחים דפדפן, מקלידים תולעת-המשפט.קום ולוחצים אנטר. כן, 100 שנה אחרי בן יהודה הגיע הזמן לחדש את האינטרנט העברי, אז יש לנו כתובת לתפארת השפה העברית. לטובת קוראינו בקפה אינטרנט בקטמנדו, יש גם כתובת לועזית: https://tl8.me

הביטו אל פס החיפוש בראש הדף, שם אפשר לחפש תיקים לפי שם תיק, שופט, צד או עורך דין. מכל תיק אפשר לדלג בקלות באמצעות קישוריות לתיקים האחרים של השחקנים השונים. אם מצאתם תיק מעניין, יש גם כתובת מקוצרת לשתף קולגות, או את החבר'ה בלימודים. בואו נעשה תרגיל ראשון. תלמידים: פיתחו דפדפנים, והקלידו: http://tl8.me/12475-07-13. לאן הגעתם? 

נכון – עתירה חופש מידע שהגישה ב-2013 חברת הכנסת דאז זהבה גלאון נגד ראש הממשלה. ראו צילום מסך:

אפשר לקרוא שם בקלות באיזה בית משפט התנהלה העתירה, מי היה השופט, את שמות הצדדים ועורכי הדין שלהם, מתי נפתח התיק ומתי נסגר.

מה עוד אפשר לעשות? 

תולעת המשפט הוא אתר אינטרנט רגיל לחלוטין, עם קישורים שמובילים לעוד ועוד מסכים. מי מביניכם בעלי אוריינטציה המשפטית יעדיפו להקליק על פסק הדין כדי לקרוא על המידע אותו ביקשה ח"כ גלאון שיחשפו בפניה, מדוע סירב משרד ראש הממשלה, ואיזו פשרה התקבלה בסוף. מי שיש לו אופי יותר עיתונאי אולי יעדיף ללחוץ על השמות של עורכי הדין, השופט, או הצדדים, כדי לראות איזה מידע יש עליהם במאגר (זהירות: במערכת אין מספרי זהות ולכן לא ניתן להבדיל בין בעלי דין שיש להם שם זהה).

מי שפחות בקטע של עתירות חופש מידע, מוזמן לעשות שימוש בחיפוש בחלק העליון של המסך, ולחפש את המידע שמעניין אותו. כן, לא הכל קיים אצלנו. יש תיקים חסויים (קטינים, נפגעי מין, משפחה). ויש בעצם מיליוני תיקים ואלפי תביעות שמוגשות מדי יום והאתר עדיין לא מתעדכן בזמן אמת. אבל כאמור – מידע לא חסר (1.6 מיליון תיקים!)

לאן הולכים מפה?

פרוייקט תולעת המשפט כבר בן כ-5, שנים אבל מרגיש ממש צעיר וגדל כל הזמן. אנחנו עובדים כל העת על פיתוחים נוספים ועל הוספת תיקים. והנה סוד קטן מיוחד לקוראי שקוף: אנחנו עובדים כרגע על סטטיסטיקות (כמה תביעות הוגשו נגד אל-על? כמה התקבלו? וכו'). אם בא לכם להישאר מעודכנים תעשו לייק לדף הפייסבוק שלנו

אנדי וורמס, הוא מתכנת מחשבים ופעיל חופש מידע, מייסד תולעת המשפט, פרוייקט תוכנה התנדבותי המנגיש לציבור בחינם מידע ממערכת המשפט.

**

פנינו בשקוף למשרד המשפטים ולהנהלת בתי המשפט ושאלנו מדוע המדינה לא מנגישה את המידע בעצמה באפשרות שמאפשרת חיפוש קל ומהיר.

מהנהלת בתי המשפט נמסר: "החלטות ופסקי דין בתיקים פתוחים לציבור, מונגשים באמצעות מערכת נט-המשפט שבאתר הרשות השופטת בקישור זה ובאמצעות מנוע חיפוש שבאתר בית-המשפט העליון בקישור זה. בנוסף, מערך הדוברות וההסברה מנגיש חלק מפסקי הדין וההחלטות באתר בקישור זה. כמו-כן ישנם יישומונים לקבוצות ייעודיות – עורכי-דין ובעלי-דין – המאפשרים צפייה ומעקב אחר החלטות באמצעות הטלפון הנייד. מערכת בתי-המשפט מאפשרת לבצע חיפוש על פי פרמטרים שונים בכל אחד מן האפיקים הללו. אין קשר בין הנגשת פסקי-דין והחלטות על ידי מערכת בתי-המשפט ובין רכישת שירותים מגופים מסחריים. הרשות השופטת פועלת לשיפור הממשקים והנגשת פסקי-הדין וההחלטות הניתנים בבתי-המשפט בכל הארץ במגוון דרכים".

במשרד המשפטים בחרו שלא להגיב.

שתפו את הכתבה
5 תגובות
  1. עידו
    עידו אומר:

    הרשו לי להזמין אתכם ואתכן, בפעם האחרונה, למשחק דמיון: אם היינו משלמים אגרת חופש מידע בסך 20 שקל עבור כל תיק משפטי ששמור אצלנו, כפול 1,600,000 תיקים, אז הרי שהערך הכספי של המידע שאנחנו מפרסמים הוא 32 מיליון שקל. אבל בשבילכם זה חינם, כי אתם עומדים בראש הארגון.

    ככה זה כשאנחנו הבוסים.

    🤯

    הגב
  2. אריה
    אריה אומר:

    אין קישור פעיל, ואינו מפנה למאגר/אתר כל שהוא, למעט דף נחיתה …

    הגב
  3. טל
    טל אומר:

    תודה. ועכשיו לאתגר: להוסיף גם החלטות של היועץ המשפטי. אמנם אלו לא פסקי דין, אבל כשהיועמ"ש מחליט לא להגיש כתב אישום אין פסק דין ואנו (8 מיליון המעסיקים) לא יודעים למה ועל שום מה.
    דרך צלחה

    הגב
  4. יצחק
    יצחק אומר:

    נהדר. כל מלה במקום.
    וכן בעניין פסקי ביניים.
    היום למעלה מארבע שנים מתנהל משפט לגות דוד ומשום מ זה לא נגמר? גם לא רואים את האור בקצה המנהגה…
    לחייב פס"ד ביניים או לפחות במשפטים מעין אלה שנמשכים זמן רב החוק ייחיייב מתן דו"ח של השופט אל הוועדה לחוק ומשפט של הכנסת וזו חייבת לעדכח עת ציבור. הכל בזמנים קצובים.
    בבקשה.. נא עבודתכם הנאמנה לבוסים.

    הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *