פוסטים

ועדת הכספים אישרה: המפלגות ימשיכו להסתיר איך הן בזבזו את כספי הציבור בבחירות

כצפוי, ועדת הכספים של הכנסת אישרה למפלגות הארכה נוספת במועד הגשת הדוחות על שימוש בכספים שקיבלו לבחירות בשנתיים האחרונות. ח"כ מיקי לוי התייחס להודעות שקיבלו חברי הוועדה מסיירת השקיפות של "שקוף" והתחייב: "אין כאן שום הסתרה"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

זה לקח רבע שעה עם חדר כמעט ריק ותוצאה ידועה מראש. ואם עו"ד הידי נגב, מהתנועה לאיכות השלטון, לא היה מציג עמדה מנוגדת זה גם היה לוקח פחות מדקה. ועדת הכספים אישרה היום (ב') את בקשתן של המפלגות לקבל דחייה נוספת בהגשת הדוחות על פעולתן במערכות הבחירות האחרונות למבקר המדינה. 

מדובר אמנם בדחייה בחודש בלבד, אבל זו כבר הפעם השלישית שהמפלגות מבקשות ומקבלות דחיה במועד הגשת אותם הדוחות, ואם נצא למערכת בחירות נוספת נוכל רק לחלום עוד זמן רב על לדעת מה קרה עם הכסף שלנו. 

יו״ר ועדת הכספים ח״כ משה גפני (צילום: דוברות הכנסת)

הח״כים מאשרים לעצמם להסתיר מידע מהציבור

"אני מגיע בשם 11 מפלגות שחתמו והגישו את הבקשה", אמר מאור חמו, רואה החשבון של הליכוד. "מלבד הבקשה אנו נמצאים כרגע בסיום הביקורת הכספית של שנת 2018, ולכן ביקשנו את הבקשה, גם בגלל הגל השני של הקורונה. לא יכולנו לעבוד על הדוחות הכספיים של הכנסות ה-21 וה-22", הוא הוסיף וביקש דחייה של חודש נוסף במועד הגשת הדוחות.

עוד בנושא:

במהלך הדיון התייחס חבר ועדת הכספים, ח״כ מיקי לוי מיש עתיד, ישירות להודעות ששלחו חברי "סיירת השקיפות" – המתנדבים האקטיביסטים של "שקוף". הם פנו ישירות אליו ולשאר חברי הוועדה וביקשו שלא לאשר דחיה נוספת למפלגות. 

"אני אומר לפרוטוקול, לכל אלו ששלחו (הודעות, ע.ב) לכל חברי הכנסת", אמר לוי. "לא היה כדבר הזה. לא היה תקופה של בחירות אחר השניה. אין כאן שום הסתרה, הכל ברור והכל ידוע".

"חוק מימון מפלגות מעניק מאות מיליונים למפלגות, כספים ציבוריים. ומאז הכנסת ה-21, הכנסת משמשת גם כבנק הלוואות למפלגות", אמר במהלך הדיון הקצרצר עו"ד הידי נגב מהתנועה לאיכות השלטון. "הרציונל של החוק קובע כי המפלגות צריכות להגיש את הדוחות תוך 16 שבועות למבקר. ולמבקר המדינה יש עוד 22 שבועות לסיים את העבודה על הדוח". עו״ד נגב הזכיר כי "בוועדה הזו התקיימו כבר שלושה דיונים מאז הכנסת ה-21 לדחיית הדוחות". אם לא היו מקבלים את הדחיות עד כה, "הבוחרים היו יכולים לדעת כיצד התנהלו המפלגות עוד בינואר 2020, לפני הבחירות לכנסת ה-23". 

מאות מיליוני שקלים בשנה לא שקופים

במסגרת חוק מימון מפלגות מקבלות המפלגות סכומי עתק: הן מקבלות מימון של כמיליון שקלים בשנה לכל ח"כ, כ-1.4 מיליון שקל למנדט בכל מערכת בחירות, ובנוסף מותר להן גם לצבור חובות במערכת הבחירות. 

בשנתיים וחצי האחרונות התקיימו שלוש מערכות בחירות ארציות וכן בחירות לרשויות המקומיות שנערכו באוקטובר 2018. חישוב פשוט מביא אותנו להערכה של כמיליארד שקלים שהוציאו המפלגות על תעמולת בחירות בתקופה זו (הדוח לשנת 2018 ולרשויות המקומיות צפוי להתפרסם בחודשים הקרובים).

ההוצאות עצמן לא שקופות ולא כפופות לשום רגולציה כמו החובה לקיים מכרזים. המפלגות יכולות לעשות עם הכסף מה שהן רוצות: להעסיק מקורבים, לשלם איזה סכום שהם רוצים למי שהם רוצים, להטריד עדי מדינה ולא להיות חייבות בדין וחשבון, על הכסף, לאף אחד. המפלגות אפילו לא כפופות לחוק חופש המידע ולא מספקות לציבור מידע או נתונים על הכסף שהוציאו.

עו"ד נגב והתנועה לאיכות השלטון פנו לוועדה ודרשו שלא להאריך שוב את מועד הגשת הדוחות בטענה שלציבור יש את הזכות לדעת מה עשו עם כספו. במכתב נטען כי: "אי-פרסום הדוחות זמן כל כך רב לאחר התקיימותן, יחד עם דחיית המועדים להגשת הדוחות הכספיים שאושרה כאמור בוועדת הכספים של הכנסת, מעלים את החשש שמא הסיעות השונות מבקשות לדחות גם את פרסום דו"ח המבקר בעניינן".

עמדתו של נגב הייתה צפויה ליפול וכך היה. וכפי שאמר יו"ר הוועדה ח״כ גפני במהלך הדיון: "לא ראיתי שום מכתב ואני לא חושב שמכתב היה משנה פה משהו".

 

בסופו של הדיון אושרה ההצעה פה אחד. בוועדה אמנם נכחו רק ארבעה חברי כנסת: ינון אזולאי (ש"ס), אופיר סופר (הליכוד), מיקי לוי (יש עתיד) ויו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה). אבל גם חברי הוועדה שמצאו לנכון להיעדר מהדיון ומההצבעה אחראיים גם הם על על עוד החלטה של ח״כים לאשר לעצמם הנחות שהאזרח הפשוט לעולם לא היה מקבל, ולהמשיך להסתיר מהציבור מידע על האופן שבו משתמשים בכסף שלו. ואלו הם: רם בן ברק, קרן ברק, ניר ברקת, אחמד טיבי, בצלאל סמוטריץ', אלכס קושניר, שלמה קרעי, אנטאנס שחאדה, קטי קטרין שטרית, הילה שי וזאן, מיכל שיר סגמן, רם שפע, עאידה תומא סלימאן.

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע):

בשנתיים האחרונות בזבזו הפוליטיקאים כמיליארד שקל על תעמולה. כסף שהיה יכול להגיע לבריאות או לחינוך נעלם בתוך מנגנון המפלגות. המפלגות עצמן לא כפופות לחוקי שקיפות בסיסיים ורק מבקר המדינה יכול לבקר את הוצאותיהן. דחיית הגשת הדוחות מאפשרת למפלגות לדחות את הצגת המחדלים שלהן וכך גם את הביקורת הציבורית לצד המשך בזבוז הכסף שלנו ללא דין וחשבון.

הגשת כל הדוחות במועד אחד – במקום במועדים שנקבעו בחוק: כל שנה ולאחר מערכת בחירות – מביאה לפרסום כל המידע בנקודת זמן אחת במקום הצגה שוטפת של ההתנהלות השערורייתית. כפי שגם ציין עו"ד הידי נגב הבוחר לא יכול לבוא בדין וחשבון עם יו"ר המפלגה שלו על התנהלותו בכסף הציבורי.

מה אפשר לעשות כדי שיתוקן (מעש"י):

בעקבות הפניה של סיירת השקיפות לחברי הוועדה, הגיע ח״כ מיקי לוי לוועדה כדי לנמק מדוע הוא יצביע בעד. גם אם אנחנו לא מסכימים איתו – זה ראוי להערכה. נבחרי ציבור צריכים להסביר מדוע קיבלו את החלטותיהם. בקרוב יגיע שוב מועד הגשת הדוחות, אנחנו נמשיך לעקוב ולפעול כדי שהפעם המפלגות לא יתחמקו.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

ארגוני סביבה דורשים מקרנות הפנסיה להפסיק להשקיע בחברות שמשתמשות באנרגיה מזהמת

עשרות ארגוני סביבה הקימו את "פורום כסף נקי" שדורש מקרנות פנסיה לקחת אחריות על עתיד כדור הארץ ולהסיט השקעות לחברות שאינן משתמשות בדלקים מזהמים. הקרנות משקיעות את הכסף שכל אזרח במדינה נדרש להפריש מדי חודש. בינתיים מי שהרימה את הכפפה היא הבורסה לניירות ערך שתשיק לראשונה מדד ישראלי נקי מדלקים פוסיליים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| דרור גורני |

בתחילת השבוע שעבר הודיעה הבורסה לניירות ערך בתל אביב כי בתחילת דצמבר יושק לראשונה מדד שיצרה הבורסה ביחד עם פורום של ארגוני סביבה, והמשקיעים יוכלו מעתה לבחור שלא להשקיע בחברות שעושות שימוש או מעורבות בייצור של דלקים פוסיליים. 

המדד, גרסה ירוקה למדד ת"א-125, שיקרא: "מדד ת"א-125 אקלים נקי מדלקים פוסיליים", הוא מדד Fossil Free ישראלי שמטרתו לאפשר למשקיעים אפיק שפוגע פחות בסביבה. זוהי דרך לדרוש מחברות עסקיות לקחת אחריות על מעורבותן במשבר האקלים. דלקים פוסילים הם חומרים שמקורם בדלק מאובנים, כגון: נפט, פחם וגז "טבעי', וידוע כי שימוש נרחב בהם מהווה גורם מרכזי לפליטת גזי חממה ולהתחממות הגלובלית. 

מצטרפת למגמה העולמית. הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום: יניב מורוזובסקי, ויקימדיה)

המהלך הזה הוא אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של "פורום כסף נקי": קואליציה של 28 ארגונים סביבתיים שחברו בחודשים האחרונים במטרה להפעיל לחץ על קרנות הפנסיה בישראל כדי שיסיטו השקעות של כספי ציבור מתעשיות הדלקים הפוסיליים. הארגונים טוענים כי מדובר לא רק במהלך שיעזור לעצור את משבר האקלים, אלא גם במהלך נכון כלכלית לקרנות הפנסיה, שכבר מיושם בעולם. קרנות הפנסיה בינתיים לא ממהרות לשתף פעולה, אבל מבחינת הארגונים, ההחלטה של הבורסה להיענות לאתגר מהווה צעד חשוב שמאותת לקרנות הפנסיה שכדאי גם להן לפעול בנושא.

גם וגם: השקעות נקיות וכדאיות כלכלית

"פורום כסף נקי", שפועל במסגרת עמותת "חיים וסביבה", עוסק בהיבטים הפיננסיים של משבר האקלים. הוא מבקש מקרנות הפנסיה לקחת אחריות על ההשקעות שהן עושות בכסף שלנו, האזרחים. לנהל את הכספים שהציבור נדרש להפקיד כל חודש לפנסיה לא רק מתוך הסתכלות על שורת רווח קצרת מועד אלא גם עם מחשבה על העתיד. "לא בכסף שלנו", מבהירה סיסמת הקמפיין שבחרו הארגונים. בחודשים האחרונים נתן הפורום ל"שקוף" גישה לפעילות שלהם מבפנים. 

עוד בשקוף:

"כל קרנות הפנסיה בישראל, ללא יוצא מן הכלל, לוקחות את הכסף ששייך לנו, הציבור, ומשקיעות אותו בתעשיות הדלקים הפוסילים." מסבירה מאיה יעקבס, מנכ"לית "צלול" ואחת מהיוזמות והמובילות של הפורום בשיחה עם "שקוף". "אנחנו, הארגונים הירוקים, הבנו שמה שיגרום לגופים המוסדיים להתחיל להקשיב לנו זה כסף. ומשם זה התחיל בעצם. צריך להבין: אנחנו, אזרחי ישראל, מחוייבים לתת את הכסף שלנו לקרנות הפנסיה, והן משקיעות אותו בתעשיות שמחסלות את העתיד שלנו ושל הילדים שלנו".

קרנות הפנסיה משקיעות כספים שלנו בתעשיות שמחסלות את העתיד שלנו ושל הילדים שלנו. מנכ״לית צלול מאיה יעקבס. (צילום: דור מלכה)

לפי החישוב שערך הפורום, שבחן את הדוחות של הגופים המוסדיים, כל הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, ביטוח, וגמל) בארץ משקיעים ביחד סכום של כ-13 מיליארד ש"ח בתעשיות הדלקים הפוסילים. את השלישייה הראשונה של קרנות הפנסיה מובילות "מנורה", "מגדל", ו"כלל" שמשקיעות ביחד כ-3 מיליארד ש"ח בתעשיות המזהמות. קרן הפנסיה שמשקיעה את הסכום הקטן ביותר בתעשיות הדלקים הפוסילים היא קרן הפנסיה של "אלטשולר שחם" עם השקעה של כ-42 מיליון ש"ח בתעשיות אלו.

"פורום כסף נקי" לא מנסה להתנגח עם קרנות הפנסיה, אלא קורא להן לשתף פעולה ביחד למען העתיד של כולנו על פני כדור הארץ. בחודשים האחרונים שלחו הארגונים מכתב רשמי לכלל קרנות הפנסיה בישראל, ובו לצד קריאה להסיט את ההשקעות שלהן מתעשיות הדלקים הפוסילים גם התחייבות של הארגונים שהמהלך הזה יהיה כדאי לא רק ערכית ואקלימית אלא גם כלכלית: "אנו מתחייבים לפעול לעידוד העברת חסכונות הציבור למוסדות פיננסיים אשר יפעלו בהתאם (להסטת ההשקעות, ד.ג)". מדובר בהצעה עם ערך אמיתי לקרנות הפנסיה, שאסור לזלזל בה. ארגוני הפורום טוענים כי מאחוריהם עומד פוטנציאל של מאות אלפי אנשים שמהווים כוח כלכלי משמעותי. 

בנוסף, טוענים הארגונים, מדובר במהלך שהרווחיות שלו הוכחה כבר בעולם. במכתב לקרנות הפנסיה הם מציגים שורה של מחקרים ודוגמאות לכך, ומציינים כי "גופים פיננסיים רבים הפועלים להפחתת או להסטת השקעות מחברות המבוססות על דלקים פוסילים וביניהם: 130 בנקים המנהלים במצטבר 47 טריליון דולר, הבנק האירופי להשקעות, קרן רוקפלר, קרן הפנסיה הגדולה בבריטניה (Nest), קרן הגידור הרווחית בעולם TCI, חברות ביטוח בינלאומיות, וסטורברנד – קרן הנכסים הפרטיים הגדולה ביותר בנורווגיה".

הלבניות, בתי הזיקוק לנפט של בז״ן בחיפה. (צילום: ויקימדיה, [email protected])

על פי הארגונים מדובר ב"אינטרס כלכלי מובהק שלא ניתן להתעלם ממנו", שכן "משבר האקלים מציב "סיכון מערכתי" לכלכלה. דווקא אם לא נערך בזמן, מזהירים הארגונים, "יגרמו נזקים כלכליים כבדים, המעמידים בסכנה את היציבות הכלכלית של מוסדות פיננסיים וכלכלות בעולם". באתר ייעודי שהקימו, מציגי הפורום דוגמאות מהעולם לקרנות פנסיה ובתי השקעות ענק שכבר מציעים ללקוחותיהם מסלולי השקעה נקיים מדלקים פוסילים.

הבעיה של עוגת ההשקעות

בית ההשקעות "אלטשולר-שחם" הוא אחד מהגופים המוסדיים הגדולים במדינה, שמנהל קרנות פנסיה, קופות גמל, נאמנות ועוד, בהיקף כספי של כ-182 מיליארד ש"ח בשנה.

"יש מגמה בעולם של הסטת כספים של מוצרים פיננסים (קרנות פנסיה, גידור, נאמנות וכו') מתעשיות הדלקים הפוסילים" אומרת ל"שקוף" חן אלטשולר, מנהלת מחלקת אסטרטגיית חדשנות ב"אלטשולר-שחם". "הרבה מנהלים מסתכלים על הטווח הקצר, על הרבעון הבא. גם בישראל. אבל מנהלים שמסתכלים לטווח הארוך הם מנהלים טובים יותר, ובגלל זה גם אנחנו רוצים להשקיע במניות כאלו (של אנרגיות מתחדשות ו-ESG, ד.ג). ברור שבחמש השנים הקרובות אנחנו הולכים לפתוח מסלול פנסיה נקי, זה חייב לקרות". 

אלטשולר ממשיכה: "הגשנו בקשה למשרד האוצר לפתוח מסלול פנסיה ESG, ורציתי להיות ראשונה עם זה, אבל קיבלנו תשובה שלילית. בחוק קבעו שמותר לעשות עשרה מסלולים יעודיים, והם אמרו: 'מה כל אחד יבוא ויגיד שהוא רוצה מסלול אחר?'. אבל הסיפור הזה כל כך מהותי. היום אחת מכל ארבע השקעות חדשות שנעשות הן ESG, וזה רק עולה".

״הרבה מנהלים מסתכלים על הטווח הקצר, על הרבעון הבא. גם בישראל. אבל מנהלים שמסתכלים לטווח הארוך הם מנהלים טובים יותר״. חן אלטשולר, מנהלת מחלקת אסטרטגיית חדשנות ב"אלטשולר-שחם". (צילום: סם יצחקוב)

אלטשולר מסכימה שהצעד של הסטת השקעות הוא הכרחי: "ההשקעה בתעשיות הדלקים תצטמצם בכל מקרה, הכלכלה לוקחת לשם, ותהיה עלייה של תעשיות חדשות. זה One Way, הטוב צריך בסוף לנצח, וזה הטוב". אבל היא גם מסייגת את הדברים שלה: "כשאתה מתחיל לשים פילטרים בהשקעות שלך, כלומר לא דלקים ולא כימיקלים וכו', אתה מקטין את העוגה של ההשקעות שלך. כשהעוגה שלך מצטמצמת, אתה נשאר עם פחות מניות להשקיע בהן. ואז אתה כמנהל השקעות שרוצה לייצר תיק השקעות מאוזן – לא בטוח שאתה מצליח לייצור אותו. אתה תראה שגם בתי השקעות גדולים בעולם משקיעים לפי דירוג ESG, זה לא אומר שהם הסיטו לגמרי".

אלטשולר מתארת את אחת הבעיות המרכזיות איתן מתמודדות קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות: הדרישה של ארגונים ירוקים להוציא את האפשרות להשקיע בחברות הדלקים הפוסילים, מקטינה את "עוגת ההשקעות" הקיימת, ומקשה על מנהלי השקעות ליצור תיקים "מאוזנים". 

חידוש: ארגוני סביבה קובעים את המדד

כאמור, אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של "פורום כסף נקי" הוא שיתוף הפעולה עם הבורסה לניירות ערך. בתום מגעים בני כמה חודשים בין ראשי קואליציית הארגונים ובכירים בבורסה, החליטה הבורסה לישראל להציג מדד Fossil Free (מדד ללא חברות הקשורות לתעשיות הדלקים הפוסילים) ראשון מסוגו בישראל. 

״שקיפות היא בסיס גם לאמון הציבור וגם לשיפור בהמשך״. רוני ניימן, ראש תחום "כסף נקי" ב"שומרי הבית" וחבר פורום כסף נקי (התמונה באדיבות המצולם)

זה לא פטנט ישראלי. מדדים שכאלו כבר קיימים בעולם, ואף מניבים תשואות גבוהות יותר ממדדים לא ירוקים הכוללים חברות פוסיליות. כך למשל מדד S&P500 Fossil Free בארה"ב שמאגד 500 תאגידים אמריקאים, הניב תשואה גבוה יותר בחמש שנים האחרונות ביחס למדד S&P500 הרגיל הכולל חברות פוסיליות.

אנשי הפורום מבהירים כי לא מדובר במדד "מעלה", שכביכול מדרג חברות על פי מדדים של איכות סביבה, אתיקה, תרומה לקהילה ואפילו שקיפות, אבל זוכה לביקורת קשה. למעשה, הפורום שפועל במסגרת "חיים וסביבה" הוא זה שעורך עבור הבורסה רשימה של תאגידים שעושים שימוש בדלקים פוסיליים ומניותיהם נסחרות בבורסה, וזאת על פי קווים מנחים קבועים. 

"בהתאם להסכם עם הבורסה – האחריות לקביעת החברות הפוסיליות היא שלנו, של פורום 'כסף נקי' של הארגונים הסביבתיים", מסביר רוני ניימן, ראש תחום "כסף נקי" בארגון "שומרי הבית" וחבר בפורום. "בניגוד לחברות דירוג, החברות הנסחרות בבורסה הן לא לקוחות שלנו ולא משלמות לנו דבר. בדומה לשומרי הבית, הפעילות של כלכלנים, מומחי סביבה, אנשי שוק ההון, ייעוץ משפטי ועוד – הכל מתבצע על ידי מתנדבים שמשקיעים אינספור שעות עבודה על חשבון זמנם הפרטי. אנו מקפידים לפרסם את הקריטריונים על פיהם אנו בוחנים חברות וגם את ההסבר לכל חברה שנמצאת ברשימה שלנו". 

לניימן חשוב להבהיר כי "שקיפות היא בסיס גם לאמון הציבור וגם לשיפור בהמשך. לא כל החוכמה אצלנו. כאשר אנו פותחים הכל לביקורת, אנו פותחים את הדלת לתיקונים, מודלים ורעיונות חדשים. כל פידבק יתקבל בברכה, ובתנאי שהמטרה היא לשפר. חשוב לי גם להודות לאנשים הטובים והאכפתיים בבורסה, אנשים שעבדנו מולם במשך חודשים. לו רק ניתן היה לשכפל אותם לכמה משרדי ממשלה ורגולטורים, היינו במצב הרבה יותר טוב".

אצל מי נמצא המצפן?

בניגוד לבורסה שמשתפת פעולה עם המגמה העולמית, מאשים ניימן, "הגופים המוסדיים פשוט מפגרים מאחור בהשוואה לגופים מקבילים ברחבי העולם. משרד האנרגיה כורך בספינים שלו גז ואנרגיה מתחדשת באותו הקשר, בשילוב עם הפרסומים בטלוויזיה של חברות הגז, והדבר משפיע גם על הציבור וגם על המוסדיים".

ניימן מספר כי היה בפגישה עם מנהלים של אחד מהגופים הגדולים במדינה, ונחרד לגלות כי הם מתגאים בהשקעות ב"גז נקי". הבעיה היא שאם זה גז אז הוא לא "נקי". "כנראה שזה מה שקורה כאשר יש לנו שר אנרגיה שלא מתבייש בכינוי 'שר הגז'", הוא אומר בציניות. "אני מצפה מאנשים המנהלים עשרות ולעיתים גם מאות מיליארדים של כספי ציבור להבין במה הם משקיעים ואיך הם מסכנים לא רק את הסביבה אלא גם את הפנסיות של כולנו. איך הם מרשים לעצמם להתעלם מפרסומים של המשרד להגנת הסביבה ולהמשיך לממן פרויקטים מזהמים ומסוכנים באמצעות כספי חסכונות, כסף שאמור לעבוד לטובת הציבור, ולא נגדו?".

"הכלכלה הולכת לכיוון של אנרגיות מתחדשות כי זה יותר כלכלי". אלה אלקלעי, יו"ר IBI קרנות נאמנות, וסמנכ"לית פיתוח עסקי בבית ההשקעות של IBI. (צילום: אילן בשור)

למרות הביקורת, ניימן אופטימי ומאמין שבאמצעות הסברה והגברת מודעות, הגופים הפיננסיים בישראל יתעוררו וילמדו, בין היתר ממה שקרה לאחרונה באוסטרליה. "הבנקים הגדולים באוסטרליה לקחו על עצמם את תפקיד המבוגר האחראי והחליטו להפסיק לממן את תעשיית הפחם, בניגוד למדינות הממשלתית. הם לא גופים סביבתיים, הם פשוט מבינים לאן העולם הולך והם לא מוכנים לסכן את כספם. 130 בנקים ואינספור קרנות, חברות ביטוח וגופים פיננסיים נוספים ברחבי העולם כבר כוללים סיכוני אקלים בתהליך מתן האשראי וביצוע השקעות. מי שטומן את ראשו בחול וממשיך להשקיע בגז, פחם ונפט, מבלי לנהל סיכוני אקלים – מסכן את הכסף שהוא מנהל, וככל שמדובר בכספי ציבור זה חייב להשתנות".

אלה אלקלעי, יו"ר IBI קרנות נאמנות, וסמנכ"לית פיתוח עסקי בבית ההשקעות של IBI מתייחסת לשינויים ביחס בין הסיכון שבהשקעה מסויימת לרווחיות שהוא יכול להניב בהקשר הסביבתי. "הסיכון-סיכוי בעולם של דלקים פוסילים שינה הילוך. בצורה דיי דרמטית. זה היה תהליך מתמשך גם לפני הקורונה, אפשר להגיד שהקורונה האיצה את זה", היא אומרת ל"שקוף". "הכלכלה הולכת לכיוון הזה, של האנרגיות מתחדשות, כי זה יותר כלכלי בטכנולוגיות הקיימות. וכיוון שזה גם יותר כלכלי, וגם בגלל משבר האקלים, השקעתית זה מאוד הגיוני". 

אבל אלקלעי מתייחסת גם לצד השני של המטבע. "האם זה אומר שדלקים פוסילים הולכים לאפס? כנראה שלא, אלו תהליכים שגם לוקחים זמן. כל עוד אנחנו צורכים דלק, טסים, נוסעים ברכב, וכו' – אם לא נשקיע בזה בשום בצורה ברמה העקרונית, זה פשוט לא יהיה". 

אלקלעי חושבת שלהלך הרוח בקרב הציבור יש משמעות גדולה מאוד. "הדרישה מהמוסדיים לא להשקיע ולהיות המצפון של היקום היא דרישה בעייתית. צריך לראות אם הציבור בארץ רוצה את זה בכלל. אם הציבור יראה שאכפת לו, זה יאיץ את השינוי".

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לכתב דרור גורני [email protected]
יו״ר ועדת הכספים, ח״כ משה גפני מיהדות התורה. (צילום: יוסי זמיר)

תוך שנתיים בזבזו המפלגות כמיליארד שקל על תעמולת בחירות. הן עדיין לא רוצות לדווח לציבור

מבקר המדינה ממליץ לדחות שוב למפלגות את מועד הדיווח על השימוש בכספים שקיבלו לבחירות. הערכות: מאז 2018 המפלגות הוציאו כמיליארד שקל על תעמולה. ביום שלישי יצביעו חברי ועדת הכספים,  ובידיהם הכוח לדרוש מהמפלגות לתת לציבור דין וחשבון

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

ביום שלישי הקרוב הח״כים יצביעו על דחיית של מועד הגשת הדו"חות הכספיים של ההוצאות של כספי מימון המפלגות שקיבלו מהמדינה בסבבי הבחירות האחרונים מאז 2019. תחת הכותרת הכביכול משמימה "הצעת בקשת הארכת מועדים לפי חוק מימון מפלגות, התשל"ג- 1973", ועדת הכספים תדון בהצעת הח״כים לאשר לעצמם להמשיך להסתיר הוצאות בסך של כמיליארד שקלים שהם קיבלו מהקופה הציבורית. 

בזמן שחברי הכנסת מתחרים ביחסי ציבור שיוכיחו לציבור שהם אלו שפעלו כדי לעצור את עליית שכר הבכירים בינואר, הם ממשיכים להסתיר מידע על האופן שבו בזבזו את כספי הציבור בשנתיים האחרונות. 

ח"כ משה גפני, מתוך אתר הכנסת

מיליארד שקלים ללא שקיפות

במסגרת חוק מימון מפלגות מקבלות המפלגות סכומי עתק: הן מקבלות מימון של כמיליון שקלים בשנה לכל ח"כ, כ-1.4 מיליון שקל למנדט בכל מערכת בחירות, ובנוסף מותר להן גם לצבור חובות במערכת הבחירות. 

בשנתיים וחצי האחרונות התקיימו שלוש מערכות בחירות ארציות וכן בחירות לרשויות המקומיות שנערכו באוקטובר 2018. חישוב פשוט מביא אותנו להערכה של כמיליארד שקלים שהוציאו המפלגות על תעמולת בחירות בתקופה זו. 

ההוצאות עצמן לא שקופות ולא כפופות לשום רגולציה כמו החובה לקיים מכרזים. המפלגות יכולות לעשות עם הכסף מה שהן רוצות: להעסיק מקורבים, לשלם איזה סכום שהם רוצים למי שהם רוצים, להטריד עדי מדינה ולא להיות חייבות בדין וחשבון, על הכסף, לאף אחד. המפלגות אפילו לא כפופות לחוק חופש המידע ולא מספקות לציבור מידע או נתונים על הכסף שהוציאו.

מי שכן אמור לבקר את התנהלות המפלגות ביחס למימון הציבורי, בדיעבד, בתום כל שנת כספים ולאחר כל מערכת בחירות הוא מבקר המדינה. תפקידו לקבל דו״חות ונתונים, לעבד את ההוצאות, לבקר אותן ובסופו של דבר לקבוע רק האם המפלגות עמדו במגבלת החוק. כיום גם זה לא קורה. אבל אם תסתכלו על הדוחות שפורסמו עד 2018 תראו שתמיד הפוליטיקאים עברו על החוק: החל מהתרומות שקיבל הליכוד דרך הליכודיאדה, נפתלי בנט ש״איבד חשבוניות״ ועוד. אתם הייתם יושבים על זה בכלא – אבל דווקא נבחרי הציבור שאמורים לשמש דוגמה אישית יכולים לעשות מה שהם רוצים.

שלט בחירות של מפלגת הליכוד (צילום: יוסי זמיר)

אבל מבקר המדינה אנגלמן ממשיך לוותר לפוליטיקאים. לפני כשבוע כתב אנגלמן ליו״ר ועדת הכספים ח״כ משה גפני כי קיבל פניה מ-11 מפלגות (אגודת ישראל, הליכוד, מפלגת העבודה, ש"ס, ישראל ביתנו, דגל התורה, יש עתיד, כולנו, חוסן לישראל, מרצ וימינה), שביקשו לקבל דחיה נוספת במועד הגשת הדוחות ״נוכח ריבוי מערכות הבחירות וסמיכות הזמנים ביניהן ובשל מגפת הקורונה״. 

אנגלמן כתב לגפני כי ממליץ לקבל את הבקשה: "נוכח הנסיבות המיוחדות שפורטו במכתבי הסיעות לרבות נסיבות הנובעות ממגפת הקורונה, אני סבור כי ניתן להיענות לבקשת הסיעות וממליץ כי תינתן ארכה נוספת כמבוקש להגשת הדוחות הכספיים של כלל הסיעות לתקופת הבחירות לכנסת ה-21 ולכנסת ה-22…". 

עוד בשקוף:

ביום שלישי הקרוב תעלה, כאמור, ההצעה להצבעה בוועדת הכספים. אם יצביעו בעד ההצעה, תהיה זו הפעם השלישית שהח״כים יאשרו לעצמם לדחות את הגשת הדו״חות, וכנראה שלא האחרונה. ביוני 2019, בכנסת הראשונה, אישרו לעצמם הח"כים את הדחייה הראשונה. ביוני השנה הם אישרו את הדחייה בפעם השניה, וכעת המפלגות אמורות להגיש את הדו״חות של הבחירות לכנסת ה-21 בסוף דצמבר 2020. כעת הדחיה המבוקשת היא עד סוף ינואר 2021.  נכון לעכשיו, חברי הכנסת צפויים לאשר אותה. 

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90).

בסך הכל עד כה קיבלו המפלגות ארכות מצטברות של 17 חודשים, וזאת בזמן שהחוק מחייב את הגשת הדו״חות ארבעה חודשים לאחר הבחירות. אם יאריכו את מועד ההגשה פעם נוספת והמבקר יקבל את הנתונים בינואר 2021, הציבור יקבל את המידע לאחר עיבוד ֿ רק בסוף 2021. 

פנינו למשרד מבקר המדינה ושאלנו מדוע הוא מסכים לדחייה נוספת בהגשת הדו"חות והאם הוא לא חושב שנכון שהציבור ידע כיצד חברי הכנסת התנהלו בכספו לפני מערכת בחירות נוספת. ממשרד המבקר נמסר: "בעקבות פנייתן של 12 מפלגות (מפלגה נוספת כנראה התווספה מאז הפניה המקורית, ע.ב) למבקר המדינה לבקשת ארכה נוספת של מספר שבועות עבור הגשת הדוחות הכספיים, ובהתחשב בנימוקים ובריבוי מערכות הבחירות, כמו גם באילוצים שנגרמו כתוצאה ממשבר הקורונה (סגרים, בידוד וכיוצא באלו), הוחלט להמליץ לוועדת הכספים לאשר ארכה נוספת.יצוין, כי בקשת הדחיה הינה לפרק זמן סביר ומידתי".

עוד הוסיף המבקר כי "באשר לדוח אודות שנת 2018, הרי שלפי אישור ועדת הכספים העבודה עליו נעשית בימים אלו. עם השלמת הביקורת והגשת הדוח – הדוח יפורסם לציבור. יצוין, כי בינתיים ניתן לעיין בדוחות הכספיים שהגישו המפלגות לשנת 2018 באתר האינטרנט של רשם המפלגות".

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): בשנתיים האחרונות בזבזו הפוליטיקאים כמיליארד שקל על תעמולה. כסף שהיה יכול להגיע לבריאות או לחינוך נעלם בתוך מנגנון המפלגות. המפלגות עצמן לא כפופות לחוקי שקיפות בסיסיים ורק מבקר המדינה יכול לבקר את הוצאותיהן. דחיית הגשת הדוחות מאפשרת למפלגות לדחות את הצגת המחדלים שלהן וכך גם את הביקורת הציבורית לצד המשך בזבוז הכסף שלנו ללא דין וחשבון.

הגשת כל הדוחות במועד אחד – במקום במועדים שנקבעו בחוק: כל שנה ולאחר מערכת בחירות – מביאה לפרסום כל המידע בנקודת זמן אחת במקום הצגה שוטפת של ההתנהלות השערורייתית.

מה אפשר לעשות כדי שיתוקן (מעש"י): חברי ועדת הכספים: משה גפני (יו"ר) ינון אזולאי, רם בן ברק, קרן ברק, ניר ברקת, אחמד טיבי, אופיר כץ, מיקי לוי, בצלאל סמוטריץ', אלכס קושניר, שלמה קרעי, אמטאנס שחאדה, קטי קטרין שטרית, הילה שי וזאן, מיכל שיר סגמן, רם שפע ,ועאידה תומא סלימאן יכולים שלא לאשר את הדחייה הנוספת בהגשת הדו״חות. אם מאות אלפי עסקים ועמותות יכולים להגיש דוחות בזמן, גם המפלגות יכולות.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

לפני שיהיה מאוחר: הכנסת צריכה להתכונן לבחירות בצל מגפת הקורונה

באין תקציב מדינה אופציית הבחירות עומדת שוב על הפרק. זה הזמן לדון באמצעים למניעת זיופי בחירות, להחליט מראש שהנשיא יטיל את הרכבת הממשלה על נציג המפלגה שזכתה להכי הרבה קולות, ולהתכונן להצבעה תחת תנאי התו הסגול 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

עדיין אין תקציב מדינה ויתכן שאנחנו קרבים בצעדי ענק לקראת סבב נוסף של בחירות. בין אם הן יתקיימו במרץ או ביוני ואולי גם אחרי, יש סבירות גבוהה שהן יערכו בצל הקורונה. לכן יש דחיפות גדולה לנהל דיון על בחירות בצל מגפת הקורונה, ולתקן חוקים והתנהלויות שהח״כים עצמם טענו בעבר שיש לתקן – בטרם שוב יוכרזו בחירות. אנחנו כבר בדקה ה-90.

שקיפות הפרוטוקולים של הקלפיות, החלטה כי הנשיא מטיל את הרכבת הממשלה על נציג המפלגה שזכתה למירב הקולות בבחירות, דיון על הצבת מצלמות בקלפיות, ומוכנות להצבעה תחת תנאים של קורונה וריחוק חברתי. 

האמת שאת כל הנושאים האלו הח״כים כבר היו צריכים לקדם. לפחות לקיים עליהם דיון בוועדות הכנסת. אבל נחשו מה? – זה לא קרה. נבחרי הציבור נזכרים תמיד ברגע האחרון שיש צורך לתקן את כללי המשחק, וזה בדרך כלל בהתאם לצרכים האישיים שלהם באותו הרגע. כך, למשל, את חוק המצלמות בקלפיות ניסה הליכוד לקדם כחלק מקמפיין שהמסר שלו היה ״גונבים לנו את הבחירות״, למרות שזה בהחלט רעיון שכדאי לדון בו. 

הצבעה בקלפי למבודדי קורונה

העניין הוא שלפעמים באמת צריך לשנות את כללי המשחק, להפיק לקחים, להתקדם טכנולוגית ועוד. אבל צריך לעשות את זה מתוך דיון ציבורי, באורך רוח, וכדי להגיע להסכמה רחבה. ולא תוך כדי מערכת בחירות ואחרי שכבר הוסכמו החוקים. 

כשאיום הבחירות מרחף מעלינו, אספנו עבור נבחרי הציבור כמה נושאים שכדאי לתקן או לכל הפחות לדון בהם בדחיפות, לפני ששוב נהיה במצב שבו נצטרך לחפש את האינטרס האישי שעומד מאחורי כל הצעה. במיוחד מאחר ויש סיכוי שנאלץ לקיים בחירות תחת תנאים חריגים של מגפה, שיש להתכונן אליהם. 

הרכבת הממשלה

  • על מי יטיל הנשיא את הרכבת הממשלה?
    זו אחת השאלות שעולות מידי מערכת בחירות. האם הנשיא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה ביותר או על מי שיש לו יותר ממליצים? האמת היא שעל פי החוק – לא על זה ולא על זה. החוק קובע רק כי הנשיא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה "על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך". האפשרות הפתוחה הזו גרמה בסביבי הבחירות האחרונים למתח לא קטן ולכח לא פרופורציונלי של ח"כים בודדים שמתפלגים ומתפצלים. האוזר והנדל אפילו הצליחו לסדר לעצמם 3 מיליון שקלים בשנה, למפלגה שלא הייתה קיימת, בתמורה לתמיכתם בממשלה הפריטטית). המהלך שיקבע כי הח"כ שירכיב את הממשלה יהיה מהמפלגה הגדולה הוא לא בעל היתכנות גבוהה בכנסת מאחר והוא מחזק את המפלגות הגדולות על חשבון הקטנות.
  • דיון בנושא הצבת מצלמות בקלפי:
    הרעיון עלה בנסיבות פוליטיות, וקודם בעיקר כחלק ממסע התעמולה של הליכוד מספר פעמים במהלך סבבי הבחירות האחרונים. בזמן שלא נכון לתת לכל מפלגה לפעול כרצונה יש טעם לבחון יחד עם ועדת הבחירות המרכזית את המשמעות של הצבת מצלמות מטעמה בקלפיות או תיעוד אחר באופן שיגביר את השקיפות ואת הפיקוח על טוהר הבחירות. ראוי לעשות זאת עכשיו ולא בסמוך לבחירות. מאחר וועדת הבחירות כבר קידמה את הנושא בשני סבבי הבחירות האחרונות, הסוגיה נראית ישימה, ולא מחייבת בהכרח חקיקה אלא השקעה כספית מתאימה.

  • הגבלת פיזור הכנסת טרם מיצוי ההליך להרכבת ממשלה:
    זוכרים את הכנסת ה-21? היא פיזרה את עצמה לדעת לפני שמוצו ההליכים להרכבת הממשלה והכניסה את ישראל לסחרור פוליטי שטרם הסתיים.כדי למנוע את זה בפעם הבאה אנו מציעים להוסיף הסתייגות שתקבע כי יש למצות את הליך הרכבת הממשלה בטרם ההצבעה על פיזור הכנסת או לכל הפחת להתנות את הפיזור, בזמן הרכבת הממשלה, ברוב מיוחד של 80 חברי כנסת. זה תיקון שאמור להיות בקונצנזוס, בייחוד לאור החוויה הטראומתית של הכנסת ה-21. גם רה"מ החליפי, בני גנץ אמר אז: "במקום להעביר למישהו אחר את המנדט להרכיב ממשלה – מפעילים סעיף בחוק, מפזרים את הכנסת ומחזירים את המדינה לשלושה חודשים מטורפים, עם מאות מיליוני שקלים, שבמקום שיושקעו בדברים חשובים יושקעו פעם נוספת בבחירות – שיביאו אותנו לאותו המקום".

עוד בנושא:

בחירות בצל הקורונה

ישנו תסריט ריאלי כי הבחירות הבאות יתקיימו תחת צל מגפת הקורונה. זו המציאות החדשה, וחייבים להתכונן למצב של בחירות תחת סגר מלא או הגבלות חלקיות ותחת דרישות הריחוק החברתי והתו הסגול. לכן יש להמציא פתרונות יצירתיים וחוקתיים למצב, שיאפשרו קיום של בחירות בכל מצב, ותחת תנאים קשים ומורכבים. ומי יודע, אולי הם יהיו מוצלחים ונרצה להשאיר אותם כך גם לימים שאחרי.

הנה כמה פתרונות שכדאי לבחון בהקדם מאחר והם דורשים תיקוני חקיקה. נראה שאף פתרון לא עומד לבדו ולכן נדרש מהלך משולב:

  • פריסת הבחירות על פני יומיים או שלושה: במקום יום אחד מרוכז כדי לשמור על כללי ריחוק חברתי ניתן לפצל את הבחירות לכמה ימים וכך לרווח את התורים בקלפיות. 
  • הצבעה באמצעות תיבות ייעודיות לאיסוף מעטפות הצבעה שיפוזרו במקומות מבוקרים ברחבי הארץ ויאספו בתום ההצבעה. לצורך כך ידרשו שינוי חקיקה שיקבעו מחדש איך יראו הפתקים בהם יצביעו אזרחים ואזרחיות. במקום פתק במעטפה נדרש למלא טופס ולשלוח אותו בתיבות ייעודיות. 
  • הצבעה באמצעות הדואר – כמו ההצעה הקודמת רק תוך הסתמכות על שירות הדואר. סוגיה רגישה מאחר ודואר ישראל מתקשה לתפקד גם בימים שבשגרה במסירת מכתבים וחבילות. 

הצעות כגון אלו, ידרשו היערכות מוקדמת וחלקן אף מצריכות תיקוני חקיקה שרצוי שהיו נעשים כבר אתמול. נכון להיום לא התקיימו על הנושא דיונים בכנסת.

צילום: יוסי זמיר

פרסום הפרוטוקולים של ועדות הקלפי 

לכל קלפי יש פרוטוקול בו רושמים חברי הוועדה אירועים חריגים שהתרחשו באותו יום, מספר המצביעים וסיכום ההצבעה בסוף היום. נכון להיום הפרוטוקולים של ועדות הקלפי חסויים ולא מפורסמים לציבור ואפילו לא למפלגות. בסבבי הבחירות האחרונים שמענו את ראשי המפלגות מלינים על כך שלא ניתן לעקוב אחר הפרוטוקולים של הקלפיות. כבר בתחילת 2020 העלו בארגוני חברה אזרחית שתי הצעות מרכזיות שעסקו במניעת זיופים ביום ההצבעה: 

  • פרסום הפרוטוקולים בגלוי עם השחרת פרטים אישיים של מצביעים וחברי ועדה.
  • צילום הפרוטוקולים ושליחתם פעמיים ביום לוועדת הבחירות כדי למנוע שינויים רטרואקטיבים. כלי זה נועד כדי למנוע ניסיון לשנות בדיעבד תיעוד של אירועים שהתרחשו במהלך יום הבחירות או הצבעה פתאומית של מספר לא הגיוני של אנשים בזמן קצר (200 איש ברבע שעה, למשל), מה שיכול להצביע על זיוף.

פנינו ליו"ר ועדת הכנסת ח"כ איתן גינזבורג ויו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט יעקב אשר וביקשנו שישקלו ליזום דיון בנושאים אלו – טרם היציאה לסבב בחירות נוסף.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

שקוף והתנועה לטוהר המידות ליו״ר הוועדה לביקורת המדינה: התערב בסוגיית איחורי השרים בהגשת הצהרות הון

בפניתנו ליו״ר שלח ביקשנו כי יכנס דיון בנושא האיחורים של שרים ושרות בהגשת הצהרת הון ויחייב את מבקר המדינה לפעול ולכתוב חוות דעת בנושא. "לצערנו, נראה כי מבקר המדינה 'הרים ידיים' מטיפול בתופעה", נכתב בפניה. משרד המבקר: "ניסיון להטיל דופי בעשיית המשרד"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול | 

"שקוף" והתנועה לטוהר המידות פנו לח"כ עופר שלח, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, בבקשה שיקיים דיון בוועדה לביקורת המדינה בנושא האיחורים הקבועים של השרים בהגשת הצהרות ההון למבקר המדינה. 

בנוסף, ביקשנו משלח לדרוש ממבקר המדינה לכתוב חוות דעת בנושא, במטרה לשים סוף לזלזול בכללי האתיקה של הממשלה. דרישה כזו נמצאת בסמכותה של הוועדה בראשה הוא עומד. "לצערנו, נראה כי מבקר המדינה 'הרים ידיים' מטיפול בתופעה והוא מתנער מאחריותו לטיפול בה", נכתב בפניה. 

קראו את המכתב המלא

יו״ר הוועדה לביקורת המדינה ח״כ עפר שלח

השרים מאחרים, המבקר מסרב לפעול

"שקוף" מבצע מעקב קבוע אחר סטטוס הגשת הצהרות ההון של השרים וסגני השרים למבקר המדינה. מהמעקב עולה כי שרים רבים מאחרים באופן משמעותי בהגשת הצהרת ההון למבקר. מדובר לעיתים באיחורים של חודשים ואף שנים. על השרים לא מוטל כל קנס או עונש אחר על האיחור בהגשת הצהרת ההון. 

אבל הבעיה לא נמצאת רק אצל השרים – אלא גם אצל המבקר שלא מוכן להשתמש בסמכויות שלו כדי להפעיל על השרים לחץ. לפי הכללים למניעת ניגוד עניינים לשרים, שם מעוגנת החובה להגיש הצהרת הון, המבקר הוא האחראי על הגשת הצהרות ההון של השרים. מתוקף כך יש בידיו כלים להתמודד עם איחור בהגשת הצהרות הון. כשהוא מסרב להשתמש בהם הוא מאפשר לשרים להתחמק מפיקוח על ההון שלהם וכך מסכן אותנו בשחיתות. 

"למבקר שורה של כלים להתמודדות עם תופעה של אי-עמידה בכללים, לרבות דיווח לראש הממשלה וכן פנייה לוועדת משנה של הוועדה לביקורת המדינה", נכתב בפניית שקוף והתנועה לטוהר המידות לח"כ שלח. "ואולם, מבקר המדינה בחר, מטעמים השמורים עימו, שלא לעשות שימוש בסמכות זו, והשלים עם מציאות לפיה, הלכה למעשה, הכללים בעניין הגשת הצהרות הון במועדים הקבועים בחוק הפכו, לכל היותר, להמלצה". 

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90).

לכן פנינו, כאמור, ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה, בבקשה שיקיים דיון לגבי הצהרות ההון של השרים בנוכחות המבקר, וידרוש ממנו לכתוב דו"ח בנושא. 

"מהתנהלותו של מבקר המדינה הנוכחי אנגלמן ברור כי הוא אינו מעוניין לטפל בתופעה", טוען מנכ"ל התנועה לטוהר המידות, עו"ד עומר מקייס (שחתום ביחד עם כותבת שורות אלו על הפנייה לשלח). "כששר לא מגיש הצהרה, או לא מגיש אותה בזמן, זה לא רק מנוגד לכללים, זה גם פוגע ביכולת של מבקר המדינה באמת לפקח שלא מתרחשים דברים אסורים. ברגע שמבקר המדינה מסרב לפעול ואפילו לא משיב למכתבינו בעניין, ברור שהוא לא מתכוון להתערב ושצריך לפנות לוועדה, שזה תפקידה, כדי לדרוש מהמבקר שיעשה את תפקידו".

עוד בשקוף:

למבקר יש מה לעשות

יש לפחות שלושה צעדים שמבקר המדינה יכול לנקוט נגד איחורי של השרים.

  1. המבקר יכול לפרסם באינטרנט רשימה מתעדכנת לגבי מצב הצהרות ההון של השרים. זה מהלך שדורש משאבים מועטים, ובעזרתו הציבור כולו יוכל להיות חשוף למידע – מה שיכול לזרז אותם להגיש הצהרות מחשש מביקורת ציבורית. מניסיוננו, זה עוזר. (כיום כדי לקבל את הרשימה המעודכנת צריך להגיש למשרד המבקר בקשת חופש מידע שלוקח זמן רב לקבל עליה תשובה).
     
  2. המבקר יכול לפנות לוועדת משנה של הוועדה לביקורת המדינה, ולדווח על כך שהשרים לא מגישים את הצהרות ההון. הוועדה יכול לפעול בנושא בדרכים פרלמנטריות, כמו הצעת חוק.
  3. באופן קצת יותר תיאורטי, המבקר יכול לפנות לראש הממשלה וליידע אותו לגבי שרים שאינם עומדים בכללים, וגם ראש הממשלה יכול לפעול בנושא ולהפעיל את סמכותו ואת מנופי הלחץ שלו. אך חשוב לציין כי ראש הממשלה בעצמו לא עומד בכללים להגשת הצהרת הון ואיחר גם השנה וגם בשנה שעברה בהגשתה. 

 

אופנה של איחורים

בין השנים 2017-2020 בהן עוקב "שקוף" אחר הצהרות ההון של נבחרי הציבור – עשרות שרים איחרו בהגשת ההצהרותן שלהם. הנה כמה דוגמאות: השנה לא פחות מ-12 שרים איחרו בהגשת הצהרת ההון למבקר ביותר מחודש, ביניהם רה"מ נתניהו ושר הביטחון גנץ, ושישה מתוכם איחרו ביותר משלושה חודשים. 

בשנה שעברה חמישה שרים איחרו בהגשת הצהרת ההון, ביניהם שר ההשכלה הגבוהה ומשאבי המים זאב אלקין שלא הגיש את ההצהרה עד היום, השר לבטחון הפנים אמיר אוחנה, שאיחר ביותר משנה, ועוד. גם בשנים לפני כן שרים איחרו בהגשת ההצהרה: ציפי חוטובלי איחרה בשנה בהגשת הצהרת ההון שלה עבור 2018, ויואב גלנט לא הגיש את הצהרות ההון שלו עבור 2017 עד 2019. 

ח"כ שלח מסר בתגובה כי "הנושא בבדיקה". 

ממשרד מבקר המדינה נמסר כי "מבקר המדינה פועל בהתאם לכללי אשר וכפי שמקובל בעניין הצהרות ההון לשרים וסגני שרים. כפי שהיה לאורך השנים, נשלחו תזכורות לגורמים הרלוונטיים וניתן מענה לסוגיות פרטניות שעיכבו את הגשת ההצהרות. 

"בניגוד לטענתכם, רובן המכריע של ההצהרות כבר הוגש למשרד המבקר, כאשר נכון להיום מתוך 41 הצהרות 36 הוגשו ולגבי אלו הנותרות אנו מצויים בשיח שוטף עם השרים הרלוונטיים. צר לנו כי ישנו ניסיון להטיל דופי בעשיית המשרד בנושא, אך הדברים אינם עולים בקנה אחד עם המציאות".

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

דו"ח ההוצאות של משרד מבקר המדינה: קרוב למיליון שקל על ניטור תעמולת בחירות ברשת

בעקבות פניית ״שקוף״ פרסם מבקר המדינה באופן יזום את דו"ח ההוצאות השנתי שלו. מההוצאות ניתן ללמוד כי המבקר שם דגש על בחינת פעילות המפלגות במרחב המקוון. חצי מיליון שקלים שולמו לכתיבת ביקורת על הפריימריז במפלגות דמוקרטיות אבל הדו״ח עצמו עדיין לא פורסם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

משרד מבקר המדינה הוציא קרוב למיליון שקל על ניטור תעמולת בחירות בשנת 2019. במהלך אותה שנה הוא הוציא כ-530 אלף שקל עבור תשלום למשרדי רו"ח עבור ביקורת על הבחירות המקדימות (פריימריז) במפלגות הדמוקרטיות: הליכוד, העבודה ומרצ. בנוסף, הקים מערכת פנימית למעקב אחר תיקון ליקויים. 

זו הפעם הראשונה בה מפרסם משרד המבקר דו״ח הוצאות באופן יזום, והוא עושה זאת בעקבות פניית ״שקוף״. במשרד המבקר מבטיחים כי מעתה יפרסמו את התקשרויות מידי שנה וזאת ללא צורך בהגשת בקשות חופש מידע.

משקיף מידע על המשרד שלו לציבור. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90).

המבקר בחן את תעמולת הבחירות ברשת

אז מה ניתן ללמוד מדו״ח ההוצאות של משרד מבקר המדינה לשנת 2019? למשל, כמה תשומת לב ומשאבים הוא הקדיש לניטור תעמולת בחירות ברשתות החברתיות. כבר באפריל 2019 הודיע המבקר על כוונתו לבחון את פעילות המפלגות במרחב המקוון. בחינת הוצאות המשרד מעלה כי מעבר לצוות המשרדי שמחבר את הדוחות, המבקר השקיע במהלך כמעט מיליון שקל לניטור תעמולת הבחירות ברשתות החברתיות. 

המשרד שילם ל"ורניט מערכות", שמתמחה באיסוף מידע גלוי מהמרשתת ובין היתר ברשתות החברתיות, 610 אלף שקלים. לחברת "יפעת שירותי מידע", שמתמחה גם היא בניטור תקשורת ואינטרנט, שולמו כ-267 אלף שקלים. המשרד שילם גם כ-120 אלף שקלים לחוקרת האינטרנט שירה ריבנאי-בהיר על ייעוץ בנושא ניטור תעמולת בחירות. ב-2016 היתה ריבנאי-בהיר שותפה להכנת חומר רקע לוועדת בייניש בנושא תעמולת בחירות באינטרנט ביחד עם פרופ' קרין נהון, יו"ר איגוד האינטרנט.

במענה לפניית "שקוף" הסבירו במשרד מבקר המדינה כי "מדובר על ניטור תעמולת בחירות בכל מערכות הבחירות שהתקיימו ומבוקרות על יד המשרד. ניתן למצוא את דוח הביקורת על הבחירות לשלטון המקומי באתר המשרד. בנוגע ליתר – כאשר יוגשו יפורסמו לציבור באתר". אולם עברנו על דו"ח המבקר העוסק בבחירות שנערכו ברשויות המקומיות ב-2018 ולא מצאנו בו כל התייחסות לניטור תעמולה במרשתת.

עוד בנושא:

כדאי להבהיר כי מאז 2018 המפלגות לא הגישו את הדוחות הכספים שלהן למבקר המדינה, בתירוץ ש"קשה להן עם כל הבחירות האלו". למעשה, הדו"ח האחרון שפרסם המבקר על ניהול הכספים של המפלגות עסק בשנת 2017. נזכיר: מדובר בכסף ציבורי. נכון להיום הוארכו מועדי הגשת הדוחות לשנים 2018, 2019 ותחילת 2020 (המפלגות אמורות להגיש דו"ח לאחר מערכת בחירות) עד לאמצע שנת 2021

עברנו שלוש מערכות בחירות תוך כשנה ואין לנו דרך לדעת כיצד פיזרו המפלגות את התקציב שהן קיבלו מאיתנו. ולא מדובר בכסף קטן. ההערכה שלנו כי ההוצאות של המפלגות השונות רק על תעמולה במהלך שנת הבחירות המתמשכת, שהחלה עוד בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2018, עומדות על קרוב למיליארד שקלים.

עשרת הספקים הגדולים של משרד מבקר המדינה, מתוך דוח ההוצאות לשנת 2019.

מדוע לא פורסמה הביקורת על הפריימריז?

2019 היתה השנה הראשונה שבה הציבור ממן את הקמפיינים של המועמדים בבחירות הפנימיות במפלגות הדמוקרטיות: העבודה, הליכוד ומרצ. בסך הכל שילמנו למועמדים השונים מעל ל-14 מיליון שקלים. חלפו כמעט שנתיים ומבקר המדינה עדיין לא פרסם דו״ח על הוצאות המועמדים בפריימריז. 

כבר בתחילת אוגוסט פנה ״שקוף״ למבקר כדי לברר את פשר ההתמהמהות. "בשל תקופת משבר הקורונה וריבוי מערכות הבחירות היו עיכובים בהגשת הדוחות הכספיים של המועמדים ותשובותיהם לביקורת", מסר אז המבקר בתגובה. "משרד מבקר המדינה עוסק בימים אלו בהשלמת הביקורת על כלל המועמדים בכל מערכות הבחירות שהתקיימו, ועם השלמתה היא תפורסם לציבור". אבל הפריימריז האחרונים אותם אמור המבקר לבחון התקיימו כבר בפברואר 2019, הרבה לפני הקורונה, ולפני שיצאנו לשלוש מערכות בחירות רצופות. 

מדו"ח ההוצאות אפשר ללמוד כי המבקר כבר שילם למשרדי רואי חשבון חיצוני כ-528 אלף שקל עבור עריכת ביקורת של הבחירות המוקדמות. כלומר – הביקורת עצמה כבר בוצעה אך הדו״ח עדיין לא פורסם. במשרד מבקר המדינה טוענים כעת בתגובה לשאלתנו כי "מדובר בדו"ח התקשרויות״, וכי ב-2019 נערכו ההתקשרויות לביצוע הביקורת ובהתאם כבר שולמה התמורה, אולם הדוח עצמו טרם הוגש. 

תעמולת בחירות ברשת (אילוסטרציה)

תשלומים לספקים חיצוניים

סך כל הוצאות משרד מבקר המדינה לספקים חיצוניים בשנת 2019 עמד על כ-75 מיליון שקל. מלבד תשלום של 13,650,456 שקלים למינהל הדיור הממשלתי על אחזקת מבנים בירושלים ובת"א, הספק הגדול ביותר למשרד הוא "מלם מערכות" שקיבל תשלומים של כ-5.3 מיליון שקל לביצוע עבודות שונות למבקר המדינה ביניהם פיתוח אתר, והקמת מערכת ממוחשבת לתיקון ליקויים. וחברת "נס טכנולוגיות" שקיבלה סכום של 4.1 מיליון שקלים על שירותי תוכנה, ועל מעורבותה בהקמת המערכת הממוחשבת לתיקון ליקויים.

מעקב אחר תיקון ליקויים הוא אחד החלקים החשובים בעבודת המבקר: המטרה היא לא להסתפק רק בחשיפת הליקויים אלא גם בתיקון שלהם. לשם כך יש לבצע מעקב קפדני. תיקון ליקויים אינו רק המלצה. מנכ"ל המשרד המבוקר חייב למנות צוות שאחראי על כך, ומניתוח הוצאות נראה שאכן משרד המבקר לוקח את החלק הזה של תפקידו ברצינות רבה. 

מבקר המדינה מפרסם לראשונה דו"ח התקשרויות

בתחילת שנת 2019, במהלך תחקיר שערכנו על מוסד מבקר המדינה, גילינו כי המבקר לא מפרסם את ההתקשרויות שלו כפי שעושים שאר משרדי הממשלה. למבקר לקח שנה לענות על בקשת חופש מידע שהגשנו במטרה לקבל את התקשרויות המשרד לשנת. פנינו למבקר וביקשנו לדעת אם יסכים לפרסם בהמשך את ההתקשרויות מעתה באופן יזום אך לא קיבלנו ממנו אמירה ברורה שכך יהיה.

בשנת 2020 הגשנו בקשת חופש מידע נוספת. הפעם, הסכמנו להמתין מתוך הבנה כי מעתה מבקר המדינה יפרסם את דו״ח ההתקשרויות לשנת 2019 ביוזמתו באתר שלו, ללא צורך בהגשת בקשת חופש מידע. כעת, לאחר חודשים ארוכים זה קרה. אנו מקווים כי בשנה הבאה לא נצטרך להגיש בקשת חופש מידע נוספת, ושמחים על תקדים השקיפות שיצר משרד המבקר שיחול גם על המבקרים הבאים.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

מיהם חברי הכנסת שויתרו על תוספת השכר השנה?

היום תדון ועדת הכנסת בהצעת חוק להקפאת העליה הצפויה בשכר נבחרי הציבור בינואר. בזמן משבר הקורונה, הח״כים צפויים לקבל עוד 6,000 שקל למשכורתם דווקא בגלל העליה במספר המובטלים. אבל יש מי שלא חיכו וכבר ויתרו על העלאת השכר הקודמת

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

22 מתוך 87 חברי כנסת שמקבלים משכורת מהכנסת ויתרו על העלאת השכר לה זכו בינואר 2020. כך עולה מתגובת הממונה על חופש מידע בכנסת לבקשה שהגשנו בתחילת אוקטובר. נבחרי הציבור האלו החליטו לנקוט בפעולה אישית שתלויה רק בהם.

יו״ר ועדת הכנסת, ח״כ איתן גינזבורג. האם הוא באמת יעביר קיצוץ בשכר הח״כים?

בינואר צפוי לעלות שכר הח״כים שוב, הפעם ביותר מ-6,000 שקל. חברי כנסת רבים מצהירים כי יוותרו על התוספת. בינתיים 75 אחוז מהם לא ויתרו אפילו על העלאת השכר הקודמת שהיתה קטנה יותר. 

הסיבה לעליית השכר הצפויה: מאות אלפי אזרחים שאיבדו את מקום עבודתם בגלל משבר הקורונה לא נספרים בחישוב השכר הממוצע במשק. חלקם הגדול היו מקבלי שכר נמוך, ולכן כשיצאו ממעגל העבודה עלה השכר הממוצע במשק.

עוד בנושא:

בשבועות האחרונים הודיע שר האוצר כ״ץ ובכירים בממשלה כי יפעלו לביטול תוספת השכר. אולם עד כה המהלך לא יצא לפועל וכ״ץ לא הניח את הצעת החוק שהבטיח להקפאת שכר הח"כים והשרים. כבר הסברנו מדוע המהלך של כ״ץ הוא בלוף, וכעת חושף אותו גם יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ איתן גינזבורג, שהניח הצעת חוק של ועדת הכנסת להקפאת השכר בינואר הקרוב. היום היא צפויה לעלות לדיון בוועדה. 

נבהיר כי בעיקרון לא נדרשת הצעת חוק וחברי הכנסת יכולים להחליט להקפיא את עליית השכר לאחר היוועצות בוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים. אבל בדברי ההסבר לחוק נכתב כי הוועדה הזו עדיין לא מונתה.  

הח״כים ששיגרו מכתב

לנבחרי הציבור היתה כבר הזדמנות מעשית לוותר על העלאת שכרם השנה. בינואר 2020 הם קיבלו העלאת שכר של 1,232 שקלים חדשים, כך ששכרם עומד מאז על קצת יותר מ-44 אלף שקל ברוטו. במהלך השנה האחרונה כל אחד מהח״כים יכול היה לשגר מכתב פשוט לחשב הכנסת ולהודיע על רצונו או רצונה לוותר על התוספת. 

רשימת חברי הכנסת שוויתרו על תוספת השכר הקודמת לא כוללת שרים שכדי לוותר על שכרם הם נדרשים לפנות לחשב המשרד שלהם. בסה"כ יש רק 22 מתוך 87 חברי כנסת שמקבלים משכורתם מהכנסת. והיא מעודכנת ל-28 באוקטובר.

כל חברי הכנסת של המפלגה ויתרו על תוספת שכר ב-2020. יו״ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

ואלו שמות:

ישראל ביתנו – כל הח״כים ויתרו על תוספת השכר עוד בתחילת 2020: אלי אבידר, אביגדור ליברמן, יוליה מלינובסקי, יבגני סובה, חמד עמאר, עודד פורר ואלכס קושניר.

ימינה: נפתלי בנט, מתן כהנא.

יש עתיד-תל״ם: אורנה ברביבאי, מיקי לוי, יואב סגלוביץ'.

הליכוד: עוזי דיין, עמית הלוי, שרן השכל, אופיר כץ, גדעון סער, טלי פלוסקוב, קטי שטרית.

כחול לבן: מיכל וונש, מיקי חיימוביץ'.

העבודה: מירב מיכאלי.

אף לא אחד מהח״כים של מפלגות מרצ, הרשימה המשותפת, ש״ס, יהדות התורה, דרך ארץ – ביקש מחשב הכנסת לוותר על התוספת לשכרו. 

נציין כי ישנם כמה חברי כנסת, ביניהם חברי סיעת כחול לבן וח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), שהודיעו כי יתרמו את תוספת שכרם. לצערנו, לא ניתן לבדוק את המהלך שכן אינו מדווח באופן רשמי בשום מקום. 

נדגיש: זה חשוב שנבחרי ציבור יקבלו שכר גבוהה שהולם את מעמדם, צרכיהם והשקעתם למען הציבור. אך בשעת משבר, כשהמשק נמצא בקריסה, לא ראוי לזכות בהעלאת שכר של מעל 6,000 שקל דווקא בגלל הנסיבות הקשות. 

במקום לקשקש על תהליכי חקיקה, במקום הודעות יח״צ ופוסטים ברשתות החברתיות, הח״כים יכולים פשוט לשלוח מכתב לחשבות הכנסת ולוותר על העלאה הקודמת ועל העלאה הבאה בשכרם. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

על שטייניץ לרסן את שברון, או להתפטר

לחברת שברון שיא אנטי סביבתי עולמי. יש לה רקורד של בריונות כלפי ממשלות, נטיה שלא לכבד חוקים מקומיים ולא לשלם מיסים. שר האנרגיה העביר לה החזקה במאגרי הגז תמר ולוויתן – בלי בדיקת נאותות מספקת, בלי מגבלות ובלי להבטיח שהאינטרס שלנו האזרחים נשמר. "צלול" ו"שומרי הבית" קוראים לשטייניץ לשנות כיוון או לפנות את הכיסא

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה יעקבס, יוסף אברמוביץ' ויוני ספיר |

למרות שיעילותו מוטלת בספק: משרד הבריאות מבקש להרחיב שימוש באיכוני שב"כ

האם הממשלה מתמכרת למעקב אחר אזרחי המדינה? בדיון בוועדת החוץ והביטחון ביקש סגן שר הבריאות יואב קיש מהוועדה להרחיב את השימוש בכלי המעקב של שב״כ גם לימים בהם יש פחות מ-200 חולים. קיש טען כי הכלי חסך מוות של כ-300 אנשים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

במהלך דיון שהתקיים השבוע (ב׳', 3 בנובמבר) בוועדת החוץ והביטחון עדכן סגן שר הבריאות, ח"כ יואב קיש, כי פנה ליו"ר הוועדה ח"כ צבי האוזר בבקשה "לשקול לאפשר את השימוש בכלי השב"כ גם בימים בהם יש פחות מ-200 חולים, וזאת כדי להמשיך ולהוריד את מקדם ההדבקה כל העת". 

הוועדה התכנסה כדי לדון שוב בהארכת השימוש בכלי השב״כ על ידי הממשלה. הפעם עד ל-18 בנובמבר. זאת למרות שהאפקטיביות של כלי המעקב של השב״כ מוטלת בספק גדול והנזק ההיקפי שלו מתגלים כהרסניים, ובזמן שנכון להיום, סוף סוף עומד לרשות הממשלה מערך אפידימולוגי מספק.

‎⁨ח״כ צבי האוזר, יו״ר ועדת החוץ והביטחון (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

הממשלה מבקשת לעקוב אחרינו להודעה חדשה

"השב"כ עד היום זיהה באופן בלעדי מעל ארבעים אלף מאומתים… אנשים שלא עלו בחקירות האפידמיולוגיות. וזה מתוך כ-300 אלף מאומתים במדינת ישראל", אמר במהלך הדיון סגן שר הבריאות. עוד הוסיף כי הכלי חסך מוות של כ-300 אנשים. אכן, הכלי עזר במאבק במגיפה, לפחות בתחילת הדרך. אבל הסיבה האמיתית לכך שאחוז המאומתים שזיהה השב"כ גבוה היא שרק ממש לאחרונה הצליחה הממשלה להעמיד מערך אפידימולוגי שגודלו מספיק כדי להתמודד עם היקף התחלואה.

כל זה רק היה הקדמה לבקשה הבאה של קיש, שעברה בשקט מטריד בוועדה: "ברור לנו כבר שגם בחקירות האפידמיולוגיות הכי טובות לא ניתן להגיע לכולם, בין אם כי אנשים לא מוסרים את כל המידע, או באמת לא זוכרים, אבל ברור שיש כאן כלי ייחודי ומשמעותי. נוכח זאת פניתי ליו"ר הוועדה מתוך רצון לתקן את החוק ולשקול לאפשר את השימוש בכלי השב"כ גם בימים בהם יש פחות מ-200 חולים, וזאת כדי להמשיך ולהוריד את מקדם ההדבקה כל העת". 

נסביר: כיום החוק מגביל את הממשלה לעשות שימוש בכלי השב״כ רק בימים בהם יש יותר מ-200 חולים מאומתים. הממשלה מבקשת לבטל את ההגבלה. אם תמשיך המגמה המיוחלת של ירידה בתחלואה אנו צפויים להגיע לרמות של פחות מ-200 מאומתים ביום, והממשלה מבקשת לוודא שגם במצב הזה היא תוכל להמשיך לעקוב אחרינו. כאגע לא ידוע לנו האם ישנו קו תחתון שהממשלה מתכוונת לא לרדת תחתיו, או שהאיכונים יוכלו להימשך גם ללא מגפה פעילה.

בסיום הדיון, התייחסה ד"ר תהילה אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה לדבריו של קיש. היא אמרה כי "בקשתו של סגן השר מוכיחה שהמדינה התמכרה לאיכוני השב"כ". אלטשולר המשיכה: "בכל העולם יש חוסר אמון באפליקציות שאוספות מידע, לא רק של הממשלות, אלא גם אלה שמתבססות על המערכות של גוגל ואפל. יש היום בעולם מגמה של תנועה מלמטה של בתי ספר, מפעלים, גופים קטנים שיוצרם לעצמם מערכת של חקירת מגעים. היכולת לטכנולוגיה לאיתור מגעים לא תבוא מהשלטון כי לאנשים אין אמון, אלא תצטרך לבוא מלמטה. במקום רק להקדיש את זמננו לדיונים בזמני בידוד, צריך לשאול איך יוצרים מדיניות לאפליקציות כאלה, איך גורמים להן לדבר אחת עם השנייה, איך יישמר המידע ואיך הוא יימחק".

הדיון צפוי להמשיך בשבוע הבא ואם התנהלות הדיונים עד כה מלמדת אותנו משהו – לא יהיו הפתעות – הוועדה תאשר את המשך השימוש במעקבים ועוד עשויה להרחיב אותם כפי שביקש ח״כ קיש. 

משרד הבריאות ויתר על "המגן 2"

למי שעקב אחר דיוני ועדת החוץ והביטחון, זה היה ברור כבר בתחילת הדרך – הממשלה השקיעה באפליקציית המגן רק למראית עין. במהלך דיון שנערך בוועדת השרים לאיכוני השב"כ לפני כשבועיים אמרה רונה קייזר, מנהלת מערכות מידע במשרד הבריאות כי "בשלב זה אנו סבורים שאם ניתן להשיג שיפור ביכולת הטכנולוגית של מגן 2, היא מזערית ולכן הפסקנו להשקיע בפיתוח טכנולוגי של המערכת". היא הסבירה כי נכון להיום האפליקציה מורכבת על גבי קצת יותר ממיליון מכשירי טלפון, "אולם 96 אחוז מהמשתמשים שהורידו את מגן 2 לאחר השקתה כבר הסירו אותה".

במהלך הדיון אמרה מנכ"לית הסברה ויחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, עינב שמרון כי "מניתוח שלבי הקמפיין עד כה זיהינו שקמפיינים מובילים להסרות בשיעור דומה לשיעור ההורדות, ולכן לא ממהרים להשיק שלב נוסף בקמפיין".

עוד בנושא:

"אנו סבורים שאפליקציית מגן 2 בשום שלב לא היתה חלק משמעותי באסטרטגיה הלאומית כפי שנדרש בחוק, וגם היקף ההשקעה בקמפיין משקף זאת", אמרה ד"ר שלומית ווגמן, מ"מ ראש הרשות להגנת הפרטיות. "לא היו אמירות ברורות לציבור בנוגע לאפליקציה, לא היו תמריצים להתקנתה וגם מובילי דעת קהל או גורמי ממשל בכירים לא הראו דוגמא אישית של שימוש באפליקציה ולא קראו לציבור להתקינה", הוסיפה. 

זאב אלקין, שר משאבי המים וההשכלה הגבוהה אמר במהלך הדיון כי: "מגן היא החלופה הנכונה שאינה פוגעת בפרטיות ומאפשרת איתור מגעים האיכותי ביותר, טוב בהרבה מזה של כלי השב"כ". הוא הדגיש כי "הזמן הטוב ביותר לקידום המגן יהיה כעת לקראת צעדים ליציאה מסגר מלא". אלקין הציע לשנות את הגדרות האפליקציה כך שניתן יהיה לשתף את המגעים עם החוקרים האפידימיולוגים באופן אוטומטי.

"מבנה האפליקציה מעודד את אמון הציבור ושינוי מבנה זה יוביל לקריסת האמון ולהסרה מאסיבית של משתמשים", אמרה לו קייזר. "נראה שכבר כעת אמון הציבור נמוך והאפקטיביות של האפליקציה אפסית", השיב אלקין. 

זאב אלקין, שר משאבי המים וההשכלה הגבוהה (צילום: גיל יערי, פלאש 90)

נציין שלפי המידע הקיים היום בעולם, השימוש בכלים טכנולוגים כדוגמת המגן 2 לא הוכח כיעיל. הכלי שכן הוכח כיעיל הוא דווקא חקירות אפידמיולוגיות אנושיות.

גם בנייר עמדה שהגישה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים לממשלה ולוועדת החו"ב נכתב כי "על רקע נתוני התחלואה דהיום, ברי כי לא אמור להיות כל קושי מעשי לבצע חקירה אפידמיולוגית אנושית, בזמן אמת ובאותו היום, לכל מי שאובחן כחולה מאומת. לאור נתונים אלו, סבורה הרשות להגנת הפרטיות כי ההצדקה המרכזית שעמדה מלכתחילה בבסיס ההחלטה יוצאת הדופן לעשות שימוש בכלי הטכנולוגי שבידי שירות הביטחון הכללי לצרכים אלו, אינה עומדת עוד". 

ברשות מציעים פתרון למקרים בעייתים: "ניתן לשקול מנגנון לפיו השימוש במנגנון השב"כ יוגבל אך ורק למקרים בהם החולה המאומת אינו משתף פעולה כלל בחקירתו, או שלא מסר מגעים כלל". 

אפילו מבקר המדינה לא יכול היה להתעלם מהמחדל

בדו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה על איכוני השב"כ דיווח מבקר המדינה על מה שכולם כבר מכירים. הממשלה עצלנית ונסמכה על האיכונים באופן בלעדי. ההתנהלות הזו כבר גרמה לנזק רחב ולא מידתי לאוכלוסיה האזרחית. 

בדו״ח הפושר שלו התייחס אנגלמן למספר סוגיות:

  • היחס בין מספר חולים שעלו במגעים שאותרו על ידי שב"כ לבין כלל המגעים שאותרו: "כ-3.5% מהאנשים שנמצא שהיו במגע עם חולים, ולפיכך נדרשו להיכנס לבידוד, התבררו בסופו של דבר כחולים", נכתב בדו״ח המבקר. המשמעות: רבים נשלחו לבידוד ללא צורך.עוד נכתב בדו״ח כי התשאול האנושי יעיל יותר מכלי השב״כ הדיגיטלי: "בביקורת עלה כי אפקטיביות החקירה האפידמיולוגית המבוצעת על ידי תשאול של החולה גבוהה במידה ניכרת מזו של פעולות הסיוע של שב"כ". "על פי הדו״ח גם לאחר שיפור שנעשה בכלי, החקירות האפדימיולוגיות אפקטיביות כמעט פי שש מהאיכון של שב״כ. (נציין כי השב"כ לא מאכן קרובי משפחה שנמצאים באותו הבית, מה שיכול להסביר חלק מהפער. אך כפי שגם מציין מבקר המדינה – בהחלט לא את כולו).

מבקר המדינה שאינו חובב ביקורת. מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90).

  • מיצוי יכולות שב"כ: הכלי אומנם הביא לאיתור של 30% מהחולים אך לקה בחסר מאחר ולא התקיימו חקירות אפידמיולוגיות משלימות. כלומר, אנשים קיבלו הודעה ונשכחו מה שלא אפשר סגירת מעגל החקירה. ראש השב"כ אף אמר למשרד מבקר המדינה כי "יש לחזק בצורה משמעותית את מכלול התחקורים האפידמיולוגיים המהווים גורם משלים לתוצאות איכוני שב"כ".
  • בכמה מקרים השב״כ פגע בפרטיות של אזרחים: על פי דו״ח המבקר, "התרחשו ארבעה אירועים שבהם השירות פעל בניגוד לכללים ולנהלים ובדרך שהיה בה כדי לפגוע באופן לא מידתי בזכות לפרטיות".
  • פגיעה בפעילות השב״כ כפועל יוצא מהסיוע למשרד הבריאות: על פי מבקר המדינה, כפועל יוצא מפעילות הסיוע שנתן שב"כ למשרד הבריאות נפגעה פעילותה השוטפת של מחלקה מסוימת. כמו כן פעולות הסיוע הובילו לחשיפה של יכולות השירות, באופן שעלול לפגוע בשירות בעתיד, עת יידרש לממש את ייעודו ולמלא את תפקידיו. 

הדמוקרטיה היחידה שבה עוקבים אחרי כל האזרחים

במהלך ביקור במפקדת "אלון" – מערך החקירות האדפימיולוגיות של צה״ל – בו השתתפו גם שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי אמר השבוע פרויקטור הקורונה רוני גמזו כי "הוקמו כאן המנוע, המערך והמכלול הטובים ביותר בעולם לקטיעת שרשראות הדבקה". 

כיום ברור כי חקירות אפדימיולוגיות אנושיות הוכיחו עצמן כיעילות ומדוייקות בהרבה מהכלים הדיגיטליים הקיימים. לממשלה לקח זמן רב מדי להקים מערך חקירות יעיל ומספק בגודלו. אבל עכשיו, כשיש לנו מערך מתפקד, ראוי לבחון שוב את השימוש באיכוני השב"כ. 

לוועדת החוץ והביטחון אסור להיכנע לגחמה המבקשת לבטל את מגבלת מאתיים המאומתים ביום על השימוש באיכוני שב"כ ואולי אפילו להעלות את הרף כדי לוודא שהממשלה תעשה שימוש בכלי הזה רק במקרים של התפרצות חמורה. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

משבר אמון: 70 כישלונות הממשלה בניהול משבר הקורונה

תהליכי קבלת החלטות לקויים, מינוים זמניים, מנגנונים שהוחלשו במשך שנים, ניתוק מהשטח, ייצוג חסר, שיקולים פוליטיים, החלטה לא להפעיל מערכים שתפקידם לנהל מצבי חירום בריאותיים ● אי לקיחת אחריות, היעדר שקיפות ומשבר מנהיגות שהוביל לקריסת אמון הציבור בנבחריו ● שמונה חודשים לתוך משבר הקורונה אספנו 70 כישלונות בולטים של הממשלה ● הנה רשימה להתחיל ממנה ביום שבו תוקם ועדת חקירה ● פרויקט מיוחד

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין ועידן בנימין |

שמונה חודשים אחרי שהקורונה פרצה לחיינו בישראל, ויותר מחמישה חודשים מאז שהוקמה ממשלת הליכוד-כחול לבן, יצרנו את רשימת כל הכשלונות של הממשלה שנולדה לצורך התמודדות עם מגפת הקורונה.

הרשימה מורכבת מ-70 כשלונות בשלושה תחומים: ניהול המשבר, פגיעה באמון הציבור ושחיקת המנגונים שאמורים היו להתמודד עם מצבי חירום. את האירועים אספנו ממקורות גלויים, שיחות רקע ותוכניות עבודה להתמודדות עם מגפות. השתדלנו, ככל הניתן, שלא להיות חכמים בדיעבד, ולכן נצמדנו לתהליכי ניהול וקבלת החלטות ולסימנים המעידים על תהליכי עומק כמו התפטרות של בכירים.

מניתוח הרשימה שלפניכם עולה כי 55 מהכשלונות (79%) נוגעים בשחיקת אמון הציבור בממשלה – בצורה ישירה או עקיפה. 31 מהם (44%) נוגעים בניהול וארגון, ו-13 סעיפים (19%) מהכשלונות מתייחסים לשחיקה של מוסדות ומערכים שהיו אמורים לתת מענה בזמן של מגפה. (נציין כי פעמים רבות כישלון אחד נגע ליותר מקטגוריה אחת ולכן נספר פעמיים. זה קרה בעיקר במה שהגדרנו כ"פגיעה באמון").

משבר הקורונה מציג אתגרים ניהוליים וארגוניים רבים. ריכזנו כאן שורה של דוגמאות בולטות לתהליכי קבלת החלטות קלוקלים (בחלוקה לכשלים ארוכי טווח ולמקרים נקודתיים). החלק הזה מתייחס לסוגיות של ייצוג חסר בפורומים השונים, המנעות מקבלת החלטות ממניעים שונים, והחלטות שהתקבלו אבל לא בוצעו בפועל בשל לחצים פוליטיים, בשל קשיים ארגוניים ובירוקרטיים או בשל התנהלות מסורבלת אחרת של משרדי ממשלה.

1. בתוך חודשיים בוטלו חמש ישיבות ממשלה בגלל מאבקי כוח פוליטיים
בשיא המשבר ורגע לפני הסגר, באוגוסט וספטמבר, התבטלו חמש ישיבות ממשלה לאחר שנקבעו, בגלל מאבקי כוח בתוך הממשלה. חלק מהישיבות התבטלו ברגע האחרון ומבלי להודיע על כך לציבור. גם כשכן נערכו לבסוף ישיבות – סדר היום שלהן פורסם ברגע האחרון, או לא פורסם כלל. רבות מהישיבות נקבעו לשעות מאוחרות מדי והתארכו אל תוך הלילה, כך שהחלטות חשובות התקבלו לפנות בוקר, כשחברות וחברי הממשלה לא בשיא כוחם ובעיקר כשהתקשורת והציבור לא יכולים לפקח על הנעשה בישיבות. ההתנהלות הזו ממשיכה גם כיום, יוצרת חוסר וודאות ופוגעת באמון הציבור באופן שבו מתקבלות כרגע החלטות ובסדרי העדיפויות של חברי הממשלה.

2. הממשלה יכולה לקצר את משך הבידוד, אבל לא עושה זאת כדי לחסוך בבדיקות
דיון בכנסת חשף כי למרות שניתן לקצר את תקופת הבידוד ביומיים, משבועיים ל-12 יום, משרדי הממשלה גררו רגליים. לבסוף, למרות ההמלצות המקצועיות, שיחסכו כסף רב וסבל – ההחלטה לא התקבלה. גם כיום, למרות שהובהר כי מדובר במהלך אפשרי, הממשלה בוחרת שלא לבצע אותו כדי לחסוך בבדיקות קורונה.

3. אין תקציב ל-2020 ול-2021. המשמעות: אין כסף לניהול משבר הקורונה
החוק קובע כי ממשלה חדשה צריכה להעביר תקציב תוך 100 ימים מיום הקמתה. בשל המשבר בין הליכוד וכחול לבן, לא הצליחה הממשלה להסכים על תקציב והחליטה להאריך את התקופה הקבועה בחוק ב-120 יום נוספים. כך נדחתה העברת התקציב ל-23 בדצמבר 2020, שבוע לפני סוף השנה. חוסר ההסכמה בין הסיעות הוביל את הממשלה להסתמך על סדר העדיפויות של תקציב 2019 – של הממשלה הקודמת לפני שהקורונה נכנסה לחיינו. זאת למרות שהמדינה נמצאת במשבר חסר תקדים שדורש סדר עדיפויות ותקציב ייחודי. בנוסף, בעצם אי העברת התקציב בחרה הממשלה שלא לבקש את אמון הכנסת במדיניותה (ממשלה שלא מעבירה תקציב מביאה לפיזור הכנסת).

4. הממשלה שהוקמה לצורך המאבק בקורונה מנופחת ומסורבלת
ריבוי המשתתפים בישיבות הממשלה מסרבל ומאריך את הדיון על כל הצעה ותיקון חוק. האבסורד הוא שבדיוני ועדות הכנסת, שדנות גם הן בכל תיקון והצעה, יש פחות משתתפים מאשר בדיוני הממשלה. חלוקת התיקים הסיטונאית לשרים ללא תיק ולסגני שרים חסרי ערך מעלה את השאלה אם מדובר במאבק במגיפה בריאותית או במגיפה פוליטית. ההתנהלות יצרה חשש נוסף בציבור כי ניהול המשבר הוא רק משני לצרכים הפוליטיים של הממשלה, והעמיקה את חוסר האמון הציבורי.

5. משרד החינוך לא סיכם בזמן את תנאי העסקת המורים בתקופת המשבר
כבר עם פרוץ הגל הראשון למגפה היה ברור שמערכת החינוך תזדקק להיערכות מיוחדת, וכי צוותי החינוך יצטרכו להשלים ימי לימוד בחופשות. למרות זאת משרד החינוך לא קבע מדיניות להעסקת המורים, לא סיכם עם נציגיהם מתי נדרש מהם לעבוד ובאילו תנאים. התלמידים נשלחו הביתה אבל המורים לא הוצאו לחל״ת. רק אחרי שמנהלי בתי הספר בשטח הבינו שהם לא מקבלים הנחיות ברורות מהממשלה, הם החלו להגדיל ראש, לקחת אחריות על התלמידים ולהפעיל למידה מרחוק. חוסר היכולת של משרד החינוך לנהל את המשבר ולהנחות את הצוותים בשטח הוביל לעימות עם ארגוני המורים בתקופת הקיץ, ואת הממשלה לשפוך עוד כסף על קייטנות.

6. אין ייצוג לנשים במעגלי קבלת ההחלטות
מלכתחילה יש ייצוג חסר לנשים כמעט בכל שולחן של מקבלי החלטות במדינה. לאחר תחילת משבר הקורונה החליט נתניהו לצמצם את קבינט הקורונה כדי לייעל את הדיונים ואת תהליכי קבלת ההחלטות. אבל על הדרך הוצאו לחלוטין הנשים ממעגל קבלת ההחלטות. רק בעקבות ביקורת ציבורית מונו שתי נשים לקבינט, אבל עדיין מדובר בייצוג חסר למחצית מהאוכלוסיה. למרות שיותר מחצי מאוכלוסיית המדינה הן נשים, שיש להן צרכים משל עצמן ואולי גם סדרי עדיפויות וזווית ראיה אחרת על המצב, קולן כמעט ולא נשמע. לא כשמדברים על חינוך, לא כשמחליטים על צעדי כניסה ויציאה מסגר, ולא כשעוסקים בבריאות או בכלכלה. נושאים כמו אלימות במשפחה, הליכי הפסקת הריון או פוריות נותרים לחלוטין ללא מענה או דיון. כך נפגע האמון של חצי מהציבור שמרגיש שאין לו קול במקומות המכריעים.

7. אין ייצוג לאזרחים הערבים במעגלי קבלת ההחלטות
סביב שולחן הממשלה ושולחן קבינט הקורונה לא יושב אף נציג של הציבור הערבי בישראל. זאת למרות שלאורך החודשים האחרונים נרשמו התפרצויות במספר ערים ערביות שנצבעו באדום. למרות שאין שר ערבי בממשלה, הממשלה יכלה למצוא דרך לצרף לדיונים לפחות נציג או נציגה מהחברה הערבית שמכירים את הצרכים ויכול לחבר בין הממשלה לאזרחים בשטח, לצפות מראש קשיים ולתת מענה מדויק בזמן. מדובר בעוד פגיעה באמון וביחסים עם ציבור שגם בשגרה מרגיש מודר, וכעת גם בעיתות של משבר בינלאומי קולו וצרכיו אינם נלקחים בחשבון.

8. צה״ל לא קיבל אחריות על ניהול המשבר, למרות התוכנית להתמודדות עם מגפה
בתוכנית הממשלתית למוכנות להתמודדות עם פנדמיה נקבע כי מאחר ולמשרד הבריאות אין מספיק משאבים וכוח אדם, צה״ל, הגוף הגדול במדינה, יתפוס פיקוד על האירוע. אבל ברגע האמת, ראש הממשלה סירב לבצע את המהלך ולהעביר את הסמכויות למשרד בראשו עמד בתחילה בנט ואחר כך גנץ – שני יריביו הפוליטיים. לכן, רבים טוענים כי הטעמים להחלטתו של נתניהו פוליטיים. העימותים וחילוקי הדעות בנושא פגעו באמון הציבור בממשלה.

9. היערכות לקויה של מערכת החינוך: ישראל 2020 מתקשה בלמידה מרחוק
למשרד החינוך היתה תכנית מוכנה ללמידה מרחוק במצב חירום – שהתגלתה בזמן אמת כמנותקת מהמציאות. המערכת שהוכנה מראש – איכזבה. המורות מצאו את עצמן לומדות במהירות בזק כיצד ללמד דרך הפלא החדש ״זום״ – מערכת שכלל לא תורגלה. למרות ההבטחות, הממשלה גם לא נערכה לסייע לתלמידים שאין ברשותם מחשב – כ-140 אלף תלמידים כאלה. לא ניתן מענה גם לתלמידים שחולקים מחשב עם עוד בנות ובני משפחה. ויש עדיין משפחות שכלל אינן מחוברות לאינטרנט. בפועל הגילאים הצעירים מתקשים מאוד בלמידה מרחוק, וגם לגדולים מדובר באתגר מורכב. ילדים רבים דווחו כמנותקי לימודים, יש עליה בדיכאונות בני נוער, ובבדידות. לכל אלו אין מענה. בפעמיים בהן הוחלט לפתוח מחדש את בתי הספר, ברוב הרשויות הדבר לא נעשה תוך תכנון מספיק.

10. מערכת החינוך קיבלה הנחיות לא ריאליות לשמירה על ריחוק חברתי
בתי הספר קיבלו הנחיות שממחישות את הניתוק בין הממשלה לבין מה שקורה בשטח, ומבהירות שמי שחיבר את ההנחיות בכלל לא חשב האם ניתן יהיה ליישם אותן בפועל. אין שום יכולת לשמור על קפסולות במתווה שנקבע ליציאה, לאכוף הנחיות לשמירת מרחק של שני מטר בין ילדים, להקצות שולחן לכל ילד, ולכפות על ילדים לחבוש מסיכות לאורך כל השיעור.

11. הממשלה לא הקימה בזמן מערך חקירות אפידימולוגי יעיל
מספר החוקרים האפידמיולוגים בישראל נמוך מאוד ביחס למדינות אחרות בעולם. לפי דו"ח של מרכז המידע והידע למערכה נגד הקורונה (של אמ״ן) הוא עמד בחודש יולי על חוקר אחד ל-300 אלף אזרחים. במדינות אחרות המספר מגיע לחוקר אחד לכל אלפים בודדים של אזרחים. מערך יעיל יכול היה לסייע בקטיעת שרשרת ההדבקה במהירות רבה יותר. למרות הבטחות הממשלה לתגבר את המערך, זה נעשה מאוחר מדי ולאט מדי. בנוסף, למרות מודלים שמציעים העברת סמכויות בתחום קטיעת שרשראות ההדבקה לרשויות מקומיות או למחוזות – הממשלה לא עודדה מהלך כזה.

12. הסתמכות על איכוני שב"כ כפתרון דיגיטלי יחיד לקטיעת שרשראות הדבקה
למרות ביקורת ציבורית רחבה, הממשלה החליטה לעשות שימוש בכלי של השב״כ כדי לאתר מגעים של חולי קורונה באמצעות איכון סלולרי. לפי נתוני משרד הבריאות השב"כ אכן עוזר לאתר מגעים של חולי קורונה. עם זאת במהלך החודשים האחרונים הסתמכה הממשלה על כלי זה בלבד ולא פיתחה מערך חקירות אפידמיולוגיות אנושי מה שמביא לפספוס של חולים רבים ולעליה בתחלואה. למשל, בזמן פולחן דתי הציבור לא נושא עליו טלפונים סלולריים. לכן רק חקירה אנושית יכולה לקטוע את שרשראות ההבדקה באופן יעיל. בנוסף, נכון לחודש אוקטובר התברר כי שני שליש מהאזרחים שערערו על הודעת השב"כ, שוחררו מבידוד כשערעורם נמצא נכון.. מערך הערעורים על בידודי השב״כ עדיין עובד לאט.

13. אומת ההייטק לא הצליחה לפתח אפליקציה שתחליף את איכוני השב"כ
כלי הריגול שהוצג בתחילת המגיפה כברירת מחדל שמהווה פתרון חלקי עד למציאת פתרונות אזרחיים – נותר הכלי היחידי של הממשלה בתחום. הממשלה ניסתה לקדם פיתוח של אפליקציה עצמאית (המגן), אבל הציבור לא מביע בה אמון ולא מתקין אותה. הסיבות לכשלון רבות, החל במריחת זמן בפיתוח היישומון ועד לחוסר היכולת לשווק את האפליקציה ולגרום לאנשים להתקין אותה ולשתף פעולה. בסופו של דבר החליטה הממשלה לוותר כליל על האפליקציה.

14. הממשלה לא חיזקה את הרשויות המקומיות שינהלו את המשבר בתחומן
כבר במסקנות הביניים של ועדת הקורנה הבינו כי מי שיכולות וצריכות לחבר בין הנחיות הממשלה לבין השטח הן הרשויות המקומיות. הוועדה המליצה לחזק ולגבות את הרשויות כדי לאפשר להן לנהל את המשבר בתחומן. דו"ח של הממשלה עצמה מעיד שניהול מבוזר של המשבר עובד. למרות זאת, החלטות ממשלה התקבלו מאחורי גבן של הרשויות ובאופן שלא מאפשר להן להיערך. כך, לעיתים ראשי ערים התעוררו בבוקר, והופתעו לגלות כי הוטל סגר או נסגרה מערכת החינוך בעיר שהם מנהלים. רק לאחרונה החליטה הממשלה לאפשר לרשויות להקים מערך חקירות משלהן.

15. למורים רבים חסרה תשתית שמאפשרת להם ללמד מהבית באופן יעיל
מרגע שהוחלט על למידה מרחוק משרד החינוך לא דאג לוודא שלכלל המורים יש תשתית מספקת מותקנת בביתם. זה דבר אחד שלתלמיד מתנתק הזום במהלך השיעור, אבל זה אירוע אחר לגמרי שהמורה לא מצליח להתחבר.

16. החלטות על פתיחת מסעדות וסגירתן מהיום למחר, בלי תיאום עם אנשי הענף
כמו ענפים רבים במשק, גם ענף המסעדנות נפגע קשה כתוצאה מהמשבר. מסעדות נסגר, עובדים רבים פוטרו. אבל הענף גם סבל קשות מחוסר היכולת של הממשלה להחליט, וליישם. כך לדוגמה, ביום שישי, ה-17 ביולי, הורתה הממשלה בפתאומיות על סגירה מוחלטת של מסעדות. החלטה הובילה למחאה ולתחושות של חוסר אונים בענף. בעקבות המחאה החליטה הממשלה תוך כמה שעות לדחות את הסגירה בכמה ימים. ההחלטות שהתקבלו נראו כמושפעות מלחצים פוליטיים ולא משיקולי בריאות ענייניים. בינתיים מסעדות רבות הספיקו לזרוק מוצרים רבים לפח, וכסף רב ירד לטמיון יחד עם האמון הציבורי.

17. רה״מ נאבק בעצמו: אסר טיסות לאומן ופעל כדי לאפשר אותן
 עד לרגע זה ראש הממשלה לא באמת הסביר לציבור מה הניע אותו לפעול נגד עצמו בפרשת טיסות החסידים לאומן, אבל לקראת ראש השנה הוא פעל במקביל מאחורי הקלעים כדי למנוע את הטיסות ובו זמנית פומבית כדי לאפשר אותן. הוא אף שלח לאולפנים את מקורביו כדי להשתלח בפרויקטור הקורונה גמזו שמונה לתפקיד זמן קצר לפני כן. ההתנהלות הזו יצרה בלבול, החלישה את מעמד הפרויקטור והחריפה את חוסר האמון בהחלטות שמקבלת הנהגת המדינה.

18. הממשלה קיבלה את תוכנית הרמזור אבל לא אשרה אותה במשך חודש
 ב-23 ליולי מונה פרופ' רוני גמזו לפרויקטור הקורונה. ששה ימים אחר כל הוא כבר הציג בפני הממשלה את תוכנית הרמזור להתמודדות עם משבר הקורונה. הממשלה החליטה לתמוך בתוכנית עקרונית. אבל בגלל לחצים פוליטיים היא לא אושרה בממשלה, במשך חודש שלם. רק ב-30 באוגוסט, כשהמדינה כולה היתה אדומה וכבר היה מאוחר מידי, אושרה התוכנית. במשך שבועות ארוכים הממשלה הסתכלה בגרפים המטפסים מעבר לקווים האדומים שהיא עצמה קבעה, ולא עשתה דבר.

19. התחבורה ציבורית צומצמה. הצפיפות באוטובוסים גבוהה
באמצע ספטמבר, עם סגירת המשק בגל השני הח לצמצם את תדירות האוטובוסים. התוצאה: עובדים במקצועות חיוניים שאין ברשותם רכב נאלצים להצטופף באוטובוסים ולהמתין זמן ממושך בתחנות. בעקבות ביקורת ציבורית תוקנה גם ההחלטה הזאת, אבל זוהי דוגמה נוספת שמצביעה על ניתוק ויוצרת תחושה בציבור כי ההחלטות לא מחוברות למציאות.

20. שיא הניתוק: השרים הנחו לכבות מיזוג באוטובוסים, אך ברבים אין חלונות
במהלך הקיץ החליטה הממשלה להורות על כיבוי מזגנים באוטובוסים ועל פתיחת החלונות. הבעיה: בחלק גדול מהאוטובוסים אין חלונות. למרות שנראה כי מדובר בהחלטה שולית זוהי אחת ההחלטות שלימדו אותנו באופן חד על כך שהשרים בכלל לא מבינים איך הציבור חי.

21. כניסה לסגר ראשון בלי תוכנית יציאה מוכנה מראש
הממשלה החליטה על כניסה לסגר ראשון מהר מאוד עם התפרצות המחלה. בעולם לא היה מידע רב על הווירוס, אבל המידע הקיים הצביע על צורך בפעולה דחופה. ואכן, הממשלה הגיבה מהר. אבל לאחר הכניסה לסגר, היא לא השכילה לקבוע אסטרטגיית יציאה ברורה ושקופה לציבור. הלחצים הפוליטיים הובילו לפתיחה מהירה של המשק ומערכת החינוך, ומשם הדרך היתה קצרה לכך שההישגים של הסגר התפוגגו במהירות, והגענו עד לסגר שני. כשההחלטות לא ברורות קשה מאוד לגייס את הציבור לשתף פעולה.

22. כניסה לסגר פעם שניה בלי תוכנית יציאה מוכנה מראש
למרות שהפעם לא היה מדובר בהפתעה אלא בסגר מתוכנן מראש, הממשלה בראשות נתניהו לא הצליחה לקבוע מראש אסטרטגיית יציאה ברורה. הכוונה להישען על מודל הרמזור כבר הופרה. גם היום, כשמיליון עדיין ילדים יושבים בבית, לא ברור באילו תנאים תיפתח מערכת החינוך במלואה. בעלי עסקים עדיין לא יודעים כמה זמן עליהם לגשר על חובות העסק בהלוואות, העצמאים מחכים לסיוע, ויותר מ-750 אלף מחוסרי עבודה (מובטלים או חל״ת) לא יודעים מתי יזכו לחזור לעבודה. למרות ההבטחות, גם הפעם קבלת ההחלטות בממשלה תלויה בלחצים פוליטיים.

23. למרות שהיתה צפויה עליה באלימות במשפחה בסגר – המדינה לא נערכה
פעמיים נכנסנו לסגר, ופעמיים לא היינו מוכנים. למרות שמומחיות וחברות כנסת הזהירו עוד במרץ על העליה הצפויה במקרי האלימות במשפחה בזמן הסגר, במשרד הרווחה לא נערכו כראוי להתמודד עם המצב. בסגר הראשון, בחוסר היגיון, הוצאו רוב העובדות הסוציאליות לחל"ת ולא הועברו תקציבים מספיקים למקלטים לנשים נפגעות אלימות וילדיהן. למרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית הועבר כ-25% מהתקציב השנתי ונכון להיום שאר הסכום לא הועבר.

24. לממשלה אין תוכנית כלכלית, אז היא מבטיחה לחלק כסף לציבור
לפזר כסף ללא הכרה ובלי תכנון זו לא תוכנית כלכלית. ולישראל אין תוכנית כלכלית להתמודדות עם המשבר – מאחר ולא אישרה תקציב מדינה. מעולם לא התקבלה החלטה מודעת ומתוכננת, ולכן לא נקבעו סדרי עדיפויות תקציביות. כרגע, כל הוצאות הקורונה נשענות על "קופסה" – מסגרת חוץ תקציבית שהנינים והבני נינים שלנו ישלמו עליה, מאחר והממשלה לווה כסף למאה שנה קדימה. זה אולי מתאים פעם אחת אך ללא תקציב הממשלה מסכנת את האמון שנותנים לה השווקים ואת היציבות הפיננסית של מדינת ישראל מה שיכול להביא להורדת דירוג אשראי שבתורו יביא להעלאת ריביות שאנחנו משלמים לבנקים על הרכב או המשכנתא ואף קיצוץ בשירותים ציבוריים. כך לדוגמא, רה"מ החליט בערב אחד על חלוקת מענק של קרוב ל 7 מילארד שקל – 750 שקל לאזרח אבל ללא תוכנית.

25. מערכת החינוך לא נערכה כראוי ללמידה מרחוק לקראת גל שני
למרות שהגל השני היה צפוי וכך גם החזרה ללמידה מרחוק, משרד החינוך לא נערך בזמן כדי לאפשר לכלל תלמידי ישראל ללמוד מהבית. ההכשרות למורים נעשו באיחור, ילדים רבים עדיין לא מחזיקים במחשבים או גישה לאינטרנט, והאינטרנט ממשיך להיות איטי באופן שמקשה על ניהול שיעורים און ליין. הממשלה הייתה יכולה לסכם עם חברות האינטרנט על רוחב פס מינמאלי לפי כמות הילדים במשפחה שיאפשר לכל התלמידים בכל המדינה ללמוד באופן ראוי ולהורים שלהם לעבוד מהבית – בו זמנית.

למדינה יש מנגנונים שהוקמו במיוחד כדי לפעול בעיתות חירום. אלו אמורים להתכונן בזמן שגרה ולהיכנס לפעולה בזמן חירום. אבל מתחילת המשבר רבים מהמנגנונים האלו, שהיו אמורים לעמוד בחזית ההתמודדות עם המגפה, בכלל לא הופעלו. פעמים רבות מסיבות פוליטיות. המשבר חידד גם בעיות כמו הקצאת משאבים לא מספקת למערכות שונות, ייבוש והפרטה שלהן בזמן שגרה. כעת בזמן מבחן הן מתקשות לתפקד. וכאשר בכל צומת משמעותית לניהול המשבר מונו ממלאי מקום זמניים, קשה מאוד להתנהל. את החלק הזה של דו״ח הכשלונות שלנו חילקנו לשניים: הראשון עוסק בתהליכים שהחלו הרבה לפני מרץ, והשני באירועים והחלטות שהתקבלו אחרי תחילת המשבר.

החלשה מערכתית – טרם המשבר

26. אין מפכ"ל. ממלא מקום זמני מוביל את המשטרה
יותר משנתיים שלמשטרה אין מפכ"ל. במקומו מונה יושב ממלא מקום, זמני, שתלוי בדרג הפוליטי להארכת מינויו. המצב הזה, שבו חרב מרחפת מעל ראשו, מקשה עליו לחצוץ בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי. כתוצאה מכך נגרמת שחיקה הולכת וגוברת של האמון הציבורי במשטרה, והחלשה שלה אל מול הדרג הפוליטי.

27. מינוי מבקר מדינה שלא תומך בביקורת בזמן אמת
מבקר המדינה הוא זה שצריך להציב מראה מול השלטון ולדרוש תיקון. עד עכשיו הוא יכול היה לפרסם לפחות דו״ח ביניים אחרי הגל הראשון ובטרם הגל השני – כזה שניתן יהיה ללמוד ממנו איך לא לחזור על טעויות העבר, שידרוש טיפול בכשלונות קונקרטיים ויחשוף לציבור מחדלים. אבל מתניהו אנגלמן, שמונה לתפקיד מבקר המדינה על ידי נתניהו עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה, לא מאמין בביקורת בזמן אמת. הוא מאמין ב״ביקורת בונה״, וספג ביקורת על היד הרכה שבה הוא נוהג במושאי הביקורת שלו. ולכן, למרות שכבר בחודש מרץ הוא הודיע שיפתח בבדיקה, רק השבוע הוא פרסם דו״ח חלבי שבוחן את התנהלות חלק משרדי הממשלה והרשויות השונות בזמן המשבר.

28. פורקה רשות החירום הלאומית, שאמורה לנהל מצבים כמו התפרצות מגיפה
רשות החירום הלאומית (רח"ל) היתה אמורה להיות הגוף שמנהל את ההתמודדות עם משבר הקורונה. אבל לאחר שראש הרשות סיים את תפקידו בנובמבר 2019 לא נבחר מנהל חדש לרח״ל ופעילותה הופסקה. לכן כשפרצה המגפה, לא היה את מי להפעיל. עוד בפברואר, רגע לפני פרוץ המשבר, ח"כ צבי האוזר התריע שצריך להיערך בדחיפות למגיפה, למנות ראש לרח"ל ולהקים ועדת קורונה בכנסת. אבל חברי הליכוד החרימו את הדיון. רק בימים האחרונים מונה ראש רשות חדש, תא"ל במיל. יורם לרדו.

29. מערכת הבריאות יובשה והוזנחה במשך שנים 
במשך שנים רבות, הרבה לפני המשבר הנוכחי, מערכת הבריאות הציבורית הוחלשה והורעבה, לצד מהלכי הפרטה מואצים. ההשקעה הציבורית בבריאות בישראל עומדת, כיום, על כמחצית מהממוצע במדינות OECD. יש לנו פחות מיטות לנפש, פחות מכשירי הדמיה, פחות מעבדות, ופחות כוח אדם רפואי. קופות החולים, המרפאות ובתי החולים סובלים מתת תקצוב, ויש פערים גדולים בשירותי הבריאות בין פריפריה למרכז. הקורונה חשפה כמה הוזנח גם מערך בריאות הציבור. כעת, בזמן המשבר, המערכת עומדת בפני קריסה, והחלטות על נקיטת צעדים כמו סגר מתקבלות פעמים רבות בשל חוסר היכולת של מערכת הבריאות לתת מענה.

מונה כדי שניתן יהיה להכשיל אותו ולהטיל עליו את האשמה. פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

30. את משרד רה״מ מנהל מנכ״ל זמני, ממלא מקום
לאורך כל המשבר, האדם שמנהל את המשרד של האיש החשוב במדינה הוא ֿממלא מקום זמני. רונן פרץ, מ״מ מנכ״ל משרד רה״מ לא עבר שום הליך מינוי ממשלתי וכישוריו לתפקיד מעולם לא נבדקו. הוא חוליה משמעותית בשרשרת של מינויים זמניים שמחלישים את המערכת. עד כה, ההצלחה העיקרית שלו, בשיא המשבר, הייתה אישור הטבת מס לרה"מ.לאחר הארכות אין סופיות בתירוצים שונים, המינוי שלא אמור לפוג בסוף השבוע הזה.

31. כשלי ההסברה: הציבור לא מבין את ההנחיות, ולמה התקבלו החלטות
משרד הבריאות אמנם הקים אתר ייעודי, בדיוק כפי שהומלץ בתוכנית ההיערכות למגפות משנת 2007, אבל מערך ההסברה, הגוף שתפקידו להנגיש מידע לציבור – לא מתפקד ואין לו מנהלת. ההנחה היא שללא התגייסות הציבור לא ניתן להיאבק במגפה, אבל לאורך כל תקופת המשבר מתפרסמות הנחיות לא ברורות לציבור. בנוסף, פעמים רבות מדי הציבור לא מצליח להבין למה התקבלו ההחלטות, ועולה החשש כי עומדים מאחוריהן שיקולים פוליטיים או שהן מתקבלות באופן שרירותי. הציבור מבולבל ומרגיש שלא סופרים אותו. התוצאה: רבים אינם משתפים פעולה ולא מאמינים לנתונים המתפרסמים; המשטרה נאלצת לאכוף הנחיות שקשה ליישם, ובעיקר, שאינן מובנות לציבור; הציבור משלם קנסות על הנחיות שאינו מבין; ובסוף זה עולה לנו בהתפרצויות של המגפה ובחיי אדם.

32. עם פרוץ המגפה הליכוד מנע הקמה של ועדות הכנסת, בהן ועדת הקורונה 
עוד בכנסת ה-22 כשכבר היה מידע על התפרצות הנגיף (covid-19) בסין ובעולם מנעו ח״כים מהליכוד את הקמתה של ועדות שיפקחו על היערכות הממשלה למגפה, בהן ועדת הקורנה.

לאחר פרוץ המשבר

33. לא הופעל הגוף שאמור לנהל את מערכת הבריאות בזמן חירום
"הרשות העליונה לאשפוז" היא הגוף שאמור היה לרכז ולהפעיל את מערכת הבריאות בזמן חירום. תפקידה "לתכנן, לארגן ולהפעיל את מערך האשפוז והבריאות לשעת חירום". בראש הרשות עומד מנכ"ל משרד הבריאות ולצדו קצין רפואה ראשי בצה"ל ומנכ"לי קופות החולים. למרות שבעבר התכוננה הרשות למצב חירום, היא לא הופעלה מתחילת המשבר. בגל הראשון לקורונה הרשות לאשפוז לא התכנסה אפילו פעם אחת, ובהמשך ניהלה רק מספר ישיבות.

34. אין תקנון לממשלה. המפלגות לא הגדירו את סדרי העבודה ביניהן
כדי להקים את הממשלה הדו-ראשית (״פריטטית״) היה צריך לשנות את החוק. אבל כחול לבן לא התעקשו לקבוע תקנון לעבודת הממשלה. זאת למרות המתח הפוליטי בין שתי המפלגות, חוסר האמון שרוכשת כחול לבן לנתניהו, וההבנה כי אנחנו בשיאו של משבר. המשמעות: גנץ או נתניהו יכולים להטיל וטו על כל נושא שעולה לסדר היום ובכך לשתק את עבודת הממשלה. כך לדוגמא, לפני ההחלטה על שורת ההקלות בתום הסגר השני התגלה בין השניים ויכוח על מועד הישיבה שהוביל לדחייתה.

יודע לקחת לעצמו קרדיט, אבל פחות טוב בלקיחת אחריות על כשלונות. הרשימה הזאת רשומה על שמו. ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

35. המנדט לניהול המשבר ניתן דווקא לגוף הבטחוני שכפוף ישירות לרה"מ
לתוך הוואקום שנוצר בין שר בריאות מגזרי (יעקב ליצמן), רח״ל שאינה מתפקדת, וטרפוד העברת הסמכויות למשרד הביטחון (צה"ל) בשל אינטרסים פוליטיים של ראש הממשלה – נכנס המל"ל (המטה לבטחון לאומי, שכפוף לרה״מ). המל"ל, שתפקידו להיות מטה מייעץ לרה״מ ולא לנהל מצבי משבר וחירום, קיבל מנדט, שלא עוגן באופן מסודר, לנווט את הספינה תחת רה"מ. בינתיים, יש מי שיאמרו, הוא נתקל בקרחון.

36. נתניהו טירפד ועדת חקירה בתום הגל הראשון. לא הופקו לקחים 
נתניהו, יו"ר הכנסת יריב לוין ומיקי זוהר, יו"ר הקואליציה, שינו את הרכב הוועדה לביקורת המדינה, בגיבוי אנשי כחול לבן. בעקבות השינוי יש בוועדה רוב של חברות וחברי כנסת שיתנגדו להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אם הצעה להקמתה תעלה להצבעה. הממשלה עצמה, לא העלתה בדעתה אפילו להזמין ביקורת מהירה שתעזור להיערך לגל השני ואולי בעתיד גם לשלישי.

37. נורה אדומה מס׳ 1: התפטרות ראש שירותי בריאות הציבור פרופ׳ סיגל סדצקי
ביולי, עם תחילת הגל השני הניחה פרופ' סדצקי מכתב התפטרות על שולחן מנכ"ל משרד הבריאות. סדצקי, מבכירי משרד הבריאות, לקחה חלק מרכזי בניהול ההתמודדות עם המגפה בגל הראשון. במכתב ההתפטרות ששלחה לשר הבריאות אדלשטיין היא הבהירה כי "בתנאים החדשים שנוצרו ובהם דעתי המקצועית לא מתקבלת, אין ביכולתי עוד לסייע לבלימת התפשטות הקורונה". התפטרותה היתה אמורה להיות דגל אדום בוהק עבור הממשלה והציבור, אבל נראה שאלו עשו מאמצים כבירים כדי לעצום את העיניים. במקומה עד היום מכהנת ממלאת מקום.

38. נורה אדומה מס׳ 2: התפטרות החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו
ביולי הניח החשב הכללי חזקיהו מכתב התפטרות על שולחנו של שר האוצר ישראל כ״ץ. חזקיהו, האיש שמנהל את תקציב המדינה, הודיע כי יתפטר במועד המוקדם מבין השניים: עם אישור התקציב לשנת 2020 או בסוף אוקטובר 2020. החשב הכללי אחראי על מעקב וניהול הוצאות המדינה. חשיבותו גדולה עוד יותר בגלל שלמדינה תקציב, הוא זה שמקצה לכל חודש 1/12 מתקציה 2019 ואמור להפעיל שיקול דעת. בנוסף, אם יתממשו האיומים ונצא שוב לבחירות, יכולתם של השרים לקבל החלטות תקציביות תהיה שוב מוגבלת. ללא חשב, לא ברור איך ניתן יהיה להתנהל. כמה ימים אחרי חזקיהו התפטרו גם סגן ראש אגף התקציבים, וראש צוות אסטרטגיה באגף התקציבים באוצר. ונתנו את האות לשרשרת של התפטרויות של בכירי האוצר.

39. נורה אדומה מס׳ 3: התפטרות ראש אגף התקציבים באוצר שאול מרידור
מרידור, מבכירי האוצר, התפטר תוך האשמות חמורות נגד התנהלות השר הממונה עליו ישראל כ״ץ. הוא טען שכ״ץ שולף החלטות מהשרוול ומפזר כספים בלי תכנון, בלי לקחת אחריות או להבין את ההשלכות. הוא טען כי שר האוצר לא באמת מתכוון להעביר תקציב מדינה, שהוא פועל באופן שערורייתי, ומשחק עם המספרים כדי שניתן יהיה לפזר עוד כסף. בינתיים מונה במקומו לתפקיד, ניחשתם נכון – ממלא מקום. יואב גרדוס, שכיהן עד כה כסגן הממונה על התקציבים לענייני מאקרו.

ראש אגב התקציבים המתפטר שאול מרידור ושר האוצר ישראל כ"ץ.

40. נורה אדומה מס׳ 4: התפטרות מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר אייל
"מה שמתרחש במשרד הוא הזוי. הכל כאן בשליפות מהמותן. אין התייעצויות מקצועיות. אני לא יכולה להמשיך עוד במצב הזה", כך הסבירו מקורביה של קרן טרנר אייל את התפטרותה. טרנר אייל, מינוי אישי של כ״ץ, התפטרה על רקע אי העברת תקציב המדינה, ולאחר שכ״ץ העליב אותה בפני בכירי משרדה בעקבות תמיכתה בקולגות שלה. ברקע נשמעו גם האשמות קשות על התנהגות הכוחנית של כ״ץ. בינתיים סוכם כי מנהל רשות המיסים, ערן יעקב, ימונה לתפקיד מ״מ המנכ״לית, ובהמשך יסוכם מינוי קבע.

שרשרת התפטרויות שכזו מדליקה שרשרת מאיימת של נורות אדומות שמתריאות על קטסטרופה כלכלית קרבה, כזאת שאף איש מקצוע לא ירצה שהכתם הנורא שלה ידבוק בו.

41. נורה אדומה מס׳ 5: התפטרות שר התיירות אסף זמיר: "חרד למדינה" 
בערב סוכות הודיע שר התיירות זמיר על התפטרותו מהממשלה, בעקבות ההחלטה להטיל מגבלות על ההפגנות נגד הממשלה. במכתב שפרסם באינסטגרם הוא האשים כי ״משבר הקורונה על השלכותיו הנוראיות נמצא במקרה הטוב במקום השני בסדר העדיפויות של ראש הממשלה. השיקולים האישיים והמשפטיים הם אלה שעומדים בראש מעייניו״. הוא טען כי הרמה של דיוני הממשלה ״נמוכה ולא מעמיקה״, וכי בגלל שיקולים פוליטיים ״החלטות לא מתבצעות ואזרחי ישראל משלמים את המחיר מדי יום״. זמיר, שחזר להיות ח״כ מן המניין הסביר: ״עליי ללכת בעקבות צו מצפוני״. במצב נורמלי, ובשעת משבר, התפטרות של שר הייתה אמורה לגרום לזעזוע.

42. לכנסת אין יועץ משפטי. מזה חצי שנה מכהנת בתפקיד ממלאת מקום. זמנית
זו אמנם אחריותה של הכנסת, אבל לממשלה נוח שגם לכנסת יש יועמ״ש זמני וחלש. מאז אפריל לכנסת אין יועמ״ש. לתפקיד מונתה ממלאת מקום, עו״ד שגית אפק. הבוס שלה הוא יו״ר הכנסת. הגונה ככל שתהיה, זה לא פשוט להחליט בניגוד לעמדה של הממונים עליך כשאין לך קביעות. וזה נכון לגבי כל אחד שהיה נקלע לסיטואציה. לאחרונה כשאפק התייצבה לצד יו״ר הכנסת לוין, בתקרית ביטול ההצבעה על הקמת ועדת חקירה לעסקת הצוללות – ניתנה לנו הזדמנות לראות מה קורה כאשר את תפקיד יועמ״ש הכנסת מבצעת ממלאת מקום. האירוע החריג הובא לפתחה של מ״מ יועמ״ש הכנסת. זו בחנה את האירוע והחליטה לתמוך ביו״ר לוין. אולם היא מיד ספגה ביקורת והוצגה כמי שמקבלת החלטות לא ענייניות ומנסה לרצות את הבוס שלה.

אפשר לומר שכמעט כל 42 הכשלונות שציינו עד כה פגעו באמון הציבור בממשלה. תהליכי קבלת ההחלטות הפגומים, הבלתי מוסברים, חוסר היכולת לממש החלטות, התחושה שפעמים רבות המניעים הם פוליטיים, ופעמים אחרות החלטות מתקבלות בשליפה מהשרוול. ההתפטרויות והדגלים האדומים – כל אלו ביחד מעצימים את המשבר ביחסים בין נבחרי הציבור לעם. בחלק השלישי והאחרון לפרויקט נוסיף על כל אלו גם שורה של דוגמאות לאופן שבו ריסקה התנהלות הממשלה את אמון הציבור ואת הסולידריות: מחסור בנתונים מהיימנים ונגישים, הבטחות לא ריאליות, חוסר שקיפות ושקרים, דוגמה אישית רעה, תחושה שנבחרי הציבור דואגים לעצמם במקום לציבור, הסתה וחוסר יכולת לקחת אחריות.

43. נבחרי ציבור לא ממלאים אחר ההנחיות של עצמם, ונתפסים על חם
בזמן שהורים רבים חגגו הרחק מילדיהם, רה״מ בילה את הסדר עם ילדיו וכך גם הנשיא ריבלין. השר גלנט וח״כים ברקת וליברמן, סגן השר פרוש והשר אלי כהן נצפו בחתונות בהן לא נשמרו ההנחיות. כחול לבן קיימה ישיבה גדולה ללא שמירת מרחק וללא מסכות. השרה מירי רגב השתתפה בטקס מרובה משתתפים לחנוכת מחלף בזמן שנאסר על כלל הציבור להתקהל. שר הבריאות אדלשטיין אירח מסיבה בביתו ושר הבריאות (לשעבר) ליצמן השתתף בתפילה שלא לפי ההנחיות. חבר ועדת הקורונה, ח"כ מיקי לוי, נפגש בסוכות עם משפחתו – בזמן הסגר השני. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל התפללה בבית כנסת במרחק 150 ק"מ מביתה, חלתה והדביקה אחרים. היחיד שלקח אחריות והתנצל, אך באיחור רב מאוד, היה הנשיא ריבלין. אם נבחרי הציבור מזלזלים בהנחיות ובמגבלות הקשות שהם עצמם גוזרים על הציבור – איך בכלל ניתן לצפות מהציבור להיענות

44. הנחת סלב: משלחת רה״מ לטקס השלום בוושינגטון זכתה לבידוד מקוצר 
במקום 14 ימי בידוד כמו כל אזרח ״פשוט״, חברי המשלחת לטקס השלום עם איחוד האמירויות ובחריין נשלחו לחמישה בלבד. משרד הבריאות טען כי התנה את קיצור הבידוד בשמירה על הנחיות ועל קפסולה., אבל, כפי שניתן היה לראות בתקשורת – הטקס התקיים ללא ריחוק חברתי וללא מסכות. יממה לאחר הטקס התגלו בבית הלבן חולי קורונה, בהם הנשיא דונלד טראמפ ואשתו מלניה. בנוסף, למרות שהמשלחת התחייבה לשמור על ״קפסולה״ בזמן השהות בארה״ב, סגן ראש המל"ל, חבר המשלחת, הפר את ההנחיות ו"פירק" את מודל הקפסולה.

45. איש הניו מדיה של נתניהו, הפר בידוד ונצפה בהפגנה בבלפור
לאחר החזרה מהטקס בוושינגטון, ובעיצומו של בידור מקוצר, נתפס טופז לוק, יועץ הניו מדיה של נתניהו דווקא בהפגנות נגד הבוס שלו מחוץ למעון רה״מ בבלפור. ככל הנראה כוונתו היתה לחפש חומר משמיץ על המפגינים – מדובר בשימוש נלוז בכספי ציבור. לוק שהיה במקום יחד עם עופר גולן, הדובר של משפחת נתניהו, טען בתחילה כי היה בדרכו לבדיקת קורונה. אולם לאחר שגרסתו הופרכה הבטיח לשלם קנס כאחד האדם. בישיבת ממשלה אמר נתניהו על הביקורת שהופנתה כלפי לוק כי "עכשיו פתאום כולם מתעוררים מול אדם אחד. כל מי שהפר בידוד צריך לשלם קנס אבל אסור שתהיה אכיפה בררנית".

בזמן המשבר נתניהו ומשפחתו רצו מטוס פרטי. טקס חתימת הסכמי אברהם בין ישראל לאיחוד האמירויות בבית הלבן בוושינגטון, ארה״ב. (צילום: הבית הלבן)

46. בעיצומו של משבר כלכלי – רה״מ ומשפחתו דרשו מטוס פרטי לטקס בוושינגטון 
מאות אלפי אזרחים איבדו את מקום עבודתם, עסקים קורסים, אבל רה״מ ומשפחתו דרשו לטוס לטקס בוושינגטון במטוס פרטי נפרד, בנוסף למטוס של המשלחת. משרד רה״מ טען כי המהלך דווקא יפחית את העלויות, אך יום לאחר לאחר הפרסומים בתקשורת התחרט וביטל את המטוס הנפרד. העיסוק במהלכים מנקרי עיניים כשלאנשים אין כסף לשכר דירה מעמיק את התחושה של ניתוק בין המנהיגות לאזרחים.

47. רה״מ לוקח קרדיט על הצלחות ומתנער מאחריות לכשלונות
להצלחה אבא אחד ולכישלון רבבות. אחרי הסגר הראשון ניתן היה לחשוב שראש הממשלה נתניהו "שיטח את העקומה" במו ידיו. הוא התגאה בהצלחתו לעצור את הגל הראשון ובכך שלא נכנע לביקורות וסגר את השמיים במהירות לכניסת תיירים מהעולם. עם זאת כשהגיע הגל השני והנתונים זינקו למעלה (לאחר כניעה ללחצים פוליטיים שהובילה ליציאה חפוזה מהסגר הראשון) – נתניהו ואנשיו זרקו אחריות על כל מי שרק אפשר: היועמ"ש, אביחי מנדלבליט שמנע כביכול מהממשלה להפעיל תקנות לשעת חירום למרות שהכנסת מתפקדת; יו"ר ועדת הקורונה יפעת שאשא ביטון ששאלה יותר מדי שאלות; בג"ץ שחייב את הממשלה בחקיקה של חוק איכוני השב"כ; ח"כים מהאופוזיציה שמיסמסו את ההחלטות שהגיעו לכנסת ; ציבור המפגינים שהפיצו את המחלה. בשלב מסויים, סגן שר הבריאות, יואב קיש, האשים את ילדי בית הספר על כך שלא נשמעו להנחיות. חוסר יכולת של מנהיגות לקחת אחריות מביאה לפגיעה באמון בממשלה ולעומד בראשה.

48. שאננות בעקבות הצלחת הסגר הראשון הובילה להיערכות לקויה לגל שני 
בעקבות ההצלחה בהתמודדות עם הגל הראשון הממשלה נכנסה לשאננות, ולכן ההיערכות לגל השני היתה חסרה, למרות שהוא היה צפוי. רה"מ התפאר בניצחונו על הנגיף, הוא סיפר לאזרחים על כך ששאר העולם רוצה ללמוד ממה שנעשה בישראל. המתח בציבור ירד, ולכן כשהגיע הגל השני להתפרצות, היה קשה להחזיר את השליטה ולגייס את הציבור למאבק.

49. שימוש במידע לא אמין ושקרי לצרכים פוליטיים (ודווקא כשיש הצלחה)
בסוף מרץ התגאה משרד ראש הממשלה במחקר של חברה בשם Deep Knowledge Group וטען כי "ישראל דורגה במקום הראשון במדד המדינות הבטוחות ביותר מפני התפשטות נגיף הקורונה". מכון המחקר התגלה מהר מאוד כקרן הון סיכון מהמזרח הרחוק. באפריל פרסם חשבון הטוויטר הרשמי של ראש הממשלה כתבה בנושא שהופיעה בפורבס, אך התברר כי מדובר בתוכן שיווקי של אחת מעובדות החברה שפרסמה את המחקר של עצמה. וממש לאחרונה נתניהו פרסם בעמוד הפייסבוק שלו צילום של כותרת מה״גארדיאן״ הבריטי שלטענתו מוכיחה ש״בריטניה צריכה ללמוד מישראל איך ליישם סגר אפקטיבי״, אבל הכתבה עצמה מצביעה על שורה של נזקים להם גורם הסגר ומציינת שלצד התועלת שמביא המהלך הקיצוני של הממשלה יש גם סכנות וכשלים ותוהה האם המהלך אפקטיבי.

50. נבחרי הציבור עוסקים במשכורות של עצמם
בזמן שמאות אלפים איבדו את פרנסתם ובתי החולים התמלאו, חלק מנבחרי הציבור שלנו התעסקו בנושאים שנוגעים אך ורק לטובתם האישית. כך למשל בחודש יוני התכנסה ועדת הכספים כדי לדון בהטבות מס לראש הממשלה נתניהו בסך של כמיליון ש"ח. בפברואר העלה יו"ר ועדת הכנסת, איתן גינזבורג, הצעת חוק שמבקשת לשנות את הרכב הוועדה הציבורית שעוסקת בשכר הח"כים.

אם היו״ר לא משתף פעולה עם הממשלה – הממשלה עוקפת אותו. יו״ר ועדת הקורונה יפעת שאשא ביטון במהלך דיון (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

52. שבירת הממלכתיות לטובת חיזוק "הבייס הפוליטי"
בכל פעם שראש הממשלה מכנס מסיבת עיתונאים בנושא המאבק בקורונה התקשורת עוברת לדום וזמן שידור יקר מופקע לטובתו ללא פילטרים. אבל פעמים רבות נתניהו מנצל את ההצהרות הללו לתקשורת כדי לעסוק בהצלחות שלו, בסגירת חשבונות פוליטיים, במתקפות על האופוזיציה והתקשורת בהסכמי הנורמליזציה והשלום. זה אולי מחזק את מעמדו בקרב מחנה התומכים שלו, אבל המחנה השני הפסיק להקשיב לחלוטין. שבירת הסולידריות החברתית, והחוסן הלאומי משפיעים על היכולת שלנו להתגייס כחברה למאבק בקורונה.

53. נתניהו מתייג את המפגינים נגדו כמי שמפיצים מחלות
נתניהו תייג את המפגינים נגדו כאנרכיסטים מפיצי מחלות. בכך הוא הוסיף עוד שמן למדורת השנאה ולאווירת הפלגנות בחברה הישראלית. שבירת הסולידריות מחלישה את החוסן הלאומי ופוגעת באמון הציבור כולו ובכך מפריעה למאבק בהתפשטות המגפה.

54. שיסוי המפגינים נגד נתניהו והמתפללים בבתי הכנסת אלו באלו
בכל פעם שהוטלו מגבלות על התכנסות במקומות סגורים ובכללם מתקני דת – הועלתה מיד ההשוואה להפגנות שמתקיימות באוויר הפתוח. אלו מאשימים את אלו בהפצת המחלה, נתניהו מנצח על התזמורת, ומתפזרות האשמות שאינן מבוססות על נתונים. הרי מצד אחד למשרד הבריאות אין נתונים על הדבקות בהפגנות (או בשטחים פתוחים אחרים כמו ים). מצד שני לא הוצגו פתרונות למתפללים, למרות שניתן היה להקים מתחמים מאובזרים באוויר הפתוח. וכך כולם יוצאים קירחים מכאן ומכאן חוץ מנתניהו ואנשיו.

55. ראש הממשלה מכהן תחת כתב אישום, כשהוא מתכונן לפתיחת משפטו
אי אפשר שלא לדבר על הפיל שבחדר. בין אם כבר החלטתם שנתניהו אשם אפילו לפני המשפט, ובין אם אתן חושבות שמדובר בתיקים תפורים. העובדה שנתניהו ממשיך לכהן בתפקיד רה״מ תחת כתבי אישום, ועוד באשמת שוחד, חריגה ומעלה כמה בעיות. כך לדוגמא, עניין (לא באמת) פעוט כמו הצורך לפנות זמן בלו״ז שלו לטובת טיפול בהכנות למשפט ובהמשך הוא גם יבלה ימים בבית משפט – במקום לעסוק בתפקידו החשוב. וכמובן השאלה התמידית שתרחף מעל ראשו בסיטואציה הזאת – האם מתקבלות החלטות על בסיס האינטרס הלאומי או האינטרס האישי ואינטרס ההישרדות הפוליטית מחוץ לכלא. ונתניהו עצמו ניסח את זה ב-2008 בצורה מדויקת. הוא, כמובן, דיבר על אולמרט. על עצמו הוא מחיל סטנדרטים אחרים.

56. רה״מ נתניהו והחלופי גנץ מבטיחים שוב ושוב שבקרוב ימצא חיסון. ואין חיסון
עוד בפברואר יצר נתניהו מצג כאילו יהיה פה חיסון "כל רגע". במהלך החודשים הודיעו רה"מ נתניהו וגם החליפי, גנץ, על שהורו למצוא חיסון, להתחיל בניסויים, ולהקים מפעל לחיסונים. נתניהו המשיך לנטוע בלב הציבור את התחושה כי ימצא חיסון בקרוב. ובכן, זה לא עובד ככה. חוקרים ברחבי העולם, מנסים למצוא חיון לקורונה, וזה לא קורה ביום אחד, וגם לא בחצי שנה, כמו שכולנו כבר מבינים. הצבת יעדים לא ריאלים למציאת חיסון מפחיתה את האמון בכל מילה נוספת שיוצאת למנהיגים מהפה.

57. נתניהו מבטיח לקטוע את שרשראות ההדבקה
ב-28 ביוני התפרסם בתקשורת כי רה"מ הנחה לצמצם את זמן הליך החקירה האפידמיולוגית מרגע איתור החולה ועד שכל המגעים שלו נכנסו לבידוד ל-48 שעות. הוא הורה גם לקצר את הזמן מרגע פנייה לבצע בדיקה עד לקבלת תוצאות ל-12 שעות. זה כמובן מעולם לא קרה, גם כשהיו ״רק״ מאות חולים ביום. פיזור של הצהרות ללא היתכנות אמיתית מפחית את אמון הציבור בממשלה.

58. מגזר העצמאים מתנהל בתוך אי ודאות וחוסר יציבות
העצמאים ממשיכים להיאבק על הישרדותם וחיים בתוך אי ודאות קבוע במהלך המשבר מבלי לדעת, איך ועל מה יפוצוץ. מבלי לבחון כל החלטה אם הייתה טובה או גרועה אפשר לומר שגם שהן התקבלו לקח זמן ליישם אותן – ממשלת ישראל יצאה בהכרזה אך לקח חודשים לבצע. לדוגמא, קרן הלוואות לעסקים שוויכוח על גובה הערבות הממשלתית דחה את הקמתה בחודשיים.

59. הנחיות לא אחידות לשמירת ריחוק חברתי לבעלי עסקים ולציבור הרחב
למשל, בשלב הראשון עם תום הסגר השני הוחלט להקל את ההנחיות ולאפשר התקהלויות של עד עשרה אנשים במקום סגור, ועד עשרים אנשים באוויר הפתוח. עם זאת, ההנחיות לא תקפות לבתי עסק, כך שמותר לקבוצת חברים לטייל בטבע או לעשות ספורט בפארק – אך אסור למדריכת טיולים או מדריכת כושר להדריך אותם בתמורה לכסף, וכן גם לחנות עם פחות מעשרה עובדים אסור להיפתח. ההבדל בהנחיות נראה חסר הגיון ופוגע בבעלי העסקים, שלא יכולים להתפרנס.

60. למרות ההסכם הקואליציוני: קבינט הפיוס לא כונס מעולם
הקרעים בחברה הישראלית מתרחבים. בהסכם בין כחול לבן ולליכוד הוחלט להקים קבינט פיוס "שיפעל לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית" – זה לא קרה. אם המפלגות לא האמינו שהקבינט יועיל – הן לא היו צריכות בכלל להחליט להקים אותו. אבל אם כבר הוחלט על הקמתו, אז למה לא לתת אפילו צ׳אנס?

61. הנחיות למנהלי בתי הספר ברחבי הארץ יצאו באיחור ממשרד החינוך
פעמים רבות מנהלי בתי הספר שאחראים על שלומם וחינוכם של התלמידים קיבלו הנחיות על פתיחה, סגירה, קפסולות ועוד מהתקשורת או מההורים. פעמים רבות הם נאלצו להיערך לשינויים באפס זמן.

62. פערים בין ההנחיות של משרד הבריאות למשרד החינוך
כך לדוגמה בשלב מסויים נסגרו בתי ספר אם התגלה בהם חולה מאומת אחד, בזמן שעל פי הניחיות משרד הבריאות נדרשו לפחות שלושה מאומתים.

63. פערים בין הנחיות הרשות להנחיות משרד הבריאות
למרות שמשרד החינוך אסר על כך, היו רשויות מקומיות שאפשרו את העברת הלימודים למרחבים פתוחים בחוץ.

64. משרד החינוך נתן אוטונומיה רחבה למנהלים בשטח אך ללא גיבוי
מנהלי בתי הספר נאלצו למלא את הוואקום הניהולי שנוצר במשרד החינוך עם פרוץ המשבר. הכאוס הוביל ליוזמות מקומיות, רבות מהן מבורכות. אבל ללא גיבוי של המשרד, ללא גורם מתאם – נותרו פערים בתפקוד בין בתי הספר.

65. שר החינוך יואב גלנט סירב להתייצב בפני ועדת החינוך
כמה שבועות לפני פתיחת שנת הלימודים, שר החינוך גלנט החרים ישיבה של ועדת החינוך של הכנסת בנושא היערכות לפתיחת שנת הלימודים, והורה גם לאנשי משרדו לא להתייצב. ההחלטה להחרים את הישיבה התקבלה לאחר שיו״ר הוועדה סרב להיענות לדרישת השר ולדחות את הישיבה. גלנט סרב להתייצב ולענות לשאלות נבחרי הציבור ולתת דין וחשבון.

השר יואב גלנט. לא חושב שהוא צריך לתת דין וחשבון לכנסת ולציבור.

66. משטרת ישראל סירבה להתייצב לדיון בוועדת הפנים והוועדה לביקורת המדינה
בעקבות העלייה בדיווחים על אלימות משטרתית על רקע אכיפת מגבלות הקורונה הלא תמיד יישימות – התקיים לאחר סוכות דיון בכנסת אליו הוזמנו בכירי משטרת ישראל. הדיון היה אמור לעסוק במדיניות המשטרה, בטיפול במפגינים ומפירי הנחיות. אולם בכירי המשטרה סירבו להתייצב בכנסת. בכך נמנע מנבחרי הציבור לבצע את עבודת הפיקוח שלהם, לייצג את הציבור בפני המשטרה, לתווך ואולי אפילו לדרוש את תיקון הנחיות האכיפה לטובת הציבור.

67. מינוי פרויקטור קורונה והכשלתו על ידי גורמים בקואליציה
אחרי חיפושים ארוכים מונה פרופ׳ רוני גמזו לתפקיד פרוייקטור הקורונה. אך הוא מונה ללא סמכויות ברורות, ועד היום לא ברור מה תפקידו הרשמי – מה שהוא כבר מתכון לכישלון. אף שהפרויקטור מונה כדי לנהל את ההתמודדות עם המשבר באופן מקצועי, הממשלה לא תמיד מקשיבה להמלצותיו וחברי קואליציה אף פרסמו הודעות שקראו להחליפו במועמד אחר.

68. דו״ח ועדת הקורונה: הממשלה מקבלת החלטות ללא מידע אמין, מקיף ורלבנטי
דו״ח שפרסמה ועדת הקרונה בראשות ח״כ עופר שלח בחודש מאי מצא כי במהלך החודשיים הראשונים של המגפה לא אספה הממשלה מידע אמין שיעזור לה בתהליך קבלת ההחלטות וההסברה לציבור. ״תרחיש הייחוס לקבלת ההחלטות שעובד במכון גרטנר התבסס על הנחות מתמטיות בלבד לשיעור הדבקה, לא עובדו נתונים מהעולם ולא חושבו הנחות לגבי השפעת הצעדים. התוצאה הייתה תרחיש ייחוס לא רלבנטי, בפועל, גורמים שונים עיצבו "אסטרטגיית יציאה" ללא בסיס עובדתי משותף של ממש. הבלבול הזה הוקרן גם לציבור והגביר את אי-האמון בהחלטות״, כך נכתב בדו״ח.

69. הפרוטוקולים החסויים: חוסר שקיפות בתהליכי קבלת ההחלטות
הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה בנוגע לקורונה חסויים לציבור, וישארו חסויים למשך שלושים שנה. שקיפות ושיתוף ציבור בתהליכי קבלת ההחלטות היו יכולים להגביר מאוד את האמון בשלטון ולהגדיל את שיתוף הפעולה הציבורי עם ההנחיות. אבל הממשלה בחרה להטיל חיסיון ולהותיר את הציבור תלוי בהדלפות ובהודעות יחסי ציבור של פוליטיקאים.

מבקר המדינה אנגלמן מגיש ליו״ר הכנסת לוין דו״ח חסר שיניים על התמודדות משרדי ממשלה עם משבר הקורונה. (שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

70. קבלת החלטות שאינן מגובות בנתונים ואינן מתיישבות גם עם ההגיון הבריא
ביולי ביקשה הממשלה לסגור את בריכות השחיה אף שהנתונים לא הצביעו על סכנת הדבקה מוגברת בהן. ההחלטה בוטלה לבסוף בעקבות התנגדות של ועדת הקורונה של הכנסת, בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון. דוגמאות נוספות הן ההחלטות על סגירת חופי הים, המגבלות השונות שהוטלו על פעילות ספורטיבית ועוד. וגם אם אין נתונים מספקים וההחלטות מתקבלות על בסיס ההגיון הבריא – צריך לתווך זאת לציבור.

איומים במקום הסברים והנגשת מידע
במקום להנגיש מידע, במקום לפנות לציבור ולנסות לגייס אותו, במקום להבטיח סיוע למי שישתפו פעולה – הממשלה נקטה בטקטיקה של איומים על הציבור. במקום לטרוח להציג עובדות, נתונים ומשמעויות היא איימה על הציבור בסגר ללא הרף. והציבור הפסיק, בחלקו הגדול, להקשיב.

להקים ועדת חקירה

הציבור הישראלי עדיין מלקק את פצעי סגר הקורונה השני, אבל כבר עכשיו ניתן לסכם: המשבר ההיסטורי הזה חושף כשלים עקרוניים בהתנהלות המערכות החשובות במדינה, וכשל מנהיגותי וניהולי עמוק. הוא מביא את משבר האמון בין הציבור למנהיגיו לתהומות חדשים.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם השבוע דו״ח חדש העוסק במשבר הקורונה. אולם מדובר במסמך חסר שיניים שלא מבקר את תהליכי קבלת ההחלטות, את הממשלה או הקבינט, ואפילו לא את אנשי הציבור שהפרו את ההנחיות. מי שקורא את הדו״ח יכול לחשוב שאין אחראי על הכשלים המעטים עליהם מצביע אנגלמן. הדו״ח הזה מייצג אולי יותר מכל את מדיניות בת היענה של הממשלה, שמסרבת פשוט ללמוד ולהשתפר.

הממשלה, שהוקמה למען המאבק בקורונה, חייבת להתחיל להכיר בכשלונות שלה, ולקחת אחריות. הגיע הזמן להקים ועדת חקירה – שתבדוק איך הגענו עד הלום, שתפיק לקחים כדי שהרשויות יוכלו להשתפר באופן שיאפשר להתמודד טוב יותר עם המגפה, ואולי למנוע גל שלישי רביעי וחמישי. רשימת הכשלונות שריכזנו כאן יכולה, אולי, להוות נקודת מוצא לעבודתה.

***

70 כשלונות זה לא מעט. אבל יכול להיות שיש עוד כשלים וטעויות שלא חשבנו עליהן, אירועים שלא שמענו עליהם, מידע שלא הגיע לידינו. אם את או אתה חושבים שיש לכם עוד כישלון להוסיף לרשימה – נשמח לשמוע וללמוד. אנא כתבו לנו.

***

מקורות מידע:​

צילומים: הדס פרוש, נתי שוחט, יונתן זינדל, אוליביה פיטוסי, אביר סולטן, תומר נויברג | פלאש 90. אלכס קולומויסקי.