תחקיר: מצפצפים על החוק – הח"כים שמסרבים לחשוף האם נפגשו עם חברות הטבק

חברי הכנסת, כמו גם רוב הציבור, כנראה אינם מודעים לנושא האחד בו השקיפות מחויבת מעבר לנגזר מחוק חופש המידע: פגישות עם חברות טבק. אז מי נפגש עם חברות הטבק, מי דיווח על כך לציבור כמתבקש ומי מסרב לחשוף את המידע

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| שבי גטניו |

ה-15 באוקטובר 2018, תמלול דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק:

• אני: האם נפגשת עם חברות טבק?
• עיסאווי פריג' (מרצ): מי אתה בכלל שתשאל אותי שאלה כזאת?

פריג' הוא רק אחד מעשרה חברי כנסת בעניינם פנינו ב"עמותה לדמוקרטיה מתקדמת" (בראשה עומד הכותב) ליועץ המשפטי לכנסת – בדרישה לחייב אותם לחשוף לציבור האם נפגשו עם חברות טבק או מי מטעמן בהקשר לחוק המדובר.

חברי הכנסת, כמו גם רוב הציבור, כנראה אינם מודעים לנושא האחד בו השקיפות מחויבת מעבר לנגזר מחוק חופש המידע: מפגשיהם של נבחרינו ופקידנו עם חברות טבק.

בחצי השנה האחרונה יצאנו למאבק להחלתה של חובת השקיפות החשובה הזו. על הסיבות להחרגת תעשיית הטבק מכל שאר הגורמים אפרט בהמשך, אך תחילה אפנה אתכם לטבלה החושפת לראשונה מי מחברי הכנסת שנכחו בדיוני ועדת הכלכלה בנוגע לחוק הגבלת פרסום טבק, אכן נפגש עם חברות טבק, מי מהם דיווח על כך לציבור כמתבקש ומי מסרב לחשוף ולדווח את המידע.

לחצו על התמונה להגדלה

כפי שניתן לראות, רק 13 מתוך 22 חברי הכנסת שפנינו אליהם חזרו אלינו עם תשובות:

• שבעה מהם דיווחו כי לא נפגשו כלל עם חברות טבק: תמר זנדברג (מרצ, "תמר לא נפגשה עם נציגי חברות טבק"), מיקי רוזנטל (העבודה, "היו בקשות לפגישות אך מיקי לא אישר אף פעם פגישה עם חברות הטבק"), יעל גרמן (יש עתיד, "לא זוכרת שנפגשתי עם אף אחת מהחברות או באות כוחן"), יעל כהן-פארן (התנועה, "לא נפגשתי עם אף גורם טבק. אף גורם, לא סיגריות לא ג׳ולס ולא אלקטרוניות"), דב חנין (חד"ש, "לא היו לי מפגשים עם חברות טבק"), עליזה לביא (יש עתיד, "לא נפגשתי!"), אוסנת הילה מארק (הליכוד).
• שישה חברי כנסת נוספים העבירו דיווח על פגישותיהם עם נציגי חברות הטבק: איתן כבל (העבודה), לאה פדידה (העבודה), שולי מועלם-רפאלי (הימין החדש), איל בן ראובן (העבודה), יהודה גליק (הליכוד), מוסי רז (מרצ). ראו דיווח מפורט אודות הפגישות הללו בסוף התחקיר.

בשנים האחרונות מתנהל ויכוח לגבי לגיטימיות המפגשים של נבחרי ציבור עם חברות טבק ולוביסטים מטעמן. חלק הולך וגדל מחברי הכנסת מסרבים כיום לפגוש נציגי חברות טבק באופן גורף. מי שהגדילה לעשות בתחום זה בכנסת ה-20 הייתה תמר זנדברג, שאף הוציאה הנחייה על איסור כניסת אנשי חברות טבק לישיבות הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול הנוגעות למדיניות המאבק בחברות טבק, בראשה היא עומדת. מהיכן נובעת העמדה הזו וחובת השקיפות בנושא?

תמר זנדברג. הוציאה הנחייה על איסור כניסת אנשי חברות טבק לישיבות הוועדה בראשותה.

מדינות העולם מתאחדות נגד הטבק

חברות הטבק הן גורם מסחרי האחראי למותם של כ-7 מיליון בני אדם ברחבי העולם בכל שנה. בישראל מתים בכל שנה כ-8,000 אנשים. להשוואה: מדובר במספר הגדול פי 20 מקורבנות תאונות הדרכים.

לאור הנתונים המזעזעים הללו, התגייסו באופן חריג אומות העולם ויצרו את "אמנת המסגרת לפיקוח על הטבק" של ארגון הבריאות העולמי באו"ם. מטרת האמנה היא מאבק במי שהוא אולי אויב הבריאות מספר אחד בעידן המודרני – חברות הטבק החזקות. ישראל חתמה על האמנה ב-2003 ואשררה אותה ב-2005.

