פוסטים

האזינו: שיחה עם תומר אביטל וטל שניידר על שקיפות ביומני השרים

בראיון ברשת ב' סיפר מייסד "שקוף" תומר אביטל מדוע חשוב לפעול לפרסום יומני השרים לציבור. יומן שר הביטחון לשעבר גלעד ארדן, מלמד את הציבור כמה מזמנו הוקדש לנושאים מקצועיים מסוגים שונים ומאפשר לציבור לנתח את פעילות הממשלה ולבקר אותה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |
נמאס לנו מהציוצים והפוסטים של של שרי הממשלה – כדי שנכיר אותם מקרוב, אנחנו דורשים: חשפו את פעילותכם הציבורית. רק כך אפשר להבין בתכלס כיצד שירתתם את הציבור.
עוד ב"שקוף" השבוע:

גלעד ארדן. יומנו השקוף מגלה כי הרבה לעסוק בראיונות לתקשורת (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

האזינו לתומר אביטל מתראיין ברשת ב' על איך יומנים שקופים של נבחרי ציבור יכולים להגן על הציבור וגם על נבחרי הציבור עצמם – מלעשות שטויות. בונוס: טל שניידר מספרת על העובדה שייקח לנו 30 שנה להבין מה קרה בישיבות הממשלה שעסקו בקורונה. האזנה נעימה!

מקרה הבוחן שמדגים היטב את החשיבות של שקיפות היומנים הוא יומנו של גלעד ארדן, לשעבר השר לביטחון פנים ולנושאים אסטרטגיים. בכתבת "שקוף" חשפנו כיצד חילק את עבודתו בשנת 2019, וגילינו כי מיעט לעסוק באלימות נגד נשים והרבה להשחיר פגישות תחת סיווג "פוליטי" או "אישי".
***
יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי תומר אביטל

קריאה ביקורתית 9: מפרקים את המהדורה – צפייה ביקורתית בחדשות

כשאני רואה חדשות בטלוויזיה אני מתעצבן. זה יכול לקרות כי מתמקדים בספין התורן ומתעלמים מאייטמים מורכבים. או כי בכתבות מסוימות הטיבו עם בעלי אינטרס ועשו למרואיינים חיים קלים. אז הנה רעיון: במקום להתעצבן – לצלם את עצמי צופה בחדשות וכך להוסיף לצופים שכבת פרשנות ומידע. להשלים להם את הפערים. ועוד רעיון: להביא לצפייה אורח, לעתים מישהו שאני כלל לא מסכים איתו, וללמוד בעצמי זוויות חדשות. שתי פינות ראשונות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

"כל השחיתויות והטירלול שאתה רואה – זה בגלל הנירמול של התקשורת", כך אומרת הפעילה החברתית אור-לי ברלב, עמה צפיתי יחד במהדורות החדשות ביום רביעי האחרון כחלק מפינת "מפרקים את המהדורה".

לדברי ברלב, "פוליטיקאים יודעים שהם יכולים לעשות הכל – כי זה נסלח להם. כי זה עובר. כי הם יוכלו לדחוף איזה ספין מקושקש ויידאגו שהשופרות שהם דחפו יהדהדו את זה בכל הערוצים, בכל הפאנלים. ואז הלך על הצופה – הוא לא יצליח לקבל תמונת אמת. וכך, בגלל הכישלון של מהדורות הטלוויזיה, הפוליטיקאי יכול לעשות מה שהוא רוצה (ללא ביקורת ציבורית)".

אז אילו חדשות חתכו החוצה, ואיך פעילה חברתית הייתה עורכת אותן מחדש? האזינו לשיחה מרתקת שלי עם ברלב על התקשורת, מוקדי הכוח בחברה הישראלית וההבדל בדרך בה שנינו מסקרים את המציאות.

פרק ראשון: צפייה עם ברק כהן 

בפרק הפיילוט של הפינה, הכרתי לעומק את הפעיל החברתי ברק כהן. בשיחה מרתקת הוא סיפר מדוע הוא לא סובל את יונית לוי ודני קושמרו, למה הוא לא מפגין מחוץ לבניינים ולא טס לחו"ל. ולא שכחתי לשאול אותו על השיר שכתב נגד השוטר ובגינו חויב לשלם 150 אלף שקל.
האזינו:

לפרק הקודם עם ברק כהן:

פרקי "מפרקים את המהדורה" מתפרסמים כחלק מפודקאסט "שקוף" ומופצים בכל המדיות, בכללן באתר הפודקאסט בספוטיפיי ובערוץ היוטיוב.

למה אנחנו כותבים כל כך הרבה על הכנסת ומעט מדי על משרדי הממשלה?

זו שאלה נהדרת שאנו מקבלים לא מעט. אז הנה התשובה. בקצרה: העדר שקיפות ממשלתית משוועת. ולמי שרוצה את התשובה הארוכה, החלטנו לחשוף בפניכם את מאחורי הקלעים של סיקור הממשלה אל מול סיקור הכנסת. נכון, אפשר לסקר ולנתח מינויים ממשלתיים, מכרזים, רכש והחלטות – ואנחנו עושים זאת. אבל יש שלל היבטים בהם הממשלה נמצאת שנות אור אחורה מהכנסת. הנה:

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין ותומר אביטל |

1. שקיפות בדיונים

הוועדות ומליאת הכנסת פתוחים לסיקור ומועברים בשידור חי. בממשלה – כלום. על דיוני הממשלה יש חיסיון של לפחות 30 שנה. במקרה הטוב נוכל לקבל פרוטוקול חלקי להחריד. בוועדת השרים לחקיקה ובשאר ועדות השרים – גם פרוטוקול לא יהיה (הוא לא קיים). רק בזכות הדלפות אפשר לדעת מי נכח בדיונים, מה נאמר ומי הצביע מה. אלא שההדלפות מונעות מאינטרס ומספקות הצצה נקודתית. זה פחות רלוונטי לנו, כעיתונאים שמחפשים ניתוח רוחבי ותהליכי עומק. 

קרדיט איור: שרית כהן

המשמעות היא שהקוראים יקבלו דרך הדלפות רק תמונת מציאות חלקית ומעוותת. משמעות נוספת היא ששימוש במידע מהדלפות יוצר מערכת יחסים של תן-וקח בין התקשורת למושאי הסיקור שלה. עיתונאים רבים, למשל, מגנים על המדליפנים שלהם.

  • זה לא אומר שאנחנו מוותרים. מזה שנים שאנו כותבים על ההתנהלות הממשלתית, ופועלים להשקיף את הוועדות הממשלתיות באמצעים יצירתיים. לא נפסיק. תעיפו מבט.

2. לוביסטים

בכנסת כל לוביסט שמגיע למשכן או אפילו רק פונה לח"כ – חייב להזדהות. רשימת לקוחותיהם מתועדת באתר הכנסת. בכל פרוטוקול מופיע את מי ייצגו. הכי חשוב: אפשר לבוא פיזית לכנסת, לדבר עם הלוביסט או לכל הפחות לראות עם מי הוא מדבר. זה מאפשר לנו לעקוב יחסית אחר מפת האינטרסים בכנסת.

בממשלה? כלום. נאדא. אין תיעוד ללוביסטים שנכנסים ומשפיעים על מקבלי ההחלטות. לנו – כעיתונאים – אין גישה למשרדי הממשלה, אלא אם קבענו פגישה מראש.

לחצו לתחקיר הלובי הגדול

  • זה לא אומר שאנחנו מוותרים. אנחנו פועלים לעיגון אמת-מידה של תיעוד פומבי לכל הלוביסטים שעובדים מול הממשלה (וגם לובי99 עוסקים בכך, ומשרד האוצר כבר הסכים להשתתף בפיילוט). 

3. שקיפות ביומני השרים

במקרה הטוב נוכל לקבל יומן של שר, אבל הוא לרוב יהיה עשיר בהשחרות. אנחנו כן יכולים דרך חוקרים פרטיים או חוקרי נתונים לנסות לחשוף פגישות מוסתרות (בדקו למשל את הכתבות שלנו על מירי רגב או על אמיר אוחנה). זו הזייה שאנחנו (שוב) תלויים בהדלפות או בחוקרים פרטיים כדי לגלות מידע שחייב להיות נגיש מלכתחילה לכלל האזרחים. ברק אובמה לדוגמא נהג לפרסם באופן שוטף את כל האנשים שנכנסים לבית הלבן.

  • זה לא אומר שאנחנו מוותרים. הצלחנו לייצר סטנדרט לחשיפת יומנים, והציבור זועם על השחרות לא מוצדקות. 

4. היענות לבקשות חופש המידע

הכנסת עושה עבודת מצוינת בהיענות לבקשת חופש מידע. זה מאפשר לנו לחקור את פעילות הח"כים מכל הזוויות האפשריות. לעומתם, משרדי הממשלה לרוב ימשכו את כל הזמן המותר בחוק ויותר מכך. לעיתים ישתמשו גם בתירוצים כמו ביטחון המדינה, או שפשוט לא יענו לנו כי הם יודעים שאין לנו מספיק משאבים לנהל מאבקים משפטיים סביב כל בקשה.

קרדיט איור: רועי פרידלר

  • זה לא אומר שאנחנו מוותרים. המשכנו להגיש בקשות וגם קיבלנו מידע סביב אינספור סוגיות ממשלתיות. אבל כל בקשה כזו גוררת כאמור מאבק ארוך. לכן אנו פועלים לחיזוק הממונים על חופש המידע והגברת עצמאותם. ייסדנו אתר שמרכז מענה לבקשות (בהובלת גיא זומר) והקמנו את הקואליציה לשקיפות שבין היתר פועלת בדיוק למען המטרה הזו.

5. טיסות

כל טיסה של ח"כ במימון זר או מטעם הכנסת מתועדת באתר הכנסת. אנחנו יכולים לדעת בקלות מטעם מי הם טסו ואם נשאל אותם ישירות גם נקבל, לרוב, תשובה מפורטת די מהר. תעיפו מבט על הניתוחים שלנו. אצל השרים? ניחשת נכון: המידע עלום. באתר משרד רה"מ אמור להופיע סיכום של הטסים, אלא שהוא לא מפורט ואנו נדרשים לשאול, לחטט ולחשוף מידע שהיה אומר להיות גלוי.

  • זה לא אומר שאנחנו מוותרים. אבל להגיע לחקר האמת בממשלה לוקח יותר זמן. אנחנו עדיין עורכים תחקיר ארוך, למשל, על טיסה של שר/ה מחורף 2018. אנו מחכים לשר שיוכל להגביר את השקיפות הממשלתית בהיבט הזה ולהיות ה'צ'מפיון' שלנו מתוך מסדרונות הממשל, כפי שהיה בעבר מיקי איתן.

מתוך תחקיר הטיסות

6. משרד רה"מ

משרד שדורש סעיף מיוחד. סביר שכל כתב שפנה פעם לתגובה ממשרד רה"מ נתקל בכך: הכל אישי. זו לא תחושת בטן. אנחנו עושים מדי שנה סקר עצום והממצאים מראים שככה זה עובד.

כשפנינו למשל לקבל תשובה על היועצים שרה"מ מינה לקראת מערכות הבחירות קיבלנו תשובות מעורפלות. כשרצינו לדעת אם היועצת המשפטית של המשרד פעלה להשיב את החליפות שרה"מ היה חייב להשיב לאיש העסקים ספנסר פרטרידג' – שלחו אותנו לדוברי רה"מ. הדוברים מצדם בקושי עונים לשאלות. הם כנראה עסוקים בציוצים בטוויטר כנגד יריבים פוליטיים.

נכון, לא כל משרדי הממשלה פועלים ככה. יש לא מעט מערכי דוברויות ופקידים הגונים שפועלים באופן מקצועי ומספקים תשובות מנומקות וסבירות. פעמים רבות בזכותם אנחנו "הורגים" כתבות ותחקירים – לעיתים בנשיכת שפתיים לאחר ששרפנו שעות רבות – אבל בלב שלם. הבעיה היא שבמשרד רה"מ, המקום אליו כולם נושאים עיניים, עובדים, כאמור, בצורה לא תקינה ולא שקופה.

רה"מ בנימין נתניהו

  • זה לא אומר שאנחנו מוותרים. התחלנו לייצר 'דירוג דוברים' מדי שנה. הדירוג הוביל לתחרות בריאה בין משרדי הממשלה ומשנה את המציאות לטובה!

7. אנחנו משתדלים להימנע מספקולציות

לא תמצאו אצלנו כתבות שהכותרת שלהן היא "בכירים טוענים כי…" אלא אם כן הצלחנו להוכיח את אותה הטענה. הסגנון בשקוף הוא לכתוב רק על מה שאפשר גם להוכיח לקוראים, לכן תמיד נפעל להצמדת אסמכתא נוספת לאישוש הטענות. לפעמים, בזמן שאנו מנסים למצוא הצלבה להדלפה, גוף תקשורת אחר יחשוף את המהלך. זה קורה, וזה פוגע באגו שלנו, אבל הרצון להיות ראשונים לא שווה את את הטעויות שאפשר לעשות כשפועלים בפזיזות. 

הכנסת. ביננו? אנחנו גם ממש אוהבים אותה

8. האידאולוגיה שלנו

למה עוד אנחנו מעדיפים לסקר את המשכן מאשר הממשל? כי הכנסת איבדה מחשיבותה בשנים האחרונות וחשוב לנו לחזק אותה. ראינו שוב ושוב כיצד ח"כים נעדרים מהוועדות ומהמליאה ונמענים להשתמש בכלים פרלמנטרים כמו שאילתות פרלמנטריות (ומסתפקים בציוץ טוויטר). 

לכל ח"כ יש תפקיד חשוב בעיצוב המציאות שלנו. היינו רוצים לראות יותר חברי כנסת שתופסים את התפקיד שלהם כנקודת ציון, כפסגת הקריירה, ולא רק כתחנת מעבר בדרך ללשכת שר. הכלי שיש לנו כאן – הוא לתת לתפקידם הפרלמנטרי יותר חשיפה ולספר לכם מה בתכלס הם עושים – לטוב ולרע.

ועוד מילה אישית

אולי אנחנו עושים לעצמנו חיים קלים. מסקרים בעיקר את מה ששקוף. אבל אנחנו מבטיחים לכם שזה ממש לא נגמר שם. אנחנו מצליחים לא אחת להשקיף דברים שכלל לא היו שקופים מקודם (למשל שאילתות ישירות, ואתר 'המעטפה' את הנוכחות בוועדת החוץ והביטחון ורק לאחרונה הלוואות בבחירות לרשויות המקומיות). ועדיין. עלינו לכתוב יותר על עבודת הממשלה מבלי להזניח את הכנסת. וכאן זה גם התפקיד שלך: ככל שנגדל בשקוף נוכל לגייס יותר משאבים לסיקור רחב יותר. והסיקור יהיה תמיד, אבל תמיד, מהזווית הייחודית של שקוף.