פוסטים

בצל הקורונה, ננקטים צעדים מסכני דמוקרטיה – הנה כל מה שצריך לדעת עליהם

התפרצות נגיף הקורונה מביאה לקדמת הבמה את חשיבות הערבות ההדדית, והצורך באמון במערכות השלטון • לצד זאת, אנו עדים בימים האחרונים לשורת צעדים בעלי פוטנציאל הרסני לדמוקרטיה הישראלית • תהליכי קבלת החלטות פגומים ולא-שקופים, דמיון מדאיג לימים שאחרי פיגועי התאומים בארה"ב ומעקב אחר אזרחים ששם את ישראל ברשימה לא מכובדת של מדינות • גם בשעת משבר, חייבים להמשיך לפקח על השלטון

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול, עידן בנימין, אסף נתיב, ניר בן-צבי |

התפרצות נגיף הקורונה מעמידה את העולם – את כולנו – בהתמודדות קיצונית שלא נראתה כמותה שנים רבות. מחד, בתוך המשבר מתגלה החשיבות הגדולה של ערבות הדדית בתוך קהילות, וחשיבות לא פחותה במתן אמון במערכות השלטון – ובתוך כך הקפדה על הוראות משרד הבריאות.

אך לצד זאת, אנו עדים בימים האחרונים לצעדים מסוכנים ומפחידים לדמוקרטיה. אנחנו לא משתמשים במילות התואר האלה בקלות דעת. 

בראשית הכתבה, אסף נתיב סוקר את הצעדים הקיצוניים שנקטה הממשלה בשבוע האחרון, ואת התהליך הפגום והלא-שקוף באמצעותו התקבלו ההחלטות. בהמשך מביא עידן בנימין בקצרה את סיפורה של ארה"ב המטולטלת אחרי פיגועי 11 בספטמבר, אז העביר הממשל חוקים דרקוניים שהמשיכו לפגוע בפרטיות האזרחים במשך שנים רבות – זמן רב אחרי שהגורמים החשודים בפיגועים כבר התפרקו, נתפסו או נהרגו. לבסוף, מאיה קרול בדקה כיצד השתמשו מדינות אחרות בעולם בכלים טכנולוגיים חודרניים בצל משבר הקורונה. רשימת המדינות הרלוונטית קצרה, וברובן כנראה לא היינו מעוניינים להתגורר בעצמנו.

נדגיש: במאמר זה אין בכוונתנו לשפוט מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הקורונה – אלא להתמקד בדרך קבלות ההחלטות ובמנהל התקין. גם בשעת משבר, חשוב להגביל ולפקח על השלטון. 

  • מסכימים איתנו? חולקות עלינו? מה עוד חסר לכן ולכם בסיקור משבר הקורונה? נשמח לשמוע ממך.

יו"ר הכנסת הזמני, יולי אדלשטיין, עובר בדיקת חום בכניסה למשכן (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

סוגרים בתי משפט, משתקים את הכנסת, מתחילים לעקוב אחרי אזרחים

בשעת לילה מאוחרת, בין שבת לראשון, הורה שר המשפטים לסגור את בתי המשפט. יומיים לאחר מכן, בשעת לילה מאוחרת גם כן, רה"מ העביר באמצעות תקנות שעת חירום החלטה המאפשרת למשטרה ולשב"כ לעקוב אחר אזרחים ישראליים. זה קרה אחרי שהכנסת – ליתר דיוק ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים – לא השלימה את דיוניה לגבי המהלך ולכן לא אישרה אותו. מאז פורסם כי גם צה"ל עשוי לקבל אישור לאכן אזרחים בלי צו בית משפט, במטרה לאתר משפחות חיילים במקרי אסון.

ההיסטוריה מוכיחה כי כאשר יכולות המעקב אחר אזרחים הופכות זמינות – השלטון עושה בהן שימוש הולך וגובר, החורג מן ההגדרות הראשוניות (עוד על כך בהמשך הכתבה). מה אם, למשל, יתחילו לעקוב אחר עיתונאים ביקורתיים לשלטון באמצעות המערכת? האם משרד ראש הממשלה וגורמים פוליטיים יקבלו גישה למאגר? מי מבטיח שהמידע נאגר בצורה בטוחה ולא ידלוף? בערפל הקרב, לשאלות הללו אין כרגע תשובות. זה לא משהו שאפשר להשאיר תלוי ופשוט לקוות לטוב.

חשוב לומר: ייתכן והצעדים הללו נדרשים. יותר מכך, נראה כי חלקם בהחלט נחוצים. אך הדרך בה התבצעו מטרידה ביותר. הממשלה דרסה את הגוף המפקח (הכנסת), והעניקה כוח אדיר ולא מפוקח לכוחות הביטחון. בעולם מתוקן היה מתייצב ראש הממשלה בחדר ועדת החוץ והביטחון ודואג לשכנע את חברי הכנסת בחשיבות הדברים. במקום, נתניהו בחר להתעלם מהכנסת, ובכך מאיתנו, הציבור הישראלי.

אם זה לא מספיק, יושב ראש הכנסת הזמני מעכב הצבעה על מינוי יו"ר כנסת חדש, מפני שהוא יודע שיפסיד בה. הצעד הזה גם מעכב הקמת ועדות חדשות שיאפשרו לח"כים להתחיל לפקח (אחרי יותר משנה) על פעולות הממשלה, בין היתר גם על תפקודה במשבר הקורונה.

בעולם תקין היה מתייצב ראש הממשלה בכל ערב למסיבת עיתונאים, ומאפשר שאלות בסופה. הוא גם היה דואג שיתפרסמו סיכומי הדיונים והשיקולים השונים בקבלת ההחלטות, כדי שהציבור יוכל להבין את ההיגיון מאחוריהן. הוא היה דואג שמשרד הבריאות יפרסם את התרחישים האפשריים שהוא צופה ואת הצעדים שהוא צפוי לנקוט בכל שלב, כדי להפחית, ולו במידת מה, את חוסר הודאות של אנשים פרטיים ובעלי עסקים. 

חוסר המוכנות לספק הסברים, חוסר השקיפות בתהליך קבלת ההחלטות, יחד עם דריסת הכנסת ופרטיות האזרחים צריכה להדאיג את כולנו – גם אם הצעדים הללו באמת נדרשים לטיפול בנגיף.

חוק "הפטריוט" האמריקאי – התחיל עם טרור, סיים עם מעלימי מס

באוקטובר 2001, כחודש לאחר אסון התאומים, העביר הנשיא ג'ורג בוש בקונגרס את "חוק הפטריוט". החוק איפשר לממשל לעקוב אחר אזרחים אמריקאים על ידי ניטור פעילות אשראי, חיפוש בבתים ואיסוף מידע על שימוש בטלפונים. 

למרות שהחוק נועד במקור לחול שנה אחת בלבד במטרה להתמודד עם איום הטרור בטווח הקצר – הוא הוארך שוב ושוב, במשך כמעט 15 שנה. כמה טרוריסטים נעצרו בזכות החוק שפגע בפרטיות של מיליוני אזרחים אמריקאים? על כך יש מחלוקות, אבל הטווח נע בין 0 ל-47. דבר אחד בטוח: החוק נוצל לאורך הזמן לאיתור עבריינים מן השורה – מעלימי מס וסוחרי סמים, למשל – אשר בעבר השימוש בכלים חודרניים כנגדם היה בלתי נתפס. 

נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ורג' בוש, במעמד החתימה על חוק הפטריוט

רק ב-2015 (!) שונה החוק והוסרה ממנו האפשרות לעקוב אחרי אזרחים ללא צו בית משפט.

האם היה צריך להשתמש בחוק הפטריוט? קשה לומר. אבל ברור כי ממשלות ינצלו שעות משבר כדי להטיל צווים שלאחר מכן קשה עד בלתי אפשרי יהיה להיפטר מהם. פוליטיקאים לא אוהבים לוותר על סמכויות וכוח, ומדובר בנושאים מורכבים שקשה לייצר סביבם מאבק ציבורי.

צפו במערכון של ג'ון אוליבר שמסביר בפירוט את הבעיה במעקב ממשלתי:

אילו מדינות משתמשות במעקב אחר אזרחים כחלק מהטיפול בקורונה?

טייוואן
לפני כחודשיים השלימה טייוואן אינטגרציה בין מאגרי המידע של רשות ההגירה ומערכת הביטוח הרפואי. כיום יכולים כל בתי החולים, המרפאות ובתי המרקחת בטייוואן לקבל מידע אודות המדינות בהן ביקרו המטופלים בתקופה האחרונה.
טייוואן גם מנטרת את הטלפונים של האזרחים החייבים בבידוד. לפני כחודש פורסם כי הממשלה בטייוואן חילקה למבודדים טלפונים ניידים, ייעודיים וכי היא מנטרת אותם ולא את את המכשירים האישיים של האזרחים – אולם לא ברור אם הפרקטיקה הזו ממשיכה גם היום. במידה ומתרחקים מאזור הבידוד, האזרחים מקבלים התראה לנייד בה נכתב כי עליהם לחזור לבידוד, ולא – יקנסו באופן כבד.

דרום קוריאה

הממשלה הדרום קוריאנית פיתחה אפליקציה ייעודית המאפשרת למבודדים לדווח על מצב הבריאות שלהם ומתריעה לגורמי האכיפה במידה והמבודדים מתרחקים מאזור הבידוד. מפני שאין חובה להתקין את האפליקציה, הרשויות בדרום קוריאה משתמשות גם באיכון של טלפונים ועסקאות אשראי כדי להשלים את החקירה האפידימיולוגית של הנדבקים וכן כדי לאכוף את הבידוד.

הרשויות בקוריאה מפרסמות חקירות אפידימיולגיות בסגנון דומה למשרד הבריאות בישראל, אך אזרחים המתגוררים באזור בו הסתובבו חולים מקבלים התראה ישירות למכשירי הטלפון שלהם.

איראן

איראן מנטרת את הטלפונים של אזרחיה ללא ידיעתם, וכנראה שלא רק לצורך צמצום ההדבקה בקורונה: לפני כשבועיים משרד הבריאות האיראני שלח סמסים לאזרחים כדי לעודד אותם להוריד אפליקציה ששמה AC19. האפליקציה, כך ע"פ ההודעה, יכולה לסייע לאזרחים לבדוק אם חלו בקורונה. לפי פורבס, האפליקציה הציגה למשתמשים שאלון כן/לא פשוט לגבי להופעת תסמיני קורונה, ובמידה והמשתמש/ת העידו על תסמינים – האפליקציה המליצה על הגעה לבית החולים הקרוב.

לאחר כמה ימים חשף חוקר סייבר איראני כי האפליקציה התמימה למעשה מאפשרת לממשלה לרגל אחרי אזרחים ולאסוף עליהם מידע. כמה ימים לאחר הפצתה, הסירה גוגל את האפליקציה מחנות האפליקציות שלה. נציין כי אין זו הפעם הראשונה שהממשלה האיראנית מנסה לגנוב מידע מאזרחים – היא חסמה את אפליקציית טלגרם במדינה ופיתחה במקום את האפליקציות "גולדן-טלגרם" ו"הוט-טלגרם", אותן היא משווקת לאזרחים כאלטרנטיבה. בעזרת האפליקציות האלה הממשלה עוקבת אחר התכתבויות של אזרחים.

סין

סין מרבה להשתמש בשגרה בטכנולוגיות מגוונות למעקב אחר הציבור, כולל איכון טלפונים. בימים אלה המעקבים בסין הפכו אינטנסיביים מאי פעם: בכניסה לכל בניין דירות או מקום עבודה האזרחים הסינים צריכים למדוד חום, להזין פרטים אישיים, ולעיתים גם להראות ברקוד שמוכיח כי מותר להם להסתובב ברחבי העיר. 

זאת ועוד, חברות התקשורת בסין מנטרות את התנועה של כל האזרחים ע"פ הטלפונים הניידים.

בד בבד, אפליקציה בשם "Health-Code" פועלת כרגע בכמאה ערים בסין, שם חובה להשתמש בה. האפליקציה מסווגת כל אזרח ע"פ שהות באזורים בהם יש התפרצות קורונה, שהות בקרבה לחולי קורונה מאומתים וע"פ היסטוריית טיולים לחו"ל. האפליקציה מופעלת בשיתוף עם כל הרשויות במדינה, ומסווגת את האזרחים לשלושה צבעים: ירוק, צהוב, ואדום. 

אפליקציה סינית מחלקת את האזרחים לפי רמת החשיפה לקורונה

צבע ירוק מאפשר להסתובב חופשי ברחבי העיר, צהוב משמעו שבעה ימי בידוד, ואדום 14 ימי בידוד. האפליקציה הזו מספקת את הברקוד שהאזרחים צריכים לסרוק בכניסה לכל בניין. 

חוץ מזה, ישנן מגוון אפליקציות שמשתמשות במידע הבריאותי של כלל האזרחים כדי להתריע על קרבה לחולים נגועים. 

מדינות אירופה

באירופה אף מדינה לא החלה נכון לעכשיו לעשות שימוש בפרקטיקות הפוגעות בפרטיות האזרחים לשם צמצום הדבקה בקורונה, אך מתקיים דיון ער בנושא. ייתכן כי בתקופה הקרובה נשמע שמדינות מסוימות יתחילו להשתמש באמצעים כאלה בקרוב.

מה אפשר לעשות?

  • גם במשבר הקורונה: שקיפות היא חלק מהפתרון. דרום קוריאה, לדוגמא, מציינת את הנגשת המידע והקפדה על שקיפות הנתונים המצויים בידי הממשלה כצעד ראשון בהתמודדות עם המגיפה.
  • יצרנו הפגנה דיגיטלית בה משתתפים כבר 16,000 איש, במטרה שהכנסת תשוב לתפקד ותפקח על הממשלה. הצטרפו גם!

ולגבי "שקוף"

אנחנו נמצאים בעיצומם של שני משברים: הדמוקרטי והקורונה. 

על אף שהנגיף תופס את תשומת הלב התקשורתית, אנחנו נמשיך לסקר ללא הרף את המשבר הדמוקרטי שפוקד אותנו: ממשלה שלא זכתה באמון הציבור עם סמכויות חירום בידייה, כנסת משותקת, ואזרחים שנעולים בבתיהם ועתה גם נתונים תחת מעקב דיגיטלי. אנחנו לא מבינים באפידמיולוגיה – אבל מבינים בדמוקרטיה.

משבר הקורונה מקשה על כולנו, אך לא נרפה עד שהכנסת תחזור לעבוד, תקים ועדותיה ותפקח בצורה יעילה על הממשלה. מעבר להצלת הדמוקרטיה – מדובר בהצלת חיים.

אחת ולתמיד – איך הפנסיה התקציבית מרוקנת את הכיס שלך מדי חודש ומה צריך לעשות בנושא

חלק מאזרחי ישראל זוכים לתנאים פנסיוניים משופרים בהרבה משלך, באמצעות כסף שמגיע מהכיס שלך – ללא שום הצדקה, ורק כי הם היו שם קודם. ערב משבר וירוס "קורונה", הממשלה מקוששת אחר תקציבים להילחם במיתון המתקרב. אלא שיש מקום עתיר שומנים ממנו אפשר לנקז כספים כבר מחר – פנסיות תקציביות מופרזות. אז הגיע הזמן שכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל יבינו: מה זו פנסיה תקציבית ואיך היא דופקת אותך. כן, כן – אותך. הגיע הזמן לשינוי. הכירו לעומק את התיקון עליו מדברים מאהוד ברק ועד יאיר נתניהו. תחקיר מקיף של "שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

לתחקיר המלא

עתיד נגיף הקורונה – בישראל ובעולם

הרשומה הזו נועדה להבהיר מדוע אנשי משרד הבריאות חרדים כל-כך, ולמה הם נוקטים בצעדים הקיצוניים עליהם אנו שומעים בתקשורת. צעדים אלו בדיוק אמורים למנוע את אותו התרחיש בו מערכת הבריאות כולה קורסת – ולהוביל לעתיד טוב יותר. אבל לשם כך עלינו להקשיב להנחיותיהם של אנשי המקצוע ולציית להם / טור אורח של ד"ר רועי צזנה

(פורסם במקור ב-10/3)

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| רועי צזנה |

בשלושת החודשים האחרונים העולם חווה טלטלה בסדר גודל, ובכן, גלובלי. סין הטילה עוצר על מאות-מיליוני אזרחים ומנעה מהם לצאת מבתיהם לאורך שבועות ארוכים. חלקם עדיין נמצאים בסגר. ההתפרצות באיטליה הביאה לתגובה דומה: ממש בימים האחרונים החליטה הממשלה שם להטיל סגר מוחלט על כל המדינה, בצעד שעלול לקבור סופית את הכלכלה הרעועה גם כך. ובישראל? משרד הבריאות הכריז מלחמה על כל העולם, והכניס עשרות-אלפי אזרחים לבידוד, כולל כל מי שמגיע ממדינות זרות.

אבל למה בעצם? מה הסיבה לחרדה שתקפה פתאום את העולם מנגיף שיש הטוענים שאינו חמור יותר משפעת? ברשומה זו אני רוצה לנסות להסביר מה הסיבה לכל הצעדים הדרמטיים האלו – בראייה לטווח הקצר ולטווח הארוך. 

אני מזהיר מראש שזו תהיה רשומה מפחידה. אבל אני מאמין שהציבור צריך להבין את המשמעויות של התפשטות הווירוס, וגם את הסיבה שממשלות נוקטות בצעדי-מנע קיצוניים אך חוששות במקביל להסביר את הסיבה להן לציבור הרחב. 

לדעתי, אם נבין עד כמה חמור המצב – נבין גם למה חשוב כל-כך למלא אחר הנחיות הממשלה ומשרד הבריאות. ואגיד מראש: החשש הגדול שלי שאנשים שאינם ממלאים אחר הנחיות הממשלה – הם אלו שיביאו להתממשות התרחיש הרע ביותר.

אז אנא: קראו את הרשומה בזהירות כדי להבין מה העתיד הגרוע ביותר שיכול להיות, אבל המשיכו לקרוא עד הסוף כדי לגלות גם את נקודות האור, ומדוע יש תקווה – אם רק נפעל נכון.

לדעתי, אם נבין עד כמה חמור המצב – נבין גם למה חשוב כל-כך למלא אחר הנחיות הממשלה ומשרד הבריאות. ואגיד מראש: החשש הגדול שלי שאנשים שאינם ממלאים אחר הנחיות הממשלה – הם אלו שיביאו להתממשות התרחיש הרע ביותר.

הצבעה בקלפי למבודדי קורונה

כשנגיף חדש מופיע

באמצע דצמבר החלו מעבדות באזור העיר ווהאן, סין לקבל דגימות רוק שנלקחו מחולים בדלקת ריאות בעיר. לקח למעבדות שבוע בערך לרצף את הקוד הגנטי של הנגיף שהיה קיים בדגימות, ולזהות שיש דמיון של שמונים אחוזים בינו לבין SARS הידוע לשמצה – אבל  שלמעשה מדובר בנגיף חדש שאינו מוכר לאנושות.

המעבדות נכנסו ללחץ והעבירו את ההודעה לגורמים למעלה, שכנראה אמרו להן בעדינות לסתום את הפה ולא לעורר פאניקה ציבורית. וכך הן עשו. עד שקמה מעבדה אמיצה אחת ובתחילת ינואר פרסמה את הקוד הגנטי של הנגיף. היא נסגרה מיד למחרת היום, בהוראת השלטונות, אבל המרצע כבר יצא מן השק ולכולם היה ברור שיש נגיף חדש שם בסין[1].

לממשלת סין לקח קצת זמן להבין את חומרת המצב, אבל מהר מאוד היא גילתה שיש לה בעיה רצינית באזור ווהאן: התושבים נהרו לבתי-החולים עם קשיי נשימה, חום ודלקת ריאות. למזלם, למרות שהנגיף החדש אכן היה דומה ל- SARS, אחוז התמותה הנלווה היה נמוך בהרבה. אם במקרה של SARS מתים עשרה אחוזים מהנדבקים, הרי שבמקרה של נגיף הקורונה החדש, אחוז התמותה המשוער בווהאן עמד על 2 אחוזים בלבד (וכנראה שגם זו הערכת יתר, מכיוון שאיננו יודעים את מספר הנדבקים המדויק).

כאן כדאי לעצור לרגע ולהסביר את מה שאנחנו יודעים היום על המחלה: מתוך כל מאה אנשים שנדבקים בנגיף, בערך שמונים מתוכם יפתחו מחלה קלה בלבד, או אפילו יישארו בריאים למראית-עין. ארבעה-עשר יפתחו מחלה קשה יותר – עם קשיי נשימה מתקדמים ודלקת ריאות, שתחייב טיפול בבית-החולים. חמישה יזדקקו לטיפול חירום, עקב הלם זיהומי, כשל נשימתי וקריסת מערכות הגוף. ושניים מתוך מאה החולים, ובכן, ימותו[2].

הנגיף קטלני פי שישה מהשפעת העונתית, ואולי לא פחות חשוב – בעוד רק 1.3 אחוזים מכל חולי השפעת בארה"ב בשנה האחרונה היו זקוקים לאשפוז בבית החולים, 21  אחוז מהנדבקים בנגיף הקורונה נזקקו לאשפוז

הנתונים הללו אינם מדויקים, מכיוון שחלק גדול מהנדבקים בנגיף כנראה לא מפתחים מחלה משמעותית ואינם מגיעים אפילו לרופא להיבדק – ולכן אינם נכללים בסטטיסטיקה. מכיוון שכך, קרוב לוודאי שמספר הנדבקים גדול בהרבה ממה שאנחנו יודעים. אם נסתמך על הנתונים המגיעים מדרום-קוריאה, שם נבדקו כבר יותר ממאה-אלף אנשים – כולל כאלו שאינם חשודים בהידבקות – הרי שנראה שאחוז התמותה שם עומד "רק" על 0.6 אחוזים. 

אפילו אז, הנגיף עדיין קטלני פי שישה מהשפעת העונתית (שקוטלת 0.1 אחוזים מהנדבקים)[3], ואולי לא פחות חשוב – בעוד רק 1.3 אחוזים מכל חולי השפעת בארה"ב בשנה האחרונה היו זקוקים לאשפוז בבית החולים, 21  אחוז מהנדבקים בנגיף הקורונה נזקקו לאשפוז[4].

המשבש הגדול

סין לא הייתה משביתה את הכלכלה של כל אזור חוביי (החובק את העיר ווהאן), בלי סיבה טובה מאוד. ווהאן היא אחת מערי התעשייה המתקדמות בסין, עם 11 מיליון תושבים וכלכלה ענפה. אלא ששלטונות סין ראו תוך חודש מתחילת האבחונים, שמספר גדול של אנשים זקוקים לאשפוז בשל קשיי נשימה ודלקת ריאות. וירוס הקורונה, מסתבר, מדבק ביותר. כל אדם שנדבק בווירוס, מדביק בתורו בממוצע 2.2 אנשים אחרים. מבחינה זו, נגיף הקורונה מדבק כמעט פי שניים יותר מהשפעת העונתית[5]. אין פלא כי בעיר ווהאן זינק מספר הנדבקים במהירות.

כאמור, מתוך כל מאה נשאים של הווירוס, עשרים ואחד יזדקקו לטיפול חירום. 

לצורך החישוב, נניח שרוב הנשאים אינם מזוהים ולכן אחוז החולים החמורים בעצם קטן יותר – נניח שמדובר, למשל, רק ב-20 חולים חמורים מתוך כל 500 נשאים (ולא מתוך כל מאה). זו הנחה גדולה, אבל ניחא.

ונניח גם שהנגיף יגיע לרמות ההדבקה של מגיפת השפעת מ-1889, בה נדבקו כמשוער עד שישים אחוזים מכל אוכלוסיית העולם (הנגיף שעמד מאחורי אותה מגיפה היה בעל יכולת הדבקה בשיעור דומה לזה של נגיף הקורונה, כך שכל אדם הדביק בערך שני אנשים).

