פוסטים

בלעדי: הוועדה שמפקחת על שכר הח"כים נעלמה – הכנסת לא מינתה אחת חדשה

חשיפה: בזמן ששכר הח"כים ממשיך לעלות, מסתבר שהוועדה הציבורית שדנה בהטבות לחברי הכנסת פוזרה בינואר 2019, הרחק מעיני הציבור. מאז לא מונתה חדשה. אפילו היו"ר שלה פרופ' חיים לוי לא ידע שהוועדה שעמד בראשה התאיידה: "לא עדכנו אותנו, למי יש זמן היום למכתבי נימוסין"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

מתחת לרדאר וללא ידיעת היו"ר – נעלמה הוועדה הציבורית העוסקת בעניין העלאה או קיצוץ בשכר הח"כים ותנאיהם. זוהי התחנה המקצועית היחידה שבוחנת את הנושא באופן ענייני ומגישה המלצות שקופות לציבור. הודות לקיומה, לציבור ולתקשורת יש יכולת למתוח ביקורת ולשפוט את החלטות הח"כים בעניין שכרם. כעת מסתבר שהכנסת לא חידשה את קיום הוועדה כבר שנה וחצי – בניגוד לחוק.

השכר עולה ועולה

שכר הח"כים עלה בינואר השנה ב- 1,255 שקל. כך רצו הח"כים, והם דאגו שזה יקרה גם בניגוד לעמדה של הוועדה הציבורית שהייתה אמורה לקבוע את שכרם. הם הצליחו לעקוף אותה, כיוון שבסמכותה רק להמליץ בסוגיות אלו, מהלך שאנו ב"שקוף" מבקשים לשנות. הח"כים התעלמו מהמלצותיה פעם אחר פעם אף שתפקידה היה בדיוק זה: להרחיק את החתולים מהשמנת.

עכשיו אנחנו מגלים שלאחר שתמה כהונתה של הוועדה בכנסת, לא טרחו למנות ועדה חדשה. עדכנו בנושא את יו"ר הוועדה, פרופ' חיים לוי, שהופתע לגלות את הבשורה. "לא קיבלנו שום הודעה שכהונתנו פגה", הוא הודה בפנינו. "כנראה שזה אוטומטי. אבל למי יש זמן היום למכתבי נימוסין".

אף אחד לא סיפר לו שהוציאו את הוועדה לחופשה. פרופ' חיים לוי יו"ר הוועדה לפיקוח על שכר הח"כים

הכוח בידי הח"כים 

הוועדה ציבורית הוקמה בשנת 2002. היא עוסקת בשכר חברי הכנסת, בהטבות ובתנאים שהם מקבלים, כמו למשל כמו מספר העוזרים הפרלמנטריים שהכנסת מממנת לכל ח"כ וח"כית. הוועדה ממונה על ידי הכנסת, ולכאורה אינה תלויה בה מאותו הרגע. 

כוועדה ציבורית חיצונית, הציפיה הייתה שהיא זו שתכריע בהחלטה על הנושאים הללו – אך לא כך הדבר. אם ועדת הכנסת לא מרוצה מהחלטה שהתקבלה על ידי הוועדה, היא מגישה ערעור, עליו צריכה הוועדה הציבורית לענות תוך 15 יום. אם הוועדה הציבורית דוחה את הערעור, ההחלטה חוזרת לוועדת הכנסת (לח"כים עצמם) שיכולים להחליט מה שירצו. 

כלומר, אם הוועדה הציבורית מתעכבת במענה, פירוש הדבר שהערעור של הח"כים מתקבל. כך יוצא שבפועל, הח"כים עצמם הם אלה שמחליטים על ענייני השכר שלהם ועל תנאים נוספים שהם מקבלים. 

יחד עם זאת יש חשיבות רבה לקיומה של הוועדה. במקום מסלול מהיר לכל גחמות חברי הכנסת, הוועדה הציבורית דנה בכל בקשה כזו בכובד ראש ונותנת את המלצותיה. גם במידה והח"כים לא מקבלים אותן, החלטתם נתונה, לכל הפחות, לביקורת ציבורית

לציבור אין משאבים וכלים לביצוע בחינה מדוקדקת של כל בקשה – עמו נסיעות בנתיב המהיר, העסקת יועץ פרלמנטרי נוסף או העלאת שכר. כיוון שזהו תפקידה של הוועדה, כשהח"כים פועלים נגד המלצותיה אנחנו יודעים שמשהו פה מריח רע וחושפים זאת. אך כעת, כיוון שאיש לא טרח לחדש אותה, הוועדה פשוט התאיידה.

ועדת הכנסת. שם בסוף מתקבלות ההחלטות על שינוי בשכר ובהטבות (צילום: אוליבר פיטורסי, פלאש 90)

בניסיון למנוע תחרות פופוליסטית: כך גילנו שהוועדה פוזרה

בימים אלו עולים קולות רבים שקוראים לקיצוץ בשכר הח"כים, לאור המשבר הכלכלי והבריאותי. ואכן, במכתב בן עמוד אחד לחשבות הכנסת, החלו כמה ח"כים להודיע שהם יוותרו על השכר או על חלקו. האם נכון שהח"כים יקצצו בשכרם בתקופה זו? יכול להיות. לשמחתנו יש ועדה שיכולה לפרסם חוות דעת מושכלת. לפחות כך חשבנו.

כדי למנוע תחרות פופוליזם שבה מי שמוותר על סכום גדול הוא זה שמנצח, תחרות שלא לוקחת בחשבון פערי מעמדות בין הח"כים, פנינו לממלאת המקום של היועץ המשפטי של הכנסת, שגית אפיק. ביקשנו ממנה לכנס את הוועדה הציבורית כדי לקבל חוות דעת בלתי תלויה על קיצוץ בשכר הח"כים בתקופה זו. 

חודש עבר ומכתב התשובה נחת בתיבת המייל שלנו. אין ועדה ציבורית, נכתב שם. "כהונתה של הוועדה הציבורית פקעה בראשית ינואר 2019 ומאז לא נבחרה ועדה חדשה. לאחר שתבחר ועדה חדשה תוכל לפנות אליה ישירות". פנינו שוב ליו"ר הוועדה פרופ' חיים לוי שמסר לנו, כאמור, שאף אחד לא טרח להודיע לו על ביטולה – במשך שנה וחמישה חודשים.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): הכנסת היא לא העסק הפרטי של הח"כים. מדובר בכסף שיוצא מהכיס שלך. לכן ראוי שוועדה ציבורית עצמאית תוכל להחליט לגבי תנאי הח"כים בעצמה ולאחר בחינה מדוקדקת של כל בקשה. המצב הנוכחי פוגע בכבוד הכנסת ובאמון הציבור במנהיגים שלנו.

מעש"י (מה לעשות כדי לתקן?): חייבים לטפל במנגנון עצמו: להפריד את החתולים מהשמנת ולסתום את הפרצות בהן מתחבאת עוד שמנת. נפעל להקים את הוועדה מחדש. כמו כן, בימים אלו אנו פועלים לשנות את החוק ולהפוך את החלטות הוועדה הציבורית להחלטות סופיות ובכך להוציא מהח"כים את ההחלטות הנוגעות אליהם.

פרוייקט יום העצמאות: איך שכנעתי ח"כים לוותר על התוספת לשכרם

בזכותכם אנחנו יכולים לרוץ למרחקים ארוכים ולתקן את המציאות, צעד אחר צעד. אז לכבוד יום העצמאות החלטנו לספר לכם איך הצלחנו לתקן חוקים, לסתום פרצות ולהגביר את השקיפות. והפעם: יעל מספרת איך התחיל ונגמר הסיפור שלה עם ח"כ מתן כהנא

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

הסיפור שהפך לאובססיה אישית עבורי הוא המאבק בעליית שכר חברות וחברי הכנסת. במשך שנה, הח"כים בקושי עבדו בכנסת, שבקושי פעלה בגלל כל סבבי הבחירות. עוד בנובמבר דרשנו מנבחרי הציבור שלנו לוותר על התוספת הצפויה לשכרם, ויתור שדורש צעד פשוט: חתימה על טופס אחד בחשבות הכנסת. לא צריך חוק, רק חתימה.

בכל מקום שבו פגשתי חברי כנסת, ניסיתי לשכנע אותם לוותר על ההעלאה. כששאלתי את ח"כ עמיר פרץ (העבודה) על כך באירוע "שבתרבות", הוא הסכים מיד ושלח לנו טופס חתום תוך כמה ימים. את ח"כ קטי שטרית (הליכוד), פגשנו הכתבת מאיה קרול ואני באירוע הלאומיאדה שנערך בפברואר, וגם היא הסכימה לבקשתנו וחתמה על הטופס לפני כשבוע. 

אבל סיפור השכנוע המפרך מכולם, שלאחרונה סגר מעגל סוף סוף, נוגע לח"כ מתן כהנא מסיעת ימינה.

לייקים על הצהרות ללא כיסוי

כהנא הרבה להתבטא נגד ועדי עובדים חזקים ונגד שכר גבוה במגזר הציבורי – ברשתות החברתיות, בכנסת ובפאנלים לקראת הבחירות, מאז נבחר לכנסת בספטמבר 2019. דברים שאמר על ועדי העובדים, כמו "אסור שהשכר יקבע על פי גודל הפטיש", או ביקורת שהעביר על עלייה בשכר חברי אחד הוועדים, הראו כי לכאורה יהיה הראשון לקפוץ על ההזדמנות לוותר על חלק משכרו (חלק שלא ראוי, לדעתנו, שהח"כים יקבלו אחרי שכמעט ולא עבדו עבור הציבור במשך שנה שלמה).

בכל פעם שהתבטא בנושא בטוויטר, שאלתי אם יסכים לוותר על התוספת. שיגע אותי שהוא מרוויח לייקים ואהבה מהציבור על בסיס הצהרות תיאורטיות לקיצוץ בשכר – כשלא הסכים אפילו לקצץ במעט משכרו במציאות. אז כתבתי לו שוב, ושוב, ושוב (דמיינתי אותו קורא את התגובה ה-8,000 וחושב: "שתעזוב אותי כבר"). בהתחלה התעלם, אחר כך התחיל לענות, אך גם לאחר התכתבויות חוזרות ונשנות בטוויטר – כהנא לא חתם על הטופס.

מה זה פאנל בחירות בלי שאלות מהקהל?

השנה האחרונה הייתה סיוט פוליטי לכולנו, אבל משהו אחד טוב היה בה: פאנלים וחוגי בית לקראת הבחירות. אני מאוד אוהבת ללכת לכאלה – בעיקר כי הם מאפשרים לדבר עם הח"כים בגובה העיניים ולשאול שאלות – ולאורך השנה השתדלתי להגיע לכמה שיותר אירועי בחירות ליד הבית שלי בירושלים. 

יום אחד, לקראת הבחירות השלישיות, ראיתי שח"כ כהנא מתכוון להגיע לפאנל באוניברסיטה העברית. סוף סוף ניפגש במציאות ונדבר על שקיפות ועל תוספת השכר.

לאורך כל הפאנל חיכיתי לחלק של השאלות מהקהל. המנחה אמרה שעוד רגע הוא יגיע – ואז הודיע כהנא כי הוא חייב ללכת. יש לו התחייבויות אחרות. הוא לא ידע כמובן שאני מחכה למפגש שלנו כבר שבועות. אז השתמשתי בחוק מספר 1 לפאנלים עם פוליטיקאים: לא נתנו לך לשאול? תשאלי בכל זאת (זה נשמע קצת לא מנומס. נכון. אבל הרבה יותר לא מנומס לייצג את הציבור בכנסת, לקבל מהציבור משכורת, ולא לענות לציבור על שאלות).

כהנא עמד והקשיב לשאלה שלי עד סופה אבל גם הפעם בחר להתחמק מלתת תשובה.

אם כולם יוותרו – נחסוך 2 מיליון שקל

לאור משבר הקורונה, המשיך כהנא להציע קיצוצים במשכורות של עובדי המגזר הציבורי, אבל במקביל דבק בסירובו לוותר על החלק בשכרו שיש בידיו לחסוך לציבור. כמעט מיואשת, המשכתי להציק. יש שיגידו – אלה רק 1,255 שקלים בחודש. עזבי. 

אבל זה מעבר לכך: אם כל הח"כים יוותרו על התוספת, יחסכו לציבור כ-2 מיליון ש"ח – כסף שיכול להגיע לעצמאים, לבתי החולים, לקשישים, או לכל צורך חשוב אחר של הציבור הרחב. יותר מזה, הוויתור על ההעלאה הוא צעד בדרך לשינוי המנגנון כולו (אנחנו נקדם עם המוותרים על התוספת שינוי חקיקה נרחב בנושא הטבות הח"כים). 

ח"כ קתי שטרית (הליכוד) מוותרת על התוספת. טוב שתפסנו אותה לשיחה בלאומיאדה

ומעל הכל: זה הדבר הנכון לעשות. לא הגיוני שנבחרי הציבור יקנו את אהבתנו עם הצהרות גדולות, ובינתיים יעלו לעצמם שכר (אגב תוך התעלמות מוועדה ציבורית שהם מינו וטענה שעליהם בכלל לקצץ אותו).

לבסוף, לאחר אינספור בקשות – הודיע כהנא בשבוע שעבר כי ויתר על תוספת השכר. הטרחנות השתלמה.

כיף לדעת שלכל אחת יש אפשרות להשפיע על החלטות – גם אם קטנות – של נבחרי הציבור. הם יודעים שזה הדבר הנכון לעשות. רק צריך לבקש מספיק פעמים.

כהנא ממש לא היחיד. הצלחנו כבר להגיע כמעט לרבע מהכנסת. 22 ח"כים ויתרו עד כה על התוספת וחסכו לנו יחד יותר מ-300 אלף ש"ח.

איך לחסוך כספי ציבור גם, או לקדם כל נושא אחר? זה אפשרי:

  1. לחצו על הח"כים ברשתות החברתיות – המשכורת והכוח שלהם מגיעים מהציבור. זכותנו לדרוש מהם שיעבדו עבורנו
  2. נפגשתם ברחוב או בחוג בית? זמן מצוין לשאול! זכרו – חוגי בית לא נועדו להיות פרסומת לנבחרים
  3. הצטרפו לסיירת השקיפות ושנו את המציאות מהבית

גם אתם יכולים

אנשים מתלוננים שהמצב הולך ונהיה גרוע יותר. שהשלטון זוועה. שרע להם לחיות פה. אבל למרות המציאות העקומה, הרבה משתנה פה כל הזמן, כל עוד לא מוותרים.

לא רק זאת. יש לנו, הציבור הרחב, יותר כוח מאי-פעם.

רוצים להיכנס בח"כים גרועים? הצטרפו לסיירת השקיפות שלנו. להעיף ח"כים גרועים? התפקדו למפלגה או תתנדבו בה. חפצים שהתקשורת תבצע תחקיר מסוים? הצטרפו לשקוף – גוף תקשורת ששייך לציבור. רוצים לבקר את התקשורת או אותנו? כתבו טור בעין השביעית. מעוניינים שהכנסת תקדם מהלך מסוים? בואו ללובי 99.

חושבים שאף אחד מהגופים האלה לא יעילים? תקימו אחד משלכם! תעשו שיירים, תתרמו, תתנדבו, הזמינו את אחד מאלו לחוג בית, לסדנת קריאה ביקורתית או אקטיביזם לעצלנים (אנחנו מעבירים כאלו). להילחם להנגשת מידע? הגישו בקשת חופש מידע, סייעו לתנועה לחופש המידע, או לסדנא לידע ציבורי. משתוקקים להשפיע על מבנה הכנסת? בואו למשמר החברתי.

רוצים למגר עוולה שלטונית? התנועה לאיכות השלטון והתנועה לטוהר המידות ישמחו לשירותכם. רוצים להגביר את התחרותיות של הבנקים? התחברו למדיה של צדק פיננסי. לתמוך במאבקים חברתיים? בואו לאנו. לקדם שיתופי פעולה בנושאי שקיפות? התחברו לקואליציית השקיפות.

כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להוביל לשינוי. זה דורש התמדה, נחישות וחפירה, אבל בסוף, במוקדם או במאוחר, אם הצדק איתך: מצליחים.

אנחנו יודעים שגם לכם יש המון סיפורים כאלה, ורוצים לפרסם מאגר הצלחות. יש לך סיפור טוב? כתבו לנו.

ח"כים מציעים לקצץ ב-25% משכרם – אך מסרבים לוותר על תוספת שכר של 1,255 שקל. למה שנאמין?

בעקבות משבר הקורונה, הציעו ח"כים ממגוון סיעות לקצץ במשכורות ובפנסיות של עובדים במגזר הציבורי – אפילו בשל עצמם. אז למה רובם עדיין מסרבים לוותר על התוספת של 1,255 ש"ח שקיבלו לשכר? #טרחנות_לשבת

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

במכתב ששיגרה השבוע ח"כ שרן השכל (הליכוד) לוועדת הכספים של הכנסת, היא דרשה לקדם דיון דחוף בנושא קיצוץ בשכר ובפנסיות של עובדות ועובדי המגזר הציבורי – לאור המשבר הכלכלי ומגפת הקורונה. במכתב הציעה לקדם קיצוץ של 25% בשכר כל העובדים ששכרם גבוה פי שלושה מהשכר החציוני במשק – כלומר גבוה מכ-24 אלף ש"ח – מלבד חריגים, כמו צוות רפואי. על המכתב חתומים אף הח"כים אורית פרקש הכהן (כחול לבן), מתן כהנא (ימינה) ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו).

הצעה זו מצטרפת להצעות קודמות שהציע ח"כ כהנא (בתמיכת השר בנט) ואחרים.
אלא מה? על מנת לקדם את היוזמה יש צורך בדיונים בוועדות, בחקיקה ובהסכמה רחבה בכנסת. וזה, למרבה הצער, עדיין לא קורה. הסיבה? הנושא לא על סדר יומם של רה"מ בנימין נתניהו ושל יו"ר הכנסת בני גנץ.

אגב – כשהח"כים רצו להעלות את שכר השרים ב-5,000 שקל, הם עשו זאת בפחות משעה! אם זה עד כדי כך דחוף וחשוב, מה לוקח כל כך הרבה זמן הפעם?

פתרון ביניים – בידיהם 

אם הח"כים כבר רוצים לעשות מחווה כלפי הציבור שלא יודע איך לסגור את החודש המטורלל הזה, עומדת לפניהם אפשרות קלה בהרבה. באפשרות הח"כים לוותר על חלק משכרם עוד היום, בהחלטה אישית ובחתימה על טופס אחד. אלא שרוב המציעים את הקיצוץ הרוחבי לא הסכימו לעשות זאת בעצמם.

נסביר את זה בפעם המיליון אחרי שכבר הסברנו זאת לכל אחד מהם: בינואר קיבלו חברות וחברי הכנסת תוספת של 1,255 ש"ח לשכר – זאת לאחר שנה של אפס עבודה.

על התוספת הזאת – שהובילה לעליית שכר הח"כים למעל ל-45 אלף ש"ח – ניתן לוותר על פי חוק בעזרת חתימה על טופס בחשבות הכנסת. נצפה שאותם ח"כים שהציעו לקצץ ב-25% משכר שלל בכירים – כולל הח"כים עצמם – יתחילו קודם בקיצוץ הקטן והראוי הזה. אבל הח"כים שרן השכל, אורית פרקש הכהן ומתן כהנא לא הסכימו לעשות זאת, אף שביקשנו מכלל הסיעות לוותר על התוספת (שוב ושוב). 

למי כן מגיע פרגון?

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שחתומה גם היא על המכתב, כבר הסכימה יחד עם כל סיעת ישראל ביתנו לוותר על תוספת השכר עוד בינואר. ישראל ביתנו היא הסיעה היחידה שכל חבריה ויתרו על ההעלאה בשכר: אלי אבידר, יבגני סובה, אביגדור ליברמן, חמד עמאר, עודד פורר, אלכס קושניר ויוליה מלינובסקי. בלי קונצים – הם חתמו על הוויתור. 

בנוסף הסכימו לוותר על התוספת גם חברי הכנסת עמיר פרץ (העבודה-מרצ), יזהר שי (כחול לבן) וכן חברי הכנסת מהליכוד אופיר כץ וגדעון סער (שהציע הצעה דומה לקיצוץ שכר ופנסיות מוקדם יותר השבוע) מהליכוד. יחד הם כבר חסכו לכולנו כ-150 אלף ש"ח.

מלינובסקי וליברמן

האם על הח"כים לתרום במקום לעמותות?

רוב הח"כים מסרבים לבצע את המחווה הזו. מה קורה בכחול לבן? כמה ח"כים שם תורמים מדי פעם לעמותות, אבל כמעט כולם מסרבים לחתום על הטופס. התגובות שקיבלנו הזויות: כמה טענו שמשום שהטופס מחייב ויתור על התוספת לכל השנה, הם מעדיפים לתרום מדי חודש, וכך, במידה והמצב יחזור לנורמה, הם יוכלו להפסיק לתרום. 

השתגעם? יש מיליון מובטלים, ואתם מסרבים לרדת לשכר של 44 אלף ש"ח שיוצא מהכיס של כולנו?!

כמו כן, מה זה צריך להיות תרומה לעמותה? אתם 120 האנשים ששולטים בתקציב המדינה. עליכם להפריש את הכסף חזרה לתקציב הכללי. 'לא נעים' לכם מאיך שהתקציב מחולק? בניגוד אלינו – אתם יכולים לשנות את זה!

ובאשר לח"כים שקוראים לקיצוץ – ח"כ השכל, פרקש הכהן וכהנא: אם אתם רציניים לגבי קיצוץ במשכורות של עובדים רבים, כולל זו שלכם – למה שלא תתחילו בוויתור על ההעלאה הלא מוצדקת שקיבלתם, וגם תראו דוגמא אישית?

לכו מחר בבוקר לחשבות הכנסת וחתמו על הטופס שמוריד 1,255 ש"ח משכרכם עד סוף השנה.

זה יקח חמש דקות – ואם כל 120 הח"כים יעשו זאת, יחסוך ביום אחד 2 מיליון ש"ח לציבור – כסף שיכול ללכת לבתי החולים, לעצמאים או לכל מטרה אחרת שתעזור לציבור הרחב, ולא רק לכם.

אם לא תעשו זאת, למה שנאמין שההצעה לקצץ סכום גדול בהרבה היא אמיתית?

בתקופה כזאת של חוסר ודאות בריאותי וכלכלי, כשיש מיליון מובטלים שלא יודעים מתי יחזרו לעבוד – ראוי יותר מתמיד שנבחרות ונבחרי הציבור שלנו יראו דוגמא אישית ויקצצו בשכר של עצמם: ב-25%, או אפילו יותר, אבל קודם ב-1,255 ש"ח שנוספו למשכורתם מכיסנו בתחילת השנה.

לא נסתפק באחד עשר ח"כים – עזרו לנו לקרוא לכל נבחרי הציבור שלנו לוותר על תוספת השכר:

  • שלחו את הכתבה לח"כ אהוב/ה עליכם במיוחד, כתזכורת לחתום על הטופס הזה כבר!
  • הצטרפו לסיירת השקיפות – שינוי המציאות מהבידוד דרך הסמארטפון. הסיירת פועלת מול נבחרי הציבור לקדם תיקונים רוחביים וקיצוצים מסיביים יותר. להצטרפות לחצו כאן.
  • אנחנו במקביל מעודדים טיפול גם בפנסיות תקציביות מופרזות בעת המשבר. קראו תחקיר שהכנו שמסביר אחת ולתמיד מה קורה שם.

כל הכבוד לח"כ גדעון סער שהודיע השבוע שיוותר על התוספת. עשו לייק לציוץ שלו בטוויטר.

מוזמנות ומוזמנים להגיב בפוסט בפייסבוק של ח"כ שרן השכל על הצעתה לקיצוץ במשכורות, ולקרוא לה להתחיל בוויתור על תוספת השכר.

*

סרטון שלנו בנושא מ-1 באפריל: