פוסטים

כתב האישום המתוקן: כך התערבה לכאורה משפחת נתניהו בתכני "וואלה"

כתבות תדמית ורכילות על בנימין ושרה נתניהו, ילדיהם וכלבתם • דיווחים מכפישים על יריבים פוליטיים וחושפי שחיתויות • מחיקת כל ביקורת על ראש הממשלה • כתב האישום המתוקן בתיק 4000 מפרט מאות פניות מצד ראש הממשלה וסביבתו, שדרשו התערבות בתכני אתר "וואלה" • "משפט המו"לים", פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| אורן פרסיקו |

בנימין ושרה נתניהו על רקע בית "וואלה" בתל-אביב (צילומים מקוריים: אוליביה פיטוסי ושוקי טאוסיג)

משפט המו"לים: הנאשמים דורשים מהפרקליטות מאות מסמכים נוספים

הזוג אלוביץ', לשעבר בעלי השליטה ב"בזק" וב"וואלה", דורשים ניירות עבודה של הפרקליטות, המשטרה והרשות לניירות ערך, מסמכים הקשורים לעדי המדינה בתיק ועוד • "משפט המו"לים", פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| אורן פרסיקו |

בני-הזוג איריס ושאול אלוביץ', הנאשמים בשוחד לראש הממשלה נתניהו, דרשו ביום ראשון מביהמ"ש כי הפרקליטות תספק להם מאות מסמכים נוספים, שהפרקליטות מגדירה "חומרים פנימיים" ואילו הם מגדירים "חומרי חקירה" של הפרשה. עוד באותו יום הזהירה הפרקליטות, בקשר לדרישה דומה קודמת של הנאשמים, כי היענות לדרישות אלו תביא ל"התמשכות ההליכים המשפטיים" ואולי אף לבקשות לדחיית מועדי ההוכחות בתיק (להרחבה בנוגע לטענות הפרקליטות).

בני-הזוג אלוביץ' נאשמים במתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת הפרשה המכונה "תיק 4000", כשלצידם נאשמים נתניהו עצמו והעורך האחראי של "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס. בדיון הראשון במשפט, שהתקיים לפני חודשיים, הדגישו באי-כוח בני-הזוג אלוביץ, עורכי-הדין ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, כי היקף החומר בתיק מחייב דחייה במועד תחילת שלב הראיות. השופטת הסכימה לדחות את המועד במעט, אך קבעה כי שלב ההוכחות יחל בחודש ינואר הקרוב. במקביל הגישו בני-הזוג אלוביץ' עתירה לבג"ץ בדרישה לחייב את היועץ המשפטי לממשלה לחקור הדלפות לתקשורת.

בשבועות האחרונים התמקדו חילופי הטענות בין בני-הזוג אלוביץ' לפרקליטות המדינה, בשיחה שהתקיימה בין חוקרת משטרה לבין אור אלוביץ', בנם של בני הזוג. פערים שהתגלו בין התמליל שמתעד את השיחה לבין מה שנאמר בהקלטה שתיעדה את הפגישה הובילו את באי-כוחם של בני-הזוג אלוביץ' לדרוש כי הפרקליטות תעביר להם תמליל מתוקן של השיחה ותערוך תמלולים חדשים ומדויקים לכל החקירות שבהן קיימים פערים בין חומר הגלם לתמלול. משמעות הדבר: תמלול עשרות ואף מאות הקלטות, זאת למרות שאין חובה חוקית לספק תמלולים לנאשמים.

התמלילים ממילא אינם אלא כלי עזר לעיון בראיה עצמה, שהיא הקלטת החקירות והפגישות עם המעורבים בתיק, הדגישה הפרקליטות באמצעות עורכות-הדין יהודית תירוש וניצן וולקן, ואין כל חובה להעביר לעיון ההגנה "הגיגים, הערות, עיבוד ועריכה, שנעשו על ידה בחומר הגלם המהווה את 'חומר החקירה'". בנוסף טוענת הפרקליטות כי "התייחסות לניירות העבודה שלה כ'חומר חקירה' שהעברתו נדרשת באופן שוטף, תביא באופן הכרחי להתמשכות ההליכים המשפטיים. זאת, משום שהיא תגרור בקשות נוספות של ההגנה לעוד ועוד דיוקים, שאליהן אף עלולות להתווסף בקשות לדחיית מועדי ההוכחות".

זמן קצר לפני שהוגשה תגובת הפרקליטות הגישו בני הזוג בקשה נוספת במסגרתה הם מבקשים מבית-המשפט להורות לפרקליטות להעביר לעיונם עוד מאות מסמכים. הבקשה החדשה נוגעת למסמכים הקשורים לעדי המדינה ניר חפץ ושלמה פילבר, לעד אילן ישועה ולנאשם אלוביץ'.

"ישנן אינדיקציות לכך שאין בחומר החקירה תיעוד מלא ומסודר של כל הפגישות והמגעים שהתקיימו בין נציגי המדינה לבין עדי המדינה, נציגיהם ובני משפחתם (חפץ ופילבר), ועם עדים אחרים, כמו במקרה של אילן ישועה שהוא עד תביעה מרכזי בתיק", נטען בבקשה. לפיכך דורשים בני-הזוג אלוביץ' לקבל גם חומרים שיש להם תיעוד ואינם בידי הפרקליטות אלא בידי רשויות החקירה.

עוד מציינים באי-כוח בני-הזוג שלושה מסמכים שעשויים לכלול תיעוד לטובת הנאה שנמסרה לעדי מדינה. המסמכים הם מזכר בדבר "שחרור הפקדה ניר חפץ"; מזכר בדבר "בקשות שלמה פילבר להפחתה בערבות"; ומכתב בדבר "בקשת עד המדינה שלמה פילבר להקלה בתנאי ערבותו". "ככל שמסמכים אלה אכן מתעדים טובות הנאה שונות שנתנו לעדי מדינה, מדובר בחומר חקירה שצריך להימסר בשלמותו למבקשים", נטען בבקשה. "לפיכך יתבקש בית המשפט הנכבד להורות למשיבה להעביר כל מסמך המתעד טובת הנאה, גדולה כקטנה, שנתנה על ידה למי מעדי המדינה".

כדי להדגיש את חשיבות העברת החומר מזכירים באי-כוח בני-הזוג אלוביץ' "תרגיל חקירה פסול ואכזרי", לדבריהם, שננקט כלפי ניר חפץ, ערב הסכמתו להפוך לעד מדינה בתיק: "עיכובה לחקירה של מקורבת אליו ובִּיום מפגש ביניהם במסדרונות חדרי החקירות". פרקליטי חפץ ביקשו שהודעת המקורבת לא תועבר להגנה והפרקליטות הסכימה, אולם בשל טעות אנוש הועברה ההודעה. בית-המשפט, בדיון בבקשת "גלובס" להסיר את צו איסור הפרסום על הפרשה, קבע כי הדיון הציבורי באירוע זה "בלתי נמנע ואף לגיטימי וחיוני במשטר דמוקרטי". לפי בני-הזוג אדלשטיין, "את אשר מצא בית המשפט כמידע שצריך לעמוד לרשות הציבור, ודאי שהיה צריך להעמיד לרשות המבקשים לצורך ניהול הגנתם".

בהקשר זה מזכירים בני-הזוג אלוביץ' פרסום מהימים האחרונים של הפרשן הפוליטי בחדשות 12 עמית סגל, שדיווח ב-8.9 במהדורת החדשות על גורם משטרתי שפנה לחוקרי מח"ש בזמן אמת וסיפר להם על הלחצים שהופעלו על ניר חפץ. לפי הדיווח של סגל, ראש מח"ש קרן בר-מנחם סירבה לקבל את התלונה שכן המקור ביקש חיסיון על שמו. לבני-הזוג אלוביץ' רשימה של עשר דרישות מהפרקליטות בעניין זה, החל בהעברת המסמכים שצוינו לעיל, עבור בהצהרות בדבר הטבות נוספות או בקשות להטבות נוספות וכלה במסירת עוד שלל מסמכים הקשורים למגעים עם עדי המדינה.

ניר חפץ. (צילום: פלאש90)

דרישה נפרדת נוגעת לחומרים שנאספו על-ידי רשות ניירות הערך, במסגרת החקירה שהקדימה את החקירה המשטרתית. חקירת רשות ניירות הערך זו כללה עיון בטלפון ובמחשב של אילן ישועה, שלמה פילבר וניר חפץ. לטענת בני-הזוג אלוביץ' בפרקליטות הסתמכו באופן מוחלט על ממצאי חקירה זו בלי כל ביקורת או פיקוח.

"לא ניתן לשלול שחומר מסוים שלא נראה היה לחוקרים כחומר רלבנטי בשלב החקירה, הוא חומר רלבנטי ביותר בשים לב לזירת המחלוקת שגובשה עם הגשת כתב האישום", טוענים בני-הזוג אלוביץ' ודורשים מהפרקליטות לערוך בעצמה את החיפוש בחומר המחשבים והטלפונים ולהגדיר בעצמה מהו "חומר חקירה" ומה אינו כזה. לחלופין, על הפרקליטות להעביר לידי בני-הזוג אלוביץ' את כל החומר הגולמי שנאסף בחקירה זו, נטען.

שאול אלוביץ׳ בדיון בבית המשפט (הדס פרוש / פלאש 90)

בני-הזוג אלוביץ' דורשים בנוסף גם עשרה מסמכים הקשורים לעד המדינה ניר חפץ, כולל מסמך העוסק ב"נקודות למשא ומתן" עם חפץ; מזכר המסכם האזנה לשיחות של חפץ; ומסמכים רפואיים ואישיים של העד. "בהתחקות אחר האמת יידרש בית המשפט לעמוד על מהימנותו של עד המדינה ומהימנות ומשקל הדברים שמסר. אחד הכלים לעשות כן הוא בחינה של כלל הנסיבות הנוגעות למתן גרסתו", טוענים בני-הזוג אלוביץ'.

"למבקשים אין עניין לפגוע בפרטיותו של ניר חפץ", הם מבהירים ביחס לבקשתם לקבל מסמכים רפואיים ואישיים. "יחד עם זאת, מדובר במסמכים שנאספו על ידי הרשות החוקרת ויש בהם לשפוך אור על אופיו ועל הלחצים בהם עמד עובר לחתימתו על הסכם עד מדינה. ככאלה, מדובר בחומר חקירה מובהק".

עוד דורשים בני-הזוג מהפרקליטות להעביר לידם מסמכים הנוגעים לשלמה פילבר, כולל "אישר הלנה לעצור". "לא מדובר בעניין טכני או פורמלי", הם מסבירים. "מדובר במסמך שקשור לתרגיל חקירה פסול של הכבדה על העד בדרך של כליאתו בתנאי מעצר קשים וטרטורו בין בתי מעצר. מדובר בהפעלת אמצעי לחץ על נחקרים על מנת לגרום להם לשתף פעולה או בקשר לטובות הנאה שקיבל העד בניסיון לגייסו לעד מדינה".

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ועד המדינה בתיק 4000

בנוסף דורשים בני-הזוג אלוביץ' לקבל מסמכים הקשורים לעד אילן ישועה. הם מציינים כי ישועה לא נחקר תחת אזהרה ולא הפך לעד מדינה, על אף היותו עד תביעה מרכזי. "קל להתרשם שערפל כבד מאוד רובץ על שאלת מעמדו של העד", הם טוענים. "לא ניתן להתחמק מהרושם שמדובר בערפול מכוון. על מנת לרדת לחקר האמת ולברך את הדברים שאין להפריז בחשיבותם, נדרש גילוי מלא ומקיף של כל הדברים שהוחלפו בין אילן ישועה ובאי כוחו לבין חוקרי המשטרה ונציגי המשיבה".

108 תיקים ומסמכים נוספים שדורשים בני-הזוג אלוביץ' נוגעים לכלל החומר שנאסף במסגרת שלב מעצר החשודים ותפיסת רכושם. "אין כל סיבה שמכוחה ראוי למנוע היום את גילוי החומר שהוגש במעמד צד אחד לבית המשפט בשלבי המעצר והתפיסה", הם טוענים. לדברי בני-הזוג אלוביץ', הדבר נכון במיוחד על רקע החשש ל"ניצול הליכים לרעה במטרה לשבור את רוחם של הנחקרים ולהפעיל עליהם לחץ פסול ואסור".

איריס אלוביץ' (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עוד מבקשים בני-הזוג אלוביץ' לקבל לידם כמה עשרות מסמכים ודו"חות הנוגעים ל"תרגילים ופעולות חקירה". "תרגילי חקירה הם חומר חקירה", נטען בבקשה. "אלמלא היו כאלה לעולם לא היינו יודעים האם עמדה היחידה החוקרת בחובתה לנקוט בתרגילים שאינם פסולים, ואם לא פעלה כך מדוע ומה היו ההשלכות של אותם תרגילים פסולים בהם נקטה".

בהקשר זה דורשים בני-הזוג אלוביץ' מסמכים הקשורים לתמלול החלקי של השיחה בין חוקרת המשטרה לבנם אור אלוביץ', כולל "כל טיוטות ההתכתבות שלה [של הפרקליטות] ושל המשטרה עם חברת התמלול החיצונית בקשר עם התמלול החסר וכן את הקבצים הדיגיטליים כולם של תמלול השיחה המקדימה כפי שנמסרו למשטרה".

מעבר לכל האמור לעיל דורשים בני-הזוג אלוביץ' לקבל קלסרים הכוללים ריכוז תלונות שנוגעות לתיק, כולל תלונה כנגד נוחי דנקנר ותכתובות ביחס לפניית איתי לשם; קלסר הכולל חומרי השלמת חקירה ומסמכים נוספים כגון "מעטפה המכילה קובץ מסמכים שעוסקים בחומרים רגישים בפרשייה".

***

"משפט המו"לים", סיקור משפט "תיק 1000", "תיק 2000" ו"תיק 4000", הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

הפרקליטות: אלוביץ' מנסה לעכב את המשפט בתואנות שווא

הפרקליטות השיבה לדרישת המו"לים הנאשמים ב"תיק 4000" • טענות בקשר למסמך אחד הפכו לדרישה לתמלול וגילוי של מאות רבות של מסמכים • זאת למרות שאין כל חובה לספק ניירות עבודה פנימיים או לתמלל הקלטות • "משפט המו"לים", פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| אורן פרסיקו, העין השביעית |

נמשכים העימותים בין הזוג אלוביץ', המו"לים לשעבר של אתר "וואלה", לבין הפרקליטות, בנוגע למעמדם של חומרי החקירה במשפט השוחד של "תיק 4000". דרישה של הנאשמים הנוגעת למסמך אחד צמחה כעת לדרישה מהפרקליטות לתמלל מאות מסמכים. בנוסף, האלוביצ'ים ביקשו להתייחס לניירות עבודה פנימיים שנאספו במסגרת הכנת כתב האישום נגדם כאל "חומר חקירה" שיש להעביר אליהם.

הפרקליטות מסרה אתמול (13.9) לבית-המשפט המחוזי בירושלים, שם מתנהל משפטם של רה"מ נתניהו והמו"לים אלוביץ' ומוזס, כי היענות לדרישות אלו תביא לדחייה משמעותית של המשפט, שאין לה כל הצדקה. זאת משום שלפי החוק, אין כלל חובה על הפרקליטות לספק לנאשמים תמלילים של חומרי חקירה אלא רק את ההקלטות עצמן, ואלו הועברו לנאשמים כבר לפני למעלה משנה.

עוד מוסרת הפרקליטות לביהמ"ש כי אין גם שום חובה להעביר לנאשמים ניירות עבודה פנימיים, וכי היענות לדרישה מעין זו תגרור אחריה עוד ועוד דרישות, על מנת לעכב עוד ועוד את הדיונים בתיק. היענות לדרישת בני-הזוג איריס ושאול אלוביץ' תביא ל"התמשכות ההליכים המשפטיים" ואולי אף לבקשות לדחיית מועדי ההוכחות בתיק, לשון תשובת הפרקליטות לביהמ"ש.

אתמול, זמן קצר לפני שההודעה של פרקליטות המדינה התקבלה בבית-המשפט, חזרו וביקשו בני-הזוג אלוביץ כי השופטים יורו לפרקליטות להעביר אליהם עוד מאות מסמכים נוספים שהפרקליטות מגדירה "חומרים פנימיים" ואילו הם מגדירים "חומרי חקירה" של הפרשה.

עוד בנושא:

בני-הזוג אלוביץ' נאשמים במתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת הפרשה המכונה "תיק 4000", כשלצידם נאשמים נתניהו עצמו והעורך האחראי של "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס. כבר בדיון הראשון במשפט, שהתקיים לפני חודשיים, הדגישו באי-כוח בני-הזוג אלוביץ, עורכי-הדין ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, כי היקף החומר בתיק מחייב דחייה במועד תחילת שלב הראיות. השופטת הסכימה לדחות את המועד במעט, אך קבעה כי שלב ההוכחות יחל בחודש ינואר הקרוב. במקביל הגישו בני-הזוג אלוביץ' עתירה לבג"ץ בדרישה לחייב את היועץ המשפטי לממשלה לחקור הדלפות לתקשורת.

שאול אלוביץ׳ בדיון בבית המשפט (הדס פרוש / פלאש 90)

בשבועות האחרונים התמקדו חילופי הטענות בין בני-הזוג אלוביץ' לפרקליטות המדינה בתמליל בודד. תמליל שיחה שהתקיימה בין חוקרת משטרה לבין אור אלוביץ', בנם של בני הזוג. פערים שהתגלו בין התמליל שמתעד את השיחה לבין מה שנאמר בהקלטה שתיעדה את הפגישה הובילו את באי-כוחם של בני-הזוג אלוביץ' לדרוש כי הפרקליטות תעביר להם תמליל מתוקן של השיחה – אך גם לדרישה שתערוך תמלולים חדשים ומדויקים לכל החקירות שבהן קיימים פערים בין חומר הגלם לתמלול.

כאמור, בפרקליטות השיבו אתמול, באמצעות עורכות-הדין יהודית תירוש וניצן וולקן, כי אין לקבל דרישה זו, שכן התמלילים ממילא אינם אלא כלי עזר לעיון בראיה עצמה, שהיא הקלטת החקירות והפגישות עם המעורבים בתיק. הפרקליטות הדגישה כי אין כל חובה להעביר לעיון ההגנה "הגיגים, הערות, עיבוד ועריכה, שנעשו על ידה בחומר הגלם המהווה את 'חומר החקירה'".

בנוסף טוענת הפרקליטות כי "התייחסות לניירות העבודה שלה כ'חומר חקירה' שהעברתו נדרשת באופן שוטף, תביא באופן הכרחי להתמשכות ההליכים המשפטיים. זאת, משום שהיא תגרור בקשות נוספות של ההגנה לעוד ועוד דיוקים, שאליהן אף עלולות להתווסף בקשות לדחיית מועדי ההוכחות".

דרישת בני הזוג אלוביץ' לחייב את הפרקליטות להעביר אליהם עוד ועוד מסמכים נועדה לדחות את הדיונים בתיק, טוענת הפרקליטות, מסתמכת כולה על טענות בנוגע למסמך אחד ויחיד ומגיעה בשיהוי חריג ומעורר תהיה מאחר שחומרי הגלם בחקירה מצויים בידם מזה זמן רב.

איריס אלוביץ' (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"בסופו של דבר, טענות הנאשמים בבקשות שלפנינו נועדו לבסס את עמדתם, כי לא יוכלו להיערך למועדי ההוכחות שנקבעו בתיק", לשון תשובת הפרקליטות. "עמדה זו של הנאשמים מבוססת על תמליל חקירה אחד, בודד, מתוך כלל חומר החקירה בתיק. בנוסף, טענה זו נטענת רק עתה, על אף שהתיעוד החזותי והתמלילים של חקירות הנאשמים ועדי המדינה הועברו אליהם עוד קודם לשימוע, לפני למעלה משנה, ועל אף שאפשרות קיומם של פערים בין ראיות המקור לתמלילים היא אינה בגדר הפתעה או חידוש".

כאמור, מעבר לדרישה לתמלל מחדש מסמכים רבים, בני הזוג אלוביץ' הגישו בקשה נפרדת לקבל מאות מסמכים הנוגעים לעדי המדינה בתיק, חומרים שנאספו על-ידי רשות ניירות הערך, מסמכים שנאספו במסגרת מעצר החשודים ותפיסת רכושם, דו"חות הנוגעים ל"תרגילים ופעולות חקירה", קלסרים הכוללים ריכוז תלונות שנוגעות לתיק, חומרי השלמת חקירה ומסמכים נוספים כגון "מעטפה המכילה קובץ מסמכים שעוסקים בחומרים רגישים בפרשייה". קיראו כאן להרחבה בקשר לבקשת הזוג אלוביץ'.

* * *

"משפט המו"לים", סיקור משפט "תיק 1000", "תיק 2000" ו"תיק 4000", הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

הפרקליטות על תקרית התמלול החסר ב"תיק 4000": פעלנו כשורה

שאול ואיריס אלוביץ' טענו שהחוקרים הפעילו לחץ פסול על בנם אור, בניסיון לגרום לאביו להפוך לעד מדינה ● בפרקליטות דחו את ההאשמות אך מודים כי בידם "נייר עבודה פנימי" הכולל "תיקונים ממוקדים ונקודתיים" לתמליל שיחה בין חוקרת המשטרה לאלוביץ' הבן ● "משפט המו"לים", פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| אורן פרסיקו, העין השביעית |

פרקליטות המדינה טוענת כי אין בידה תמליל נוסף, אלטרנטיבי, של השיחה שהתקיימה בין אור אלוביץ' לשוטרת שחקרה אותו מעבר לתמליל שהוגש לסנגורי הוריו, איריס ושאול אלוביץ', הנאשמים במתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת פרשת "תיק 4000". ואולם, בפרקליטות מודים שבעקבות פניית יו"ר לשכת עורכי-הדין נערכה בדיקה נוספת, ובה התברר שיש בידי הפרקליטות ניירות עבודה פנימיים הכוללים תיקונים לתמליל השיחה. לפי הפרקליטות, אין ולא היה מקום להעביר את המסמכים הללו לסנגורים.

לטענת הסנגורים, ההקלטה של אלוביץ' והחוקרת מעלה שבמשטרה ניסו לגרום לאור אלוביץ' לשכנע את אביו להחליף את הייצוג המשפטי שלו, ולמסור את התפקיד לעורך-דין שיתמוך באפשרות שיחתום על הסכם עד מדינה. בפרקליטות טענו שלא נפל פגם כלשהו בהתנהלותה.

המדינה לביהמ"ש: למרות בקשתו של אלוביץ', דיוני "תיק 4000" יפתחו בינואר

במענה לניסיונות נוספים של מו"ל "וואלה" לשעבר לדחות את תחילת שלב הראיות במשפט השוחד שלו, הודיעה המדינה: לאלוביץ' היה מספיק זמן להתכונן • ליבת חומרי החקירה הועברה לנאשמים כבר לפני כשנתיים, ורוב החומרים אצלם כבר כעשרה חודשים • "משפט המו"לים", פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| אורן פרסיקו, העין השביעית |

מדינת ישראל הודיעה בתחילת השבוע (9.8) לבית-המשפט המחוזי בירושלים כי בכוונתה לפתוח את משפטם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בני הזוג אלוביץ' והעורך האחראי של "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס בפרשה המכונה "תיק 4000".

נתניהו הואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים בשלוש פרשות שונות. "תיק 4000" עוסק ביחסיו עם בני הזוג אלוביץ', בתקופה שהיו בעלי השליטה באתר "וואלה" באמצעות חברת בזק. על פי האישום, בני הזוג דאגו להטות את הסיקור באתר כך שישרת את האינטרסים הפוליטיים שלו, יפגע ביריביו הפוליטיים וימלא את הגחמות של בני משפחתו. בתמורה, נתניהו דאג לשינוי רגולציה ועיכוב של רפורמה בשוק התקשורת, שהכניסה מאות מיליוני שקלים לכיסיהם של האלוביצ'ים, על חשבון הציבור הרחב.

בדיון האחרון שנערך במשפט הבהירה התובעת עו"ד ליאת בן-ארי כי בכוונת המדינה לנהל את התביעה על פי סדר הפרשות שבכתב האישום: "תיק 4000", אחריו "תיק 2000", שעוסק ביחסי נתניהו עם מוזס, ולבסוף "תיק 1000", שבמרכזו מתנות בשווי מאות אלפי שקלים שקיבל נתניהו מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר.

קראו כתבות נוספות בסיקור משפט המו"לים:

עו"ד ז'ק חן, המייצג את בני הזוג הנאשמים אלוביץ', אמר בדיון כי יש לפתוח את מסכת התביעה דווקא בתיקים שאינם מערבים את מרשיו כדי לאפשר להם זמן נוסף להתכונן לדיונים בענייניהם, שכן התיק נגדם הוא המורכב מבין שלושת התיקים. אם שמיעת הראיות במשפט תתחיל ב"תיק 4000", טען עו"ד חן, לא יהיה מנוס מלדחות את פתיחת שלב הראיות עד לסוף שנת 2021.

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן דחתה את טענותיו של אלוביץ' והחליטה בסופו של הדיון כי המשפט יחל בחודש ינואר 2021. כעת, בהמשך לטענות נוספות של אלוביץ', הפרקליטות מבהירה שהיא מתעקשת על סדר התביעה כפי שהציגה בדיון.

"הקשחת לב"

בפרקליטות מזכירים כי דיון ראשון במשפט התנהל כבר במאי, והאלוביצ'ים חיכו עד ליולי בשביל להגיש לראשונה את הבקשה לשינוי סדר הדיון. בנוסף, לפי הפרקליטות, לבני הזוג אלוביץ' ולעורכי-דינם "ניתן זמן מספק, ואף למעלה מכך, לצורך היערכות למשפט".

שאול אלוביץ', בדיון הפתיחה במשפט השוחד שלו. (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הפרקליטות גם מפרטת: חומרי הליבה בתיק (ההודעות והתמלילים, כולל תיעוד החקירות) הועברו לבני-הזוג אלוביץ' ולבאי כוחם כבר באפריל 2019. כלל חומרי החקירה הועמדו לרשותם בחודש פברואר השנה, כשבועיים לאחר הגשת כתב האישום. כלומר, "חלק לא מבוטל" של החומרים עומד לרשות הנאשמים "כמעט שנתיים" לפני תחילת דיוני ההוכחות ו"חלקו הארי" כעשרה חודשים לפני כן.

"בנסיבות אלה, המאשימה אינה רואה כל הצדקה לשינוי סדר פרשת התביעה בתיק", נכתב בתגובת הפרקליטות, שהוגשה באמצעות עורכות-הדין בן-ארי ויהודית תירוש. בני-הזוג אלוביץ' הגיבו היום להודעת הפרקליטות וכינו אותה "הקשחת לב בלתי עניינית בעליל". יש לציין כי בתגובת הפרקליטות דווקא צוינה סיבה עניינית לרצון להתחיל דווקא בבירור "תיק 4000": בתיק זה הדיון כולל עדות של שני עדי מדינה, ניר חפץ ושלמה פילבר, "שההמתנה למסירת עדות כרוכה בקושי רב מבחינתם".

הנאשמת איריס אלוביץ'. משפט המו"לים (יונתן זינדל / פלאש 90)

בנוסף ביקשו בני-הזוג מבית-המשפט, באמצעות עורכי-הדין ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, להורות לפרקליטות למסור בתוך שבועיים את סדר העדים שייחקרו מטעמה, המסמכים שיוגשו באמצעותם וכל תיעוד של מגעים עמם.

שופטי המחוזי פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם קיבלו את בקשת בני הזוג אלוביץ' והורו לפרקליטות למסור, עד ל-15.9, את סדר העדים שבכוונתה להעיד במסגרת "תיק 4000", אלו מסמכים תציג לכל עד וכן הורו לה להעביר את תיעוד הראיונות עם העדים מיד לאחר עריכתם.

בנוסף קיבלו השופטים החלטה ביחס לבקשה אחרת של בני-הזוג אלוביץ', שטענו כי קיימים פערים משמעותיים בין תמליל החקירה שנערכה עם אור אלוביץ', בנם של הנאשמים, לבין הקלטת החקירה. בני-הזוג אלוביץ' דרשו לדעת בין היתר האם בפרקליטות היה תמליל מתוקן ומלא של החקירה, מדוע לא נמסר להגנה ואיזה מידע נוסף קיים בידי הפרקליטות לגבי פערים בין הקלטות לתמלילי החקירה. השופטים הורו לפרקליטות למסור את תגובתה לשאלות אלו, ואחרות, עד ל-1.9

*  *  *

"משפט המו"לים", סיקור משפט "תיק 1000", "תיק 2000" ו"תיק 4000", הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

בית המשפט דחה את ניסיונות הנאשמים לעיכוב במשפט ההון-שלטון-עיתון

עורכי הדין ביקשו דחיה של שנה ויותר, אך השופטת קבעה כי הדיונים יחלו בינואר ויתקיימו שלוש פעמים בשבוע • במהלך הדיון הפרקליטות גילתה כי בעוד פרקליטי המו"לים נמצאים איתה בקשר שוטף, עורכי-דינו של נתניהו לא פנו אליה עד היום • "משפט המו"לים", פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| אורן פרסיקו |

שלב הראיות במשפט הפלילי נגד בנימין נתניהו, ארנון "נוני" מוזס והזוג שאול ואיריס אלוביץ' ייפתח בחודש ינואר הקרוב ויתקיים שלוש פעמים בשבוע. זאת, לפי הודעתה הבוקר (ראשון) של השופטת רבקה פרידמן-פלדמן בסיומו של דיון מוקדם שנערך בבית-המשפט המחוזי בירושלים, תוך שהיא דוחה שלל טענות שהעלתה סוללת עורכי הדין של הנאשמים: ראש ממשלה מכהן, מו"ל ועורך אחראי של קבוצת תקשורת גדולה ומו"לים לשעבר של אתר חדשות גדול.

על אף אופיו הטכני, הדיון עורר מטבע הדברים התעניינות תקשורתית גדולה. עשרות עיתונאים הגיעו לבית-המשפט המחוזי בירושלים, אך כמו בדיון הראשון, מלבד צוות צלמי פול, העיתונאים לא הורשו לעלות לקומה השלישית, שם נמצא אולמה של השופטת פרידמן-פלדמן. תחת זאת נאלצו העיתונאים לצפות בשידור במעגל סגור של המשפט מאולמות שבקומה השנייה.

קראו כתבות נוספות בסיקור משפט המו"לים:

עיקרו של הדיון הוקדש לטענות שונות מצד הסנגורים באשר לפרק הזמן שעדיין דרוש להם כדי להיערך כראוי לתחילת שמיעת הראיות בתיק.

עו"ד ז'ק חן, המייצג את בני הזוג הנאשמים אלוביץ', אמר כי רק בסוף השנה הנוכחית יסיימו לעבור על כל חומר החקירה ולאחר מכן יזדקקו לכמה חודשים נוספים כדי להתכונן לחקירות העדים, כך שלא ניתן יהיה להתחיל בשלב ההוכחות עד אמצע השנה הבאה.

בהמשך הוסיף כי אם שמיעת הראיות במשפט תתחיל בתיק 4000, שבו מעורבים בני הזוג אלוביץ', לא יהיה מנוס מלדחות עוד יותר את שלב הראיות. התאריך בו נקב עו"ד חן נמצא הרחק בעתיד: סוף שנת 2021.

עו"ד נוית נגב, באת-כוחו של הנאשם מוזס, הבהירה כי גם הם זקוקים לזמן נוסף עוד לפני שבכלל יגישו בקשה על הסרת חיסיון מחלק מחומרי החקירה. אולם מי שהרחיק לכת עוד יותר היה עורך דינו של הנאשם נתניהו, עו"ד יוסי שגב, שהצטרף לאחרונה לצוות הגנה של ראש הממשלה. שגב הציע להמתין חצי שנה עוד לפני שבכלל קובעים את המועדים לתחילת שלב ההוכחות.

פרקליטת הנאשם אלוביץ' מודיעה על "אירוע חמור"

הנאשמים כולם קיבלו פטור מהתייצבות בדיון אך הנאשם אלוביץ' החליט בכל זאת להגיע ונכח באולם. זמן קצר לאחר פתיחת הדיון התברר מדוע. עו"ד מיכל רוזן-עוזר, המייצגת את בני הזוג אלוביץ' יחד עם עו"ד חן, פנתה לשופטת בנימה דרמטית. "מבחינתנו נפל דבר", אמרה. לדבריה, אלוביץ' התעקש להגיע היום לבית-המשפט לאור "אירוע חמור שמבחינתנו משליך על המשפט".

שאול אלוביץ', בדיון הפתיחה בבית המשפט (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

האירוע, הסבירה, נוגע למפגש שנערך לאלוביץ' עם בנו אור אלוביץ', במסגרת חקירתו במשטרה. כפי שפורסם בעבר על ידי העיתונאי עמית סגל בחדשות 12, כבר בפתח הפגישה בין השניים ניסה אלוביץ' הבן לשכנע את אביו להחליף את עו"ד חן בעו"ד אחר שיהיה נוח יותר לאפשרות של חתימת הסכם עד מדינה. לפי הפרסום, אלוביץ' השיב כי יהיה עליו לשקר כדי להפוך לעד מדינה.

בעקבות פרסום השיחה בין הבן לאב התעוררה ביקורת על פגיעה אפשרית בזכויות החשוד, והיועמ"ש נדרש לבדוק את האירוע. בסיום הבדיקה הודיע כי לא הייתה כל התערבות מצד החוקרים או ניסיון לשדל את הבן אלוביץ' לשכנע את אביו.

"קיבלנו את חומר החקירה ואנחנו לומדים את החומר", אמרה עו"ד רוזן-עוזר לשופטת, "ומצאנו מזכר שמתעד מפגש של החוקרת עם אור אלוביץ' ביום החקירה". לאחר מאמצים גדולים, לדבריה, נמצא בחומרי החקירה התמליל של השיחה בין החוקרת לאלוביץ' הבן, אולם שם, ממש לפני שהחוקרת שואלת את אלוביץ' האם ירצה "לדבר עם אביו על הנושא הזה", העמוד מלא בסימני שלוש נקודות.

חיפוש נוסף בחומרי החקירה הניב את הקלטת השיחה בין החוקרת לאלוביץ' הבן, וממנה עולה כי החוקרת בפירוש שוחחה עמו על אפשרות של החלפת הייצוג של אביו לכזה שיקל על חתימת הסכם עד מדינה.

איריס אלוביץ', נאשמת במשפט המו"לים. (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עו"ד רוזן-עוזר הקריאה שיחה שלמה שהתקיימה בין חוקרת המשטרה לאלוביץ' הבן, ואשר לדבריה אין לה כל זכר בתמליל שקיבלו, ובה עודדה אותו לשוחח עם אביו על ייצוגו המשפטי. לדברי עו"ד רוזן-עוזר, מעבר לגילוי כי המשטרה פעלה כאן בניגוד לחוק ומעבר למה שמסתמן כהטעיית היועמ"ש בידי המשטרה, הפער בין קלטת השמע לתמליל שלה משליך על כל עשרות אלפי שעות ההקלטה שהתקבלו מהפרקליטות במסגרת חומר הראיות.

"אני לא יכולה להגיד שקיבלתי את חומר החקירה כמו שישנו אצל הרשויות", הדגישה, "אנחנו לא באירוע של לפתוח יומנים", כלומר, לקבוע מועדים לדיוני הוכחות. לדברי עורכת דינו של הנאשם אלוביץ', "מסתירים מאתנו את האמת בתיק הזה ואנחנו לא נוכל להשלים עם הדבר הזה. תחת מעטה של שלוש נקודות נעשה פה ניסיון לשבש את ההליכים ולהסתיר את להיטות היתר של המשטרה".

התובעת עו"ד ליאת בן-ארי אמרה כי זו הפעם הראשונה שהיא שומעת טענות לפער בין ההקלטה לתמלול וכי בכל מקרה לסנגורים יש את כל ההקלטות כך שהם תמיד יכולים לבדוק מה נאמר בכל מקום שבו התמליל לא ברור. "עיקר הדברים נמצאים בתמלילים", אמרה.

עו"ד בן ארי, התובעת. "זה נוח להגנה לבקש תמלול כדי לדחות את הדיון" (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

השופטת פרידמן-פלדמן לא הקלה עליה. "עיקר זה לא הכל", אמרה השופטת. "עיקר של התביעה זה לא עיקר של ההגנה. והשאלה היא אם זה רק התמליל הזה. […] אם בתמליל אחד מישהו בחר לעשות שלוש נקודות ולא לתמלל עד הסוף אולי יש עוד תמלילים? האם הם צריכים עכשיו לשבת ולהקשיב לכל הקלטות ולבדוק הכל מהתחלה? מי יעשה את זה?"

"אני לא רואה עכשיו מצב שבו לוקחים את כל ההקלטות האלה ומההתחלה מתמללים את הכל", אמרה עו"ד בן-ארי, והוסיפה: "אולי זה נוח להגנה לבקש בקשה כזו כי זה משרת את האינטרס המאוד ברור שלה לדחות את הדיון". על משפט אחרון זה מחו באי-כוח בני הזוג אלוביץ', שטענו כי מה שעומד לנגד עיניהם הוא אך ורק השאיפה למשפט צדק שיחתור לגילוי האמת, ולא כל אינטרס אחר.

פרקליט הנאשם נתניהו מחפש "סימנים של אמת"

כאמור, גם לבא-כוחו החדש של הנאשם נתניהו, עו"ד יוסי שגב, היתה הצעה לדחות את ההליכים במשפט, אך עוד לפני שהספיק לטעון נדרש להבהיר את מעמדו. רק לאחרונה נכנס עו"ד שגב בנעליו של עו"ד מיכה פטמן, שייצג את נתניהו בדיון הראשון של המשפט אך פרש כשהתברר כי לראש הממשלה לא אושרה קבלת הלוואה של מיליונים לצורך מימון הגנתו המשפטית.

כשהשיב עו"ד שגב כי קיבל מנתניהו יפוי כוח לייצגו אך ורק לישיבה זו פרצו בצחוק קל העיתונאים שצפו בדיון בשידור במעגל סגור. גם השופטת פרידמן-פלדמן לא רוותה נחת מהאמירה של עו"ד שגב. "מה זה אומר יפוי כוח רק להיום?", שאלה. "מה אדוני עושה כאן?". בהמשך הוסיפה כי לא יתכן שבכל דיון יבוא עו"ד חדש מטעם נתניהו עם יפוי כוח ליום אחד. "זה לא יעבוד כך, צריך להיות כאן ייצוג", אמרה.

נתניהו בדיון הפותח (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עו"ד שגב הבטיח כי עד לישיבת התזכורת הבאה במשפט הוא "מתכוון לפתור את בעיית הייצוג" באחת משתי אפשרויות: "או שיהיה מימון שמאפשר הגנה לנאשם על ידי עורכי-הדין שהוא רוצה, או שנמצא פתרון אחר לעניין הזה". עו"ד שגב לא פירט מהו הפתרון האחר.

בהמשך הסביר עו"ד שגב מדוע לדעתו בכל מקרה יש לדחות את שלב ההוכחות בתיק. במקום פערים בחומרי הראיות, עו"ד שגב דיבר על על מגפת הקורונה. "אני לא יכול לחקור עדים עם מסכה", אמר, אך השופטת דחתה טענה זו מיד: "תאמין לי שאפשר, עושים את זה כאן יום יום".

עו"ד שגב התעקש כי במשפט שבו פעמים רבות יש להכריע במצב של מילה נגד מילה, לא ניתן יהיה לראות "סימנים של אמת" אצל העד. השופטת פרידמן-פלדמן שאלה אם עו"ד שגב מציע לסגור את בתי המשפט לחודשים הקרובים, ואחרי שהשיב בשלילה הורתה לו להתקדם.

בשלב זה אמר בא-כוחו של ראש הממשלה כי "יש לנו מחשבה" להגיש בקשה לביטול כתב האישום בעילת "הגנה מן הצדק", כלומר בשל התנהלות פגומה של גורמי החקירה, כגון רדיפה או אכיפה בררנית, שפוגעת ביכולת של הנאשם נתניהו להגן על עצמו כראוי. אמירה זו לא זכתה לתגובה מצד השופטת, התובעת או באי-כוח הנאשמים האחרים.

עו"ד יוסי שגב פרקליטו של נתניהו. "לא יכול לחקור עדים עם מסכה" (צילום: ריקו שירזי, פלאש 90)

כשעו"ד בן-ארי קיבלה שוב את רשות הדיבור ציינה שבעוד באי-כוחם של הנאשמים בני הזוג אלוביץ' והנאשם מוזס נמצאים איתה בקשר רציף, שואלים שאלות לגבי חומר הראיות ומקבלים תשובות, באי כוחו של הנאשם מספר 1 בנימין נתניהו לא פנו אליה עד היום ולו בבקשה אחת ונראה כי הם כלל אינם מבקשים לקדם את התיק.

לאחר שסיימה לשמוע את טענות כל הצדדים הודיעה השופטת פרידמן-פלדמן: "אני קובעת כרגע תאריכים כדי להכניס לאיזושהי מסגרת. זה לא מה שביקשתם אבל זה מה שאני קובעת". בתוך שבוע תידרש הפרקליטות להשיב לטענות באת-כוח בני הזוג אלוביץ' לפערים בין הקלטת לתמליל. בקשות לגילוי חומרי חקירה והסרת חיסיון יוגשו בתוך חודשיים. תשובת הנאשמים לאישומים תוגש בתוך שלושה חודשים, ושלב הראיות, כאמור, יחל בינואר 2021, ויתקיים מדי שבוע בימים שני, שלישי ורביעי.

לאחר החלטת השופטת ביקש עו"ד ז'ק חן לאפשר לו להגיש בקשה לרווח את הדיונים, כך שלא יתקיימו ברצף. הדיון הבא במעמד הנאשמים, יתקיים בפני הרכב השופטים המלא ויעסוק בתשובות לאישומים שיגישו ובטענות המקדמיות שיעלו.

*  *  *

"משפט המו"לים", סיקור משפט "תיק 1000", "תיק 2000" ו"תיק 4000", הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

להפריד את ההון מהעיתון: איך אפשר למנוע את תיק 4000 הבא?

תיקי נתניהו והתקשורת פגעו וממשיכים לפגוע בציבור עד היום ● אלא שלמרות הסערה שעוררו הפרשות – מערכת התמריצים הבעייתית שהובילה אליהן נשארה זהה ● המשמעות: פרשת שחיתות חדשה שתערב הון-שלטון-עיתון עלולה לצוץ בכל רגע ● מה צריך לעשות כדי למנוע את תיק 4000 הבא? ● "משפט המו"לים", פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

קודם ניישר קו: ההתנהלות של ראש הממשלה בנימין נתניהו והמו"לים של "ידיעות אחרונות" ו"וואלה" שנחשפה בתיקים 2000 ו-4000 פגעה בכולנו.

איך? הנה סקירה קצרה: באתרי החדשות "ידיעות אחרונות" ו"וואלה" פורסמו, לכאורה, כתבות שאינן משקפות את המציאות, אלא נכתבו כדי להתאים לאינטרסים כלכליים של בעלי השליטה. התודעה של כולנו עוותה תמורת בצע כסף. לפי החשדות, בגלל השוחד שנתן נתניהו לבעלי "בזק" כולנו משלמים יותר על חשבון האינטרנט והטלפון הביתי, והפסדנו 1.8 מיליארד ש"ח, שהיו יכולים להגיע לתקציב המדינה ולשפר את חיי היומיום שלנו. ואם זה לא מספיק אז אמון הציבור בשלטון – מטבע יקר ערך בדמוקרטיה – הידרדר משמעותית.

ארנון מוזס בדיון בבית המשפט (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

עוד בפרויקט סיקור "משפט המו"לים":

אבל זה רק חצי מהסיפור. אף שעלילות רה"מ נתניהו, האלוביצ'ים ונוני מוזס כבר ידועות לכל – לא נעשה עדיין שום שינוי במערכות שימנע מעוד תיק 4000 להיוולד. מערכת התמריצים הבעייתית בין ההון, השלטון והעיתון שהובילה לתיקים הללו – מתקיימת גם עכשיו. המשמעות: ייתכן שברגע זה נרקמת מערכת יחסים אפלה שפוגעת בחיים של כולנו.

שאול אלוביץ', בדיון בבית המשפט. (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

לא מאמינים? הנה דוגמה למה שיכול להפוך לתיק הבא: שרים וחברי ועדת הכספים היו צריכים להחליט לאחרונה האם להטיל מס מיוחד על מלט מיובא, מה שעתיד לייקר את מחירי המלט בישראל. למי יש אינטרס שיוטל המס על יבוא מלט? למונופול המלט "נשר": במידה שיוטל מס על הייבוא, "נשר" תרוויח הרבה כסף. הבעלים של מונופול המלט הוא מיליארדר אמריקאי בשם לן בלווטניק. לן בלווטניק הוא גם בעל השליטה בערוץ 13.

לן בלווטניק, הבעלים של "נשר" וערוץ 13

כך בדיוק התחיל תיק 4000: בעל השליטה בגוף התקשורת נזקק להטבה מהמדינה עבור עסק אחר, גדול יותר. אז מה אפשר לעשות כדי לתקן את מערכת התמריצים שמניעה בעלי הון ופוליטיקאים לעבוד אחד עבור השני מאחורי הגב של הציבור? איך למנוע את תיק 4000 הבא? לפניכם הצעות לצעדים שיגנו על תקשורת החופשית, וכך – על הציבור.

1. רשות תקשורת: להפוך את משרד התקשורת, הרשות השנייה ומועצת הכבלים לרשות עצמאית

מה הבעיה? ישנה השפעה פוליטית על שומרי הסף של התקשורת שמעוותת את החלטותיהם, וריבוי גופים המסדירים את התקשורת שגורמים לבירוקרטיה ואי-סדר.

יש שלושה גופים שונים שמסדירים את תחום התקשורת בישראל:
1. משרד התקשורת, האחראי על תחום התשתיות (אינטרנט, טלפוניה קווית וסלולר).
2. הרשות השנייה, האחראית על השידורים המסחריים כדוגמת ערוצים 12 ו-13.
3. מועצת הכבלים והלוויין, האחראית על השידורים הרב-ערוציים אותם מספקות חברות yes ו-HOT. 

לפי דו"ח מבקר המדינה האחרון בנושא, ריבוי הגופים המסדירים את התקשורת גורם לפרסום חוקים וכללים סותרים או לא ברורים, לעודף בירוקרטיה ולבזבוז כסף. זאת ועוד, כיום כל אחד מהגופים נתון במידה רבה להשפעות פוליטיות: המינויים של שלושת ראשי הרשויות הללו מושפעים משר התקשורת.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

את המנכ"ל ממנה השר ישירות. על זהות יו"ר וחברי מועצת הרשות השנייה ממליץ השר לממשלה לאחר חובת התייעצות עם מומחים בתחום. גם  מועצת הכבלים תלויה מבחינת משאבים במשרד התקשורת. כתוצאה, הרשות השנייה ומועצת הכבלים אינן עצמאיות לחלוטין אלא נתונות ללחצים ואינטרסים זרים.

הפתרון: לאחד את שלושת הגופים לגוף מפקח אחד ועצמאי. המטרה היא לא רק חיסכון במשאבים אלא גם ראייה רחבה של שוק התקשורת ויצירה של נתק בין הפוליטיקאים לבין הפיקוח המקצועי על התקשורת. 

איך זה יכול למנוע את תיק 4000 הבא?: לפי כתב האישום, כשנתניהו כיהן כשר התקשורת הוא מינה את שלמה פילבר למנכ"ל המשרד משום שידע שיסכים לקדם את האינטרסים של "בזק" ומשפחת אלוביץ' – לא משנה מה יהיו ההמלצות המקצועיות. אם תקום רשות תקשורת עצמאית, מינוי העומד או העומדת בראש הרשות יהיה נתון בידי ועדת איתור ייעודית ולא רק בידי פוליטיקאים. כך יפחת הסיכוי שראש הראשות ייכנע או תיכנע ללחצים פוליטיים, ומנגד יגברו הסיכויים שהרשות תפעל לטובת האינטרס הציבורי.

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ועד המדינה בתיק 4000. (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

איפה זה עומד?: על פי דו"ח מבקר המדינה, לא פחות מתשע ועדות ממשלתיות הגיעו למסקנה שיש להקים רשות תקשורת עצמאית, במקום משרד התקשורת, הרשות השניה ומועצת הרדיו והלווין. 

הממשלות אימצו את ההמלצה להקים רשות תקשורת עצמאית בשבע החלטות ממשלה שונות. למרות זאת – אין רשות תקשורת. מדוע? נראה כי קשה לפוליטיקאים לוותר על משרד בעל עוצמה כה רבה. באוגוסט 2018 מסר משרד התקשורת למבקר כי החל בעבודת מטה לבחינת המבנה הארגוני של המשרד.

נציין כי החלק המעמיק בדו"ח המבקר, שעסק בנושא אי-הקמת רשות תקשורת ואף כינה זאת "מחדל של ממש" – נגנז, לפי דה מרקר, ע"י מבקר המדינה אנגלמן.

2. פרסום האינטרסים הכלכליים של בעלי השליטה בכלי התקשורת

מה הבעיה? בעלי השליטה בתקשורת משנים תוכן כדי להיטיב עם העסקים האחרים שלהם. 

כמעט כל בעלי כלי התקשורת בישראל (המו"לים) מחזיקים בעסקים נוספים או נמצאים בקשר עסקי עם בעלי הון אחרים. לאחרונה נחשף, למשל, כי נוני מוזס, מו"ל ידיעות אחרונות, ניהל חשבון השקעות משותף עם חברה ששייכת לבעלי קבוצת "דלק" יצחק תשובה. לפי הטענות, הסיקור בידיעות  מוסגר שוב ושוב בצורה שמעדיפה את הצד של טייקון הגז.

תשובה גם מחזיק ב-20% ממניות קשת. למרות ההתרסקות השנה של קבוצת דלק שבבעלות תשובה, שמו הופיע בתקופה הרלוונטית בשידורי חדשות "קשת"-12 פעם אחת בלבד. הערוץ המתחרה "רשת" הזכיר את שמו של תשובה לפחות 18 פעמים, כך לפי בדיקת "העין השביעית".

יצחק תשובה, מבעלי קשת 12

הבעיה היא שרוב הציבור כלל אינו מודע לכך שלבעלי כלי התקשורת אינטרס נוסף, מובהק אך סמוי. כך, בעלי כלי התקשורת ממשיכים לפעול לטובת האינטרסים ומעוותים את התודעה שלנו, כשלציבור אין את היכולת לעשות "אחד ועוד אחד" ולהתייחס לדברים בעירבון מוגבל. 

הפתרון: לקבוע בחוק כי בכל כלי תקשורת יפורסמו אחת לרבעון כל האינטרסים העסקיים הנוספים של המו"ל או של בעלי השליטה, לדוגמה שמות החברות האחרות שבבעלות המו"לים, קשרים עסקיים עם תאגידים ובעלי הון אחרים. אם המו"לים או בעלי השליטה יעלימו את החברות המקושרות שלהם, ניתן יהיה להגיש נגדם תביעה יצוגית. 

חשיפת האינטרסים הכלכליים תאפשר לציבור להבין מהם השיקולים הכלכליים מהם מושפע הסיקור או התוכן בכלי התקשורת. נכון, העובדה שהזוג שאול ואיריס אלוביץ' החזיקו ב"וואלה" ו"בזק" הייתה ידועה לכול. אבל לא תמיד מו"לים מחזיקים בחברות ענק שכולנו מכירים. מוזס, למשל, החזיק בחברה עלומה שדרכה ביצע עסקאות עם יצחק תשובה.

אך יש מי שמתנגד לפתרון הזה, בטענה שלפרסום האינטרסים הכלכליים עלולות להיות השלכות שליליות על התקשורת. "בעולם מושלם – ודאי שפרסום האינרטסים הכלכליים של המו"לים היה רצוי", אומרת ענת סרגוסטי, מנהלת תחום חופש העיתונות בארגון העיתונאים, "אבל אני חושבת שיש בדרישה לפרסם את האינטרסים הכלכליים אפקט מצנן ושרגולציה כזו עלולה להרחיק בעלי הון מלהחזיק בכלי תקשורת".

לדבריה, "המציאות היא שהמודל הכלכלי של התקשורת הוא בעייתי, ושצריך את בעלי ההון בעסק הזה. אנחנו צריכים להבין באיזה עולם אנחנו חיים ולהיות ריאליים. רגולציה מהסוג הזה עלולה לגרום לכך שבסוף בעלי הון לא ירצו להחזיק ערוצים ואנחנו נישאר רק עם הערוץ הציבורי, תקשורת עצמאית ואולי עוד ערוץ אחד שאליו יתנקזו כל המפרסמים".

ארנון (נוני) מוזס ויצחק תשובה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

איך זה יכול למנוע את תיק 4000 הבא?: כשבעלי השליטה בכלי התקשורת יידעו שהציבור חשוף לאינטרסים הכלכליים שלהם – הם יחשבו פעמיים לפני שירקמו עסקאות בעייתיות עם בעלי הון. בנוסף, הציבור יוכל לזהות ביתר קלות סיקור מוטה לטובת אותם אינטרסים. לכן גם הפעם – שקיפות מונעת שחיתות. 

איפה זה עומד?: בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות כבר מופיע סעיף הדורש לפרסם אינטרסים כלכליים ועסקיים אחת לחצי שנה, אך הוא לא נאכף ולמפריו אין סנקציות. יש להפוך את הכלל הזה לחוק.

גילוי נאות מתוך כתבה ב"גלובס"

עד אז, כלי תקשורת יכולים לבצע זאת מרצונם החופשי. בעיתון גלובס, למשל, מופיע גילוי נאות לגבי האינטרסים הכלכליים של בעלי השליטה בעיתון בכתבות רלוונטיות (אך העין השביעית חשפו כי הגילוי הזה לא תמיד מלא ומספק).

3. איסור על בעלויות אלכסוניות בין תקשורת למונופולים


מה הבעיה? לעתים בעל הון מחזיק במקביל תאגיד רב עוצמה לצד כלי תקשורת, אלא שהאינטרס שלו כבעל עסק נוגד את האינטרס של גופי התקשורת; מי ירצה שVתקשורת תמתח ביקורת על עסקיו? אז מה יקרה אם הוא הבעלים של כלי התקשורת?

הדבר חמור שבעתיים כשבידך מונופול. בעלי מונופול זקוקים להגנה מתחרות ולהטבות שונות מהמדינה. כלי התקשורת שברשותם הוא נשק לכל דבר ועניין ויכול להשפיע על מקבלי ההחלטות בנושא. למעשה, האינטרס של בעלי ההון עלול למנוע מהתקשורת לעשות את עבודתה – לספק מידע מדויק ואמין לציבור בכל תחומי החיים.

בעלי מונופולים מגוונים שולטים בתקשורת הישראלית: איש העסקים לן בלווטניק מחזיק במונופול המלט "נשר" ובערוץ 13. דודי ודרורית ורטהיים שולטים בחברה למשקאות (קוקה קולה ועוד) וגם ב"קשת". 

בתיק 4000, לדוגמה, נחשף כי הזוג אלוביץ ששלטו אז גם בבזק וגם ב"וואלה", דרשו לשנות את התכנים של הכתבות ב"וואלה" לטובת משפחת נתניהו כדי לקבל הטבות משמעותיות עבור "בזק" ממשרד התקשורת. 

הפתרון: לאסור בחוק על החזקת גוף תקשורת ומונפול בו-זמנית. כך אפשר יהיה לנתק במידת מה את קשרי ההון-שלטון-עיתון, ולאפשר לכלי התקשורת לבצע את עבודתם העיתונאית באופן נאמן יותר, תוך צמצום השפעת האינטרסים המסחריים של בעלי השליטה.

איך זה יכול למנוע את תיק 4000 הבא?: "אם היה לך רק ערוץ ולא עסק, אז תשתין בקשת כי אתה לא מעניין אף אחד", נשמעה איריס אלוביץ אומרת: "אבל כשאתה צריך אותו (את נתניהו) שיחתום לך .. זאת בעיה". במידה ולא ניתן יהיה להחזיק במונופול ובכלי תקשורת – ה"בעיה" עליה מדברת אלוביץ' תיעלם וגופי התקשורת יוכלו לעבוד באופן חופשי ללא התערבות פוליטית. 

איפה זה עומד?: הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, עו"ד דרור שטרום, הציע זאת ב-2002. לאחר מכן ההצעה חזרה בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על ריכוזיות בכלי התקשורת בישראל. בנוסף נערך דיון בנושא ב-2013 כחלק מדיונים על "חוק הריכוזיות". אלא שמאז הנושא לא התקדם.

עו"ד אלעד מן (צילום: יובל טובול)

"היום יש איסור על החזקה של מספר כלי תקשורת בו -זמנית, ולכן יהיה קשה לאסור גם בעלויות אלכסוניות – מונופול וכלי תקשורת", מדגיש עו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה", מומחה לרגולציה בתקשורת. "זה מצמצם את יכולת ההשקעה בגופי תקשורת וגם את האיתנות של גוף התקשורת. אנחנו רוצים שבעלי השליטה יוכלו לתת גב לכלי התקשורת שלהם, ולכן צריך שיהיה להם כסף".

4. לחייב פוליטיקאים להשקיף ביומן פגישות עם מו"לים

מה הבעיה? מו"לים ובעלי שליטה בגופי תקשורת נפגשים עם פוליטיקאים כדי לנסות ולקדם את האינטרסים של כלי התקשורת שלהם ואת עסקיהם בכנסת – ללא שקיפות. המידע לא חשוף לציבור, ובלתי אפשרי לדעת האם נרקמות בפגישות אלה עסקאות "תן וקח" שמעוותות את הסיקור העיתונאי. נוני מוזס, למשל, הציע לנתניהו סיקור חיובי תמורת קידום חוק שיטיב עם "ידיעות אחרונות".

הפתרון: תפורסם פגישה של חבר כנסת או שר עם מו"ל או בעל שליטה בכלי תקשורת. טוב אם גם ייכתב מה הייתה מטרת הפגישה וסיכום מסקנותיה. בסיוע השקיפות, פוליטיקאים ובעלי שליטה בכלי תקשורת ייזהרו לקדם עסקאות מלוכלכות כי יידעו שעיני הציבור בוחנות את פגישותיהם. 

חשוב להדגיש: מו"לים ובעלי שליטה לא זקוקים למקורות עיתונאיים או סיפורים. זו עבודתם של הכתבים. לכן טוב שפגישה של פוליטיקאי עם כתב תישאר חסויה. פגישה עם מו"ל, לעומת פגישה עם עיתונאי, נועדה לרוב לקידום אינטרסים כלכליים ולכן טוב שתיחשף.

איך זה יכול למנוע את תיק 4000 הבא? שקיפות בפגישות בין פוליטיקאים למו"לים ובעלי שליטה היא עוד דרך לפקח על התנהלות נבחרי הציבור ולוודא כי הנבחרים עובדים בשבילנו ולא עבור בעלי ההון, כפי שקרה בתיק 4000. עצם פרסום הפגישות יכול למנוע את רובן וכך לסייע לציבור לפקח על שאריתן.

איפה זה עומד? לפי "אמנת המסגרת לפיקוח על הטבק" של ארגון הבריאות העולמי באו"ם, עליו חתומה גם ישראל, על כל פוליטיקאי לחשוף את פגישותיו עם נציגי חברות הטבק. לפי האמנה, כל המסתיר מידע זה מסייע בפועל לפגיעה בבריאות הציבור – גם אם לא הייתה לו כוונת תחילה לעשות זאת.

השר גלעד ארדן, נפגש עם העורך הראשי של "ישראל היום", בועז ביסמוט (משמאל)

אותו הדין צריך לחול גם על פגישות של פוליטיקאים עם מו"לים או בעלי שליטה בתקשורת, שכן הם מסכנים את הציבור בעיוות המידע אותו הוא צורך. לכן גם במקרה זה – יש לחוקק חוק הולם. עד שזה יקרה אנחנו ב"שקוף" פונים בצורה שוטפת לנבחרי הציבור ומבקשים מהם לחשוף את יומניהם.

5. לאייש את כל התפקידים בדירקטוריונים של חדשות 13 ומועצת הרשות השנייה 

מה הבעיה? תחזיקו חזק, מדובר בשתי מיני-בעיות דומות. 

הרשות השנייה לא מאויישת ולכן חלשה: הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה היא הגוף המפקח על שידורי הטלוויזיה בערוצים 12 ו-13. יש לה הכוח להטיל קנסות ועונשים על הערוצים ועל חברות החדשות, ואף לפסול שידור תכניות טלוויזיה של מי שעובר על חוקיה. אלא שמועצת הרשות לא מונתה מחדש כבר שנתיים, ועל יו"ר המועצה הנוכחית נמתחה ביקורת עזה.

המשמעות: החלשת הרשות והפיכתה לגוף לא יעיל, חסר שיניים, שלא מצליח לשמור על השידורים בערוצים ובחדשות נקיים מאינטרס של בעלי הערוצים. הנה כל הליקויים במועצה כיום:

  • עקב תלונה של ארגון העיתונאים נכתב ב-2018 דו"ח חמור על התנהלותה של יו"ר המועצה הנוכחית יוליה שמאלוב-ברקוביץ', ונקבע שלא תוכל להמשיך לכהן גם במועצה הבאה, חרף זאת היא ממשיכה לכהן כיו"ר עד היום. תלונות על התנהלותה נשמעות גם היום, למשל כשלא עמדה לצד עיתונאי ערוץ 13 כשנודע להם שלא יוכלו לשדר את משפט נתניהו עד להתערבות בג"ץ.

    יו"ר הרשות השנייה, יוליה שמאלוב ברקוביץ'. מתוך פייסבוק

  • אין מנכ"ל קבוע לרשות השנייה מאז ינואר 2015 ומאז מכהן מנכ"ל זמני ניר שוויקי. לטענת מבקר המדינה, מצב זה "עלול לפגוע ביכולתו לקבל החלטות משמעותיות וארוכות טווח ולהחליש את הרשות, החשופה לפגיעה בעצמאותה".
  • אין יועץ משפטי קבוע למועצה מאז התפטרה היועצת המשפטית ב-2018.
  • למרות שכבר אותרו חברי מועצה ויו"ר חדשים, מועצת הרשות שסיימה את תפקידה ב-2018 ממשיכה לכהן גם היום. תוקפה מוארך כל פעם מחדש. הממשלה צריכה לאשר מינוי מועצה חדשה, אך הדיון בממשלה נדחה עקב סבבי הבחירות המרובים.
  • כיום המועצה מונה 10 חברים, ההרכב המינימלי של חברי מועצת הרשות. הרשות יכולה למנות עד 15 חברים.

בדירקטוריון חדשות 13 חסרים נציגי ציבור: דירקטוריון חדשות 13 מונה נציגת ציבור אחת בלבד במקום ארבעה, לעומת שישה נציגים של בעל השליטה לן בלווטניק. זאת, על אף שהחוק קבע שארבעים אחוזים מהמכהנים בדירקטוריון חברת חדשות יהיו נציגי ציבור שתמנה הרשות השניה.

החוק הגיוני: יש לשמור על עיתונות עצמאית ועל האינטרס הציבורי מול הנציגים של בעל השליטה בחברה. חרף זאת, היום יושבת בדירקטוריון חדשות 13 נציגת ציבור אחת בלבד בעלת ארבעה קולות. נציגי ציבור חדשים – לא מונו כבר שנתיים. מי שאמור למנות את נציגי הציבור לחדשות 13 היא מועצת הרשות השנייה.

התוצאה של שתי המיני-בעיות: אין מי שימנע מבעל שליטה לפגוע באינטרס הציבורי לעיתונות חופשית, נקייה וישרה.

ראו מה קורה בערוץ 13 המשברי בינתיים – הערוץ נקלע למשבר כלכלי קשה מזה תקופה ארוכה. לן בלווטניק, בעל השליטה בערוץ, נמצא במלחמה מול עובדיו, והחליט לא להזרים כספים ולקצץ במשרות. לפי פרסומים, בלווטניק פעל באופן הזה לאחר שגילה כי עיתונאי 13 פנו לרשות השנייה ודיווחו כי הערוץ משלב פרסומות סמויות בשידורי החדשות, בניגוד לחוק.

בד בבד, ניסו למנוע מכתבי הערוץ לשדר את משפט נתניהו. ארגון העיתונאים וחדשות 13 התלוננו על כך, אלא שהרשות השנייה מיאנה לעזור ולא התערבה בנושא,עד שבסוף בג"ץ ביטל את ההחלטה.

הפתרון: 

  1. על שר התקשורת והממשלה לאייש את כל התפקידים החסרים במועצת הרשות השנייה וברשות השנייה כדי לרענן אותה ולהפוך אותה ליציבה וחזקה. התירוץ של 'אנחנו בבחירות' פג תוקף. ניתן למנותם. 
  2. על מועצת הרשות השנייה למנות עוד ארבעה נציגי ציבור לדירקטוריון חברת חדשות 13, כדי שיהיה מי שיעמוד מול לחצי הבעלים.

איך זה יכול למנוע את תיק 4000 הבא?: פרשת בזק-וואלה פרצה משום שלא היה מי שיעמוד בלחצים שהפעילו בני הזוג אלוביץ על "וואלה". לכן הם הצליחו לשנות את הכתבות באתר החדשות כדי שיהלמו אינטרס עיסקי. הרשות השנייה ונציגי הציבור בדירקטוריון חדשות 13 יכולים לתפקד כשומרי הסף של חופש העיתונות בערוצי הטלוויזיה ולהגן על הציבור מפני אינטרסים כלכליים זרים של בעלי השליטה. 

איפה זה עומד?: הממשלה הוקמה אך טרם מונו דירקטורים חדשים לחדשות 13 וטרם מונתה מועצת הרשות השנייה החדשה. כעת זה בידיים של שר התקשורת יועז הנדל (דרך ארץ) ועליו למנות את המועצה החדשה. על הרשות השנייה הנוכחית למנות בהקדם האפשרי נציגי ציבור דירקטוריון חדשות 13.

יועז הנדל, שר התקשורת (צילום: נעם ריבקין פנטון, פלאש 90)

6. לתמוך בתקשורת עצמאית נטולת אינטרסים כלכליים אחרים מהציבור

מה הבעיה? התקשורת הממוסדת מתבססת על מודל כלכלי בעייתי במיוחד: בעלי הון מחזיקים בכלי התקשורת ומשתמשים בהם, כפי שראינו למעלה, כפלוגה מסייעת לעסקיהם האחרים. כל זה קורה על חשבונכם, הקוראות והצופים. הציבור לרוב לא מודע לאינטרסים שעומדים מאחורי כלי התקשורת ואין לו דרך להתגונן מפני סיקור מוטה. 

הפתרון: לתמוך בתקשורת עצמאית ונטולת אינטרסים. כזו שממומנת על ידי ציבור הקוראים שלה בלבד. כך נוכל להיות בטוחים שהכתבות אינן מושפעות מאינטרסים זרים ומטרתן היא אחת: לשרת את הציבור.

איך זה יכול למנוע את תיק 4000 הבא?: פרשה בה בעלי הון משפיעים על הסיקור – לא יכולה לקרות בגוף תקשורת עצמאי ולא מסחרי. כשאין בעלי הון שמעורבים בתמונה – הציבור נמצא במרכז הבמה.

איפה זה עומד?: יותר ויותר אנשים מחליטים לתמוך בגופי תקשורת עצמאיים. הצטרפו גם אתם לשקוף או לכלי תקשורת עצמאי אחר כדי לשנות את הדרך בה הציבור צורך חדשות.

***

"משפט המו"לים", סיקור משפט "תיק 1000", "תיק 2000" ו"תיק 4000", הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

משפט המו"לים נפתח: התקשורת עומדת לדין והעיתונאים נשארים בחוץ

נפתח משפטם של המו"לים ארנון מוזס ושאול אלוביץ' • באולם נכח עיתונאי אחד שאמר מילה אחת: כן • "משפט המו"לים", פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| אורן פרסיקו |

מגפת הקורונה הביאה עימה שינויים רבים, גדולים וקטנים. אחד מהם בלט בדיון שהתקיים אתמול (ראשון) בבית-המשפט המחוזי בירושלים: הנאשמים המתוקשרים לא נאלצו להתבזות בכיסוי פניהם בפריטי לבוש או בהסתרת פניהם בכפות ידיהם, ויכלו להתחבא מאחורי החובה לחבוש מסיכות רפואיות. ארנון (נוני) מוזס, שבמשך שנים רבות קשה היה למצוא תמונה עדכנית שלו בארכיוני הצילומים, עלה חפוי ראש ועטוי מסיכה במדרגות אל אולם בית-המשפט. על שאלתי האם שקל להתפטר מתפקידו כעורך האחראי של "ידיעות אחרונות" מוזס בחר שלא להשיב.

היום, אחרי שנים של חקירה, עיכובים, דחיות, קמפיין תעמולה חסר תקדים נגד מערכת המשפט ומגפה עולמית אחת, נפתח משפטם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל המו"לים נוני מוזס ושאול ואיריס אלוביץ'. השלושה נאשמים כי קיימו או זממו לקיים ביניהם עסקאות שוחד: נתניהו סיפק או הבטיח לספק שימוש בכוחו השלטוני לטובת בזק שבשליטת אלוביץ' ו"ידיעות אחרונות" שבבעלות מוזס. אלוביץ' ומוזס, מנגד, הבטיחו להטות את הסיקור בכלי התקשורת שלהם כך שישרת את נתניהו, יציגו אותו ואת משפחתו באור חיובי, יצנזרו סיקור ביקורתי ולעומת זאת יסקרו באופן שלילי את יריביו הפוליטיים.

הדיון, שארך כשעה, הוקדש בעיקר לנסיונות של באי כוח הנאשמים לדחות ככל הניתן את המשך המשפט, אולם עסק גם בהופעתם בתקשורת של עדי תביעה, בעקבות שידור פרק בתוכנית "המקור" ביום חמישי, מעין משפט דמה ב"תיק 4000". מדובר בתיק שבו נתניהו נאשם כי סידר לבזק של אלוביץ' הטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים כדי שירתום למענו את "וואלה", אחד מאתרי החדשות הנפוצים בישראל.

שאול אלוביץ', בדיון בבית המשפט (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

עו"ד ז'ק חן, המייצג את אלוביץ', התרעם על כך מול השופטים וכינה את המשדר "קרקס": "ביום חמישי התראיינו ארבעה-חמישה עדי תביעה מרכזיים בתיק בתוכנית טלוויזיה. זאת עוד לא היה. […] אנו מבקשים שהמשפט יתנהל דרך בית-המשפט הזה. איננו יכולים, ובוודאי בית-המשפט לא ירשה שיעשו איתו תחרות מחוץ לכותלי בית-המשפט. […] אנו מבקשים מבית-המשפט שיורה לתביעה להורות לעדיה אחד-אחד שאסור להם להתראיין, ואת דברו יאמר בדוכן העדים כאשר ייחקר בחקירה ראשית ונגדית על-ידי נציגי התביעה ועל-ידינו".

משפט המו"לים: למה בחרנו להתמקד במוזס ואלוביץ'?

עו"ד חן סיפר כי עם שידור הקדימון לתוכנית "המקור" פנה לפרקליטות בבקשה לעצור את השידור, אולם היועץ המשפטי לממשלה השיב במשפט אחד: "אין בכוונתי להתערב". כעת, הוסיף, "בלית ברירה אנו עותרים לבית-המשפט מכוח תפקידו להבטיח את התנאים שיתקיים כאן משפט צדק והליך הוגן לנאשמים, ושהאמת תצא לאור. אני בטוח שבעניין זה התביעה שותפה לעמדתנו שכך צריך לעשות לעדים ולא טוב שעדים יתראיינו".

עו"ד ליאת בן-ארי, המנהלת את התביעה מטעם הפרקליטות, הבטיחה שהתביעה תזכיר כבר היום או מחר לכל העדים מטעמה שאסור להם להתראיין. "אני לא חושבת שצריך החלטה של בית-משפט על זה", אמרה. למרות זאת, סמוך לאחר תום הדיון יצאה החלטה מטעם השופטים שלפיה הם "רשמו לפניהם" את הודעת בן-ארי על כך ש"בימים הקרובים" יובהר לכל עדי התביעה כי "נאסר עליהם להתראיין בתקשורת".

ושמו ייקרא נוני

גם נתניהו תקף את "המקור" בדברים שאמר לפני שנכנס לאולם. שלא כמו עורכי-הדין, הוא נקב בשם המפורש. התקשורת נכחה באולם ברוחה – בכתב האישום כמו גם בטענות הסניגורים, אולם נעדרה ממנו בגופה. למעשה, העיתונאי היחיד שנכח באולם היה מוזס, שמכהן כעורך האחראי של "ידיעות אחרונות" (השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, בבדיקת הנוכחות שערכה בתחילת הדיון, הכריעה בשאלת שמו של מוזס כשבחרה להשתמש בכינוי "נוני" ולא בשמו המלא). עיתונאי אחד, שאמר מילה אחת במהלך כל הדיון – "כן" – כשנשאל האם הוא מבין את האישומים נגדו.

ארנון (נוני) מוזס בדיון הפתיחה. העיתונאי היחיד בדיון (צילום: יונתן שינדל פלאש 90)

מלבדו היה האולם נטול עיתונאים. נציגי התקשורת נאלצו להתקבץ בשלושה חדרים נפרדים בקומה מתחת לאולם שבו התקיים המשפט ולצפות בדיון בטלוויזיה במעגל סגור שכוונה אל השופטים.

מבחינה עיתונאית מדובר היה בפארסה. אף אחד מהנוכחים באולם לא ישב על ספסל הנאשמים שלצד השופטים; לכן כיכבו בשידור עורפו של מוזס ועורפו של נתניהו. מאלוביץ' לא נראה אפילו עורף, אם כי לפני תחילת הדיון ניתן היה להבחין ברעמת שיער. לא ניתן היה לראות את פרצופיהם של הנאשמים ולבחון את תגובותיהם, לא ניתן היה לשמוע אמירות אגב מהספסלים, ובקיצור – לא ניתן היה לסקר את הדיון באופן מקצועי וראוי. מבחינה זו, לפחות, תאם המעמד את הטענות שמופיעות בכתב האישום לגבי איכויותיה של העיתונות הישראלית.

תיק שרירי מאוד

בדיונים הבאים ייתכן שהאולם לא יהיה רק נטול עיתונאים, אלא גם נטול נאשמים. השופטת פרידמן-פלדמן היא שהעלתה לקראת סוף הדיון את האפשרות לפטור את נתניהו, מוזס ובני הזוג אלוביץ' מהגעה לדיונים, שיהיו טכניים בעיקרם עד פתיחת שלב ההוכחות. מיותר לציין שהסניגורים הסכימו כולם. "ראש הממשלה אמר שיעשה מה שהדין מחייב אותו, ולכן הוא כאן", אמר בשם נתניהו עו"ד מיכה פטמן, "בישיבות האלה אם הם [הנאשמים] לא יגיעו, נצמצם את הקרקס התקשורתי". עו"ד בן-ארי הסכימה.

עו"ד ליאת בן ארי, התובעת במשפט המו"לים (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

מלבד הנאשמים נכחו באולם עו"ד ליאת בן-ארי מטעם התביעה, ומולה ארבעה סניגורים: פטמן, חן, מיכל רוזן-עוזר ונוית נגב. מגפת הקורונה צימצמה את סוללות עורכי-הדין לארבעה נציגים אלו, אחד לכל נאשם.

במהלך המשפט ביקש עו"ד פטמן, המייצג את נתניהו, לאפשר לעו"ד עמית חדד להיכנס לאולם במקומו ולשאת דברים, משום שהוא "מכיר את התיק יותר זמן". עו"ד נגב, המייצגת את מוזס, הציעה לצאת כדי לאפשר לחדד להיכנס. "את הסנגורית היחידה של מוזס באולם", הגיבה השופטת פרידמן-פלדמן, "אי-אפשר להשאיר אותו לבד".

כאמור, עיקר הדיון הוקדש לנסיונות הסניגורים למתוח עד כמה שאפשר את משך המשפט, בטענה כי הם זקוקים לזמן רב כדי ללמוד את חומרי החקירה, שמסתכמים ב"230 קלסרים" בתיק 4000 ו"כ-300 קלסרים" בשני התיקים האחרים.

כדי לתמוך בטענותיהם אלה הכבירו הסניגורים טענות שנראה היה כאילו יצאו מכיוונה של התביעה. כך, כדי לשכנע את בית-המשפט כי על עורכי-הדין לעבור על כל מסמך ומסמך מחומרי החקירה, אמרו הסניגורים כי מדובר ב"תיק שרירי מאוד" ש"אין בו שומנים", ושכל פריט מידע בו חשוב. בנוסף הצהירו הסניגורים כי הפרשיות השונות קשורות זו לזו: "לפרשות יש רצף מסוים", נטען, והן בנויות כ"מקשה אחת".

בן-ארי, מצדה, אחרי שהעירה שבפרקליטות לא מדברים על "קלסרים" אלא על "קרגלים", הציבה את טענות הסניגוריה בפני סולם פרופורציות שונה: "תיק 4000" כולל לדבריה 68 קרגלים, "תיק 1000" ו"תיק 2000" כוללים יחד כ-40. לעומתם, תיק הולילנד, שגם בו ייצגה בן-ארי, כלל 1,200 קרגלים.

מחכים לסנגורים

התובעת סברה כי כדי ללמוד את חומרי החקירה "צריך שלושה-ארבעה חודשים", והזכירה כי ההחלטה על הגשת כתב האישום (בכפוף לשימוע) ניתנה כבר בפברואר 2019 – הנאשמים הם אלה שהחליטו לא לקחת את חומרי החקירה ולחכות עד אפריל-מאי 2019. במועד זה נטלו את החומרים שהם "ליבת החקירה".

גם לאחר הגשת כתב האישום בחרו הנאשמים לא לקחת את חומרי החקירה, אלא לחכות לסיום הליך הסריקה שנעשה בידי הפרקליטות, מעשה שעיכב את המסירה בעוד כמה חודשים. כך או כך, אמרה בן-ארי, הנאשמים והפרקליטים מכירים את טענות התביעה כבר שנה וחודשיים.

כשבן-ארי קבעה שמספיקים "שלושה-ארבעה חודשים" ללימוד התיק מאפס נשמעו המהומי תרעומת מצדו של עו"ד פטמן. עו"ד ז'ק חן אמר שנחוצים פרקי זמן "משולשים ומרובעים" מאלו שבהם נקבה בן-ארי, כלומר כשנה. בשלב מסוים נקבה השופטת במועד של "חצי שנה", כששאלה אם גם לטענות המקדמיות יש צורך בחצי שנה. ייתכן שבכך רמזה לשיהוי שתיתן בפועל לסניגוריה.

הדיון הבא, שבו יודיעו הסנגורים על התקדמותם בלימוד התיק, יתקיים ב-19.7.

הדיון נערך בפני השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם. את המדינה ייצגה פרקליטות מחוז תל-אביב. את מוזס ייצגו עורכי-הדין נוית נגב, איריס ניב-סבאג, יאנה פוגל-סלוצניק ואריאל אילוז. את שאול אלוביץ' ייצגו עורכי-הדין ז'ק חן, שי אילון ותאיר בן-שושן. את רעייתו ייצגו עורכי-הדין מיכל רוזן-עוזר ונעה פירר. את נתניהו ייצגו עורכי-הדין מיכה פטמן ועמית חדד.

*  *  *

"משפט המו"לים", סיקור משפט "תיק 1000", "תיק 2000" ו"תיק 4000", הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

הסלחנות הציבורית לשחיתות העיתונאית היא שאיפשרה לה לשגשג

המשפט שהחל היום בתיקי "2000" ו"4000" הוא הזדמנות נדירה, אולי חד-פעמית, לחשוף את הבגידה של המו"לים בישראל ולהציב תו תקן חדש • פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| אורן פרסיקו |

היום (ראשון) נפתח רשמית משפט השוחד של בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל. העבירות הפליליות של נתניהו יעמדו באופן טבעי במוקד הדיון המשפטי, אך כדאי לכל אזרח להביט גם אל הקרקע שזימנה לראש הממשלה את ההזדמנות לבצע את העבירות שבהן הוא מואשם, השיטה המושחתת שבה פעלה ופועלת התקשורת הישראלית.

מלבד נתניהו יעמדו לדין שלושה נאשמים נוספים: ארנון (נוני) מוזס, בעל השליטה בפועל והעורך האחראי של קבוצת "ידיעות אחרונות"; ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', ששלטו בחברת בזק ובאמצעותה באתר "וואלה". כל אחד מהנאשמים הוא סיפור בפני עצמו. כל אחד, כך על פי האישומים ואין ספור עדויות, פלש ברגל גסה למערכות החדשות בכלי התקשורת שבבעלותו כדי שאלו ישרתו את האינטרסים האישיים שלו על חשבון האינטרס הציבורי.

עוד על משפט המו"לים:

מוזס, רב-אמן בניצול אימפריית התקשורת שתחת שליטתו ליצירת קשרים מסועפים עם פוליטיקאים ואילי-הון, נקלע למרבה צערו לצירוף מקרים נדיר שבו שיחת שוחד מוקלטת ומתגלה באקראי אצל פקיד שהסתבך בפרשייה פלילית לא קשורה. בני הזוג אלוביץ', שהתקנאו ביכולת של מוזס לעשות בעיתונאים שלו כרצונו, היו מטרה לחקירת רשות ניירות ערך על עסקת בעלי עניין שלא קשורה כלל לאתר "וואלה" – וראו כיצד היא מתגלגלת לחקירה משטרתית. חקירה שבה התברר כי מנהלים ומקורבים הקליטו אותם ושמרו לשעת צרה שיחות והודעות ובהן בקשות אסורות והוראות חשודות בפלילים.

מבחינה פלילית, המו"לים שעומדים היום למשפט מואשמים בשוחד. מבחינה ציבורית יש להאשימם בבגידה באמון הציבור, שבשמו פעלו כלי התקשורת שלהם. כך או כך, מוזס ואלוביץ' הם רק דוגמאות לשיטה המושחתת. מבחינה ציבורית, באותה המידה, את מקומם היו יכולים למלא נוחי דנקנר של "מעריב" או אליעזר פישמן של "גלובס".

משום כך, לאורך המסע הארוך שיחל ביום ראשון, ראוי להפנות את המבט לחשיפה של התנאים שאיפשרו לתיקי 2000 ו-4000 להפוך למציאות מכוערת. בעוד שכל התקשורת תתמקד ובצדק בראש הממשלה הישראלי הראשון אי פעם שמנהל משפט שוחד בעודו מכהן בתפקידו, העין צריכה לבחון במקביל גם את מוזס, המו"ל הישראלי הראשון שמנהל משפט שוחד בעודו מכהן בתפקיד העורך האחראי.

סיאוב של שנים: כך ניצל מוזס את כוחו

חשוב לבחון בעיקר את התשתית המושחתת שהציב מוזס ופיתח לאורך השנים, פיתיון שהניב בסופו של דבר דג שמן במיוחד: יחסי תן-וקח עם בעלי ההון והשררה; קידום דיווחים או הצנעתם בהתאם לצורך; תקיפת יריבים וחנופה למקורבים.

אם מוזס לא היה מנצל לאורך שנים מונופול תקשורתי – אולי חסר תקדים במדינה דמוקרטית – כדי להשיג עמדה חריגה במערך הכוחות הישראלי, נתניהו לא היה נזקק למיליארדר הימורים שיקים עבורו מפלצת דורסנית כמו "ישראל היום"; מוזס לא היה נדחק לפינה ומן הסתם לא היה מנהל משא ומתן עברייני בחוסר זהירות מופגן.

בלי הדוגמה שהציב מוזס ל"ניהול עיתונאים", לא היו רואים זאת בני הזוג אלוביץ' וחושבים לעצמם: "גם אנחנו רוצים". בלי הנורמה הנוראית שהתבססה בישראל לפיה מו"לים מוכנים למכור את האינטגריטי של עיתונאיהם, אפשר שנתניהו כלל לא היה עומד לדין.

נוני מוזס. ניצל את המונופול של ידיעות (צילומים מקוריים: פלאש 90)

מוזס אחראי לא פחות מנתניהו ממנו להשחתתה של התקשורת. גם אם ייאלץ לפרוש מתפקידו, גם אם יאבד את שליטתו בפועל באימפריית "ידיעות אחרונות", לא ישתנה דבר כל עוד יוחלף במו"ל מושחת אחר והשיטה תישאר על כנה. המקרה של "וואלה" מוכיח כי מערכת חדשות בריאה יכולה לתקן את עצמה במהירות אחרי שהשחיתות פלשה אליה מבחוץ ונאלצה לסגת. אך מה יקרה אם האתר יימכר לטייקון חדש שיחליט לעשות בו כרצונו?

הסלחנות הציבורית לשחיתות העיתונאית היא שאיפשרה לה לשגשג. הציבור הישראלי עדיין רוכש וקורא את "ידיעות אחרונות", עדיין גולש ב-ynet. הברנז'ה העיתונאית לא הקיאה מתוכה את העורכים הבכירים שמילאו את הוראות המו"ל. המשפט שיחל היום הוא הזדמנות נדירה, אולי חד-פעמית, לחשוף את הבגידה של המו"לים בישראל ולהציב תו תקן חדש.

אם בחודשים ובשנים הקרובות תיפתח מעל דוכן העדים המורסה של מוזס ואלוביץ' והמוגלה תנוקז החוצה בהליך פומבי, אפשר יהיה להתחיל בתיקון שאחריו תהפוך השחיתות התקשורתית לפסולה לא רק מהבחינה הפלילית, אלא קודם כל מהבחינה הציבורית.

*  *  *

"משפט המו"לים" – סיקור משפטי של "תיק 2000" ו"תיק 4000" הוא פרויקט משותף של "שקוף" ו"העין השביעית"

לא רק נתניהו: המשפט נגד מוזס ואלוביץ' נפתח

בזמן שכולם יסקרו את משפט נתניהו, אנחנו נמקד את הזרקור במי שבגדו לכאורה באתיקה העיתונאית: נוני מוזס ושאול אלוביץ' • זה לא עניין של ימין ושמאל – מו"לים מושחתים רעים לכולנו • פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| שוקי טאוסיג |

היום (ראשון) נפתח משפט בנימין נתניהו. במקביל, ייפתח גם משפטם של ארנון מוזס ושאול אלוביץ'. כמו נתניהו, גם מוזס ואלוביץ', המו"לים של "ידיעות אחרונות" ו"וואלה" בשנים של "תיק 2000" ו"תיק 4000", ייכנסו בשערי בית-המשפט המחוזי. 

כמו נתניהו, גם הם יקומו לכבוד השופטים ויישאלו האם הבינו את כתב האישום החמור: אשמת מתן שוחד מצד אלוביץ', שמואשם שהיטה את סיקור "וואלה" לטובת ראש הממשלה כדי לקבל הטבות לחברת "בזק" שבשליטתו. אשמת הצעת שוחד מצד מוזס, להטות את הסיקור בקבוצת "ידיעות אחרונות" לטובת נתניהו תמורת קידום חוק שיפגע במתחרה שלו, "ישראל היום".

במהלך האישומים יתברר האם השניים סחרו באמון הציבור בעיתונות – תמורת הגדלת רווחיהם. משפט המו"לים הוא משפטה של התקשורת הישראלית, של ניצול לרעה של הכוח העיתונאי, של היבריס וסיאוב מו"לים. 

האם תוכל התקשורת לעשות דין צדק עם סיקור השחיתות שפשתה בה עצמה? אנחנו יכולים לשער שלא. אל מול השאלה הזו ננסה לתת את התשובה שלנו, "שקוף" ואתר ביקורת התקשורת "העין השביעית", ולסקר באדיקות את משפט המו"לים. נעשה זאת מנותקים מהקשרים, החברויות, האילוצים והאינטרסים שקושרים יחדיו את כלי התקשורת המרכזיים.

חשוב לאוהבי ולשונאי נתניהו

שמו של נתניהו נחקק בהיסטוריה, לטוב ולרע. דמותו מוכרת בכל בית. אולם מי מכיר את נוני מוזס, אדם שהשפיע ועיצב את הפוליטיקה הישראלית כשנתניהו עוד עשה את צעדיו הראשונים בזירה הציבורית? משפט "תיק 2000" הוא הזדמנות חסרת תקדים להוציא אל האור את איש הצללים בה"א הידיעה של הציבוריות הישראלית. 

נוני מוזס ושאול אלוביץ' (צילומים מקוריים: פלאש 90)

במשך שנים ארוכות היה מוזס אדם שעיתונאים פחדו להזכיר את שמו. פחד, אמיתי או מדומיין, ממוטת השפעתו ועוצמת נקמנותו, הפכו את "ידיעות אחרונות" לא רק למונופול תקשורת אדיר אלא גם לממלכה המתנהלת במחשכים. 

בעידן נתניהו כל עמדה ודעה נבחנות לפי מד אחד, "ימין" או "שמאל". הכל יסולח אם העבריין מגיע מהמחנה הנכון. מאחורי מסך העשן הזה יסתתרו המו"לים מוזס ואלוביץ'

עידן נתניהו הוא גם עידן הקיטוב, עידן שבו אין אזור מפורז וכל עמדה ודעה נבחנות לפי מד אחד, "ימין" או "שמאל", הלנו או לצרינו. זהו עידן מסך העשן, ההסוואה שמאחוריה ניתן להסתיר כל דבר עוולה: הכל יסולח אם העבריין מגיע מהמחנה הנכון. היום יחל משפט נתניהו, ומאחורי מסך העשן שפיזר ראש הממשלה יסתתרו גם רעיו לספסל הנאשמים: המו"לים מוזס ואלוביץ'.

עיתונאים רבים שיסקרו את המשפט יתחלקו, חלקם מרצון וחלקם בעל כורחם, למי שישאו פנים לנתניהו ולמי שינסו לחבוט בו. אל תוך הבור הזה מחליקה התקשורת הישראלית כבר שנים, בור של ריב ומדון, של "שנאת נתניהו" וסגידה לו. סיקור משפטם של מוזס ואלוביץ' לא צריך להידרדר לבור הזה. מימין ומשמאל, עלינו לשאוף לתקשורת נקייה משחיתות. 

סיקור נקי מעמדה כלפי נתניהו (צילום: דוברות הכנסת)

את משפטי "תיק 2000" ו"תיק 4000" צריך לסקר מהאזור המפורז. אזור נטול נתניהו – גם אם ראש הממשלה יימצא תמיד מהצד השני של התיקים, מהעבר האחר של עסקת השוחד. 

נתניהו הפך את העיסוק בו לרעיל; במוזס ובאלוביץ' צריכים לעסוק בראש נקי ובעיניים פקוחות, ללא מורא הטוקבקיסטים וללא משוא פני הטוויטר. בחודשים ובשנים הקרובות נפקח עין על משפט המו"לים. משום שמו"לים מושחתים רעים לשמאל, מו"לים מושחתים רעים לימין, מו"לים מושחתים רעים לכולנו.

*  *  *

"משפט המו"לים" – סיקור משפטי של "תיק 2000" ו"תיק 4000" הוא פרויקט משותף של "שקוף" ו"העין השביעית"