מחברי האמנה זיהו מיד בתחילה את תחלואי קשרי הון-שלטון כגורם מרכזי בפגיעה בבריאות הציבור. סעיף 5.3 באמנה נועד להחליש את הקשר בין חברות הטבק ומקבלי ההחלטות, והוא קובע כי: "בבואם לגבש ולהוציא לפועל את מדיניות בריאות הציבור שלהם מבחינת הפיקוח בתחום הטבק, הצדדים יפעלו על מנת להגן על מדיניות זו מפני אינטרסים מסחריים או אינטרסים אחרים של תעשיית הטבק בהתאם לחוק המקומי".

מנגנוני האמנה מקיימים כנסים שנתיים על מנת להפיק לקחים מהמדינות השונות ולהבין כיצד פועלות חברות הטבק ואיך ניתן להתמודד עם פעילותן זו. הכנס של 2008 הוליד מסמך הבהרות והמלצות למדינות החתומות. עקרון מספר 2 במסמך קובע כי: "הצדדים, כאשר מתמודדים עם תעשיית הטבק או עם אלה המייצגים אינטרסים שלה, צריכים להיות אחראים ושקופים […] הצדדים צריכים לוודא כי כל התקשרות עם תעשיית הטבק בנושאים הקשורים לפיקוח על טבק או מדיניות בריאות הציבור היא אחראית ושקופה". משם ממשיך המסמך להמלצות: "הפעולות החשובות הבאות מומלצות לטיפול בהתערבות תעשיית הטבק במדיניות בריאות הציבור […] אימוץ צעדים להגבלת המגעים עם תעשיית הטבק ולהבטיח את השקיפות של התקשרויות שהתרחשו".

כלומר, אם נפרש את כוונת מחברי האמנה, אז הרי שעל נבחרי ופקידי ציבור במדינות החתומות עליה חלה חובה להימנע ממפגשים עם חברות טבק – כיוון שהאמנה קובעת שכל התחשבות באינטרסים שלהן, כולל אינטרסים מסחריים, תהווה פגיעה בבריאות הציבור. מה שלבטח לא נתון לפרשנות היא חובת השקיפות החלה על נבחרי ופקידי ציבור לגבי המפגשים שלהם עם חברות טבק.

הגושפנקא החוקית הסופית בנושא הוענקה על ידי מבקר המדינה בדו"ח שפורסם במאי 2018: "על מקבלי ההחלטות ליידע את הציבור על פגישותיהם עם נציגי חברות הטבק".

שנים של הסתרה, התחלה של שינוי

הדיווח אודות הפגישות שמקיימים חברי הכנסת עם נציגי חברות הטבק הוא קריטי עבור ארגוני הבריאות ואלה הנאבקים בעישון – ולציבור בכלל. כל המסתיר מידע זה, כך על-פי האמנה עליה חתומה כאמור גם ישראל, למעשה מסייע בפועל לפגיעה בבריאות הציבור – גם אם לא הייתה לו כוונת תחילה לעשות זאת.

בישראל, חברי הכנסת ושרי ממשלה, בכללם שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה), התעלמו לאורך שנים מהחובה הזו כאשר נפגשו עם חברות טבק ולא טרחו ליידע על כך את הציבור הישראלי. בשנים 2013-2014 קידמה שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, הצעת חוק ממשלתית להגבלת הפרסום והשיווק של מוצרי טבק. ההצעה לבסוף טורפדה ע"י חברי כנסת משני צידי המתרס, שדאגו "לרכך" את החוק בוועדת הכלכלה עד מצב בו שרת הבריאות משכה את ההצעה כי לא הייתה מוכנה לקדם את החוק באופן המסורס שהתקבל בוועדה.

בראשית 2018, הונח חוק דומה שוב על שולחן הכנסת, הפעם בהובלת איתן כבל, יהודה גליק ואיל בן ראובן. החוק החדש היווה הזדמנות עבורנו להכפיף באופן רשמי את הנבחרים והפקידים לדרישות השקיפות הכלולות באמנה הבינלאומית.

איתן כבל. פתח את הישיבות בניהולו עם דיווח על גורמי טבק עמם נפגש.

כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, שיתף פעולה מההתחלה עם הדרישה ופתח את הישיבות בניהולו עם דיווח על גורמי טבק עמם נפגש. כבל הגדיל לעשות ואף דיווח על גורמים מהעיתונות איתם נפגש בהקשר לחוק האמור (הגבלת פרסום הטבק צפויה הייתה לפגוע בכלי התקשורת).

כך לדוגמא פתח כבל את ישיבת הוועדה ב-12 לנובמבר בשנה שעברה: "נפגשתי עם ועדי עובדים – גם של דובק, גם של פיליפ מוריס. אני הצגתי בפניהם את העניין, נפגשתי עם עוד חבורה – יושב פה דודו מתתיהו, נציג סוחרים, שבאים לדבר", ובדיון נוסף באוקטובר 2018: "נפגשתי עם נציגי ג'ול, נפגשתי עם נציגי ועד העובדים של דובק שהציגו בפניי את המצוקות שלהם שנובעות מתוך התהליך. שוחחתי עם הגב' הלנה ביילין שהציגה בפניי את הבעיות שלה. הסתמסתי עם עמוס שוקן לעניין ההתחייבות שלנו לעיתונות הכתובה. אני מקווה שלא פספסתי". עוזריו של כבל העבירו לידינו גם פירוט נוסף על המפגשים, אותו תוכלו למצוא בסוף התחקיר.

לצד זאת, קיווינו כי כבל ינסה להחיל את חובת השקיפות על כל חברי הכנסת שהשתתפו בדיונים, אך לכך הוא סירב. לטעמו, העובדה כי שימש בעצמו דוגמא להתנהלות שקופה הייתה אמורה לסחוף אחריו גם את יתר חברי הוועדה. נוכחנו לדעת שאין זה המקרה.

(בסרטון: דיון בוועדת הכלכלה בו חבר הכנסת עיסאווי פריג' מסרב לחשוף את פגישותיו עם חברות הטבק)

אין כללי דיווח? אנחנו דואגים שהח"כים ידווחו

כחלק מהמאבק לשקיפות, פנינו לכל חברי הכנסת שהשתתפו בדיוני חוק הטבק וביקשנו דיווח בפורמט אחיד על פגישותיהם עם נציגי החברות:

1. גורם הטבק עמו נפגשו.
2. תאריך המפגש.
3. רשימת כלל הנוכחים.
4. מיקום המפגש.
5. פרוטוקול ו/או סיכום פגישה.
6. במקרה שלא נרשם פרוטוקול או סיכום פגישה – לציין האם סוכמו דברים בעל-פה מול אותו גורם ו/או הובטחו הבטחות לגבי תמיכה באינטרסים של אותו גורם.

חברי הכנסת שבחרו להשיב עשו זאת במהירות וללא התנגדות. עם זאת, כפי שניתן לראות בפירוטים בתחתית התחקיר, הדיווחים שהתקבלו הגיעו ברמות שקיפות שונות.

בין חברי הכנסת שסירבו לחזור אלינו עם דיווח נציין במיוחד את יצחק וקנין (ש"ס), לשעבר יו"ר ועדת האתיקה של הכנסת, עיסאווי פריג' (מרצ) – שבלט לרעה מבין חברי מפלגתו שדווקא הובילו בכנסת החולפת את המאבק בחברות הטבק – דודי אמסלם ודוד ביטן (שניהם מהליכוד), שנכנסו לדיונים לייצג את בעלי הקיוסקים בניסיונם להפעיל לחץ בטענה לפגיעה אפשרית בפרנסתם, וכן את איילת נחמיאס-ורבין (העבודה), שיתכן סרבנותה קשורה לשיקולי אישיים ולא ענייניים (בעקבות תלונה על ניגוד עניינים אפשרי שהגשנו נגדה בעמותה לדמוקרטיה מתקדמת).

המסקנה המרכזית היא שעם המשך קידום הפרויקט בכנסת ה-21, נעמוד על כך שתוחל רמת שקיפות אחידה על כל חברי הכנסת, השרים והצוותים הפרלמנטריים שלהם. באופן אידיאלי, משרד הבריאות הוא הגוף שהיה צריך לדרוש, לרכז ולפרסם בזמן אמת את המידע אודות הפגישות עם חברות הטבק. בכוונתנו לפנות למשרד הבריאות בנושא, אולם הציפיות שזה יקרה הן לצערנו נמוכות כל עוד סגן השר יעקב ליצמן הוא הגורם המוביל במשרד.

שיאני הפגישות עם הח"כים

בהתבסס על דיווחי הח"כים שהסכימו לחשוף את פגישותיהם עם נציגי חברות הטבק (שישה בסה"כ), ניתן להרכיב רשימה של שיאני הפגישות:  

• פיליפ מוריס: נציגי החברה נפגשו לא פחות משמונה פעמים עם ששת חברי הכנסת. חמש מהפגישות התקיימו עם מגישי החוק – איתן כבל, יהודה גליק ואיל בן מנחם. עוד עולה כי החברה הפעילה מול חברי הכנסת גם את ועד העובדים שלה.
• ג'ול (JUUL): הגורם השני בכמות המפגשים. החברה קיימה חמש פגישות עם חברי הכנסת, וגם היא פגשה את כל מגישי החוק. מעניין לציין כי הלוביסטית שייצגה את ג'ול בחלק מהמפגשים, היא קרן ברק, בעלת חברת הלובי "קונטקטי", שנבחרה למקום ה-25 ברשימת הליכוד לכנסת הקרובה.
• דובק: מיעטה באופן יחסי בפגישות עם חברי הכנסת, כאשר כל הפגישות נערכו באמצעות ועד העובדים של דובק.

פירוט פגישות חברי הכנסת עם נציגי חברות טבק

כאמור, מבין 22 חברי הכנסת שלקחו חלק בדיוני ועדת הכלכלה בנוגע לחוק הגבלת פרסום טבק, שישה אישרו כי נפגשו עם נציגי חברות הטבק והעבירו מידע אודות פגישות אלה, להלן:

(קוראים מטלפון נייד? מומלץ לסובב את המסך לרוחב לקריאה נוחה של הפירוט)