נעשה את החישוב במהירות: אם שישים אחוזים מתוך 11 מיליון תושבים היו נדבקים בנגיף, הרי שבתי החולים של ווהאן היו צריכים לטפל ב-264,000 אנשים שעלולים למות אם לא יקבלו טיפול רפואי דחוף.

אם שישים אחוזים מתוך 11 מיליון תושבים היו נדבקים בנגיף, הרי שבתי החולים של ווהאן היו צריכים לטפל ב-264,000 אנשים שעלולים למות אם לא יקבלו טיפול רפואי דחוף. בתי החולים אינם אמורים להיות מסוגלים להתמודד עם עומס כזה.

בית החולים סורוקה בבאר שבע

בתי החולים אינם אמורים להיות מסוגלים להתמודד עם עומס כזה. לשם השוואה, בית חולים ממוצע בארצות הברית מכיל רק 190 מיטות, וחלק גדול מהן לא נועד לחולים במצבי חירום[6]. אני לא יודע כמה מיטות יש בבתי-החולים בסין, אבל מה שבטוח – גם הם לא יכלו להתמודד עם מצב החירום שהפיל עליהם נגיף הקורונה. הממשלה הבינה מיד שיש לה בעיה, הטילה סגר על כל ווהאן, והקימה תוך שבועיים שני בתי-חולים חדשים, במבצע שרק בסין אפשר לעשות. מיד לאחר מכן היא הטילה עוצר על כל התושבים, ומנעה מהם לצאת מהבתים שבועות שלמים (אולי חוץ מגיחה קטנה פעם בשבוע כדי לרכוש מזון). הכל כדי למנוע מהנגיף מלהתפשט ולהדביק אנשים בריאים.

תאמרו עכשיו – ממה חששה כל כך סין? אז יתמוטטו בתי-החולים – אז מה? האם האלטרנטיבה לעצור את כל החיים בעיר עדיפה על קריסת בתי-החולים?

חשיבותם של בתי-החולים

התשובה היא שבתי-החולים חיוניים לכלכלה ולחברה הרבה יותר ממה שנדמה. הנה כמה מהדברים אשר יקרו במצב בו בתי-החולים מלאים עד אפס מקום (אני מתנצל מראש על התמונה האפוקליפטית):

  • אנשי הצוות הרפואי יעבדו מסביב לשעון, יתעייפו, יעשו טעויות – וגם יידבקו בעצמם בנגיף הקורונה במוקדם או במאוחר. ועל הדרך, הם גם ידביקו את כל מי שיגיע לבית-החולים.
  • מלאי התרופות להורדת חום, למניעת ועצירת פרכוסים (הנובעים מחום), להרדמת חולים (נחוץ במקרה שצריך לבצע בהם אינטובציה) וכו' יאזול במהירות – תוך ימים ספורים – כך שחולים לא יוכלו לקבל את שירותי הרפואה המודרנית להם הם מצפים.
  • מספרן המועט של מכונות ההנשמה לא יספיק עבור כל החולים במצב קריטי. גם אספקת בלוני החמצן תאזל.
  • חולי קורונה במצב קריטי יגססו במיטותיהם מבלי שיוכלו לקבל טיפול מהצוות הרפואי – שחלקו חולה בעצמו עם חום, צמרמורות ושאר מרעין בישין. בכל מקרה, אין מספיק מכונות הנשמה, תרופות או חמצן כדי לעזור לכולם, כבר אמרנו? ואכן, יש כבר עדויות המגיעות מאיטליה – שם יש מחסור חמור במכונות הנשמה – כי בתי-חולים מעבירים מכונות הנשמה מזקנים לנפגעי קורונה צעירים יותר.
  • חולים כרוניים לא יוכלו להגיע אל בתי-החולים כדי לקבל טיפול תרופתי. מדובר כאן בחולי סרטן, חולי מחלות לב, מחלות נוירולוגיות, מחלות מטבוליות מכל סוג וכן הלאה. בתי-החולים יהיו פקוקים בחולי קורונה, ובכל מקרה – לא יהיו מספיק אנשי צוות רפואי לטפל בחולים הכרוניים. ואם מישהו מאנשי הצוות יתפנה מחולי הקורונה כדי לטפל בחולים הכרוניים – הוא עלול להדביק גם אותם.
  • נשים הרות לא יוכלו ללדת בבתי-החולים: לא יהיו מספיק אנשי צוות כדי לטפל בהן ולהבטיח את שלומן, והן כנראה יידבקו בנגיף מיד לאחר הלידה. רבות יבחרו ללדת בבתיהן – עניין מסוכן ולא-פשוט כאשר הוא מתבצע בקנה מידה רחב, במיוחד כשבעלי ההכשרה הרפואית המקצועית יהיו חייבים להיות נוכחים בבתי-החולים ולא יוכלו לסייע בלידה.
  • נפגעי תאונות דרכים ימצאו עצמם מטופלים ומסולקים. הגעת לבית החולים עם שבר מורכב? יקבעו לך אותו בצורה הבסיסית ביותר, וישלחו אותך הביתה עם נורופן. וכן, השבר יתאחה באופן לא-מיטבי, ותסבול מנכות מסוימת ומכאבים לשארית חייך, אבל אין ברירה אחרת כשבתי-החולים מלאים.
  • כל מי שמגיע לבית-החולים עם בעיה בריאותית הדורשת טיפול מיידי – קשיש עם התקף לב, ילד שבלע גולה – יגלה שהוא צריך לחכות ימים לטיפול רפואי הולם, אם בכלל.

בתי-החולים בווהאן הגיעו לא רחוק מהתמונה הזו, והצליחו להינצל בעיקר בזכות תגובתה "המוגזמת" של ממשלת סין, אשר פתחה עוד שני בתי-חולים כאמור, והטילה סגר שמנע התפשטות של הנגיף.

עכשיו חשבו לרגע על כל האנשים האלו שלא קשורים בכלל באופן ישיר לנגיף: חולי הסרטן והלב, הנפגעים מתאונות הדרכים, הנשים שיולדו בחופזה במקרה הטוב וכל היתר. בתי-החולים אינם יכולים לסייע להם, והם יישלחו לבתיהם, שם יזדקקו להשגחה רצופה ולסיוע מתמיד. מי יספק להם את ההשגחה הזו? בני המשפחות שלהם, כמובן. אלו אותם אנשים שהיו אמורים לצאת לעבוד, להמשיך לשמר את המשק ואת פעילותו הפועמת – ומוצאים עצמם תקועים בבתים, שומרים על בני משפחותיהם, במקום לעבוד.

שר הבריאות יעקב ליצמן

אה, וזאת בהנחה שהם עצמם, כאמור, התאוששו כבר מהנגיף. אל תשכחו שהוא גורם לתסמינים דמויי-שפעת, עם חום גבוה וחולשה. ניסיתם פעם לעבוד בזמן שאתם חולים בשפעת? לא חוויה נעימה, בלשון המעטה.

במילים אחרות, אם ממשלת סין הייתה מניחה לנגיף להתפשט בין האוכלוסייה סתם ככה, יש סיכוי ממשי שהמשק שם היה קורס בכל מקרה, או לפחות סובל מאוד.

נשמע אפוקליפטי? ובכן, כן. אבל ככה אירועים כאלו תמיד נשמעים מהצד. גם במקרה של רעידת אדמה קשה, או מלחמה רחבה, בתי-החולים מהווים את נקודות התורפה. בבתי-החולים קיים תמיד מחסור במשאבים, וכמות גדולה במיוחד של אנשים הנוהרים לקבל עזרה, תביא אותם לקריסה או שתכפה עליהם קבלת החלטות קשות כמו תעדוף בין חולים, שליחה לאשפוז בית גם כשעדיף בית חולים, ובעיקר – הרבה, הרבה מהומה שתוביל לכך שאנשים רבים לא יקבלו טיפול רפואי מירבי.

וכל זה עלול לקרות גם בישראל.

ניישם לרגע את הסטטיסטיקה שציינתי על ישראל. בישראל חיים 9.1 מיליון תושבים. נחסיר מתוכם 2.9 מיליון ילדים (שמפתחים סימני מחלה קלים מאוד, אם בכלל) ונקבל 6.2 מיליון נדבקים פוטנציאליים. נניח שרק שישים אחוזים מהם יידבקו, ושרק אחד מכל 25 נדבקים (כלומר, 20 מתוך 500) יזדקק לטיפול נמרץ. אם זה יהיה המצב, הרי שתוך כמה חודשים נצטרך כמעט 150,000 מיטות בבתי-החולים בישראל. וזאת כאשר בבית החולים שיבא – הגדול ביותר במדינה – יש 1,500 מיטות בלבד.

אני חוזר שוב על המספר: 150,000 מיטות.

המספר הזה נובע משתי הנחות קיצוניות: שמספר גדול של אנשים יחלה, ושכולם יחלו בתקופת זמן קצרה יחסית של חודש או שניים. שתי ההנחות האלו עשויות להתממש, אבל יש סיבה טובה לאופטימיות: משרד הבריאות עושה כל מה שאפשר כדי שזה לא יהיה המצב.

הפחדתי אתכם? טוב מאוד. צריך לדעת גם מהו התרחיש הרע ביותר ולהיות מסוגלים להיערך לקראתו ולמתן את השפעותיו. ומשרד הבריאות שלנו כאן בישראל עושה עבודה די טובה עד עכשיו.

ד"ר רועי צזנה

סיבות לאופטימיות

הפחדתי אתכם? טוב מאוד. צריך לדעת גם מהו התרחיש הרע ביותר ולהיות מסוגלים להיערך לקראתו ולמתן את השפעותיו. ומשרד הבריאות שלנו כאן בישראל עושה עבודה די טובה עד עכשיו.

אנשי מערכת הבריאות שלנו קוראים לרבים להיכנס לבידוד. יש לכך סיבה טובה. הבידוד יכול להאט את התפשטות הנגיף בקרב האוכלוסייה, וכך למנוע מצב בו 150,000 אנשים יגיעו לבתי-החולים כולם ביחד. במקום זאת, אפילו אם הנגיף ממשיך להתפשט בישראל, הוא ידביק אנשים באיטיות כך שהביקורים בבתי-החולים יתפרסו ל"טפטופים" לאורך חצי-שנה או שנה. זה עדיין יטיל עומס עצום על בתי-החולים, אבל הוא יהיה נסבל.

סגירת הגבולות משרתת מטרה דומה. כל תייר שמגיע בלי לעבור בידוד, מגדיל את הסיכון להאצת התפשטות הנגיף בישראל. יש אמנם דרכים לשפר את ההתמודדות – לספק דרכי תחבורה חלופיות במקום רכבת ישראל למי שחשוד כנשא, או לפתח אפליקציה שמחייבת תיירים לדווח על מצבם הבריאותי (כפי שעשו בדרום-קוריאה). אבל עצם הדרישה לבידוד הגיונית בסך-הכל.

אני יודע שיש המון התמרמרות כנגד צעדים קיצוניים כל-כך, אבל ראינו כבר בסין שאפשר לעצור את הנגיף באמצעות הצעדים האלו. ייתכן שבמצב הקיצוני ביותר ניאלץ להטיל עוצר על ערים שלמות, לתת לכלכלת ההייטק להמשיך לעבוד ב"טלה-פרזנס" דרך האינטרנט, ולהגדיר שהחוואים ימשיכו לייצר מזון לצריכה ולייצוא בתנאים מבודדים יחסית. אולי ניאלץ אפילו לבודד את האוכלוסיות הרגישות – כלומר, את הקשישים – ולהקים מערך התנדבות שמשרת אותן בהסגר. אלו אפשרויות קיצוניות, אבל הן קיימות.

זה המקום להזכיר שאמצעי חיטוי בסיסיים כמו מתקני חיטוי ידיים אוטומטיים בכל מקום ציבורי, חיטוי תכוף של רכבות, אוטובוסים ומוניות, והנחיית הציבור לשמור על כללי היגיינה יסייעו לצמצם את ההידבקות ויאפשרו "לחיות עם הנגיף" במדינה.

יש סיבה אמיתית לאופטימיות: מדינות שנקטו בכל הדרכים האלו ביעילות, הצליחו לעצור את התפשטות נגיף הקורונה. דרום-קוריאה עורכת יותר מ-10,000 בדיקות ביום, חלקן בתחנות בצד הדרך, ועוקבת במגוון אמצעים טכנולוגיים אחרי כל הנתונים בבידוד כדי לוודא שלא יפרו אותו. פקידים ממשלתיים בודקים פעמיים ביום את מי שנמצא בהסגר, וכל מי שנכנס למדינה צריך להתקין אפליקציה על הסמארטפון ולדווח על מצבו הבריאותי מדי יום[7]. 

אנשי מערכת הבריאות שלנו קוראים לרבים להיכנס לבידוד. יש לכך סיבה טובה. הבידוד יכול להאט את התפשטות הנגיף בקרב האוכלוסייה, וכך למנוע מצב בו 150,000 אנשים יגיעו לבתי-החולים כולם ביחד.

כתוצאה מצעדים אלו, מספר הנדבקים החדשים בדרום-קוריאה יורד בימים האחרונים. סינגפור וטייוואן נוקטות בצעדים דומים, עם הצלחה דומה. האוכלוסיה במדינות אלו ממושמעת יותר, ומערכות הבריאות שלהן במצב טוב מלכתחילה. הכלכלות שלהן נהנות ממרווח נשימה. איפה ישראל עומדת על המפה הזו? אני חושב שאנחנו במקום לא רע. אולי חוץ מהעניין של האוכלוסייה הממושמעת.

גם אם לא נצליח למגר את הנגיף לגמרי, הרי שבינתיים, במרחב הנשימה שהבידוד וסגירת הגבולות מקנים לנו, מערכת הבריאות עושה דבר אחד גדול וחשוב: היא נערכת ומצטיידת לקראת הנגיף.

אני יכול להבטיח לכם שכל בית-חולים וקופת חולים מנסים בימים אלו לרכוש כל מכונת הנשמה שעוד מוצעת למכירה בשוק, מרעננים ציוד שהתיישן במחסנים ומזמינים שפע של תרופות ומסיכות לקראת העתיד לבוא. בזכות ההצטיידות הזו הם יוכלו, בתקווה, לטפל בחולים גם במצב של עומס קיצוני.

ועל הדרך, היא גם מצפה ל… "נס" – כלומר, לאירוע לא-צפוי ושלא ניתן לחזות מראש.

הג'וקר שבשרוול

קיים ג'וקר אחד – קלף שאפשר לשלוף מהחבילה ועשוי לשנות את כל התמונה בחודשים הקרובים. אבל בשביל זה צריך שיהיה לנו הרבה מאוד מזל.

ה"נס" שאני מדבר עליו הוא שנגיף הקורונה יתמסמס וייעלם עם בוא הקיץ. בימים האחרונים התפרסם מחקר חדש (שנכון לכרגע לא עבר ביקורת עמיתים) שהראה שהנגיף התפשט בסין במהירות הגבוהה ביותר בטמפרטורה של 8.7 מעלות צלזיוס בדיוק. כשחם יותר, הוא אמור להתפשט פחות בקלות. אבל המחקר אינו לוקח בחשבון נתונים אחרים כמו לחות, והחוקרים עצמם מודים כי – "מזג האוויר בפני עצמו… לא יוביל בהכרח לירידה במספר המקרים מבלי יישום אמצעים להתערבות מקיפה בבריאות הציבור".[8]

כדרכם של מחקרים מדעיים, יש גם דעות נגד. מומחים אומרים שאין עדויות שקרובי המשפחה הקטלניים יותר של נגיף הקורונה החדש – SARS ו-MERS – הושפעו לרעה מהקיץ. ובכל מקרה, כשקיץ בצד אחד של כדור-הארץ, חורף בצד השני. הנגיף פשוט ימשיך להתפשט למדינות אחרות – ויחזור אלינו בשיא העוצמה כמה חודשים לאחר מכן.

מייק ריאן, אחד הבכירים בארגון הבריאות העולמי, הזהיר כבר מפני התקווה שמזג האוויר החם יעצור את התפשטות הנגיף: "עלינו להניח שהנגיף ימשיך ליהנות מהיכולת להתפשט. זוהי תקוות שווא לומר שכן, הוא ייעלם כמו השפעת… איננו יכולים להניח כך".[9]

אבל מותר לקוות, לא?

מייק ריאן, אחד הבכירים בארגון הבריאות העולמי, הזהיר כבר מפני התקווה שמזג האוויר החם יעצור את התפשטות הנגיף: "עלינו להניח שהנגיף ימשיך ליהנות מהיכולת להתפשט. זוהי תקוות שווא לומר שכן, הוא ייעלם כמו השפעת… איננו יכולים להניח כך". אבל מותר לקוות, לא?

יהיה טוב – אם נפעל בחכמה

לסיום, שתי מילים אחרונות: יהיה טוב.

אבל רק אם נפעל בחכמה.

העתידן סטיוארט ברנד אמר פעם שהוא "פסימי בטווח הקצר ואופטימי בטווח הארוך". הוא פסימי בטווח הקצר כי הוא רואה את כל מה שיכול להשתבש ואת כל הצרות אשר יכולות ליפול על העולם. הוא אופטימי בטווח הארוך כי אנחנו, בני-האדם, טובים במציאת פתרונות לכל הבעיות האלו.

אני לא מאמין שהמצב הגרוע מכל – התרחיש בו בתי-החולים קורסים לגמרי – יתממש בישראל במלוא חומרתו. הרשומה הזו נועדה להבהיר מדוע אנשי משרד הבריאות חרדים כל-כך, ולמה הם נוקטים בצעדים הקיצוניים שאנחנו שומעים עליהם בתקשורת. צעדים אלו בדיוק אמורים למנוע את אותו התרחיש ולהוביל לעתיד טוב יותר, אבל לשם כך עלינו להקשיב להנחיותיהם של אנשי המקצוע ולציית להם.

אני לא אומר שלא יהיה קשה. לא נעים ולא נוח לשבת בבידוד, לחטא ידיים כל כמה שעות, או ללחוץ על כפתור המעלית עם המרפק במקום עם האצבע. לא נעים לקחת מונית בחזרה מנתב"ג, במקום להשתמש ברכבת. לא נעים ללכת עם מסיכה ברחוב כשיש לכם רק עקצוץ קטן באף. אבל ההוראות האלו נועדו למנוע את התרחיש בו בתי-החולים יקרסו, ובו בעיקר האוכלוסייה החלשה ביותר תיפגע: אבא ואמא, סבא וסבתא של כל אחד מאיתנו. כל מי שממלא אחר ההוראות האלו צריך לדעת שהוא מציל בכך נפשות רבות בישראל.

בראייה ארוכת טווח יותר, החיסונים הראשונים יופיעו עד סוף השנה או קצת לאחר מכן, ויש סיכוי טוב שהם ימתנו וירסנו את המתקפות הבאות של הנגיף. אם כך יקרה, הרי שהוא ייעלם לחלוטין, או שיהפוך להיות סוג נוסף של מחלת-חורף שתעיק על מערכת הבריאות שלנו. אבל זמנו קצוב. ההתקדמויות העצומות במדע הרפואה ינפיקו בעשור או שניים הקרובים פתרון גם עבור הנגיף הזה, ערמומי ככל שיהיה. בראייה ארוכת טווח, מצבנו טוב ורק יהיה טוב עוד יותר עם חלוף השנים. כבר היום מביא הנגיף להאצה בפיתוח טכנולוגיות רפואה ואבחון מרחוק, ואנחנו עדים לפתיחתם של בתי-חולים עם שירותים רובוטיים מתקדמים.

נגיף הקורונה – אחד האויבים החדשים של האנושות – עושה לנו חיים לא-קלים בטווח הקצר, אבל על הדרך הוא מסייע לשירותי הרפואה לזנק קדימה. מערכות הבריאות, שהתקשו מאז ומתמיד לאמץ טכנולוגיות חדישות, יעברו אליהן בעל כורחן. אנו צפויים לראות אימוץ מהיר של מערכות מתקדמות וטכנולוגיות חדשניות שיכולות לשפר לכולנו את החיים ואת הבריאות.

רק בריאות, לכולנו.

ד"ר רועי צזנה הוא חוקר עתידנות, במרכז למחקר סייבר בינתחומי באוניברסיטת תל אביב

פודקאסט חדש 🎧!

תומר אביטל מראיין את כתבי המערכת על החשיפות הטריות ומאחורי הקלעים – פודקאסט חדש 🎧 של שקוף מדי שבועיים!

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

11 במרץ, פרק חדש ומשובח במיוחד ! מה בפנים?
■ (00:00) תומר אביטל ועידן בנימין מקשקשים על דירוג הדוברים בשירות הממשלתי – למה זה חשוב ומדוע אנחנו רוצים בעצם להפסיק לדרגם?
■ (06:30) דרכת פעם על מעבר חצייה? אל תפספס את השיחה של תומר עם כתבת הפולו-אפ של שקוף, מאיה קרול, על מחדל מסוכן ומקומם – שלל רשויות צובעות כבישים בצבע שהוא גם מחליק וגם יקר
■ (12:29) מה הח"כים באמת עושים בפגרה? אסף נתיב מראיין את יעל פינקלשטיין על הדרך המקורית באמצעותה גילתה כמה פעמים הח"כים טסו אשתקד לחו"ל
■ (21:04) תומר מפרגן לח"כ שהחזיר כסף לכנסת!
'שקוף' בכל האפליקציות – להאזנה ברשת לחצו פה

עוד פרק לדוגמא (ינואר 23)

עידן בנימין בדק מי מחברי הכנסת ממשיך לעבוד חרף הפגרה, ודסקסנו על היומן עתיר ההשחרות של שר המשפטים.
מאיה קרול הציגה את תחום הסיקור המקורי שלה 'פולו אפ' וסיפרה איך כבר שינתה לכם את חגיגות יום העצמאות.
אסף נתיב בחן איך זה נראה כשדמוקרטיה מתמעטת בהונגריה.
• ושיחקנו משחק קורע: מה עוד אפשר לעשות עם הכסף שיילך לתקציבי התעמולה המיותרים של בחירות 2020?
'שקוף' ברשת, בספוטיפיי ובשאר האפליקציות 🤯

אנחנו אחרי 72 שנות הצבעה, 22 כנסות ו-34 ממשלות. צפו: איך חולקו המנדטים?

את החלוקה הבאה נקבע יחד – צאו להצביע!

יוצר הסרטון: רון אשרוב

פרק חדש בתחקיר "שקוף": כיצד מבקר המדינה עזר ישירות לך

במקום להתקין שיניים נוספות למבקר, נראה שמבקר המדינה החדש מתכנן לבצע ניתוח להסרת הלסת. בפרקים הקודמים הראנו כיצד יכול המבקר לתפקד כשומר סף בעל חשיבות דרמטית. בפרק הזה נצלול לדוחותיו ונספק 50 סיבות מעשיות שמוכיחות: מבקר מדינה לוחמני עוזר ספציפית לך. חלק ראשון מתוך שלושה

לחצו לקריאות התחקיר המלא באתר הייעודי

 

במהלך הפגרה: הח"כים טסו לפחות 219 פעמים לחופשות פרטיות בחו"ל

99 חברות וחברי כנסת טסו לחו"ל לפחות 219 פעמים בטיסות שאינן רשמיות בשנת 2019. הטיסות נערכו בזמן הפגרה, והח"כים המשיכו לקבל משכורת ותנאים נוספים לכל אורכה. הנתונים על הטיסות אינם שקופים לציבור, ונאלצנו להסיק אותם מתוך עלויות חבילות הגלישה בחו"ל של הח"כים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

המידע על טיסות חברות וחברי הכנסת לחופשות פרטיות בחו"ל אינו שקוף לציבור. לדעתנו יש חשיבות מיוחדת בקבלתו: כבר שנה שחברי הכנסת ממעטים בעבודה פרלמנטרית בשל הפגרה, והם גם לא מפרסמים יומן – כך שקשה לדעת מה הם באמת עושים. האם הם עובדים בשבילנו?

נדגיש: עבודתם של חברות וחברי הכנסת מורכבת, קשה ובנויה מחלקים רבים: חקיקהפיקוח על הממשלהפעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור ועוד. אנחנו ב"שקוף" מאמינים בחשיבותם של כלל המדדים – ולכן משתדלים להביא לכם ניתוחים מכל הזוויות, ולנסות לייצר במקביל מדדים שכיום כלל לא קיימים, והכל כדי לבדוק מי מהח"כים עובד בשבילנו, וכמה.

אלא שהכנסת לא עבדה ולו יום אחד עבורנו מאז דצמבר 2018. למעלה משנה! לא רק זה: חברי הכנסת יחזרו לעבוד בהיקף מלא רק במאי 2020 – לאחר הרכבת הקואליציה.

אז כיצד אפשר בכל זאת לדעת האם חברות וחברי הכנסת עובדים בשבילנו בתקופה הזו?

נתחיל מלבדוק אם הם בכלל בארץ: ביקשנו לקבל את מספר הטיסות של חברות וחברי הכנסת לחו"ל בשנה האחרונה, אך בקשתנו נדחתה (הגשנו בקשה נוספת וזו עדיין ממתינה לתשובה). כדי לעקוף את חוסר השקיפות ואי-שיתוף הפעולה, החלטנו לנסות להגיע אל הנתונים בדרך יצירתית, וביקשנו מהכנסת את עלות חבילות השימוש בטלפון בחו"ל של חברות וחברי הכנסת בפגרה, בניסיון להסיק מתוכם כמה פעמים טסו הח"כים לחו"ל. מהכנסת קיבלנו נתונים חלקיים (למה חלקיים? הסבר מפורט בהמשך), אשר מתוכם הצלחנו לדלות כמה פרטים מעניינים.

219 חופשות בשנה

מהנתונים שהשגנו עולה כי 99 ח"כים (מתוך 169 שכיהנו לאורך התקופה בסך הכל) שהו בחו"ל לפחות 219 פעמים בחופשות פרטיות לאורך 2019: 80 טיסות במהלך פגרת הכנסת ה-20, 92 טיסות בכנסת ה-21 ועוד 47 טיסות במהלך הכנסת ה-22. זאת בנוסף ל-53 טיסות במימון גורמים זרים – נסיעות מתוקף תפקידם במימון ארגונים שאינם הכנסת, ו-7 טיסות למשלחות רשמיות של הכנסת, אשר המידע עליהן מפורסם באתר הכנסת.

מליאת הכנסת, כמעט ריקה


פגרה או הזדמנות לטיול מסביב לעולם?

ח"כ יואל רזבוזוב (כחול לבן), טס לא פחות מ-9 פעמים לחו"ל במהלך הפגרה – לפחות פעם אחת בכל חודש, מלבד החודשים פברואר ומרץ. גם ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) שהה בחו"ל ב-7 הזדמנויות שונות לפחות. אחריהם ברשימה מיקי לוי ואסף זמיר (כחול לבן) עם 6 טיסות לכל אחד, וגם שרן השכל ומיקי זוהר (הליכוד) – עם 5 טיסות לפחות לכל אחת ואחד.

כאמור, אף מידע על הטיסות האלו לא שקוף לציבור, גם לא הקיום שלהן, ואת כל הנתונים הנ"ל נאלצנו להסיק מתוך חשבונות הטלפון של הח"כים. כשפנינו לרשות האוכלוסין וההגירה בבקשה לקבל את מספר היציאות מישראל של חברות וחברי הכנסת בפגרה, לא קיבלנו את המידע מחשש לפגיעה בפרטיות (ביקשנו את המידע גם מהכנסת, ונעדכן כשתתקבל תשובה). נדגיש כי אנחנו חרדים בעצמנו לפרטיות הח"כים, אך משום שאינם חושפים ולו את היומן שקשור אך ורק לפעילותם הציבורית, אין מנוס מלבדוק את פעילותם בדרכים יצירתיות.

חברי הכנסת אחמד טיבי ויואל רזבוזוב, נסעו לפחות 6 פעמים לחו"ל מאז פיזור הכנסת ה-20


נציין כי הנתונים בכתבה מייצגים רק חלק מהטיסות:
בידינו המידע על כשני שליש מחברות וחברי הכנסת, המחזיקים בטלפון שניתן להם כשהחלו לעבוד במשכן. חלק מהח"כים המשיכו להשתמש במכשיר הישן שלהם לאחר כניסתם לתפקיד, ובינתיים אין לנו נתונים על חבילות הגלישה בחו"ל במכשירים אלה (הכנסת ביקשה מאיתנו תשלום של 1,350 ש"ח על איסוף וניתוח הנתונים הנוספים, אך משיקולי תקציב בחרנו שלא לשלם על המידע בשלב זה). בניתוח הנתונים לא הכללנו את טיסות דצמבר 2018, אף שקיבלנו אותם, משום שלאורך רובו הכנסת עדיין עבדה ועוד לא יצאה לפגרה. כמו כן, הנתונים מתייחסים לעלות השימוש במכשירים בחו"ל בכל חודש. לכן, במידה וחבר כנסת טס בעודו מחזיק בטלפון הישן שלו, או חברת כנסת טסה יותר מפעם אחת באותו חודש, אין באפשרותנו לדעת.


חופשה בחו"ל בקדנציה של 5 חודשים

נראה כי גם חברי הכנסת שכיהנו רק בחמשת חודשי חייה הקצרים של הכנסת ה-21, לא היססו לצאת לחופשה. מתוך שבעת הח"כים שנבחרו לכנסת ה-21 לראשונה ולא נבחרו שוב לכנסת ה-22, שלושה מהם נסעו לטייל במהלכה. עוזי דיין (הליכוד), עידן רול ויוראי להב הרצנו (כחול לבן), נסעו כל אחד פעם אחת לחו"ל. זאת בנוסף לטיסות במימון גורמים זרים אליהן הצטרפו עוזי דיין ויוראי להב הרצנו (עוזי דיין הוא שיאן הטיסות במימון ארגונים זרים בכנסת ה-21, עם שלוש טיסות).

תגובות

מח"כ מיקי זוהר נמסר: "מעולם לא נסעתי על חשבון הכנסת או על חשבון תורמים, כל נסיעותיי לחו"ל שולמו מכיסי הפרטי".

מח"כ מיקי לוי נמסר: ״אני מודה לכם על פנייתכם. בשנה האחרונה אכן טסתי מספר פעמים לטיסות פרטיות במימון עצמי. למעט חופשה אחת ארוכה של 10 ימים, שאר הטיסות היו במהלך הוויקנד ליעדים קרובים ולזמן קצר. בכל שאר הזמן עבדתי באופן מלא בוועדת הכספים, יזמתי דיונים בוועדה והייתי חלק מהדיונים וההצבעות על העברות התקציביות. כמו כן פעלתי להקמת צוות בדיקה לנושא רכש הגומלין אשר אני עומד בראשו. במקביל סיירתי בשורה ארוכה של מפעלים בדרום ובצפון כדי להכיר מקרוב את הקשיים של התעשייה הכחול לבן שלנו, ביצעתי אינספור פגישות בכנסת ומחוצה לה שקשורות לתפקידי וכמובן שזמן רב אחר הושקע בקריאת חומרים והתכוננות לדיונים בוועדת הכספים. כמו כן מתוקף תפקידי כמנהל יום הבחירות של כחול לבן אני מסייר בכל מטות המפלגה ברחבי הארץ ונפגש איתם ועם ציבורים שונים לכל אורך היום. זאת מעבר למענה פעיל ואקטיבי לפניות ציבור בלשכתי. חשוב לי לומר כי אינני רואה פסול בבחירתו של חבר כנסת פעיל ונמרץ לבלות חלק מזמנו החופשי במהלך סופש בחו״ל כל עוד הוא זמין ורלוונטי למה שקורה בארץ גם כשהוא בחו״ל״.

מח"כ שרן השכל נמסר: "להלן פירוט הנסיעות של חברת הכנסת השכל בין אפריל לדצמבר 2019.
חברת הכנסת שרן השכל מייצגת את מדינת ישראל בנסיעות מטעם הכנסת אך גם נשלחת לייצג את הכנסת והמדינה במשלחות מטעם ארגונים שונים כדוגמת ההסתדרות הציונית, JNF ו-ELNET בכנסים בינלאומיים.
בנסיעותיה הציבוריות וגם הפרטיות של חברת הכנסת השכל, היא נדרשת להתראיין, להתעדכן ולהגיב לארועים משמעותיים המתרחשים במדינת ישראל ובמפלגת הליכוד בפרט ולטפל בפניות ציבור דחופות המגיעות אליה. משום כך היא נדרשת להיות זמינה בטלפון 24/7 עם עיתונאים, נבחרי ציבור, צוות לשכתה וציבור הבוחרים. חברת הכנסת השכל היא מהחרוצות והפעילות בכנסת ה-20 והוכיחה כי העשייה הציבורית והמדינית נמצאת בראש סדר העדיפויות שלה. מצ״ב פירוט הנסיעות בחודשים 04-12.2019
אפריל – ארה״ב, חופשה פרטית.
מאי – שטוטגרט, ביקור מטעם השדולה הנוצרית בכנסת.
יוני – מיאנמר חופשה פרטית.
יולי – לונדון, ביקור מטעם השדולה הנוצרית בכנסת.
אוגוסט – קנדה, ביקור מטעם ההסתדרות הציונית.
ספטמבר – קפריסין, חופשה פרטית.
נובמבר – פריז, כנס ELNET.
דצמבר – ניו-יורק, חופשה פרטית".

מח"כ לשעבר יוראי להב הרצנו נמסר: "נסעתי לפריז לחגוג יום הולדת 30 לבן זוגי (סוף שבוע ארוך, במימון אישי כמובן). הנסיעה היחידה בתפקיד היתה לפריז בשליחות הסוכנות היהודית במטרה לעודד עליית צעירים יהודים לישראל וללוות מטוס עולים ארצה. ארכה ימים בודדים (נדמה לי ששלושה ימי עבודה)".

מח"כ לשעבר עוזי דיין נמסר: "נסעתי בגפי לשלוש נסיעות קצרות (יום יומיים) בהזמנת קהילות יהודיות לרגל יום הזיכרון ויום העצמאות. הנסיעות אושרו ע"י מנהלת ועדת האתיקה ואינן על חשבון משלם המיסים. בנוסף נסעתי לחופשה משפחתית שנדחתה, בתיאום עם הסיעה, לזמן הפגרה".

סיכום שנה: הכתבות הטובות של 2019

קצת לפני שאנחנו נפרדים מ-2019, קיבצנו עבורכם לקט נבחר של כמה מהכתבות הטובות והמהותיות שלנו בשנה האחרונה, לטובת אלה שלא הספיקו לקרוא, ואלה שרוצים להזכר ולקרוא שוב. זו הייתה שנה סוערת פוליטית וציבורית, ואנחנו מקווים שהכתבות שלנו הצליחו להועיל לכם, להסביר לכם, להקל עליכם, להכעיס אתכם ולהפעיל אתכם. בעיקר, אנחנו מקווים שתהיו איתנו גם בשנה הבאה, ושנמשיך להוכיח את הכוח והחשיבות של עיתונות עצמאית שפועלת רק עבורכם. שנתחיל? 

 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

🐘 הון-שלטון-עיתון. אחרי שתקראו את כתבת מיפוי הזיקות בין הפוליטיקאים לתקשורת, יהיה לכם קשה לקרוא את העיתון באותה צורה. וזה מעולה: כל כך הכרחי שתדעו אילו אינטרסים עומדים מאחורי הכתבות שאתם קוראים, בעיקר אלה הנוגעות לנבחרי הציבור שלנו.

🐘 "המדריך למשקיף המתחיל" – הכתבה שמזכירה כמה כוח יש לנו, אזרחיות ואזרחים, להשפיע על השלטון ולהגביר את השקיפות בכנסת ובסביבה שלנו. לדרוש שקיפות מהח"כים, מהמפלגות, מהרשות המקומית – זה באמת לא כל כך מסובך כמו שזה נשמע, וזה מאפשר לנו לשפר את המציאות ולמנוע את השחיתות הבאה.

🐘 התחקיר על אסדת לווייתן: הרבה לפני הנישוב, כשאסדת לווייתן רק הוקמה, פרסמנו תחקיר מקיף ומעמיק, כזה שנכתב אליכם בגובה העיניים ומנסה לספק לכם את כלל האינפורמציה בנושא. מי הם שומרי הבית? מה זה קונדנסט? מה לגבי זיהום האוויר וסוג האסדה? בתחקיר שלנו, שממשיך להתעדכן, אנחנו משתדלים לענות על הכל.

אסדת הגז לווייתן, שבבעלות נובל אנרג'י

אסדת הגז לווייתן

🐘 תחת מעקב: עמיר פרץ, מאיר כהן ומירי רגב וח"כים נוספים סירבו לחשוף את היומן שלהם. מה עשינו? נכנסו לאוטו, עקבנו אחריהם, וחזרנו כדי לספר לכם בדיוק מה הם עשו.

🐘 בזמן שישנתם: הח"כים בזזו את הקופה הציבורית בכ-63 מיליון שקלים, תחת מעטה של יציאה לבחירות. הגדלת מימון המפלגות בעשרות מיליונים בדיון חפוז, הארכת התקופה להלוואות שכבר לקחו, הגדלת ההוצאה המותרת ופריסה מחדש של תשלומים: צעד אחר צעד, בדקנו בדיוק איך הם עשו את זה.

🐘#משקיפים את הלשעברים: יו"רי הכנסת בדימוס, נשות נשיאים לשעבר ושופטי עליון בדימוס – שלל דמויות שלטוניות ממשיכות לקבל כספי ציבור, גם שנים ארוכות לאחר שסיימו את תפקידם. סדרת כתבות שבודקת בדיוק מי וכמה:

תג מחיר: כמה עלו לנו דיוקנאות שופטי העליון בדימוס ושירותי המזכירות שלהם? #משקיפים_את_הלשעברים

🐘 איך שלושת התיקים בהם חשוד ראש הממשלה פוגעים בחיי היום-יום שלך? עברנו תיק-תיק ובדקנו כמה כסף יכולנו לחסוך אילו נתניהו לא היה מבצע את העבירות שהיועץ המשפטי לממשלה ומשטרת ישראל מייחסים לו.

🐘 מה באמת עשו עבורכם המפלגות בכנסת? אנחנו לא מפחדים מנתונים ומספרים, ויודעים שגם הקוראים שלנו לא. כדי לעזור לכם להכיר את הנבחרים שלכם טוב יותר, ריכזנו עבורכם שלל נתונים על העשייה של כל המפלגות בכנסת ה-20 (זוכרים אותה?). באיזו מפלגה תמצאו את ייצוג הנשים הראוי ביותר? כיצד הסיעות הצביעו על חוקי שקיפות, וכמה טסו לחו"ל על חשבון ימי מליאה? מאחר ולא הייתה ממש כנסת מתפקדת מאז, מדובר בנתונים שעדין כדאי להכיר.

🐘 פרויקט הדמוקרטיה: השיח על המורכבות בעולם הדמוקרטי בכלל, והדמוקרטיה הישראלית בפרט, הוא לא פעם חסר עומק ובסיס חוקתי. בפרויקט דמוקרטיה ניסינו להסביר את המצב כפי שהוא – על יתרונותיו וחסרונותיו, עם פתרונות משלל כיוונים, ובגובה העיניים.

🐘 הרבה דברים נעלמים מעיני הציבור, וזה אחד מהם: איך מתייחסים הדוברים של הפוליטיקאים לעיתונאים שתפקידם לסקר ולבקר אותם? לדעתנו, מדובר בעניין שיכול ללמד רבות על הגישה של הפוליטיקאים לתקשורת. בסוף כולם יכולים לבנות אסטרטגיות ולהגיע לציבור דרך הרשתות החברתיות, אבל איך הם מתנהגים לעיתונאים שפונים אליהם? בדקנו, וכתבנו.

למה חברי הכנסת של "כחול-לבן" צריכים דובר אישי על חשבוננו, אם הם לא עונים לשאלות?

🐘 זו הייתה שנת הפגרה: אין וועדות, אין מליאה, אין חקיקה. נשארנו עם הרבה זמן פנוי, ויצאנו בסדרת כתבות מיוחדת למצב: ניתחנו את עלויות הפגרה, פנינו לנבחרי הציבור ושאלנו אותם מה הם כן עושים עבורנו, וגם שאלנו אתכם מה אתם חושבים שהם צריכים לעשות.

🐘 2019 הייתה גם השנה של סיירת השקיפות: מעל ל2,000 חברות וחברים, שפעלו מהספה לשינוי המציאות במדינה! הסיירת הובילה לשינויים ממשים בעשרות מקרים, משינוי העמדה של מרכז השלטון המקומי בנושא שקיפות, ועד קמפיין מוצלח לוויתור על העלאה בשכר הח"כים. לסיירת היו הישגים אדירים, והכתבה הזו מספרת את סיפורם.

בהמשך לתחקיר "שקוף": המשטרה חקרה את שלום אסייג

חקירה משטרתית נוספת על סוגיה שעמדה במוקד תחקיר יזום של "שקוף" – שיתוף הפעולה של שלום אסייג וחברת Yschool מבית "ידיעות אחרונות"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

הקומיקאי שלום אסייג וחברת Yschool מבית "ידיעות אחרונות" שעמדו במוקד תחקיר שפרסמנו – הם גיבורי פרשה שמתבררת כעת במשטרה. אסייג, יחד עם ראש עיריית טירת הכרמל נחקר ביום שני ביחידה הארצית לחקירות הונאה להב 433 בחשד למעורבות בשחיתות ציבורית.

אסייג ו-Yschool הציעו לרשויות מקומיות מערכת לשיעורים פרטיים דיגיטליים עבור תלמידי בתי הספר שבתחום הרשות. אלא שבשנה שעברה חשפנו יחד עם עמרי מניב בערוץ 10 כיצד הם שיווקו לראשי הערים את הדיל – תוך הצעה לסיקור חיובי שלהם ב-ynet. ראשי ערים רבים הסכימו להוציא את הכסף על המערכת, מהכיס שלך.

חוות דעת לפטור ממכרז – שניפקה החברה עצמה

ואם זה לא מספיק, החברה ביקשה מהרשויות לרכוש את השירותים ללא מכרז. בשביל זה צריך חוות דעת מומחית שאין לחברה מתחרים ושהיא ראויה להיות "ספק יחיד".

ואכן הייתה חוו"ד כזו – שנוסחה על-ידי לא פחות ממנכ"לית משרד החינוך לשעבר, דלית שטאובר. אלא שבתחקיר הראינו כי שטאובר הסתירה מהרשויות המקומיות שהיא עובדת של חברת Yschool ומקבלת תלוש שכר ממנה. על פניו, עקיפת מכרז תוך ניגוד עניינים, לכאורה.

אסייג כאמור נחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה, להב 433, בחשד למעורבות בשחיתות ציבורית. במסגרת הפרשה נחקרו גם ראש עיריית טירת הכרמל וסגנו, החשודים בקבלת דבר במרמה ובהפרת אמונים.

שלום אסייג


התחקיר המדובר מרכז הרבה רעות חולות וגם אריה דרעי וניר חפץ מופיעים בו ככוכבי משנה. לחצו כאן לצפייה.
זה התחקיר השני ש"שקוף" מעורבים בו שמוביל לחקירת משטרה השנה. הקודם היה תחקיר הפרוות שהוביל לחקירת חברת הלובינג גלעד.
אסדת הגז לווייתן, שבבעלות נובל אנרג'י

בהרצה: אסדת לווייתן החלה לפעול

אסדת לווייתן, הממוקמת בסמוך לחוף דור, החלה לפעול השבוע במתכונת הרצה. רצינו לבדוק האם האסדה פועלת כראוי, וגילינו אזרחים מבולבלים, מחלוקת בין ארגונים סביבתיים בשאלה עד כמה מסוכנות הפליטות מהאסדה, קריאה עצמאית לתושבי האזור להתפנות מבתיהם ומשרד להגנת הסביבה שמתעקש כי "אין הנחיות מיוחדות לציבור". האם אמון הציבור במשרד האחראי על בריאותו הולך ונשחק?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

שורת פרסומים של עמותת "שומרי הבית", המובילה את המחאה נגד מיקום אסדת לווייתן בשנה וחצי האחרונות, טוענת כי בימים הקרובים תתרחש "מתקפה כימית על אזרחי ישראל". לטענת הארגון, פליטות גדולות לאוויר מהאסדה שישתחררו בתחילת דצמבר, כחלק מתקופת ההרצה שלה, עלולות להשפיע בצורה משמעותית על איכות האוויר באזור חוף הכרמל. הארגון קרא לתושבים להתפנות מהאזור במשך חלק מתקופת ההרצה.

שומרי הבית. קוראים לתושבים להתפנות

שומרי הבית. קוראים לתושבים להתפנות

תקופת ההרצה החלה

אסדת לווייתן ממוקמת כ-10 קילומטר מול חוף דור, ומופעלת על ידי חברת נובל אנרג'י. ביום שני האחרון, העניק המשרד להגנת הסביבה "היתר פליטה" לאסדת לווייתן. היתר זה כולל בתוכו הוראות מפורטות לגבי כמות החומרים המזהמים שיכול לפלוט המפעל (כלומר אסדת הפקת גז) לאוויר ולים, ואישורו ע"י המשרד מאפשר את התחלת הפעילות של האסדה. 

התקופה הראשונית של פעילות האסדה נקראת "תקופת ההרצה". בתקופה זו האסדה עוד לא מעבדת גז גולמי, אלא מוזרם אליה גז מעובד, במטרה לבדוק את כל רכיבי האסדה ולוודא כי הם פועלים כראוי. תקופת ההרצה אורכת בין חודש לחודשיים בערך, כמו שניתן להבין מהתרשים שפרסמה נובל אנרג'י (ראו תמונה בהמשך). בסיום התקופה, עתידה האסדה להתחיל בהפקת גז גולמי, שילך ברובו לייצוא.

עבור הפעילויות באסדה בתקופת ההרצה, המשרד נתן הנחיות ודרישות נפרדות, כחלק מתנאי היתר הפליטה.

הפרסום בדבר אישור היתר הפליטה של לווייתן היה מפתיע, וגרר אחריו הדים בציבור.

אסדת לוויתן. צילום: ענבל בן יעקב

אסדת לווייתן. צילום: ענבל בן יעקב

המשרד פרסם לציבור כי האסדה כשירה להרצה, והחל להפעיל אותה כבר באותו הערב

פרסום האישור של היתר הפליטה של לווייתן ניתן ביום שני 18/11, והאסדה החלה את פעילותה כבר באותו הערב. המשרד להגנת הסביבה בחר לא ליידע מראש את תושבי אזור חוף הכרמל בעניין הרגיש, והדבר תפס את התושבים מופתעים.

בנוסף, המשרד בחר שלא לקיים שימוע ציבורי בעניין האישור שנתן לתקופת ההרצה, כך שהתושבים לא הכירו את התכניות עבור שלב זה לעומק, ולא ניתנה להם הזדמנות להעיר הערות בנושא

חשוב לציין כי המשרד להגנת הסביבה דווקא הטה אוזן לטענות קודמות של ארגון "שומרי הבית" ואף ערך שימוע ציבורי לבחינת שני היתרי הפליטה של אסדת לווייתן. המשרד גם קיבל חלק מהשינויים שביקשו להכניס "שומרי הבית" בהיתר הפליטה הנוכחי של לווייתן.

במסגרת ההנחיות השונות שנתן המשרד לאסדה בתקופת ההרצה, מתאפשר לה לפלוט כמויות מאוד גדולות של מזהמים לאוויר, ביחס לכמויות שיפלטו בשגרה: במהלך שנה שלמה, לווייתן אמורה לפלוט 20 טון של מזהמים מסוג NMVOC ו-151 ק"ג של החומר המסרטן בנזן.

באישור שנתן המשרד לתקופת ההרצה – האסדה תפלוט 48 טון של NMVOC ו-154 ק"ג של בזן – תוך שני פרקי זמן של 8 שעות כל אחד. כלומר, בשבועות הקרובים תפלט מהאסדה כמות חומרים השקולה לפליטה המותרת על פני שנתיים. המשרד להגנת הסביבה ונובל אנרג'י לא חושפים מתי בדיוק יתרחשו הפליטות המשמעותיות הללו מהאסדה, אלא פרסמו הערכה כללית.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בנושא: "נבהיר, כי ההחלטה על קיומו של דיון פומבי נתונה לשיקול דעתו של המשרד בנסיבות העניין – והוא בחר לעשות כן […] כמו כן, המשרד עדכן בהודעה לעיתונות ב- 6.11.19 על הוצאת היתר הפליטה של תכנית ההרצה". 

פרטי תקופת ההרצה כמו שהם מופיעים באתר של נובל אנרג'י. פרסמו הערכה כללית

זיהום סביבתי? הדעות חלוקות

חשוב לציין: נושא הפליטות מהאסדה ורמת המסוכנות שלהן מהווה מחלוקת בין הארגונים הסביבתיים השונים.

החברה  להגנת הטבע וארגון אדם טבע ודין הודיעו בעבר על תמיכה בהקמת האסדה, פעילותה ומטרתה.

ראש תחום זיהום אוויר בארגון הסביבה אדם טבע ודין, ד"ר אריה ונגר, טען בחוות דעת מטעם ארגונו, שפורסמה באוגוסט אשתקד: "להערכתנו רמת הסיכונים המוצגת בשיח הציבורי בעניין זיהום האוויר הינה מוקצנת, בעוד שהתועלת מהקמת האסדה מוצנעת. להבנתנו תוספת זיהום האוויר הצפויה, שהיא להבנתנו קטנה מאוד, מצדיקה את הרווחים בהקמת האסדה". 

החברה להגנת הטבע וארגון אדם טבע ודין, בחרו, אם כן, שלא לקחת חלק במאבק של "שומרי הבית".

  • עוד בנושא זיהום האוויר מהאסדה תוכלו לקרוא כאן
אסדת לוויתן. צילום: ענבל בן יעקב

אסדת לווייתן. צילום: ענבל בן יעקב

ניטור לא רציף

בימים אלו ישנן חמש תחנות ניטור אוויר העוקבות אחר הפליטות מאסדת לווייתן.חלקן מופעלות על ידי "איגוד ערים שרון-כרמל", וממוקמות בקיסריה, מעיין צבי ונחשולים. שתי תחנות אחרות מופעלות ע"י נובל אנרג'י וממוקמות בקיסריה ומעיין צבי. תחנה נוספת תוקם ע"י החברה בהמשך בחוף דור.

המשרד להגנת הסביבה לא דרש מנובל אנרג'י ניטור רציף על האסדה, ומסתפק בדיגום מעת לעת שיעשה על ידי החברה. ניטור רציף של החומרים הנפלטים מהאסדה יהיה יבשתי בלבד.

משמעות הדבר היא, שבמידה ויתרחשו פליטות לא צפויות של זיהום מהאסדה – לא תהיה דרך לדעת על כך. כמו כן, יהיה קשה יותר לדעת האם אסדת לווייתן עומדת בתנאי היתר הפליטה שלה אם לא יהיה ניתן לנטר את כמות הפליטות המלאה מהאסדה.

מומחים בנושא הסבירו במאמר שפורסם לאחרונה ב"הארץ": "הניסיון בעולם מצביע על כך, שהפליטות המשמעותיות מאסדות טיפול בגז טבעי וקונדנסט מתרחשות בפרצים לא צפויים ולא רציפים. לכן, רק ניטור רציף יכול לגלותן"

לאחרונה הגיעה המועצה האזורית חוף כרמל להבנות עם חברת נובל אנרג'י בנושא, וככל הנראה תקום תחנת ניטור רציף על האסדה בפיקוח "איגוד ערים שרון-כרמל". תחנת הניטור, לכשתוקם, תמומן ע"י נובל אנרג'י.

חוסר אמון גובר

ביום שני, נציג חברת נובל אנרג'י הודיעו ל"שומרי הבית" כי הפליטות מהאסדה הסתיימו בשעה 17:00.

שעה לאחר מכן, תחנת הניטור בנחשולים הראתה נתונים חריגים במיוחד, ותושבי האזור הגיעו לחוף עם מצלמה תרמית ייעודית לגילוי פליטות גז. התברר להם שבשעה 18:30 הפליטות מהאסדה המשיכו.

בצעד חריג, "איגוד ערים שרון-כרמל" החליטו למחוק את כל הנתונים החריגים מהאתר, צעד שכנראה לא תרם לאמון הציבור.

"הנישוב שיועד להיום הסתיים"

"הנישוב שיועד להיום הסתיים"

בסרטון הבא ניתן לראות שבשעה 18:35 האסדה ממשיכה לפלוט לאוויר, בשונה מהמידע שנמסר על ידי המשרד להגנת הסביבה.

פרטי מידע משמעותיים לגבי תקופת ההרצה של לווייתן, כמו: לוח זמנים, מידע לגבי כמויות וסוגי חומרים מזהמים שיפלטו לאוויר, ועוד – לא נמצאים באתר המשרד להגנת הסביבה. המשרד מפנה את הציבור לאתר של פרויקט לווייתן כדי לקבל מידע בנושא זה. הדבר נתפס כתמוה, מאחר ובאתר מחזיקות החברות דלק, רציו ונובל אנרג'י, ולא המשרד, ונראה כי האתר נועד לשרת מטרות שיווקיות ברובו.

בנוסף, בפרסום של המשרד בו נודע לציבור על תחילת תקופת ההרצה, נכתב: "חברת נובל תיידע את הציבור באתר החברה על מועדים קריטיים".

דף הבית של אתר פרויקט לוויתן

דף הבית של אתר פרויקט לווייתן

אותו פרסום של המשרד גם נוסח באופן שלא לוקח אחריות מלאה על כל הפרטים בנוגע לתקופת ההרצה. לדוגמה: "על פי מודל פיזור מזהמים שעשתה חברת נובל וביצע גם המשרד […] במהלך תקופה זו, לפי הצהרת נובל, יפלטו 49 טון NMVOC".

פנינו למשרד בנושא, וניסינו להבין האם המשרד לא ווידא בעצמו שפרטי הפליטה שהתקבלו מהחברה נכונים. נמסר לנו: "כמו כל מפעל בישראל, בהתאם להוראות חוק אוויר נקי, חלה על בעל מקור הפליטה חובת הגשת הנתונים וצפי הפליטות במסגרת הבקשה להיתר פליטה.

המשרד להגנת הסביבה עורך בקרה, מבקש אסמכתאות ומודלים לנתונים השונים. במקרה של אי התאמה, המשרד לא מאשר את הנתונים ובעל מקור הפליטה נדרש להגיש אסמכתאות נוספות, מודלים ונתונים נוספים.

אך נדגיש: המשרד להגנת הסביבה לא מתפעל את האסדה, והאחריות לפרסום המידע היא על בעל מקור פליטה – כמו בכל שאר המפעלים בישראל. במקביל, במהלך תקופת ההרצה המשרד מבצע פיקוח, ניטור ובקרה הדוקים. המשרד פרסם את אישור התכנית באתרו וכן את המידע שחברת נובל אנרג'י הגישה במסגרת תכנית ההרצה".

"לפי הצהרת נובל". מתוך פרסום לציבור על תחילת תקופת ההרצה

תושבים מודאגים 

למרות הכמות הגדולה של המזהמים שיפלטו לאוויר בתקופת ההרצה, המשרד להגנת הסביבה הבהיר ל"שקוף" כי לאחר בדיקות שנערכו לגבי השפעה על איכות האוויר בתקופת ההרצה של לווייתן, אין הוראות מיוחדות לציבור בתקופה זו. "המשרד להגנת הסביבה ביצע מודל לפיזור מזהמים לבחינת ריכוזי הבנזן הצפויים בתקופת ההרצה, ועל פי המודלים לא צפויים חריגה מערכי היעד למזהם בנזן. לאור זאת, אין צפי לחריגה מתקני היעד למזהם בנזן ועל כן, אין הנחיות מיוחדות לציבור".

"שומרי הבית" ואיתם תושבי רבים באזור חוף דור לא סומכים על המשרד. באירגון חוששים מאוד כי זיהום אוויר מהאסדה יגיע לחוף, ובשבועות האחרונים פורסמו ברשתות החברתיות התראות בדבר "מתקפה כימית על הציבור" שעומדת להתרחש בקרוב, והארגון אף פרסם קריאה לתושבי חוף הכרמל להתפנות מבתיהם במהלך חלק מתקופת ההרצה של האסדה.

תושבים במחאת "שומרי הבית". צילום: ענבל בן יעקב

תושבים במחאת "שומרי הבית". צילום: ענבל בן יעקב

ליאור, תושבת זכרון יעקב, שוחחה איתנו על התחושות של תושבי האזור: "יש תחושה מאוד קשה בקרב התושבים. אנחנו לא יודעים מתי יהיו הפליטות המזהמות מהאסדה, ועם איך שהמשרד התנהל עד עכשיו – אנחנו נדע על זה כנראה רק בדיעבד. יש פה ילדים, אנשים מבוגרים, חולי אסתמה, שרוצים לנשום אוויר נקי. בכל זאת אף אחד לא מעדכן אותנו".

לשאלה האם היא מתכננת לעזוב את הבית בתקופת ההרצה, היא עונה: "אני מתכננת לא להיות בבית בתקופת הזיהום המשמעותי. בדרך כלל אני נמצאת כל היום בזיכרון, אבל בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי ממש מחפשת לצאת מהעיר. אני חותרת בים הרבה, אבל הבוקר ויתרתי על זה – כי אני לא יודעת מה קורה שם". עוד הוסיפה, "אני גם שוקלת מעבר מקום מגורים, אבל אני לא יודעת לאן. אמנם הילדים שלי גדולים וקל לי לקום וללכת – אבל אני מאוד מחוברת למקום, ויהיה לי מאוד עצוב לעזוב. אני גרה בזכרון בגלל חוף הים המיוחד הזה".

גם עדנה, תושבת זיכרון, מעידה על תחושות דומות: "יש לנו במשפחה תינוק קטן ואשה בהריון וכנראה שאנחנו נתפנה. זה שבמשרד אומרים שאין הנחיות מפורשות לתושבים זה לא אומר שזה לא מסוכן, כנראה שאין למשרד מספיק מידע, או שהוא לא מוכן להודות בזה שהאסדה מזהמת. כשמשהו לא בסדר – צריך להגיד שלא בסדר. פה יש מדיניות של הסתרה שמאוד מטרידה אותנו. אין תקשורת אמיתית בין המשרד להגנת הסביבה לבין הציבור."

תושבים במחאת "שומרי הבית". צילום: ענבל בן יעקב

תושבים במחאת "שומרי הבית". צילום: ענבל בן יעקב

עודד, תושב האזור, מתייחס באופן שונה לדברים: "להתפנות מהבית עבורנו, זה צעד מרחיק לכת גם אם מדובר במאבק מוצדק. בתור מי שגדל בתל אביב, ליד תחנת רידינג, אני חושב שעדיף לעבור לשימוש בגז על שימוש בפחם, כך שעניין הזיהום פחות מטריד אותי. אני דווקא חושש יותר מההקשר הביטחוני – האסדה מאוד קרובה ולפי פרסומים שונים – היא עלולה להיות יעד לפיגועי טרור".

  • כדי לקרוא בהרחבה על הפן הביטחוני במיקום אסדת לווייתן בתחקיר "שקוף"  – לחצו כאן

"מתקפה כימית על אזרחי ישראל", מתוך עמוד הפייסבוק של שומרי הבית

"מהלך שמנציח את אי אמון הציבור" 

לד"ר סיניה נתניהו, לשעבר המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה בין 2011-2018, יש ביקורת חריפה התנהלות המשרד להגנת הסביבה מול האירגונים הסביבתיים בשנים האחרונות. לטענתה המשרד מתנהל באופן ששוחק את אמון הציבור. "חוק אוויר נקי מחייב עריכת שימוע ציבורי לפני מתן היתר פליטה, דבר שנעשה בהקשר של ההיתר השוטף אך לא בוצע בהקשר של ההיתר לתקופת ההרצה של אסדת לווייתן. זה סוג של מהלך שמנציח את אי האמון של הציבור, את אובדן תמיכת הציבור במשרד ואת החלשת מעמדו של המשרד כגורם סמכותי שמחויב למקצועיות ושקיפות", היא הוסיפה, "שיקום אמון הציבור לא יכול להיעשות באופן חד-פעמי וקוסמטי דוגמת שימוע ציבורי בתהליך מתן היתר או שיח ציבורי אחת לכמה זמן כשכמות התלונות גדלה. שיתוף הציבור חייב להיות חלק מהד.נ.א. הארגוני. זו שיטת עבודה".

לדברי ד"ר נתניהו, "בהעדר שיח מקצועי פתוח ורציף, תמיד יגיע שלב בו הציבור ירגיש ננטש ע״י הגוף שצריך להגן עליו. הרי זה בדיוק מה שקרה לאחרונה עם אישור היתר הפליטה לתקופת ההרצה של אסדת לווייתן ע״י המשרד להגנ״ס. המשרד אישר את היתר תקופת ההרצה של לווייתן ללא שימוע ציבורי, פרסם את ההודעה בדבר ההרצה במפתיע וכבר באותו הלילה יישום תכנית הרצת האסדה החל. זה גורם לאובדן אמון הציבורי – שוב הפתיעו את הציבור, הציבור מרגיש מרומה ונבגד".

ד"ר סיניה נתניהו

דר סיניה נתניהו. צילום: לע"מ

ד"ר נתניהו מסכמת את הדברים כך: 

"אזרחי המדינה לא צריכים לחיות בחרדות, לא במפרץ חיפה בקרבת התעשייה הפטרוכימית ולא בדרום בסמוך למכרות פוספטים ולא בקרבת אסדות הגז. המשרד חייב להיות עצמאי ובעל יכולות בקרה בתחום הרלוונטי ואף להיות מסוגל לייצור מידע באופן עצמאי. נדרשים לכך כוח אדם מיומן ומשאבים. התנהלות הציבור מול המדינה בבתי משפט הינה עדות לכשלים של המדינה בניהול התהליך". 

לשאלה האם סביר שארגון "שומרי הבית" יקרא לתושבים להתפנות מבתיהם בתקופת ההרצה של לווייתן, היא עונה:

"אני סבורה שככל שיש חלילה סיכון בריאותי-סביבתי, אז החלטה ביחס לצורך בנקיטת פעולות מנע היא של הגורמים המוסמכים במשרדי הבריאות והגנת הסביבה ולא של ארגוני החברה האזרחית. מצד שני – מרחק של 9-10 ק"מ הוא חצר אחורית והקרבה לאסדה ואופן התנהלות הדברים מול הרשויות גורמת לחשש, בלבול ודאגה בקרב הציבור".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בנושא:

"כמות הבנזן המרבית הצפויה להיפלט בתקופת ההרצה היא 154 ק"ג, שרובה תיפלט בשני מועדים של עד 76 ק"ג בכל נישוב. המשרד להגנת הסביבה ביצע מודל לפיזור מזהמים לבחינת ריכוזי הבנזן הצפויים בתקופת ההרצה, ועל-פי המודלים לא צפויים חריגה מערכי היעד למזהם בנזן. לאור זאת, אין צפי לחריגה מתקני היעד למזהם בנזן ועל כן, אין הנחיות מיוחדות לציבור".

לתגובה המלאה של המשרד להגנת הסביבה

"המשרד מדגיש כי היתר הפליטה לאסדת לווייתן ניתן לפי חוק אוויר נקי, כדין, תוך שמירה על זכותו של הציבור לקחת חלק בהליך היתר פליטה – כולל ישיבות ודיון ציבורי, תוך העמדת כל הנתונים שהוגשו לבחינת הממונה. במסגרת תנאי היתר הפליטה הוטלו על נובל תנאים מחמירים ומגבלות רבות, וזאת כדי להבטיח איכות אוויר נאותה עבור תושבי האזור. הפעלת אסדת לווייתן היא שלב מהותי במעבר של משק האנרגיה בישראל לדלקים נקיים יותר, והתבססותו על אנרגיות מתחדשות ואגירת אנרגיה וכן שלב הכרחי בדרך לסגירת היחידות הפחמיות המזהמות בתחנת הכוח אורות רבין (יחידות 1-4). המשרד מדגיש כי הגז הטבעי הוא הדלק הפוסילי הכי פחות מזהם, ועל כן רואה בו כדלק מעבר הכרחי בדרך למשק אנרגיה המשלב באופן מיטבי אנרגיות מתחדשות ואגירת אנרגיה. חוק אוויר נקי מגדיר לממונה את שלבי ההליך טרום מתן היתר הפליטה ועד למתן היתר בפועל. כבר בתחילת הליך זה, המשרד להגנת הסביבה פעל לפרסום הבקשה להיתר הפליטה על נספחיה, לרבות מסמכים ומידע נוסף שנדרש לאחר הגשת הבקשה לעיון הציבור – בהתאם להוראות החוק.

לאחר שהמשרד בחן ושקל את הבקשה להיתר פליטה, פורסמה טיוטת היתר הפליטה לעיון הציבור על מנת לאפשר הגשת הערות ציבור על תנאי טיוטת ההיתר בתוך 45 יום מיום פרסום הטיוטה.

לאחר קבלת הערות הציבור, המשרד החליט לקיים דיון פומבי בהשתתפות הציבור, בעל מקור הפליטה, ארגוני סביבה ועוד. נבהיר, כי ההחלטה על קיומו של דיון פומבי נתונה לשיקול דעתו של המשרד בנסיבות העניין – והוא בחר לעשות כן. יתרה מכך, בהמשך לדיון דרש המשרד מנובל אנרג'י מידע נוסף לעניין הרכב הקונדנסט וגם מידע זה פורסם לעיון הציבור בכפוף לסוד מסחרי. למרות שתקופת הערות הציבור, כפי שנקבעה בחוק, חלפה – המשרד אפשר לציבור להעיר על מידע זה במשך שלושה ימים נוספים.

במקביל, המשרד חייב את נובל לפרסם באתר החברה את תכנית ההרצה, הפליטות הצפויות והמועדים הרלוונטיים. נובל מחויבת לעדכן את התאריכים הקריטיים עם התקדמות תכנית ההרצה. כל הפליטות שיהיו בתקופת ההרצה הוצגו במסמכי הבקשה תחת סעיף 3.4 – פליטות לא שגרתיות.

כמו כן, המשרד עדכן בהודעה לעיתונות ב- 6.11.19  על הוצאת היתר הפליטה של תכנית ההרצה. 

נציין, כי בית המשפט המחוזי בירושלים דחה אתמול (א') כל בקשה לצו זמני מטעם שומרי הבית בעתירה שעודנה תלויה ועומדת בבית המשפט. למרות הבקשות הרבות שהוגשו מטעם העותרת, בית המשפט לא קבע כי נפל פגם בהליך מתן היתר הפליטה לאסדת לווייתן או כי המשרד להגנת הסביבה פעל באופן שמנע מהציבור לממש את זכותו במסגרת הערות הציבור. באשר לתקופת ההרצה: כמקובל במתקנים חדשים, כל המערכות, בהן מתקני הטיפול בפליטות, נכנסות לפעילות ונמצאות בהליכי הרצה באופן חד פעמי. לצורך הערכת כמות הפליטות הצפויה בתקופת ההרצה, המשרד להגנת הסביבה ביצע מודל לפיזור מזהמים.

באשר להצהרת נובל לעניין כמות הפליטות – כמו כל מפעל בישראל, בהתאם להוראות חוק אוויר נקי, חלה על בעל מקור הפליטה חובת הגשת הנתונים וצפי הפליטות במסגרת הבקשה להיתר פליטה. המשרד להגנת הסביבה עורך בקרה, מבקש אסמכתאות ומודלים לנתונים השונים. במקרה של אי התאמה, המשרד לא מאשר את הנתונים ובעל מקור הפליטה נדרש להגיש אסמכתאות נוספות, מודלים ונתונים נוספים.

אך נדגיש: המשרד להגנת הסביבה לא מתפעל את האסדה, והאחריות לפרסום המידע היא על בעל מקור פליטה – כמו בכל שאר המפעלים בישראל. במקביל, במהלך תקופת ההרצה המשרד מבצע פיקוח, ניטור ובקרה הדוקים.

המשרד פרסם את אישור התכנית באתרו וכן את המידע שחברת נובל אנרג'י הגישה במסגרת תכנית ההרצה.

מאדם טבע ודין נמסר:

"אדם טבע ודין ימשיך לדרוש שאסדת לווייתן תעמוד בדרישות המחמירות ביותר".

יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", התייחס להמלצת הארגון לציבור ביחס לתקופת ההרצה ואמר:

"אנו מריצים מודלים ממוחשבים באמצעות מומחים, כדי לבחון בעצמנו את רמות הזיהום הצפויות להגיע אל החוף בשתי תקופות הנישוב בנות 8 השעות כל אחת.

לצערי איננו סומכים על הסימולציות של נובל אנרג'י ולא על הדיווחים שלהם. עוד יותר מצער כי המשרד להגנת הסביבה לא ביצע סימולציות אלו בעצמו ומפנה אותנו לנובל אנרג'י לקבלת מידע.

המדינה נעלמה כליל בתהליך הזה ואנו מוצאים עצמנו ישירות מול הזכיין המזהם. ככל שהמודלים שלנו יגלו כי ערכי הבנזן שיגיעו אל החוף הינם ברמות מהותיות, גם אם מתחת לערכי הסביבה שקבע המשרד להגנת הסביבה, נמליץ לציבור להתפנות מהאזור על טפיו וזקניו, בשתי תקופות נישוב אלו. איננו סומכים כלל על הכמויות המדווחות על ידי נובל אנרג'י ולכן נקח מרווח ביטחון הולם".

מחברת נובל אנרג'י נמסר:

פרויקט פיתוח לוויתן נתון לפיקוח מחמיר על ידי כל הגופים הרלבנטיים ונובל אנרג'י פועלת בהתאם לחוק ולתקנות הרלבנטיות ובהתאם להיתרים שהוענקו לה.
נובל אנרג'י פועלת בשקיפות ומדווחת כל העת לציבור על התקדמות הפרויקט. עם קבלת היתר הפליטה ביום 6 בנובמבר 2019, התושבים עודכנו כי בתקופה הקרובה תאושר תכנית ההרצה וכי המידע אודותיה יפורסם. המידע על תכנית ההרצה פורסם לתושבים ולציבור מיד עם אישורה על-ידי המשרד להגנת הסביבה.
נוסף לכך נובל אנרג'י מעדכנת את הציבור באופן שוטף באתר " לווייתן| הפרוייקט הלאומי", תוך מתן מענה אישי לכל אדם שפונה לחברה.

יתרה מכך, סדרה של עתירות שנועדו לעכב את הזרמת הגז מלוויתן נדחו כולן על ידי בתי המשפט בישראל. רק השבוע דחה בית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לעצור באופן מיידי את הליך הרצת האסדה, וקבע כי הסיכון הבריאותי הנטען "לא הוכח בפועל, והבדיקות עד כה מצביעות כי לא התממש".

יודגש כי מועצת חוף הכרמל, איגוד ערים ונובל אנרג'י הגיעו להבנות לפיהן יתבצע ניטור קבוע על האסדה.
אסדת ״לווייתן״ לא תפגע באיכות האוויר ביבשה, והגז הטבעי שיזרום מהמאגר עד לסוף שנת 2019 יאפשר להביא להפחתה משמעותית נוספת בזיהום האוויר בישראל ולשיפור הבריאות של כולנו.