פוסטים

איך להוזיל את הביטוח: כך תפגע המלחמה של ח"כ זוהר ישירות בך

לאחרונה הניח ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) הצעת חוק שעלולה לייקר לכולנו את החיים: מניעת תחרות בשוק הביטוח. ח"כ זוהר בחר להגן על כמה אלפי סוכני ביטוח, בעלי כוח משמעותי בליכוד במקום להגן עלינו, הציבור, שמשלם לו משכורת. הצעת החוק של זוהר עומדת בניגוד לדעתו של הממונה על שוק ההון, בניגוד לדעת רשות התחרות ולאגף התקציבים באוצר

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

מה קורה מאחורי הקלעים של שוק הביטוח, עליו משלמים אזרחי ישראל אלפי שקלים בשנה עבור ביטוחים שונים? בחודשים האחרונים מתחוללת מלחמה רצינית בין שני צדדים: רשות שוק ההון שאישרה לחברות האשראי למכור ביטוחים, כדי לייצר תחרות – מול סוכני הביטוח וח"כ מיקי זוהר, שפועלים למנוע את המהלך. איזה מהמהלכים פוגע בנו?

כדי להבין צריך קודם כול קצת רקע: בתחילת יוני העניקה לראשונה רשות שוק ההון רישיון לחברת כרטיסי אשראי-חברת "מקס" לפעול כסוכנות ביטוח, במטרה לייצר תחרות ולהוזיל מחירים. סוכני הביטוח מתנגדים בחריפות למהלך. לטענתם, לחברות האשראי יש יתרון מובנה: הן מחזיקות מידע רב על הלקוחות עקב רכישות שביצענו באמצעות כרטיס האשראי וכך תיווצר תחרות לא הוגנת ואף השתלטות חברות האשראי על השוק, תחרות שתפגע קשות בהם – אך גם בציבור.

קראו את כתבות "שקוף" הקודמות בנושא יוקר המחיה:

לפי פרסומים בעיתונות הכלכלית, כ-1,000 חברי לשכת סוכני ביטוח הם מתפקדי ליכוד והם משתמשים בכוחם במפלגה כדי למנוע את המהלך. הלחץ שלהם עובד: ח"כ מיקי זוהר הגיש הצעת חוק שתמנע את כניסתה של חברת "מקס" או כל חברת אשראי אחרת לשוק הביטוח. נציין כי ח"כ זוהר פוקד מידי שנה את כנס סוכני הביטוח באילת כך שנראה שהוא מקפיד לטפח את קשריו עם קבוצה זו. 

הכתבה הנוכחית היא חלק מסיקור תחום "יוקר המחיה", אותו בחרו יותר מ-3,000 המו"לים והמו"ליות שמממנים את שקוף. הצטרפו וקבעו את תחום הסיקור הבא.

מי מרוויח כשאין תחרות?

לפי רשות שוק ההון, הכניסה של חברת "מקס" לשוק הביטוח עתידה להגביר את התחרות ולהוריד את גובה הפרמיות (התשלומים החודשיים על ביטוח) שכולנו משלמים. אך זה לא נגמר כאן- השינוי המשמעותי ביותר שכניסת "מקס" תביא הוא שהחברה תמכור ביטוחים באופן אובייקטיבי.

חבר הכנסת מיקי זוהר בכנס לשכת סוכני הביטוח באילת, 2017

בואו נבין מה זה אומר כי זהו מידע חשוב לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל: כיום, סוכני הביטוח נמצאים בניגוד עניינים מולנו, הלקוחות. הם משתפים פעולה בדרך כלל רק עם אחת מחברות הביטוח – זו שתספק להם עמלה "שמנה" על מכירת הפוליסה שהיא מציעה. כתוצאה מכך נקבל היצע מצומצם ביותר של מוצרים מהסוכן או הסוכנת ובמגוון מחירים מצומצם יותר – רק מה שניתן לגזור עליו קופון. הסוכנים אינם תאבי בצע – כך פשוט התקבעה מערכת התמריצים שלהם במשך השנים.

בממוצע, כ-13% מהפרמייה שאנחנו משלמים עוברת כעמלה לכיס של סוכני הביטוח. במילים אחרות, לסוכנים אין אינטרס למכור לנו את הביטוח שהכי מתאים ומשתלם, לעומת זאת יש להם אינטרס "לדחוף" ללקוחות כמה שיותר ביטוחים שיספקו להם את העמלה הגבוהה ביותר ויכניסו הכי הרבה כסף לחשבון הבנק שלהם. הסוכנים אינם אובייקטיבים מול הלקוחות מפני ששכרם משולם על-ידי חברות הביטוח, וככל שהם ימכרו עבורן יותר מוצרים הם יקבלו יותר כסף.

משמאל: ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון

המודל שבו חברת "מקס" תעבוד אמור להיות שונה. חברת "מקס" תהיה חברת ביטוח אובייקטיבית, שתעזור לנו לרכוש את המוצר שהכי משתלם לנו לקנות. בתוך שנתיים מכניסתה לשוק, "מקס" תעבוד עם מספר רב של חברות ביטוח, ותקבל עמלה זהה מכולן ועבור כל מוצרי הביטוח – כך הודיע הממונה על שוק ההון. אם הכול יעבוד כמתוכנן, ל"מקס" לא יהיה צורך להעדיף חברת ביטוח אחת על פני האחרת, התמריץ הכלכלי שלה יהיה מכירת ביטוחים לכמה שיותר אנשים.

סוכני הביטוח: "מקס" תפגע בציבור

לטענת יו"ר לשכת סוכני הביטוח ליאור רוזנפלד, הכניסה של "מקס" תשפיע דווקא בכיוון ההפוך ותייצר תחרות לא הוגנת בשוק הביטוח. זאת, מפני שלחברה יתרון משמעותי על סוכני הביטוח – בידיה מידע רב על רכישות שהלקוחות מבצעים וכתוצאה מכך על חייהם. "יש לה את כל המידע על הלקוח מכרטיס האשראי", הוא טוען. "אז הם יציעו לו ביטוח רכב ב-100 ש"ח פחות ממה ששילם שנה קודם, כדי למצוא חן בעיניו. אבל הם לא יציעו לו את המחיר האמיתי".

ליאור רוזנפלד, יו"ר לשכת סוכני הביטוח

גורם ברשות שוק ההון הבהיר שגם סוכני הביטוח מחזיקים במידע הזה. "אין דבר כזה שסוכן ביטוח לא יכול לדעת כמה שילמת על ביטוח", הוא קובע. עוד מוסיף הגורם, כי "חברת אשראי לא יכולה לדעת בדיוק מתי מסתיימת הפוליסה. אין לה מידע מדויק על המוצר הביטוחי שרכשת ובאיזה מספר תשלום את נמצאת".

הממונה על התחרות מיכל הלפרין, התייחסה לכך וכתבה כי "גם אם יתרון זה של מקס מקשה על המתחרים, לא מצאנו שיש בו כדי להקנות למקס כוח שוק משמעותי אשר עלול להרע את תנאי האספקה למבוטחים באמצעותה בעתיד. כניסה של שחקן חדש לשוק עשויה לעורר חששות תחרותיים רק בנסיבות חריגות. לאחר בחינת החששות שהוזכרו בפנייתכם וכן שהועלו מצד גורמים שונים בתחום, לא נמצא שחששות מסוג זה מתקיימים במקרה של מקס".

חשש נוסף שהעלה רוזנפלד בשיחתנו, הוא שחברות האשראי ישתמשו בכוח שלהן מול הצרכנים כקהל שבוי. "הן ידעו בדיוק מתי יגמר ללקוח הביטוח ומתי יש צורך לחדשו. ברגע שהלקוח יבקש, למשל, להגדיל מסגרת אשראי היא תתנה את הגדלת המסגרת ברכישת ביטוח רכב אצלה".

אך הטיעונים של רוזנפלד בנושא זה התבררו כלא נכונים. בסעיף 57 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים נכתב במפורש כי אסור להתנות ביטוח בקניית מוצר אחר.

הפתרון של ח"כ זוהר: למנוע תחרות

הצעת החוק של ח"כ זוהר, אם תעבור, תמנע את כניסתה של "מקס" לשוק. הסעיף אותו מבקש ח"כ זוהר לתקן מציין כי הממונה על שוק ההון לא יכול לתת רישיון סוכן ביטוח למי שהוא יועץ השקעות או יועץ פנסיוני, אפילו אם יש בידיו 'רישיון הנפקה' – כלומר רישיון להנפיק כרטיסי אשראי. כך, חברת "מקס" או כל חברת אשראי אחרת לא תוכל להיכנס לשוק הביטוח.

ח"כ מיקי זוהר (מימין). הצעת החוק שלו עלולה למנוע את כניסתן של חברות האשראי לשוק הביטוח

סעיף 26 (ג) בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), אותו ח"כ זוהר מבקש לתקן

ח"כ זוהר נימק את ההצעה בכך שהיא מגנה על העצמאים והעסקים הקטנים:"החלטתו חסרת האחריות של משה ברקת מסכנת את ענף הביטוח ופוגעת בעסקים קטנים בזמן משבר הקורונה", כתב ח"כ זוהר בחשבון הטוויטר שלו: "אני קורא לחברות האשראי שלא להיערך לכניסתן לשוק ולהימנע מהוצאות".

מדובר באבסורד – מדוע האינטרס של סוכני הביטוח עולה כל האינטרס של כלל הציבור הישראלי לחיים זולים יותר? הוזלה של ההוצאה על הביטוח תקל את יוקר המחיה, על כך מסכימים כל הגורמים המקצועיים בממשלה: רשות שוק ההון, רשות התחרות, בנק ישראל ואגף התקציבים במשרד האוצר.

ח"כ זוהר פעל באמצעים כוחניים במיוחד כדי להגן על הצעת החוק שלו. שר האוצר ישראל כ"ץ התנגד להצעת החוק של זוהר, מפני שהיא פוגעת בתחרות בשוק הביטוח. בתגובה, חבר הכנסת זוהר איים לעכב את קידום החוק של כ"ץ לעידוד התעסוקה בכלל המשק – חוק שנועד לתמרץ מעסיקים כדי שיחזירו עובדים לעבודתם אחרי שהוצאו לחל"ת עקב הקורונה. בסופו של דבר רה"מ נתניהו התערב בעניין והרוחות נרגעו.

המשמעות ברורה: חבר הכנסת זוהר היה מוכן להשתמש בכוחו בתוקף היותו יו"ר הקואליציה לעכב חוק שיועיל לכלל המשק  כדי להגן על 1,000 סוכני ביטוח מתפקדי ליכוד.

איך זה משפיע עליך

  1. אנחנו משלמים לח"כ מיקי זוהר משכורת, אבל הוא פועל נגדנו. זוהר הציע חוק שנועד להגן על קבוצה קטנה של כמה אלפי סוכני ביטוח – על חשבונך, אולי כי הם מתפקדי ליכוד. ח"כ זוהר, שכולנו משלמים לו משכורת, לא עובד בשבילנו, אלא עבור קבוצות הלחץ. ההצעה שלו עלולה לגרום לכך שכולנו נשלם בכל חודש יותר על הביטוח שלנו ונקבל שירות פחות טוב ופחות מותאם אישית. זוהר פועל בניגוד לדעתו של הממונה על שוק ההון, בניגוד לדעת רשות התחרות ולאגף התקציבים באוצר. 
  2. אפקט מצנן על עבודתם החשובה של הרגולטורים: הממונה על שוק ההון ד"ר משה ברקת פועל עבור הציבור – הוא יוצא לרפורמה משמעותית בשוק הביטוח – אך שורה של ח"כים בנוסף לזוהר התבטאו גם הם נגד הרפורמה בוועדת הכספים וניסו לעקוף את עבודתו. הדבר יצנן את  עבודתם של הרגולטורים שעלולים לוותר מראש על רפורמות משמעותיות שיטיבו עם הציבור. 

מה עושים כדי לתקן את המצב?:

  1. הצעת החוק של זוהר עתידה להגיע לוועדת השרים לחקיקה בשבועות הקרובים. שר האוצר ישראל כ"ץ כבר הודיע שיתנגד, ואנחנו נעמוד על המשמר כדי שהצעת החוק של זוהר לא תעבור.
  2. עלינו לזכור ולהזכיר לציבור שמיקי זוהר הוא ח"כ שפועל נגד הציבור ולטובת קבוצת אינטרס קטנה כדי להרתיע חברי כנסת אחרים מלפעול באופן הזה. לשם כך יצרנו את הווידאו הבא. צפו ובצעו את הפעולה שמוצעת בסופו:

תגובת חבר הכנסת מיקי זוהר:

"הצעת החוק של חבר הכנסת זוהר נועדה למנוע מהלך דורסני של הממונה על שוק ההון משה ברקת, שאישר את כניסת חברות אשראי לענף הביטוח, המהלך הזה צפוי לפגוע בענף סוכני הביטוח המעסיק עשרות אלפי עובדים.
כניסת חברות האשראי לענף הביטוח תוביל לתחרות בלתי הוגנת. המהלך מתעלם מהרגולציה המחמירה החלה על דורשי רישיון לעסוק בביטוח ומצריכה אותם להקים חברת ביטוח מורשית על מנת לעסוק בענף זה.
בנוסף, לחברות האשראי יש מאגר עצום של מידע פיננסיצהכולל מידע על הרגלי הצריכה של הלקוחות, מה שעלול ליצור חוסר שוויון ביניהן לבין חברות הביטוח הקיימות. באם חברות האשראי מבקשות להיכנס לענף הביטוח, אזי תתכבדנה להקים חברות ביטוח, על כלל הרגולציה המשתמעת מכך, כדי להציע לציבור מוצרי ביטוח במחיר הזול ביותר, שהרי זו תמציתה של תחרות אמיתית בענף.

כל עוד מחיר הפוליסה נקבע על ידי חברות הביטוח, הרי שאין בכניסת חברות האשראי לשוק הביטוח שום הטבה לציבור.
ח"כ זוהר תומך בתחרות הוגנת ולא כזו שזורה חול בעיני הציבור. ח"כ זוהר עובד מבוקר עד ליל כאשר טובת הציבור לנגד עיניו ואינו מונחה על ידי שום עיקרון אחר. ולראיה החוק שהוגש על ידו בימים האחרונים שנועד למנוע מצב שבו אזרחי ישראל יצטרכו לשלם עבור צפייה בשידורי ספורט מרכזיים".

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

השר פרץ יכריע: האם לבלום את התחרות בשוק המלט?

מונופול המלט "נשר" חטף מכה השבוע, כשוועדה במשרד הכלכלה סירבה לבקשתו להטיל מס על יבואנים מטורקיה ומיוון. עכשיו ההחלטה עוברת לידי השר החדש, עמיר פרץ. על הפרק: טענת "נשר" לקריסה כלכלית ופגיעה בתעשייה המקומית. וגם: איך תשפיע ההחלטה הגורלית על סיקור ערוץ 13, שבעליו מחזיק גם ב"נשר"?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

שר הכלכלה החדש עמיר פרץ צפוי להכריע בשבועיים הקרובים האם להטיל מס כבד על ייבוא מלט כדי להגן על חברת "נשר". ההחלטה מועברת אליו לאחר ש"ועדת ההיטלים" במשרדו הכריעה בנושא, ופסקה שאין צורך בהטלת המס ובצמצום התחרות. אחרי פרץ יגיע תורם של שר האוצר וועדת הכספים להכריע סופית.

מלט. עלייה במחירו עלול להוביל לייקור מחירי הדיור (צילום: עבד רחים, פלאש 90)

בעקבות בקשתה של "נשר", משרד הכלכלה בחן האם להטיל מס בגובה 30% על ייבוא מלט. זאת, לאור חשש של "נשר" כי חברות ישראליות לייבוא מלט מטורקיה ומיוון עלולות להציף את השוק ולהביא לסגירתה. על פי בדיקה שערך הממונה על הסחר ממשרד הכלכלה דני טל, נשר אכן מצויה בסכנת סגירה של חלק ממפעליה וסבלה מהפסדים בתקופה האחרונה עקב יבוא זול. 

לאחר מאבק ציבורי ודיונים חוזרים, ועדת ההיטלים החליטה שאין צורך להטיל מס חריג על ייבוא המלט. התחנה הבאה בתור: החלטתו של שר הכלכלה הנכנס, עמיר פרץ.

איך משפיעה ההחלטה על יוקר המחיה? המס המיוחד, שנקרא בשם המרדים "היטל היצף", יכול ללמד לא מעט על איך המערכת הכלכלית שלנו פועלת. הטלתו עלולה לגרום לייקור מחירי הדיור והתשתיות. לפי רשות התחרות, אם הממשלה תחליט להטילו, נשלם כולנו 350 מיליון שקלים בכל שנה על מלט יקר יותר. 

מנגד, במצב הנוכחי חברת "נשר" טוענת שסגירת מפעליה בעקבות הפסדים תותיר את מדינת ישראל ללא ייצור מקומי של מלט. מצב זה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ואף להוביל לעליית מחירי המלט, כך לפי בדיקת הממונה על הסחר ממשרד הכלכלה. 

עמיר פרץ שר הכלכלה. ההחלטה על הטלת המס עוברת אליו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

ברקע הדברים, ההחלטה הרגישה מהבהבת באור אזהרה מסוג שונה: השפעה על הסיקור בערוץ 13, שבעליו, לן בלווטניק, שולט גם בחברת המלט "נשר".

הכתבה הנוכחית היא חלק מסיקור תחום "יוקר המחיה", אותו בחרו יותר מ-3,000 המו"לים והמו"ליות שמממנים את שקוף. הצטרפו וקבעו את תחום הסיקור הבא.

מונופול ותיק וכוחני

חברת נשר היא מונופול ותיק בשוק המלט בישראל. היא החברה היחידה שמייצרת מלט בארץ, למעט מפעל הר-טוב הקטן ממנה בהרבה. לנשר היסטוריה כמונופול בעייתי וכוחני: בדו"ח של הכנסת, הסוקר את שוק המלט בישראל מ-2006, נכתב כי החברה פעלה אז בדרכים כוחניות כדי לבסס את מעמדה כמונופול. 

"נשר נלחמה ביבוא על אף התחייבותה במרס 1992 שלא להפריע לניסיונות פתיחת השוק לתחרות", נכתב בדו"ח. "הכוחניות של נשר התבטאה באיומים על לקוחות לבל יעזו לרכוש מלט מיבואנים קטנים; לקוחות שרכשו מלט מיבואנים נתקלו בקשיים ובעיכובים מצד נשר".

אחת המסקנות של דו"ח הכנסת מ-2006 היא שיש "לשכלל" את שוק המלט ולהפוך אותו לתחרותי יותר, שכן מונופול נשר הביא אז למחירי מלט גבוהים בישראל בהשוואה לשאר מדינות העולם. 

היום המצב שונה: נשר היא אמנם היצרנית היחידה של מלט בישראל, אך לאחר שינוי מדיניות הממשלה בנושא נתח השוק שלה ירד. ע"פ דוח הממונה על הסחר ממשרד הכלכלה, עד 2014 נשר חלשה על לא פחות מ-70-90% משוק המלט הישראלי, אך היום היא עומדת על נתח שוק של 45-50%. 

לצד נשר מתנהלות מספר חברות ישראליות לייבוא של מלט, המייבאות אותו מיוון ומטורקיה. לדברי רשות התחרות מחירי המלט ירדו ב-20% מאז 2014, השנה בה שוק המלט נפתח לתחרות. 

המתנגדים לייבוא מלט טוענים שהוא ייפגע בתעשייה ובביטחון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הטענה של חברת נשר ומפעל "הר-טוב" היא שיבואניות המלט מייבאות אותו במחיר זול מדי, שלא יאפשר להן לשרוד. לכן הגישו תלונה לממונה על הסחר במשרד הכלכלה. הממונה על הסחר דני טל בדק אותה לפני שנתיים ומצא כי יש להטיל את מס "היטל היצף" גם אז. אך שר הכלכלה דאז, אלי כהן, החליט להקפיא החלטה זו ולהטיל מס מינימלי בגובה 0.25% על המלט המיובא. הוא הורה לממונה לחזור לבדוק את מהי השפעת ההיטל על שוק המלט ואת הצורך בהיטל גבוה יותר בהמשך.

כך עשה טל. הוא ערך בדיקה נוספת, והגיע שוב למסקנה שהמחירים של המלט המיובא אכן זולים מידי, "מחירי היצף", שגורמים להצפה בסחורה ומכאן לנזק לתעשיית המלט המקומית. לכן החליט להמליץ להטיל "היטל היצף" בגובה 30% על המלט המיובא, כדי לייקר אותו באופן מלאכותי וכך לעזור לתעשייה המקומית לשרוד.

מה זה היצף ומה זה היטל היצף?

היצף מתקיים כאשר חברה מחו"ל מייצאת מוצר למדינה כלשהי במחיר נמוך מאוד, לעיתים אף נמוך ממחיר הייצור. זאת, כדי לנסות לחדור לשוק או כדי להשתלט על השוק. 

היצף עלול לגרום לכך שהייצור המקומי של המוצר במדינה לא מצליח לעמוד בתחרות מול היבוא הזול, ומתמוטט. כך היצואן מצליח להשתלט על השוק המקומי, וכשהוא הופך לשחק היחיד בשוק – ביכולתו למכור את המוצר באיזה מחיר שירצה, ללא תחרות.

היצף נתפס כתחרות לא הוגנת, ולכן ארגון הסחר הבינלאומי קבע דרכים להתמודד איתו. אחת מהן, היא להטיל "היטל היצף", מס גבוה באופן חריג שנועד לחסום את הייבוא. נציין כי יבוא במחירי היצף הוא חוקי ואין חובה להטיל את המס הגבוה. 

בעזרת ההיטל המדינה מייצרת מצב שבו עלות המוצר המיובא עולה והתחרות בשוק פוחתת. על פי "חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, תשנ"א-1991", יצרנים מקומיים שחולשים על אחוז גבוה מהשוק (למעלה מ-25%), רשאים להגיש לממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה תלונה נגד יבואנים זרים בשל יבוא מוצר ב"מחירי היצף", הגורמים נזק לתעשייה מקומית.​

בהתאם לחוק היטלי סחר, זה התהליך מרגע הגשת התלונה ועד להטלת ההיטל:

    1. הגשת תלונה
    2. חקירה ובדיקה של הממונה על הסחר מצד משרד הכלכלה: האם יש היצף? האם נגרם נזק לעשייה המקומית? (לוקח בין שנה לשנתיים)
    3. הגשת הממצאים לוועדה המייעצת
    4. המלצת הוועדה המייעצת לשר הכלכלה
    5. החלטת שר הכלכלה – עליו להחליט האם להטיל היטל היצף ואם כן, באיזה שיעור ובאילו תנאים
    6. אישור של שר האוצר
    7. אישור של ועדת הכספים של הכנסת

מדוע למדינה יש אינטרס להגן על חברת נשר מפני סגירה? 

מלט נחשב בישראל למוצר חיוני, לכן למדינה יש אינטרס לייצרו באופן עצמאי ולא לסמוך רק על מלט מיובא, זאת משיקולי ביטחון. לדוגמה, אם ישראל לא תייצר מלט בעצמה ותסמוך רק על מלט המיובא למשל מטורקיה, ולפתע היחסים בין טורקיה לישראל יהפכו בעייתיים – ישראל עלולה להישאר ללא מלט, המשמש לבנייה של בניינים, כבישים, ועוד.

בנוסף, לדברי הממונה על הסחר דני טל, אם לא יהיו לישראל מפעלי מלט משלה – היא תיאלץ להסתמך רק על מחירי היבוא מחו"ל. היבואניות עלולות להשתלט על שוק המלט בישראל, מה שיביא לעליית מחירים.

"יש להגן על התעשייה ועל המשק לטווח ארוך מפני התמוטטות התעשייה המקומית ועליית מחירים במשק בטווח הארוך, שעלול להיוותר ללא תעשיית עוגן ובתלות במחירי יבוא", כתב הממונה על התחרות דני טל בממצאי הבחינה שלו.

לפי רשות התחרות, הטלת מס תייקר את ההוצאה על מלט ב-350 מיליון שקלים לשנה

אך יש מחלוקת בנושא: רשות התחרות טוענת כי המס יהיה הרסני לשוק, יעלה את יוקר המחיה וייקר את ההוצאה על מלט בכל שנה בכ-350 מיליון שקלים.

לדברי הרשות, הגנה על נשר בעזרת המס החריג תחזק את המעמד שלה כמונופול ותביא לעליית מחירים, שתחזיר את מחירי המלט לשיעורם לפני פתיחת השוק לתחרות: יקרים יותר ב-20%. הרשות גם טוענת שיבואני המלט יפסיקו לייבא עקב ההיטל, או שלחילופין יתחילו לייבא במחיר יקר יותר – שיתגלגל לצרכנים. 

  • לקריאת חוות הדעת המלאה של רשות התחרות: לחצו כאן
  • לקריאת חוות הדעת של דני טל, הממונה על הסחר ממשרד הכלכלה: לחצו כאן

ברשות התחרות גם טענו כי ישנו "ספק ממשי אם הטלת ההיטל תועיל למשק המקומי". כלומר, הם לא מקבלים את החשש הביטחוני והחשש לנפילתו של המונופול נשר.

יש לציין כי הייחוד של חברת נשר הוא הייצור העצמי. אחד ממרכיבי היסוד של המלט הוא החומר "קלינקר", אותו חברת נשר מייצרת בעצמה. לדברי רשות התחרות, ייתכן שיהיה לה יותר משתלם לייבא את הקלינקר ולא תרצה להמשיך לייצרו בישראל. לכן, יכול להיות שהטלת המס, שמטרתה להגן על נשר כיצרנית מקומית – תתגלה כחסרת משמעות, ורק תפגע בתחרות.

האם נשר בכלל עומדת בפני סגירה? לא בטוח

לפי בדיקתו של הממונה על הסחר במשרד הכלכלה, דני טל, בשנה האחרונה מצבה הכלכלי של "נשר" מדרדר והחברה נקלעה להפסדים. הוא אף הזהיר מפני אפשרות שהחברה תסגור את מפעל המלט ברמלה, שהוא מתקן הייצור היחיד למלט מקומי. 

מיכל הלפרין הממונה על רשות התחרות. "בעלי השליטה עצמם חושבים שנשר רווחית"

אך יש מי שטוענים שנשר כלל לא עומדת בפני סגירה, ושהנתונים שהציגה החברה לממונה טל אינם אובייקטיבים. טענה זו מסתמכת על העובדה שחברת "כלל תעשיות", הבעלים של נשר, גייסה אג"ח לאחרונה. המשמעות היא שהחברה הציגה למשקיעים פוטנציאלים תמונה אחרת, יפה יותר, על מצבה הכלכלי של חברת "נשר". "דומה כי בעלי השליטה בנשר עצמם סבורים כי נשר רווחית וצפויה להישאר כזו גם בשנים הקרובות", כך לפי רשות התחרות.

פרסום של דה מרקר מהעת האחרונה אישר את הדברים. נכתב כי על פי נתונים שהוצגו למשקיעים, חברת "משאב" – חברת בת של "כלל תעשיות", המחזיקה ב"נשר" – הרוויחה בשנה שעברה מעל ל-100 מיליון שקל, והרווחיות שלה צפויה להשתפר בשנים הקרובות.

 

הרווח התפעולי של משאב במחצית הראשונה של 2019 הסתכם ב-152 מיליון שקל – יותר מהרווח התפעולי בכל שנת 2018, שהסתכם ב-133 מיליון שקל בלבד.

לטענת משרד הכלכלה, גם סגירת חברת נשר תוביל לעליית מחירי הדיור והבנייה (צילום שי יחזקאל)

זאת ועוד, לפי עמותת "צדק פיננסי", הממונה דני טל הסתפק רק בנתונים שסיפקה "נשר", והיה עליו לבקש לעיין במסמכים בלתי תלויים. "במהלך תקופת הבדיקה של הממונה, נשר הפסיקה לדווח לבורסה ולכן לציבור אין דרך לאמת את הנתונים שהיא מסרה לממונה", טען אמיר זלאייט, רכז רגולציה בעמותה.

"במקביל, היא גייסה 650 מיליון שקל מהגופים המוסדיים, אותם היא אמורה להחזיר באמצעות הרווחים מהפעילות שלה. צירוף הגורמים הללו מחייב שלא להסתפק בנתונים שנשר מסרה לצורך קבלת הטבה מהמדינה, אלא בנתונים אובייקטיביים שנמסרו באותו פרק זמן למטרות אחרות".

מחברת נשר טרם החליט לגבי הצורך בהיטל היצף. לדבריהם אסור היה לו לסמוך על הנתונים שהוגשו לו מחברת נשר. "צדק פיננסי" דורשים לחשוף את הנתונים שהציגה חברת "משאב" למתעניינים בהשקעה באיגרות החוב שלה.

"צדק פיננסי" מפנים בחוות הדעת להחלטת ממשלה מ-2013 בנושא היטלי סחר שמחזקת את טענתם, ובה נכתב כי: "אם ניתן להרחיב את היריעה אין להסתפק אך ורק במידע שסיפק המתלונן".

צוות "צדק פיננסי"

הון-שלטון-עיתון

הסיפור על נשר והיטל ההיצף הופך להיות מעניין במיוחד כשמסתכלים עליו מנקודת המבט של הון-שלטון-עיתון: לן בלווטניק, הבעלים של ערוץ 13, שולט גם ב"כלל תעשיות". חברת הבת של כלל תעשיות היא "משאב", ולה חברת בת נוספת: "נשר". 

בלוונטיק מרכז בידיו כח עצום: הוא מחזיק ביד אחת במונופול נשר המייצר מוצר חיוני למדינת ישראל, וגם את אחד מערוצי השידור הנצפים ביותר במדינה. לאחר פרשות 2000 ו-4000, לא ניתן שלא לתהות: האם בלווטניק מנסה להטות את הסיקור בערוץ 13 לכיוון מסוים כדי לנסות לקבל הטבות מהמדינה עבור חברת המלט שלו?

לן בלווטניק, בעל השליטה בערוץ 13 ובנשר. האם האינטרס ישפיע על אופן הסיקור?

לאחרונה מתחוללת מלחמה בין עיתונאי רשת 13 להנהלת הערוץ, שנמצא בבעיה כלכלית. הסכסוך הגיע לשיא כאשר לאחרונה רשת 13 ניסתה למנוע מעיתונאי הערוץ לסקר בהרחבה את פתיחת משפט נתניהו. הרשת דרשה מהאולפנים שהמשפט ישודר ללא כל פרשנות עיתונאים. עיתונאי 13 התרעמו על כך, עתרו לבג"ץ, וההחלטה בוטלה בסופו של דבר.

נציין כי ב-2017 נחקר בלווטניק בלונדון בקשר לתיק 1000. לפי עדות בלווטניק, רכישת ערוץ 10 נעשתה לבקשת נתניהו. על פי החשד, קבלת הצעת המחיר הגבוהה של בלווטניק אפשרה העברת סכומי כסף לבעלי המניות בערוץ – בניהם ארנון מילצ'ן, שזה היה תגמולו על המתנות לרה"מ נתניהו. חשד זה נותר ללא ביסוס וכתב האישום בפרשת 1000 אינו מזכיר חשד זה.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?)

  1. עליית מחירים. במידה ויוחלט להטיל מס כבד בשם "היטל היצף" על ייבוא מלט, התחרות בשוק המלט והשווקים הנלווים כמו בטון – תצטמצם, מה שיובל לעליית מחירים. מלט ובטון משמשים לבניית בניינים ולכן צופה רשות התחרות עלייה במחירי הדיור. בנוסף, מדינת ישראל היא צרכנית מלט בעצמה מפני שהוא משמש לבניית תשתיות, כמו כבישים, ולכן חלק ההוצאה הציבורית על מלט עתידה לעלות גם כן. זאת אומרת – יותר כסף מכספי המיסים שלך יגיע לחברת "נשר" אם המדינה תבחר להגן עליה.
  2. פגיעה בתעשייה המקומית. במידה ויוחלט לא להטיל היטל היצף (כפי שהמליצה ועדת ההיטלים), אין לדעת מה יהיה עתידה של חברת "נשר" ושל הייצור המקומי של מלט. החשש הוא שבמידה וחברת "נשר" לא תוכל לעמוד בתחרות מול היבואניות, היא תיאלץ להפסיק לייצר מלט בעצמה ותתחיל לייבא אותו או אף להפסיק לפעול.
  3. יש הטוענים שהסתמכות על יבוא מלט בלבד מהווה סכנה לישראל מבחינה ביטחונית, שכן המלט מיבוא למשל מטורקיה, שהיא מדינה שהיחסים של ישראל איתה אינם יציבים. כלומר, המדינה עלולה להשאר במצב חירום כלשהו ללא מלט כלל וללא אפשרות לבנות או לתקן תשתיות ודירות שבהן כולנו משתמשים באופן יומיומי. טענה נוספת שהעלה הממונה על הסחר דני טל בהקשר זה היא שבמידה ולא יהיה יצור מקומי של מלט – ישראל תישאר תלויה במחירי היבוא של המלט. הדבר עלול לגרום למדינות המייצאות לישראל להעלות את מחירי המלט, מה שיוביל לעלייה במחירי הדיור.

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן?): אנחנו ב"שקוף" נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא היטל ההיצף על המלט.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

מוצרי קוסמטיקה בדרך להוזלה משמעותית במחיר – רפורמה חשובה של משרד הבריאות

משרד הבריאות פרסם טיוטה לרפורמה הצפויה להוביל להוזלה של בשמים, קרמים ומוצרי קוסמטיקה לכולנו. הרפורמה תכלול שורת הקלות על ייבוא מקביל, תגביר את התחרות, ותוזיל מחירים בצורה משמעותית. נציג הייבואים הרשמיים: "ישראל תהפוך לפח זבל של מוצרים מכל העולם" / טור דעה אורח

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| טור דעה אורח: טום קרגנבילד, כלכלה קלה |

לפני שבועיים, משרד הבריאות פרסם טיוטה המגדירה מחדש את הרגולציה הנדרשת לייבוא מקביל של תמרוקים (בשפה פשוטה: בשמים, קרמים וקוסמטיקה). החלק החשוב במסמך, הוא המעבר למדיניות של בקרה עצמית, שמחד מקלה על היבואנים להשיג אישור למכירת תמרוקים, ומאידך מטילה יותר אחריות על נזק ורשלנות. 

על פי הטיוטה לרפורמה החדשה שפורסמה לציבור, במקום שמשרד הבריאות יבדוק ויאשר כל בושם שנכנס לישראל, כל עסק יוכל להפוך ליבואן מקביל ולייבא בקלות תמרוקים, בתנאי שהם עומדים בתקינה ונמכרים באיחוד האירופאי, ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, שוויץ, נורבגיה, איסלנד, יפן או ישראל. במקביל, יבואן שיהיה הראשון לייבא מוצר חדש, יצטרך לייצר תיק לכל תמרוק שאותו הם רוצים למכור אך גם במקרה זה, במידה וקיים תיק כזה במדינה אחרת וניתן להוכיח שהוא עומד בתקינה, היצרן יהיה פטור מהצורך לייצר את התיק בעצמו. 

 

המשמעות של הרפורמה עצומה – לראשונה ניתן יהיה לפתוח את השוק לתחרות בזכות יבוא מקביל. בנוסף, משרד הבריאות יפסיק להיות צוואר הבקבוק, והחברות יוכלו להתמקד בפעילות העסקית שלהם, זאת שבזכותה אנחנו נקבל מגוון רחב יותר של מוצרים במחיר נמוך יותר. במילים אחרות, במקום שחברות יצטרכו לרדוף אחרי נציגי משרד הבריאות, להמתין לאישורים ולהשהות את כל הפעילות העסקית עד אשר יקבלו אישור מפורש, כעת – כל עוד שהחברה עומדת בדרישות מוגדרות מראש – היא יכולה להתחיל לפעול.

חשוב להדגיש שהרפורמה לא מבטלת את הרגולציה, אלא הופכת אותה לחכמה יותר. משרד הבריאות עדיין מנסה לאזן בין שמירה על בטחון הציבור ומניעה של נזק אל מול השבתה של פעילות עסקית שיוצרת מחירים גבוהים הפוגעים בצרכנים. 

"ישראל תהפוך לפח זבל של מוצרים מכל העולם"

במקביל לפרסום הטיוטה של משרד הבריאות, כתבה מאת אורנה יפת בכלכליסט הציגה גם את עמדת נציג היבואנים הרשמיים באיגוד לשכות הסחר, ראובן בילט. על פי בילט, אנו צפויים לעמוד מול קטסטרופה: "לפי התקנות החדשות של הרפורמה, יהיה מותר להביא מוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה מכל מקום בעולם. אז המחירים יהיו נמוכים, אבל בחסות שר הכלכלה תהפוך ישראל לפח הזבל של מוצרים מכל העולם. אם חושבים שאין סכנה לבריאות במוצרים מיבוא מקביל, אז שלא ידרשו מאיתנו את כל המסמכים ומידע על הנוסחאות. אם נקבל פטור — המחירים יירדו".

קשה להתעלם מהדמגוגיה בדבריו של בילט: האם הוא רוצה לטעון שכל מדינות אירופה מייבאות מוצרים נחותים המסכנות את ציבור אזרחיהן? בעיניי, אמירה זו, לצד אמירות נוספות בכתבה, ממחישות בצורה נהדרת איך במקרים רבים רגולציה שנוצרת מכוונות טובות – משרתת את העסקים הגדולים והחזקים בשוק ומצמצמת תחרות. במקום לעזור לצרכנים, היא דווקא יוצרת הגנה בצורה של חסמי כניסה, המונעת מחברות קטנות להתחרות בגדולות.

לצד זאת, היבואנים מעלים נקודה חשובה: משרד הבריאות שומר על אגרה גבוהה עבור טיפול בתיק של כל תמרוק. בהתחשב בכך שלא כל תמרוק דורש בדיקה מעמיקה ואישורים פרטניים, במיוחד כשיש כבר אישור מכירה ממדינות מקובלות, יכול להיות שיש מקום להקל במחיר האגרה ולא להמשיך לדרוש סכומים גבוהים לאישור כל מוצר חדש.

טענה נוספת שבילט מעלה, נוגעת לפער המיסוי במע"מ שמעניק פטור להזמנת מוצרים באינטרנט עד 75 דולר, אבל דורש מס מלא מהעסקים בישראל מהשקל הראשון. מצד אחד, אין ספק שהפטור תורם לצרכנים הישראלים ומוזיל את המוצרים שאנחנו מזמינים באינטרנט. מצד שני, הוא אכן מקשה על יבואנים מקומיים להתחרות במחירים בחו"ל. 

בניהול של מערכות מס, יש חשיבות גדולה למדיניות מס שוויונית שלא יוצרת עיוותים ואין ספק שבמצב הנוכחי, מצב שבו כולנו כבר רגילים לקנות באינטרנט, לפער במע"מ יש משמעות שלילית על העסקים המקומיים ונקודת הפתיחה שלהם פחות טובה מזו של מקביליהם בחו"ל. עם זאת, חשוב לזכור שבכל הנוגע לקוסמטיקה ובשמים, לחוויית הקניות הפיזית יש יתרונות בולטים – אפשר להריח את הבושם, לנסות את האיפור או למדוד את הבגדים. בנוסף, לקניה מיידית ללא המתנה של מספר שבועות יש יתרונות משלה. 

קשה לומר אם היתרונות מצמצמים לחלוטין את הנזק מפער המע"מ. בהתחשב בכך שהרבה לקוחות ממשיכים לקנות איפור ובשמים בארץ, לדעתי, לא מדובר בפער ששובר את השוק הישראלי וסביר להניח שביטול הפטור ממע"מ ישפיע לרעה על הצרכנים. עם זאת, בהסתכלות על העיוות שנוצר כלפי עסקים מקומיים, היה עדיף מלכתחילה לא לייצר את פער המיסוי ולהקל במע"מ באופן אחיד.

בשורה התחתונה, נראה שהרפורמה החדשה של משרד הבריאות צפויה לעשות עבודה מצוינת וחשובה. התכנית החדשה מאזנת בין שמירה על בריאות הציבור לבין הורדת יוקר המחיה והגברת התחרות בשוק. 

ועדין,חשוב לזכור: כל עוד אין כנסת מתפקדת, הוועדות לא מתכנסות, וכך גם הוועדה שתפקידה לדון ברפורמה. עד שלא תוקם ממשלה, הרפורמה לא תתקדם, וגם לא ניתן להבטיח שהיא בכלל תקודם על ידי הממשלה הבאה.

טום קרגנבילד כותב ומנהל את "כלכלה קלה" – עמוד פייסבוק ואתר אינטרנט שנוצרו במטרה להנגיש ידע כלכלי בשפה פשוטה, תוך התייחסות לאירועים אקטואליים, במטרה לתת לאזרחים כלים להבין טוב יותר את העולם הכלכלי.

כל מה שרציתן לדעת על דירוג האשראי החדש

בנק ישראל השיק לראשונה מערכת דירוג אשראי לאזרחי ישראל. איך זה עובד? בנק ישראל אוסף מאגר נתונים, מעביר אותו ל'לשכות אשראי' שקובעות את הדירוג האישי שלנו על פי נוסחאות משלהן. היתרון: נוכל להיעזר בדירוג במו"מ על גובה הריבית שנשלם מול נותני האשראי שלנו. האם מאגר הנתונים מאובטח? האם הדירוג ייפגע בשכבות המוחלשות? כל התשובות בכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

בחודש אפריל נכנסה לשימוש מערכת דירוג האשראי בישראל – דבר שמשפיע כל כולנו. בשל חשיבות הנושא והעובדה ששיטת דירוג האשראי אינה מוכרת למרבית הישראלים, ביקשנו מכם ומכן להעביר לנו שאלות בנושא מערכת דירוג האשראי. לאחר מכן יזמנו שיתוף פעולה ראשון עם המומחים של בנק ישראל, שהתגייסו להסביר ולענות על השאלות. בסיוע עמותת "צדק פיננסי" ערכנו, הוספנו מידע והנגשנו את התשובות שרלוונטיות לכל אחד ואחת מאיתנו. יש לך שאלה נוספת? מחשבה? הסתייגות? שתפו אותנו!

מה זה בכלל דירוג אשראי?

עד לפני זמן קצר, אם רצינו לקבל אשראי – כלומר הלוואה – מהבנקים או מחברות מסחריות, לא יכולנו להציג מידע מלא על מצבנו הכלכלי. למשל אילו הלוואות לקחנו בעבר, והאם החזרנו אותן בזמן. 

בשל כך, הגוף היחיד שבאמת ידע מה המצב שלנו היה הבנק שלנו. שאר הגופים שמעניקים הלוואות נאלצו להמר על הסיכוי שנעמוד בהחזרי ההלוואה. במצב הזה כלל הלווים, לרבות האמינים ובעלי יכולת ההחזר הגבוהה, שילמו, לעתים, ריבית גבוהה יחסית כ"תוספת סיכון" לגורם המלווה, שהיה צריך לקחת שולי בטחון נוספים מפני הסיכון של הלוואות שלא יוחזרו. לא הייתה לאנשים "לא-מחוברים' אפשרות להתמקח על הריבית, מפני שרק הבנק שהחשבון שלנו נוהל בו יכול היה לדעת איזה סוג לווים אנחנו.

מאגר נתוני האשראי שואף, בין השאר, לתקן את העיוות הזה. הוא יאפשר לכל נותן אשראי לבחון את ההתנהלות הכלכלית שלנו בעבר. כך נוכל להתמקח עם כל הגופים המעניקים הלוואות ואולי לקבל את ההצעה הטובה ביותר. עם זאת, רבים העלו חשש שדירוג האשראי יפגע בשכבות המוחלשות. בנק ישראל סבור שלא כך הדבר (פירוט בהמשך). 

את המאגר הקים בנק ישראל, והוא גם מתחזק אותו. המידע המרוכז בו מועבר ללשכות אשראי, שהן גופים שקיבלו רישיון מבנק ישראל להפיק דירוגי אשראי על סמך הנתונים, לפי אלגוריתמים ייעודיים שפיתחו. דירוג האשראי שלנו יקבע איזו ריבית יציעו לנו בעבור האשראי וכאמור יאפשר לנו להתמקח על גובהה עם נותני האשראי. 

חשוב לציין שכל לשכת אשראי יכולה לבנות מודל דירוג עצמאי, וכך ייתכן שהדירוג של אותו משק בית יהיה שונה בכל לשכה, על אף שהנתונים שיתקבלו מבנק ישראל זהים.

קביעת דירוג האשראי ותפקידיו 

כיצד נקבע דירוג האשראי שלי? האם יש חשיבות בדירוג לכרטיסי אשראי שברשותי ולשימוש בהם? ולמשכנתאות, הלוואות אחרות, גובה המשכורת והנכסים שברשותי?

דירוג אשראי הוא שיטת להערכת יכולתם של לקוח או לקוחה להחזיר את ההתחייבויות שלקחו בזמן. הדירוג מבוסס על מודל סטטיסטי שפיתחו לשכות האשראי, המעריך מה ההסתברות שלקוחות יצליחו לשלם את חובותיהם על בסיס הנתונים שלהם. המידע המשפיע על הדירוג הוא רק זה שנאסף במערכת נתוני האשראי, כלומר: היקף המסגרות שניתנו ללקוחות בכרטיסי אשראי ובחשבון העו"ש ומידת ניצולן, היקף ההלוואות שניתנו להם (לרבות משכנתה) ועמידה בתשלומי ההחזר. מודל הדירוג אינו מביא בחשבון את הנכסים, המשכורות וההכנסות של הלקוחות. 

האם משכנתה (שמוחזרת ללא פיגורים) מורידה את דירוג האשראי, או שהנכס המשועבד מנטרל אותה? 

באופן עקרוני הלוואה המשולמת כסדרה, בין שהיא מגובה בבטוחה ובין שלא, היא גורם המשפיע לחיוב על הדירוג, שכן היא מעידה על עמידה בהתחייבויות. עם זאת, היקף גבוה של הלוואות (מינוף יתר) עשוי להשפיע באופן שלילי. האיזון בין שני ההיבטים הללו הוא חלק מהמודל המשמש בסיס לדירוג. 

לא לקחתי הלוואות בשנים האחרונות. כיצד יחושב דירוג האשראי שלי? האם הדירוג שלי יהיה נמוך יותר ממי שלקח הלוואות והחזיר אותן? הבנתי שבארצות הברית לוקחים הלוואות ללא צורך רק כדי להעלות את דירוג האשראי. 

אם אין לגבי לקוח או לקוחה נתוני אשראי – לא יהיה להם דירוג, שכן המודל של לשכות האשראי מחייבות התבססות על מידע מסוים. אולם כל משק בית צריך להתנהל באופן אחראי בהתאם לצרכיו, ובוודאי לא מומלץ לבקש אשראי רק כדי ליצור  דירוג.

לצד זאת, חשוב להבין שהיעדר דירוג אשראי לא בהכרח ייתרגם להרעה בתנאי האשראי. החלטה זו תהיה נתונה בידי נותני האשראי – הבנקים והחברות. נותני האשראי אינם מסתכלים רק על הדירוג אלא על התמונה הגדולה. אם מעולם לא לקחתם הלוואה אך יש לכם הכנסה קבועה, סביר להניח שתוכלו לקבל הלוואה בתנאים טובים – והתחרות שתיווצר בין נותני האשראי תוכל להועיל גם לכם.

בארצות הברית, ביטול של כרטיס אשראי (כלומר הורדת מסגרת האשראי הזמינה העומדת לרשות הלקוחות) יכולה לפגוע בדירוג האישי. האם זה יהיה ככה גם בישראל? 

לא בהכרח. לשכות האשראי יתייחסו להקטנת המסגרת ללקוחות בהתאם לנסיבות. ישנן נסיבות חיוביות להקטנת מסגרת אשראי- לדוגמה, לקוח שסיים להחזיר הלוואות ולא זקוק למסגרת אשראי גדולה. כל החלטה צריכה להיות בהתאם לנסיבות שבגללן שונתה מסגרת האשראי.

כיצד מערכת דירוג האשראי תשפר את מצבם של לקוחות הבנקים ואיך היא תתרום לתחרות? 

דירוג האשראי הוא מדד אובייקטיבי המבוסס על מודל סטטיסטי. המודל לא כולל נתונים דמוגרפיים או משתנים סובייקטיביים אחרים, ולכן יעבוד לטובת לקוחות אמינים ואחראים. בעת צורך בהלוואה הלקוחות יכולים להשתמש בדירוג האשראי לטובתם (בהנחה שהוא גבוה כמובן): לבדוק, להשוות, להתמקח ולנסות להשיג את תנאי האשראי המתאימים להם ביותר מכלל נותני האשראי בשוק. 

כיצד נראה המידע שנאגר במערכת כפי שנותן האשראי מקבל אותו? האם יש בו רק דירוג מספרי או מידע נוסף?

מערכת נתוני האשראי מעבירה ללשכות האשראי נתונים במבנה XML (פורמט נתונים שאינו קריא לאזרחים מן השורה). על בסיס נתונים אלו כל לשכה יוצרת דו"ח אשראי המועבר לנותני האשראי בכפוף לבקשת הלקוחות (וגם לכם, אם תבקשו). מבנה הדו"ח הוא מוצר של הלשכה, ולכל לשכה עשוי להיות מבנה שונה.

חשש מפגיעה אפשרית באוכלוסיות חלשות

כיצד ישפיע הדירוג החדש על הפערים החברתיים? יש חשש שהדירוג יקבע את המעמדות החברתיים ולא יאפשר מוביליות (ניידות) כלכלית בעבור אזרחים מאוכלוסיות חלשות. 

כאמור, הדירוג שמספקות לשכות האשראי אינו מביא בחשבון משתנים דמוגרפיים או משתני הכנסה ונכסים. הוא מבוסס בעיקר על מוסר התשלומים של הלקוחות, וכן על היקף וסוג ההתחייבויות שלהם, ועל כן לכל אחד ואחת יש פוטנציאל לקבל דירוג אשראי גבוה.

עם זאת, הגופים המסחריים, שהם נותני האשראי, עשויים לשקול מידע נוסף בבואם לקבוע את גובה הריבית או מתן הלוואה ללקוח.

כיצד ישפיע דירוג האשראי על אנשים שיש להם תיקים בהוצאה לפועל? האם פושטי רגל יוכלו לקבל הלוואה?  

נתונים המעידים על אי עמידה בפירעון התחייבויות בהחלט ישפיעו לשלילה על הדירוג. עם זאת, אם אדם הצליח לצמצם את התחייבויותיו או להסדיר אותן באופן המאפשר לו לפרוע אותן כסדרן, בהחלט תהיה לכך השפעה חיובית במאזן הכולל. נוסף על כך, כאמור הדירוג לא יהיה בהכרח הקריטריון היחיד בהחלטה של נותני אשראי אם לתת הלוואה ללקוחות – ואם כן, באילו תנאים.

אם לפני 20 שנה נקלעתי לקשיים כלכליים ולא החזרתי הלוואה, אך מאז נעמדתי על הרגליים ומשלם בזמן את כל ההתחייבויות שלי, האם הכתם ילווה אותי וישפיע על דירוג האשראי שלי? 

לא. דירוג האשראי מבוסס על מידע משלוש השנים האחרונות בלבד. 

אם שני אנשים לא החזירו הלוואה בזמן, אך אחד מהם הוא בעל תואר והבנק שלו הגיע איתו להסדר ואילו השני חסר השכלה והבנק החליט לנקוט נגדו הליכים – האם דירוג האשראי שלהם יהיה שונה? 

כאמור, הדירוג של לשכות האשראי אינו מביא בחשבון משתנה של רמת השכלה, אלא רק נתוני אשראי הנכללים במאגר של בנק ישראל. אך שוב נדגיש כי נותן האשראי עצמו (מי שילווה לכם את הכסף) עשוי לבסס את החלטתו על שיקולים נוספים, ובכלל זה תואר אקדמי, הכנסה קבועה, גיל ועוד.

פרטיות ושימוש בנתונים

איך אפשר לדעת מה דירוג האשראי שלי? 

הדירוג הוא מוצר של לשכת האשראי. אפשר לבקש את דירוג האשראי שלך מאחת הלשכות, והן רשאיות לחייב אותך בתשלום בגין שירות זה.

מי עוד חשוף לנתוני האשראי ולדירוג שלי? 

רק אנשים וגופים שאישרת להם במפורש לקבל את המידע יוכלו להיות חשופים למידע השמור במערכת.

איך מאפשרים גישה לצפייה בנתונים שלי? 

התשובה קשורה לשימוש הנדרש:

  • לשם בקשת הלוואה נדרשים הלקוחות לאשר לנותן האשראי הרלוונטי גישה לנתוניהם, כדי שיוכל לקבל מהלשכה את הנתונים מבנק ישראל.
  • לשם קבלת ייעוץ פיננסי בתחום האשראי, אפשר לפנות ללשכה ולבקש את הנתונים (כאמור, ייתכן שהלשכות יגבו על כך תשלום) או לפנות למיופה או מיופת כוח בתשלום שיעשו זאת.
  • לשם בירור המידע שנאסף על אודות מצבך הפיננסי, אפשר לפנות למערכת נתוני האשראי (באתר האינטרנט או באמצעות המוקד הטלפוני) ולקבל עדכון פעם אחת בשנה קלנדרית.

איך אפשר לבטל את שמירת הנתונים שלי ומה ההשלכות של הביטול?

זכותך להפסיק את איסוף נתוני האשראי שלך בכל עת, באמצעות פנייה למערכת נתוני האשראי, למעט כאשר יש הגבלה בחשבון הבנק בשל עדות לקשיים כלכליים והחזר הלוואות (ראו פירוט כאן).
חשוב לזכור כי הפסקת איסוף הנתונים גורמת גם למחיקת כל המידע שנאסף במערכות לשכות האשראי עד למועד בקשתך, לרבות מידע חיובי שעשוי לשפר את דירוג האשראי שלך. כלומר, הפסקת איסוף הנתונים עשויה להשפיע לרעה על יכולתך לקבל אשראי בתנאים מיטביים. אם ברצונך למנוע מנותני אשראי לקבל את המידע שלך אך עדיין לשמור את הנתונים במערכת לשימושך האישי, ניתן להגביל את מסירת נתוני האשראי שלך לגופים לפי בחירתך במקום לבקש הפסקה גורפת של איסוף הנתונים.

חשוב להדגיש שללא בקשת מחיקה מפורשת הנתונים ממשיכים להישמר במאגר המידע של בנק ישראל, ואם תרצו לקחת אשראי הנתונים יישלחו מחדש ללשכות האשראי ומשם לנותני האשראי.

עוד חשוב לזכור, שהפסקת שמירת הנתונים ומחיקה שלהם ממאגר האשראי לא מוחקת את הנתונים שנמצאים בידי הבנקים וחברות האשראי, היא רק מפסיקה את ההזרמה שלהם למאגר. כלומר, המידע הפיננסי עלינו ממשיך להשמר תמיד. ההבדל היחידי הוא האם הוא נאגר אצל הגופים הפיננסים בלבד, או גם במקום מרוכז.

היכן נשמרים הנתונים? מי אחראי לאבטחה שלהם?

מערכת נתוני האשראי מוחזקת ומתופעלת בידי בנק ישראל. ההגנה על המידע האישי שלכם ושלכן ועל פרטיותכם הוא ערך ראשון במעלה, לכן הושקעו בהגנה זו מחשבה עמוקה ומאמצים רבים.

לשם כך הוקם צוות מומחים, ששקד על יצירת מערכת מאובטחת ברמות הגבוהות ביותר. הצוות ממשיך לנטר את התנהלות המערכת כל העת כדי להבטיח שהמידע הרגיש מוגן כראוי. במערכת זו הוטמעו אמצעי האבטחה המתקדמים ביותר, לרבות מנגנון הזדהות בכניסה למערכת, רכיבי סינון והגנה והצפנת תקשורת, שמאפשרים לבצע פעולות בביטחון מלא תוך שמירה על עקרונות הפרטיות והסודיות.

הנתונים המועברים ממערכת נתוני האשראי ללשכה לצורך יצירת דוח אשראי נמחקים בתום השימוש בהם. נותן אשראי שקיבל דוח אשראי מהלשכה רשאי להחזיק במידע אם עסקת האשראי יצאה לפועל, ולשמור אותו עד מועד סיומה.

המציאות המורכבת של שוק המלט הישראלי

פתיחת השוק ליבוא הורידה את המחירים, אך מעמידה בסיכון את עתידו של מפעל "הר טוב" על 120 עובדיו. ח"כ גפני מעוניין להשית היטל היצף על מלט מיוון וטורקיה. האם פגיעה ביבוא היא הפתרון, למרות שהמונופול "נשר" יהיה הנהנה העיקרי מהצעד? המשך קריאה…