ההחלטות של איילת שקד שמייקרות לכולנו את החיים

| תומר אביטל, אסף נתיב |

איילת שקד היא כנראה השרה האהודה והמשפיעה ביותר בממשלה הנוכחית. את הערכת הציבור היא צברה רבות בזכות עמדותיה העקביות ופעילותה בתחום המשפטי, סביב נושאים שבמחלוקת ובעיקר ביחסה לבית המשפט העליון.

שקד גם פועלת יחסית בשקיפות, עונה לשאלות, נגישה ומדברת בגובה העיניים. אלא שדווקא בהיבטים חברתיים-כלכליים חלק מעשייתה שלילית ופוגעת בכל אזרחי המדינה (למעט האליטות). התקשורת הממוסדת בקושי מסקרת זאת, על אף שהחלטותיה עולות לכולנו מיליארדים, מגדילות את הפערים החברתיים, פוגעות בתחרות ומעודדות שחיתות.

אז אסף נתיב ותומר אביטל ניקו את הברברת, מחקו את נושאי השמאל/ימין, ביטחון ודת ומדינה. הם ריכזו רשימה שמראה איך לכל אחד ואחת מכם, קוראים יקרים, נשאר פחות כסף בחשבון מדי חודש בשעה שפעילות הממשלה נשארת באפלה.

מוזמנים להתווכח, אבל הנה כמה נקודות טובות להתחיל איתן את הדיון:

צמצמה את סמכויות ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית

  • מה קרה? איילת שקד (הבית היהודי) מנעה חקיקת סמכויות רחבות יותר לוועדת החקירה הפרלמנטרית על מתן האשראי לאליעזר פישמן. שקד התנגדה לתת לוועדה יכולת אמיתית לחקור ולחשוף לציבור כיצד התבצע מתן האשראי ללווים הגדולים – אשראי שאנו הציבור שילמנו עליו מהכיס שלנו. היקף הסמכויות שניתן לוועדה נותר מצומצם, ללא יכולת לזמן את כלל החברות הגדולות במשק וגם לא לדרוש גילוי מסמכים רלוונטיים. כל אחד ואחת מאיתנו משלמות על זה כסף. ארגוני החברה האזרחית האפוליטיים מחו על כך, אולם שקד בחרה להגן על התאגידים (הנה תגובתה).
  • איך זה משפיע עלינו? היקף הפנסיה של כולנו יהיה קטן יותר. נכספי החסכונות והפנסיות שלנו הם הכספים שמממנים את ההלוואות הכושלות הללו, ומעבר לכך שהם מאבדים ערך – הם לא מושקעים במקומות שמייצרים לנו ערך ומשפרים את רמת החיים של כולנו.
  • דין וחשבון שקורה היום בעקבות השקעות כושלות בכספינו – מצומק ונטול סנקציות. מנהלי הבנקים מגיעים לוועדת החקירה וממלאים פיהם מים.
  • תגובת לשכת שרת המשפטים: "איכשהו "שכחתם" לציין כי כל הרגולטורים העוסקים בנושא ועדת החקירה התנגדו לחקיקה המדוברת. בעוד שרת המשפטים פועלת להסרת רגולציה ולהתרת חסמים לעסקים ולאזרחים, החקיקה המדוברת ביקשה להטיל רגולציה לחברות ציבוריות ולא רק לחברות ממשלתיות. ההתנגדות של השרה ושל אנשי המקצוע היא לפגיעה לא מידתית בפרטיות ולסכנת פוליטיזציה של העניין, דבר שעלול לגרום למשבר אמון בין לווים לבנקים. יצוין כי בכך הסתיימה התנגדות השרה. היא כלל לא התנגדה לעצם הקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית, ואף סייעה בעניין. בסופו של דבר הוועדה גם קמה".

  • תגובתנו: בנוגע לחוק ששקד הזכירה – מדובר בתיקון אד-הוק שהיה מאפשר לחשוף מסמכים קריטיים לדיון שהבנקים סרבו להעביר. ואכן, חלק ניכר מהדיונים היום מרוקנים מתוכן בעקבות זאת (הנה טור בנושא). לגבי פרטיות ומשבר אמון – הוועדה לא רצתה לבחון את ההסכמים של אזרחים רגילים עם בנקים, אלא של טייקונים – ועליהם חייבים לחול כללים אחרים, הכסף של כולנו מושקע דרכם. לבסוף, לא מובן לאיזו רגולציה שקד מתכוונת. אבל "הסרת רגולציה" תמיד נשמע טוב. והערה כללית: חרף ההשתלחויות האישיות ששקד שיבצה שוב ושוב בתגובותיה (מחקנו את אלו שלא היו ענייניות), אנו מודים מאוד על ההתייחסות הנרחבת והמפורטת לכל סעיף, כפי שתראו גם בהמשך.

מנעה את הרחבת חוק להשקפת פעילות הלוביסטים

  • מה קרה? שקד מנעה במו ידיה את הרחבת חוק הלוביסטים. על פי הצעת חוק שהעלה אלי אלאלוף (כולנו), חברות לובינג לא יורשו לעבוד עבור גופים בעלי ניגוד עניינים (לדוגמה: קופת חולים וחברת טבק). ההחלטה של ועדת השרים לחקיקה, בראשות שקד, קבעה כי במקום חקיקה בכנסת תינתן לחברות הלובינג הזדמנות לכתוב קוד אתי ברוח המתאימה.
  • איך זה משפיע עלינו? קל יותר לחברות מסחריות לטרפד חוקים שיכולים לעזור לכולנו. למשל חברות טבק יכולות ומשתמשות בלוביסטים של ארגוני בריאות – ולהטעות את הח"כים דרך ייצוג סותר.
  • שוק הלובי הוא בדיוק כמו שוק עריכת הדין או שוק רואי החשבון – הוא צריך חוקים שיהפכו את המשחק להוגן – ברגע שללוביסטים יש אפשרות לשחק משחק כפול, הח"כים שלנו מבולבלים ואנחנו רק מפסידים. בשביל להבין באמת איך עולם הלובינג הישראלי מומלץ לצלול לתחקיר הלובי הגדול שלנו או לפודקאסט בנושא זה.
  • תגובת לשכת שרת המשפטים: "כמי שפועלת לצמצום חקיקה ומציאת פתרונות בדרכים אחרות, שרת המשפטים איילת שקד סבורה כי נכון יותר להטמיע את עקרונות החוק בתוך קוד אתי של חברות הלובינג. הדבר נעשה תוך הסכמה מלאה עם ח"כ אלי אלאלוף (האם מר תומר אביטל בא בטענות גם כלפיו?), תוך הבנה שאין אח ורע להצעת חוק כזו בכל מקצוע אחר – בהם כללי המקצוע מעוגנים באמצעות אתיקה. כתיבת הקוד האתי אכן בוצעה וחברות הלובינג חתמו על כך. ככל שלמר אביטל יש מידע שלוביסטים עברו על הכללים, הוא מוזמן להעביר אלינו ונטפל בנושא".

  • תגובת תומר אביטל: הקוד האתי זו פיקציה. משרדי הלובי מדברים עליו מזה שנים (הנה כתבה שלי מ-2012! ועדיין אין קוד). בשנים האחרונות נחשפים שוב ושוב בעיות בתחום הלובי – ולא נעשה נגדם דבר. למעשה כמעט סביב כל דיון בחוק מסוים מעורבים לוביסטים – והציבור לא יכול לדעת עם אלו אנשי ציבור הם נפגשו, אילו ניירות עמדה העבירו ועוד. יש גם אפס שקיפות סביב פעילותם בממשלה. הנה תחקיר נרחב שמראה אינספור דוגמאות למעללי לובי שהשפיעו לרעה על עם ישראל – ודבר לא קרה.

עצרה את הגברת השקיפות בגופים ציבוריים

  • מה קרה? שקד הפילה הצעת חוק שהייתה מגדילה את השקיפות של רשויות ציבוריות. הצעת חוק של קארין אלהרר (יש עתיד) קבעה שאזרח שלא קיבל תשובה ראויה מרשות אליה פנה, יזכה לפיצוי של 50,000 שקל. ההצעה הזו הייתה אמורה לשפר את המענה של גופים ציבוריים לאזרחים ולשקף את תהליכי קבלת ההחלטות והוצאות הכספים.
  • אף שמשרד המשפטים דיווח שב- 2016 רק 73.5% מבקשות חופש המידע זכו למענה מלא או חלקי (וברשויות מקומיות רק מחצית, וזאת לפי מחקר של משרד המשפטים עצמו!).
  • ועדת שרים לחקיקה בראשות שקד הפילה את הצעת החוק. שקד סירבה לקדם הסדר חלופי, לא הפכה את היחידה לחופש המידע לנציבות (כלומר יחידה עם שיניים שיכולה בעצמה להטיל סנקציות על רשויות "אפלות") ואף לא חיזקה את עצמאות הממונים על חופש המידע.
  • איך זה משפיע עלינו? בגלל שקד, נמנעה מכם היכולים "להעניש" רשות ציבורית ששכחה שאתם הבוסים שלה. מדובר כאמור במחצית מהרשויות המקומיות שלא ענו או ענו תשובה חסרה לבקשות חופש מידע שהוגשו להן בשנת 2017.
  • תגובת לשכת שרת המשפטים: "לגבי הרשויות המקומיות – היחידה פרסמה דו"ח ששיקף בדיקה עצמאית שערכה היחידה ואת תוצאותיה. הדו"ח אינו מתיימר להסיק מסקנות כלליות לגבי הרשויות המקומיות. בהצעת החוק של ח"כ אלהרר ישנן בעיות, בגינן ייעוץ וחקיקה ויחידת חופש המידע התנגדו לחוק. הסיבה לכך היא בין היתר שחלקים ניכרים מהצעת החוק הם מרחיקי לכת, וזאת לפי עמדת אנשי המקצוע במשרד. הסדרת האיזון בין הזכות לקבלת מידע לבין האינטרסים האחרים המוגנים בחוק היא סוגיה שיש לתת עליה את הדעת באופן מעמיק, ולא אגב הצעת חוק פרטית. בימים אלה מתבצעת עבודת מטה לגיבוש הצעת חוק ממשלתית לתיקון החוק כך שתיקבע בו חובה על רשויות ציבוריות לפרסם באופן יזום סוגי מידע מסוים. בנוסף השרה ומנכ"לית משרדה, אמי פלמור, עודדו ויצרו קשר עם משרד הפנים על מנת לבדוק  כיצד ניתן לקדם את נושא השקיפות ברשויות".

  • תגובתנו: היעדר השקיפות היא זו שמרחיקת לכת. בכל מקרה גם אם החוק מרחיק לכת  – אפשר לאשרו בוועדת השרים, ולתקנו בוועדות הכנסת. כך קורה בכל חוק אחר. כל הזמן. במקום, הוא פשוט נמחק. אנחנו כמובן תומכים בכל עבודת מטה וחוק ממשלתי – אלא ששקד, שהפגינה יכולות נדירות בקידום נושאים החשובים לה, כלל לא השתמשה כאן בכוחה לתיקון הנושא האקוטי הזה. נשמח לראות את משרד המשפטים מקדם את הסוגיה, דבר שכמעט לא קרה מאז שנכנסה לתפקידה.

הרחיבה משמעותית את חשאיות התורמים הגדולים לעמותות

  • מה קרה? שקד במו ידיה הגבירה את החשאיות בה פועלות העמותות. בעבר כל תמיכה בעמותה ביותר מ- 20,000 שקל חויבה להתפרסם בציבור – וכך יכולנו לדעת מי מממן את פעילותן של עמותות מסוימות והאם הן משמשות לו זרוע ביצועית.
  • שקד ניסתה להקפיץ את הסכום ללא פחות מ- 150,000 שקל! משמעות הדבר הוא שהפוליטיקאים או אנשי העסקים יוכלו להפעיל עמותות פוליטיות בחשאי ולהסתיר את כספם ופעילותם. בזכות מאבק ארגוני שקיפות (ואנחנו ביניהם) הסכום נקבע לבסוף על 100,000 שקל – סכום שהוא עדיין מוגזם לחלוטין. נציין כי ההצעה להגדיל את הסכום הוצעה עוד בימי קודמתה ציפי לבני. אולם לבני לא אישרה זאת, ולאחר מכן אף הציעה לבטל כליל את חשאיות התורמים. שקד עשתה ההפך.
  • איך זה משפיע עלינו? אנחנו לא יכולים לדעת מי עומד מאחורי שלל עמותות, אפילו כאלו פוליטיות שמנסות להשפיע על סדר היום הציבורי. זאת בעוד שקד נלחמה להגביר את השקיפות של תרומות בידי מדינות. נזכיר כי עמותות ימין רבות נתמכות בידי אנשי עסקים, ולא מדינות, ולכן נהנות ישירות מתקנה זו. אולם גם עמותות שמאל יכולות כעת לגייס כספים אדירים ללא דין וחשבון ציבורי.
  • נ.ב אנחנו ואחרים החלטנו לציית לרף הישן.
  • תגובת לשכת שרת המשפטים: "תיקון תקנות העמותות (טפסים), שהעלה את סכום התרומה המחייב גילוי, נעשה לפי המלצת הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים. התיקון מבוסס על הניסיון שנצבר ברשות התאגידים בנושא, על בדיקות של משפט משווה, על הליך שיתוף ציבור שנעשה במסגרת השולחנות העגולים של משרד ראש הממשלה ועל שיחות בנושא עם פילנתרופים ועם גורמים מהמגזר השלישי. התיקון, ובכללו העלאת סכום התרומה החייב גילוי, נועד לאזן באופן ראוי בין שיקולי שקיפות ציבורית מחד גיסא, לבין הגנה על פרטיותם של תורמים וזכותם למתן בסתר והגנה על המגזר השלישי בהיבט של כושר גיוס תרומות מאידך גיסא. העלאת סכום התרומה המחייב גילוי נעשתה במקביל להעלאת רמת הזיהוי של התורם באופן הכולל גם את מספר הזיהוי של התורם. במחקר עלה כי 10% מהתרומות הן בין 20,000 ל-100,000₪; ו-39% מהתרומות הן בסכום העולה על 100,000₪. כך, למעשה, במחיר האיזון האמור, התיקון "ויתר" רק על גילוי של פחות מ-10% מהתרומות".

  • תגובתנו: גם סטטיסטיקאי יצליח לטבוע בבריכה שעומקה הממוצע 20 ס"מ. העובדה שאין הרבה תרומות בסכום המדובר, לא אומר שצריך להסתיר את אותם תורמים. בנוסף, היה מקום דווקא לגנוז את הפטור מחשאיות לתורמים לעמותות, במיוחד עמותות פוליטיות. הרי שקד עצמה נלחמה בהצלחה להשקיף עמותות להן תורמות מדינות. מדוע שאנשי עסקים יזכו כעת להשפיע על מדינת ישראל ועל החברה הישראלית מבלי להיחשף?

פעלה להכפפת רשות ההון והביטוח לדרג הפוליטי

  • מה קרה? בשנת 2016 שר האוצר כחלון הוציא את אגף הפיקוח על ההון ממשרד האוצר והפך אותו לרשות עצמאית, עם סמכויות בהתאם. לאחר ניסיונות של המפקחת הקודמת דורית סלינגר להעביר את רפורמת מוסד הבוררות בביטוח נרתמה שקד לחברות הביטוח ולעורכי הדין שהתנגדו לרפורמה.
  • החוק היה מאפשר ללקוחות שתביעותיהם נדחו בידי חברות הביטוח לפנות למוסד בוררות שיכריע ביניהם , במקום משפט יקר וממושך. זה היה מייצר איזון בין החברות ללקוחות, שלפי כלכליסט, "אין ביכולתם להתמודד משפטית מול סוללת עורכי הדין שאותם הם פוגשים כשהם מחליטים לקחת את חברות הביטוח לבתי המשפט" .
  • ח"כ נורית קורן, חברה בוועדה לבחירת שופטים, הגישה הצעת חוק בתמיכת שקד, שתוביל לכך שכל רפורמה שמציעה הרשות תאלץ לעבור את אישור ועדת הכספים של הכנסת.
  • איך זה משפיע עלינו? ועדת הכספים היא גוף פוליטי לחלוטין. אחת הסיבות שהרשות הוקמה כיחידה עצמאית היא לאפשר לה חופש פעולה והפרדה מהדרג הפוליטי. אם החוק יעבור, חברי הכנסת שלנו יקבלו שליטה עקיפה על 1.7 טריליון שקלים שמפוקחים על ידי הרשות.
  • תגובת לשכת שרת המשפטים: "מדובר בשקר – הנושא עבר בתמיכת שקד בחוק ההסדרים, כולל בממשלה ובוועדת השרים לחקיקה, ונשר מהנוסח לפני שהונח לקריאה ראשונה לפי החלטת הלשכה המשפטית של הכנסת. לגבי הצעת החוק של ח"כ נורית קורן. תומר אביטל לא נותן לעובדות לבלבל אותו. הגם ששקד הביעה תמיכה עקרונית בהצעת החוק, ההצעה כלל לא עברה ועדת שרים לחקיקה. באופן ענייני, לצד הדרישה הפופוליסטית לאפשר לרגולטור יד חופשית כשופט ותליין בו זמנית, ראוי לציין כי דרישות רגולציה כאלו גורמות בסוף לעליית מחירים במשק. במהלך 4.5 השנים בין ספטמבר 2013 למאי 2018, בהן כיהנה בתפקידה גברת דורית סלינגר הוצאו לא פחות מ 300 חוזרים סופיים ועוד 530 טיוטות חוזרים ועמדות ממונה, כאשר כל חוזר מביא נטל נוסף על עסקים שבהכרח מביאים לעליית מחירים. לשם השוואה, קודמה בתפקיד, פרופסור עודד שריג שכיהן במשך כמעט 4 שנים הוציא בסך הכל 63 חוזרים סופיים. בפועל יש עלייה מאוד גדולה ברגולציה של שוק ההון ולא בדיוק הפחתה. המטרה היא לעזור לעסקים קטנים. להקל, לא להכביד".
  • תגובתנו: היה יותר מניסיון אחד לקדם את נושא הבוררות. אך בגלל הגיבוי ששקד העניקה גיבוי כאן ללשכת עורכי הדין, נשאר מאחור. לגבי ההצעה של קורן והכפפת רשות שוק ההון לועדת הכספים; מדובר בהצעה שהייתה מסרסת לחלוטין את העבודה המקצועית של רשות שוק ההון ואת יכולתה להוות משקל נגד ורגולטור אפקטיבי למען כולנו אל מול כוחן העצום של חברות הביטוח והמוסדיים, שמנהלים את כספי הפנסיה.
  • נכון שסלינגר הייתה מפקחת מאד פעילה (וראתה לדעתנו את טובת הצרכן לנגד עיניה ולכן הותקפה ללא הרף ע"י בעלי האינטרס השונים), אבל הייתה לה המון עבודה אחרי שהמפקח הקודם, שריג, לא עשה כמעט כלום (ולכן לא הוציא חוזרים אף שמדובר במערב פרוע שאנחנו משלמים בו את החשבון). מה שריג כן עשה? נתן אישור של בעל שליטה שנוי במחלוקת, שלמה אליהו, במגדל. שריג עבר אח"כ לעבוד אצל אותו אליהו כיו"ר מגדל מיד עם סיום תקופת הצינון שלו ובשכר עתק. לטעון שהחוזרים של סלינגר, שהקדישה את כהונתה למלחמה למען הצרכנים והאזרחים זה, "עודף רגולציה שמייקר את יוקר המחיה" – זה לדברר את אחרון המסרים של חברות היח"צ והלובי של החברות הללו. עוד על הנושא – בטור של גיא רולניק.

נלחמה להשארת העמלה הבנקאית המיותרת על משכנתאות

  • מה קרה? איילת שקד סייע למנוע את ביטול עמלת פרעון מוקדם של משכנתאות. העמלה נוספה כחלק מחוק ישן שנועד לתת מענה למצב קיצון זמני ששרר ב-1981 שבו הריבית ירדה בחדות, אולם מאז לא בוטלה.
  • איך זה משפיע עלינו? היום הבנקים טומנים ללווה מלכודת על ידי כך שהם מפתים אותו לקחת משכנתא "זולה" בתחילת הדרך, ואז משתמשים בעמלת הפרעון המוקדם כדי לכבול אותו למשך עשרות שנים לאורך כל תקופת ההלוואה. בתקופה זו הם מכניסים ללווה את כל התוספות היקרות. כשהלווה מבין את המלכודת ומבקש למחזר את המשכנתא, הוא נדרש על ידי הבנק לשלם עמלת פרעון המוקדם שיכולה להגיע לעשרות ומאות אלפי ש"ח. עמלה זו למעשה מרתיעה לקוחות מלמחזר משכנתא, מונעת פתיחת שוק מיחזור מפותח, פוגעת בעקרונות השוק החופשי והופכת עשרות אלפי לווים ללקוחות שבויים של הבנק למרבית שנות חייהם. נזכיר שלבנקים רווחים אסטרונומיים ויוכלו להסתדר היטב בלי עמלה זו. בכנסת היה קונצנזוס סביב שינוי מודל העמלה כפי שהציע ח"כ קיש, אולם שקד כיו"ר ועדת השרים לחקיקה התנגדה להעלאתה של הצעת החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. אחרי פיזור הכנסת התנגדה להעברת ההצעה בוועדת ההסכמות, וכתוצאה – נגנזה.
  • תגובת לשכת שרת המשפטים: שקד סירבה להגיב. איגוד הבנקים ובנק ישראל מתנגדים לביטול העמלה בטענה שהבנקים ייקרו את המשכנתאות כדי לפצות על אבדן הכנסות. מומחים עצמאיים מצאו שאין ממש בטענה שהעמלה הכרחית לתפקוד התקין של הבנקים. לדבריהם הטענה שיש לשפות את הבנקים על הרווח העתידי התאימה לתנאים הכלכליים המיוחדים ששררו בשנות השמונים ואינם רלבנטיים עוד.

