פוסטים

בניגוד לחוק: משרד הבריאות מתעכב בפרסום התרומות למוסדות רפואיים

משרד הבריאות נדרש לפרסם לציבור את כל דוחות התרומות לבתי חולים, להסתדרות הרפואית ולקופות – עד האחד במאי. זה לא קרה. לטענת המשרד: העיכוב נובע ממשבר הקורונה. אך מסתבר שהפרסום מתעכב כל שנה גם כשאין מגיפה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

משרד הבריאות לא פרסם את רשימת התורמים למוסדות הרפואיים ולהסתדרות הרפואית במועד שנקבע על פי חוק. בשנים האחרונות פרסום רשימת התרומות מתעכב שוב ושוב, אך במשרד מסבירים כי העיכוב נגרם בשל מגיפת הקורונה.

החוק מחייב שקיפות

התרומות במערכת הבריאות כפופת לפיקוח. על פי סעיף 40 בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כל גוף שקיבל תרומות מחוייב לדווח על כך לממשלה עד לתאריך האחד במרץ. 

שר הבריאות החדש, יולי אדלשטיין. יגרום למשרדו להגביר שקיפות?

לפי החוק, "גוף העוסק בתחום הבריאות שקיבל מתורם תרומה בסכום כלשהו, ימסור לשר הבריאות, בכל שנה, עד האחד במרץ, רשימה של התרומות שקיבל כאמור בשנה הקודמת".

על רשימת התרומות לכלול את זהות התורמים, הסכום והשווי, כמו גם ייעוד השימוש בכסף שהתקבל. החוק תקף גם בכיוון השני, התורמים חייבים גם הם בדיווח. לאחר מכן משרד הבריאות מחויב, על פי חוק, לפרסם את הדוחות על התרומות עד האחד במאי, בכל שנה.

עוד כתבות בנושא:

מטרת החוק היא להשקיף ניגודי עניינים ולפקח על הכסף שעובר במערכת מחברות עסקיות למוסדות רפואיים כדי לדאוג שהטיפול שניתן לאזרחים יהיה הראוי ביותר, ולא יקבע לפי מדד הרווחיות שלו למוסד המטפל. 

התירוץ: קורונה

בפניית "שקוף" למשרד הבריאות בשאלה מדוע הפרסום מתעכב על אף שהתאריך מופיע באופן מפורש בחוק, נמסר: "לאחרונה הסבנו את עיקר המאמצים לטיפול במשבר הקורונה. הטיפול בנתוני התרומות נמצא כרגע בעשייה והדו״ח יתפרסם בזמן הקרוב".

הפננו את תשומת לב המשרד כי הפרסום מתעכב כל שנה מאז 2014. כך למשל, הדו"ח לשנת 2018 פורסם בנובמבר (עיכוב של חצי שנה); הדו"ח לשנת 2017 פורסם בספטמבר; דו"ח 2016 פורסם באוקטובר; 2015 ביוני ורק בשנת 2014 פורסם הדו"ח בזמן בפעם האחרונה. הסבנו את תשומת הלב של המשרד לכך וטרם קיבלנו תשובה.

ההסתדרות הרפואית לא מדווחת על תרומות

מאז התחלנו לסקר את ההסתדרות הרפואית (הר"י) אנו בודקים מדי שנה את התרומות שזו מקבלת מחברות התרופות. מצאנו בדוחות כי על אף שהר"י מחויבת בדיווח היא לא עושה זאת – בניגוד לחוק, ולמרות שהיא מקבלת תרומות במיליוני שקלים. 

דיווח על תרומות מסייע במניעת שיקולים זרים בטיפול הרפואי  (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

כך למשל, בשנת 2018 היא קיבלה תרומות בסך של 6.5 מיליון שקל ובשנת 2017 2.8 מיליון שקל. הר"י לא מדווחת מאחר ולטענתה "מדובר בחסויות ולא בתרומות". במשרד הבריאות אומרים לנו: "יש מחלוקת".

אזמ"ע (איך זה משפיע עלינו): פרסום תרומות למוסדות רפואיים נועד להגן עלינו מפני מצב שבו נקבל טיפול רווחי למוסד הרפואי – אבל לא בהכרח הטוב ביותר עבורנו. עיכוב הפרסום מונע מאיתנו לברר האם ההסתדרות הרפואית ממשיכה לפעול בניגוד לחוק ולא מדווחת על תרומות – או שהדבר תוקן.

בנוסף, כשגוף ממשלתי לא עומד במה שנדרש ממנו על פי הזמנים שנקבעו על פי חוק, זה עלול לקבע זלזול כללי של הממשלה בחוקים.

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן?): מי שתפקידו לפקח על הנושא היא קודם כל הכנסת. היא יכולה לדרוש תשובות ממשרד הבריאות ולחייב אותו לעמוד בחוקים שקבעה. בנוסף, גם פרסומים בתקשורת, כמו זה, מחייבים את הממשלה לתת דין וחשבון.

ככלל, השקיפות שמחיל כיום משרד הבריאות על תרומות אינה מספקת ונראה שאפילו לא מפוקחת. כדי לשפר את המצב, על משרד הבריאות להקים מערכת בה כל תרומה מדווחת וגם לאכוף את הדיווח. כך קורה בארה"ב למשל: אתר ממשלתי בו תוכלו לדעת בפירוט רב אם הרופא שלכם (לפי שם) קיבל מתנות, החל מפחית קולה ועד תשלום של מיליון דולר לייעוץ. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

שקד הקלה על טייקונים להשתמש בעמותות כדי להסתיר כספים – והיא לא מתחרטת

כדי לחזק את הקשרים שלהם בממשלה, טייקונים יכולים לתרום לעמותות שמקורבות לפוליטיקאים. עד השנה, התקשורת והציבור יכלו למתוח ביקורת על כך ולזהות את מפת האינטרסים. אך איילת שקד דאגה להוריד מסך של אפלה על זהות התורמים, לתרומות בגובה של עד 100 אלף שקל. "היא עדיין מחזיקה בדעה זו", נמסר מלשכתה 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

מאכערים וטייקונים יכולים כעת להשתמש בעמותות כדי להסתיר כספים, לעצב תודעה, לממן עסקנים – והכל בחשאיות, ובהתאם לחוק. איך זה קרה?

נתחיל בסיפור. ממשלת ישראל הרשתה לענקית הריהוט איקאה לפתוח את שעריה מוקדם יחסית במהלך תקופת הקורונה. מאוחר יותר התברר כי בעלי איקאה תרמו תרם בעבר סכומי עתק לעמותות של חסידות גור אליה משתייך שר הבריאות יעקב ליצמן. 

העובדה שאנחנו יכולים לדעת על התרומות האלו ולכתוב עליהן, מתאפשרת תודות לחובת שקיפות בתרומת סכומים גדולים לעמותת, שחלה עד לא מזמן. אלא שיש מי שדאגה לסלק את הגורם המעכב הזה מדרכם של בעלי אינטרסים.

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד העבירה בכנסת הקודמת (2018) תקנות המאפשרות לתרום אנונימית לעמותות, גם פוליטיות, עד סכום של 100 אלף שקל בשנה – זאת לעומת תקרה של 20 אלף שקל בעבר. ב"שקוף" נלחמנו בזמן אמת נגד המהלך, בהצלחה חלקית: התקרה המקורית הייתה 150 אלף שקל, והצלחנו להוריד אותה ל-100 אלף. 

מחאה על פתיחת איקאה אל מול סגירת בתי העלמין ביום הזיכרון. (צילום: קדיה לוי, פלאש 90)

אלא שזה עדיין סכום גבוה לכל הדעות. משמעות התיקון היא שהציבור לא יהיה חשוף יותר תרומות שמנות ו"משונות" שניתנו מ-2019 ואיילך. השנה, לא נוכל יותר לדעת על טייקון שהחליט להזרים 100 אלף שקל לעמותה המקורבת לשר כלשהו. במילים אחרות, אם הקורונה הייתה תוקפת אותנו ב-2030, לא היינו יכולים לדעת על הזיקה בין ליצמן לאיקאה, גם עם התרומות היו ממשיכות לזרום שנה אחר שנה.

כשטייקונים תורמים לעמותה של יפה דרעי

זה לא רק איקאה. שטראוס, סנו, נטו ושלל חברות ציבוריות נוספות תרמו בשנים האחרונות מיליונים לצדקה. כל הכבוד! רק מה? התרומות נתרמו עבור עמותת הצדקה של חסידות גור, כאשר אחד מבכיריה, ליצמן, קידם במקביל סימון מוצרי מזון מזיקים, אגרות רישוי לתמרוקים, ומהלכים נוספים להם השפעה ישירה על רווחי החברות האלה. 

התרומות נחשפו הודות לכללי השקיפות שחלו עד 2018. בשנים הבאות כל התרומות הללו יוסתרו.

חסידות גור היא כמובן רק דוגמה אחת. גופים המקושרים ליצחק תשובה, אלפרד אקירוב, שרי אריסון, היהלומן בני שטיינמץ, משפחת מירלשווילי, מרטין שלאף ונוחי דנקנר ניתבו לאורך השנים תרומות גדולות לעמותה שהוקמה ומנוהלת על ידי יפה דרעי, אשתו של אריה דרעי. האם בעשור הבא נוכל לחשוף זיקות דומות עם הדרעי הבא? לא. שקד דאגה כאמור שאותן תרומות יישארו בעלטה.

אריה דרעי (מימין). טייקונים תורמים לעמותה שמנהלת אשתו יפה דרעי. (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

רוצים עוד דוגמה? בבקשה. ב-2015 וב-2016 העבירה "יוניון מוטורס", משווקת רכבי טויוטה בישראל, תרומה בגובה 100 אלף שקל לתמיכה בפעילות התנועה לאיכות השלטון. ב-2017 העבירה לה החברה תרומה נוספת בגובה 80 אלף שקל.
מה לגבי 2018? אנחנו כבר לא יכולים לדעת. בעוד הדו"חות המילוליים בשנים 2015-2017 (לפני השינוי בתקנות) כוללים פירוט של בין 12 ל-16 תורמים "גדולים", הדו"ח של 2018 כולל רק שניים כאלה. מרבית התורמים "נעלמו" מהדו"ח פשוט כי לא היה צורך לדווח עליהם יותר. 

במילים אחרות, כבר היום ניתן לראות את המחיר הכבד של החלטתה של שקד: תרומות של אנשי עסקים לעמותות – גם במטרה לייצר רווח פוליטי – יתכנסו תחת גלימת האפלה.

"להקל את הנטל הרגולציוני"

פניתי לשרת המשפטים לשעבר שקד ושאלתי אותה אם כיום, אחרי שהתברר שהתיקון הזה גורע מהשקיפות הנדרשת, היא שינתה את דעתה. ספוילר: היא לא.

"ביוזמת רשות התאגידים ורשם העמותות, וכדי להוריד את נטל הבירוקרטיה והרגולציה שרבץ על העמותות בעבודתן השוטפת, קידמה מחלקת ייעוץ וחקיקה את העלאת הרף האנונימי לתרומה לעמותה מ-20 אלף שקל למאה אלף שקל", נמסר מלשכתה. 

חברות ענק תרמו לחסידות גור, בזמן שליצמן מקדם חוקים בעניינן. שר הבריאות, יעקב ליצמן

"כשרת משפטים, ח"כ איילת שקד תמכה בעמדת גורמי המקצוע לאחר שמיעת כלל הנוגעים לעניין, מתוך מטרה להקל את הנטל הרגולציוני הרובץ על העמותות וארגוני החברה האזרחית; והיא עדיין מחזיקה בדעה זו".

להבדיל בתי תמחוי מעמותות פוליטיות

עמותות מחויבות בשקיפות יותר מדוכן הפלאפל ליד הבית שלך. הסיבה? אלו גופים ללא מטרות רווח, שנשענים על תרומות (ממך ומהמדינה). הם פועלים למען מטרות ציבוריות, לכן ראוי שהמידע הפיננסי שלהן יהיה פומבי. כך היה, עד ששקד הגיעה.

חשוב להדגיש: עוד לפני התיקון ניתן היה להסתיר שם של תורם שמעוניין בכך, באמצעות הליך מסודר מול רשם העמותות. חשאיות יכולה להתקבל על הדעת במקרים מסוימים, למשל תרומה לעמותת רווחה על ידי נדבן צנוע. אלא שבעידודה של שרת המשפטים לשעבר שקד הוחלט לאפשר לכלל העמותות, לרבות הפוליטיות – לעבות את תקציבן מתחת לרדאר.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?):

  1. בשנים האחרונות נחשפו פרשות של עמותות קש דרכן הוסתרו כספים מושחתים. בכל פינה צצו סיפורים על עמותות שפועלות לבצע שינויים פוליטיים בישראל ולא תמיד ברור מי מממן אותן. הצמצום בשקיפות פוגעת ביכולת לסקר את הארגונים הללו ובהבנת האינטרסים שעומדים מאחוריהם.
  2. במקביל, חברות ציבוריות שכולנו מושקעים בהן דרך הפנסיות שלנו, תורמות כספים בסתר לעמותות שעל פניו אין להם שום קשר ליעדים שלהם. 
  3. ואם זה לא מספיק, נבחרי הציבור עלולים לקבל החלטות נגד האינטרס הציבורי, נגד כולנו, תמורת אותן תרומות.

מעש"י (מה עושים (כדי) שיתוקן)

  1. תורמות/ים לעמותה או חל"צ? התנו את התמיכה בדרישה מהארגון להנהיג בשקיפות יתרה על התורמים הגדולים בלבד (תרומות קטנות לא מצדיקות פגיעה בפרטיות).
  2. נמשיך להציף את הנושא, ולדחוף לשינוי עם חזרת הכנסת לפעילות.
  3. לא שוכחים מי הם חברי הכנסת (גם בדימוס) שאישרו את התיקון שקידמה שקד והחזיר אותנו שנים אחורה: ניסן סלומינסקי, יהודה גליק, שולי מועלם-רפאלי, נורית קורן, בני בגין, טלי פלוסקוב, אורי מקלב ועודד פורר – כל אלו אישרו את פרשת השחיתות הבאה. הם הצביעו בעד התקנה האומללה לפיה ניתן יהיה לתרום בסתר לעמותה עד 100 אלף שקל.

  1. בד בבד, תקנות בורסאיות כיום מחייבות חברות דיווח כללי בנוגע למדיניות התרומות, אבל לא דורשות רישום זהות הגופים המקבלים את התרומות. פתרון אחד הגיע מעמותת לובי 99 (שאני אחד מבעלי מניותיה, גילוי נאות ת.א), אשר פנתה לענת גואטה, יו"ר הרשות לניירות ערך, בדרישה פשוטה: לחייב חברות ציבוריות בשקיפות התרומות שלהן. כך יתאפשר לציבור לדעת לאן החברות תורמות ועל איזה פוליטיקאים הן מנסות להשפיע – כלומר מהי מפת האינטרסים והלחצים.
  2. לפי הצעת הלובי, ישונו כללי הדיווח כך שחברות ציבוריות התורמות לגופים ועמותות יכללו בדוח השנתי "תרומה מהותית". הכוונה היא לתרומה של מעל ל-10,000 שקל או שהיקפה 5% מסך התרומות השנתיות של אותה החברה, על פי הנמוך מבין השניים, כאשר הדיווח יכלול את זהות הגורמים הנתרמים.

ומה קורה ב"שקוף"?

זו הזדמנות להזכיר שהמימון של "שקוף" מתבסס כולו, מהשקל הראשון ועד האחרון, על תמיכה קבועה בסכומים קטנים של אזרחים מהשורה (3139 איש ואישה, נכון להיום). הלכנו אפילו צעד נוסף והגבלנו את סכום התמיכה החודשית ל-1000 שקל לחודש, כדי שלא נפתח תלות כלכלית באף אדם בודד. כמו כן, אנחנו מתחייבים לדווח על זהות תורמים חד-פעמיים בסכום העולה על 2,500 שקל.

בנוסף, התקציב המלא שלנו פתוח באינטרנט ומתעדכן בזמן אמת אחת לחודש.

האם לתנועה לאיכות השלטון יש תורם אלמוני במיליונים שאת זהותו הם בכוונה מסתירים?

בעקבות פנייה של מספר קוראים אלינו בנושא, להלן סיפור זריז על שקיפות ועיתונות מגויסת

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| ניר בן-צבי |

אלי ציפורי פרסם ביום חמישי (5/3) פוסט ויראלי בנוגע לתנועה לאיכות השלטון (הטקסט פורסם גם באתר 0404). נכתב בו בין היתר כך: "בשלוש השנים האחרונות תמך תורם אלמוני בהיקף של כ-6.5 מיליון שקל (!), ממוצע של יותר מ-2 מיליון שקל בשנה, אך התנועה מסרבת לחשוף את שמו. ברור שמדובר בבעל הון ואמצעים אדירים ולאור פעילותה של התנועה נגד נתניהו מתבקש היה לחשוף אותו, ולו למען הנראות הציבורית, אך התנועה כאמור מסרבת לעשות כן".

וואלה, מעניין. אז כאשר הפנו את תשומת ליבי לנושא הבוקר, הסתקרנתי והחלטתי לבדוק מדוע התנועה מסתירה את תורמיה.

אלי ציפורי (תצלום מסך מערוץ 20)

קודם רק אזכיר שבכנסת ה-20 הובילה שרת המשפטים דאז איילת שקד שינוי מזעזע המאפשר לתרום אנונימית לעמותות, גם פוליטיות, עד סכום של 100 אלף שקל. אך פה נטען כי מדובר בתרומה של מיליונים – ולכן כל המידע אמור להיות חשוף לציבור.

הערת אגב: נלחמנו ב"שקוף" נגד השינוי שהובילה שקד, בהצלחה חלקית. התקרה המקורית הייתה 150 אלף שקל, והצלחנו להוריד אותה כאמור ל-100 אלף.

חזרה לציפורי: בדקתי ובאתר השקיפות של עמותות – אכן לא מופיע שם התורם. אלא שזה המצב כמעט בכל תיקי העמותות הפומביים ברשת. זה מה שהחוק מחייב, כדי לשמור על פרטיותם מפני החיפוש הכוללני בגוגל.

אבל למי שרוצה להעמיק, תמיד עומדת אפשרות נוספת. אפשרות שכל עיתונאי מכיר.

אז תוך כדי הסידורים של שישי, רכשתי ב-33 שקלים את תיק העמותה המלא של "התנועה למען איכות השלטון בישראל" מאתר משרד המשפטים. את התיק העליתי לדרייב הציבורי של שקוף, כדי שתוכלו להסתכל בו גם אתם בחינם.

תורמים בסכומים גבוהים אמורים להיות מפורטים בדו"ח המילולי, המוגש אחת לשנה, אלא אם מדובר בעמותה מקומבנת שהשיגה פטור משקיפות.

פתחתי את הדו"ח של 2018 (העדכני ביותר) – והפלא ופלא: כתוב בדיוק את שם התורם ואת סכום התרומה. בדקתי גם את הדו"חות של 2017 ו-2016. גם שם המידע היה חשוף לכל דורש.

ומיהו התורם האלמוני? בעל ההון מוריס קאהן (לעיתים באופן ישיר, לעיתים מ"קרן קאהן" – והכנסתי גם לחישוב כל תורם אחר ששם משפחתו קאהן מתוך הנחה שהוא/היא קשורים משפחתית).

  • ב-2016 תרם במצטבר 1,639,919 שקל.
  • ב-2017 תרם במצטבר 1,623,031 שקל.
  • ב-2018 תרם במצטבר 1,985,307 שקל.

אליעד שרגא, יושב ראש "התנועה למען איכות השלטון בישראל"

לשם הבהרה: הטקסט הזה לא מדבר על פעילות התנועה לאיכות השלטון או על גיוס של מיליוני שקלים מבעלי הון. הפוסט הזה מגיע בעקבות בקשת קוראי שקוף שנתייחס ל"תחקיר" על התורם האלמוני לתנועה.

אז, הנה התשובה – הכל גלוי. אין כמו שקיפות.

*

זו הזדמנות להזכיר על הדרך שהמימון של "שקוף" מתבסס כולו, מהשקל הראשון ועד האחרון, על תמיכה קבועה בסכומים קטנים של אזרחים מהשורה (2,970 איש ואישה, נכון להבוקר). הלכנו אפילו צעד נוסף, והגבלנו את סכום התמיכה החודשית ב-1000 שקל, כדי שלא נפתח תלות כלכלית באף אדם בודד. אה – והתקציב שלנו פתוח באינטרנט ומתעדכן בזמן אמת אחת לחודש. נאה דורש, נאה מקיים. הצטרפו אלינו!

התרומות הלא מדווחות להסתדרות הרפואית נמשכות: 6.5 מיליון שקל ב-2018 מחברות התרופות, לכאורה בניגוד לחוק

בדקנו למי תורמות חברות התרופות – כל הנתונים במפה אינטראקטיבית מיוחדת. בין הממצאים: ההסתדרות הרפואית ממשיכה שלא לדווח על תרומות המתקבלות מענקיות התרופות, לכאורה בניגוד לחוק. משרד הבריאות: "קיימת מחלוקת בין ההסתדרות הרפואית למשרד הבריאות בעניין"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| רון אשרוב, עידן בנימין |

סאנופי, פייזר, באייר, נוברטיס, טבע ורבות אחרות. כולן תרמו להסתדרות הרפואית (הר"י) סכום כולל של כ-6.5 מיליון שקלים בשנת 2018. החברות מצידן דיווחו על כך כתרומות לכל דבר ועניין. מהצד השני, ההסתדרות הרפואית ממשיכה לטעון שאלו חסויות, לפעול בחוסר שקיפות ולא לדווח על כך, בניגוד לחוק. 

חובת דיווח על תרומות בכסף ובשווה כסף

התרומות במערכת הבריאות כפופת לפיקוח, על פי חוק (סעיף 40 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי): "גוף העוסק בתחום הבריאות שקיבל מתורם תרומה בסכום כלשהו, ימסור לשר הבריאות, בכל שנה, עד 1 במרס, רשימה של התרומות שקיבל כאמור בשנה הקודמת, ויציין לצד כל תרומה ממי נתקבלה, את סכומה או את שווייה, וכן, לגבי תרומה בכסף – את ייעודה, ולגבי תרומה בשווה כסף – את תיאורה". וזה עובד גם הפוך, התורמים חייבים גם בדיווח.

ההגיון ברור: להשקיף ניגודי עניינים ולפקח על הכסף שעובר במערכת מחברות עסקיות למוסדות רפואיים כדי לדאוג שהטיפול שנקבל יהיה הכי מתאים ולא בהכרח הכי רווחי. 

הר"י, שהעומד בראשה הוא פרופ' ציון חגי הוא גוף משמעותי במיוחד לציבור הישראלי. הוא ארגון העובדים של הרופאים בישראל ומפקח על הסמכת המומחים ברפואה. 

פרופ' ציון חגי

מתחקיר שקוף עולה כי בהר"י קיבלו בשנת 2018 כמעט 6.5 מיליון שקלים, פי שניים מאשר בשנת 2017 (2.8 מיליון), הכל מחברות תרופות. למרות זאת, ארגון הרופאים ממשיך שלא לדווח על כך. 

איך בדקנו? יצרנו מפת תרומות

כדי לכמת את גובה התרומות שמקבלים בהר"י נדרשנו לנתח את הדיווח מצד שלל הגופים התורמים באתר משרד הבריאות ולא דוח הנתרמים, מאחר וכאמור, הר"י פועלת בחוסר שקיפות.  

לצפייה מיטיבית בגרף.

הר"י, נזכיר, היא אגודה  עותמ'אנית ולא מחוייבת בשקיפות כמו פרסום דו"ח כספי. לזכות הארגון, בהר"י כן מפרסמים מצגת הכנסות וההוצאות אבל גם שם גם לא מופיעות התרומות בסך 6.5 מיליון שקלים. 

הר"י היא הנתרמת השניה הכי גדולה

מהדוחות למדנו עוד נתונים מעניינים: מקבלת התרומות הגדולה ביותר היא עמותת 'חברים לרפואה' שקיבלה מעל 9.5 מיליון שקלים מחברות התרופות. מדובר בעמותה שמסייעת במתן תרופות וטיפול רפואי לנזקקים. אחריה ממוקמת הר"י עם 6.5 מיליון שקלים תרומות. השלישית היא קרן מחקרים רפואיים של בי"ח שיבא תל השומר עם סכום של 5.1 מיליון שקלים. 

התורמות הגדולות להר"י הן סאנופי שתרמה כ-730 אלף שקל, פייזר כ-572 אלף שקל, ומדטרוניק טרייד (חברת מכשור רפואי) שתרמה כ-496 אלף שקל. תורמות נוספות הן: ניאופרם סיינטיפיק שתרמה 487 אלף שקל, גלקסו סמית קליין תרמה 471 אלף וחברת טבע, התורמות העשירית בגודלה, כ-289 אלף שקל.

נציין שלארגונים המצוינים במפה – יש תרומות נוספות, שאינן מחברות תרופות או מכשור רפואי.

על פניו נראה שחברות התרופות עומדות בחובת השקיפות והדיווח. מי שדווקא ממשיך להתעלם מחובה זו היא הר"י. 

6.5 מיליון שקלים לא מדווחים 

כשכתבנו על כך בפעם הראשונה בספטמבר טענו בהר"י שאלו אינן תרומות אלא "חסויות לאירועים". מה ההבדל? ככל הידוע לנו – אין. כשפנינו למשרד הבריאות לשאול מה עמדתו בנושא נמסר כי "הנושא יבורר מול הר"י". אז פנינו אליהם שוב, מאחר והדיווח לא שונה מאז. ממשרד הבריאות נמסר: "קיימת מחלוקת בין הר"י למשרד הבריאות בעניין. בכל מקרה, התורמים מדווחים כנדרש כך שהמידע מגיע לציבור באמצעות הדו"ח המפורסם של משרד הבריאות".

בהר"י החליטו שלא להתייחס.

התורמות הגדולות במערכת הבריאות: פייזר, בריסטול מאיירס וטבע

פייזר תרמה 10.1 מיליון שקל בעיקר לקרן מחקרים רפואיים של שיבא תל השומר (כ-1.1 מיליון שקלים), עמותת חברים לרפואה (970 אלף שקל), ולמרכז רפואי רבין (כ-800 אלף שקל). בריסטול מאיירס תרמה סה"כ כ-8 מיליון שקלים מתוכן כ-6 מיליון שקלים לעמותת חברים לרפואה (שכאמור מספקת תרופות לנזקקים). חברת טבע תרמה כ-6.2 מיליון שקלים, מתוכן 1.9 מיליון שקלים לאוניברסיטת בר-אילן. תוכלו לעיין בכלל התרומות בגרף ההפוך כאן.

אזמ"ע (איך זה משפיע עלינו): זה אומר שלא תדעו אם הרופא שהמליץ לכם עכשיו על תרופה חזר הרגע מכנס מפנק בחו"ל של אותה חברת תרופות שפיתחה את אותה תרופה. אין זה אומר שזו לא התרופה המתאימה. אבל במקרים מסוימים, כמו המלצה על תרופה שנועדה למחלה X והומלצה למחלה Y בטענה שהיא עוזרת, הייתם כנראה שואלים יותר שאלות. העובדה שההסתדרות הרפואית לא מדווחת על התרומות שהיא מקבלת עלולה להעמידה בניגוד עניינים מול חברות התרופות. מערכת התמריצים של הגוף שמייצג את הרופאים בישראל איננה שקופה והאינטרסים הכלכליים המניעים את המערכת נשארים נסתרים. יותר מכך, חלק מהתרומות מגיעות לרופאים החברים בהסתדרות כדוגמת טיסות לחו"ל, אנחנו לא יודעים מי אותם הרופאים.

מה אפשר לעשות כדי שיתוקן? השקיפות שמחיל כיום משרד הבריאות על תרומות. אינה מספקת ונראה שאפילו לא מפוקחת. 

לכן משרד הבריאות חייב להקים מערכת בו כל תרומה מדווחת, וגם לאכוף את הדיווח, בדיוק כמו שקיים בארה"ב: אתר ממשלתי בו תוכלו לדעת בפירוט רב אם הרופא שלכם (לפי שם) קיבל פחית קולה ועד תשלום של מיליון דולר לייעוץ. 

מוזמנים לצפות בקטע מ-2015 מתוך מערכון של ג'ון אוליבר על האתר:

סייעה בהכנת הכתבה: המתנדבת מוריה סגל.

חברות התרופות הגדולות תרמו להסתדרות הרופאים 2.8 מיליון שקל בשנה

בדיקה של נתוני משרד הבריאות מעלה כי ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) קיבלה כ-2.8 מיליון שקל מחברות תרופות ב-2017 לבדה. מרבית הכסף מיועד למימון טיסות וכנסים לאנשי הארגון, תוך יצירת חשש לניגוד עניינים משמעותי. ולא פחות חשוב: הר"י היא אגודה עות'מאנית המתנהלת במחשכים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

איך הייתם מרגישים אם הרופא שרשם לכם תרופה חזר הרגע מביקור בחו"ל על חשבון החברה שמייצרת את אותה תרופה? או מה הייתם אומרים אם הארגון המייצג את אותו הרופא וחבריו, זה שיושב בעמדות מפתח בבתי החולים, קופות החולים ובוועדות רפואיות שונות – היה זוכה לתרומות רק מבעלי העניין בתחום – חברות התרופות עצמן?

תכירו את ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), המייצגת כ-95% מהרופאים במדינה. הר"י הוקמה ב-1912 והיא אגודה עות'מאנית – מצב חוקי עתיק ומעוות המאפשר לארגון לא לפרסם את דו"חותיו הכספיים, ולהתנהל במחשכים.  

ממידע שהגיע ל"שקוף" עולה כי תקציב הר"י עומד בשנים האחרונות על כ-80 מיליון שקל בשנה, כ-75% מקורם בדמי חבר שמשלמים הרופאים. הארגון מעסיק כ-70 עובדים.

אך בדיקה שלנו גילתה כי בנוסף לדמי החבר, זוכה הארגון לתרומות לא מבוטלות מחברות התרופות: כך בשנת 2017 קיבל הארגון כאמור 2.8 מיליון שקל – מתוכם "פייזר" לבדה תרמה כחצי מיליון שקל, "נובו" 445 אלף שקל ו"אסטרה-זנקה" 336 אלף שקל. 

תרומות להר"י

לטובת מה נתרם הכסף? רובו, כשני מיליון שקלים, נתרמו לטובת מימון נסיעות וכנסים של אנשי הארגון בארץ ובחו"ל. חצי מיליון שקל נוספים הוקצו לסעיף "אחר".

יעוד התרומה

בהר"י טוענים כי אינם מקבלים תרומות

משרד הבריאות מפרסם מדי שנה דו"ח על תרומות במערכת הבריאות (בתי חולים, קופות חולים, עמותות ואיגודים מקצועיים שונים, ביניהם הר"י). מרבית הכסף שנתרם במערכת באופן כללי, כ-71 מיליון שקל ב-2017, מקורו בחברות התרופות.

העובדה שמשרד הבריאות מוצא חשיבות בהשקפת התרומות מעידה על החשש ממעורבות מוגברת של כסף תאגידי במערכת הבריאות. בעבר מנכ"ל המשרד אף הביע זאת בקולו ובהמשך פרסם הנחיות בנושא בנוגע לפגישות של רופאים עם תועמלני חברות תרופות. למרבה הכעס, יו"ר ההסתדרות הרפואית, ציון חגי, הורה בזמנו לרופאים שלא לקיים את הנחיית משרד הבריאות.

יו"ר ההסתדרות הרפואית, ציון חגי. הורה לרופאים להתעלם מהנחיית משרד הבריאות שלא לפגוש נציגי חברות תרופות.

כך או אחרת, לפני כשנה וחצי פנתה עו"ד נילי אבן חן מ"התנועה לאיכות השלטון" להר"י בבקשה לקבל את הדו"חות הכספיים של הארגון ולעמוד על מקור ההכנסות שלו. תשובת הר"י: "הארגון אינו מקבל תמיכה כספית כלשהי מהמדינה ואינו מקבל תרומות".

בעקבות הגילויים שלנו המצביעים כי הארגון בהחלט קיבל כספים משמעותיים מחברות התרופות, פנינו להר"י בכמה שאלות – אך מהארגון לא נמסרה תגובה. 

הר"י פרסמה בעבר חוות דעת על ניגוד העניינים בו היא והרופאים שהיא מייצגת מצויים, והציגה טענה כוללת של "רע הכרחי". חוות הדעת מתנגדת להצעה להכליל את הרופאים בחוק שאוסר על עובדים בשירות הציבורי לקבל מתנות: "ההסתדרות הרפואית בישראל מכירה בבעיות האתיות הנובעות ממערכת יחסים זו, ובראשן החשש כי תהיה השפעה על ההתנהגות המרשמית של הרופא, אך היא סבורה כי בעיה זו יש לפתור בדרכים אחרות, במישור האתי ולכן היא מתנגדת להצעה זו, שכן באמצעותה יבוא הקץ על הלימוד הרפואי, על ההתקדמות המדעית והטכנולוגית ועל רמת הידע של אנשי הרפואה במדינה".

 

תגובת הר"י שהגיעה לאחר פרסום הכתבה: "המידע שפורסם בכתבה זו אינו נכון באופן עובדתי ומעלה את החשש שמקורו בגורמים בעלי אינטרס. ההסתדרות הרפואית אינה מקבלת תרומות, ולמרות העובדה שהיא עמותה עות'מאנית היא מפרסמת את התנהלותה הכספית באופן שקוף מזה מס' שנים באתר ההסתדרות הרפואית".

ערוץ 20 ככלי נשק להפלת מועמד

הכתבה של ערוץ 20 על המועמד לראשות עיריית ירושלים, עופר ברקוביץ', איננה מצליחה (או בכלל מנסה) לענות על השאלה אותה יצאה לבדוק – אז מדוע בעצם שודרה?

המשך קריאה…