משאירים את ארכיון המדינה פתוח לציבור – משימה לסיירת שקיפות

חברי סיירת שקיפות שלום!

משימה אפרורית אך לא פחות מהיסטורית לפניכם – לאפשר את המשכת הנגשת ההיסטוריה של מדינת ישראל.

מסמכי העבר של מדינתנו אצורים בארכיון המדינה. הארכיון הלך והתעשר ואִפשר לכל אזרח ללמוד בשקיפות מלאה על ההיסטוריה. פעילים חברתיים התחילו לאחרונה להיעזר בו יותר – למשל כדי לגשת למסמכים העוסקים בבעלות על רכוש בגבעת עמל או בחטיפת ילדי תימן. אלא שכעת,  נשקפת סכנת חיסיון למיליוני תיקים שנוצרו על-ידי עובדי המדינה לדורותיהם. מסמכים שמשקפים את פעילות הממשלה והרשויות, התכתבויות עם אזרחים, ועוד הרבה נושאים קריטיים – נגנזים ומאבדים פומביות.

למה? בעקבות דוח מבקר, החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, באמצעות הסגן שלו – המשנה ליועץ רז נזרי – לאכוף הוראה מיושנת הדורשת מכל מי שרוצה לקבל מסמך מהארכיון – את אישור המשרד שהפקיד אותו שם. ההוראה הזו משולה לסגירת הארכיון. משרדי הממשלה אינם ערוכים להנפיק אישורים כאלה, וגם אין להם אינטרס לכך.

בתגובה לביקורת גיבש נזרי פתרון ביניים. הוא והציע שכל רשות/משרד ממשלתי יוכלו להאציל לארכיון את הסמכות לחשוף את החומרים שלהם. אחלה פתרון  – אלא שרק חמש מתוך עשרות יחידות הסכימו שהארכיון יחשוף עבורם את חומריהם. שאר החומרים יישארו חסויים – הרי למה להם לאפשר שקיפות בחומרים שיכולים להביכם? תם עידן השקיפות האקטיבית.

עוד טיפונת רקע: זה מאבק חוצה מחנות. מועצת הארכיונים העליונה אף פנתה במכתב חריף ליועמ"ש (הוא למטה) – אך ללא הועיל. אנשי האקדמיה בחופשה ואינם מאוגדים. מבקרי היועמ"ש מצטיירים כצבועים פוליטית (למרות שלהיסטוריה אין צבע, וכל המחנות יכולים להיעזר בעובדות), והארכיון פשוט הפסיק לחשוף חומרים חדשים. ואם זה לא מספיק, תחקיר של "ידיעות אחרונות" מצא כי הארכיון אכן סובל ממחסור בתקנים, ושכתוצאה מכך הועלו לאחרונה לאתר מסמכים מסווגים שעצם חשיפתם פוגעת בפרטיות של אזרחים ולעתים גם בביטחון המדינה. כלומר- המצב חייב שינוי, וזה יכול לבוא רק מבחוץ. בואו נפעל!

המשימה: לכתוב בנימוס למשרד היועץ המשפטי לממשלה כי אתם מבקשים שיקדם פתרון בנושא, ויאפשר לארכיון המדינה להמשיך לחשוף חומרים.

פנייה לדוגמא (אנא נסחו במילותיכם):

כבוד היועמ"ש אביחי מנדלבליט, שלום!

בהמשך לחילופי המכתבים שלך עם גנז המדינה לגבי שינוי מדיניות החשיפה של החומרים המגיעים לארכיון המדינה, אני פונה אליך כאזרח פשוט ומבקש ממך להחזיר את הגלגל לקדמותו. כולי תקווה שתאמץ את עמדת מועצת הארכיונים ותאפשר גישה פשוטה של אזרחים וחוקרים לחומרי הארכיון.

אני מודע למקצועיות עבודתך ולהיצמדותך ללשון החוק. אולם בימינו, יש חשיבות עליונה לחשיפה של מידע היסטורי ולהטלת חסמים מעטים ככל האפשר.

אני מבין שהסוגיה מורכבת. קראתי על הסיכונים הכרוכים בחשיפה לא מבוקרת של חומרים ארכיוניים, ועל כך שהחוק דורש שינוי.  אבל המפתח לכך בידיים שלך. במקום אי חשיפה. אפשר להמליץ על הרחבת מספר התקנים בארכיון ולהכשיר את צוות ארכיון המדינה כדי שיוכל להמשיך בחשיפת חומרי הארכיון. כל פתרון עדיף על המצב הקיים בו ההיסטוריה שלנו ננעלת מאחורי סוגר ובריח.

לגופי הממשלה השונים אין עובדים ייעודיים לביצוע המשימה. אין להם גם ידע, תקנים או תקציבים לנושא. לעומת זאת, כן יש להם אינטרס שלא לאפשר חשיפת חומרים שעלולים להביך אותם. אשמח שתפעל בנושא לטובת האינטרס הציבורי הרחב.

"מי שלא לומד מההיסטוריה – נגזר עליו לחיות אותה שוב ושוב".

אודה לתגובתך,

*

אפשר גם בקצרה: כבוד היועמ"ש, קראתי כי ארכיון המדינה הפסיק לחשוף חומרים מההיסטוריה של מדינתנו. כיצד אתה מתכוון לפעול בנושא?

*

בכל מקרה כתבו במילים שלכם.

איך לפנות? באחת מהדרכים הבאות:

  1. הכי טוב בפקס ללשכת היועץ המשפטי מנדלבליט (מצטער! ככה זה עובד): 02-6467001. אפשר לשלוח חינם קובץ וורד דרך האתר הזה.
  2. אם אין לכם גישה אפשר לצלצל ללשכת היועץ המשפטי מנדלבליט ולהתעניין בנושא – זה יראה שלציבור אכפת: 02-5425555
  3. אפשר לשלוח למייל של פניות הציבור של משרד המשפטים ולבקש שיעבירו את הפנייה ליועמ"ש:  [email protected]
  4. אפשר לפנות במייל גם למשנה ליועמ"ש שאחראי על הנושא – רז נזרי – פנייה מנומסת דומה (רק תנסחו את זה אליו ולא למנדלבליט): [email protected] אנא הודו לו על הטיפול בנושא וכתבו לו שאתם מצפים כי יקודם פתרון המצב הנוכחי לא הגיוני במדינה דמוקרטית ב-2017.

  • מי שרוצה מוזמן לבקר בדף הפייסבוק של הארכיון ולתת פרגון לגנז ד"ר יעקב לוזוביק שכל עבודתו היא בנושא השקיפות ולהגיד לו שאתם מאחוריו:

באתר ארכיון המדינה העלנו את התכתבות הגנז עם היועץ המשפטי לממשלה בעניין סמכויות החשיפההנחיית המשנה ליועץ המשפטי להקפיד …

Posted by ‎Israel State Archives – ארכיון המדינה‎ on Tuesday, 8 August 2017

תודה לכולכם ותזמינו עוד חברים לסיירת! שלחו להם את הקישור הזה.

ואני מצטער על הטרחנו. אבל גם בשביל מלחמות כאלו נולדה הסיירת  – ולא רק קרבות סקסיים.

עוד רקע על הארכיון:

הודעת מועצת הארכיונים בעניין חשיפת תיקי הארכיון

6 באוגוסט 2017

בסוף יוני השנה הודיע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רז נזרי לגנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק, שבדיקה ופתיחה של חומר ארכיוני ייעשו על-ידי מוסד המדינה שהפקיד אותו בארכיון ולא על-ידי עובדי הארכיון. בכך דרש היועץ המשפטי לקיים את הוראת תקנת חוק הארכיונים, אף שבפועל עובדי הארכיון מבצעים את העבודה כבר שנים רבות ואין ברוב הגדול של מוסדות המדינה עובדים העוסקים בכך. המדובר בנוהג ותיק, פומבי ומוכר שעל פיו נהגו בעשרות השנים האחרונות בחשיפת רוב החומר הארכיוני.

 

מועצת הארכיונים העליונה, גוף סטטוטורי שחבריו מונו על-ידי ראש הממשלה, מתריעה כי הנחיה זאת מסכנת באופן משמעותי את עבודת הארכיון, עלולה למנוע בפועל ממידע רב להגיע לציבור כראוי במדינה דמוקרטית ולשתק בפועל את המחקר. תוצאה כזו גם עומדת בסתירה לחוק הארכיונים עצמו. במדינה דמוקרטית ברירת המחדל צריכה להיות פתיחת החומרים לעיון, וסגירתו – החריג. כיום למעלה מ-90% מהמסמכים הבלתי-מסווגים שאמורים היו לפי גילם להיות זה מכבר פתוחים לעיון, טרם נבדקו ואינם פתוחים, ובמקום שתתרחש חשיפה מסיבית יזומה בהתאם לכמותם המצטברת והצורך הגובר, הליך החשיפה מצטמצם ברובו לתיקים שהוזמנו לעיון. העברת הבדיקה למוסדות המפקידים תאט מאוד את קצב הפתיחה ותמנע מן האזרחים לעיין בהם תוך פרק זמן סביר.

 

אנו סבורים כי יש למצוא פתרונות ראויים לטווח הקצר ולטווח הארוך: חוק הארכיונים אשר נחקק ב-1955 הוא חוק חשוב, המעגן את זכותו של כל אדם לעיין בחומר הארכיוני המופקד בארכיון. עם זאת, הוא זקוק – יחד עם התקנות שהותקנו מכוחו – לעדכונים מהותיים. עד שהחוק והתקנות ישונו, אנו סבורים שהגופים המפקידים יכולים, בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, להסמיך את הגנז לבצע את חשיפת החומר הארכיוני הלא-מסווג בהתאם לכללים המקצועיים הנאותים, כפי שהיה נהוג זה עשרות שנים. הגנז עומד בראש גוף מקצועי נטול פניות, המחוייב מעצם תפקידו להעמדת חומר ארכיוני לרשות הציבור.

על החתום: חברי מועצת הארכיונים

חברי המועצה:

גב' כרמלה אבנר

פרופ' גד אלגזי

אילנה אלון, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

ד"ר תהילה אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

דוד אמיתי, האיגוד הישראלי לארכיונאות ומידע

יוחאי בן-גדליה, הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

ד"ר חיים גרטנר, יד ושם

השופטת דליה דורנר, מועצת העיתונות בישראל

גב' מיכל הנקין, ארכיון העיר חיפה

אורן ויינברג, הספריה הלאומית

ד"ר יעקב לזוביק, גנז המדינה

פרופ' אריה נאור

פרופ' קרין נהון

יגאל סתרי, הארכיון הציוני המרכזי

ד"ר אהרון עזתי, ארכיון יד טבנקין

ראובן פינסקי, משרד ירושלים והמורשת

שירית קייסן, משרד התרבות והספורט

סילביה קרפיוקו, ראש ענף ארכיון המדעי, רשות העתיקות

ד"ר סילויה שנקולבסקי-קרול

 

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה