פוסטים

מחיקה היסטורית: ארכיון המדינה איבד 10,000 תיקים של מידע ציבורי

נתונים חדשים חושפים את היקף התיקים הנעלמים בגוף שאמור לשמור עליהם למען הציבור וההיסטוריה ● בין התיקים הנעלמים: מסמכים על משפטי אייכמן ודמיאניוק, פרשות שחיתות, רצח רבין, רצח ארלוזורוב, פרשת ילדי תימן והארגון החשאי "נתיב"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| איתמר ב״ז, העין השביעית |

״הנושא בחקירה", "מדובר בדיונים פנימיים", "סוד מסחרי", "לא מצאנו" – עיתונאים, פעילים וחוקרים אקדמיים רגילים להיתקל בתירוצים כאלה כשהם פונים לגופי ממשל ומבקשים מהם למסור מידע ציבורי. לפעמים אפשר להיאבק בסירוב: לשכנע, לעתור, למצוא דרכים עקיפות להשגת המידע. אבל לעתים קרובות המאבקים הללו מסתיימים בכישלון. גופי ממשל לא ממהרים לחלוק מידע נפיץ – חשוב, אקטואלי ומעניין – שעלול להציג אותם ואת העומדים בראשם באור שלילי.

ארכיון המדינה. לאן נעלמו 10,000 תיקים? (יונתן זינדל / פלאש 90)

אבל גם כשנדמה שכל הנתיבים מובילים לדרך ללא מוצא, בכל זאת יש מוצא: ארכיון המדינה. אחרי תקופה של התיישנות, גופי ממשל מחויבים למסור את המידע שבידיהם לארכיון, שם יחכה עד שיוחלט אם ומתי ייחשף לציבור הרחב. גם אם המידע הזה כבר לא יפתח מהדורות, הוא לפחות יוכל להגיע אל ספרי ההיסטוריה. אבל יש מקרים שבהם גם תיק שהגיע אל המנוחה והנחלה של ארכיון המדינה – אחרי שתועד, תויק והונח על המדף – נעלם. למעשה, יש קרוב ל-10,000 תיקים כאלה.

נתונים שנמסרו לעמותת "הצלחה" בעקבות בקשת חופש מידע משרטטים לראשונה את היקף התיקים הנעלמים של ארכיון המדינה. חלק מהתיקים הנעלמים הם כאלה שמתעדים פרשות היסטוריות חשובות ואת הנעשה בלשכות של ראשי ממשלה, נשיאים ושרים. אחרים כוללים מידע מעיריות ומועצות, חברות ממשלתיות, גופי מערכת אכיפת החוק ועוד. חלקם עוסקים בסוגיות רגישות מהתחום המדיני-בטחוני (תוכנית הגרעין הישראלית, יחסי סחר עם איראן) והחברתי (הטיפול בקרקעות במגזר הערבי, איחוד משפחות ונכסי נפקדים, בין היתר). אחרים נראים, על פניהם, כמו מסמכים יבשים שאיש לא יצטער על היעלמם.

המקרה שהוביל לחשיפת המידע הוא ניסיון של עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה" (ויו"ר "העין השביעית"), לקבל גישה לתיק שהיה שמור בארכיון המדינה. עו"ד מן ביקש לעיין בתיעוד של התייעצויות שבוצעו בלשכת נשיא המדינה לאחר רצח רבין, בנוגע להחלטה למנות את שמעון פרס לתפקיד ממלא מקום ראש הממשלה. בארכיון מסרו שהתיק אמנם אוחסן בעבר על המדפים – אך בשלב כלשהו נעלם משם. בקשת חופש המידע העלתה שלא מדובר במקרה נדיר.

איזה מידע נעלם?

סוגיית התיקים הנעלמים עלתה בשנים האחרונות לדיון ציבורי על רקע השיח המתחדש בנושא פרשת ילדי תימן. בדצמבר 2016, בעקבות החלטת ממשלה, פרסם ארכיון המדינה מאות אלפי מסמכים של ועדות החקירה שעסקו בפרשה, ושל גופים שהיו מעורבים בה. מנהל הארכיון דאז, גנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק, הודיע שבתום תהליך החשיפה הוחלט לסווג 87 תיקים כ"חסרים". בדיקה נוספת העלתה שכמחציתם נעלמו (היתר כנראה קיימים, אך לא אותרו).

עוד בשקוף:

כעת מתברר שמהארכיון נעלמו תיקים שכוללים מידע על שורה של פרשות היסטוריות. למשל, חמישה תיקים על רצח רבין, שהכילו חומר של המשטרה ופרוטוקולים של ועדת שמגר – ועדת החקירה הממלכתית שמונתה כדי לחקור את ההתנקשות ואת כשלי האבטחה שאִפשרו אותה. מהארכיון נעלמו גם מסמכים על רצח חיים ארלוזורוב – תיקים של ועדת בכור, שמונתה כדי לחקור את הרצח ב-1982, חמישה עשורים אחרי שהתרחש. כמו כן נעלמו מהארכיון שלושה תיקים על ועדת בייסקי, ועדת החקירה שמונתה כדי לחקור את פרשת ויסות מניות הבנקים.

ראשי הממשלה אריאל שרון, שמעון פרס, יצחק רבין וגולדה מאיר (צילומים: אבי אוחיון, משה מילנר ויעקב סער, לע"מ)

מארכיון המדינה נעלמו גם תיקים הקשורים לפרשות חדשות יותר – למשל, פרשת הולילנד. לפי הנתונים שנמסרו, שלושה תיקים שכללו מידע על פרויקט הנדל"ן שהוליד את פרשת השחיתות השלטונית לא אותרו בארכיון. במקרה של "נתיבי נפט" – החברה הממשלתית שהפיקה נפט בחצי האי סיני וזכורה בשל פרשת השחיתות שהתחוללה בה בשנות השבעים – היקף החומר החסר גדול בהרבה, ומסתכם ב-135 תיקים.

בארכיון לא הצליחו לאתר גם 106 תיקים על חקירת אדולף אייכמן והעמדתו לדין. החומר החסר כולל מסמכים רבים שנמסרו מהמשטרה ומפרקליטות המדינה, תיעוד וידיאו מהמשפט וסיקור מהעיתונות הזרה. ממשפטו של ג'ון דמיאניוק נעלמו חמישה תיקים עם הקלטות קול, ובנוסף תיק מסמכים של הפרקליטות. באופן מעורר עניין, בארכיון נעלמו גם 240 תיקים של "נתיב", לשכת הקשר ליהודי מדינות ברית-המועצות לשעבר, גוף שפעל תחת מעטה חשאיות ושילב דיפלומטיה ופעילות ביון.

סוג אחר של מידע שנעלם מתעד את התנהלותם של נבחרי ציבור: תיקים מלשכתה של ראש הממשלה גולדה מאיר על מלחמת יום כיפור, תיקים מלשכת אריאל שרון בנושא מינהל מקרקעי ישראל, תיעוד של "מתנות ומזכרות" שניתנו ליצחק רבין, וכפי שהוזכר לעיל – גם תיקים מלשכתו של שמעון פרס בעת שכיהן כממלא מקום ראש הממשלה אחרי הרצח. מהארכיון נעלמו גם 25 תיקים שמתעדים את יומן הפגישות של הנשיא ראובן ריבלין בעת שכיהן כיו"ר הכנסת – וגם תיק אחד של יצחק (בוז'י) הרצוג מהתקופה שבה כיהן כשר הרווחה, שכל מה שידוע על תוכנו זה שהוא עוסק ב"נשים".

פרויקט הולילנד בירושלים. שלושה תיקים שכללו מידע על פרויקט הנדל"ן שהוליד את פרשת השחיתות השלטונית לא אותרו בארכיון (משה מילנר / לע״מ)

מבין התיקים החסרים, רבים כוללים מידע על ענף התקשורת מימי ראשית המדינה ועד ימינו – למשל, תיקים של הטלוויזיה החינוכית ומהדורות חדשות של קול-ישראל שנאספו במשך קרוב לשבעים שנה. כמו כן נעלמו תיקים של המועצה לביקורת סרטים ומחזות – גוף ארכאי שבעבר כונה "הצנזורה" והופקד על אישור ופסילה של יצירות תרבות. תיקי "הצנזורה" שנעלמו עוסקים, בחלקם הגדול, בסרטים ארוטיים שחברי הוועדה צפו בהם לפני שהכריעו את גורלם.

תופעת היעלמות התיקים – במיוחד כשמדובר במידע על פרשות פליליות והתנהלות אישית של פוליטיקאים – עלולה להיראות כמו תוצאה של העלמה מכוונת, אך בארכיון טוענים שברוב המקרים הסיבות להיעלמות אפורות. איש ציבור או גוף ממשלתי שמעוניינים להסתיר מידע יכולים להימנע מראש מהפקדתו בארכיון – או לחלופין להפקיד את המסמכים, אך לקבוע שהם ייחשפו לציבור רק כעבור עשרות שנים, כשרוב המעורבים כבר יעברו מן העולם.

לפי הנתונים שנמסרו ממשרד ראש הממשלה, לארכיון המדינה ידוע על 9,689 תיקים חסרים. עם זאת, לא מן הנמנע שמדובר בנתון חלקי. ניסיון לאתר ברשימה כמה תיקים שחוקרים ביקשו אך נענו בשלילה משום שהתיקים לא אותרו העלה שהם אינם ברשימה – ולפיכך לא נספרו. ייתכן שמספרם האמיתי של התיקים האבודים גבוה באופן ניכר.

טעות או הסתרה מכוונת?

בשיחה עם "העין השביעית", עובד בכיר לשעבר בארכיון אומר שרוב התיקים שמוגדרים כ"חסרים" הם כאלה שהושאלו בחזרה לגופים שמסרו אותם – משרד ממשלתי או עירייה, למשל – ונשמרים שם לתקופות ארוכות או אובדים בדרך. סיבה מרכזית אחרת לאובדן תיקים היא טעויות אנוש של עובדי הארכיון: למשל, תיק שנמסר לעיון והוחזר – אך הוכנס לארגז הלא נכון, ואבד. במקרה כזה, תהליך הדיגיטציה שמתבצע בארכיון בשנים האחרונות, שטרם הסתיים, עשוי להוביל לגילוי מחודש של התיק.

"האם הציבור גונב תיקים? הסיכוי לכך קטן, כי יש פיקוח על מספר התיקים שיוצאים מהמחסן ומוחזרים אליו אחרי העיון. מה שכן יכול לקרות, וזו תופעה מוכרת מארכיונים בכל רחבי העולם, זה שחוקר יגנוב מסמך או דף מתוך התיק", מספר העובד הבכיר.

יכול להיות שגופי ממשלה ישאילו בחזרה תיקים שהם הפקידו בעבר בארכיון כדי להסתיר מידע מהציבור?

"אני לא יכול להגיד לך שזה לא קרה, אבל אין סיבה מיוחדת שזה יקרה, כי למשרדים יש דרכים יותר טובות להסתיר מידע. למשל, לא לאשר לארכיון לפתוח את החומר לציבור. במקרים רבים, הארכיון יציית בשמחה. זה נושא חשוב: באופן כללי, הארכיון והמפקידים לא ששים לפתוח לציבור את כל החומר שהציבור מבקש לעיין בו, אלא מערימים הרבה קשיים".

וישנה כאמור האפשרות להימנע מראש מהפקדת המידע. "יש לפחות משרד אחד שכמעט לא שולח חומרים לארכיון", אומר העובד הבכיר לשעבר. "זו אמנם עבירה על חוק הארכיונים, אבל זה משרד שכנראה לא אכפת לו מהחוק. איזה משרד זה? תנחש. מדובר במשרד המשפטים. משרד המשפטים הוא בפער ניכר העבריין הגדול ביותר על חוק הארכיונים מבין כל משרדי הממשלה, ובכמה סעיפים – לא רק בסעיף אחד. ואגב, זה לא קשור לשר כזה או אחר. זה לא התחיל עם אמיר אוחנה, ולא אצל יוסי ביילין לפני עשרים שנה. זה הולך אחורה עשרות שנים".

* * *

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "הדברים המיוחסים למשרד המשפטים רחוקים מלהיות מדויקים. כפי שבוודאי צריך להיות ידוע למי שעבד בארכיון המדינה, וכפי שמשתקף בדו"ח מבקר המדינה 66ג משנת 2016, למעשה מזה שנים רבות ארכיון המדינה כמעט ואינו מאפשר הפקדת חומרים בארכיון, וזאת מפאת חוסר מקום פנוי במתקניו.

"עם זאת, בשנתיים האחרונות קיים שיתוף פעולה הדוק עם הנהלת ארכיון המדינה, שבמסגרתו מתקיים תהליך עבודה סדור לטווח קצר וארוך שמטרתו להביא להפקדת החומר הארכיוני של משרד המשפטים על בסיס מקום שהתפנה במתקן הארכיון לאחר שחומר ארכיוני של רישום המקרקעין הועבר לסריקה".

במסמכים שהתקבלו מארכיון המדינה ניתן לעיין בגנזך, מדור חופש המידע של "העין השביעית" ועמותת "הצלחה". לפי תשובת משרד ראש הממשלה, שתחתיו פועל הארכיון, נתוני התיקים הנעלמים מעודכנים לתאריך 19.11.2019.

* * *

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

ישראל כ"ץ לא טעה: 9 בני דודים של ח"כ זוהר מנהלים אולמות אירועים

שר האוצר טען שיו"ר הקואליציה מקדם מתווה פיצוי לבעלי אולמות כי בן דודו הוא אחד מהם ● הוא התבלבל: מדובר בתשעה בני דודים ולא אחד, שמנהלים קבוצת עסקים ששולטת בתחום, באזור קרית גת ● חשוב להדגיש: החוק לא מגדיר קרבה משפחתית כזו כ"ניגוד עניינים", אך ההיסטוריה של ח"כ זוהר מלמדת שכדאי לפקוח עין

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

לפני כשבוע תקף שר האוצר ישראל כ"ץ את ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) ואמר כי ח"כ זוהר מנסה לקדם את האינטרסים של בעלי אולמות האירועים בכנסת כדי לדאוג לעסקים של בני משפחתו. בדיקת "שקוף" של העומד מאחורי ההאשמה של שר האוצר מגלה כי למיקי זוהר תשעה בני דודים המנהלים יחד את קבוצת העסקים "שבט אחים", השולטת בעסקי האירועים בקריית גת והסביבה. 

מיקי זוהר וישראל כ"ץ בדיון שהתפוצץ בוועדת הכספים. (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

החוק אמנם לא מגדיר בני דודים כקרבה שנחשבת "ניגוד עניינים", והיא אינה פוסלת את זוהר מעיסוק בנושא – אך מעקב צמוד של "שקוף" אחרי פעילותו מגלה שיש ממה לחשוש.

כששר האוצר תקף את יו"ר הקואליציה

במהלך דיון בוועדת הכספים בשבוע שעבר נערך דיון בנושא מתווה הפיצוי של המדינה לבעלי אולמות האירועים. "פנו אלי מספר רב של בעלי אולמות, כולל יו"ר ארגון האולמות", אמר אז ח"כ זוהר. בהמשך דבריו הציג זוהר את עמדתם של בעלי האולמות כלפי מתווה הפיצוי.

עוד באותו נושא:

לאחר דבריו, תקף שר האוצר ישראל כ"ץ את ח"כ זוהר וטען כי הסיבה לרצונו לקדם מתווה פיצוי לבעלי האולמות היא כדי לדאוג לעסקיו של בן דודו: "שאלתי את יו"ר איגוד האולמות כשישבתי איתו אתמול, 'למה מיקי זוהר כל כך דואג לתחום שאני בלאו הכי דואג לו?' אז הוא אמר לי שיש לו בן-דוד, והוא סיפר לי איזה אולם יש לו גם".

מתברר כי השר כ"ץ קימץ במידע כשטען שמדובר בבן דוד אחד של ח"כ זוהר שבבעלותו אולם אירועים: מבדיקת "שקוף" עולה כי לח"כ זוהר לא פחות מתשעה בני דודים המנהלים יחד את קבוצת העסקים "שבט אחים", שעוסקת בתחום האירועים והבילוי.

שבט משגשג

משפחת יפרח מונה תשעה אחים ואחיות המתגוררים בקרית גת ובמושבים בסביבה, והם בני דודיו של ח"כ זוהר מצד אמו. ככל שנודע ל"שקוף", כל תשעת האחים ורבים מבני ובנות זוגם עובדים בעסק המשפחתי של משפחת יפרח: קבוצת העסקים המשגשגת "שבט אחים", שעוסקת ברובה בתחום האירועים. נציין כי בין 2005 ל-2009 שימש יורם יפרח, אחד מהאחים, כיו"ר התאחדות בעלי האולמות בישראל.


תחת קבוצת "שבט אחים" של משפחת יפרח מתנהלים שישה עסקים: שני אולמות האירועים הגדולים "נסיה" ו"דוריה", עסק לקייטרינג ומזון לאירועים, מסעדת "ערמונים" מתחם הנופש "דרים איילנד" ומתחם הקניות "איי-סולומון". קבוצת "שבט אחים" מעסיקה כ-1,000 עובדים בסך הכל. 

קבוצת העסקים מצליחה מאוד ועובדת גם במגזר הציבורי. כך למשל, חברת "לי-בר", חברת הבת לקייטריג של משפחת יפרח, זכתה לפני כשלוש שנים במכרז להאכלת אלפי החיילים בעיר הבה"דים בדרום. החברה עובדת גם עם גופים ממשלתיים נוספים, כמו רשות הכבאות, שירות בתי הסוהר, ועוד.

אך לדברי מקורבים, עסקי הקבוצה נפגעו כלכלית באופן משמעותי עקב משבר הקורונה שכן הם מתבססים על מתחמי אירועים ובילוי, שפועלים במתכונת מצומצמת עקב הקורונה. כלומר, רבים מבני משפחתו המורחבת של ח"כ זוהר נפגעו כלכלית באופן משמעותי בחודשים האחרונים.

החוק קובע: לא ניגוד עניינים

בהמשך הדיון בוועדת הכספים הבהיר חבר הכנסת מיקי זוהר כי הוא לא מכחיש שלבן דודו יש אולם אירועים, אך כי הטענה כי זו הסיבה שהוא פועל למען בעלי האולמות היא לא יותר מהכפשה מצד השר כ"ץ. 

ח"כ זוהר ביקש הבהרה של עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית של ועדת הכספים, לעניין. עו"ד אפיק הסבירה כי העובדה שלחבר הכנסת זוהר יש בני דודים בעלי אולמות אינה מציבה אותו בניגוד עניינים. לדבריה, מצב בו חבר הכנסת פועל בתחום שבו עוסק גם בן-דודו, לא מוגדר כניגוד עניינים.

"ההגדרה לעניין אישי היא היא הנאה חומרית ישירה או עקיפה של חבר הכנסת או של קרובו למעט עניין הנוגע להנאה משנית", הסבירה עו"ד אפיק. "בהגדרת קרוב לא נכלל בן-דוד, הגדרת קרוב היא הגדרה מצומצמת יותר: בן זוג, הורה, צאצא, או כל קרוב שפרנסתו תלויה בחבר הכנסת. כיוון שההגדרה לא חלה עליך (זוהר), נושא של טובת הנאה אישית לא מתקיימת".

היסטוריה של קידום אינטרסים זרים

ההבהרה של עו"ד אפק חשובה, מפני שחשוב להדגיש כי ח"כ זוהר לא עבר על החוק. יחד עם זאת, מעבר להיבט החוקי, שאלת השפעת עסקיהם של בני דודיו על הפעילות הפרלמנטרית אינה עומדת בחלל ריק. מעקב "שקוף" בשנים האחרונות מגלה כי ח"כ זוהר פעל בעבר למען האינטרסים העסקיים של בני משפחתו או קבוצות לחץ שונות – על חשבון טובת הציבור.

הנה דוגמה: במשך עשרה חודשים בשנים 2017-2016 קיים זוהר שלושה דיונים שונים כדי לקדם את ענייני שכונת כרמי גת אשר בקרית גת, מתוקף תפקידו כיו"ר "הוועדה לצדק חלוקתי". זוהר דן בגני הילדים בשכונה, במחלף הכניסה ועוד. רק מה, הוא עשה זאת בזמן שאשתו, בעלת חברת תיווך נדל"ן בעיר, סחרה בדירות בשכונה ואף החזיקה בה במספר נכסים. 

נבחרי ציבור צריכים לפעול לטובת כל האוכלוסייה כדי שנבטח בהם (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

בשלושת הדיונים שקיים זוהר בנושא הוא לא אמר מילה על הנכסים של אשתו בשכונה. לאחר שנחשפו האינטרסים הכלכליים שלו על ידי העיתונאי שוקי שדה בדה -מרקר, אמר: "לא מצאתי עניין ציבורי לעדכן ולפרט על נכסיה הפרטיים של אשתי".

"שקוף" והמשמר החברתי פנו באותה תקופה לוועדת האתיקה של הכנסת בנושא. ועדת האתיקה קיבלה את הפנייה, חבריה רשמו הערה לח"כ זוהר ואסרו עליו להמשיך לעסוק בנושא. "קובעת הוועדה כי על חבר הכנסת זוהר להימנע מכאן ולהבא מליזום ומלנהל ישיבות העוסקות בשכונת כרמי גת בוועדה שבראשותו או בוועדות אחרות", קבעה ועדת האתיקה של הכנסת.

ח"כ זוהר פעל לאחרונה גם עבור קבוצת לחץ קטנה נוספת: סוכני הביטוח. הוא ניסה למנוע את כניסתן של חברות האשראי לשוק סוכני הביטוח, בכך בלם מהלך שיכול היה לגרום לך לשלם פחות על ביטוחים שונים. ח"כ זוהר עשה זאת כדי להגן על משכורתם של סוכני הביטוח, שכ-1,000 מהם מתפקדים לליכוד.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): בתקופה האחרונה חל משבר אמון חמור סביב החלטות הממשלה ועיתויין – עד כמה הן קשורות בטובתם האישית של חברי הכנסת. כשפותחים את מתחמי איקאה בעת שסוגרים חנויות אנחנו מתחילים לערער על הנסיבות שהובילו להחלטה. אם חוסר האמון הזה יימשך – יותר ויותר אנשים יפסיקו להישמע להנחיות, דבר שיפגע מאוד ביכולת ניהול המשבר.

וכמובן, הפגיעה המשמעותית היא בכיס שלנו. אם לא יהיה מי שידאג לעבודה שלך, כמצילה בבריכה או כשוטף כלים, ולעומת זאת מקורבים לנבחרי הציבור יקבלו יחס מיוחד – רבים מהאזרחים ימשיכו לדשדש במצב כלכלי קשה מאוד. לכולנו מגיע יחס הוגן – לכן חשוב שנבחרי הציבור ידעו שאנחנו פוקחים עליהם עין. 

מה עושים כדי לתקן את המצב? (מעש"י):

  1. "שקוף" תמשיך לעקוב אחר פעילותו של חבר הכנסת מיקי זוהר בתחום אולמות הארועים ובתחומים נוספים, ולבחון את ענייניות קבלת ההחלטות של מקביליו בניהול משבר הקורונה. נפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי לוודא שח"כ זוהר ואחרים פועלים למען הציבור הרחב ולא למען קבוצות אינטרס קטנות.
  2. עלינו לזכור ולהזכיר לציבור שמיקי זוהר הוא ח"כ שפועל נגד הציבור ולטובת קבוצות אינטרס, כדי להרתיע חברי כנסת אחרים מלפעול באופן הזה. לשם כך יצרנו את הווידאו הבא. צפו ובצעו את הפעולה שמוצעת בסופו:

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

עדיין אין תקציב: מה נותר לממשלה לעשות?

מרגע שמוקמת ממשלה בישראל יש לה 100 ימים לאשר תקציב בכנסת עד לכתיבת שורות אלו התהליך אפילו לא התחיל המשמעות: בחירות, או אחת מארבע אפשרויות אחרות לא מוצלחות בהרבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

נתחיל בתרגיל מוכר: קבוצה של תלמידים מקבלת רשימה של פרויקטים שכולם נראים חשובים וכולם עולים כסף. הקבוצה נדרשת לתעדף אותם לפי סדר החשיבות ולוותר על חלקם. מה יותר חשוב רכישת רכבים ממוגנים לכוחות צה"ל או הגדלת מיטות האשפוז בבתי החולים? מאחר שאין פתרון נכון אחד, מתנגש עולם הערכים של חברי הקבוצה, כשכל אחד מנסה לקדם את מה שקרוב לליבו או נראה לו יותר חשוב. 

ישראל כ"ץ. צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

כך גם בממשלה שחבריה נדרשים לנהל משא ומתן אחד עם השני ולקבוע סדרי עדיפויות. התקציב השנתי הוא למעשה הכלי המרכזי בו הממשלה מממשת את המדיניות שלה, לא דרך ספינים ומילים ריקות אלא בחלוקת משאבים ממשית. 

אז איפה הוא, בימים כה סוערים של ניהול משבר הקורונה? עדיין רחוק מדיונים. איך זה אפשרי? זה לא. 

נסביר. כשממשלה מוקמת בישראל היא נדרשת להציג תקציב תוך 100 יום ממועד השבעתה (במקרה זה 17 במאי). לכן, המועד האחרון לאישור התקציב הוא ה-25 באוגוסט. התקציב לא מונחת כמו לוחות הברית מהשמים, אלא דורש הליך חקיקה סדור. למעשה התקציב הוא חוק בפני עצמו שהכנסת נדרשת לאשר.

רה"מ ורה"מ החלופי. מבקשים לשנות את יחסי הכוחות בין הכנסת לממשלה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

"קל מאוד לאלתר מחודש לחודש ולשלוף תוכניות אקראיות, קל גם לנצל את התוכניות כדי ליישם פתרונות פופוליסטיים שנשמעים טוב בתקשורת אבל יוצרים נזק ארוך טווח", הסביר טום קרגנבילד כלכלן ומייסד כלכלה קלה. "בדיוק כדי למנוע את מערכת התמריצים הלא מוצלחת הזאת, קיימת מערכת חוקים שמחייבת את הממשלה לנהל את סדרי העדיפויות שלה באמצעות מנגנון התקציב – ואם היא לא מסוגלת לעשות זאת היא חייבת להתפרק".

נכון לכתיבת שורות אלו ממשיך הויכוח הפוליטי בין בני גנץ לבנימין נתניהו. הראשון דורש תקציב לשארית שנת 2020 ושנת 2021, בהתאם להסכם שנחתם להרכבת הקואליציה בין כחול לבן ולליכוד. השני דורש להעביר תקציב רק לשארית שנת 2020, יש שיגידו על מנת לאפשר לעצמו נקודת יציאה נוספת לבחירות בתחילת שנת 2021. חשוב לציין כי תהליך הכנת התקציב לשנת 2021 היה אמור כבר להתחיל ולהגיע לאישור הממשלה – לכן אין היגיון רב באישור תקציב לשנת 2020 בלבד.

לכן, מדינת ישראל עלולה לסיים שנה תקציבית מלאה ללא תקציב מותאם קורונה (כפי שהתחייבה הממשלה) ואולי אפילו להיכנס לשנת 2021 באותו המצב. מנהל התקציב בפועל הוא החשב הכללי רוני חזקיהו, שהודיע על התפטרותו מתוך "תחושת מיצוי". התפטרות שעשויה להעיד, אולי, על תחושת מיאוס. 

האם הסוף הידוע מראש הוא בחירות? אילו עוד אפשרויות יש לממשלה בשלב הזה? הנה סקירה קצרה של כל אחת מהן:

1. בחירות

האופציה הראשונה והמדוברת ביותר, שקופצת לראש כשמדברים על אי-אישור התקציב בזמן היא סבב בחירות נוסף. זה התרחיש שהפוליטיקאים מפמפמים בתקשורת. ואכן, מאחר שהממשלה עצמה קיימת מכוח אמון הכנסת – אם הכנסת לא מאשרת לממשלה את התקציב, יוצאים לבחירות. כאמור, המצב שהממשלה ה-35 הביאה אותנו אליו הוא שטרם הוחלט בכלל אם יובא תקציב לשנת 2021 או רק לשארית שנת 2020. 

בחירות. התגעגתם? (צילום: יוסי זמיר)

המשמעות: חוסר יציבות שלטונית, ממשלת מעבר שלא יכולה לקדם שום מדיניות (אין תקציב), חוסר אמון בממשלה ו-34 שרים ושני ראשי ממשלה שנכשלו בתפקידם אך נהנים ממנעמי השלטון. וכמובן עלות מערכת בחירות נוספת שכל כך הזהירו אותנו ממנה. 

2. העברת תקציב בדחק ודריסת הכנסת

בתרחיש זה, הממשלה תביא בדחק את התקציב לכנסת ותלחץ עליה לאשר אותו בזמן – אחרת נלך בחירות. כל ח"כ שישאל שאלה וכל הסתייגות מהתקציב יזכו להתקפה מצד הממשלה, שתטען כי השאלות והביקורות הן אלו שגוררות אותנו לבחירות. 

בסד לחצים שכזה כל אחד יחשוש להיות זה שיאשימו אותו בבחירות והכול בגלל התנהלות רשלנית של הממשלה. כך, הציבור הישראלי לא יוכל להשפיע על חלוקת התקציב דרך נבחריו הח"כים. הכנסת תהיה שוב כאסקופה נדרסת. 

נכון, התקציב תמיד מועבר בדחק, בלוח זמנים של כחודשיים לפני תום השנה הקלנדרית (למעט 2019 שהייתה חריגה והתקציב הועבר מראש), אבל גם אם לא עומדים בזמן הקצוב יש לממשלה עוד שלושה חודשים לסיים את העברת התקציב. במקרה הנוכחי, הליכה לבחירות לאחר שלושה סבבים עשויה להיות סיפור אחר לגמרי.

3. דחיית מועד התקציב בחוק 

מאחר שמועד העברת התקציב כבר מעבר לפינה, הכנסת יכולה לתת ארכה לממשלה על ידי שינוי החוק: במקום 100 ימים יתנו לה אולי 200. ח"כ צבי האוזר כבר הגיש הצעת חוק לדחיית מועד הגשתו בשלושה חודשים. הצעה זו מייתרת מלכתחילה את הדיון על תקציב לשנה זו, שתכף מסתיימת, אך נותנת עוד שלושה חודשים לממשלה. 

"הממשלה הנוכחית קיבלה לגיטימציה סביב הטיפול במשבר הקורונה. מאחר שברור לנו שהמשבר הנוכחי ילווה אותנו בשנה הקרובה וידוע לנו שיש לא מעט סיכונים בניהול התקציב, יש צורך אמיתי בתקציב מסודר לשנה הקרובה", הסביר קרגנבילד. "תקציב כזה ידרוש חשיבה ארוכת טווח, התמודדות עם מגבלות תקציביות, קביעת סדרי עדיפויות ובניית תוכנית מסודרת". 

ביקורת נוספת על מהלך כזה היא הבעייתיות בשינוי חוק לצורכי השעה. הממשלה הנוכחית כבר חטאה בכך בימיה הקצרים: כשהעבירו את חוק הממשלה הפריטטית ששינה את סדרי הממשל ואת החוק הנורבגי שנתפר למידות של מפלגת כחול לבן. 

4. הרכבת ממשלה חדשה

הכנסת יכולה להצביע אי אמון ולאחר מכן להביע אמון בממשלה חדשה, שמי שעומד בראשה הוא לא בנימין גנץ ולא בנימין נתניהו. במקרה כזה תתחיל מחדש ספירת 100 הימים מהקמת הממשלה החדשה ועד העברת התקציב. 

בני גנץ ובנימין נתניהו חותמים על ההסכם הקואליציוני

מאחר שכחול לבן והליכוד שינו את חוקי היסוד, בני גנץ לא יוכל לעמוד בראשות הממשלה הזו. מהצד השני נתניהו לא יכול לפטר אף אחד משרי הממשלה של גנץ. נזכיר כי ניתן לשנות את החוק הזה – אך בתנאי שמשיגים רוב של 70 חברי כנסת, תרחיש בלתי סביר במציאות הנוכחית (אבל גם ההחלטה של הכנסת ה-21 להתפזר לא נראתה סבירה, אז לכו תדעו).

5. התפטרות נתניהו לאור ההסכם הקואליציוני

בסעיף 30 להסכם כתוב כי הממשלה תעביר תקציב לשנת 2021-2020 ואם יהיה צורך יבצעו בו עדכון בשנת 2021. לפי ההסכם, אם התקציב לא עבר בתוך 90 יום – נתניהו נדרש להעביר את ראשות הממשלה לגנץ. 

ראש הממשלה נתניהו – לא מעוניין לקיים את ההסכם (צילום: דוברות הכנסת)

כלומר, על הנייר נתניהו נדרש לוותר על מקומו. עם זאת, מכיוון שנתניהו לא קיים את ההסכם ולא העביר תקציב, לא סביר שיקבל עליו לפתע את תנאי ההסכם שקובעים את הסנקציה הזו. זהו כשל לוגי מובנה בהסכם. לכן, חוזרים שוב חלילה לתרחיש הראשון: בחירות.

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): כשאין תקציב הוא מחולק לפי השנה הקודמת ב-1/12. כיוון שהאוכלוסיה בישראל ממשיכה לגדול, המשמעות בפועל היא קיצוץ מתמשך. כך האזרחים מקבלים פחות השקעה ציבורית – פגיעה בשירותי רווחה, תחבורה ובריאות.

גם אם הממשלה מחלקת מענקים כדי לענות על צורכי השעה – זה נעשה על חשבון הלוואות עתידיות שהיא נוטלת על חשבון הציבור, ללא מדיניות סדורה שמסתכלת קדימה ליום שנצטרך להחזיר אותן. 

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י): במאמר שפרסם יוחנן פלסנר, הוא ציין שתי אפשרויות משלימות: הראשונה הטלת הרכבת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה ביותר, מה שמאפשר את צמצום הסחיטה הכספית של מפלגות קטנות. בנוסף, ניתוק תקציב המדינה מפיזור הכנסת ופיטורי הממשלה. כלומר, אם הממשלה לא מצליחה להעביר תקציב, היא אולי לא תמשול, האזרחים יחוו קיצוץ תקציבי אבל הכנסת לא תתפזר בגלל לחץ זמנים. הציבור מצידו יצטרך לשאול את עצמו ביום הבוחר אם המפלגה שבחר הצליחה לממש את הבטחותיה.

הכנסת אישרה את חוק הסמכויות: מהם הסעיפים המסוכנים?

חוק הסמכויות שעבר הלילה יתיר לממשלה לקבוע הגבלות – והכנסת תאשר אותן רק בדיעבד ● אם תעברו על ההגבלות אתם מסתכנים לא רק בדוח – אלא גם ברישום פלילי ● הנתונים שהובילו לקבלת ההחלטות על ההגבלות לא יהיו שקופים לציבור ● כל הסעיפים במחלוקת במילים פשוטות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| דרור גורני |

**עדכון: הצעת חוק הסמכויות (הנקרא גם "חוק הקורונה הגדול") אושרה הלילה (חמישי) בקריאה שניה ושלישית.

מטרת ההצעה היא להסדיר באופן נרחב את סמכויות הממשלה בניהול משבר הקורונה. בין הסעיפים המסוכנים: אישור הגבלות רק בדיעבד ע"י הכנסת, ענישה פלילית למי שיפר הוראות, הגבלות על הפגנות, חוסר שקיפות של נתונים ומתן סמכויות מופלגות לפקחים עירוניים.

רה"מ ורה"מ החלופי. מבקשים לשנות את יחסי הכוחות בין הכנסת לממשלה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

החוק ארוך ומורכב מאוד ולכן איתרנו את הסעיפים שישפיעו באופן הכי משמעותי על חייך ופירטנו במילים פשוטות על מה כל הסיפור. הכתבה נכתבה לפני אישור החוק, ומכילה את ההצעות לתיקון הסעיפים המסוכנים.

רקע קצר: איך נולד חוק הסמכויות

הצעת חוק הסמכויות מאפשרת לממשלה להחליט על שעת חירום אזרחית ולהגביל את תנועתו של הציבור במרחב הציבורי, כמו גם את העסקים, מוסדות החינוך, התחבורה ועוד. על מנת להעביר את ההגבלות למניעת התפשטות הנגיף במהירות, הממשלה מבקשת לעקוף את דיוני החקיקה הארוכים – ובכך לשנות את היחסים בינה לבין הכנסת בשעת החירום הזו.

עוד באותו נושא:

בתחילה קבעה הממשלה תקנות שעת החירום שתקפות לשלושה חודשים ויש להאריכן כל פעם ב-45 יום נוספים. על מנת שתקנות אלו יישארו קבועות יש צורך בהליך חקיקה סדור בכנסת. בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה הנחו את הממשלה לעגן את התקנות האלו בחוק מסודר. כך נולדה הצעת חוק הסמכויות. החוק יבטל את התקנות הקודמות שנקבעו ויעגן בחוק את הסמכויות החדשות של הממשלה להתנהלות בזמן המשבר.
חשוב לציין, המטרה הראשית של החקיקה היא שמירה על בריאות הציבור, אך הצעת החוק כוללת סעיפים מסוכנים שעלולים להתקבע גם בעתות חירום בעתיד. והנה הם:

1. הממשלה קובעת – הכנסת מאשרת בדיעבד

הממשלה הציעה מנגנון חריג – סעיף 4 בהצעת החוק מאפשר לממשלה להתקין תקנות ללא אישור מראש של הכנסת, אלא בדיעבד. כלומר, הממשלה תקבע את המגבלות, אך ועדה בכנסת תאשר אותן תוך 7 או 14 ימים, (תלוי בסוג המגבלה), עם אפשרות הארכה  של 3 ימים. אם הוועדה לא מצליחה לקבל החלטה או להתכנס לדיון, האישור יעבור למליאה.

יפעת שאשא ביטון, יו"ר ועדת הקורונה. נאבקה בתקנות הממשלה בדיונים בדיעבד (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

ההיגיון העומד מאחורי המנגנון הוא מניעת עיכוב על ידי הכנסת. לדברי המציעים, לפעמים עיכוב של יום או יומיים בהחלטה על הגבלה חדשה, יכול להבדיל בין כמה מאות לבין כמה אלפי חולים חדשים.

יחד עם זאת, ישנה סכנה ממשית לכך שהממשלה "תמשוך את הזמן" מרגע שתפעיל את כוחה בהגבלת הציבור ועד העברת התקנה לאישור הכנסת בדיעבד. הסעיף קובע כי נוסח התקנות "יונח בסמוך ככל האפשר" לאחר כניסתן לתוקף של התקנות – ביטוי עמום שלא ניתן לבחון אותו, אלא רק לאחר תקופת זמן עמומה זו, יהיו לוועדה עד 7 או עד 14 ימים נוספים לאשר את התקנות והמגבלות, על פי התקנה ומידת ההשפעה שלה על הציבור.
סכנה נוספת היא בהעברת סמכות האישור בדיעבד לידי המליאה. אם הוועדה לא תקבל החלטה הדיון יעבור למליאת הכנסת, שם ינתנו 7 ימים נוספים לאישור התקנות שנקבעו על ידי הממשלה.

"הסמכת המליאה להחליט בנושא כזה בעייתית", מסבירים במכון הישראלי לדמוקרטיה. "מליאת הכנסת אינה עוסקת בניסוח דברי חקיקה ברזולוציה זהה לזו של  הוועדה. במליאה אין יכולת לנהל דיון אמיתי ואפקטיבי על תקנות כאלה או אחרות המתעסק בדקויות ומשקלל את כל האינטרסים. במליאה גם לא מופיעים מומחים ולא נשמעות עמדות הציבור. מכאן, המליאה עלולה להפוך ל"חותמת גומי" בה הרוב הפוליטי מאשר את החלטות הממשלה".

כמו כן, בהצעת החוק הנוכחית הכנסת לא מעורבת בשום שלב בהליך קבלת ההחלטות בנוגע להגבלות, ואין הבחנה בין הגבלות קלות או חמורות, שהממשלה מחליטה עליהן. בין אם הממשלה מחליטה לסגור את חדרי הכושר ובין אם היא מכריזה על סגר מלא – לכנסת אין שום אופציה להתערב בהליך קבלת החלטות זה.
איך זה משפיע עליך? כדי שלא יסגרו לך את העסק שוב ושוב, שנוכל לחזור להיפגש עם סבא וסבתא, וכדי שנוכל סוף סוף לצאת ממשבר הקורונה – יש צורך להתקין את ההגבלות במהירות.

העברת הסמכות האחרונה למליאה עלולה להפוך את הכנסת ל"חותמת גומי". (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

עם זאת בנוסח הנוכחי של הצעת החוק, הממשלה יכולה להחליט שהיא מטילה הגבלות על אילו גופים שתרצה, להקטין התקהלויות, לחזור לסגר מלא, וכד'. במצב זה האזרחים ייספגו פגיעה מהותית בזכויותיהם, כל עוד הכנסת לא תחליט לבטל הגבלות אלה במידת ותראה לנכון.

מה לעשות כדי שיתוקן? כפי שנכתב, הצעת החוק בנוסח הנוכחי שלה לא מאפשרת לכנסת להתערב בשום שלב של קבלת ההחלטות בנוגע להגבלות. המכון הישראלי לדמוקרטיה מציע כי ברירת המחדל תהיה שכל התקנות וההגבלות שהממשלה רוצה לקבוע יעברו בצורה הסדורה של קבלת אישור הכנסת, ורק במקרים חריגים ודחופים במיוחד הממשלה תהיה רשאית להתקין תקנות והגבלות אשר יכנסו לתוקף מיידית, והן יועברו לאישור הכנסת בדיעבד.

2. הנתונים שהובילו להחלטות הממשלה – לא שקופים לציבור

סעיף 4(ד) בהצעת החוק מציין כי התקנות וההגבלות ,אותן הממשלה קובעת, צריכות להיות מלוות בהסבר. זהו כיוון חיובי של שקיפות: כאשר תקנה מונחת על שולחן הוועדה בכנסת עם דברי ההסבר, היא עולה לאתר הוועדה וההסבר יהיה חשוף לציבור.
עם זאת, אין כל סעיף בחוק המחייב את הממשלה להביא בדברי ההסבר שלה לתקנות את הבסיס העובדתי לקבלת ההחלטות. בשורה התחתונה, הנתונים שהובילו לקבלת התקנה לא יהיו שקופים לציבור.

פתיחת איקאה בעת סגירת בתי העלמין ביום הזיכרון. שיקולי הממשלה צריכים להיות חשופים לציבור (צילום: קדיה לוי, פלאש 90)

איך זה משפיע עליך? הנתונים שהובילו לקבלת ההחלטות בנוגע להגבלות שפוגעות לך בחופש הפרט יכולים להישאר במחשכים לתקופה ארוכה. זה פוגע בפיקוח על קבלת ההחלטות של הממשלה, וגם ביכולת שלך להעריך את התרחישים שעלולים להוביל לסגירת עסק או לבידוד.

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? במצב בו מקבלים החלטות שמשפיעות על הציבור בצורה כה מהותית, ראוי שנבין מה הם הנתונים שהובילו לכך. האם נשקלו חלופות? כדי שתהיה לנו את האפשרות המינימלית של גישה אליהם, וכך גם את האפשרות לבקר אותם במידת הצורך, הכנסת צריכה לחייב את הממשלה בחוק זה לפרסם בכל החלטה את הבסיס העובדתי ואת הנתונים שהובילו להחלטה על הגבלת הציבור והאם נשקלו חלופות אחרות.

3. יצאת מהבית בסגר? הפכת לפושע

פרק ד' בהצעת החוק מציין כי הממשלה תוכל לקבוע ענישה פלילית לאלה המפרים את הוראות המגבלות. בשורה התחתונה: הממשלה יכולה לקבוע עונש פלילי אם אתם חלק מהתקהלות, אם יצאת מעבר למרחק המותר שנקבע שמותר לצאת ממנו מהבית, או אם עברת על כל מגבלה אחרת שהטילה הממשלה.

הפיכת אזרחים מפרי הנחיות לפושעים בהליך מזורז היא לא מידתית (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

איך זה משפיע עליך? תקנות והגבלות הממשלה משתנות בתכיפות גבוהה. מצב זה אינו מאפשר לאזרחים להפנים את הדין, במיוחד לאזרחים מאוכלוסיות מוחלשות. כך למשל, אם תפר הנחיה מסוימת בעת הפגנה, בין אם בתום לב (כי לא היית מודע להנחיה חדשה) ובין אם לא, הממשלה יכולה להפוך אותך לפושע מבלי שהדבר התקבל בצורה סדורה בכנסת.
מדובר במדרון חלקלק מאוד שיכול לשמש את הממשלה ככלי ענישה חריף. הפיכת אזרחים לפושעים בהליך כה מזורז היא לא מידתית בעליל.

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? אם רוצים לשמור על ההגבלות חשוב שיהיו עליהן סנקציות, אבל רישום פלילי מלווה אדם לכל החיים. אחת ההצעות היא לאפשר לתת דוחות אך לבטל בהם את הפן הפלילי.

4. הגבלת הפגנות

סעיף 7 בהצעת החוק מציין כי לא יהיה ניתן לאסור על קיום הפגנה בשל החשש לפגיעה בחופש הביטוי, אך עם זאת, הממשלה רשאית "לקבוע תנאים לעניין אופן קיומה" במטרה למנוע את התפשטות נגיף הקורונה. כלומר, הממשלה יכולה לקבוע הגבלות על הפגנות.

ההפגנה הגדולה מול בית ראש הממשלה בבלפור, מה-15.7 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

איך זה משפיע עליך? גם בהפגנות שמירה על בריאות הציבור היא חשובה, אך האם סעיף זה בהצעת החוק ישמש את הממשלה בכדי לעקר את הזכות להפגין? אם בכל הפגנה שתתקיים תוגבל כמות המשתתפים, ויחולקו קנסות לכל מי שלא שומר מרחק של שני מטר – האם במצב זה הזכות להפגין תישאר רלוונטית?

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? על הכנסת לוודא שכל הגבלה שמוטלת על קיום הפגנה היא מידתית ומותאמת להגבלות אחרות המוטלות באותה שעה על התכנסויות בחוץ, ללא החמרה מיותרת. חשוב שהציבור יהיה מודע לאפשרויות העומדות בפני הממשלה, וכך ידע גם לבקר אותן במידת הצורך. בניירות העמדה שהגישו התנועה לאיכות השלטון והמכון הישראלי לדמוקרטיה יש הצעות לתיקונים נוספים המתבקשים בנושא.

5. הכירו את השוטרים החדשים: פקחי העירייה

סעיף 25 בהצעת החוק מאפשר לממשלה להסמיך פקחים עירוניים לאכוף את התקנות ואת ההגבלות, שכאמור יכולות להוביל את מי שעובר עליהם, למשפט פלילי. הפקח העירוני המוסמך יוכל להיכנס לכל מבנה, חוץ ממקום המגורים הפרטי שלך, ולכלי רכב נייחים שאינם פרטיים, כמו אוטובוסים וכדומה, ו"לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות".

פקחים אינם עוברים הכשרה בנוגע להפעלת כוח על אזרחים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


סעיף זה הוביל להרבה גבות מורמות. הרי כל שוטר זקוק ל"יסוד סביר" לביסוס חשדותיו כדי לבצע חיפוש על אדם. בנוסח הצעת החוק לא ברור האם הפקח זקוק גם הוא ל"יסוד סביר" על מנת שידרוש "מכל אדם למסור לו כל ידיעה או מסמך"? נוסח החוק בהקשר זה עמום וניתן לפרש אותו בדרכים רבות.
עם זאת, ישנו סייג בהצעת החוק הטוען כי "מוצע להגביל את הסמכתם של הפקחים", אך הגבלה כזאת אם תהיה, נתונה כאמור אך ורק להחלטת הממשלה ולא לכנסת. אם הממשלה תרצה היא תוכל לתת את הסמכויות האלה לפקחים העירוניים.

נזכיר בשלב זה שבניגוד לשוטרים אשר עוברים הליך הכשרה מסודר ומעמיק הנוגע להפעלת סמכויות על אזרחים ואכיפת החוק, לא ברור מהם הליכי ההכשרה של פקחים עירוניים. כיצד ימודדו עם מצב של שיטור ממשי, תוך סמכות והפעלת כוח מול אזרחים?

סמכויות פקחים בחוקים אחרים

חשוב לציין שגם במקרה זה הממשלה לא "המציאה" סמכויות חדשות לפקחים. הסמכויות המדוברות בחוק הסמכויות קיימות בצורה זהה לחלוטין גם בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים (סעיף 12), וגם בחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו (סעיף 13).

גם בשני חוקים אלו ניתן למצוא את השורות:
"לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה ומסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען". עם זאת, הבעיה בסמכויות אלו שיינתנו לפקחים בחוק הסמכויות, היא רגישות הנושא והפוטנציאל הנפיץ שלו לגרור השלכות חמורות בהרבה מחוק הצהרונים וחוק ייצור הצמח.

איך זה משפיע עליך? הצעת החוק מעניקה כוח רב לפקחים – כוח שלא ברור לגמרי מה היא משמעותו. האם פקח עירוני יוכל לקנוס אותך אם יראה תמונה בפייסבוק בה מפרים הנחיות? האם יוכל לדרוש ממך למסור לו תמונה שקיבלת מחבר שלך שמפר את אחת המגבלות?

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? הסמכויות לאכיפת החוק צריכות להישאר ברשות השוטרים אשר עברו את ההכשרה הנדרשת לכך והוסמכו לכך בעבודתם. לכל הפחות ראוי שבהצעת החוק יבהירו בצורה ברורה יותר את סמכויות הפקחים, וכן שהכנסת תהיה מעורבת בהחלטה הנוגעת לסמכויות הניתנות לפקחים העירוניים, במידה ותתקבל כזאת.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לדרור גורני – [email protected] 

בלעדי: ההסתדרות פעלה להדיח אדם שחשדה כי חשף שחיתות בתקשורת

כיצד הסתדרות העובדים הארצית נוהגת במי שחשוד כי העז לחשוף שחיתות בתקשורת? הקלטה חסויה ומסמכים המצויים בידי "שקוף" מגלים את השיטה: הפחדה, הסתרה, טיוח, חקירות פנימיות ולבסוף – עריפת ראשים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

הקלטה חסויה חושפת כי הסתדרות העובדים הארצית פעלה מאחורי הקלעים במטרה להדיח יו"ר ועד עובדים מקומי מתפקידו בוועד, מאחר שחשדה בו שסייע ל"שקוף" לחשוף שחיתות.

התחקיר שעורר את זעמם של אנשי ההסתדרות חשף ניהול כספים חשוד בוועד עובדי הכבאות בעפולה, שעלול להצביע על שחיתות. מרגע פרסום התחקיר ההסתדרות פעלה יחד עם ועד הכבאים הארצי כדי לאתר את המדליף ו"להעניש" את מי שלטענתם חשף שחיתות, על ידי בחירות מחודשות.

במקביל, המשטרה פתחה בחקירה בעניין ניהול הכספים בוועד עפולה. סרטון מצלמת אבטחה מעלה חשד לטיוח הפרשה: לאחר פרסום התחקיר, חברי הוועד העבירו קלסרים עם תיעוד ניהול הכספים ישירות לביתו הפרטי של איש הוועד שהיה אחראי לניהולם. לדבריהם, ההסתדרות היא שדרשה את הוצאת החומרים, לטובת ביקורת פנימית. 

בתקשורת המסורתית נזכרים בכאוס במערך הכבאות רק כשמתרחש אירוע נורא. אך ב"שקוף" אנחנו לא מחכים לאסון הבא ומסקרים מקרוב ובאדיקות את המתרחש בשירותי הכבאות, במסגרת כתבות "בחזרה לתחקירי עבר" (פולו-אפ).

|| הערה לפני הקריאה || התחקיר מחולק לפרקים כדי שתוכלו לקרוא בנוחות. לחצו על סימן הפלוס ליד כל פרק כדי לפתוח את תיבת הטקסט.

 

שלב א': המצוד אחר המדליף

לפני כחודשיים פרסמנו תחקיר שחשף התנהלות בעייתית, הגובלת לכאורה בפלילים, בניהול כספי ועד העובדים של תחנת הכבאות בעפולה. ההתנהלות כוללת חתימה על צ'קים פתוחים, החזרי נסיעות לא מפוקחים לגזבר הוועד לשעבר והוצאת עשרות אלפי שקלים על אלכוהול ושעוני יוקרה. בימים אלה אף מתנהלת חקירת משטרה בנושא.

כתבות נבחרות בתחקיר הכבאות של "שקוף":

בהקלטות שהגיעו לידינו נשמע גורם בכיר בהסתדרות אומר, שוב ושוב, כי הדלפת החומר עבור התחקיר של "שקוף" היא חמורה מאוד. הוא מספר כי ההסתדרות שוקלת להקים ועדת חקירה בנושא התחקיר שפורסם שמטרתה לאתר את המדליף. כפי שעולה מהתכתבויות שמצויות בידינו, הגורם אכן ניסה לברר עם בעלי תפקידים שונים מי שוחח עם התקשורת.

בהקלטה מסביר הגורם כי העונש למדליף יהיה הדחה מראשות הוועד או מהחברות בו. לטענתו העילה להדחה או לפיזורו של הוועד היא עבירה על סעיף בתקנון ההסתדרות אותו הוא כינה: "אי קבלת מרות". 

גורם נוסף אישר שפנייה לתקשורת נחשבת בעיני ההסתדרות כחתירה תחתיה. מכאן עולה חשש כי השימוש בסעיף "אי קבלת מרות" הוא נוהל בתוך ההסתדרות שמטרתו להדיח חושפי שחיתויות מתפקידם בוועדים. חשוב להבהיר כי אין בתקנון ההסתדרות כל תקנה רשמית המתייחסת לחשיפת שחיתות או פנייה לתקשורת.

את ההקלטות לא ניתן לחשוף בשלב זה, לבקשת המקור. המשיכו לעקוב, ייתכן שנוכל לחשוף אותה לקוראים בהמשך.

שלב ב': חקירת משטרה נפתחת, אך החומרים מגיעים לחשוד

שבועיים לאחר פרסום התחקיר הגיעו לתחנה שני כבאים, חברי ועד עפולה הקודם, והכניסו לרכבם שני ארגזים עם קלסרים. בקלסרים היו מסמכים וקבלות הנוגעים לניהול כספי הוועד בשנים 2018 – 2019 אודותיהם נכתב התחקיר המקורי של "שקוף". בימים אלו מתקיימת במקביל חקירת משטרה בעניין זה, כך שהחומרים עשויים לשמש כחומר חקירה וכל עיסוק בהם עלול להיחשב שיבוש חקירה.

לדברי אחד מהמצולמים בסרטון מצלמת האבטחה, שבו נראית העברת החומרים, מי שביקש ממנו ומחברו לעשות זאת הוא הגזבר הקודם של ועד עפולה, ג' – אשר כלפיו הופנו הטענות בתחקיר "שקוף" המקורי.

לדבריהם, הסיבה שג' ביקש מהם לקחת את הקלסרים היא שההסתדרות החליטה לפתוח בביקורת על כספי ועד עפולה, כתוצאה מתחקיר "שקוף" בנושא. אך במקום לאסוף את החומרים בעצמה, ההסתדרות ביקשה מג' לעשות זאת, והוא בתורו שלח את אנשי הוועד שלו לשעבר להביאם.

שני הכבאים הכניסו את הארגזים עם הקלסרים לרכבם והעבירו אותם לביתו של ג'. לטענת אחד מהם, ג' העביר את הקלסרים להסתדרות. ההסתדרות לא הסכימה להגיב לדברים ולא ידוע האם אכן נערכה ביקורת והאם הקלסרים נמצאים בידיה כיום.

ההתנהלות של ההסתדרות מעלה שאלה קשה: אם ברצונה לערוך ביקורת על ניהול הכספים בתקופתו של הגזבר ג', מדוע הורתה להעבירם לביתו הפרטי? 

מה שהופך את המעשה לתמוה אף יותר הוא שבימים אלה מתנהלת, כאמור, חקירת משטרה בנושא, על ידי יחידת חקירות הונאה בימ"ר צפון. ל"שקוף" נודע כי הסרטון נמצא בידי חוקרי המשטרה.

לטענת מומחה בהליך הפלילי, התנהלות זו עלולה להצביע על ניסיון ההסתדרות לטייח את הפרשה. "אם ההסתדרות מבקשת לערוך ביקורת, היועץ המשפטי שלה צריך לבקש זאת מהמשטרה ולתאם איתה על מנת להימנע משיבוש החקירה ומתיאום וזיהום הדדי של עדויות המעורבים", מסביר ל"שקוף" עו"ד יאיר רגב, העוסק בתחום הפלילים. 

"העברת החומרים ללא תיאום עם המשטרה היא שיבוש חקירה" (צילום: זוזנה ג'נקו, פלאש 90)

"אם לא היה תיאום בין ההסתדרות לחוקרי המשטרה אז לכאורה נראה שהנסיבות מצביעות על חשד ממשי לטייח ולהכשיל את הליך החקירה".

לדבריו, גם התנהלותה של המשטרה דורשת בירור. "המשטרה הייתה צריכה להקפיא מייד את המצב ולשקול להודיע לכל המעורבים בעניין שנפתחה חקירה", הוא אומר. "במקביל היה עליה למנוע מהחשודים הפוטנציאליים גישה אל החומרים שיכולים לשמש כראיות. אם המשטרה לא עשתה זאת זה מפתיע מאוד, אני לא מאמין שחוקרי המשטרה יאפשרו לחשודים או מקורביהם להעלים ראיות בתירוצים בלתי סבירים".

שלב ג': פיצול הוועדים במטרה להעיף את המדליף

כדי להבין את השיטה שבה יצא לפועל ה"עונש" לנחשד בהדלפה, נחזור קצת אחורה. מספר ימים לפני שפורסם התחקיר על ועד הכבאים בעפולה, בכירים בוועד ובהסתדרות כבר ידעו על פרסומו לאור פניית "שקוף" אל חלקם לקבלת תגובה. עוד לפני הפרסום, החשוד המיידי בחשיפת הפרשה היה א', יו"ר ועד הכבאים החדש בעפולה. כפי שנראה מיד, בוועד הכבאים החלו לפעול להדחתו מתפקידו כיו"ר הוועד בעפולה מבעוד מועד.

הרעיון היה פשוט. ועד עפולה מייצג עובדים בשתי תחנות: תחנת עפולה ותחנת נצרת עילית-נוף הגליל. פיצול הוועדים יגרור בחירות מחודשות לראשות הוועד בכל אחת מהתחנות. כך ניתן יהיה להדיח את א', היו"ר הנבחר של ועד עפולה-נצרת. 

לפני כחצי שנה, טרם הבחירות לוועד עפולה-נצרת, העובדים הכריעו בהצבעה ייעודית בנושא: לא מעוניינים בפיצול, רוצים להישאר עם ועד אחד. אך כעת, לאחר שנודע להסתדרות ולוועד הכבאים הארצי על הפרסום, פעלו שני הגופים בשיתוף פעולה מלא כדי להדיח את יו"ר הוועד החדש א', תוך הטעיית עובדי תחנות עפולה ונצרת עילית.

הכבאים בצפון הצביעו: מתנגדים לפיצול. זה לא עזר להם (צילום: פלאש 90)

וכך זה קרה: ימים ספורים לאחר פניית "שקוף" לגזבר הקודם ג', אחד העובדים בתחנת נצרת פרסם מכתב לעובדי התחנות בו הוא טען כי עקב חילוקי דעות בין ראשי הוועד של תחנות עפולה-נצרת לבין ראשי הוועד הארצי, עלה צורך בעיניו לפצל את הוועדים. כזכור, יו"ר הוועד החדש, א', נבחר רק חצי שנה קודם לכן, בדצמבר האחרון.

העובד לא הסביר במכתבו לעובדים מדוע הפתרון לחילוקי הדעות הוא פיצול הוועדים. "כבר אין צורך להסביר מדוע", הוא כתב. עוד טען, כי ועד העובדים המאוחד הוא "כישלון מהדהד, כישלון בו העובד מפסיד בענק ונופל בין הכיסאות". בסוף המכתב ביקש מהעובדים בתחנות לחתום על טופס שמעיד כי הם בעד פיצול הוועד והדחת הוועד הנוכחי.

למכתב ה-1 של העובד

במכתב נוסף שהוציא העובד בהקשר לפיצול הוועדים הודגש כי הוא פועל בנושא "יחד עם חברים יקרים מבית ומחוץ (ההדגשה במקור)". מי הם החברים 'מחוץ' עליהם מדבר העובד? על פי מידע שהגיע לידי שקוף – מדובר באנשי ההסתדרות ואנשי הוועד הארצי. 

למכתב ה-2 של העובד

שלב ד': עורך הדין של ההסתדרות שהפך את עורו

חלפו שבועיים והעובד לא הצליח לאסוף מספיק חתימות כדי לפצל את הוועדים. בשלב הזה ההסתדרות הארצית נכנסה לתמונה: עוז גולדברג, עו"ד מטעם ההסתדרות, שלח מכתב לבכירים בהסתדרות בו הוא קובע כי ועדי התחנות עפולה ונצרת עילית יפוצלו. לטענתו, הצורך לפצל את הוועד התחנות נובע מקשיים טכניים: המרחק ביניהן.

בקשה זו סותרת את עמדתו של עו"ד גולדברג עצמו שבועיים בלבד לפני המכתב, אז התנגד נחרצות לפיצול הוועדים. "הוועד נבחר לפני זמן קצר ומגיע לו פרק זמן סביר להוכיח את עצמו", כתב בזמנו בהודעת מייל לעובדים. אם כן, מה שינה את דעתו של עו"ד גולדברג? 

שלב ה': אתה פועל לבייש את חבריך

א', יו"ר ועד עפולה, שלח תגובה למכתבו של עו"ד גולדברג, בו הסביר כי אין כל בעיית מרחק בין התחנות. חרף מכתבו, עורך הדין מטעם ההסתדרות קבע במכתב נוסף כי יש לפצל את הוועדים ולקבוע בחירות בהקדם.

היו"ר אף שלח מכתב נוסף לעו"ד גולדברג בו דרש למנוע את פיצול הוועדים, אך זה לא השיב. מי שהשיב למכתב הממוען לעו"ד של ההסתדרות הוא דווקא הגזבר של ועד הכבאים הארצי, ש'. התנהלות זו מבהירה את הקשר ההדוק בין שני הגופים ואת התיאום ביניהם.

במכתבו ליו"ר א', הגזבר ש' מבהיר כי פנייתו של היו"ר לתקשורת, לטענתו, היא התנהגות פסולה. "אני, ולא מעט אנשים אחרים, ערים לכך שאתה פונה לתקשורת בעניין ניהול כספי ועד העובדים שקדם לך וכך מסמכים מחשבון הבנק שרק לך ולגזבר יש גישה אליהם הגיעו באופן מפתיע לתקשורת". 

הגזבר ש' חושף את החשד כי א' הוא זה שפנה לתקשורת כדי לחשוף שחיתות, ומבהיר כי הדבר לא מקובל עליו. "אתה לא חושב פעמיים על כך שאנשים הקדישו שעות ושנים מזמנם כדי לסייע לעובדים, לפני שאתה פועל כדי לבייש אותם ולהטיל בהם דופי. בכל אחד ניתן להטיל דופי, גם בך (ההדגשה במקור). אבל זו לא התנהגות. נבחרת לשמש כיו"ר ועד עובדים – תעסוק בזה. בקידום זכויות העובדים. לא בהכפשות".

בהמשך המכתב הבהיר הגזבר ש' כי גם העובדה שהיו"ר א' "העז" לדרוש שקיפות של כספי ועד הכבאים הארצי – היא התנהלות פסולה.

על מה מדובר? כמה שבועות קודם לכן, ש' ביקש מכלל הוועדים בתחנות הכבאות להעביר סכום כסף לוועד הארצי עבור קניית מתנות לעובדים. א' הרגיש לא בנוח עם הבקשה: ועדי העובדים בתחנות מעבירים בכל חודש סכום כסף לוועד הארצי, אז מדוע דורשים מהעובדים סכום כסף נוסף? 

ההודעה ששלח א'. דורש שקיפות בכספי ועד הכבאים הארצי

בעקבות זאת, א' ביקש מהגזבר ש' פירוט הוצאות של הוועד הארצי בשנים האחרונות. הכוונה הייתה ליידע את העובדים בחלוקת ההוצאות, או במילים אחרות: מה עושים עם הכסף שלהם. 

רצית שקיפות? עדיף שתלך הביתה

מכתבו של הגזבר ש' חשף כי הדרישה של יו"ר ועד עפולה לשקיפות אינה מקובלת, והביאה לסימונו של יו"ר ועד עפולה כאישיות לא רצויה. "במכתבך אתה ממשיך לציין מספר פעמים את נושא הכספים, ניהול הכספים, ואף העזת לשלוח הודעה בה אתה מאיים ודורש פירוט הוצאות 7 שנים אחורה!!!", כתב הגזבר ש' במכתבו לא'. 

"הדוחות שלנו עוברים בקרה של משרד רו"ח מדי שנה, ואת הדין והחשבון אנו נותנים להסתדרות (למשל ב 2018 – עברנו ביקורת). לסיכום, חבל שאת מאמציך הרבים אתה משקיע במלחמות ולא בטיפול בעובדים עליהם אתה אמון". 

לפי גזבר ועד הכבאים הארצי, שקיפות היא איום

מציטוט זה ממכתבו של ש', גזבר ועד הכבאים הארצי, ניכר כי המידע אודות כספי העובדים חסום לחלוטין בפניהם. אך לא רק העובדים משלמים כל חודש עשרות שקלים בעיוורון מוחלט – אפילו אנשי ועדי העובדים של התחנות אינם חשופים למידע. לפי המכתב, היחידים שיש להם מידע הם חברי הוועד הארצי וההסתדרות.

חשוב להבין: מדובר בארגון שמקבל בכל שנה מיליוני שקלים מכספי הציבור. מן הראוי שינהל מעקב מדויק אחר ההוצאות שלו ויפרסמן למשלמות ולמשלמים. פירוט הוצאות לשבע השנים האחרונות אינו אמור להיות איום עבור ארגון שמנהל כספים בסדרי גודל כאלה.

לשם השוואה, הוצאותיהם של משרד או רשות ממשלתית חשופים בזכות חוק חופש המידע, ניתן למצוא אותם בחיפוש פשוט בגוגל גם לתקופות של מספר שנים אחורה. אם כן, כיצד ייתכן שהוצאות הוועד הארצי אינן מפורסמות? ההסבר לכך הוא שוועד הכבאים הוא אגודה עות'מאנית ולכן אינו כפוף לחוק חופש המידע.

כדי להבין טוב יותר סיפור האגודות העות'מאניות והפרצה בחוק שמונעת להחיל עליהן שקיפות, תוכלו לקרוא בתחקיר "שקוף" בהנושא. עוד יצויין כי אנחנו פועלים מול שר המשפטים אבי ניסנקורן כדי להכפיף גם את כל האגודות העות'מאניות לחוק חופש המידע.

שלב ו': התכנית הושלמה

בחזרה לסיפור הדחתו של החשוד בהדלפה א', יו"ר ועד הכבאים של עפולה. המהלך שעירב את ההסתדרות הצליח חלקית: התחנות פוצלו והיום לכל אחת מהן יש ועד עצמאי. בשתי התחנות מעט מדי עובדים הגישו מועמדות לראשות הוועד, כך שכלל לא התקיימו בחירות. רק שלושה עובדים התמודדו לשלושה מקומות בוועד ולכן שלושתם "נבחרו". 

לדברי גורם המעורה בפרטים, א' סירב לשתף פעולה עם קיום הבחירות שכן הוא ראה בהן צעד לא חוקי. הוא עדיין נלחם על מקומו כיו"ר ועד העובדים של שתי התחנות ולכן לא התמודד על ראשות הוועדים החדשים. 

היו"ר א', בו התעמרה ההסתדרות לאור החשד להדלפה, החליט לעבור לפעול במישור המשפטי והגיש תביעה נגד ועד הכבאים הארצי ונגד ההסתדרות. לקראת סוף החודש יתקיים דיון בבית דין של ההסתדרות.

איך זה משפיע עליך? ומה עושים כדי לתקן את המצב?

אזמ"ע? (איך זה משפיע עליך)

  1. ההסתדרות עלולה להפוך את השירות שאת או אתה מקבלים מהמדינה לגרוע יותר: ההסתדרות מאגדת תחתיה עובדי ציבור רבים, שכולנו משלמים להם משכורת ומקבלים מהם שירות (הכבאות, משרד הביטחון, רשות המיסים ועוד). היום אנחנו מגלים שההסתדרות לא פועלת כדי לפתור את הבעיות בקרב העובדים שעליהם היא אחראית או כדי לייעל את ההתנהלות שלהם – היא, לכאורה, פועלת כדי לטייח ולהסתיר את הבעיות שלה על חשבון כולנו.
  2. מאבקי כח עלולים לפגוע בשירותי הכבאות וההצלה שנועדו לסייע לך במקרה חירום: ההסתדרות יחד עם ועד הכבאים הארצי מחליטים מתי יצאו הכבאים בשביתות או בעיצומים שפוגעים בשירות שאנו מקבלים מהכבאות. לא נוכל להיות בטוחים ששביתות ועיצומים אלה מתקיימים למען שיפור תנאי העובדים ולא למען אינטרסים אחרים.

מעש"י? (מה עושים כדי לתקן את המצב)

  1. "שקוף" פועלת בימים אלה מול שר המשפטים אבי ניסנקורן כדי להכפיף את האגודות העות'מאניות לחוק חופש המידע. כך כולנו נוכל להיות חשופים להוצאות של ארגון הכבאים ושל ההסתדרות.
  2. קוראים ומשתפים את הפרסומים של "שקוף" על הסכסוך בכבאות. כך נצליח להעלות את הנושא לתודעה הציבורית ולפעול לתיקונו.
  3. "שקוף" מתכוונת לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה מול השר לבטחון פנים אוחנה ומול ועדת הפנים של הכנסת כדי שיטפלו בבעיות ברשות הכבאות. 

תגובות: משטרת ישראל, ההסתדרות, א' (שם בדוי)

תגובת ההסתדרות: 

"ההסתדרות תעריך ותכבד סיקור הוגן, מאוזן ומכובד מה שלא קורה אצלכם באתר. זוהי תגובתנו. תודה".

לגבי הסרטון הגיבו:
"ההסתדרות עורכת באופן שגרתי ביקורת על אופן ניהול כספי הוועדים. מעבר לכך לא נתייחס להנחות ושמועות שאינן אלא ניסיונות לסגירת חשבונות דרך העיתונות".

תגובתו של א', יו"ר ועד עפולה שהודח מתפקידו:

"בשלב זה אינני רואה לנכון להתייחס לכל דבר או עניין הנוגעים לארגון המקצועי, הסתדרות העובדים ו/או תפקודו של הוועד הקודם. כל שאני יכול לומר הוא כי הגשנו עתירה כנגד החלטת האיגוד המקצועי והסתדרות העובדים לרשות השופטת בעניין התנהלותם של המוזכרים. עתירה מבוססת אשר מגובה בעובדות מוצקות באשר להתנהלות פסולה, אנטי דמוקרטית ולא מקצועית".

ממשטרת ישראל נמסר:

"מטבע הדברים איננו מפרטים אודות חקירות מתנהלות, אולם נציין כי עם קבלת התלונה נפתחה חקירה במסגרתה נאספו מסמכים רבים והחקירה בעיצומה. משטרת ישראל תבצע את כל פעולות החקירה הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת".

מחדל הקורונה בכנסת: עדיין אין פתרון לעבודה מרחוק

חמישה חודשים חלפו מאז פרוץ המגיפה – אך חברי כנסת משמאל ומימין לא נערכו לסגירת הכנסת וכניסה לבידוד ● הצעת חוק שתאפשר דיונים והצבעות מרחוק נתקעה, יו"ר הכנסת מתנגד לפעילות מהבית והאופוזיציה לא נקפה אצבע ● החשש: הכנסת תושבת וח"כים לא יוכלו להשפיע על ניהול המשבר הבריאותי והכלכלי

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| נעמי נידם |

מספר הנדבקים בווירוס הקורונה מזנק מיום ליום ותרחיש הטלת סגר כללי חוזר לתמונה. כיצד נערכו בכנסת להשבתת המערכות? בדיקת "שקוף" מגלה כי חמישה חודשים מאז פרוץ המגפה אין כל מתווה לפתרון. ח"כ יזהר שי היה היחיד שפעל בנושא כשהציע הצעת חוק לקיום דיונים מרחוק – אך מאז שהפך לשר המדע היא לא קודמה. גם האופוזיציה לא פעלה בנושא.

חיטוי משכן הכנסת. בקרוב תיסגר שוב? (צילום: עדינה ולמן)

המשמעות: הכנסת עלולה להיות מושבתת, ח"כים לא יוכלו לייצג את האינטרס הציבורי מול הממשלה ולפקח על החלטותיה. לא יתקיימו דיונים על מעקבי השב"כ או על החלטות  סגירת חדרי כושר או מסעדות, לא על תפקוד מערכת הבריאות ולא על סיוע כלכלי למפוטרים ועצמאים.

עוד באותו נושא:

כחול לבן קידמו הצבעות מרחוק – ואז נכנסו לממשלה

פתרון העבודה מרחוק עלה כבר בחודש מרץ. עם הקמת הכנסת ה-23 פנה ח"כ יזהר שי (כחול לבן) במכתב ליו"ר הכנסת דאז יולי אדלשטיין וביקש ממנו לאפשר לח"כים להשתתף בדיונים ולהצביע מרחוק. המטרה הייתה היערכות לתרחיש שבו ח"כים מבודדים או חולים בקורונה לא יוכלו להגיע למשכן ובית הנבחרים ישותק לחלוטין. 

השר יזהר שי. היחיד שפעל בכנסת לקידום פעילות מרחוק (צילום: אלעד מלכה)

המכשול שעמד בפניו היה תקנון הכנסת לפיו "חבר הכנסת יצביע באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית, ממקום מושבו הקבוע בלבד". אך בהמשך התברר שכדי לאפשר לחברי כנסת הצבעה מרחוק, שינוי שיכול להיות בר-השפעה גם בהמשך, יש צורך בשינוי חקיקה.

ח"כ שי החל לקדם הצעת חוק לשינוי המצב. עוד בחודש מרץ הוא הסביר בדיון בוועדה המסדרת כי "התרחיש הגרוע עשוי להיות שסיעה שלמה תיכנס לבידוד ואז תהיה פגיעה של ממש בדמוקרטיה. עוד אפשרות היא שח"כים רבים מאוד מסיעות שונות לא יוכלו להגיע. לכן, חשוב להסדיר את סדרי העבודה כמה שיותר מהר על-מנת לשמור על רציפות החקיקה והדמוקרטיה בכלל".

על פי הצעת החוק, שהוגשה ב-20 באפריל "חברי כנסת שנכנסו לבידוד בשל חשש להידבקות בנגיף הקורונה יהיו רשאים להשתתף מרחוק בדיון ובהצבעה במליאת הכנסת ובוועדות הכנסת […] באמצעות כלים טכנולוגיים המאפשרים זיהוי קולי וחזותי", לשון הצעת החוק. 

בדברי ההסבר להצעה הiזכר כי הכנסת כבר נערכה בעבר לפעילות מרחוק במסגרת תרגיל שנערך בפרויקט "כנסת תמיד". "מטרת התרגיל הייתה היערכות לרציפות הדיונים בבית המחוקקים במקרה שמשכן הכנסת מושבת. ואף על פי כן, אין מענה בחוק ובתקנון הכנסת למצב שבו אין ביכולתה של הכנסת לקיים את דיוניה באופן סדיר נוכח התפשטות מגיפת הקורונה", כך לפי הצעת החוק.

יו"ר הכנסת מתנגד להצבעה מרחוק

כמעט ארבעה חודשים חלפו מאז, אך הצעת החוק לא התקדמה. ב-17 במאי הושבע שי כשר המדע והתפטר מתפקידו כח"כ במסגרת החוק הנורבגי. הצעות החוק שלו הוקפאו. מאז הנושא לא עלה לדיונים, אף לא אחד או אחת מהח"כים קידם את הצעת החוק של שי או הצעה דומה. גם האופוזיציה לא פעלה בנושא. "הכנסת חייבת למצוא לעצמה פתרונות שיאפשרו דיוני מליאה והצבעות מרחוק, תוך הקפדה על כללי שקיפות ובהתאמה לתקנון הכנסת ולרוח החוק", מסר השר שי ל"שקוף".

יו"ר הכנסת, יריב לוין. (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

"אם לא ניערך לכך, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב שבו סיעות שלמות 'נמחקות' מההליך הדמוקרטי למשך פרקי זמן ממושכים בשל בידוד או הידבקות בנגיף וזו תהיה פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית. הצעת החוק שהגשתי מטפלת בנושא הזה בזהירות ובהסתייגויות הראויות כדי לשמר את רוח ההליך הדמוקרטי בישראל".

יו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין, שתפקידו לשמור על המשך תפקודה התקין של הכנסת, מסר כי הוא מתנגד להצבעות מרחוק אך סירב להסביר מדוע. גם סיעת כחול לבן, חרף עמדתו המובהקת של השר שי, חלוקה כיום בדעתה בנושא, זאת חרף התבטאויות של היו"ר בני גנץ בעבר אודות הסכנה שבשיתוק הכנסת. "במשטר דמוקרטי לא משביתים את בית המחוקקים ומונעים ממנו לבטא את רצון האזרחים ובחירתם", אמר גנץ בימי תחילת המשבר. "לא תהיה ממשלה אם לא תהיה כנסת מתפקדת".

הכנסת תחילה. על ממלכתיות, רעות ועמידה על עקרונות. אנחנו מסיימים שבוע לא פשוט. אני מבקש להגיד לכל מי שמסתכל על המערכת…

Posted by ‎בני גנץ – Benny Gantz‎ on Friday, March 20, 2020

משמעות הדבר היא שאם בשבועות הקרובים המגפה תחריף, חברי הכנסת לא יוכלו להצביע מרחוק. בשל חוסר היערכות לפתרון טכנולוגי פשוט, הכנסת עלולה להיות מושבתת.

החשש המקורי של יזהר שי הולך ומקבל צורה: הפיקוח הפרלמנטרי על תפקוד הממשלה בשעת משבר בריאותי וכלכלי ייפגע משמעותית או ייעלם כליל. כל זאת, בעת הפעלת מעקב השב"כ לצורך איתור נדבקים וקידום חוק הסמכויות שבו הממשלה מבקשת לעקוף את הכנסת בהחלטות שעשויות להגביל או, לחילופין, לסכן את הציבור.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): אם יוטל סגר על מדינת ישראל יתקבלו החלטות שישנו את חייך ברגע. מי שתפקידם לייצג אותך, כבעלת עסק עצמאי או כקשיש החולה בקורונה, כסטודנט או כאסירה משוחררת הנתונה למעקבי שב"כ הם חברי וחברות הכנסת. אם הם לא יוכלו לפעול מרחוק הממשלה עלולה לקבל החלטות ללא התייחסות לאופן שבו זה ישפיע עליך או עלייך.

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י)הצעת החוק של יזהר שי כבר קיימת, חברי כנסת יכולים להרימה מהשולחן ולקדם אותה. בנוסף, יו"ר הכנסת יכול להציע פתרונות אחרים ולקדם אותם. כך או כך, יש לקיים דיון דחוף בנושא תוך הצגת פתרונות, בדומה לאלה המקובלים בפרלמנטים שונים בעולם.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לנעמי נידם

הפסקות ללא הפסקה: האם פגרת הקיץ של הכנסת תבוטל?

 יצאנו מגל הקורונה הראשון, סיימנו שלושה גלי בחירות – אבל בכנסת ישראל עדיין לא יצאה החלטה רשמית על ביטול פגרת הקיץ ● מה עושים פרלמנטים אחרים בעולם עם פגרת הקיץ במדינתם, שמגיעה אחרי חודשים של שיתוק?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| בשמת בר-עקיבא |

משבר הקורונה שתקף אותנו השנה ושיבש את שגרת החיים של כל המערכות במדינה לא יכול היה להגיע בעיתוי גרוע יותר מהנוכחי. המערכת השלטונית הייתה מושבתת כתוצאה מקיומן של שלוש מערכות בחירות וכעת המגיפה טרפה שוב את הקלפים.

מליאת הכנסת. האם תעבוד בקיץ או תצא לחופשה? (צילום עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

בתוך שנה ללא הקמת ממשלה, לא היו קואליציה ואופוזיציה ולא מונו בעלי תפקידים הנגזרים מכך וכן לא הוקמו ועדות קבועות. פעילות החקיקה נבלמה כמעט לחלוטין, ורוב התקופה הזאת שהתה הכנסת בפגרת בחירות. האם תצא שוב לפגרת קיץ של שלושה חודשים?

לפי פרסום "מקור ראשון", יו"ר הכנסת יריב לוין מתכנן לבטל את הפגרה על מנת להעביר את התקציב עד לתאריך ה-24 לספטמבר. העברת התקציב קריטית לא רק לניהול המשבר הכלכלי, אלא משום שהיא תנאי לקיום ההסכם הקואליציוני. אם לא יעבור התקציב, הכנסת עלולה להתפזר. 

עוד ב"שקוף" על פגרות הכנסת:

אך תפקידה של הכנסת משמעותי במיוחד בתקופה זו, לא רק בגלל התקציב. לממשלה ישנן סמכויות מרחיקות לכת מכוח חוק הקורונה ותקנות החירום. האם הכנסת תעבוד במתכונת מצומצמת רק כדי לאשר את התקציב – אך תפקיר את הפיקוח על הממשלה, שהפך מצומצם ממילא? 

מה קורה עם חופשת הקיץ מסביב לגלובוס?

ההשבתה בפעילות הפרלמנט אינה ייחודית לישראל. אצלנו הבעיה אולי הייתה חמורה במיוחד וההשבתה ארוכה במיוחד, אך ברחבי העולם נאלצו בתי נבחרים להתמודד עם מגיפת הקורונה ובעקבותיה צמצמו פעילות, הפחיתו דיונים והאריכו פגרות חג.

כעת, כשברחבי העולם רק מתחילים לצאת מהגל הראשון של המגפה, לחזור לשגרה ולנסות לגשר על הזמן האבוד – מגיע הקיץ ואיתו השאלה: מה עושים עם פגרת הקיץ הזאת שמופיעה בלוח השנה? 

בריטניה: הפגרה נחתכה כמעט בחצי 

בית הנבחרים הבריטי, שבו הוארכה פגרת חג הפסחא כמעט לחודש שלם בשל מגפת הקורונה, החליט לקצר את פגרת הקיץ משבעה שבועות לארבעה. הפגרה תחל רק בסוף יולי, תשעה ימים אחרי המועד המקורי, ותסתיים עם סיומו של אוגוסט. אז יחל מושב שיימשך עד דצמבר, מועד היציאה לפגרת חג המולד. 

בריטניה היא אחת המדינות שספגו את המכה הקשה ביותר מווירוס הקורונה, לאחר שנקטה תחילה גישה של הגבלות חלקיות בלבד. הכניסה להסגר מלא במדינה קרתה מאוחר יותר מאצל שכנותיה באירופה וכך גם היציאה ממנו. 

כשהפרלמנט הבריטי חזר לפעול ב-21 באפריל הוטמעה מערכת שאפשרה לחלק מחבריו להשתתף בדיונים באמצעות וידאו ולהצביע אלקטרונית מרחוק, בשעה שבמליאה הוגבל מספר השוהים בה בו-זמנית. מאז כבר חזר הפרלמנט לפעול כרגיל וחבריו מחויבים בהגעה כדי להשתתף בדיונים ולהצביע.

דרום אפריקה: הפגרה צפויה להתבטל או להידחות כדי להעביר תקציב

בקייפטאון הגיש יו"ר הפרלמנט הצעה שלפיה הפגרה הקבועה בת החודש, שנפרשת על פני כל חודש יולי, צריכה להיבחן מחדש ויש לדחות, לקצר או לבטל אותה כדי לאפשר לוועדות לפעול. 

יו"ר הכנסת, יריב לוין. לפי פרסומים, יכריז על ביטול הפגרה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

המטרה היא שהפרלמנט יעבוד במהלך יולי כדי שיוכל לאשר עד לסוף החודש תקציב חירום לימי הקורונה, שהוגש רק כשבוע לפני מועד היציאה לפגרה המתוכנן, ואת החקיקה הנלווית לו.

הפרלמנט הדרום אפריקני המשיך לפעול במהלך ימי המגפה בעיקר במתכונת של פגישות וידאו, שגם שודרו בשידור חי בטלוויזיה וברשתות החברתיות כמו יוטיוב וטוויטר.

יפן: הפגרה מתקיימת כרגיל אך נערכים כינוסים על פי הצורך

ביפן התחוללה דרמה פוליטית רצינית סביב שאלת ביטול הפגרה. האופוזיצה נלחמה לדלג על חופשת הקיץ ולהאריך את המושב עד סוף דצמבר. חבריה אף איימו בהצבעת אי אמון על ממשלתו של אבה שינזו.

אבה שינזו, ראש ממשלת יפן. הפרלמנט יצא לפגרה אך ימשיך לעסוק בנושא הקורונה


לבסוף, שני הצדדים סיכמו על יציאה לפגרה תוך קיום ועדות הנוגעות לטיפול בנושא הקורונה בלבד. באמצע חודש יוני נגמר המושב והדרמה הגיעה לסיומה.

המושב שהסתיים נפתח בינואר, עוד בטרם דווחה הדבקה ראשונה בנגיף ביפן. עם התפשטות המגפה העביר הפרלמנט שני תקציבי חירום שנועדו לסייע לאזרחים נוכח המשבר הכלכלי. 

קנדה: הפגרה מתקיימת כרגיל עם ארבעה ימי כינוס שנקבעו מראש

המצב בקנדה, אולי תופתעו, לא טוב יותר משלנו. בדומה לישראל, נערכו במדינה הצפונית בחירות במהלך השנה האחרונה. כתוצאה מכך, עוד לפני פרוץ הקורונה סבל הפרלמנט ממחסור בימי פעילות, והמגפה רק החמירה את המצב. 

מאז שיצאו לפגרת הקיץ הקודמת ביוני שעבר ועד לסיום המושב ביוני השנה, פעל הפרלמנט רק 40 ימים. עם פרוץ המגפה, בחודשים מרץ, אפריל ומאי הפרלמנט הקנדי החליט, בכל חודש מחדש, להשעות את הפעילות הסדירה. בדומה לישראל, החלטות אלו התקבלו תחת מחאת האופוזיציה שטענה כי עצירת הפעילות היא דרכה של הממשלה לסכל את הפיקוח עליה. 

נגיף הקורונה בקנדה. הפרלמנט עבד עד היום 40 יום בלבד

במהלך כל התקופה פעלה ועדת קורונה מיוחדת שהתפזרה ביוני. לאחר יום התכנסות אחד, לאישור ההוצאה הממשלתית ב-17 ביוני, יצא הפרלמנט הקנדי לפגרת קיץ עד ספטמבר. פרט לארבעה ימי פעילות, חברי הפרלמנט הקנדי יוצאים שוב לחופש.

בינתיים, בוחנים שם לקראת החזרה מהפגרה אמצעים להתנהלות מרחוק, כמו הצבעות בשיחות וידאו או באמצעות אדם אחר שנוכח במליאה. אם במושב הבא אכן תהיה חזרה מוחלטת לשגרה והפרלמנט יפעל כמתוכנן, הוא צפוי לסיים את שנת 2020 עם 86 ימי פעילות בלבד בשנה הקלנדרית (בהשוואה ל-122 יום בשנה רגילה). 

ואצלנו: חזרתו של החופש הגדול?

בעשור האחרון צצו בישראל יוזמות רבות לקיצור או לביטול פגרת הקיץ. ב-2011, למשל, פנו ח"כים מסיעות שונות ליו"ר הכנסת בבקשה לבטל את הפגרה על רקע המחאה החברתית והצורך לטפל ביוקר המחיה ובמחירי הדיור. 

ב-2013 קרא ארגון "המשמר החברתי" לחברי הכנסת לקצר את הפגרה על רקע פיזור הכנסת שנה לפני כן והעבודה הלא סדירה שלה בשנה של מערכת בחירות. ב-2014 יוזמה בשם "צו 8 לכנסת" דרשה את ביטול הפגרה על רקע מבצע צוק איתן. בכל המקרים האלה לא נענו הקריאות והפגרה ארכה כמתוכנן. 

ח"כ אורי מקלב, יהדות התורה. עבד בחריצות בפגרה בכנסת ה-20

במהלך פגרות הח"כים לא אמורים להיות חסרי מעש, ולדבריהם הם עובדים קשה ומצדיקים את המשכורת שלהם בהכנת הצעות חוק, בפעילות מפלגתית ובפניות הציבור. אלא שלנו כציבור אין דרך לעקוב אחר הפעילות שלהם בימי פגרה, והם לא רואים את עצמם מחויבים לדווח על הפעילות. 

מה שכן ידוע הוא שאלה ימים שבהם אין פיקוח על הממשלה, לא מתקיימת פעילות חקיקה, לא מוגשות שאילתות, ורפורמות לטובת הציבור לא מיושמות. כשפנינו לקראת פגרת הקיץ הקודמת לח"כים וניסינו לברר במה הם עוסקים בפגרה רובם לא טרחו להשיב

למרות זאת, אנחנו יודעים שפעילות פופולרית במיוחד בקרבם בזמן פגרה היא נסיעות לחו"ל: לפי בדיקה שערכנו על כשני שלישים מהח"כים, הם נסעו 219 פעמים לחופשות פרטיות בחו"ל במהלך ימי הפגרה של 2019. האפשרות הזאת, כרגע, אינה מונחת לפתחם.

יש לציין שגם במהלך פגרה ניתן לכנס את המליאה ואת ועדותיה לישיבות מיוחדות. ועדת הכנסת מוסמכת לאשר דיונים נוספים. כך למשל בקיץ 2006, שבו התרחשה מלחמת לבנון השנייה, ובקיץ 2014 שבו נערך מבצע צוק איתן לא קוצרה פגרת הכנסת אולם התקיימו כינוסי חירום בנושאים ביטחוניים. גם במרבית המדינות שבהן לא בוטלה פגרת הקיץ השנה בשל הקורונה יתקיימו במהלך חודשי הקיץ דיונים בנושא ופעילות בוועדות ככל שיידרש.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

 

מבצע חיסול: חברי הכנסת העלימו את הגופים המפקחים עליהם 

טרם מונתה ועדת אתיקה הוועדה שדנה בשכר הח"כים לא קיימת מאז ינואר 2019 החמור מכול:  אף אחד לא ממהר למנות יועץ משפטי לכנסת בניגוד לחוק, יו"ר הכנסת הנוכחי וקודמיו פירקו את מנגנוני הפיקוח עליהם ● יריב לוין ממשיך להתעלם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

חשיפות "שקוף" בחודשים האחרונים מגלות שורה של מחדלים: עוד ועוד גופי פיקוח על חברי הכנסת, פשוט נעלמו. שכר הח"כים, התנהגותם במשכן, היעדרות מדיונים או קיום תהליכי חקיקה חפוזים ולא ראויים – כל אלו הם רק רשימה חלקית של התחומים שנותרו ללא פיקוח ראוי. כיום, האחראי הבלעדי לתיקון המצב הוא יו"ר הכנסת יריב לוין, שבחר להתעלם ולא להגיב לאף אחת מהטענות.

יו"ר הכנסת, יריב לוין. חותלר לשנות את הליך מינוי היועץ המשפטי (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

תחילה גילינו שהוועדה הציבורית שדנה בשכר הח"כים פשוט פוזרה בינואר 2019 ומאז לא מינו חדשה. אחר כך התרענו שיו"ר הכנסת יריב לוין ממסמס השלב הראשון בתהליך מינוי יועץ משפטי לכנסת, לאחר שזה סיים את תפקידו באפריל השנה. לסיום, רק לאחרונה דיווחנו שוועדת האתיקה פורקה באפריל 2019 ועדיין לא הוקמה, בניגוד לכל שאר הוועדות. 

כתבות המקור של "שקוף" אודות המחדלים:

המשותף לכל הגופים הללו הוא תפקידם החשוב: הגבלת כוחם של הפוליטיקאים ושמירה עלינו – הציבור – מפני השררה וניצול הכוח. 

שומר הסף הנעלם: אין יועץ משפטי לכנסת

נתחיל מהחמור ביותר: הכנסת מתפקדת ללא יועץ משפטי קבוע. הוועדה שאמורה לאתר ולמיין מועמדים ומועמדות לתפקיד היועץ המשפטי של הכנסת לא קרובה להתכנס. נכון לימים האחרונים, מי שאמון על התהליך, יו"ר הכנסת יריב לוין, לא פנה לנשיאת בית המשפט העליון כדי למנות יו"ר לוועדה.

איל ינון. סיים את תפקידו כיועץ המשפטי לפני 3 חודשים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


תפקיד היועץ המשפטי לכנסת הוא תפקיד מפתח במשכן בפרט ובמנגנון הדמוקרטי בכלל. הוא יכול למנוע תהליכי חקיקה חפוזים ואנטי דמוקרטיים, או לחילופין להעלים עין מהם. דוגמה לכוחו היא פרשת פסילת חוק מס על דירה שלישית, שבה נדרש היועץ להצדיק מול בג"ץ את הליכי החקיקה החפוזים.

חלפו שלושה חודשים מאז סיים היועץ הקודם, איל ינון, את תפקידו. בינתיים מכהנת בתפקיד ממלאת המקום, עו"ד שגית אפיק, אותה מינה יו"ר הכנסת הקודם יולי אדלשטיין ימים ספורים לפני שהתפטר.

ומה אומרים על כך חברי הכנסת? ח"כ אורנה ברביבאי, אחת מסגניות יו"ר הכנסת, מסרה: "אנא הפנה את פנייתך ליו״ר הכנסת. ח"כ, האלופה במיל', אורנה ברביבאי מייחסת חשיבות רבה למינוי יועמ״ש קבוע לכנסת לאלתר". ביקשנו לדעת מה היא תעשה בנדון, אך לא קיבלנו תשובה. 

סגנית יו"ר הכנסת, ח"כ אורנה ברביבאי. "הפנה את פנייתך ליו"ר" (צילום: אתר הכנסת)

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, לא מסר תגובה. שני חברים עתידיים בוועדה לבחירת היועץ, ח"כ עפר שלח, וח"כ איתן גינזבורג, בחרו גם הם שלא להתייחס לנושא. 

מאחר ואפיק עדיין מכהנת גם כיועצת המשפטית של ועדת הכספים פנינו לכנסת בשאלה כיצד היא מתעדת לטפל גם בענייניה השוטפים של הכנסת, שכרגע לוקים בחסר, וגם בהעברת התקציב הקרבה. מהכנסת נמסר: "עו"ד שגית אפיק היא היועצת המשפטית של ועדת הכספים של הכנסת מאז שנת 2005. יש לה צוות שעובד עמה בתחומי הוועדה מזה שנים רבות והוא בעל מומחיות בנושאי הוועדה. לשגית יש סיוע נוסף בתפקידה כמ"מ היועץ המשפטי לכנסת.

 

היא תלווה ביחד עם צוות הייעוץ לוועדת הכספים וביחד עם אנשי לשכה נוספים במידה שיידרש סיוע נוסף, את הליך אישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים בוועדת הכספים. בימים אלה שגית וצוותים נוספים בלשכה המשפטית העבירו 2 ימי עיון לחברי הכנסת על התקציב וחוק ההסדרים, והיא נערכת היחד עם יתר אנשי הלשכה לליווי הכולל של הליך אישור התקציב וחוק ההסדרים, אשר כידוע, מגיע לכל ועדות הכנסת ולא רק לוועדת הכספים".

לוין רוצה לשנות את הליך מינוי היועץ בזמן אמת

התנועה לאיכות השלטון פנתה בנושא ליו"ר הכנסת, יריב לוין וביקשה לדעת מדוע אינו ממנה יועץ משפטי. בתשובתו מה-1 ביוני כתב: "החלטתי עם מינוי כיו"ר לבחון את התאמת שיטת המינוי הקיימת". 

לא ברור אם המהלך הזה אפשרי בזמן אמת, ספק אם הוא חוקי. ככל הנראה לא ניתן לשנות את תהליך המינוי לאחר שהכנסת נדרשה כבר להתחיל אותו, ובטח שלא להשתמש בו כתירוץ לאי מינוי. 

שגית אפיק ממלאת מקום היועץ המשפטי (צילום: דוברות הכנסת)

"אנו סבורים, כי שינוי רטרוספקטיבי של שיטת המינוי הוא אינו חוקי ולא ראוי", ציין עו"ד הידי נגב. "ככל שיו"ר הכנסת מבקש לשנות את הליך המינוי בחקיקה, עליו לעשות זאת בחקיקה צופה פני עתיד ולא דווקא בעת שנדרש למנות יועץ משפטי לכנסת – כל שינוי אחר מעלה את החשש שמא מבקש יו"ר הכנסת 'להתגבר' על הוועדה הציבורית ולמנות מועמד שאינו ראוי".

בתנועה לאיכות השלטון לא ויתרו ופנו לאפיק, ממלאת המקום הזמנית, בנושא המינוי ובבקשה לחוות דעתה על שינוי תהליך הבחירה לאחר שתהליך המינוי כבר היה אמור להתחיל.

אפיק ענתה כי ביום שהיו"ר לוין נכנס לתפקיד הזכירה לו שעליו למנות ועדה לבחירת יועץ משפטי קבוע. וכלל שיבקש לבחון מחדש את התהליך תביע את דעתה. לוין, כאמור, מתעלם. 

כל ועדות הכנסת הוקמו – חוץ מאחת 

תקופת הבחירות הממושכת תמה, וחברי הכנסת השתבצו סוף סוף לחברותם בוועדות הכנסת השונות. חוץ מאחת, שפשוט לא הוקמה: ועדת האתיקה.

תפקידה של ועדת האתיקה הוא לוודא כי הח"כים עושים את עבודתם ולא נעדרים יותר מהרגיל, לשפוט במקרים של התנהגות בלתי ראויה ולאשר נסיעות לחו"ל על חשבון גורמים זרים. היא אחד מגורמי המפתח בתחום הביקורת ואף יש בידיה סמכויות ענישה.

ח"כ מיקי זוהר. בעבר קיבל הערה מוועדת האתיקה שפעל בניגוד עניינים (צילום: אתר הכנסת)

בכנסת ה-20 הוועדה הייתה פעילה מאוד. היא השעתה את ח"כ לשעבר אורן חזן על התנהגות גסה כלפי חברי כנסת ואורחי המשכן, כמה פעמים, הארוכה שבהן לחצי שנה. היא קנסה את יאיר לפיד על היעדרות ממושכת והעירה לח"כ מיקי זוהר שפעל בניגוד עניינים אך לא הטילה עליו סנקציה מאחר והיה לטענתה טירון.

הוועדה מורכבת משני ח"כים מהאופוזיציה ושניים מהקואליציה. יו"ר הכנסת יריב לוין הוא בר הסמכות למנות אותה, לפי חוק חסינות חברי הכנסת. נכון לפרסום הכתבה, הוועדה טרם מונתה.

החתולים שומרים על השמנת

במאי השנה, בזמן ששכר הח"כים המשיך לעלות, התברר לנו שהוועדה הציבורית שדנה בהטבות לחברי הכנסת פוזרה בינואר 2019, הרחק מעיני הציבור. הכנסת לא חידשה את קיום הוועדה כבר שנה וחצי – בניגוד לחוק. יו"ר הכנסת, יריב לוין, אחראי למנות אותה אך לא מטפל בכך – ממש כמו קודמיו בני גנץ ויולי אדלשטיין. 

הוועדה ציבורית הוקמה בשנת 2002. היא עוסקת בשכר חברי הכנסת, בהטבות ובתנאים שהם מקבלים, כמו למשל כמו מספר העוזרים הפרלמנטריים שהכנסת מממנת לכל ח"כ וח"כית. אך כעת היא לא קיימת, ואפילו היו"ר שלה פרופ' חיים לוי לא ידע שהוועדה שעמד בראשה התאיידה. "לא עדכנו אותנו, למי יש זמן היום למכתבי נימוסין", מסר לוי.

אף אחד לא סיפר לו שהוציאו את הוועדה לחופשה. פרופ חיים לוי יו"ר הוועדה לפיקוח על שכר הח"כים

החשיבות של הוועדה עצומה: זוהי התחנה המקצועית היחידה שבוחנת את הנושא באופן ענייני ומגישה המלצות שקופות לציבור. הודות לקיומה, לציבור ולתקשורת יש יכולת למתוח ביקורת ולשפוט את החלטות הח"כים בעניין שכרם. פנינו לכנסת לשאול מה סטאטוס המינוי של הוועדה: "טרם מונתה הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים. מבדיקה עם הגורמים הרלוונטיים, זו אמורה להתמנות בקרוב".

איך זה משפיע עלייך (אזמ"ע): כל אחד מהמרכיבים שכרגע חסרים ממלאים תפקיד חשוב בריסון הכוח והשררה. אם המצב יימשך, הוא עלול לפגוע בחיים הפרטיים שלך: חוקים שישפיעו על הכיס שלך עלולים לעבור בחיפזון ובחוסר אחריות כשאין יועצת משפטית קבועה לכנסת.

כשהח"כים מחליטים בעצמם החלטות שקשורות אליהם, אנחנו מוצאים את עצמנו משלמים יותר על המשכורות שלהם. ולא רק שלהם: כספי הארנונה שלך, למשל, מממנים את הקפיצה בשכר של ראש העיר במקום מגוריך וסגניו, רק בגלל שהח"כים התעלמו מהוועדה המייעצת בנושא שכרם. זו שלא קיימת היום. במקום לשפר את שירותי החינוך או פינוי האשפה, אנחנו מאכילים עוד יותר את הקודקודים.

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י): יו"ר הכנסת יריב לוין אחראי על התפקוד התקין של הכנסת. הוא מחויב כלפי הציבור למלא את תפקידו ולתקן את שלוש הפרצות הללו: למנות את ועדת האתיקה, את הוועדה הציבורית לשכר הח"כים והוועדה שתבחר יועץ משפטי. שאר הח"כים יכולים לעלות את הנושא בוועדות, בפגישות נשיאות הכנסת ובמליאה. 

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

חברת הכנסת לשעבר מירב בן ארי הפכה ללוביסטית וכבר מנצלת את קשריה בכנסת

הח"כית לשעבר, שסימנה עצמה כ"חברתית", הצטרפה לגוף שמקדם אינטרסים כלכליים של חברות פרטיות, חברת הלובי – "הקבינט" ● מאז הסתיימה שנת הצינון שלה, הספיקה להיפגש עם שלל חברי כנסת, ביניהם עידן רול, קארין אלהרר, ניר ברקת ורם שפע – בנושאים שקשורים לארגונים שהחברה מייצגת ● מיומן הפגישות של ח"כ יפעת שאשא-ביטון עולה כי השתיים נפגשו כבר באוקטובר 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

חברת הכנסת לשעבר, מירב בן ארי (כולנו) סיימה את כהונתה בכנסת לפני קצת יותר משנה. בן ארי, שהעידה שוב ושוב על היותה נבחרת ציבור "חברתית", הפכה מהר מאוד ללוביסטית בחברת "הקבינט", שמקדמת אינטרסים כלכליים ועסקיים בכנסת. חברת הלובי מייצגת לקוחות כמו הבנק הבינלאומי, סלקום ואיגוד חברות הנפט, לצד עמותות כמו לתת, אור שלום ולקט ישראל.

מירב בן-ארי. עובדת בחברת לובי אבל לא מכנה עצמה "לוביסטית" (גרפיקה: אוהד סטון, צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

עם עזיבתה את הכנסת, בן ארי לא היססה לעבור מיד דרך הדלת המסתובבת שבין ההון לבין השלטון. אלא שהחוק חייב אותה לחכות שנת "צינון" עד שתוכל לעבוד כלוביסטית מול הח"כים עצמם. בנובמבר, לפני שהסתיימה תקופת הצינון, החלה לעבוד בחברת הלובי "הקבינט", והציגה עצמה כפרילנסרית שאינה מתעסקת בייצוג חברות מול חברי הכנסת.

בשיחה עם "שקוף" שנערכה בינואר, טענה שכל מטרתה לעזור לעמותות. "אני לא הולכת להיות לוביסטית של ארגונים. זה לא מעניין אותי. אני כל החיים שלי חברתית. עשר שנים ניהלתי מרכזים לנוער בסיכון. זה מה שמניע אותי. אם הייתי רוצה לעשות כסף – לא הייתי צריכה אותם". באותה שיחה גם טענה כי היא בכלל לא קשורה לעבודה העסקית של המשרד. "אני לא עובדת איתם. אין לי נגיעה, אני אפילו לא יושבת במשרד".

"זום זום זום עולה הזמר מכוורת הקבינט…"

Posted by Tzach Borovich on Monday, April 6, 2020

ישיבת צוות הקבינט באפריל – לפני סוף תקופת הצינון של חסון ובן ארי

מאז שיחה זו, סירבה להתראיין או להשיב לפניית כתבת "שקוף". תגובתה של בן ארי מובאת במלואה בסוף הכתבה.

רשימת הלקוחות של חברת הלובי ''הקבינט''

החברות שמופיעות ברשימה נאספו מהנתונים שמופיעים באתר הכנסת וכן באתר חברת "הקבינט". הצענו לחברה לעדכן את הרשימה, אך טרם השיבו לפנייתנו. להלן הרשימה:

פורום פרסום חוצות בישראל
הבנק הבינלאומי
מגן דוד אדום
קרן לשיווק סרטי תעודה ואנימציה
זכותי
OPC
SCANIN
סלקום
בניין הארץ
עמותת חברות הסיעוד
נגיש שיקום ורפואה בע"מ
ת.ל.מ
ISRAEL ADVANCED TECHNOLOGY INSTETUTE
JUUL
הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול
עמק חפר
ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות
SUPERCOM
נמל חיפה
אסופתא תאגיד מיחזור
איגוד חברות הנפט
נייר חדרה
ALLERGAN
המועצה הישראלית לצרכנות
מועצת האופטומטריסטים בישראל
צומת ספרים
רמב"ם – הקריה הרפואית
גדולים מהחיים
דרום השרון
אותות
הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות
אור שלום
MDGO
רמת גן
TALIAZ
נתיבות
VIAMARIS
איגוד חברות הביטוח בישראל
נשות הכותל
לקט ישראל
שמעיה
PASSPORTCARD
KOBRE & KIM LLP
KAYMERA
כפר סבא
ASSERSON
המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה – פורום חברות הגפ"מ
מרכז הספורט הלאומי תל אביב
TAMIR FISHMAN
ERGO
IMF BENTHAM
DAVID SHIELD
SYPE MEDICAL
עמל ומעבר
מכבי תל אביב

"רוצה לדעת מה זה לובי? דברי עם יואל חסון"

חברי כנסת שהופכים לשדלנים הם מצרך מבוקש. בשביל הח"כים המכהנים הם לא נציגי חברות וארגונים, אלא עמיתים לעבודה ואף חברים טובים, ופגישה איתם היא פגישה חברתית ולגיטימית. בנוסף, לח"כ לשעבר יש אישור כניסה אוטומטי למשכן הכנסת, ללא מגבלות, מצרך יקר ערך.

בשיטת הדלתות המסתובבות, עובדי חברת הלובי הטריים לא נרשמו במאגר השדלנים של הכנסת והם גם לא מוכנים שיגדירו אותם "לוביסטים". בן-ארי הצהירה בטוויטר שהיא "מייעצת בתחומי לובינג לארגונים", יחד עם ייעוץ בנושאי רגולציה וקשרי ממשל. חסון לא הסכים לספר ל"שקוף" מה תפקידו הרשמי.

הח"כים שעברו לעבור בחברת לובי: יואל חסון ומירב בן ארי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

כדי לעכב את ניצול קשריהם של ח"כים לשעבר במשכן, הכנסת העבירה חוק צינון המחייב שנה הפרש בין עבודה בכנסת לעבודה כשדלן או שדלנית בוועדות. יחד עם זאת, החוק, ככל הנראה, אוסר רק עבודת לובי בתוך המשכן ובין הוועדות – אך לא בהכרח מונע מלוביסטים להיפגש עם חברי כנסת מחוץ למשכן. אולי זו הסיבה שחסון ובן ארי מככבים בגאון בעמוד הפייסבוק של "הקבינט" כבר חודשים רבים, על אף שתקופת הצינון שלהם נגמרה ב-30.4.2020, לפני חודש וחצי בלבד.

לדברי בן-ארי, הח"כ לשעבר יואל חסון החל לעבוד בחברה מיד לאחר התפזרות הכנסת ה-20. בתשובה לשאלתנו, בשיחה מינואר האחרון, אודות עבודתה כלוביסטית, אמרה: "אני לא עובדת, אני לא יואל חסון. רוצה לדעת איך זה לובי? תשאלי את יואל חסון, הוא יספר לך".

אתר הקבינט. בן ארי וחסון בראש (צילום מסך מתוך אתר החברה)

חסון הגיב לשאלת "שקוף" על מהות עבודתו לפני כמה חודשים: "לאור מעמדי הציבורי וכהונותיי בכנסת, פעילותי העסקית והמקצועית נעשית בתיאום היועץ המשפטי לכנסת, בהתאם להנחיותיו וע"פ החוק".

מנצלת את קשריה בכנסת

מבדיקת שקוף עולה כי פחות מחודש לאחר סוף תקופת הצינון שלה כבר נפגשה בן ארי עם מספר חברי כנסת חדשים, יחד עם נציגי ארגונים שהיא מקדמת בעבודתה בחברת "הקבינט".

כך למשל בן ארי ישבה עם ח"כ רם שפע (כחול לבן), כמה ימים לפני מינויו ליו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת. לכאורה – פגישה חברית בין ח"כ לבין ח"כית לשעבר. אבל בן ארי היא כבר לא נבחרת ציבור, אלא חלק מחברת לובי.

לפי רשימת השדלנים באתר הכנסת, אחת מלקוחות החברה בה עובדת בן ארי היא חברת ור"מ – ועד ראשי המכללות הציבוריות, ארגון שהחלטות הקשורות אליו עולות בוועדה שבראשה עומד ח"כ שפע. בעצם קיום הפגישה, שפע בחר להקדיש זמן לאינטרסים של גוף חזק – במקום פגישה שתועיל לציבור הרחב.

בלשכת ח"כ שפע הסבירו לנו כי הפגישה נקבעה לקראת כניסתו לתפקיד יו"ר ועדת החינוך, וכי רצה להתייעץ עם בן ארי לאור ניסיונה כחברת הוועדה בכנסת ה-20.

"כחלק מהרצון שלו להיכנס לתפקיד בצורה מקצועית, הוא נפגש עם כל מי שיכול ללמד אותו על הוועדה. הוא החליט שהוא רוצה לשבת עם אנשים שהיו בוועדת החינוך ועם אנשים שמבינים חינוך. הוא נפגש גם עם ח"כ יעקב מרגי ועם ח"כ ניצן הורוביץ. מירב בן ארי חברת כנסת חרוצה ומצוינת שהקדישה הרבה זמן מעבודתה בכנסת לטובת ועדת החינוך ועשתה דברים חשובים, והוא החליט שהוא רוצה ללמוד ממנה". 

עוד כתבות בנושא:

סיור אישי עם לוביסטית הארגון

בשבוע שלאחר מכן נפגשה בן ארי עם ח"כ עידן רול (יש עתיד). רול תיעד את הפגישה בעמוד האינסטגרם שלו, ומיד אחריה אף שיתף בביקור שערך במטה מגן דוד אדום.

"כחבר ועדת עבודה, רווחה ובריאות ולאור העליה במספר הנדבקים בקורונה בימים האחרונים, ביקרתי היום במוקד הלאומי של מד"א ונפגשתי עם מנכ"ל הארגון, אלי בין, כדי ללמוד עוד על הערכות הארגון לגל שני אפשרי של המחלה", התגאה רול בפוסט בעמוד הפייסבוק שלו.

אלא שאת ארגון מד"א וכן את עמותת ידידי מד"א בישראל, מייצגת חברת "הקבינט", שנציגיה, בן ארי וצח בורוביץ', השתתפו אף הם בסיור.

גם ח"כ קארין אלהרר הגיעה לסיור במד"א לפני שבוע וחצי, ואתמול (23.6) ביקר שם ח"כ ניר ברקת (ליכוד) – בשני הסיורים השתתפה גם בן ארי.

תיעוד הביקור של ח"כ רול במד"א עם בן ארי (מתוך עמוד האינסטגרם של רול)

השבוע כבר פרסם רול סרטון תמיכה במד"א שקורא לתרומת דם דרך הארגון. רול, חבר הקהילה הלהט"בית ופעיל במאבק שלה לשוויון, משבח בסרטון את מדיניות הארגון לאפשר תרומות דם חלקיות של תורמים הומואים. תרומות אלה לא התאפשרו עד לאחרונה, אבל גם היום הן מתאפשרות בצורה חלקית בלבד ולא שוויונית, במרחק של שנה מקיום יחסי מין או לחילופין בהליך שדורש הקפאה ותרומה שניה.

מלשכתו של ח"כ רול נמסר: "ח"כ עידן רול הוזמן לביקור במד"א על ידי חבר אישי שמתנדב שנים ארוכות בארגון, מיד לאחר שמונה לוועדת הבריאות בכנסת, על מנת להכיר מקרוב את הארגון החשוב הזה, לדון על קידום תרומות דם בקהילה הגאה לקראת יום תרומת הדם הלאומי, וכן, להכיר את יכולותיו הטכנולוגיות הרבות והפיתוחים הטכנולוגיים של הארגון כיו"ר שדולת ההייטק. שם פגשנו את מירב בן ארי ואת צח בורוביץ, שאף ליוו אותנו בחלק מהסיור, אך מבלי שידענו על כך מראש".

עעע

גם מד"א הוא גוף בעל אינטרסים כלכליים

לכאורה, הקשר עם מד"א יכול להיתפס כלא מזיק ואף חיובי – הרי מה רע בפוליטיקאים שמעודדים הצלת חיים? אבל גם מד"א הוא גוף בעל אינטרסים כלכליים. למשל, בכמה דיונים בכנסת ה-20 בוועדת הרווחה, אותם ניהלה בן ארי, דנו בנושא גביית תשלומים על פינויי חירום על ידי מד"א.

מד"א היא לא עמותה מהסוג שבן ארי סיפרה שהיא מייצגת, אלא אגודה עות'מאנית עם אלפי עובדות ועובדים ותקציב של מאות מיליונים בשנה. בלי שנשים לב, יכולה לוביסטית להזמין ח"כ לסיור בארגון שהיא מייצגת ואף להוביל לפרסום סרטון יח"צ על ידו.

 

יתר על כן, שלל עמותות וארגונים שידם אינם משגת לשלם ללוביסטים – לאו דווקא זוכים ליחס מיוחד שכזה מצד חברי הכנסת, גם אם פעילותם חשובה.

הנטייה של לוביסטים להעיד על עצמם ככאלה שעוזרים לעמותות ולעסקים קטנים היא פרקטיקה שלהם "להסתיר" את העבודה ה"מלוכלכת" יותר של ייצוג חברות, שהאינטרס שלהם לאו דווקא חופף את האינטרס הציבורי.

צפו בדיון בו השתתף תומר אביטל מ"שקוף" לצד צח בורוביץ' מחברת הלובי "הקבינט", בו טען בורוביץ' טענה דומה:

תשלום לקבלת גישה למקבלי ההחלטות הוא סממן לשלטון לא בריא. השגשוג המטורף של ענף הלובי בימי הקורונה הוא תעודת עניות…

Posted by Tomer Avital on Wednesday, May 20, 2020

נפגשה עם שרת הבינוי והשיכון עוד באוקטובר

בדיקת "שקוף" העלתה שלפי יומן שרת הבינוי והשיכון לשעבר, יפעת שאשא ביטון, השתיים נפגשו עוד באוקטובר, רגע לפני שבן ארי הודיעה על תחילת עבודתה בחברת "הקבינט". כשנשאלה על כך בשיחתנו לפני כמה חודשים טענה בן ארי שהיא כלל אינה נפגשת עם שרים, אלא רק עם חברי כנסת איתם היא נמצאת בקשרי ידידות. 

הדוגמה הזאת מראה לנו את הקלות בה יכולה חברת כנסת לשעבר לקבל גישה למקבלות ומקבלי ההחלטות בשלטון.

היסטוריה של עבודה נגד הציבור

צח בורוביץ', שהקים יחד עם ח"כ לשעבר יואל חסון את חברת "הקבינט" הופיע בשנת 2012 במרכז תחקיר "עובדה" על חברות הלובי, שם תועד מלמד לוביסטים לעתיד את רזי המקצוע. 

המצלמה הנסתרת תיעדה אותו מספר כיצד השפיע על מענה של משרד הבריאות על שאילתא, כך שיועיל לחברת מי עדן. הוא אף הסביר איך שכנע חברת כנסת לקדם את אישור החיסון נגד סרטן צוואר הרחם, לטובת הגדלת רווחי החברה שמייצרת אותו, ואיך רצו ש"כמה שיותר בנות היסטריות ילכו לקבל את החיסון". 

בדוגמה אחרת, סיפר על החוק שחייב נשיאת אפוד זוהר ברכב שנחקק כדי להועיל לחברה שמייצרת את החומר הצהוב ממנו מיוצרים האפודים. מאז עזב בורוביץ' את החברה והקים את הקבינט.

צילום מתוך תחקיר "עובדה", 2012

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): יכול להיות שמד"א יתחילו לגבות ממך סכום גבוה יותר על שימוש באמבולנס כי הלוביסטית שלהם היא אחת מהחבר'ה בכנסת. או שיחייבו את כולנו להתקין אמצעי בטיחות ספציפי ומיותר, רק כי לחברה שייצרה אותו יש לובי חזק.

נבחרות ונבחרי הציבור נבחרו – ובכן – כדי לשרת את הציבור. מעבר מהיר ממשכן הכנסת לחברת לובי מאפשר ללוביסט/ית לנצל קשרים חשובים מול הח"כים והמשרדים, ולהשתמש בהם כדי לקדם את אינטרסים של חברות עסקיות.

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן): על הכנסת להאריך את תקופת הצינון, ולאכוף אותה בצורה טובה יותר. אנחנו בשקוף נמשיך לדרוש מחברות וחברי הכנסת להשקיף את יומני הפגישות שלהם, כדי שכל הפגישות – גם אלה עם הלוביסטים – יהיו שקופות לציבור ויחשפו את הח"כים לביקורת.

נזכיר שוב כי לח"כ לשעבר יש אישור כניסה אוטומטי לכנסת וגישה בלתי מוגבלת לחבריה. חוק הצינון נועד לעכב את ניצול הקשרים של אותם לוביסטים במשכן, אבל אין לכנסת באמת דרך לאכוף אותו. כפי שמוזכר בכתבה, חסון ובן ארי, מככבים בעמוד הפייסבוק של "הקבינט" חודשים רבים לפני תקופת הצינון.

**
מטעמה של מירב בן ארי נמסר:

"חברת הקבינט שמחה על העניין הרב שהיא מעוררת ואנחנו גאים בפעילותנו המקצועית עבור לקוחותינו ושתמיד, אבל תמיד, משרתת גם אינטרסים ציבוריים. הטהרנים יתקשו להבין את הקביעה הזו אך הרוב הנורמטיבי כבר מבין זאת היטב.

חברת הקבינט ואנשיה, שחלקם אכן בעלי מעמד ציבורי רם, פועלים באופן מקצועי, בכפוף לחוק ותחת אמות המידה המחמירות ביותר. כל ההתייחסויות בכתבה מתעלמות מהוראות החוק ומצביעות על חוסר הבנה של פעילות ענף הלובינג ודרך עבודת הכנסת והממשלה. ההתעלמות הזו אולי נובעת מפופוליזם אך היא בעיקר תוצר של חוסר הבנה ובורות.

אנחנו יודעים זאת, כי צח בורוביץ – מבעלי החברה ומהלוביסטים הוותיקים והבכירים בישראל, הציע, כבר לפני מספר חודשים לאחת מעיתונאיות "שקוף" (ובהפניית מר תומר אביטל – מייסד שקוף) לקיים מפגש מקצועי וחינמי, בה ימסור לה סקירה מלאה כיצד פועל ענף הלובינג בישראל ואיך הוא משרת את המגזר העסקי, המגזרי הציבורי וארגונים חברתיים. חבל לנו שהעיתונאית התעצלה וגילתה חוסר העמקה ולא לקחה בשתי ידיים את הצעתו של בורוביץ.
לסיום, חברת הקבינט עומדת לרשות לקוחותיה הרבים והטובים ותשמח תמיד לסייע ללקוחות נוספים – חברתיים ועסקיים. הקבינט מודה ל"שקוף" על הפרסומת בחינם ורק מצטערת על החשיפה הכל כך נמוכה שהפלטפורמה הלא כל כך ברורה הזו, זוכה לה".

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

אל תתפתו לשכוח את השפל הגדול של התקשורת

נתניהו הרחיק לכת כשקרא להכניס את דרוקר לכלא • אבל קל להפנות אליו את החיצים ובדרך לשכוח את מי שבגדו באמון הציבור: בכירי "וואלה" ו"ידיעות אחרונות" • וגם: למה לא להתחיל לפרסם תגובות וידאו לתחקירים טלוויזיונים? • "משפט המו"לים", פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| נעמי נידם |

לפני שבוע וחצי קרה דבר מעניין מאוד: ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש לפרסם תגובה לתחקיר של רביב דרוקר ב"המקור". זה עניין את הציבור כי נתניהו קרא להכניס את דרוקר לכלא, ועורכי התוכנית בגיבוי ערוץ 13 סירבו לפרסם את תגובתו. 

האש עברה לנתניהו. אל מול הקריאה הקיצונית ניצבה התקשורת בדמותו של דרוקר, כעיתונות שלוקחת סיכונים, שוחרת צדק, מאויימת אך אמיצה. אבל למעשה התחקיר, ומשפט המו"לים שהחל לפני חודש, צריכים להזכיר לנו דווקא את השפל המכוער אליו הגיעו גופי התקשורת, ואת התיקון הארוך שנמצא לפנינו.

המדריך לקבורת ידיעה עיתונאית

הנה רקע קצר: תחקיר "המקור" מגולל הקלטות שגורמות לכל עיתונאית ועיתונאי להרגיש את מיצי הקיבה עולים במעלה הוושט. איריס אלוביץ', אשתו של איל הון שאול אלוביץ', נותנת הוראות מדויקות למנכ"ל "וואלה" אילן ישועה כיצד להחניף או לא להרגיז את משפחת נתניהו.

עוד בפרויקט סיקור "משפט המו"לים":

הוא מצדו, מכופף מערכת עיתונאית לרצונם של בעלי ההון. הוא עושה זאת תוך ידיעה ברורה שהמניע של הבוסים שלו הוא לקבל הטבות כלכליות ורגולטוריות מראש הממשלה. 

איריס אלוביץ' בפתח משפט המו"לים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בפועל: מערכת עיתונאית שלמה מתעצבת להאדרת משפחת נתניהו וטשטוש כל ביקורת כלפיה, במטרה לחזק את הטייקונים שמחזיקים בה. מחזיקים חזק.

מעניין לשים לב לאופן שבו המציאות ותחקיר "המקור" משתלבים באופן אבסורדי. הצופים מקבלים שיעור מאת איריס אלוביץ', שמתארת לישועה כיצד "לקבור" ידיעה עיתונאית: פשוט מפרסמים רק את התגובה. לא מגוללים את פרשת השחיתות, אלא מבליטים בכותרת את תגובת ראש הממשלה.

מתוך תחקיר "המקור", ערוץ 13

ומה קרה במציאות? תגובת ראש הממשלה שלא פורסמה בערוץ 13, זו שקראה להכניס את דרוקר לכלא, אכן הפכה לכותרת ראשית בכל מקום. התחקיר? נזנח ברוב כלי התקשורת. ככה שיחקו בתודעה שלנו אז, וכך ממשיכים היום.

האבסורד השני הוא כמובן הקריאה של נתניהו להכניס את דרוקר לכלא, על כך שלא הכניס את תגובתו. קריאה זו מחביאה, כאמור, את אנשי התקשורת שבאמת עומדים לדין: המו"לים של וואלה וידיעות אחרונות שסחרו בסיקור אוהד.

לא כוחות

הנה עוד מחשבה לסיום: התגובה שרצה לפרסם נתניהו הגיעה לערוץ 13 בצורת סרטון וידאו. בקשה זו גרמה לי לחשוב שוב על מהות פרסומן של תגובות במדיה המשודרת, שתמיד מופיעות בצורת טקסט.

משפט המו"לים: למה בחרנו להתמקד במוזס ואלוביץ'?

כשמהדורת חדשות מפרסמת תחקיר ארוך, שמאשים אדם כלשהו האשמות חמורות, היא משתמשת באמצעים ויזואלים משובחים, במוזיקה דרמטית, ובחיבור ביניהם. או בקיצור, במניפולציות טלוויזיוניות שנועדו לעורר בנו עניין – ובעיקר רגש.

ותגובת אותו אדם? מופיעה על המסך כטקסט, אותו מקריאים בדרמטיות מגישי המהדורה. ללא פנים, ללא מוזיקה, גרפיקה, או כל מניפולציה. כלומר, כמו גזיר עיתון, תלוש לחלוטין מהמדיה הטלוויזיונית.

ארנון מוזס בדיון הפתיחה. מואשם שסחר בסיקור אוהד לנתניהו (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

יש פה יחסי כוחות מעוותים, שבהם ידה של התקשורת על העליונה. חשבו לרגע: מתי בפעם האחרונה קראתם תגובה בטלוויזיה ולא הרגשתם או הרגשתן שמדובר בשקר, טיוח והתחמקות? 

מעניין לתהות, האם ערוץ 13 היה מסכים לפרסם סרטון וידאו אחר, שאינו מכפיש, אך ערוך בצורה דרמטית, מלווה במוזיקה ובעריכה המחזקת את דברי המגיב? אני מתקשה להאמין. 

אולי יטענו, במידה רבה של צדק, שמדובר בתעמולה שמקבלת זמן מסך. הדרך הנכונה, יגידו העיתונאים, היא לתת במה לנאשמים, שיגיעו להתראיין ולהגן על עצמם. במקרים רבים אכן מוצעת הבמה הזו, לא תמיד. אך הכוח בעריכת הכתבה נותר בידי עורכי הערוץ, לכן מתקשים המרואיינים לתת אמון בבמה זו.

האם תפקידה של המדיה הטלוויזיונית לייצג בעצמה את הצד "הנאשם" בעזרת אותם אמצעים? אנחנו רחוקים משם. אך כדאי להמשיך לבחון את הנושא, ובד בבד לשאוף להשיג תגובה מצולמת של הגורמים הרלוונטיים, תוך המשך התעקשות על ראיונות, מוטב שיהיו בשידור חי.

הכלב נזכר מי מאכיל אותו

השבר באמון של הציבור בתקשורת מעמיק, ובצדק. כתב האישום במשפט המו"לים חושף כיצד צמרת העיתונות בגדה בתפקידה בבוטות. לא רק בוואלה: ארנון (נוני) מוזס מו"ל ידיעות אחרונות, מואשם כי הציע לנתניהו סיקור אוהד תמורת פגיעה ב"ישראל היום" המתחרה. כל מי ששיתפו פעולה, אגב, ממשיכים לשמש בתפקידים בכירים בערוצים שונים.

כלב השמירה של הדמוקרטיה שכח על מי הוא שומר. אולי הסיבה היא שהוא נזכר מי מאכיל אותו. ומי שמאכיל אותו, נזכר כמה גבוה יכול כלב רעב לקפוץ, כשמנפנפים מולו בסטייק עסיסי.

זו עוד סיבה להמשיך ולתמוך בתקשורת עצמאית, כמו זו שאתם קוראים כעת. אצלנו היחידים שמאכילים את הכלב הם אתם, 3,214 תומכות ותומכי "שקוף" שמאפשרים לנו להתנתק מהרייטינג ולחקור לעומק.

*  *  *

"משפט המו"לים", סיקור משפט "תיק 1000", "תיק 2000" ו"תיק 4000", הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"