נתנה פטור לחברה שכולנו מושקעים בה – כך שתישאר ריכוזית

  • מה קרה? חוק הריכוזיות קבע שהפירמידות העסקיות שמניותיהן או האג"חים שלהן נסחרות בבורסה – יצומצמו לשלוש שכבות בלבד כדי למנוע מצבים של מינוף מוגזם, סיכון ציבור המשקיעים ועוד. בקיץ 2017 הודיעה חברת IDB לרשות לניירות ערך שלא תספיק לעמוד בתנאי החוק ולקפל שכבה בפירמידה עד דצמבר 2017 (כיום פירמידת IDB מונה 4 שכבות). ל-IDB היה פתרון יצירתי: במקום לקפל שכבה, הם הציעו למכור את המניות בדסק"ש (דיסקונט השקעות, שכבה בפירמידת האחזקות) לתאגיד פרטי ייעודי – שיהיה בבעלות ובשליטה של אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה ב-IDB. כלומר, הם מצאו דרך להתחמק מקיפול השכבה ומביצוע חוק הריכוזיות. מי אישר את ההתחמקות? שרת המשפטים איילת שקד.
  • איך זה פוגע בנו? כולנו נדפקים מזה (מלבד הבעלים של IDB). כספי הפנסיה, קופות הגמל והביטוח שלנו מושקעות בחברות שבאחזקת IDB. אי-קיום חוק הריכוזיות משאיר את הכסף שלנו בסכנה גדולה יותר ומאפשר לאנשי עסקים פרטיים לקחת סיכונים גדולים יותר – על חשבוננו. ראו מקרים כמו אליעזר פישמן, נוחי דנקנר או יצחק תשובה.
  • תגובת לשכת שרת המשפטים: שקד סירבה להגיב. בכתבה לגלובס, נמסר: "אחרי שקיימה מספר ישיבות בנושא, והוצגו בפניה האפשרויות השונות על-ידי גורמי המקצוע, קיבלה שרת המשפטים את עמדת רשות ניירות ערך כי לעת הזו אין זה נכון לתקן את החוק לסגור את הפירצה, בין היתר לאור החשיבות עליונה בשמירת היציבות הרגולטורית, וכי אין זה ראוי לשנות את כללי המשחק באמצע הדרך מבלי לתת התראה סבירה מראש. יחד עם זאת, שרת המשפטים הבהירה כי אם חברות נוספות ילכו בדרך זו, יישקל בהחלט תיקון חקיקה לסתימת הפירצה".
  • תגובתנו: יציבות רגולטורית ושינוי כללי המשחק באמצע? חוק הריכוזיות קיים מזה שנים רבות. בנוסף, מה לגבי יציבות כספי הציבור,? האם לא מגיע לכולנו יציבות בכספי הפנסיה שלנו? מדוע להעדיף את האינטרס הצר של החברה, על חשבון האינטרס הציבורי? כמו כן למה צריך לחכות לחברות נוספות שימצאו פרצה כדי לסגור אותה?

עיכבה את רפורמת סימון המזון המזיק בשנתיים

  • מה קרה? בשלהי 2017 עברה רפורמת סימון מוצרי מזון מזיקים במדבקות אדומות. מטרת הרפורמה: ליידע את הציבור בפשטות באילו מוצרי מזון מככבת כמות חריגה של סוכר, מלח וכדומה. שקד נלחמה בתקנות בטענה כי הן יעמיסו על יצרניות המזון וייקרו מחירים. למרות שהרפורמה כן אושרה, חברי הכנסת גילו בדיעבד ששקד העבירה חוק בכנסת הקודמת בו נקבע כי כל שינוי על אריזת מוצרים מחייב מתן התראה של שנתיים לפחות. כלומר, הרפומה תצא לפועל רק בינואר 2020, וכנראה 2021, בעקבות החוק המקדים והמסנדל של שקד.
  • איך זה משפיע עלינו? הרפורמה נובעת מתוך הידיעה שהיכולת שלנו לבדוק את כמות הנתרן והסוכרים בכל מוצר מוגבלת. לפיכך, כדי להקל עלינו, מוצרים לא בריאים יסומנו במדבקה בצבע אדום כדי שיהיה לנו קל לשים לב. בעקבות המהלך של שקד, הרפורמה שהייתה אמורה להיכנס לתוקף באמצע 2018 נדחתה לכל הפחות בשנתיים, וכנראה בשלוש. כתוצאה, נמשיך לאכול פחות בריא או שפשוט נבלה שעות בסופר בניסיונות הפענוח של טבלת הערכים התזונתיים מאחורי כל מוצר שלרובנו נראית כמו סינית.
  • תגובת לשכת שרת המשפטים: "צר לנו שגם כאן מושמעת טענה פופוליסטית שמשמעותה העלאת יוקר המחייה באופן ישיר. אולי תומר אביטל היה צריך לנהל מפעל מזון כדי להבין את ההשלכות הכלכליות של מה שהוא מצפה לו. בקדנציה הקודמת שרת המשפטים איילת שקד, שכיהנה אז כחברת כנסת, העבירה חוק חשוב זה, במטרה לאפשר לחברות המזון זמן מספיק להתארגנות בלי שייאלצו לספוג הפסדים כספיים רבים, שיושתו אחר כבוד על כולנו ויעלו את מחירי המזון עוד יותר. צדקנות כמו זו שמציע תומר אביטל, הנובעת מחוסר הבנת משמעותה של רגולציה מזיקה גורמת לעליית מחירים בלתי נגמרת. הדרך היא הפוכה לחלוטין".

  • תגובתנו: נכון מאוד. ראוי שלחברות יעמוד זמן התארגנות. אבל שימו לב מה קרה כאן: במקום ששקד ב-2014 תחוקק חוק שיקבע סימון מוצרים מזיקים, ותיתן לחברות זמן היערכות – היא רק העניקה לחברות זמן היערכות..וזהו. כלומר, שקד סינדלה מראש רפורמה, במקום להציע ב-2014 שמוצרים מזיקים יסומנו החל מ-2018, למשל. שקד לקחה כאן את הצד של התעשייה, ורק את הצד שלה.

הסתירה פגישות מהיומן שלה

  • מה קרה? על אף הרטוריקה המרשימה והכנה של שקד בתחום השקיפות, היומן האישי שלה אינו מהווה דוגמה אישית ראויה. רחוק מכך. בניגוד להתחלה מבטיחה, בפרסומים האחרונים של יומנה, שקד הסתירה פגישות רבות – במשך חצי שנה קיימה 83 פגישות "פוליטיות" – ללא נושא, כמות המשתתפים או כל הסבר נוסף. מצאנו גם מקומות בהם פגישות ספציפיות הועלמו ללא סיבה, למשל עם אפי נווה. בכך היא חוטאת לכולנו: אנחנו משלמים לה את המשכורת ואנו זכאים לדעת מה היא עושה במהלך עבודתה (להוציא נושאים ביטחוניים ואישיים) והיא פשוט מורחת אותנו.
  • איך זה משפיע עלינו? הלו"ז של כל שרה הוא סדרי העדיפויות שלה בפועל. אנו מממנים את משכורתה וראוי שנקבל דין וחשבון על פועלה ונדע גם מי האנשים שמשפיעים על תמונת המציאות שסופגת השרה – בעלי הון? לוביסטים? מנכ"לי חברות? חשוב להבין – שקד היא שרה בכירה, אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?
  • בתור שרת המשפטים התנהגות זו גם מובילה להשפעה רעה לנבחרי ציבור בכל הארץ, ומאפשרת לראשי ערים, למשל, להצדיק השחרות של פגישות שאין הצדקה להעלימן.
  • תגובת לשכת שרת המשפטים: "שרת המשפטים איילת שקד היא בין הבודדות שבאופן יזום בחרה לפרסם את יומנה. כמובן שזהות המפגשים הפוליטיים, כמו אלה התקשורתיים, אינם צריכים להיות חשופים. שקד מאמינה בשקיפות מקסימלית, ומשכך היא מקפידה גם לפרסם את אופן הצבעותיה בוועדת השרים לחקיקה, בניגוד למרבית השרים. תמוה שמר אביטל בחר להתלונן דווקא על השרה הכי חשופה לציבור על חוסר שקיפות. אנחנו מקווים שלא מסתתרת בתלונותיו אג'נדה אישית שאינה ממין העניין".

  • תגובתנו: אנחנו מחמיאים לשקד בלי סוף. הנה ידיעה אחת מתוך אינספור. אלא ששקד הפכה ממי שדיגמנה שקיפות, לאחת שמראה את הבעיה בשקיפות חלקית; היא גרועה יותר מהיעדר שקיפות. כולנו הנחנו שההשחרות ביומן מרמזות על פגישות פרטיות. אלא שאז גילינו שמדובר בהיקף מטורף של פגישות שקשורות ישירות לתפקודה כשרת משפטים.

אילו חוקים נוספים ועדת השרים לחקיקה בהובלת שקד הפילה בקדנציה הזו?

השרה הצביעה בקדנציה זו נגד חוק להגבלת מימון למפעלים מזהמים (חוק שהציע שהמדינה לא תחלק מענק לגופי תעשייה שיותר הורגים אותנו מאשר עוזרים לכלכלה). שקד התנגדה לחוק לעידוד תחבורת אופניים (ביקשו לדחוק ברשויות ליצור שבילי אופניים).

שקד הרגה חוק שהיה מונע פרשת צוללות נוספת: לאפשר למשרד הביטחון לפקח על לוביסטים שמייבאים ציוד צבאי לצה"ל. החוק נפל. הפרצה תישאר פתוחה. אלו רק דוגמאות בודדות. בכל המקרים האלו היה חופש הצבע, והשרה הפילה חוקים אלו בעצמה.

השרה איילת שקד

הרשימה ממשיכה עוד ועוד. ועדת השרים בראשותה (ששקד היא המנוע העיקרי מאחורי הקלעים שלו כפי שתראו בכתבה זו) הפילה שלל חוקים שאין בהם לא שמאל ולא ימין, וגם לא עלות תקציבית: חוקים להפרדת תפקיד מנהל עבודה באתר בנייה מהממונה על הבטיחות, לעיגון כללי אתיקה לשרים, לאפשר הצבעה בבית אבות, להקשות על פעילות מסחרית בבתי חולים ועוד ועוד ועוד. אתם מוזמנים לבדוק את ההצעות בעצמכם באתר הכנסת ובאתר לחשיפת הצבעות ועדת השרים לחקיקה. כן נשבח את שקד – על כך שבכלל הסכימה לחשוף את הצבעותיה בוועדת השרים לחקיקה. בשלב זה זה מהלך וולנטארי למרבה הצער עליו פרגנו לה שוב ושוב בשנים האחרונות. אלא שהשקיפות חושפת התנהגות המזיקה לרוב המוחלט של אזרחי ישראל בסוגיות כלכליות וסביבתיות.

ברור שיש חוקים מטופשים. שנועדו למשוך אש. לא מעט. חוקים שטוב שהפילה. אך רובם המוחלט של הצעות החוק הונחו מסיבות אמיתיות וכואבות. קראו בעצמכם את החוקים. רובם מוגשים כי הממשלה לא ממלאת את תפקידה ומפקירה אותנו. רוב החוקים שהפילה שקד אינם "מצמצמים חירויות", אינם שמאל-ימין, ורבים אינם בעלי עלות תקציבית. ועדיין – שקד הפילה אותם.

אז מה הבעיה באמת בחוקים האלו? שלא היה מאחוריהם לוביסטים.

זה מה שמקומם במיוחד. שקד כן מקדמת חוקים פרטיים (שהגישו ח"כים) שלא קשורים לדת ומדינה, כל עוד מי שעומד מאחוריהם אלו מקורביה. פתאום נעלמו הדיבורים על "שטף חקיקה" כששקד קידמה הצעת חוק שחשובה ל"ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים" לאחר שהלוביסט של הארגון וידיד משפחתה ואף התורם שלה בפריימריס – דחף אותו.

שקד גם דאגה לשמר את מונופול המוניות, קידמה את עיגון מעמדה של החטיבה להתיישבות למרות שהוכח שהיא פועלת בחוסר שקיפות ולא למען התיישבות בכל הארץ אלא רק במקומות מסוימים. ועוד ועוד.

שרת המשפטים לא תמיד נגד שטף חקיקה. היא בד"כ נגד חוקים שהם לא שלה או של חברים שלה. כמובן שזה לא אומר שהיא תמיד תלך נגד האינטרס הציבורי. שקד הצביעה לא מעט גם עם הציבור הישראלי הרחב, אבל לא מספיק, וזה חבל ואין לכך שום סיבה.

אז מה אנחנו טוענים? שגם אם אתם מעריכים את שקד על פועלה בתחום המשפט וההתיישבות, תדעו שמקביל היא גם פוגעת באיכות החיים שלכם בשלל נושאים יומיומיים.

האוויר יכול היה להיות נקי יותר, הפנסיה שלנו יכולה הייתה להיות גדולה יותר, יכולנו לדעת מי בעלי ההון שעומדים מאוחרי עמותות שונות, לקבל מידע ששיך לנו מהממשלה ומרשויות מקומיות ולמנוע חלק מפרשות השחיתויות העתידיות. את כל אלו שקד בלמה. לא כחלק ממשמעת קואליציונית, לא בגלל עלות לתקציב המדינה, לא בגלל שזה סותר את האג'נדה הביטחונית או המשפטית שלה – אלא פשוט כי הנושאים האלה לא מספיק חשובים לה. ויש לזה השלכות לכל אחד ואחת מאיתנו.

לפני שאתם תוקפים אותנו – זכרו שאפשר וכדאי שיהיה פה שיח מורכב יותר. אל תתנו לדעתכם על שקד בתחום המשפטי (מימין או משמאל) לעוור אתכם בנושאים אחרים. אפשר להתמקד גם בסוגיות נוספות ולא להיתקע רק בפינות הימין-שמאל הקלאסיות. אם פוליטיקאים ירגישו שהשיח ותשומת הלב הציבורית יתמקדו גם "בחיים עצמם" – אז לכולנו יהיה שלטון נקי יותר לצד חיי יום-יום טובים וזולים יותר.

תגובת לשכת שרת המשפטים: "אנחנו מודים למר תומר אביטל שמייחס לשרת המשפטים שקד כוח בלתי מוגבל. אכן, זו מחמאה שאינה מובנת מאליה. רק ראוי לציין פרט קטן: בוועדת השרים לחקיקה קיימים שרים נוספים שעמדתם נשמעת. פעמים רבות הצעות חוק פרטיות מובאות באופן חלקי, לעתים השר הרלוונטי מתנגד להצעת החוק מסיבות כאלה ואחרות, לעתים קיימת הצעת חוק ממשלתית שהיא שלמה יותר ומאוזנת יותר שאותו שר מבקש להכין חלף הצעת החוק הפרטית. ולא אחת במקום תיקון חקיקה, שרת המשפטים מובילה ליצירת כללים נאותים.

כך, למשל, יצירת פרוצדורה כיצד מפעילים מנופן בשטח בנייה באופן שיסייע בתחום הבטיחות בעבודה. ההצעה הגיעה לוועדת השרים ובעקבותיה נקבעה אותה פרוצדורה. דוגמה נוספת בתחום הצוללות – שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, התנגד להצעת החוק בשל עבודת מטה שהתקיימה בנושא. נוסף על כך, אנחנו ממליצים לתומר אביטל לבחון באופן מקצועי את ההשלכות הכלכליות והנטל על האזרח של כל הצעת חוק ולאחר מכן לשוב ולהביע את דעתו".

תגובתנו: ברוב הדיונים שקד נוכחת לבד, וכשחוק מסוים חשוב לה, ב-99% מהמקרים, היא תצליח להוביל לאישורו. הנה הבדיקה. לגבי השלכות של כל חוק – ברור שאנו מתייחסים לכך. בגלל זה לא כתבנו על אלפי חוקים אחרים שהפילה, למשל.

 לשכת שרת המשפטים המשיכה: "בדומה לטענות אחרות שהועלו על ידי מר אביטל, גם כאן מדובר באוסף של חצאי אמיתות. מבחינתו, די שמאחורי הצעת חוק עומד מכר של משפחתה כדי לפסול את ההצעה בלי לבדוק את תוכנה. כך, למשל, נושא מונופול המוניות – איש לא לחץ עליה. ההיפך הוא הנכון, ושקד פעלה על פי עמדת השר הממונה, ישראל כץ, כפי שעשתה במקרים אחרים בתחומים אחרים".

תגובתנו: בשורה התחתונה – אין אובר. התחבורה השיתופית בישראל מקרטעת. ומוזר שדווקא שקד שמתנגדת לרגולציה, לא מסכימה להסיר חסמים ושוברת את קרטל המוניות.

לסיכום, בלשכת שרת המשפטים ציינו: "לאחר עיון מדוקדק בטענותיו של מר תומר אביטל, עולה כי נעשתה עבודה מגמתית, לא מקצועית, תוך הכשלת הציבור במידע חלקי ולא מהימן, והכל כדי להכפיש את שרת המשפטים. בעוד שאביטל טוען כי אין כאן עניין של "ימין ושמאל", המציאות הפוכה לחלוטין: ברבות מטענותיו יש רצון שלו להוסיף עוד ועוד רגולציה על עסקים ועל האזרח – דבר המנוגד באופן מוחלט לגישת הימין.

שרת המשפטים איילת שקד מובילה יותר מכל שר אחר בממשלה מדיניות ימין אמיתית, בתחום המדיני, בתחום המשפטי ובתחום הכלכלי. משמעות הדבר היא הפחתה עקבית בנטל הרגולציה ופתיחת השוק לכלכלה חופשית ככל הניתן. זכותו של אביטל לבקש להכביד עוד ועוד על הציבור עם יוזמות בלתי נגמרות. אלא שהציבור אומר את דעתו בקלפי שוב ושוב, והוא מבקש ימין. כשמצביעים לשקד – מצביעים ימין ומקבלים ימין. לצד זה, שקד פעלה רבות גם למען "האזרח הקטן".

נוכח העבודה שאביטל "שכח" יוזמות אלו, נשמח כשירות לציבור להזכירם: הובלת הצעת חוק לקבוצות רכישה באופן שמצד אחד יגן על הרוכשים ומצד שני יבצע אסדרה רכה על היזמים; חוק חדלות פירעון שמקטין את מעמדם של הנושים הגדולים מול נושים קטנים ובעלי חוב תמימים; רפורמת ההליך ההוגן שפועלת באמצעות חקיקה ונהלים להגברת זכויותיהם של חשודים ומורשעים, תוך הבנה שזכויות אזרח חייבות להישמר בכל מצב; מלחמה באפליית יוצאי אתיופיה; מינוי שופטים יוצאי אתיופיה, קאדית ראשונה לבית הדין השרעי ועוד; הובלת תכנית שיקום לנמצאות במעגל הזנות; הובלת חקיקה למתן קנסות לצרכני זנות; מתן אפשרות לנפגעת תקיפה מינית להתראיין ללא אישור בית משפט; מינוי מומחה מטעם בימ"ש בתביעה אזרחית של נפגעי עבירות מין ובכך יימנע תחקור חוזר ונשנה בעבירות מין; מאבק בפוליגמיה; מבצע "חוב סוף" במרכז לגביית קנסות; פתיחת ארכיון המדינה בנושא חשיפת החומרים בפרשת ילדי תימן; נגישות לציבור של היחידות השונות במשרד המשפטים, כמו הטאבו; הטבות לחיילי מילואים והפחתת אגרות בתחומים שתחת אחריותה.

אלו רק חלק מהפעולות ששרת המשפטים איילת שקד ביצעה למען האזרח, ללא קשר למדיניות ימין ושמאל. את אלו מר אביטל "שכח", אבל אנחנו יודעים שהציבור זוכר".

תגובתנו: לא שכחנו, ואף פרגנו לא מעט. התפקיד שלך זה להרים לעצמך ולהתעלם מההחלטות הגרועות שקיבלת. התפקיד שלנו זה להציג את התמונה המלאה לעם ישראל.

הכתבה פורסמה לראשונה בשלהי דצמבר 2018, ועודכנה בפרטים נוספים בעשרה בפברואר 2019

שתפו את הכתבה
0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *