פוסטים

בשורות טובות: מרבית עותרי חופש מידע ניצחו השנה בבתי המשפט

62 אחוז מעתירות חופש המידע שהוגשו בשנה האחרונה התקבלו רק 5.7 אחוז מהעתירות נדחו. כשליש נמחקו 62 אחוז מהעתירות הוגשו נגד רשויות מקומיות הרשויות מזלזלות בחוק, והעותרים מנצחים בבתי המשפט

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| רבקי דב״ש |

משרדי הממשלה ורשויות השלטון – המקומיות והארציות – מחזיקים בידיהם מידע שנוגע לחיים של כולנו. על פי חוק חופש המידע, הרשויות חייבות לענות לפניות ושאלות של אזרחים המבקשים מידע. אולם פעמים רבות אזרחים וארגונים נתקלים בסירוב לענות לפניות שמבקשות מידע. מנתונים שאספתי על החלטות בתיקי חופש המידע בבתי המשפט בשנה האחרונה עולה כי במרבית המקרים בהם המבקש התעקש לעתור לבית המשפט נגד רשות שלא השיבה לו או סירבה לתת לו מידע – היה לו סיכוי גבוה לנצח ולגרום לרשות לשחרר את המידע כתוצאה מהגשת העתירה. 

חוק חופש המידע קובע כי כל אזרח או תושב יכול לפנות כדי לקבל מידע מרשויות ציבוריות. הרשויות מחויבות לספק את המידע אלא במקרים חריגים כגון פגיעה בבטחון, פגיעה בפרטיות, הצורך להשקיע משאבים רבים באיתור המידע ועוד. החוק קובע מסגרת זמנים ברורה. מלכתחילה הרשות נדרשת להשיב תוך 30 יום, אולם יכולה להאריך את המועד בתנאים מסוימים – ובתנאי שהודיעה למבקש בכתב ובאופן מנומק – עד ל-120 יום. 

כאשר הרשות אינה משיבה (אי מתן מענה) או מסרבת למסור את המידע שלא על פי הוראות החוק, המבקש יכול לפנות ולהגיש עתירה לבית המשפט. העתירה נדונה בבית המשפט המחוזי, בשבתו כבת משפט לעניינים מינהליים. 

יותר ממחצית ההחלטות אינן גלויות

ב-1 ביולי 2019, התחלתי לעקוב אחר פרסום החלטות בתי המשפט בעתירות חופש מידע המפורסמים במערכת נט המשפט של הנהלת בתי המשפט. בחלוף שנה מתחילת איסוף ההחלטות, בחנתי את הנתונים. 

במהלך התקופה הצלחתי לאסוף מידע בנוגע ל-210 החלטות מסיימות הליך (פסק דין או החלטה אחרת). מכיוון שבשנה האחרונה לתפקידי כראש היחידה הממשלתית לחופש המידע (שנת 2018) ניתנו 308 החלטות מסוג זה, הנחתי כי ישנם נתונים שאינם נגישים לי. לשם השלמת הנתונים נעזרתי בגיא זומר ובאנדי וורמס, היוזמים של פרויקט "תולעת המשפט" – מיזם להנגשת תיקי בתי המשפט – אשר איתרו מעל ל-400 תיקים שסווגו על ידי המערכת כתיקי "חופש מידע". לאחר הצלבות נוספות, והשלמת מידע מעמותות שהן העותרות העיקריות בתיקי חופש מידע (עמותת עורכי דין לקידום מינהל תקין, התנועה למען איכות השלטון, התנועה לחופש המידע ועמותת הצלחה), הגעתי לבסיס נתונים של 474 החלטות ב-466 תיקים, וזאת מכיוון שבשמונה תיקים התקבלה יותר מהחלטה אחת (לדוגמא החלטות שונות כנגד רשויות שונות באותה עתירה). 

כל הנתונים במאמר מתייחסים לתקופה שבין ה-1 ביולי 2019 ל-1 ביוני 2020. 

כאמור, מתוך 474 החלטות בעתירות שסווגו כעוסקות בחופש המידע, רק 44.4 אחוז (210 החלטות) פורסמו במערכת הנהלת בתי המשפט הגלויה לעיון הציבור. הסיבות לכך, בין היתר: חלק מההחלטות נכתבו על פתקית (אפשרות הקיימת במערכת), ואחרות נכתבו כחלק מפרוטוקול הדיון. שני סוגי מסמכים אלו אינם מפורסמים, כברירת מחדל, במערכת בתי המשפט. התוצאה: יותר ממחצית מההחלטות בעתירות חופש המידע, אינן גלויות לעיני הציבור. עובדה זו מטרידה היות והיא אינה מאפשרת לקבל תמונה מלאה על היקף העתירות לבית המשפט כמו גם לגבי ההחלטה בהן.

מרבית הרשויות אליהן הופנו העתירות היו רשויות מקומיות (62 אחוז), ולאחריהן משרדי הממשלה (כ-32 אחוז). מרבית העתירות בשנה האחרונה הוגשו על ידי עמותות (כ-67%) וכרבע מהעתירות (25%) הוגשו על ידי אנשים פרטיים.

בין העמותות שהרבו להגיש עתירות נמצאת ״עורכי דין לקידום מנהל תקין״, הפועלת להגביר את המנהל התקין בשלטון המקומי, בעיקר ברשויות ערביות, ועושה שימוש בחוק חופש המידע על מנת לחשוף ליקויים בפעולתן. עמותה זו הגישה במהלך השנה שנבחנה כ-48 אחוז מסך עתירות חופש המידע. היות וכמעט כל העתירות שהגישה (למעט ארבעה) היו נגד רשויות מקומיות, עמותה זו משפיעה באופן ניכר על אופי העתירות בתחום חופש המידע במיוחד ביחס לתמונת המצב בשלטון המקומי.

הרשויות נכשלות – העותרים מנצחים

בחינה של תוצאות ההליך השיפוטי חושפת את הצלחת העותרים בתחום זה – כתמונת מראה לכשל של הרשויות, במיוחד בשלטון המקומי, ביישום הוראות חוק חופש המידע: כמעט שני שליש מהעתירות התקבלו על ידי בית המשפט באופן מלא או חלקי. 

עוד ב"שקוף":

תוצאות ההליך השיפוטי נחלקות לשלוש קטגוריות: העתירה התקבלה באופן חלקי או מלא (ביהמ״ש קיבל את עמדת העותרים נגד הרשות הציבורית באופן מלא או חלקי), העתירה נדחתה (ביהמ״ש קיבל את עמדת הרשות הציבורית), העתירה נמחקה (בשל טעמים טכניים, או בגלל שעצם הגשת העתירה הובילה למענה מצד הרשות. אם המידע גלוי ובית המשפט פסק הוצאות לטובת העותרים, נדע כי העתירה היא שהובילה לטיפול ראוי יותר בבקשת חופש המידע).

בעתירות שהיו פתוחות בפני סיווגתי את תוצאות ההליך בעצמי. בתיקים שלא פורסמו, ונאספו על ידי "תולעת המשפט", התוצאה לקוחה מהאופן בו הנהלת בתי המשפט סיווגה את תוצאות ההליך.

מן הנתונים עולה כי 62 אחוז מהעתירות התקבלו על ידי בתי המשפט ורק 5.7 אחוז מהעתירות נדחו. אולם, כשליש מהעתירות, 32.3 אחוז, נמחקו ויש לנו לגביהן מידע מועט. ההחלטות במרבית העתירות שנמחקו (145 מתוך 153) לא פורסמו. הדבר מקשה לנתח את תוצאות ההליך השיפוטי, ומטריד במיוחד לאור היקף העתירות שנמחקו.

עם זאת נדמה כי גם בחלק לא מבוטל מן העתירות שנמחקו הפנייה לבית המשפט התקבלה לטובתו של העותר. לאחר השלמת מידע ביחס ל-50 החלטות מסוג זה, עלה כי ב-31 מהן הוטלו הוצאות לטובת העותרים, כלומר שהעתירה היתה מוצדקת בעיני בתי המשפט. כמו כן, מצאתי עוד 17 תיקים שבהם ההחלטות היו בעד העותרת, אולם הוחלט שלא לפסוק הוצאות. בשתי החלטות בלבד מתוך העתירות שנמחקו והמידע לגביהן הגיע לידי, בית המשפט התבטא או פסק כנגד העותרת.

ככל שהתמונה הזו משקפת את המציאות גם לגבי יתר 103 העתירות שנמחקו, היקף ההצלחות של עותרים בבתי המשפט כנגד רשויות על אי קיום הוראות חוק חופש המידע, גבוה במיוחד.

היקף פרסום ההחלטות (מספר ההחלטות מסיימות הליך מתוך 466 תיקים)

ניתן לבחון את הצלחת העתירות בתחום חופש המידע גם על בסיס פסיקת ההוצאות בהליך. בשל בעיית הנגישות למידע, יש בידי נתונים אודות 339 החלטות, שהן 71.5% מכלל ההחלטות בשנה שנבחנה. על פי הנתונים, ב-269 מקרים (79 אחוז מהמקרים בהם נפסקו הוצאות) ההוצאות נפסקו לטובת העותרים. רק ב-11 מקרים, כ-3 אחוז מכלל ההחלטות בהן נפסקו הוצאות, הן נפסקו כנגד העותרים. ב-59 מקרים (כ-17 אחוז) הוחלט שלא לפסוק הוצאות, אולם מקריאת ההחלטות עולה כי למעט במקרה אחד, העתירות הסתיימו לטובתם של העותרים.

בשורה התחתונה: מניתוח נתוני פסיקת ההוצאות בעתירות ניתן להסיק כי בעתירות לגביהן יש לנו מידע, מרבית ההחלטות, באופן מובהק (כ-96 אחוז), נפסקו לטובת העותר.

למה צריך להגיע לבית משפט?

על אופי עתירות חופש המידע, ניתן גם ללמוד מהיקף העתירות שנדרש לקיים בהם דיון בפני השופט. בהליך מינהלי ניתן לקבל הכרעה שיפוטית בתיק גם ללא קיום דיון בפני השופט. 

כאמור, חוסר השקיפות ופרסום המידע האחיד לגבי תיקי בתי המשפט ותיקי חופש המידע בפרט, מקשים עלינו לקבל מידע מספק. אולם, ניתן להתרשם מהנתונים שהשגנו, במקרה זה בנוגע ל-199 החלטות, על האופי הייחודי של עתירות חופש מידע.

מהנתונים עולה כי רק ב-29 מקרים (כ-15%), נדרש דיון אצל השופט.

נתון זה מעלה ספק האם המחלוקת בין העותר לבין הרשות הציבורית היתה צריכה להפתר בבית המשפט או שישנן דרכים אחרות, יעילות וזולות יותר הן לעותר והן לרשות, להגביר את הציות של הרשויות הציבוריות להוראות החוק.

בנוסף, בחנתי גם את העילה הראשונית לפניה לבית המשפט. מתוך 180 החלטות לגביהן היה לי מידע בנושא, ב-83 אחוז מהעתירות הפניה לבית המשפט נעשתה מכיוון שהרשות כלל לא השיבה למבקש המידע. בעתירות אלו אחוזי ההצלחה של העותרים גבוהים ביותר, והם משתקפים הן בתוצאות ההליך והן בפסיקת ההוצאות. מהנתונים (החלקיים) שבידי עולה כי 98.7 אחוז מעתירות על אי מתן מענה התקבלו על ידי בתי המשפט.

בין הממשלה לרשות המקומית

בניגוד לממשלה, בה קיימת היחידה הממשלתית לחופש המידע המסדירה את פעילות הרשויות בתחום וניתן לפנות אליה בהגשת תלונה על אי מתן מענה, אזרחים שמבקשים מידע מהשלטון המקומי ולא נענים, יכולים לקבל סעד רק מבית המשפט. 

הדבר ניכר גם כאשר משווים את תוצאות ההליכים נגד הממשלה אל מול אלו המתנהלים נגד רשויות מקומיות. כ-96 אחוז מהעתירות שהוגשו נגד רשות מקומית – התקבלו. רק 1.6 אחוז נדחו. לעומת זאת, בעתירות נגד הממשלה, רק כ-23 אחוז מהעתירות התקבלו וכ-12 אחוז – נדחו. החלק הארי של העתירות נגד הממשלה – 72.3 אחוז – נמחק.

מחיקת עתירה מעידה לא פעם על כך שהעותר קיבל את מבוקשו בעקבות הפנייה לבית המשפט. מהנתונים ניתן ללמוד כי, לפחות על פניו, הממשלה משתדלת לקדם הבנה או תיקון בעתירות חופש מידע עוד בטרם הן מגיעות למיצוי ההליך השיפוטי ומתקבלת החלטה – מה שאינו מתקיים ברשויות המקומיות.

מהנתונים עולה כי הרשויות המקומיות נוטות להפריותר אתהחוק ולא לענות כלל על בקשות חופש מידע בהיקפים גדולים יותר מאשר משרדי הממשלה. כ-96 אחוז מהעתירות הוגשו במהלך השנה נגד רשויות מקומיות מסיבה של אי מענה לפניה לבקשת מידע, וזאת לעומת כ-39 אחוז מהעתירות שהוגשו נגד משרדי ממשלה. ניתן להסביר את הפער בין הארצי למקומי גם בכך שלרשות אזרח או תושב המבקש לטפל באי מתן מענה על ידי הממשלה עומדת האפשרות לפנות ליחידה הממשלתית, דבר שפעמים רבות מייתר את הצורך בפנייה לבית המשפט ואינו קיים כלל כשמדובר ברשויות מקומיות

להשקיף את החלטות בית המשפט

קיים כשל באופן פרסום הנתונים על ידי בתי המשפט בהחלטות בעתירות חופש המידע. קשה ללמוד, לקבוע מסקנות ולהפיק לקחים כאשר מידע רב אינו מפורסם ונגיש לציבור ורמת השקיפות כל כך נמוכה. 

הנהלת בתי המשפט, והשופטים היושבים בדין צריכים לפעול על מנת להנגיש את נתוני עתירות חופש המידע כדי שניתן יהיה לשפר את תחום השקיפות השלטונית, החשוב לשמירה על מנהל תקין. בלי מידע קשה מאוד להפיק מסקנות ולהתקדם.

* * *

רבקי דב"ש היא יועצת ומרצה בתחום הממשל והטכנולוגיה, שהקימה ועמדה בראש היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים.

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

 

שקיפות במקום איומים: כך צריך לנהל את המאבק בקורונה

מתחילת משבר הקורונה הממשלה זרעה פחד, הייתה לא עקבית והעלימה מהציבור נתונים ופרוטוקולים ● המומחים מזהירים: "אנשים מרגישים שאין משמעות להקרבה שלהם ומפסיקים להאמין בנגיף" ● אפשר אחרת: מדינות כמו סינגפור וניו זילנד הוכיחו שהשקיפות עוזרת לניהול המשבר ● רשימת הכשלים – והשינויים שהציבור זקוק להם כדי לפתוח דף חדש

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול | 

דמיינו שאתם נוסעים ברכב בדרך לעבודה. הבוקר יצאתם מהבית קצת מאוחר מידי, ככה שאתם ממהרים. אתם בלחץ ונוהגים בחיפזון כדי לנסות להקטין את האיחור הצפוי, אך מרחוק נגלה אליכם לאיטו הנורא מכל: טור בלתי-נגמר של מכוניות שבקושי זזות משתרך עד האינסוף, ואתם דוהרים לכיוונו. כבר מאוחר מידי לשנות מסלול אז אתם מתגלגלים בייאוש לתוך הפקק. ככל שהרכב מאט, הלחץ והעצבים מתגברים. כמה זמן תהיו כאן? בכמה זמן תאחרו? מה תודיעו בעבודה? 

(צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

רגע לפני התמוטטות, אפליקציית וויז מודיעה לכם לפתע: "זמן מוערך בפקק: 15 דקות". אתם מתבאסים, המתנה לא קצרה לפניכם, אבל באופן משונה חשים תחושת הקלה מסוימת. מה שהיה נראה עד לפני רגע כמו המתנה אינסופית – הפך עכשיו לספירה לאחור, עם גרף התקדמות מוחשי. אתם גם יודעים בדיוק כמה זמן תאחרו, אז אתם יכולים להתקשר להודיע. בינתיים גם אפשר להאזין לפודקאסט ולהוריד לחץ.

עוד ב"שקוף" על ניהול משבר הקורונה:

"אחד הצרכים הכי בסיסיים שיש לנו כבני אדם הוא הצורך בתחושת שליטה", מסביר הפסיכולוג ההתנהגותי אלכס שילמן. "הקורונה היא הפקק. ככל שהשלטון ומקבלי ההחלטות יספקו לנו יותר מידע לגביו ויצליחו לייצר אצלנו תחושת שליטה – כמו שאפליקציית וויז מייצרת למשתמשיה מידע לגבי הפקק – נצליח לעבור אותו רגועים ומרוצים יותר".

הפסיכולוג אלכס שילמן. "מדדים ברורים מייצרים תחושת משמעות להקרבה שלנו"

מאז תחילת משבר הקורונה תהליכי קבלת ההחלטות נראו כמו ההפך המוחלט מההודעה הכנה של וויז על הפקק המתארך. בחלק מהמקרים הממשלה כלל לא אוספת נתונים על "הפקק" ולכן גם אינה מתבססת עליהם בקבלת ההחלטות. שר הבריאות אדלשטיין אף אמר לאחרונה כי הדרישה לקבל נתונים מדויקים היא "ילדותית".

יותר ויותר מומחים מבהירים כעת – משבר הקורונה הוא התנהגותי. שילמן מסביר כי כשאנו מתנהלים בחוסר ודאות וללא תחושת שליטה אנו הופכים לאומללים והרווחה הכללית שלנו, או ה"well being" שלנו כפי שהוא מכנה זאת, פוחתת. יחד איתה פוחתת גם המוטיבציה שלנו להישמע להנחיות הקורונה וגם האמון בנבחרי הציבור. המשוואה פשוטה: אם מנווטי הדרך לא ינהגו בשקיפות מול הציבור, הם לא יקבלו את שיתוף הפעולה ההכרחי למאבק בנגיף. 

אבל יש תקווה: פרופ' גמזו, פרויקטור הקורונה החדש, הבטיח לפעול בשקיפות ומקצועיות מול הציבור, ובנאומיו הוא מדבר על השקיפות פעם אחר פעם. נציין כי כשהיה מנהל בית החולים איכילוב, פרופ' גמזו נהג לפרסם את יומנו לציבור, כך שניתן לקוות שימשיך לפעול בשקיפות עצמית גם כפרוייקטור הקורונה. 

לאחרונה אף הצטרפנו לחתימה על מכתב בשם ארגונים מכל קצוות הקשת הפוליטית, שפונים לגמזו בבקשה לפעול בשקיפות בניהול המשבר. אז מה אנחנו מצפים מההנהגה לעשות אחרת ואיך זה נראה במדינות אחרות בעולם?

1. יצירת תרחישים מוגדרים מראש בטווח הקצר

מה הבעיה?

תארו לכם שהייתם יכולים לצפות ברשימת תרחישים שמתארת את עתידכם: במידה שיהיו כך וכך חולים, המסעדה שלך לא תיפתח. במידה שקצב התחלואה יגדל, תחזרי לעבוד מהבית או תצאי לחל"ת. 

כיום, משרד הבריאות לא מגדיר לציבור באופן ברור אילו מקרים מובילים לאילו הגבלות, מה שמוביל לחוסר ודאות ותחושת כאוס. לא ברור מה גורם לממשלה להחליט על סגירת מקומות בילוי או צמצום התקהלויות, מדוע סוגרים בתי עסק ומתי יסגרו את חופי הים. בחודשים האחרונים ראינו שגם כשניתנו ההנחיות, הן השתנו או בוטלו עוד לפני שנכנסו לתוקף – מה שהוכיח שאין כללים מוגדרים לסגירה או פתיחה.

מתי למשל זה קרה?

לפני כחודש הוחלט לסגור את המסעדות. המסעדנים זעמו וחלקם איימו שלא ישמעו להנחיות, כי לא היה ברור להם מדוע הם צריכים לסגור את העסק בזמן שמקומות עם פוטנציאל הדבקה דומה ממשיכים לפעול. איומי המסעדנים עבדו ובאותו יום שבו סגירת המסעדות הייתה צריכה להיכנס לתוקף – היא בוטלה

גם קניות מוגזמות הן תוצאה של חוסר ידיעה ביחס למצב (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

"ברגע שיש זיגזגים בהנחיות ותחושה שהכול פוליטי, שמי שמושך חזק יותר מקבל יותר – אנשים מרגישים שאין משמעות להקרבה שלהם", מסביר הפסיכולוג שילמן. "למה שאני אקריב, למה שאני אסגור את העסק, אם זה לא משרת בעיה גדולה שכולנו שותפים לה?"

איך פותחים דף חדש? 

על הממשלה לייצר תרחישים עם הגבלות בהתאם למדדים מוגדרים מראש, ולפרסם אותה לציבור. התרחישים צריכים לאפשר היערכות מראש: אילו מצבים יובילו לאיזה צעדי מנע, ואילו התפתחויות חיוביות יובילו להסרתם. "מדדים ברורים הם כלי נהדר, כי הם יגרמו לי להרגיש טוב יותר ובטוח יותר", מסביר שילמן. "הם מייצרים תחושת אמון ושקיפות, ותחושת משמעות להקרבה שלנו".

רוחות של שינוי. רוני גמזו, פרויקטור הקורונה (צילום: אוליבר פיטוסי פלאש 90)

בנושא הזה חלה התקדמות: לאחרונה הכריז פרופ' גמזו על "תכנית הרמזור". גמזו אמנם לא ירד לפרטי התכנית, אך מהפרטים שניתנו עד כה נראה כי היא עונה על הצורך שלנו בתחושת שליטה ומאפשרת לציבור להתכונן מראש. על פי התכנית, ערים יהיו מחולקות לצבעים: אדום, כתום, צהוב וירוק, לפי רמת התחלואה בהן. ההגבלות יוטלו על כל עיר בהתאם לצבע שלה.

מה קורה בעולם?

בניו זילנד הציגה ראש הממשלה ג'סינדה ארדרן את אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה עוד בחודש מרץ. מדובר על תכנית של ארבעה שלבים, והוסבר לציבור לגבי כל שלב מה תהיה תמונת המצב מבחינת התפרצות הנגיף, מה יהיה סגור, וההשלכות על הריחוק החברתי. 

2. פרסום נתונים לציבור

מה הבעיה?

 אחת הבעיות הגדולות ביותר בניהול משבר הקורונה בישראל הוא היעדר שקיפות ביחס למצבנו. המדינה נהגה שלא לפרסם את נתונים אודות ההדבקה בנגיף או מוכנות בתי החולים, ולעיתים אף התגלה שמשרדי הממשלה כלל אינם אוספים את הנתונים הללו. אבל זה לא נגמר כאן: דיוני הממשלה בנושא חסויים ונשלחים לארכיון לעשרות שנים. 

"כשאין נתונים לגבות בהם את ההחלטות, עלולה להתקבל תחושה קשה בציבור – של חובבנות מצד מקבלי ההחלטות", טוען מוטי שרף, מומחה לניהול משברים. "לאחרונה הייתה תחושה בציבור שההנחיות לא ניתנות מתוך העמקה, אלא מתוך שליטה. יותר מזה – הציבור הבין שאם סקטור הפעיל לחץ – הוא ישנה את ההקלות. כך נוצר חוסר אמון. למה מופעי תרבות לא ומסעדות כן?"

מתי למשל זה קרה?

לצערנו לא חסרות דוגמאות. בתחילת המשבר גילינו כי אין נתונים לגבי כמות מכונות ההנשמה בישראל. לאחר מכן נוכחנו לגלות כי משרד הבריאות העביר נתונים שונים לסגן שר הבריאות יואב קיש ולחברת הכנסת יפעת שאשא-ביטון לגבי כמות הדבקה בבריכות. משרד הבריאות השיק אתר בו ניתן לקבל נתונים לגבי מצב הקורונה בישראל רק לפני חודשיים, אחרי שחלפו שלושה חודשים מתחילת המשבר.

יפעת שאשא ביטון. התעקשה לקבל נתונים (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

מנכ"לית עמותת "מדעת" לקידום בריאות הציבור אדוה לוטן, סיפרה כי כבר מתחילת המשבר עיתונאים התלוננו בפניה כי לא הייתה להם גישה למידע וכי הם לא מקבלים תשובות ממשרד הבריאות. "עיתונאים ביקשו ממני להעביר להם דוחות במקום שהמידע יהיה פתוח ויזרום", היא העידה. "זה גורם לחוסר אמון במשרד".

איך פותחים דף חדש?

על מקבלי ההחלטות לאסוף נתונים ולפרסם אותם לציבור ולעיתונאים באופן מסודר ובהיר. עליהם להתייחס ברצינות לדרישה לשקיפות בנתונים ובהליך קבלת ההחלטות ואף לשקול להגביר את השקיפות מעבר לרגיל בעת המשבר.

יחד עם זאת, לוטן הדגישה כי "במשבר הקורונה ההחלטות לא תמיד יכולות להתקבל על סמך נתונים קונקרטיים, כי בעת משבר לא תמיד אפשר לחכות עד שייאסף מספיק מידע. אין לנו זמן להרשות לעצמנו לעשות זאת".

שלטים עם מסר חיובי עובדים טוב יותר (צילום: אלכס פרפורי)

גם לכך יש פתרון: לייצר מצב בו הציבור יודע על סמך מה התקבלו ההחלטות, גם אם מדובר בהחלטות שהתקבלו על בסיס הערכות ולא על נתונים. "לפעמים צריך לקבל החלטות רק על בסיס שיקול דעת והסקת מסקנות", ממשיכה לוטן. "זה בסדר, וזה חלק מהעניין של קבלת החלטות בעת משבר – אבל אני חושבת שמשרד הבריאות כשל בהסברה בנושא הזה. ברגע שהשיקולים לא מוסברים בצורה מספיק טובה, אמון הציבור מתמסמס".

לדברי לוטן, משרד הבריאות מאוד השתפר בפרסום נתוני הקורונה ה"יבשים" לציבור. המשרד מפרסם תמונת מצב כללית מפורטת, בה ניתן לראות בבירור כמה נדבקים יש, היכן הם, ועוד.

מה קורה בעולם?

המכון הלאומי לבריאות הציבור בהולנד (RIVM) עורך מספר מחקרים בנוגע לקורונה. המחקרים עוסקים למשל בדרך בה תופס הציבור את משבר הקורונה, על המוטיבציה להשמע להנחיות, חיסונים, השפעת הנגיף על משפחות וצעירים, קורונה ומי הביוב, ועוד. 

כל המידע בנוגע למחקרים פתוח לציבור: מה מטרת המחקרים, מי החוקרים שעוסקים בכל נושא, על אילו מודלים הם מתבססים וכו'. המחקרים עודם מתנהלים, אך המכון מעדכן בכל כמה שבועות כיצד התקדם כל מחקר ומה תוצאותיו עד כה. את חלק מההסברים על המחקרים מלווה גם סרטון, באנגלית או הולנדית, שמסביר על המחקר ומטרתו. 

באתר של המכון גם מסבירים מדוע חשוב להתבסס על מודלים ועל מחקרים באופן כללי בהתמודדות עם נגיף הקורונה, וניתן לקבל מידע בנוגע לְמה מחשבים במכון באמצעות אילו מודלים ולמה.

3. תכנון לטווח ארוך 

מה הבעיה? 

נראה כי הקורונה הולכת ללוות את חיינו לתקופה של כמה שנים. עד שיימצא חיסון אפקטיבי, עלינו ללמוד לחיות לצד הנגיף. כרגע לא ברור האם ממשלת ישראל מכינה תכנית ארוכת טווח שתבטיח שגרת חיים נורמלית ויציבה לצד הקורונה. תכנית ארוכת טווח כזו כמובן לא תוכל לספק ודאות מלאה, אך היא תספק לציבור ביטחון ותחושת סדר ושליטה.

"אנחנו לא במשבר בריאותי, אלא במשבר של התנהגות אנושית", הדגיש שרף. "צריך להביא את הציבור למצב בו הוא מתרגל לשגרת הקורונה, הוא צריך לחיות איתה באושר ועושר. אם מקבלי ההחלטות לא יצליחו להביא את הציבור למצב בו הוא יכול לחיות וגם להתפרנס בזמן הקורונה – זה בוודאי לא יעבוד".

למידה מרחוק. כדי להתרגל לשגרה לצד הקורונה אנחנו זקוקים לתכנית לטווח ארוך (צילום: חן ליאופולד, פלאש 90)

הפסיכולוג שילמן מוסיף כי תכנון לטווח ארוך יעזור לגייס את הציבור להישמע להנחיות. "כולנו מסוגלים 'לסבול' קצת למען מטרות לטווח ארוך, אם אנחנו יודעים מה המטרה, לכמה זמן פחות או יותר אנחנו צריכים 'לסבול' עבורה ומה יהיו הפירות ממנה", הוא אומר.

איך פותחים דף חדש?

פרסום תכנית שתיתן לציבור ודאות לגבי החיים לצד הקורונה בחודשים הקרובים.

מה קורה בעולם?

סינגפור פרסמה תכנית של שלושה שלבים להתמודדות עם הנגיף. שלב מספר שלוש, כך נכתב באתר הממשלה, הוא "הנורמלי החדש" – זאת אומרת, החיים הנורמלים החדשים. הממשלה הצהירה שהיא רוצה להצליח להישאר בשלב השלישי עד שימצא חיסון לקורונה.

4. הסברה והנגשה חכמה – במקום הפחדה

מה הבעיה? 

ההבנה כי המשבר הוא התנהגותי מובילה לשאלה: מהי הדרך הטובה ביותר לייצר אמון בקרב הציבור כדי שישתף פעולה ויישמע להנחיות? בישראל נראה כי בחרו בטקטיקה של הפחדה: מאיימים על הציבור בסגר, מחלקים קנסות גבוהים ומאשימים את הציבור בחוסר ציות לכללים. 

אך לדברי מומחים, הפחדה אינה יעילה לטווח ארוך ולא מולידה שינוי התנהגות. "מקבלי ההחלטות שוכחים שהסכנה בקורונה היא לחלוטין לא מוחשית", מסבירה לוטן. "לכן, אנשים תופסים את הנגיף כפחות מסוכן: החולים לא נמצאים סביבנו, הכול קורה מאוד לאט, לוקח שבועיים שלושה עד שאנשים מתים. כל אלה מאוד משפיעים על איך שאנשים תופסים את רמת הסיכון. מה גם שהציבור הישראלי רגיל להתמודד עם מצבים מפחידים, אז הנגיף נתפס כאיום קטן יותר. 

חוסר הבנה של המצב גורם לאנשים להפסיק להאמין בנגיף (צילום: נתן רושנסקי)

"במקום להתמודד עם הבעיה הזו, הלכו על טקטיקה קלה יותר: הפחדה. אבל בתחום בריאות הציבור ידוע שהפחדה פחות אפקטיבית. כשבודקים איך אפשר לגרום לאנשים לא לשתות, לא לעשן, לחסן את הילדים שלהם – הניסיון מוכיח שהפחדה עובדת לטווח קצר ואז מפסיקה להשפיע".

חוסר שקיפות והיעדר הסברה תוך הפחדה מוגזמת – הופכים לקרקע פוריה לתיאוריות קונספירציה. "חוסר הבנה של ההנחיות עלול לגרום לי לייצר דרכים אלטרנטיביות לתחושת שליטה, כמו למשל להתחיל לא להאמין בנגיף", מתאר שילמן. "יש לי מכרה שאמנם מסתובבת עם מסכה על הפנים, אבל אומרת שהיא בכלל לא מאמינה בקורונה. זה מגיע כניסיון להשיג תחושת שליטה". 

איך פותחים דף חדש?

שקיפות בנתונים אינה מספיקה, יש להשקיע בהסברה חכמה וביצירת רגשות חיוביים בציבור בהתמודדות מול הנגיף. פרסום של טבלת אקסל עמוסת נתונים הוא נהדר – אך לרוב הציבור אין את הכלים לנתח אותו ולהסיק ממנו מסקנות. לכן על הממשלה להשקיע משאבים בהנגשת המידע לציבור באופן שכל אחד ואחת יכולים להבין.

משימת ההנגשה היא לא עניין של מה בכך – חשבו על כל המילים המסובכות שכולנו למדנו בחודשים האחרונים. "מדובר באירוע שמחייב שימוש באלמנטים מתחום תקשורת המדע. צריך להסביר לציבור מושגים מסובכים, כמו 'מקדם הדבקה' 'קצב הכפלה' ועוד", מדגישה לוטן, מנכל"ית "מדעת". "אנשים בתחום הזה יודעים לקחת את המושגים המקצועיים ולהוריד אותם לקרקע בלי לפספס את הנתונים החשובים – מה שעלול לקרות כשנעזרים באנשי מדיה שאינם אנשי מדע".

כך למשל, אנשי עמותת "מדעת" הצליחו להפוך הסבר מסורבל של משרד הבריאות לגבי הנחיות חדשות לחקירות אפידימיולוגיות, לתרשים זרימה ברור. לדברי לוטן, התרשים הפשוט והמקצועי הפך ויראלי, ואף שימש את משרד הבריאות בהמשך.

מה קורה בעולם? 

באתר הקורונה של ממשלת סינגפור, הממשלה יצרה דפי הסברה עם גרפיקות וסרטונים לגבי מצבים רבים ושאלות לגבי הקורונה. בחלק מהם נכתב בפירוט איך להתנהג בסיטואציות שונות לגבי ההנחיות החדשות. לדוגמה: "איך להישאר בטוחים כשאוכלים בחוץ", "איך להישאר בטוחים כשנפגשים עם חברים טובים", וגם "הבסיס המדעי שמאחורי עטיית מסכה". בתוך העמודים יש גרפיקות פשוטות וסרטונים עם הסברים לכל הנ"ל.

5. דוגמה אישית

מה הבעיה? נבחרי הציבור שלנו נתפסו שוב ושוב מפרים את הנחיות הקורונה שהם עצמם קבעו. ההתנהגות הזו של נבחרי הציבור מחלישה מאוד את האמון בהם ובהנחיות שהם נותנים ומעודדת אי-ציות. 

מתי למשל זה קרה?

בתקופת הסגר בפסח, בזמן שכולנו עשינו סדר פסח בזום ושלחנו פרחים לסבא וסבתא מרחוק – נבחרי ציבור בכירים סעדו עם בני משפחתם בניגוד להנחיות. ביניהם: ראש הממשלה נתניהו, נשיא המדינה רובי ריבלין ושר הבריאות דאז, יעקב ליצמן (יהדות התורה) – שגם הפר הנחיות נוספות של הקורונה. 

שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן. הפר בעצמו הנחיות בזמן הסגר

"כשראש הממשלה מצפצף על ההנחיות, הציבור כמו אומר 'רגע אנחנו צריכים לספוג את כל החרא הזה – והם עושים מה שהם רוצים?'" הסבירה אדוה לוטן. "זה פוגע ברצון שלנו לעמוד בהנחיות וכמובן פוגע באמון הציבור בנבחרים. הרי אם ראש הממשלה לא עומד בהחלטות שהוא מקבל – אז אולי הן לא באמת נחוצות?"

איך פותחים דף חדש? 

פשוט מאוד – נבחרי ונבחרות הציבור חייבים לעמוד בהנחיות כל הזמן. הם צריכים לשמש דוגמה מופתית להתנהגות של שמירה על ההנחיות, מפני שהם אלה שמנהיגים את הציבור ומובילים את המאבק בקורונה. הם הפנים של המאבק. אם הם לא יעמדו בהנחיות, המוטיבציה הציבורית לעמוד בהנחיות תיעלם. נבחרי ציבור שנתפסים באי-עמידה בהנחיות, כאילו נתפסו בשקר לציבור.

מה קורה בעולם?

ישראל היא לא המדינה היחידה שבה נבחרי הציבור פעלו כך, אך נראה שבמקומות אחרים בעולם אירועים כאלה לא עוברים לסדר היום. 

כך למשל, שר הבריאות של ניו זילנד התפטר לאחר שנתפס מפר את הסגר שהוטל על המדינה: השר לשעבר, דיוויד קלארק, נתפס כשהוא רוכב על אופניים בהרים וגם יצא לטיול בחוף עם בני משפחתו בזמן סגר שהוטל על המדינה. בסקוטלנד התפטרה ראש מערך הבריאות קתרין קלדרווד, לאחר שנסעה לבית הנופש שלה – למרות שהנחתה את הציבור לא לצאת מהבית למטרות בלתי-חיוניות. 

6. עקביות במסרים

מה הבעיה?

לא פעם אנו עדים לקבלת החלטות סותרות: הממשלה מקבלת החלטה ולאחר כמה ימים משנה אותה או מפרסמת הנחיה נוספת, שסותרת את ההנחיות הקודמות. גם שרים ופקידי ממשלה בכירים נמצאו סותרים אחד את השני לא פעם באופן פומבי. חוסר העקביות במסרים מוביל לבלבול ולחוסר הבנה של ההנחיות בקרב הציבור.

מה למשל קרה?

כשנפתחו בתי הספר מחדש יחד עם עוד מספר הקלות, הממשלה הקפידה לשמור על אווירה זהירה בציבור. חרף זאת, השר אדלשטיין הודיע כי בעקבות גל חום שפקד את ישראל בדיוק בימי פתיחת בתי הספר – ניתן לא לעטות מסכות במשך שלושה ימים.

שר הבריאות, יולי אדלשטיין. העביר הנחיה מבלבלת שסתרה הנחיות קודמות

"ברור שהנחייה כזו מנוגדת לכל חוות דעת המקצועיות", מסבירה אדוה לוטן. "המסר שעבר לציבור בהנחייה הזו הוא שאפשר להיות בלי מסכות למשך כמה ימים. ברור שזה לא נכון ופוגע בהתמודדות עם הקורונה. הבעיה היא שזה מסר שמאוד קשה להתאושש ממנו בהמשך".

איך פותחים דף חדש?

על מקבלי ההחלטות לייצר אחידות במסרים לגבי הקורונה, ולהקפיד כי כל הדוברים מול הציבור מקפידים ליישר קו. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

מצעד השרים שלא הגישו בזמן הצהרות הון לשנת 2020 

בדיקת שקוף: תריסר שרים וסגני שרים, ביניהם גם ראש הממשלה נתניהו, לא הגישו עדיין את הצהרות ההון שלהם לשנת 2020. מדובר באחד מכלי השקיפות הבודדים שעומדים לרשות מבקר המדינה, שתפקידו לפקח על נבחרי הציבור. מי הם השרים המאחרים?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

כל שרי הממשלה מחוייבים להגיש למבקר המדינה הצהרות הון עד שישים ימים לאחר כניסתם לתפקיד. שישים הימים של שרי הממשלה ה-35 תמו בדיוק לפני חודש, ב-17 ביולי. אולם עד לרגע זה 12 שרים וסגנים ובכללם ראש הממשלה נתניהו וראש הממשלה החלופי ושר הבטחון גנץ, לא הגישו הצהרות.

מחצית מחברי הממשלה המאחרים בהגשת ההצהרה (צילומים: פלאש 90)

המשמעות: מדובר בפתח להתנהלות מושחתת. התנהלות השרים מונעת ממבקר המדינה וממערכות אכיפת החוק לבצע את תפקידם כראוי, לפקח על ההון ולוודא שהאינטרסים הכלכליים הפרטיים שלהם לא משפיעים על שיקול דעתם בקבלת החלטות, שמשפיעות באופן ישיר על החיים של כולנו. 

מעקב "שקוף" על הצהרות ההון של נבחרי הציבור:

כשהשרים מגישים הצהרת הון למבקר המדינה הוא יכול לבדוק אותה לעומק ולהבין בכמה גדל ההון שלהם מהשנה שעברה והאם גדול באופן חריג שלא תואם את שאר הכנסותיו. הוא היחיד שחשוף למידע הזה ומפקח עליו, ויכול למנוע שחיתות מבכלל להיוולד. לכן מי שלא מגישים הצהרת הון – פשוט מסכנים את כולנו ואת עצמם בשחיתות.

הרשימה השחורה

1. ראש הממשלה בנימין נתניהו (ליכוד): מנרמל את הצפצוף על המבקר

ראש הממשלה נתניהו מעכב שוב ושוב את הגשת הצהרות ההון שלו למבקר המדינה. כך למשל, במשך תקופה ממושכת הוא לא היה מוכן את הצהרת ההון שלו לשנת 2019. היו לכך השלכות כבדות. בשל העיכוב, למשל, ועדת המימון לא אישרה לו קבלת מימון לניהול הגנתו המשפטית ממקורבו המליונר ספסנר פרטרידג'. בסופו של דבר, נתניהו הגיש באיחור את הצהרת ההון שלו ל-2019. 

רה"מ ורה"מ החלופי נותנים דוגמה אישית רעה לכל הממשלה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

התנהלותו של ראש הממשלה מהווה דוגמה אישית רעה לשאר השרים בממשלתו. ואכן, בפועל, רבים מהם אימצו נורמות דומות ומזלזלים בדרישות השקיפות של מבקר המדינה. פנינו למשרד ראש הממשלה וביקשנו לברר מתי הוא מתכנן להגיש את הצהרת ההון שלו, ומה תגובתו לאיחור, אולם ממשרד רה״מ לא נמסרה תגובה. 

2. שר הביטחון וראש הממשלה החלופי, בני גנץ (כחול-לבן): האלטרנטיבה מזלזלת

זו הפעם הראשונה שבה השר גנץ מתבקש להגיש את הצהרת ההון שלו למשרד המבקר. אולם גם ראש הממשלה שמתיימר להוות אלטרנטיבה שלטונית נקייה משחיתות מזלזל בנהלי השקיפות. גנץ שעדיין לא הגיש את הצהרת ההון שלו, גם לא פנה כדי לבקש הארכה במועד ההגשה. 

מלשכתו של שר הבטחון נמסר בתגובה כי: "הנושא נמצא בטיפול עקב התאמות שנדרשות להתבצע. ההצהרה תועבר בהקדם לפי כלל הדרישות של מבקר המדינה".

3. השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה (ליכוד): הופך את האיחור להרגל

גם השר אמיר אוחנה הפך את ההתחמקות מהגשת הצהרת ההון להרגל: אוחנה הגיש ביולי 2020, באיחור של כמעט שנה, את הצהרת ההון הראשונה שהיה צריך להגיש באוגוסט 2019.

השר אמיר אוחנה. מתעלם (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

גם השנה אוחנה מאחר בהגשת הצהרת ההון למבקר המדינה והוא לא מצא לנכון להגיש אותה עד היום. פנינו ללשכת השר אוחנה וביקשנו לברר מדוע הצהרת ההון שלו מתעכבת שוב ומתי הוא מתכנן להגיש אותה, אולם לא התקבלה תגובה עד למועד פרסום הכתבה. 

4. שר הבריאות יולי אדלשטיין (ליכוד): ביקש הארכה – רק כשהמידע התפרסם

ההתנהלות של שר הבריאות יולי אדלשטיין מוכיחה עד כמה לחץ ציבורי ותקשורתי על פוליטיקאים עשוי להניב הצלחות. אדלשטיין לא הגיש את הצהרת ההון שלו למבקר בזמן. אולם שלושה שבועות לאחר שהסתיים מועד ההגשה המקורי, ב-10 באוגוסט, הוא נזכר לפנות למשרד המבקר ולבקש את הארכת מועד ההגשה. 

למה דווקא באותו יום? ובכן, באותו היום היחידה לחופש המידע של מבקר המדינה פרסמה באופן פומבי את רשימת השרים שלא הגישו הצהרות. באותו יום התפרסמה גם כתבה של העיתונאי ביני אשכנזי בדה-מרקר שציינה מי הם השרים שעדיין לא הגישו הצהרות. מניסיוננו, סביר להניח כי יש קשר בין הדברים.

משרד המבקר קיבל את בקשתו של אדלשטיין והורה לו להגיש את הצהרת ההון שלו עד ה-10 בספטמבר. מלשכתו של השר אדלשטיין לא נמסרה תגובה במענה לפניית ״שקוף״.

5. סגן שר הבריאות יואב קיש (ליכוד): מאשים את הקורונה

השר יואב קיש מונה מעט אחרי שאר השרים לתפקידו, ולכן בשונה משאר השרים היה צריך להגיש את הצהרת ההון שלו ב-25.7. למרות זאת קיש לא עמד בזמן. 

במענה לפניית ״שקוף״ טענו בלשכת סגן השר כי הוא ״עסוק מבוקר עד ערב במשבר העולמי סביב נגיף הקורונה. נושא הצהרת ההון נמצא בטיפול ויוגש בקרוב".

סגן שר הבריאות יואב קיש. תירוצי הקורונה הרדימו גם אותנו

קיש הוא לא הגורם הממשלתי הראשון (וכנראה גם לא האחרון) שמאשים את הקורונה במחדלים שלו. מה היה קורה אם אתם הייתם מתרצים את העובדה שלא הגשתם את הצהרת ההון שלכם לרשות המיסים בגלל הקורנה או כי אתם עמוסים בעבודה? הייתם פשוט מקבלים קנס. למזלו הטוב של קיש, ולמזלו הרע של הציבור, אין כל סנקציה על שרים שלא מגישים הצהרת הון למבקר בזמן.

6. שר התיירות אסף זמיר (כחול-לבן): אתה לא רק ח"כ, התבלבלת

שר התיירות אסף זמיר לא הגיש הצהרת הון למבקר המדינה וגם לא ביקש את הארכת מועד ההגשה. כשפנינו אליו בנושא, ענו מלשכתו כי "השר זמיר הגיש הצהרת הון מיד עם כניסתו לתפקיד חבר כנסת. בימים אלו השר מכין את הצהרת ההון לשנת 2020, אשר תוגש בהקדם האפשרי למבקר המדינה". 

סליחה על הטרחנות, אבל זה לא אותו הדבר. הצהרת ההון של חברי הכנסת נעולה בכספת אצל יו"ר הכנסת ואף אחד לא מסתכל עליה אלא בצו שופט, ז"א רק אחרי שהתגלה חשד לשחיתות. את הצהרות ההון של השרים המבקר בוחן ובודק, ולכן הן חשובות ביותר.

8. השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל (ליכוד): שנה כן, שנה לא

השרה גמליאל לא הגישה הצהרת הון למבקר המדינה ולא ביקשה את הארכת מועד ההגשה. נציין כי גם בשנת 2018, כשכיהנה בתפקיד השרה לשוויון חברתי, גמליאל לא הגישה בזמן את הצהרת ההון שלה ואיחרה אז במועד ההגשה בחודש שלם. ב-2019 הגישה גמיאל את ההצהרה שלה בזמן. 

השרה גילה גמליאל. לא עקבית (צילום: עמוס בן גרשום, דוברות הכנסת)

מלשכת השרה גמליאל לא נמסרה תגובה במענה לפניית ״שקוף״.

7. השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון מיכאל ביטון (כחול-לבן): ״בימים הקרובים״

השר ביטון עדיין לא הגיש את הצהרת ההון שלו למבקר ולא ביקש הארכה במועד ההגשה. 

במענה לפניית ״שקוף״ נמסר ממשרדו כי: "הצהרתו של השר מיכאל ביטון מוכנה ותוגש בימים הקרובים. השר קיבל את בקשת המבקר לעדכן את הצהרת ההון שלו לאחר כניסתו לתפקידו במשרד הביטחון. השר ביטון הגיש את הצהרת הונו מאז ומעולם בכל תפקידיו הציבוריים לרבות בעיריית ירוחם ובכנסת ישראל".

עדכון: השר ביטון הגיש את הצהרת ההון שלו למבקר המדינה יום לאחר פרסום כתבה זו, ב-18.8.2020, באיחור של חודש.

9. השרה לקידום קהילתי, אורלי לוי אבקסיס (גשר): ״תוגש בקרוב״

גם השרה לוי אבקסיס עדיין לא מצאה את הזמן להגיש את הצהרת ההון שלה למשרד מבקר המדינה, וגם היא לא ביקשה את הארכת מועד ההגשה.

השרה אורלי לוי אבקסיס. אפילו לא ביקשה הארכה. (צילום: יוסי זמיר)

בתגובה לפניית ״שקוף״ נמסר ממשרדה של השרה לוי-אבקסיס כי: "ההצהרה תוגש בקרוב". 

10. השרה לעניינים אסטרטגיים, אורית פרקש הכהן (כחול-לבן): תמסור את הנתונים במלואם. מתישהו

גם השרה אורית פרקש-הכהן, מהמפלגה שהבטיחה מנהל תקין, מאבק בלתי מתפשר בשחיתות ולהוות אלטרנטיבה שלטונית – לא הגישה הצהרת הון למבקר המדינה ולא ביקשה את הארכת מועד ההגשה. במענה לפניית ״שקוף״, נמסר ממשרדה של פרקש-הכהן כי: "הנתונים ימסרו במלואם".

11. שרת התחבורה, מירי רגב (ליכוד): לוקחת את הזמן

השרה מירי רגב לא הגישה עדיין הצהרת הון למבקר המדינה ולא ביקשה את הארכת מועד ההגשה. 

מירי רגב. לא ממהרת(צילום: נעם ריבקין פנטון)

מלשכת השרה לא נמסרה תגובה במענה לפניית ״שקוף״, אולם לשקוף נודע כי בימים הקרובים היא אמורה להגיש את הצהרת ההון למבקר. 

12. שר הדתות, יעקב אביטן (ש"ס): אכזב ואז הפתיע לטובה

השר יעקב אביטן לא הגיש הצהרת הון למבקר המדינה ולא ביקש הארכה במועד ההגשה. מלשכתו נמסר: "נמסור את הצהרת ההון בשבועיים הקרובים". לאחר מכן הגיע בשורה משמחת מהשר: הוא הבטיח לפרסם את הצהרת ההון המלאה שלו ב"שקוף". צעד כזה יכול לבנות אמון משמעותי בין השר לציבור – נפעל כדי לממש את ההבטחה.

הלחץ הציבורי עובד

למרות 12 המתחמקים המופלאים ברשימה השחורה, התנהלות מרבית השרים בנושא הגשת הצהרת ההון מוכיחה כי הלחץ הציבורי נושא פרי. 

כך למשל, השר להגנת הסביבה זאב אלקין הגיש את הצהרת ההון שלו עבור 2020 למבקר הרבה לפני מועד ההגשה האחרון. הזריזות הזאת מגיעה אחרי שנתיים בהן לא הגיש את הצהרת ההון כלל, וזה קורה הודות ללחץ הציבורי שהפעילו עליו קוראות וקוראי "שקוף". 

בשר זאב אלקין. לא הגיש הצהרת הון כבר שנתיים (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

שר הרווחה איציק שמולי (העבודה) ושר האוצר ישראל כ"ץ (ליכוד) הגישו את הצהרת ההון שלהם בשלושה שבועות איחור, אחרי ה-10 באוגוסט. מועד ההגשה שלהם לא היה מקרי: ב-10 באוגוסט מבקר המדינה העביר לתקשורת רשימה של ח״כים שלא הגישו הצהרות הון ופורסמה כתבה בעניין בדה-מרקר. לפרסום בנושא הייתה קרוב לוודאי השפעה ישירה על הגשת הצהרת ההון.

נציין כי בשנה שעברה (2019) השר כ"ץ איחר בהגשת הצהרת ההון שלו בחצי שנה, וטרח להגישה רק לאחר פנייה של ״שקוף״ ללשכתו. הפעם כ"ץ הגיש את הצהרת ההון באיחור של שבועות בודדים, כך שמדובר בשיפור ניכר.

למה הם תמיד מאחרים?

בכל שנה אנו מגלים כי חלק מהשרים לא מגישים את הצהרות ההון שלהם בזמן למבקר המדינה. זה קורה מפני שאין כל סנקציה שניתן להטיל על השרים המאחרים: למבקר אין אף מנוף שהוא יכול להפעיל נגד השרים כדי לקבל את הצהרות ההון לידיו, חוץ מלתזכר את השרים ושוב ושוב ולקוות שמתישהו יענו לחיזוריו. 

זה מצב לא תקין. המדינה יודעת להטיל קנסות על אזרחים שמאחרים בהגשת דיווחים שונים. אך דווקא למי שאמורים לשמש דוגמה אישית אין שום סנקציה שתמנע מהם לעבור על הכללים או תמריץ שיעודד אותם לפעול לפיהם. 

שר האוצר ישראל כ"ץ. השתפר

כך למשל, השר זאב אלקין שלא הגיש את הצהרות ההון שלו מ-2018 ו-2019 עד היום. ולמבקר אין שום דרך לגרום לו לעשות זאת. השר יואב גלנט הגיש את הצהרת ההון שלו עבור 2017 רק ב-2019, אחרי שמונה תזכורות מצד מבקר המדינה. שרים אחרים איחרו בחודשים רבים ושיבשו את היכולת של המבקר לפקח על עבודתם.

חשוב לציין כי השר זאב אלקין אמנם הגיש את הצהרת ההון שלו לשנת 2020 אך כאמור טרם הגיש את הצהרות ההון שלו עבור 2018 ו-2019. אלקין הוא השר היחיד שלא הגיש הצהרת הון עבור שנים אלה. מדובר בצפצוף מוחלט על הכללים והתעלמות מהצורך בשקיפות, וזאת למרות פניות חוזרות ונשנות של ״שקוף״ ללשכת השר בנושא זה.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע):

כשהשרים לא מגישים את הגשת הצהרת ההון שלהם, או מאחרים לעשות זאת, קשה יותר לגלות שחיתויות: מבקר המדינה לא יכול לעקוב אחרי ההון שלהם, ולא יכול לגלות האם יש חריגות בהכנסות או בנכסים הנמצאים ברשותם. באופן הזה לא נדע אם הם פועלים למען האינטרסים שלהם או למען האינטרס של ציבור הבוחרים, ולא יהיה אף גורם שיוכל לפקח על החתולים ששומרים על השמנת. 

כששרים לא פועלים על פי חובת השקיפות שחלה עליהם, אמון הציבור בהם עלול להתערער. במיוחד בימים של קורונה יש חשיבות עצומה לאמון שרוכש הציבור לממשלה, ולנכונות שלו למלא אחר הנחיותיה והחלטותיה. 

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י):

משרד המדינה צריך לפרסם באתר שלו באופן יזום את מצב הגשת ההצהרות של השרים. בכלל זה את רשימת השרים שהגישו ולא הגישו, תאריכי ההגשה ועוד. כך יוכל הציבור לעקוב ולדרוש דין וחשבון מנבחריו. באפריל האחרון פנינו למשרד המבקר והצענו את הרעיון, אך לעת עתה הוא נדחה. אנחנו לא מתייאשים, ובקרוב נפנה שוב למבקר המדינה בנושא.

בחודש מאי האחרון הניחו חברי הכנסת גדעון סער ושרן השכל מהליכוד הצעת חוק שבאה לפתור את הבעיה: היא מחייבת את כלל השרים וחברי הכנסת להגיש הצהרת הון תוך 60 יום וגם לפרסמה לציבור. על פי ההצעה, קנסות יוטלו על השרים שיאחרו. בינתיים החוק לא התקדם. 

ככל שנמשיך להפעיל לחץ על השרים ולהראות להם שהנושא חשוב לאזרחים רבים, כך תעלה המוטיבציה שלהם למלא אחר הכללים. אנחנו ב״שקוף״ נמשיך לסקר והקוראות והקוראים שלנו ימשיכו לפעול במסגרת ״סיירת השקיפות״. הצטרפו אלינו.

***

מחיקה היסטורית: ארכיון המדינה איבד 10,000 תיקים של מידע ציבורי

נתונים חדשים חושפים את היקף התיקים הנעלמים בגוף שאמור לשמור עליהם למען הציבור וההיסטוריה ● בין התיקים הנעלמים: מסמכים על משפטי אייכמן ודמיאניוק, פרשות שחיתות, רצח רבין, רצח ארלוזורוב, פרשת ילדי תימן והארגון החשאי "נתיב"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| איתמר ב״ז, העין השביעית |

״הנושא בחקירה", "מדובר בדיונים פנימיים", "סוד מסחרי", "לא מצאנו" – עיתונאים, פעילים וחוקרים אקדמיים רגילים להיתקל בתירוצים כאלה כשהם פונים לגופי ממשל ומבקשים מהם למסור מידע ציבורי. לפעמים אפשר להיאבק בסירוב: לשכנע, לעתור, למצוא דרכים עקיפות להשגת המידע. אבל לעתים קרובות המאבקים הללו מסתיימים בכישלון. גופי ממשל לא ממהרים לחלוק מידע נפיץ – חשוב, אקטואלי ומעניין – שעלול להציג אותם ואת העומדים בראשם באור שלילי.

ארכיון המדינה. לאן נעלמו 10,000 תיקים? (יונתן זינדל / פלאש 90)

אבל גם כשנדמה שכל הנתיבים מובילים לדרך ללא מוצא, בכל זאת יש מוצא: ארכיון המדינה. אחרי תקופה של התיישנות, גופי ממשל מחויבים למסור את המידע שבידיהם לארכיון, שם יחכה עד שיוחלט אם ומתי ייחשף לציבור הרחב. גם אם המידע הזה כבר לא יפתח מהדורות, הוא לפחות יוכל להגיע אל ספרי ההיסטוריה. אבל יש מקרים שבהם גם תיק שהגיע אל המנוחה והנחלה של ארכיון המדינה – אחרי שתועד, תויק והונח על המדף – נעלם. למעשה, יש קרוב ל-10,000 תיקים כאלה.

נתונים שנמסרו לעמותת "הצלחה" בעקבות בקשת חופש מידע משרטטים לראשונה את היקף התיקים הנעלמים של ארכיון המדינה. חלק מהתיקים הנעלמים הם כאלה שמתעדים פרשות היסטוריות חשובות ואת הנעשה בלשכות של ראשי ממשלה, נשיאים ושרים. אחרים כוללים מידע מעיריות ומועצות, חברות ממשלתיות, גופי מערכת אכיפת החוק ועוד. חלקם עוסקים בסוגיות רגישות מהתחום המדיני-בטחוני (תוכנית הגרעין הישראלית, יחסי סחר עם איראן) והחברתי (הטיפול בקרקעות במגזר הערבי, איחוד משפחות ונכסי נפקדים, בין היתר). אחרים נראים, על פניהם, כמו מסמכים יבשים שאיש לא יצטער על היעלמם.

המקרה שהוביל לחשיפת המידע הוא ניסיון של עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה" (ויו"ר "העין השביעית"), לקבל גישה לתיק שהיה שמור בארכיון המדינה. עו"ד מן ביקש לעיין בתיעוד של התייעצויות שבוצעו בלשכת נשיא המדינה לאחר רצח רבין, בנוגע להחלטה למנות את שמעון פרס לתפקיד ממלא מקום ראש הממשלה. בארכיון מסרו שהתיק אמנם אוחסן בעבר על המדפים – אך בשלב כלשהו נעלם משם. בקשת חופש המידע העלתה שלא מדובר במקרה נדיר.

איזה מידע נעלם?

סוגיית התיקים הנעלמים עלתה בשנים האחרונות לדיון ציבורי על רקע השיח המתחדש בנושא פרשת ילדי תימן. בדצמבר 2016, בעקבות החלטת ממשלה, פרסם ארכיון המדינה מאות אלפי מסמכים של ועדות החקירה שעסקו בפרשה, ושל גופים שהיו מעורבים בה. מנהל הארכיון דאז, גנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק, הודיע שבתום תהליך החשיפה הוחלט לסווג 87 תיקים כ"חסרים". בדיקה נוספת העלתה שכמחציתם נעלמו (היתר כנראה קיימים, אך לא אותרו).

עוד בשקוף:

כעת מתברר שמהארכיון נעלמו תיקים שכוללים מידע על שורה של פרשות היסטוריות. למשל, חמישה תיקים על רצח רבין, שהכילו חומר של המשטרה ופרוטוקולים של ועדת שמגר – ועדת החקירה הממלכתית שמונתה כדי לחקור את ההתנקשות ואת כשלי האבטחה שאִפשרו אותה. מהארכיון נעלמו גם מסמכים על רצח חיים ארלוזורוב – תיקים של ועדת בכור, שמונתה כדי לחקור את הרצח ב-1982, חמישה עשורים אחרי שהתרחש. כמו כן נעלמו מהארכיון שלושה תיקים על ועדת בייסקי, ועדת החקירה שמונתה כדי לחקור את פרשת ויסות מניות הבנקים.

ראשי הממשלה אריאל שרון, שמעון פרס, יצחק רבין וגולדה מאיר (צילומים: אבי אוחיון, משה מילנר ויעקב סער, לע"מ)

מארכיון המדינה נעלמו גם תיקים הקשורים לפרשות חדשות יותר – למשל, פרשת הולילנד. לפי הנתונים שנמסרו, שלושה תיקים שכללו מידע על פרויקט הנדל"ן שהוליד את פרשת השחיתות השלטונית לא אותרו בארכיון. במקרה של "נתיבי נפט" – החברה הממשלתית שהפיקה נפט בחצי האי סיני וזכורה בשל פרשת השחיתות שהתחוללה בה בשנות השבעים – היקף החומר החסר גדול בהרבה, ומסתכם ב-135 תיקים.

בארכיון לא הצליחו לאתר גם 106 תיקים על חקירת אדולף אייכמן והעמדתו לדין. החומר החסר כולל מסמכים רבים שנמסרו מהמשטרה ומפרקליטות המדינה, תיעוד וידיאו מהמשפט וסיקור מהעיתונות הזרה. ממשפטו של ג'ון דמיאניוק נעלמו חמישה תיקים עם הקלטות קול, ובנוסף תיק מסמכים של הפרקליטות. באופן מעורר עניין, בארכיון נעלמו גם 240 תיקים של "נתיב", לשכת הקשר ליהודי מדינות ברית-המועצות לשעבר, גוף שפעל תחת מעטה חשאיות ושילב דיפלומטיה ופעילות ביון.

סוג אחר של מידע שנעלם מתעד את התנהלותם של נבחרי ציבור: תיקים מלשכתה של ראש הממשלה גולדה מאיר על מלחמת יום כיפור, תיקים מלשכת אריאל שרון בנושא מינהל מקרקעי ישראל, תיעוד של "מתנות ומזכרות" שניתנו ליצחק רבין, וכפי שהוזכר לעיל – גם תיקים מלשכתו של שמעון פרס בעת שכיהן כממלא מקום ראש הממשלה אחרי הרצח. מהארכיון נעלמו גם 25 תיקים שמתעדים את יומן הפגישות של הנשיא ראובן ריבלין בעת שכיהן כיו"ר הכנסת – וגם תיק אחד של יצחק (בוז'י) הרצוג מהתקופה שבה כיהן כשר הרווחה, שכל מה שידוע על תוכנו זה שהוא עוסק ב"נשים".

פרויקט הולילנד בירושלים. שלושה תיקים שכללו מידע על פרויקט הנדל"ן שהוליד את פרשת השחיתות השלטונית לא אותרו בארכיון (משה מילנר / לע״מ)

מבין התיקים החסרים, רבים כוללים מידע על ענף התקשורת מימי ראשית המדינה ועד ימינו – למשל, תיקים של הטלוויזיה החינוכית ומהדורות חדשות של קול-ישראל שנאספו במשך קרוב לשבעים שנה. כמו כן נעלמו תיקים של המועצה לביקורת סרטים ומחזות – גוף ארכאי שבעבר כונה "הצנזורה" והופקד על אישור ופסילה של יצירות תרבות. תיקי "הצנזורה" שנעלמו עוסקים, בחלקם הגדול, בסרטים ארוטיים שחברי הוועדה צפו בהם לפני שהכריעו את גורלם.

תופעת היעלמות התיקים – במיוחד כשמדובר במידע על פרשות פליליות והתנהלות אישית של פוליטיקאים – עלולה להיראות כמו תוצאה של העלמה מכוונת, אך בארכיון טוענים שברוב המקרים הסיבות להיעלמות אפורות. איש ציבור או גוף ממשלתי שמעוניינים להסתיר מידע יכולים להימנע מראש מהפקדתו בארכיון – או לחלופין להפקיד את המסמכים, אך לקבוע שהם ייחשפו לציבור רק כעבור עשרות שנים, כשרוב המעורבים כבר יעברו מן העולם.

לפי הנתונים שנמסרו ממשרד ראש הממשלה, לארכיון המדינה ידוע על 9,689 תיקים חסרים. עם זאת, לא מן הנמנע שמדובר בנתון חלקי. ניסיון לאתר ברשימה כמה תיקים שחוקרים ביקשו אך נענו בשלילה משום שהתיקים לא אותרו העלה שהם אינם ברשימה – ולפיכך לא נספרו. ייתכן שמספרם האמיתי של התיקים האבודים גבוה באופן ניכר.

טעות או הסתרה מכוונת?

בשיחה עם "העין השביעית", עובד בכיר לשעבר בארכיון אומר שרוב התיקים שמוגדרים כ"חסרים" הם כאלה שהושאלו בחזרה לגופים שמסרו אותם – משרד ממשלתי או עירייה, למשל – ונשמרים שם לתקופות ארוכות או אובדים בדרך. סיבה מרכזית אחרת לאובדן תיקים היא טעויות אנוש של עובדי הארכיון: למשל, תיק שנמסר לעיון והוחזר – אך הוכנס לארגז הלא נכון, ואבד. במקרה כזה, תהליך הדיגיטציה שמתבצע בארכיון בשנים האחרונות, שטרם הסתיים, עשוי להוביל לגילוי מחודש של התיק.

"האם הציבור גונב תיקים? הסיכוי לכך קטן, כי יש פיקוח על מספר התיקים שיוצאים מהמחסן ומוחזרים אליו אחרי העיון. מה שכן יכול לקרות, וזו תופעה מוכרת מארכיונים בכל רחבי העולם, זה שחוקר יגנוב מסמך או דף מתוך התיק", מספר העובד הבכיר.

יכול להיות שגופי ממשלה ישאילו בחזרה תיקים שהם הפקידו בעבר בארכיון כדי להסתיר מידע מהציבור?

"אני לא יכול להגיד לך שזה לא קרה, אבל אין סיבה מיוחדת שזה יקרה, כי למשרדים יש דרכים יותר טובות להסתיר מידע. למשל, לא לאשר לארכיון לפתוח את החומר לציבור. במקרים רבים, הארכיון יציית בשמחה. זה נושא חשוב: באופן כללי, הארכיון והמפקידים לא ששים לפתוח לציבור את כל החומר שהציבור מבקש לעיין בו, אלא מערימים הרבה קשיים".

וישנה כאמור האפשרות להימנע מראש מהפקדת המידע. "יש לפחות משרד אחד שכמעט לא שולח חומרים לארכיון", אומר העובד הבכיר לשעבר. "זו אמנם עבירה על חוק הארכיונים, אבל זה משרד שכנראה לא אכפת לו מהחוק. איזה משרד זה? תנחש. מדובר במשרד המשפטים. משרד המשפטים הוא בפער ניכר העבריין הגדול ביותר על חוק הארכיונים מבין כל משרדי הממשלה, ובכמה סעיפים – לא רק בסעיף אחד. ואגב, זה לא קשור לשר כזה או אחר. זה לא התחיל עם אמיר אוחנה, ולא אצל יוסי ביילין לפני עשרים שנה. זה הולך אחורה עשרות שנים".

* * *

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "הדברים המיוחסים למשרד המשפטים רחוקים מלהיות מדויקים. כפי שבוודאי צריך להיות ידוע למי שעבד בארכיון המדינה, וכפי שמשתקף בדו"ח מבקר המדינה 66ג משנת 2016, למעשה מזה שנים רבות ארכיון המדינה כמעט ואינו מאפשר הפקדת חומרים בארכיון, וזאת מפאת חוסר מקום פנוי במתקניו.

"עם זאת, בשנתיים האחרונות קיים שיתוף פעולה הדוק עם הנהלת ארכיון המדינה, שבמסגרתו מתקיים תהליך עבודה סדור לטווח קצר וארוך שמטרתו להביא להפקדת החומר הארכיוני של משרד המשפטים על בסיס מקום שהתפנה במתקן הארכיון לאחר שחומר ארכיוני של רישום המקרקעין הועבר לסריקה".

במסמכים שהתקבלו מארכיון המדינה ניתן לעיין בגנזך, מדור חופש המידע של "העין השביעית" ועמותת "הצלחה". לפי תשובת משרד ראש הממשלה, שתחתיו פועל הארכיון, נתוני התיקים הנעלמים מעודכנים לתאריך 19.11.2019.

* * *

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

ישראל כ"ץ לא טעה: 9 בני דודים של ח"כ זוהר מנהלים אולמות אירועים

שר האוצר טען שיו"ר הקואליציה מקדם מתווה פיצוי לבעלי אולמות כי בן דודו הוא אחד מהם ● הוא התבלבל: מדובר בתשעה בני דודים ולא אחד, שמנהלים קבוצת עסקים ששולטת בתחום, באזור קרית גת ● חשוב להדגיש: החוק לא מגדיר קרבה משפחתית כזו כ"ניגוד עניינים", אך ההיסטוריה של ח"כ זוהר מלמדת שכדאי לפקוח עין

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

לפני כשבוע תקף שר האוצר ישראל כ"ץ את ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) ואמר כי ח"כ זוהר מנסה לקדם את האינטרסים של בעלי אולמות האירועים בכנסת כדי לדאוג לעסקים של בני משפחתו. בדיקת "שקוף" של העומד מאחורי ההאשמה של שר האוצר מגלה כי למיקי זוהר תשעה בני דודים המנהלים יחד את קבוצת העסקים "שבט אחים", השולטת בעסקי האירועים בקריית גת והסביבה. 

מיקי זוהר וישראל כ"ץ בדיון שהתפוצץ בוועדת הכספים. (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

החוק אמנם לא מגדיר בני דודים כקרבה שנחשבת "ניגוד עניינים", והיא אינה פוסלת את זוהר מעיסוק בנושא – אך מעקב צמוד של "שקוף" אחרי פעילותו מגלה שיש ממה לחשוש.

כששר האוצר תקף את יו"ר הקואליציה

במהלך דיון בוועדת הכספים בשבוע שעבר נערך דיון בנושא מתווה הפיצוי של המדינה לבעלי אולמות האירועים. "פנו אלי מספר רב של בעלי אולמות, כולל יו"ר ארגון האולמות", אמר אז ח"כ זוהר. בהמשך דבריו הציג זוהר את עמדתם של בעלי האולמות כלפי מתווה הפיצוי.

עוד באותו נושא:

לאחר דבריו, תקף שר האוצר ישראל כ"ץ את ח"כ זוהר וטען כי הסיבה לרצונו לקדם מתווה פיצוי לבעלי האולמות היא כדי לדאוג לעסקיו של בן דודו: "שאלתי את יו"ר איגוד האולמות כשישבתי איתו אתמול, 'למה מיקי זוהר כל כך דואג לתחום שאני בלאו הכי דואג לו?' אז הוא אמר לי שיש לו בן-דוד, והוא סיפר לי איזה אולם יש לו גם".

מתברר כי השר כ"ץ קימץ במידע כשטען שמדובר בבן דוד אחד של ח"כ זוהר שבבעלותו אולם אירועים: מבדיקת "שקוף" עולה כי לח"כ זוהר לא פחות מתשעה בני דודים המנהלים יחד את קבוצת העסקים "שבט אחים", שעוסקת בתחום האירועים והבילוי.

שבט משגשג

משפחת יפרח מונה תשעה אחים ואחיות המתגוררים בקרית גת ובמושבים בסביבה, והם בני דודיו של ח"כ זוהר מצד אמו. ככל שנודע ל"שקוף", כל תשעת האחים ורבים מבני ובנות זוגם עובדים בעסק המשפחתי של משפחת יפרח: קבוצת העסקים המשגשגת "שבט אחים", שעוסקת ברובה בתחום האירועים. נציין כי בין 2005 ל-2009 שימש יורם יפרח, אחד מהאחים, כיו"ר התאחדות בעלי האולמות בישראל.


תחת קבוצת "שבט אחים" של משפחת יפרח מתנהלים שישה עסקים: שני אולמות האירועים הגדולים "נסיה" ו"דוריה", עסק לקייטרינג ומזון לאירועים, מסעדת "ערמונים" מתחם הנופש "דרים איילנד" ומתחם הקניות "איי-סולומון". קבוצת "שבט אחים" מעסיקה כ-1,000 עובדים בסך הכל. 

קבוצת העסקים מצליחה מאוד ועובדת גם במגזר הציבורי. כך למשל, חברת "לי-בר", חברת הבת לקייטריג של משפחת יפרח, זכתה לפני כשלוש שנים במכרז להאכלת אלפי החיילים בעיר הבה"דים בדרום. החברה עובדת גם עם גופים ממשלתיים נוספים, כמו רשות הכבאות, שירות בתי הסוהר, ועוד.

אך לדברי מקורבים, עסקי הקבוצה נפגעו כלכלית באופן משמעותי עקב משבר הקורונה שכן הם מתבססים על מתחמי אירועים ובילוי, שפועלים במתכונת מצומצמת עקב הקורונה. כלומר, רבים מבני משפחתו המורחבת של ח"כ זוהר נפגעו כלכלית באופן משמעותי בחודשים האחרונים.

החוק קובע: לא ניגוד עניינים

בהמשך הדיון בוועדת הכספים הבהיר חבר הכנסת מיקי זוהר כי הוא לא מכחיש שלבן דודו יש אולם אירועים, אך כי הטענה כי זו הסיבה שהוא פועל למען בעלי האולמות היא לא יותר מהכפשה מצד השר כ"ץ. 

ח"כ זוהר ביקש הבהרה של עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית של ועדת הכספים, לעניין. עו"ד אפיק הסבירה כי העובדה שלחבר הכנסת זוהר יש בני דודים בעלי אולמות אינה מציבה אותו בניגוד עניינים. לדבריה, מצב בו חבר הכנסת פועל בתחום שבו עוסק גם בן-דודו, לא מוגדר כניגוד עניינים.

"ההגדרה לעניין אישי היא היא הנאה חומרית ישירה או עקיפה של חבר הכנסת או של קרובו למעט עניין הנוגע להנאה משנית", הסבירה עו"ד אפיק. "בהגדרת קרוב לא נכלל בן-דוד, הגדרת קרוב היא הגדרה מצומצמת יותר: בן זוג, הורה, צאצא, או כל קרוב שפרנסתו תלויה בחבר הכנסת. כיוון שההגדרה לא חלה עליך (זוהר), נושא של טובת הנאה אישית לא מתקיימת".

היסטוריה של קידום אינטרסים זרים

ההבהרה של עו"ד אפק חשובה, מפני שחשוב להדגיש כי ח"כ זוהר לא עבר על החוק. יחד עם זאת, מעבר להיבט החוקי, שאלת השפעת עסקיהם של בני דודיו על הפעילות הפרלמנטרית אינה עומדת בחלל ריק. מעקב "שקוף" בשנים האחרונות מגלה כי ח"כ זוהר פעל בעבר למען האינטרסים העסקיים של בני משפחתו או קבוצות לחץ שונות – על חשבון טובת הציבור.

הנה דוגמה: במשך עשרה חודשים בשנים 2017-2016 קיים זוהר שלושה דיונים שונים כדי לקדם את ענייני שכונת כרמי גת אשר בקרית גת, מתוקף תפקידו כיו"ר "הוועדה לצדק חלוקתי". זוהר דן בגני הילדים בשכונה, במחלף הכניסה ועוד. רק מה, הוא עשה זאת בזמן שאשתו, בעלת חברת תיווך נדל"ן בעיר, סחרה בדירות בשכונה ואף החזיקה בה במספר נכסים. 

נבחרי ציבור צריכים לפעול לטובת כל האוכלוסייה כדי שנבטח בהם (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

בשלושת הדיונים שקיים זוהר בנושא הוא לא אמר מילה על הנכסים של אשתו בשכונה. לאחר שנחשפו האינטרסים הכלכליים שלו על ידי העיתונאי שוקי שדה בדה -מרקר, אמר: "לא מצאתי עניין ציבורי לעדכן ולפרט על נכסיה הפרטיים של אשתי".

"שקוף" והמשמר החברתי פנו באותה תקופה לוועדת האתיקה של הכנסת בנושא. ועדת האתיקה קיבלה את הפנייה, חבריה רשמו הערה לח"כ זוהר ואסרו עליו להמשיך לעסוק בנושא. "קובעת הוועדה כי על חבר הכנסת זוהר להימנע מכאן ולהבא מליזום ומלנהל ישיבות העוסקות בשכונת כרמי גת בוועדה שבראשותו או בוועדות אחרות", קבעה ועדת האתיקה של הכנסת.

ח"כ זוהר פעל לאחרונה גם עבור קבוצת לחץ קטנה נוספת: סוכני הביטוח. הוא ניסה למנוע את כניסתן של חברות האשראי לשוק סוכני הביטוח, בכך בלם מהלך שיכול היה לגרום לך לשלם פחות על ביטוחים שונים. ח"כ זוהר עשה זאת כדי להגן על משכורתם של סוכני הביטוח, שכ-1,000 מהם מתפקדים לליכוד.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): בתקופה האחרונה חל משבר אמון חמור סביב החלטות הממשלה ועיתויין – עד כמה הן קשורות בטובתם האישית של חברי הכנסת. כשפותחים את מתחמי איקאה בעת שסוגרים חנויות אנחנו מתחילים לערער על הנסיבות שהובילו להחלטה. אם חוסר האמון הזה יימשך – יותר ויותר אנשים יפסיקו להישמע להנחיות, דבר שיפגע מאוד ביכולת ניהול המשבר.

וכמובן, הפגיעה המשמעותית היא בכיס שלנו. אם לא יהיה מי שידאג לעבודה שלך, כמצילה בבריכה או כשוטף כלים, ולעומת זאת מקורבים לנבחרי הציבור יקבלו יחס מיוחד – רבים מהאזרחים ימשיכו לדשדש במצב כלכלי קשה מאוד. לכולנו מגיע יחס הוגן – לכן חשוב שנבחרי הציבור ידעו שאנחנו פוקחים עליהם עין. 

מה עושים כדי לתקן את המצב? (מעש"י):

  1. "שקוף" תמשיך לעקוב אחר פעילותו של חבר הכנסת מיקי זוהר בתחום אולמות הארועים ובתחומים נוספים, ולבחון את ענייניות קבלת ההחלטות של מקביליו בניהול משבר הקורונה. נפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי לוודא שח"כ זוהר ואחרים פועלים למען הציבור הרחב ולא למען קבוצות אינטרס קטנות.
  2. עלינו לזכור ולהזכיר לציבור שמיקי זוהר הוא ח"כ שפועל נגד הציבור ולטובת קבוצות אינטרס, כדי להרתיע חברי כנסת אחרים מלפעול באופן הזה. לשם כך יצרנו את הווידאו הבא. צפו ובצעו את הפעולה שמוצעת בסופו:

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

עדיין אין תקציב: מה נותר לממשלה לעשות?

מרגע שמוקמת ממשלה בישראל יש לה 100 ימים לאשר תקציב בכנסת עד לכתיבת שורות אלו התהליך אפילו לא התחיל המשמעות: בחירות, או אחת מארבע אפשרויות אחרות לא מוצלחות בהרבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

נתחיל בתרגיל מוכר: קבוצה של תלמידים מקבלת רשימה של פרויקטים שכולם נראים חשובים וכולם עולים כסף. הקבוצה נדרשת לתעדף אותם לפי סדר החשיבות ולוותר על חלקם. מה יותר חשוב רכישת רכבים ממוגנים לכוחות צה"ל או הגדלת מיטות האשפוז בבתי החולים? מאחר שאין פתרון נכון אחד, מתנגש עולם הערכים של חברי הקבוצה, כשכל אחד מנסה לקדם את מה שקרוב לליבו או נראה לו יותר חשוב. 

ישראל כ"ץ. צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

כך גם בממשלה שחבריה נדרשים לנהל משא ומתן אחד עם השני ולקבוע סדרי עדיפויות. התקציב השנתי הוא למעשה הכלי המרכזי בו הממשלה מממשת את המדיניות שלה, לא דרך ספינים ומילים ריקות אלא בחלוקת משאבים ממשית. 

אז איפה הוא, בימים כה סוערים של ניהול משבר הקורונה? עדיין רחוק מדיונים. איך זה אפשרי? זה לא. 

נסביר. כשממשלה מוקמת בישראל היא נדרשת להציג תקציב תוך 100 יום ממועד השבעתה (במקרה זה 17 במאי). לכן, המועד האחרון לאישור התקציב הוא ה-25 באוגוסט. התקציב לא מונחת כמו לוחות הברית מהשמים, אלא דורש הליך חקיקה סדור. למעשה התקציב הוא חוק בפני עצמו שהכנסת נדרשת לאשר.

רה"מ ורה"מ החלופי. מבקשים לשנות את יחסי הכוחות בין הכנסת לממשלה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

"קל מאוד לאלתר מחודש לחודש ולשלוף תוכניות אקראיות, קל גם לנצל את התוכניות כדי ליישם פתרונות פופוליסטיים שנשמעים טוב בתקשורת אבל יוצרים נזק ארוך טווח", הסביר טום קרגנבילד כלכלן ומייסד כלכלה קלה. "בדיוק כדי למנוע את מערכת התמריצים הלא מוצלחת הזאת, קיימת מערכת חוקים שמחייבת את הממשלה לנהל את סדרי העדיפויות שלה באמצעות מנגנון התקציב – ואם היא לא מסוגלת לעשות זאת היא חייבת להתפרק".

נכון לכתיבת שורות אלו ממשיך הויכוח הפוליטי בין בני גנץ לבנימין נתניהו. הראשון דורש תקציב לשארית שנת 2020 ושנת 2021, בהתאם להסכם שנחתם להרכבת הקואליציה בין כחול לבן ולליכוד. השני דורש להעביר תקציב רק לשארית שנת 2020, יש שיגידו על מנת לאפשר לעצמו נקודת יציאה נוספת לבחירות בתחילת שנת 2021. חשוב לציין כי תהליך הכנת התקציב לשנת 2021 היה אמור כבר להתחיל ולהגיע לאישור הממשלה – לכן אין היגיון רב באישור תקציב לשנת 2020 בלבד.

לכן, מדינת ישראל עלולה לסיים שנה תקציבית מלאה ללא תקציב מותאם קורונה (כפי שהתחייבה הממשלה) ואולי אפילו להיכנס לשנת 2021 באותו המצב. מנהל התקציב בפועל הוא החשב הכללי רוני חזקיהו, שהודיע על התפטרותו מתוך "תחושת מיצוי". התפטרות שעשויה להעיד, אולי, על תחושת מיאוס. 

האם הסוף הידוע מראש הוא בחירות? אילו עוד אפשרויות יש לממשלה בשלב הזה? הנה סקירה קצרה של כל אחת מהן:

1. בחירות

האופציה הראשונה והמדוברת ביותר, שקופצת לראש כשמדברים על אי-אישור התקציב בזמן היא סבב בחירות נוסף. זה התרחיש שהפוליטיקאים מפמפמים בתקשורת. ואכן, מאחר שהממשלה עצמה קיימת מכוח אמון הכנסת – אם הכנסת לא מאשרת לממשלה את התקציב, יוצאים לבחירות. כאמור, המצב שהממשלה ה-35 הביאה אותנו אליו הוא שטרם הוחלט בכלל אם יובא תקציב לשנת 2021 או רק לשארית שנת 2020. 

בחירות. התגעגתם? (צילום: יוסי זמיר)

המשמעות: חוסר יציבות שלטונית, ממשלת מעבר שלא יכולה לקדם שום מדיניות (אין תקציב), חוסר אמון בממשלה ו-34 שרים ושני ראשי ממשלה שנכשלו בתפקידם אך נהנים ממנעמי השלטון. וכמובן עלות מערכת בחירות נוספת שכל כך הזהירו אותנו ממנה. 

2. העברת תקציב בדחק ודריסת הכנסת

בתרחיש זה, הממשלה תביא בדחק את התקציב לכנסת ותלחץ עליה לאשר אותו בזמן – אחרת נלך בחירות. כל ח"כ שישאל שאלה וכל הסתייגות מהתקציב יזכו להתקפה מצד הממשלה, שתטען כי השאלות והביקורות הן אלו שגוררות אותנו לבחירות. 

בסד לחצים שכזה כל אחד יחשוש להיות זה שיאשימו אותו בבחירות והכול בגלל התנהלות רשלנית של הממשלה. כך, הציבור הישראלי לא יוכל להשפיע על חלוקת התקציב דרך נבחריו הח"כים. הכנסת תהיה שוב כאסקופה נדרסת. 

נכון, התקציב תמיד מועבר בדחק, בלוח זמנים של כחודשיים לפני תום השנה הקלנדרית (למעט 2019 שהייתה חריגה והתקציב הועבר מראש), אבל גם אם לא עומדים בזמן הקצוב יש לממשלה עוד שלושה חודשים לסיים את העברת התקציב. במקרה הנוכחי, הליכה לבחירות לאחר שלושה סבבים עשויה להיות סיפור אחר לגמרי.

3. דחיית מועד התקציב בחוק 

מאחר שמועד העברת התקציב כבר מעבר לפינה, הכנסת יכולה לתת ארכה לממשלה על ידי שינוי החוק: במקום 100 ימים יתנו לה אולי 200. ח"כ צבי האוזר כבר הגיש הצעת חוק לדחיית מועד הגשתו בשלושה חודשים. הצעה זו מייתרת מלכתחילה את הדיון על תקציב לשנה זו, שתכף מסתיימת, אך נותנת עוד שלושה חודשים לממשלה. 

"הממשלה הנוכחית קיבלה לגיטימציה סביב הטיפול במשבר הקורונה. מאחר שברור לנו שהמשבר הנוכחי ילווה אותנו בשנה הקרובה וידוע לנו שיש לא מעט סיכונים בניהול התקציב, יש צורך אמיתי בתקציב מסודר לשנה הקרובה", הסביר קרגנבילד. "תקציב כזה ידרוש חשיבה ארוכת טווח, התמודדות עם מגבלות תקציביות, קביעת סדרי עדיפויות ובניית תוכנית מסודרת". 

ביקורת נוספת על מהלך כזה היא הבעייתיות בשינוי חוק לצורכי השעה. הממשלה הנוכחית כבר חטאה בכך בימיה הקצרים: כשהעבירו את חוק הממשלה הפריטטית ששינה את סדרי הממשל ואת החוק הנורבגי שנתפר למידות של מפלגת כחול לבן. 

4. הרכבת ממשלה חדשה

הכנסת יכולה להצביע אי אמון ולאחר מכן להביע אמון בממשלה חדשה, שמי שעומד בראשה הוא לא בנימין גנץ ולא בנימין נתניהו. במקרה כזה תתחיל מחדש ספירת 100 הימים מהקמת הממשלה החדשה ועד העברת התקציב. 

בני גנץ ובנימין נתניהו חותמים על ההסכם הקואליציוני

מאחר שכחול לבן והליכוד שינו את חוקי היסוד, בני גנץ לא יוכל לעמוד בראשות הממשלה הזו. מהצד השני נתניהו לא יכול לפטר אף אחד משרי הממשלה של גנץ. נזכיר כי ניתן לשנות את החוק הזה – אך בתנאי שמשיגים רוב של 70 חברי כנסת, תרחיש בלתי סביר במציאות הנוכחית (אבל גם ההחלטה של הכנסת ה-21 להתפזר לא נראתה סבירה, אז לכו תדעו).

5. התפטרות נתניהו לאור ההסכם הקואליציוני

בסעיף 30 להסכם כתוב כי הממשלה תעביר תקציב לשנת 2021-2020 ואם יהיה צורך יבצעו בו עדכון בשנת 2021. לפי ההסכם, אם התקציב לא עבר בתוך 90 יום – נתניהו נדרש להעביר את ראשות הממשלה לגנץ. 

ראש הממשלה נתניהו – לא מעוניין לקיים את ההסכם (צילום: דוברות הכנסת)

כלומר, על הנייר נתניהו נדרש לוותר על מקומו. עם זאת, מכיוון שנתניהו לא קיים את ההסכם ולא העביר תקציב, לא סביר שיקבל עליו לפתע את תנאי ההסכם שקובעים את הסנקציה הזו. זהו כשל לוגי מובנה בהסכם. לכן, חוזרים שוב חלילה לתרחיש הראשון: בחירות.

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): כשאין תקציב הוא מחולק לפי השנה הקודמת ב-1/12. כיוון שהאוכלוסיה בישראל ממשיכה לגדול, המשמעות בפועל היא קיצוץ מתמשך. כך האזרחים מקבלים פחות השקעה ציבורית – פגיעה בשירותי רווחה, תחבורה ובריאות.

גם אם הממשלה מחלקת מענקים כדי לענות על צורכי השעה – זה נעשה על חשבון הלוואות עתידיות שהיא נוטלת על חשבון הציבור, ללא מדיניות סדורה שמסתכלת קדימה ליום שנצטרך להחזיר אותן. 

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י): במאמר שפרסם יוחנן פלסנר, הוא ציין שתי אפשרויות משלימות: הראשונה הטלת הרכבת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה ביותר, מה שמאפשר את צמצום הסחיטה הכספית של מפלגות קטנות. בנוסף, ניתוק תקציב המדינה מפיזור הכנסת ופיטורי הממשלה. כלומר, אם הממשלה לא מצליחה להעביר תקציב, היא אולי לא תמשול, האזרחים יחוו קיצוץ תקציבי אבל הכנסת לא תתפזר בגלל לחץ זמנים. הציבור מצידו יצטרך לשאול את עצמו ביום הבוחר אם המפלגה שבחר הצליחה לממש את הבטחותיה.

הכנסת אישרה את חוק הסמכויות: מהם הסעיפים המסוכנים?

חוק הסמכויות שעבר הלילה יתיר לממשלה לקבוע הגבלות – והכנסת תאשר אותן רק בדיעבד ● אם תעברו על ההגבלות אתם מסתכנים לא רק בדוח – אלא גם ברישום פלילי ● הנתונים שהובילו לקבלת ההחלטות על ההגבלות לא יהיו שקופים לציבור ● כל הסעיפים במחלוקת במילים פשוטות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| דרור גורני |

**עדכון: הצעת חוק הסמכויות (הנקרא גם "חוק הקורונה הגדול") אושרה הלילה (חמישי) בקריאה שניה ושלישית.

מטרת ההצעה היא להסדיר באופן נרחב את סמכויות הממשלה בניהול משבר הקורונה. בין הסעיפים המסוכנים: אישור הגבלות רק בדיעבד ע"י הכנסת, ענישה פלילית למי שיפר הוראות, הגבלות על הפגנות, חוסר שקיפות של נתונים ומתן סמכויות מופלגות לפקחים עירוניים.

רה"מ ורה"מ החלופי. מבקשים לשנות את יחסי הכוחות בין הכנסת לממשלה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

החוק ארוך ומורכב מאוד ולכן איתרנו את הסעיפים שישפיעו באופן הכי משמעותי על חייך ופירטנו במילים פשוטות על מה כל הסיפור. הכתבה נכתבה לפני אישור החוק, ומכילה את ההצעות לתיקון הסעיפים המסוכנים.

רקע קצר: איך נולד חוק הסמכויות

הצעת חוק הסמכויות מאפשרת לממשלה להחליט על שעת חירום אזרחית ולהגביל את תנועתו של הציבור במרחב הציבורי, כמו גם את העסקים, מוסדות החינוך, התחבורה ועוד. על מנת להעביר את ההגבלות למניעת התפשטות הנגיף במהירות, הממשלה מבקשת לעקוף את דיוני החקיקה הארוכים – ובכך לשנות את היחסים בינה לבין הכנסת בשעת החירום הזו.

עוד באותו נושא:

בתחילה קבעה הממשלה תקנות שעת החירום שתקפות לשלושה חודשים ויש להאריכן כל פעם ב-45 יום נוספים. על מנת שתקנות אלו יישארו קבועות יש צורך בהליך חקיקה סדור בכנסת. בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה הנחו את הממשלה לעגן את התקנות האלו בחוק מסודר. כך נולדה הצעת חוק הסמכויות. החוק יבטל את התקנות הקודמות שנקבעו ויעגן בחוק את הסמכויות החדשות של הממשלה להתנהלות בזמן המשבר.
חשוב לציין, המטרה הראשית של החקיקה היא שמירה על בריאות הציבור, אך הצעת החוק כוללת סעיפים מסוכנים שעלולים להתקבע גם בעתות חירום בעתיד. והנה הם:

1. הממשלה קובעת – הכנסת מאשרת בדיעבד

הממשלה הציעה מנגנון חריג – סעיף 4 בהצעת החוק מאפשר לממשלה להתקין תקנות ללא אישור מראש של הכנסת, אלא בדיעבד. כלומר, הממשלה תקבע את המגבלות, אך ועדה בכנסת תאשר אותן תוך 7 או 14 ימים, (תלוי בסוג המגבלה), עם אפשרות הארכה  של 3 ימים. אם הוועדה לא מצליחה לקבל החלטה או להתכנס לדיון, האישור יעבור למליאה.

יפעת שאשא ביטון, יו"ר ועדת הקורונה. נאבקה בתקנות הממשלה בדיונים בדיעבד (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

ההיגיון העומד מאחורי המנגנון הוא מניעת עיכוב על ידי הכנסת. לדברי המציעים, לפעמים עיכוב של יום או יומיים בהחלטה על הגבלה חדשה, יכול להבדיל בין כמה מאות לבין כמה אלפי חולים חדשים.

יחד עם זאת, ישנה סכנה ממשית לכך שהממשלה "תמשוך את הזמן" מרגע שתפעיל את כוחה בהגבלת הציבור ועד העברת התקנה לאישור הכנסת בדיעבד. הסעיף קובע כי נוסח התקנות "יונח בסמוך ככל האפשר" לאחר כניסתן לתוקף של התקנות – ביטוי עמום שלא ניתן לבחון אותו, אלא רק לאחר תקופת זמן עמומה זו, יהיו לוועדה עד 7 או עד 14 ימים נוספים לאשר את התקנות והמגבלות, על פי התקנה ומידת ההשפעה שלה על הציבור.
סכנה נוספת היא בהעברת סמכות האישור בדיעבד לידי המליאה. אם הוועדה לא תקבל החלטה הדיון יעבור למליאת הכנסת, שם ינתנו 7 ימים נוספים לאישור התקנות שנקבעו על ידי הממשלה.

"הסמכת המליאה להחליט בנושא כזה בעייתית", מסבירים במכון הישראלי לדמוקרטיה. "מליאת הכנסת אינה עוסקת בניסוח דברי חקיקה ברזולוציה זהה לזו של  הוועדה. במליאה אין יכולת לנהל דיון אמיתי ואפקטיבי על תקנות כאלה או אחרות המתעסק בדקויות ומשקלל את כל האינטרסים. במליאה גם לא מופיעים מומחים ולא נשמעות עמדות הציבור. מכאן, המליאה עלולה להפוך ל"חותמת גומי" בה הרוב הפוליטי מאשר את החלטות הממשלה".

כמו כן, בהצעת החוק הנוכחית הכנסת לא מעורבת בשום שלב בהליך קבלת ההחלטות בנוגע להגבלות, ואין הבחנה בין הגבלות קלות או חמורות, שהממשלה מחליטה עליהן. בין אם הממשלה מחליטה לסגור את חדרי הכושר ובין אם היא מכריזה על סגר מלא – לכנסת אין שום אופציה להתערב בהליך קבלת החלטות זה.
איך זה משפיע עליך? כדי שלא יסגרו לך את העסק שוב ושוב, שנוכל לחזור להיפגש עם סבא וסבתא, וכדי שנוכל סוף סוף לצאת ממשבר הקורונה – יש צורך להתקין את ההגבלות במהירות.

העברת הסמכות האחרונה למליאה עלולה להפוך את הכנסת ל"חותמת גומי". (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

עם זאת בנוסח הנוכחי של הצעת החוק, הממשלה יכולה להחליט שהיא מטילה הגבלות על אילו גופים שתרצה, להקטין התקהלויות, לחזור לסגר מלא, וכד'. במצב זה האזרחים ייספגו פגיעה מהותית בזכויותיהם, כל עוד הכנסת לא תחליט לבטל הגבלות אלה במידת ותראה לנכון.

מה לעשות כדי שיתוקן? כפי שנכתב, הצעת החוק בנוסח הנוכחי שלה לא מאפשרת לכנסת להתערב בשום שלב של קבלת ההחלטות בנוגע להגבלות. המכון הישראלי לדמוקרטיה מציע כי ברירת המחדל תהיה שכל התקנות וההגבלות שהממשלה רוצה לקבוע יעברו בצורה הסדורה של קבלת אישור הכנסת, ורק במקרים חריגים ודחופים במיוחד הממשלה תהיה רשאית להתקין תקנות והגבלות אשר יכנסו לתוקף מיידית, והן יועברו לאישור הכנסת בדיעבד.

2. הנתונים שהובילו להחלטות הממשלה – לא שקופים לציבור

סעיף 4(ד) בהצעת החוק מציין כי התקנות וההגבלות ,אותן הממשלה קובעת, צריכות להיות מלוות בהסבר. זהו כיוון חיובי של שקיפות: כאשר תקנה מונחת על שולחן הוועדה בכנסת עם דברי ההסבר, היא עולה לאתר הוועדה וההסבר יהיה חשוף לציבור.
עם זאת, אין כל סעיף בחוק המחייב את הממשלה להביא בדברי ההסבר שלה לתקנות את הבסיס העובדתי לקבלת ההחלטות. בשורה התחתונה, הנתונים שהובילו לקבלת התקנה לא יהיו שקופים לציבור.

פתיחת איקאה בעת סגירת בתי העלמין ביום הזיכרון. שיקולי הממשלה צריכים להיות חשופים לציבור (צילום: קדיה לוי, פלאש 90)

איך זה משפיע עליך? הנתונים שהובילו לקבלת ההחלטות בנוגע להגבלות שפוגעות לך בחופש הפרט יכולים להישאר במחשכים לתקופה ארוכה. זה פוגע בפיקוח על קבלת ההחלטות של הממשלה, וגם ביכולת שלך להעריך את התרחישים שעלולים להוביל לסגירת עסק או לבידוד.

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? במצב בו מקבלים החלטות שמשפיעות על הציבור בצורה כה מהותית, ראוי שנבין מה הם הנתונים שהובילו לכך. האם נשקלו חלופות? כדי שתהיה לנו את האפשרות המינימלית של גישה אליהם, וכך גם את האפשרות לבקר אותם במידת הצורך, הכנסת צריכה לחייב את הממשלה בחוק זה לפרסם בכל החלטה את הבסיס העובדתי ואת הנתונים שהובילו להחלטה על הגבלת הציבור והאם נשקלו חלופות אחרות.

3. יצאת מהבית בסגר? הפכת לפושע

פרק ד' בהצעת החוק מציין כי הממשלה תוכל לקבוע ענישה פלילית לאלה המפרים את הוראות המגבלות. בשורה התחתונה: הממשלה יכולה לקבוע עונש פלילי אם אתם חלק מהתקהלות, אם יצאת מעבר למרחק המותר שנקבע שמותר לצאת ממנו מהבית, או אם עברת על כל מגבלה אחרת שהטילה הממשלה.

הפיכת אזרחים מפרי הנחיות לפושעים בהליך מזורז היא לא מידתית (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

איך זה משפיע עליך? תקנות והגבלות הממשלה משתנות בתכיפות גבוהה. מצב זה אינו מאפשר לאזרחים להפנים את הדין, במיוחד לאזרחים מאוכלוסיות מוחלשות. כך למשל, אם תפר הנחיה מסוימת בעת הפגנה, בין אם בתום לב (כי לא היית מודע להנחיה חדשה) ובין אם לא, הממשלה יכולה להפוך אותך לפושע מבלי שהדבר התקבל בצורה סדורה בכנסת.
מדובר במדרון חלקלק מאוד שיכול לשמש את הממשלה ככלי ענישה חריף. הפיכת אזרחים לפושעים בהליך כה מזורז היא לא מידתית בעליל.

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? אם רוצים לשמור על ההגבלות חשוב שיהיו עליהן סנקציות, אבל רישום פלילי מלווה אדם לכל החיים. אחת ההצעות היא לאפשר לתת דוחות אך לבטל בהם את הפן הפלילי.

4. הגבלת הפגנות

סעיף 7 בהצעת החוק מציין כי לא יהיה ניתן לאסור על קיום הפגנה בשל החשש לפגיעה בחופש הביטוי, אך עם זאת, הממשלה רשאית "לקבוע תנאים לעניין אופן קיומה" במטרה למנוע את התפשטות נגיף הקורונה. כלומר, הממשלה יכולה לקבוע הגבלות על הפגנות.

ההפגנה הגדולה מול בית ראש הממשלה בבלפור, מה-15.7 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

איך זה משפיע עליך? גם בהפגנות שמירה על בריאות הציבור היא חשובה, אך האם סעיף זה בהצעת החוק ישמש את הממשלה בכדי לעקר את הזכות להפגין? אם בכל הפגנה שתתקיים תוגבל כמות המשתתפים, ויחולקו קנסות לכל מי שלא שומר מרחק של שני מטר – האם במצב זה הזכות להפגין תישאר רלוונטית?

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? על הכנסת לוודא שכל הגבלה שמוטלת על קיום הפגנה היא מידתית ומותאמת להגבלות אחרות המוטלות באותה שעה על התכנסויות בחוץ, ללא החמרה מיותרת. חשוב שהציבור יהיה מודע לאפשרויות העומדות בפני הממשלה, וכך ידע גם לבקר אותן במידת הצורך. בניירות העמדה שהגישו התנועה לאיכות השלטון והמכון הישראלי לדמוקרטיה יש הצעות לתיקונים נוספים המתבקשים בנושא.

5. הכירו את השוטרים החדשים: פקחי העירייה

סעיף 25 בהצעת החוק מאפשר לממשלה להסמיך פקחים עירוניים לאכוף את התקנות ואת ההגבלות, שכאמור יכולות להוביל את מי שעובר עליהם, למשפט פלילי. הפקח העירוני המוסמך יוכל להיכנס לכל מבנה, חוץ ממקום המגורים הפרטי שלך, ולכלי רכב נייחים שאינם פרטיים, כמו אוטובוסים וכדומה, ו"לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות".

פקחים אינם עוברים הכשרה בנוגע להפעלת כוח על אזרחים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


סעיף זה הוביל להרבה גבות מורמות. הרי כל שוטר זקוק ל"יסוד סביר" לביסוס חשדותיו כדי לבצע חיפוש על אדם. בנוסח הצעת החוק לא ברור האם הפקח זקוק גם הוא ל"יסוד סביר" על מנת שידרוש "מכל אדם למסור לו כל ידיעה או מסמך"? נוסח החוק בהקשר זה עמום וניתן לפרש אותו בדרכים רבות.
עם זאת, ישנו סייג בהצעת החוק הטוען כי "מוצע להגביל את הסמכתם של הפקחים", אך הגבלה כזאת אם תהיה, נתונה כאמור אך ורק להחלטת הממשלה ולא לכנסת. אם הממשלה תרצה היא תוכל לתת את הסמכויות האלה לפקחים העירוניים.

נזכיר בשלב זה שבניגוד לשוטרים אשר עוברים הליך הכשרה מסודר ומעמיק הנוגע להפעלת סמכויות על אזרחים ואכיפת החוק, לא ברור מהם הליכי ההכשרה של פקחים עירוניים. כיצד ימודדו עם מצב של שיטור ממשי, תוך סמכות והפעלת כוח מול אזרחים?

סמכויות פקחים בחוקים אחרים

חשוב לציין שגם במקרה זה הממשלה לא "המציאה" סמכויות חדשות לפקחים. הסמכויות המדוברות בחוק הסמכויות קיימות בצורה זהה לחלוטין גם בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים (סעיף 12), וגם בחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו (סעיף 13).

גם בשני חוקים אלו ניתן למצוא את השורות:
"לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה ומסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען". עם זאת, הבעיה בסמכויות אלו שיינתנו לפקחים בחוק הסמכויות, היא רגישות הנושא והפוטנציאל הנפיץ שלו לגרור השלכות חמורות בהרבה מחוק הצהרונים וחוק ייצור הצמח.

איך זה משפיע עליך? הצעת החוק מעניקה כוח רב לפקחים – כוח שלא ברור לגמרי מה היא משמעותו. האם פקח עירוני יוכל לקנוס אותך אם יראה תמונה בפייסבוק בה מפרים הנחיות? האם יוכל לדרוש ממך למסור לו תמונה שקיבלת מחבר שלך שמפר את אחת המגבלות?

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? הסמכויות לאכיפת החוק צריכות להישאר ברשות השוטרים אשר עברו את ההכשרה הנדרשת לכך והוסמכו לכך בעבודתם. לכל הפחות ראוי שבהצעת החוק יבהירו בצורה ברורה יותר את סמכויות הפקחים, וכן שהכנסת תהיה מעורבת בהחלטה הנוגעת לסמכויות הניתנות לפקחים העירוניים, במידה ותתקבל כזאת.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לדרור גורני – [email protected] 

בלעדי: ההסתדרות פעלה להדיח אדם שחשדה כי חשף שחיתות בתקשורת

כיצד הסתדרות העובדים הארצית נוהגת במי שחשוד כי העז לחשוף שחיתות בתקשורת? הקלטה חסויה ומסמכים המצויים בידי "שקוף" מגלים את השיטה: הפחדה, הסתרה, טיוח, חקירות פנימיות ולבסוף – עריפת ראשים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

הקלטה חסויה חושפת כי הסתדרות העובדים הארצית פעלה מאחורי הקלעים במטרה להדיח יו"ר ועד עובדים מקומי מתפקידו בוועד, מאחר שחשדה בו שסייע ל"שקוף" לחשוף שחיתות.

התחקיר שעורר את זעמם של אנשי ההסתדרות חשף ניהול כספים חשוד בוועד עובדי הכבאות בעפולה, שעלול להצביע על שחיתות. מרגע פרסום התחקיר ההסתדרות פעלה יחד עם ועד הכבאים הארצי כדי לאתר את המדליף ו"להעניש" את מי שלטענתם חשף שחיתות, על ידי בחירות מחודשות.

במקביל, המשטרה פתחה בחקירה בעניין ניהול הכספים בוועד עפולה. סרטון מצלמת אבטחה מעלה חשד לטיוח הפרשה: לאחר פרסום התחקיר, חברי הוועד העבירו קלסרים עם תיעוד ניהול הכספים ישירות לביתו הפרטי של איש הוועד שהיה אחראי לניהולם. לדבריהם, ההסתדרות היא שדרשה את הוצאת החומרים, לטובת ביקורת פנימית. 

בתקשורת המסורתית נזכרים בכאוס במערך הכבאות רק כשמתרחש אירוע נורא. אך ב"שקוף" אנחנו לא מחכים לאסון הבא ומסקרים מקרוב ובאדיקות את המתרחש בשירותי הכבאות, במסגרת כתבות "בחזרה לתחקירי עבר" (פולו-אפ).

|| הערה לפני הקריאה || התחקיר מחולק לפרקים כדי שתוכלו לקרוא בנוחות. לחצו על סימן הפלוס ליד כל פרק כדי לפתוח את תיבת הטקסט.

 

שלב א': המצוד אחר המדליף

לפני כחודשיים פרסמנו תחקיר שחשף התנהלות בעייתית, הגובלת לכאורה בפלילים, בניהול כספי ועד העובדים של תחנת הכבאות בעפולה. ההתנהלות כוללת חתימה על צ'קים פתוחים, החזרי נסיעות לא מפוקחים לגזבר הוועד לשעבר והוצאת עשרות אלפי שקלים על אלכוהול ושעוני יוקרה. בימים אלה אף מתנהלת חקירת משטרה בנושא.

כתבות נבחרות בתחקיר הכבאות של "שקוף":

בהקלטות שהגיעו לידינו נשמע גורם בכיר בהסתדרות אומר, שוב ושוב, כי הדלפת החומר עבור התחקיר של "שקוף" היא חמורה מאוד. הוא מספר כי ההסתדרות שוקלת להקים ועדת חקירה בנושא התחקיר שפורסם שמטרתה לאתר את המדליף. כפי שעולה מהתכתבויות שמצויות בידינו, הגורם אכן ניסה לברר עם בעלי תפקידים שונים מי שוחח עם התקשורת.

בהקלטה מסביר הגורם כי העונש למדליף יהיה הדחה מראשות הוועד או מהחברות בו. לטענתו העילה להדחה או לפיזורו של הוועד היא עבירה על סעיף בתקנון ההסתדרות אותו הוא כינה: "אי קבלת מרות". 

גורם נוסף אישר שפנייה לתקשורת נחשבת בעיני ההסתדרות כחתירה תחתיה. מכאן עולה חשש כי השימוש בסעיף "אי קבלת מרות" הוא נוהל בתוך ההסתדרות שמטרתו להדיח חושפי שחיתויות מתפקידם בוועדים. חשוב להבהיר כי אין בתקנון ההסתדרות כל תקנה רשמית המתייחסת לחשיפת שחיתות או פנייה לתקשורת.

את ההקלטות לא ניתן לחשוף בשלב זה, לבקשת המקור. המשיכו לעקוב, ייתכן שנוכל לחשוף אותה לקוראים בהמשך.

שלב ב': חקירת משטרה נפתחת, אך החומרים מגיעים לחשוד

שבועיים לאחר פרסום התחקיר הגיעו לתחנה שני כבאים, חברי ועד עפולה הקודם, והכניסו לרכבם שני ארגזים עם קלסרים. בקלסרים היו מסמכים וקבלות הנוגעים לניהול כספי הוועד בשנים 2018 – 2019 אודותיהם נכתב התחקיר המקורי של "שקוף". בימים אלו מתקיימת במקביל חקירת משטרה בעניין זה, כך שהחומרים עשויים לשמש כחומר חקירה וכל עיסוק בהם עלול להיחשב שיבוש חקירה.

לדברי אחד מהמצולמים בסרטון מצלמת האבטחה, שבו נראית העברת החומרים, מי שביקש ממנו ומחברו לעשות זאת הוא הגזבר הקודם של ועד עפולה, ג' – אשר כלפיו הופנו הטענות בתחקיר "שקוף" המקורי.

לדבריהם, הסיבה שג' ביקש מהם לקחת את הקלסרים היא שההסתדרות החליטה לפתוח בביקורת על כספי ועד עפולה, כתוצאה מתחקיר "שקוף" בנושא. אך במקום לאסוף את החומרים בעצמה, ההסתדרות ביקשה מג' לעשות זאת, והוא בתורו שלח את אנשי הוועד שלו לשעבר להביאם.

שני הכבאים הכניסו את הארגזים עם הקלסרים לרכבם והעבירו אותם לביתו של ג'. לטענת אחד מהם, ג' העביר את הקלסרים להסתדרות. ההסתדרות לא הסכימה להגיב לדברים ולא ידוע האם אכן נערכה ביקורת והאם הקלסרים נמצאים בידיה כיום.

ההתנהלות של ההסתדרות מעלה שאלה קשה: אם ברצונה לערוך ביקורת על ניהול הכספים בתקופתו של הגזבר ג', מדוע הורתה להעבירם לביתו הפרטי? 

מה שהופך את המעשה לתמוה אף יותר הוא שבימים אלה מתנהלת, כאמור, חקירת משטרה בנושא, על ידי יחידת חקירות הונאה בימ"ר צפון. ל"שקוף" נודע כי הסרטון נמצא בידי חוקרי המשטרה.

לטענת מומחה בהליך הפלילי, התנהלות זו עלולה להצביע על ניסיון ההסתדרות לטייח את הפרשה. "אם ההסתדרות מבקשת לערוך ביקורת, היועץ המשפטי שלה צריך לבקש זאת מהמשטרה ולתאם איתה על מנת להימנע משיבוש החקירה ומתיאום וזיהום הדדי של עדויות המעורבים", מסביר ל"שקוף" עו"ד יאיר רגב, העוסק בתחום הפלילים. 

"העברת החומרים ללא תיאום עם המשטרה היא שיבוש חקירה" (צילום: זוזנה ג'נקו, פלאש 90)

"אם לא היה תיאום בין ההסתדרות לחוקרי המשטרה אז לכאורה נראה שהנסיבות מצביעות על חשד ממשי לטייח ולהכשיל את הליך החקירה".

לדבריו, גם התנהלותה של המשטרה דורשת בירור. "המשטרה הייתה צריכה להקפיא מייד את המצב ולשקול להודיע לכל המעורבים בעניין שנפתחה חקירה", הוא אומר. "במקביל היה עליה למנוע מהחשודים הפוטנציאליים גישה אל החומרים שיכולים לשמש כראיות. אם המשטרה לא עשתה זאת זה מפתיע מאוד, אני לא מאמין שחוקרי המשטרה יאפשרו לחשודים או מקורביהם להעלים ראיות בתירוצים בלתי סבירים".

שלב ג': פיצול הוועדים במטרה להעיף את המדליף

כדי להבין את השיטה שבה יצא לפועל ה"עונש" לנחשד בהדלפה, נחזור קצת אחורה. מספר ימים לפני שפורסם התחקיר על ועד הכבאים בעפולה, בכירים בוועד ובהסתדרות כבר ידעו על פרסומו לאור פניית "שקוף" אל חלקם לקבלת תגובה. עוד לפני הפרסום, החשוד המיידי בחשיפת הפרשה היה א', יו"ר ועד הכבאים החדש בעפולה. כפי שנראה מיד, בוועד הכבאים החלו לפעול להדחתו מתפקידו כיו"ר הוועד בעפולה מבעוד מועד.

הרעיון היה פשוט. ועד עפולה מייצג עובדים בשתי תחנות: תחנת עפולה ותחנת נצרת עילית-נוף הגליל. פיצול הוועדים יגרור בחירות מחודשות לראשות הוועד בכל אחת מהתחנות. כך ניתן יהיה להדיח את א', היו"ר הנבחר של ועד עפולה-נצרת. 

לפני כחצי שנה, טרם הבחירות לוועד עפולה-נצרת, העובדים הכריעו בהצבעה ייעודית בנושא: לא מעוניינים בפיצול, רוצים להישאר עם ועד אחד. אך כעת, לאחר שנודע להסתדרות ולוועד הכבאים הארצי על הפרסום, פעלו שני הגופים בשיתוף פעולה מלא כדי להדיח את יו"ר הוועד החדש א', תוך הטעיית עובדי תחנות עפולה ונצרת עילית.

הכבאים בצפון הצביעו: מתנגדים לפיצול. זה לא עזר להם (צילום: פלאש 90)

וכך זה קרה: ימים ספורים לאחר פניית "שקוף" לגזבר הקודם ג', אחד העובדים בתחנת נצרת פרסם מכתב לעובדי התחנות בו הוא טען כי עקב חילוקי דעות בין ראשי הוועד של תחנות עפולה-נצרת לבין ראשי הוועד הארצי, עלה צורך בעיניו לפצל את הוועדים. כזכור, יו"ר הוועד החדש, א', נבחר רק חצי שנה קודם לכן, בדצמבר האחרון.

העובד לא הסביר במכתבו לעובדים מדוע הפתרון לחילוקי הדעות הוא פיצול הוועדים. "כבר אין צורך להסביר מדוע", הוא כתב. עוד טען, כי ועד העובדים המאוחד הוא "כישלון מהדהד, כישלון בו העובד מפסיד בענק ונופל בין הכיסאות". בסוף המכתב ביקש מהעובדים בתחנות לחתום על טופס שמעיד כי הם בעד פיצול הוועד והדחת הוועד הנוכחי.

למכתב ה-1 של העובד

במכתב נוסף שהוציא העובד בהקשר לפיצול הוועדים הודגש כי הוא פועל בנושא "יחד עם חברים יקרים מבית ומחוץ (ההדגשה במקור)". מי הם החברים 'מחוץ' עליהם מדבר העובד? על פי מידע שהגיע לידי שקוף – מדובר באנשי ההסתדרות ואנשי הוועד הארצי. 

למכתב ה-2 של העובד

שלב ד': עורך הדין של ההסתדרות שהפך את עורו

חלפו שבועיים והעובד לא הצליח לאסוף מספיק חתימות כדי לפצל את הוועדים. בשלב הזה ההסתדרות הארצית נכנסה לתמונה: עוז גולדברג, עו"ד מטעם ההסתדרות, שלח מכתב לבכירים בהסתדרות בו הוא קובע כי ועדי התחנות עפולה ונצרת עילית יפוצלו. לטענתו, הצורך לפצל את הוועד התחנות נובע מקשיים טכניים: המרחק ביניהן.

בקשה זו סותרת את עמדתו של עו"ד גולדברג עצמו שבועיים בלבד לפני המכתב, אז התנגד נחרצות לפיצול הוועדים. "הוועד נבחר לפני זמן קצר ומגיע לו פרק זמן סביר להוכיח את עצמו", כתב בזמנו בהודעת מייל לעובדים. אם כן, מה שינה את דעתו של עו"ד גולדברג? 

שלב ה': אתה פועל לבייש את חבריך

א', יו"ר ועד עפולה, שלח תגובה למכתבו של עו"ד גולדברג, בו הסביר כי אין כל בעיית מרחק בין התחנות. חרף מכתבו, עורך הדין מטעם ההסתדרות קבע במכתב נוסף כי יש לפצל את הוועדים ולקבוע בחירות בהקדם.

היו"ר אף שלח מכתב נוסף לעו"ד גולדברג בו דרש למנוע את פיצול הוועדים, אך זה לא השיב. מי שהשיב למכתב הממוען לעו"ד של ההסתדרות הוא דווקא הגזבר של ועד הכבאים הארצי, ש'. התנהלות זו מבהירה את הקשר ההדוק בין שני הגופים ואת התיאום ביניהם.

במכתבו ליו"ר א', הגזבר ש' מבהיר כי פנייתו של היו"ר לתקשורת, לטענתו, היא התנהגות פסולה. "אני, ולא מעט אנשים אחרים, ערים לכך שאתה פונה לתקשורת בעניין ניהול כספי ועד העובדים שקדם לך וכך מסמכים מחשבון הבנק שרק לך ולגזבר יש גישה אליהם הגיעו באופן מפתיע לתקשורת". 

הגזבר ש' חושף את החשד כי א' הוא זה שפנה לתקשורת כדי לחשוף שחיתות, ומבהיר כי הדבר לא מקובל עליו. "אתה לא חושב פעמיים על כך שאנשים הקדישו שעות ושנים מזמנם כדי לסייע לעובדים, לפני שאתה פועל כדי לבייש אותם ולהטיל בהם דופי. בכל אחד ניתן להטיל דופי, גם בך (ההדגשה במקור). אבל זו לא התנהגות. נבחרת לשמש כיו"ר ועד עובדים – תעסוק בזה. בקידום זכויות העובדים. לא בהכפשות".

בהמשך המכתב הבהיר הגזבר ש' כי גם העובדה שהיו"ר א' "העז" לדרוש שקיפות של כספי ועד הכבאים הארצי – היא התנהלות פסולה.

על מה מדובר? כמה שבועות קודם לכן, ש' ביקש מכלל הוועדים בתחנות הכבאות להעביר סכום כסף לוועד הארצי עבור קניית מתנות לעובדים. א' הרגיש לא בנוח עם הבקשה: ועדי העובדים בתחנות מעבירים בכל חודש סכום כסף לוועד הארצי, אז מדוע דורשים מהעובדים סכום כסף נוסף? 

ההודעה ששלח א'. דורש שקיפות בכספי ועד הכבאים הארצי

בעקבות זאת, א' ביקש מהגזבר ש' פירוט הוצאות של הוועד הארצי בשנים האחרונות. הכוונה הייתה ליידע את העובדים בחלוקת ההוצאות, או במילים אחרות: מה עושים עם הכסף שלהם. 

רצית שקיפות? עדיף שתלך הביתה

מכתבו של הגזבר ש' חשף כי הדרישה של יו"ר ועד עפולה לשקיפות אינה מקובלת, והביאה לסימונו של יו"ר ועד עפולה כאישיות לא רצויה. "במכתבך אתה ממשיך לציין מספר פעמים את נושא הכספים, ניהול הכספים, ואף העזת לשלוח הודעה בה אתה מאיים ודורש פירוט הוצאות 7 שנים אחורה!!!", כתב הגזבר ש' במכתבו לא'. 

"הדוחות שלנו עוברים בקרה של משרד רו"ח מדי שנה, ואת הדין והחשבון אנו נותנים להסתדרות (למשל ב 2018 – עברנו ביקורת). לסיכום, חבל שאת מאמציך הרבים אתה משקיע במלחמות ולא בטיפול בעובדים עליהם אתה אמון". 

לפי גזבר ועד הכבאים הארצי, שקיפות היא איום

מציטוט זה ממכתבו של ש', גזבר ועד הכבאים הארצי, ניכר כי המידע אודות כספי העובדים חסום לחלוטין בפניהם. אך לא רק העובדים משלמים כל חודש עשרות שקלים בעיוורון מוחלט – אפילו אנשי ועדי העובדים של התחנות אינם חשופים למידע. לפי המכתב, היחידים שיש להם מידע הם חברי הוועד הארצי וההסתדרות.

חשוב להבין: מדובר בארגון שמקבל בכל שנה מיליוני שקלים מכספי הציבור. מן הראוי שינהל מעקב מדויק אחר ההוצאות שלו ויפרסמן למשלמות ולמשלמים. פירוט הוצאות לשבע השנים האחרונות אינו אמור להיות איום עבור ארגון שמנהל כספים בסדרי גודל כאלה.

לשם השוואה, הוצאותיהם של משרד או רשות ממשלתית חשופים בזכות חוק חופש המידע, ניתן למצוא אותם בחיפוש פשוט בגוגל גם לתקופות של מספר שנים אחורה. אם כן, כיצד ייתכן שהוצאות הוועד הארצי אינן מפורסמות? ההסבר לכך הוא שוועד הכבאים הוא אגודה עות'מאנית ולכן אינו כפוף לחוק חופש המידע.

כדי להבין טוב יותר סיפור האגודות העות'מאניות והפרצה בחוק שמונעת להחיל עליהן שקיפות, תוכלו לקרוא בתחקיר "שקוף" בהנושא. עוד יצויין כי אנחנו פועלים מול שר המשפטים אבי ניסנקורן כדי להכפיף גם את כל האגודות העות'מאניות לחוק חופש המידע.

שלב ו': התכנית הושלמה

בחזרה לסיפור הדחתו של החשוד בהדלפה א', יו"ר ועד הכבאים של עפולה. המהלך שעירב את ההסתדרות הצליח חלקית: התחנות פוצלו והיום לכל אחת מהן יש ועד עצמאי. בשתי התחנות מעט מדי עובדים הגישו מועמדות לראשות הוועד, כך שכלל לא התקיימו בחירות. רק שלושה עובדים התמודדו לשלושה מקומות בוועד ולכן שלושתם "נבחרו". 

לדברי גורם המעורה בפרטים, א' סירב לשתף פעולה עם קיום הבחירות שכן הוא ראה בהן צעד לא חוקי. הוא עדיין נלחם על מקומו כיו"ר ועד העובדים של שתי התחנות ולכן לא התמודד על ראשות הוועדים החדשים. 

היו"ר א', בו התעמרה ההסתדרות לאור החשד להדלפה, החליט לעבור לפעול במישור המשפטי והגיש תביעה נגד ועד הכבאים הארצי ונגד ההסתדרות. לקראת סוף החודש יתקיים דיון בבית דין של ההסתדרות.

איך זה משפיע עליך? ומה עושים כדי לתקן את המצב?

אזמ"ע? (איך זה משפיע עליך)

  1. ההסתדרות עלולה להפוך את השירות שאת או אתה מקבלים מהמדינה לגרוע יותר: ההסתדרות מאגדת תחתיה עובדי ציבור רבים, שכולנו משלמים להם משכורת ומקבלים מהם שירות (הכבאות, משרד הביטחון, רשות המיסים ועוד). היום אנחנו מגלים שההסתדרות לא פועלת כדי לפתור את הבעיות בקרב העובדים שעליהם היא אחראית או כדי לייעל את ההתנהלות שלהם – היא, לכאורה, פועלת כדי לטייח ולהסתיר את הבעיות שלה על חשבון כולנו.
  2. מאבקי כח עלולים לפגוע בשירותי הכבאות וההצלה שנועדו לסייע לך במקרה חירום: ההסתדרות יחד עם ועד הכבאים הארצי מחליטים מתי יצאו הכבאים בשביתות או בעיצומים שפוגעים בשירות שאנו מקבלים מהכבאות. לא נוכל להיות בטוחים ששביתות ועיצומים אלה מתקיימים למען שיפור תנאי העובדים ולא למען אינטרסים אחרים.

מעש"י? (מה עושים כדי לתקן את המצב)

  1. "שקוף" פועלת בימים אלה מול שר המשפטים אבי ניסנקורן כדי להכפיף את האגודות העות'מאניות לחוק חופש המידע. כך כולנו נוכל להיות חשופים להוצאות של ארגון הכבאים ושל ההסתדרות.
  2. קוראים ומשתפים את הפרסומים של "שקוף" על הסכסוך בכבאות. כך נצליח להעלות את הנושא לתודעה הציבורית ולפעול לתיקונו.
  3. "שקוף" מתכוונת לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה מול השר לבטחון פנים אוחנה ומול ועדת הפנים של הכנסת כדי שיטפלו בבעיות ברשות הכבאות. 

תגובות: משטרת ישראל, ההסתדרות, א' (שם בדוי)

תגובת ההסתדרות: 

"ההסתדרות תעריך ותכבד סיקור הוגן, מאוזן ומכובד מה שלא קורה אצלכם באתר. זוהי תגובתנו. תודה".

לגבי הסרטון הגיבו:
"ההסתדרות עורכת באופן שגרתי ביקורת על אופן ניהול כספי הוועדים. מעבר לכך לא נתייחס להנחות ושמועות שאינן אלא ניסיונות לסגירת חשבונות דרך העיתונות".

תגובתו של א', יו"ר ועד עפולה שהודח מתפקידו:

"בשלב זה אינני רואה לנכון להתייחס לכל דבר או עניין הנוגעים לארגון המקצועי, הסתדרות העובדים ו/או תפקודו של הוועד הקודם. כל שאני יכול לומר הוא כי הגשנו עתירה כנגד החלטת האיגוד המקצועי והסתדרות העובדים לרשות השופטת בעניין התנהלותם של המוזכרים. עתירה מבוססת אשר מגובה בעובדות מוצקות באשר להתנהלות פסולה, אנטי דמוקרטית ולא מקצועית".

ממשטרת ישראל נמסר:

"מטבע הדברים איננו מפרטים אודות חקירות מתנהלות, אולם נציין כי עם קבלת התלונה נפתחה חקירה במסגרתה נאספו מסמכים רבים והחקירה בעיצומה. משטרת ישראל תבצע את כל פעולות החקירה הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת".

מחדל הקורונה בכנסת: עדיין אין פתרון לעבודה מרחוק

חמישה חודשים חלפו מאז פרוץ המגיפה – אך חברי כנסת משמאל ומימין לא נערכו לסגירת הכנסת וכניסה לבידוד ● הצעת חוק שתאפשר דיונים והצבעות מרחוק נתקעה, יו"ר הכנסת מתנגד לפעילות מהבית והאופוזיציה לא נקפה אצבע ● החשש: הכנסת תושבת וח"כים לא יוכלו להשפיע על ניהול המשבר הבריאותי והכלכלי

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| נעמי נידם |

מספר הנדבקים בווירוס הקורונה מזנק מיום ליום ותרחיש הטלת סגר כללי חוזר לתמונה. כיצד נערכו בכנסת להשבתת המערכות? בדיקת "שקוף" מגלה כי חמישה חודשים מאז פרוץ המגפה אין כל מתווה לפתרון. ח"כ יזהר שי היה היחיד שפעל בנושא כשהציע הצעת חוק לקיום דיונים מרחוק – אך מאז שהפך לשר המדע היא לא קודמה. גם האופוזיציה לא פעלה בנושא.

חיטוי משכן הכנסת. בקרוב תיסגר שוב? (צילום: עדינה ולמן)

המשמעות: הכנסת עלולה להיות מושבתת, ח"כים לא יוכלו לייצג את האינטרס הציבורי מול הממשלה ולפקח על החלטותיה. לא יתקיימו דיונים על מעקבי השב"כ או על החלטות  סגירת חדרי כושר או מסעדות, לא על תפקוד מערכת הבריאות ולא על סיוע כלכלי למפוטרים ועצמאים.

עוד באותו נושא:

כחול לבן קידמו הצבעות מרחוק – ואז נכנסו לממשלה

פתרון העבודה מרחוק עלה כבר בחודש מרץ. עם הקמת הכנסת ה-23 פנה ח"כ יזהר שי (כחול לבן) במכתב ליו"ר הכנסת דאז יולי אדלשטיין וביקש ממנו לאפשר לח"כים להשתתף בדיונים ולהצביע מרחוק. המטרה הייתה היערכות לתרחיש שבו ח"כים מבודדים או חולים בקורונה לא יוכלו להגיע למשכן ובית הנבחרים ישותק לחלוטין. 

השר יזהר שי. היחיד שפעל בכנסת לקידום פעילות מרחוק (צילום: אלעד מלכה)

המכשול שעמד בפניו היה תקנון הכנסת לפיו "חבר הכנסת יצביע באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית, ממקום מושבו הקבוע בלבד". אך בהמשך התברר שכדי לאפשר לחברי כנסת הצבעה מרחוק, שינוי שיכול להיות בר-השפעה גם בהמשך, יש צורך בשינוי חקיקה.

ח"כ שי החל לקדם הצעת חוק לשינוי המצב. עוד בחודש מרץ הוא הסביר בדיון בוועדה המסדרת כי "התרחיש הגרוע עשוי להיות שסיעה שלמה תיכנס לבידוד ואז תהיה פגיעה של ממש בדמוקרטיה. עוד אפשרות היא שח"כים רבים מאוד מסיעות שונות לא יוכלו להגיע. לכן, חשוב להסדיר את סדרי העבודה כמה שיותר מהר על-מנת לשמור על רציפות החקיקה והדמוקרטיה בכלל".

על פי הצעת החוק, שהוגשה ב-20 באפריל "חברי כנסת שנכנסו לבידוד בשל חשש להידבקות בנגיף הקורונה יהיו רשאים להשתתף מרחוק בדיון ובהצבעה במליאת הכנסת ובוועדות הכנסת […] באמצעות כלים טכנולוגיים המאפשרים זיהוי קולי וחזותי", לשון הצעת החוק. 

בדברי ההסבר להצעה הiזכר כי הכנסת כבר נערכה בעבר לפעילות מרחוק במסגרת תרגיל שנערך בפרויקט "כנסת תמיד". "מטרת התרגיל הייתה היערכות לרציפות הדיונים בבית המחוקקים במקרה שמשכן הכנסת מושבת. ואף על פי כן, אין מענה בחוק ובתקנון הכנסת למצב שבו אין ביכולתה של הכנסת לקיים את דיוניה באופן סדיר נוכח התפשטות מגיפת הקורונה", כך לפי הצעת החוק.

יו"ר הכנסת מתנגד להצבעה מרחוק

כמעט ארבעה חודשים חלפו מאז, אך הצעת החוק לא התקדמה. ב-17 במאי הושבע שי כשר המדע והתפטר מתפקידו כח"כ במסגרת החוק הנורבגי. הצעות החוק שלו הוקפאו. מאז הנושא לא עלה לדיונים, אף לא אחד או אחת מהח"כים קידם את הצעת החוק של שי או הצעה דומה. גם האופוזיציה לא פעלה בנושא. "הכנסת חייבת למצוא לעצמה פתרונות שיאפשרו דיוני מליאה והצבעות מרחוק, תוך הקפדה על כללי שקיפות ובהתאמה לתקנון הכנסת ולרוח החוק", מסר השר שי ל"שקוף".

יו"ר הכנסת, יריב לוין. (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

"אם לא ניערך לכך, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב שבו סיעות שלמות 'נמחקות' מההליך הדמוקרטי למשך פרקי זמן ממושכים בשל בידוד או הידבקות בנגיף וזו תהיה פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית. הצעת החוק שהגשתי מטפלת בנושא הזה בזהירות ובהסתייגויות הראויות כדי לשמר את רוח ההליך הדמוקרטי בישראל".

יו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין, שתפקידו לשמור על המשך תפקודה התקין של הכנסת, מסר כי הוא מתנגד להצבעות מרחוק אך סירב להסביר מדוע. גם סיעת כחול לבן, חרף עמדתו המובהקת של השר שי, חלוקה כיום בדעתה בנושא, זאת חרף התבטאויות של היו"ר בני גנץ בעבר אודות הסכנה שבשיתוק הכנסת. "במשטר דמוקרטי לא משביתים את בית המחוקקים ומונעים ממנו לבטא את רצון האזרחים ובחירתם", אמר גנץ בימי תחילת המשבר. "לא תהיה ממשלה אם לא תהיה כנסת מתפקדת".

הכנסת תחילה. על ממלכתיות, רעות ועמידה על עקרונות. אנחנו מסיימים שבוע לא פשוט. אני מבקש להגיד לכל מי שמסתכל על המערכת…

Posted by ‎בני גנץ – Benny Gantz‎ on Friday, March 20, 2020

משמעות הדבר היא שאם בשבועות הקרובים המגפה תחריף, חברי הכנסת לא יוכלו להצביע מרחוק. בשל חוסר היערכות לפתרון טכנולוגי פשוט, הכנסת עלולה להיות מושבתת.

החשש המקורי של יזהר שי הולך ומקבל צורה: הפיקוח הפרלמנטרי על תפקוד הממשלה בשעת משבר בריאותי וכלכלי ייפגע משמעותית או ייעלם כליל. כל זאת, בעת הפעלת מעקב השב"כ לצורך איתור נדבקים וקידום חוק הסמכויות שבו הממשלה מבקשת לעקוף את הכנסת בהחלטות שעשויות להגביל או, לחילופין, לסכן את הציבור.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): אם יוטל סגר על מדינת ישראל יתקבלו החלטות שישנו את חייך ברגע. מי שתפקידם לייצג אותך, כבעלת עסק עצמאי או כקשיש החולה בקורונה, כסטודנט או כאסירה משוחררת הנתונה למעקבי שב"כ הם חברי וחברות הכנסת. אם הם לא יוכלו לפעול מרחוק הממשלה עלולה לקבל החלטות ללא התייחסות לאופן שבו זה ישפיע עליך או עלייך.

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י)הצעת החוק של יזהר שי כבר קיימת, חברי כנסת יכולים להרימה מהשולחן ולקדם אותה. בנוסף, יו"ר הכנסת יכול להציע פתרונות אחרים ולקדם אותם. כך או כך, יש לקיים דיון דחוף בנושא תוך הצגת פתרונות, בדומה לאלה המקובלים בפרלמנטים שונים בעולם.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לנעמי נידם

הפסקות ללא הפסקה: האם פגרת הקיץ של הכנסת תבוטל?

 יצאנו מגל הקורונה הראשון, סיימנו שלושה גלי בחירות – אבל בכנסת ישראל עדיין לא יצאה החלטה רשמית על ביטול פגרת הקיץ ● מה עושים פרלמנטים אחרים בעולם עם פגרת הקיץ במדינתם, שמגיעה אחרי חודשים של שיתוק?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| בשמת בר-עקיבא |

משבר הקורונה שתקף אותנו השנה ושיבש את שגרת החיים של כל המערכות במדינה לא יכול היה להגיע בעיתוי גרוע יותר מהנוכחי. המערכת השלטונית הייתה מושבתת כתוצאה מקיומן של שלוש מערכות בחירות וכעת המגיפה טרפה שוב את הקלפים.

מליאת הכנסת. האם תעבוד בקיץ או תצא לחופשה? (צילום עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

בתוך שנה ללא הקמת ממשלה, לא היו קואליציה ואופוזיציה ולא מונו בעלי תפקידים הנגזרים מכך וכן לא הוקמו ועדות קבועות. פעילות החקיקה נבלמה כמעט לחלוטין, ורוב התקופה הזאת שהתה הכנסת בפגרת בחירות. האם תצא שוב לפגרת קיץ של שלושה חודשים?

לפי פרסום "מקור ראשון", יו"ר הכנסת יריב לוין מתכנן לבטל את הפגרה על מנת להעביר את התקציב עד לתאריך ה-24 לספטמבר. העברת התקציב קריטית לא רק לניהול המשבר הכלכלי, אלא משום שהיא תנאי לקיום ההסכם הקואליציוני. אם לא יעבור התקציב, הכנסת עלולה להתפזר. 

עוד ב"שקוף" על פגרות הכנסת:

אך תפקידה של הכנסת משמעותי במיוחד בתקופה זו, לא רק בגלל התקציב. לממשלה ישנן סמכויות מרחיקות לכת מכוח חוק הקורונה ותקנות החירום. האם הכנסת תעבוד במתכונת מצומצמת רק כדי לאשר את התקציב – אך תפקיר את הפיקוח על הממשלה, שהפך מצומצם ממילא? 

מה קורה עם חופשת הקיץ מסביב לגלובוס?

ההשבתה בפעילות הפרלמנט אינה ייחודית לישראל. אצלנו הבעיה אולי הייתה חמורה במיוחד וההשבתה ארוכה במיוחד, אך ברחבי העולם נאלצו בתי נבחרים להתמודד עם מגיפת הקורונה ובעקבותיה צמצמו פעילות, הפחיתו דיונים והאריכו פגרות חג.

כעת, כשברחבי העולם רק מתחילים לצאת מהגל הראשון של המגפה, לחזור לשגרה ולנסות לגשר על הזמן האבוד – מגיע הקיץ ואיתו השאלה: מה עושים עם פגרת הקיץ הזאת שמופיעה בלוח השנה? 

בריטניה: הפגרה נחתכה כמעט בחצי 

בית הנבחרים הבריטי, שבו הוארכה פגרת חג הפסחא כמעט לחודש שלם בשל מגפת הקורונה, החליט לקצר את פגרת הקיץ משבעה שבועות לארבעה. הפגרה תחל רק בסוף יולי, תשעה ימים אחרי המועד המקורי, ותסתיים עם סיומו של אוגוסט. אז יחל מושב שיימשך עד דצמבר, מועד היציאה לפגרת חג המולד. 

בריטניה היא אחת המדינות שספגו את המכה הקשה ביותר מווירוס הקורונה, לאחר שנקטה תחילה גישה של הגבלות חלקיות בלבד. הכניסה להסגר מלא במדינה קרתה מאוחר יותר מאצל שכנותיה באירופה וכך גם היציאה ממנו. 

כשהפרלמנט הבריטי חזר לפעול ב-21 באפריל הוטמעה מערכת שאפשרה לחלק מחבריו להשתתף בדיונים באמצעות וידאו ולהצביע אלקטרונית מרחוק, בשעה שבמליאה הוגבל מספר השוהים בה בו-זמנית. מאז כבר חזר הפרלמנט לפעול כרגיל וחבריו מחויבים בהגעה כדי להשתתף בדיונים ולהצביע.

דרום אפריקה: הפגרה צפויה להתבטל או להידחות כדי להעביר תקציב

בקייפטאון הגיש יו"ר הפרלמנט הצעה שלפיה הפגרה הקבועה בת החודש, שנפרשת על פני כל חודש יולי, צריכה להיבחן מחדש ויש לדחות, לקצר או לבטל אותה כדי לאפשר לוועדות לפעול. 

יו"ר הכנסת, יריב לוין. לפי פרסומים, יכריז על ביטול הפגרה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

המטרה היא שהפרלמנט יעבוד במהלך יולי כדי שיוכל לאשר עד לסוף החודש תקציב חירום לימי הקורונה, שהוגש רק כשבוע לפני מועד היציאה לפגרה המתוכנן, ואת החקיקה הנלווית לו.

הפרלמנט הדרום אפריקני המשיך לפעול במהלך ימי המגפה בעיקר במתכונת של פגישות וידאו, שגם שודרו בשידור חי בטלוויזיה וברשתות החברתיות כמו יוטיוב וטוויטר.

יפן: הפגרה מתקיימת כרגיל אך נערכים כינוסים על פי הצורך

ביפן התחוללה דרמה פוליטית רצינית סביב שאלת ביטול הפגרה. האופוזיצה נלחמה לדלג על חופשת הקיץ ולהאריך את המושב עד סוף דצמבר. חבריה אף איימו בהצבעת אי אמון על ממשלתו של אבה שינזו.

אבה שינזו, ראש ממשלת יפן. הפרלמנט יצא לפגרה אך ימשיך לעסוק בנושא הקורונה


לבסוף, שני הצדדים סיכמו על יציאה לפגרה תוך קיום ועדות הנוגעות לטיפול בנושא הקורונה בלבד. באמצע חודש יוני נגמר המושב והדרמה הגיעה לסיומה.

המושב שהסתיים נפתח בינואר, עוד בטרם דווחה הדבקה ראשונה בנגיף ביפן. עם התפשטות המגפה העביר הפרלמנט שני תקציבי חירום שנועדו לסייע לאזרחים נוכח המשבר הכלכלי. 

קנדה: הפגרה מתקיימת כרגיל עם ארבעה ימי כינוס שנקבעו מראש

המצב בקנדה, אולי תופתעו, לא טוב יותר משלנו. בדומה לישראל, נערכו במדינה הצפונית בחירות במהלך השנה האחרונה. כתוצאה מכך, עוד לפני פרוץ הקורונה סבל הפרלמנט ממחסור בימי פעילות, והמגפה רק החמירה את המצב. 

מאז שיצאו לפגרת הקיץ הקודמת ביוני שעבר ועד לסיום המושב ביוני השנה, פעל הפרלמנט רק 40 ימים. עם פרוץ המגפה, בחודשים מרץ, אפריל ומאי הפרלמנט הקנדי החליט, בכל חודש מחדש, להשעות את הפעילות הסדירה. בדומה לישראל, החלטות אלו התקבלו תחת מחאת האופוזיציה שטענה כי עצירת הפעילות היא דרכה של הממשלה לסכל את הפיקוח עליה. 

נגיף הקורונה בקנדה. הפרלמנט עבד עד היום 40 יום בלבד

במהלך כל התקופה פעלה ועדת קורונה מיוחדת שהתפזרה ביוני. לאחר יום התכנסות אחד, לאישור ההוצאה הממשלתית ב-17 ביוני, יצא הפרלמנט הקנדי לפגרת קיץ עד ספטמבר. פרט לארבעה ימי פעילות, חברי הפרלמנט הקנדי יוצאים שוב לחופש.

בינתיים, בוחנים שם לקראת החזרה מהפגרה אמצעים להתנהלות מרחוק, כמו הצבעות בשיחות וידאו או באמצעות אדם אחר שנוכח במליאה. אם במושב הבא אכן תהיה חזרה מוחלטת לשגרה והפרלמנט יפעל כמתוכנן, הוא צפוי לסיים את שנת 2020 עם 86 ימי פעילות בלבד בשנה הקלנדרית (בהשוואה ל-122 יום בשנה רגילה). 

ואצלנו: חזרתו של החופש הגדול?

בעשור האחרון צצו בישראל יוזמות רבות לקיצור או לביטול פגרת הקיץ. ב-2011, למשל, פנו ח"כים מסיעות שונות ליו"ר הכנסת בבקשה לבטל את הפגרה על רקע המחאה החברתית והצורך לטפל ביוקר המחיה ובמחירי הדיור. 

ב-2013 קרא ארגון "המשמר החברתי" לחברי הכנסת לקצר את הפגרה על רקע פיזור הכנסת שנה לפני כן והעבודה הלא סדירה שלה בשנה של מערכת בחירות. ב-2014 יוזמה בשם "צו 8 לכנסת" דרשה את ביטול הפגרה על רקע מבצע צוק איתן. בכל המקרים האלה לא נענו הקריאות והפגרה ארכה כמתוכנן. 

ח"כ אורי מקלב, יהדות התורה. עבד בחריצות בפגרה בכנסת ה-20

במהלך פגרות הח"כים לא אמורים להיות חסרי מעש, ולדבריהם הם עובדים קשה ומצדיקים את המשכורת שלהם בהכנת הצעות חוק, בפעילות מפלגתית ובפניות הציבור. אלא שלנו כציבור אין דרך לעקוב אחר הפעילות שלהם בימי פגרה, והם לא רואים את עצמם מחויבים לדווח על הפעילות. 

מה שכן ידוע הוא שאלה ימים שבהם אין פיקוח על הממשלה, לא מתקיימת פעילות חקיקה, לא מוגשות שאילתות, ורפורמות לטובת הציבור לא מיושמות. כשפנינו לקראת פגרת הקיץ הקודמת לח"כים וניסינו לברר במה הם עוסקים בפגרה רובם לא טרחו להשיב

למרות זאת, אנחנו יודעים שפעילות פופולרית במיוחד בקרבם בזמן פגרה היא נסיעות לחו"ל: לפי בדיקה שערכנו על כשני שלישים מהח"כים, הם נסעו 219 פעמים לחופשות פרטיות בחו"ל במהלך ימי הפגרה של 2019. האפשרות הזאת, כרגע, אינה מונחת לפתחם.

יש לציין שגם במהלך פגרה ניתן לכנס את המליאה ואת ועדותיה לישיבות מיוחדות. ועדת הכנסת מוסמכת לאשר דיונים נוספים. כך למשל בקיץ 2006, שבו התרחשה מלחמת לבנון השנייה, ובקיץ 2014 שבו נערך מבצע צוק איתן לא קוצרה פגרת הכנסת אולם התקיימו כינוסי חירום בנושאים ביטחוניים. גם במרבית המדינות שבהן לא בוטלה פגרת הקיץ השנה בשל הקורונה יתקיימו במהלך חודשי הקיץ דיונים בנושא ופעילות בוועדות ככל שיידרש.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף