פוסטים

סאגת המינויים החסרים: כך עצר רה"מ את הליך המינוי של פרקליט המדינה – עוד לפני שהחל

כמעט חודשיים מנסה שר המשפטים למנות מנכ״ל קבוע למשרדו. אבל משרד רה״מ מסרב להעלות את המינוי, שאושר על ידי נציבות המדינה, להצבעת ממשלה. כעת טוען נציב שירות המדינה שללא מנכ"ל קבוע למשרד המשפטים לא ניתן להקים את ועדת האיתור לתפקיד פרקליט מדינה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

המכתב ששלח השבוע שר המשפטים אבי ניסנקורן לנציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, שופך אור על הדרך שבה הצליח נתניהו לעצור את ההליך למינוי פרקליט המדינה – עוד לפני שאפילו החל. בקצרה: הרשקוביץ טוען שבגלל שאין למשרד המשפטים מנכ״ל קבוע, לא ניתן לכנס את ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה. מי שמסכל את מינויו של מנכ״ל קבע הוא משרד ראש הממשלה. ככה שיטת המינויים החסרים משפיעה על המציאות. 

נכון להיום, למשרד המשפטים אין מנכ״ל קבוע. בתפקיד ממלאת מקום המנכ״ל מחזיקה סיגל יעקובי שמונתה כממלאת מקום על ידי שר המשפטים הקודם, אמיר אוחנה. כעת מסתבר כי מזה חודשיים השר הנוכחי ניסנקורן מנסה למנות מנכ״ל קבוע למשרד המשפטים, הוא כבר בחר את המועמד שלו שכבר קיבל את כל האישורים הנדרשים מנציבות שירות המדינה. אבל מי שמטרפד את המינוי מאז הוא נתניהו. איך הוא עושה את זה? הוא מסרב להעלות את מינויו של המנכ״ל של ניסנקורן על סדר יומה של הממשלה. בלי שהממשלה תאשר את המינוי הוא לא יכול לצאת לפועל. 

קטיעת שרשרת מינויי הקבע

לאחרונה פנה ניסנקורן להרשקוביץ וביקש ממנו להקים את ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה. הרשקוביץ סרב בטענה כי לא ניתן להקים את הוועדה בגלל שממלאת מקום אינה יכולה להיות חלק מוועדת האיתור. הרשקוביץ טוען שבוועדת האיתור חייבת לשבת מנכ״ל קבוע. היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה וגם היועץ המשפטי לממשלה קבעו בינתיים מצידם שהרשקוביץ לא יכול למנוע את הקמת הוועדה. 

עוד בשקוף:

פרקליט המדינה ממונה לתקופה של שש שנים. ועדת האיתור לתפקיד לפי החלטת הממשלה מונה שישה חברים: היועץ המשפטי לממשלה – יו"ר; נציב שירות המדינה; מנכ"ל משרד המשפטים; עו"ד מקרב הציבור בעל מומחיות בתחום דיני העונשין והמשפט הציבורי, שימנה היועץ המשפטי לממשלה, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה ועם המנהל הכללי של משרד המשפטים; שופט בדימוס שימנה נשיא בית המשפט העליון; איש אקדמיה הבקיא בתחומי דיני העונשין והמשפט הציבורי שייבחר בידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים במוסדות להשכלה גבוהה.

נציב שירות, הרשקוביץ', טען כי כי יש קושי להקים את הוועדה. על פי הפרשנות שלו, אם אין מנכ״ל קבוע – לא ניתן להקים את הוועדה.

שר המשפטים אבי ניסנקורן. נבלם מכל הכיוונים.

במכתב ששלח ניסנקורן להרשקוביץ בתגובה הוא הסביר כי: "כבר ב-21 באוגוסט נעשתה פנייה למזכירות הממשלה בבקשה להעלות על סדר יומה של הממשלה את מינוי של עו"ד שמעון בראון לתפקיד המנהל הכללי של משרד המשפטי". עוד הוסיף ש"מאז נעשו שלוש פניות נוספות" ו"כולם נדחו מסיבה בלתי ברורה". בתגובה לפנייתו האחרונה, כך כתב ניסנקורן, "הסבירה מזכירות הממשלה כי יש לפנות בנושא זה לראש לשכתו של ראש הממשלה, מר אשר חיון". גם כעת, לאחר פרסום טענותיו של ניסנקורן, מינוי המנכ"ל לא נמצא על סדר היום של ישיבת הממשלה מחר.

נחדד: שר המשפטים מנסה למנות מנכ"ל קבוע — רה"מ מונע את המינוי — שר המשפטים מבקש להקים ועדת איתור למינוי פרקליט המדינה —נציב שירות המדינה מונע ממנו מאחר ולא מינה עדיין מנכ"ל למשרד המשפטים — אין פרקליט המדינה.

מעכב המינויים, ראש הממשלה בנימין נתניהו.

"מזה זמן רב נוקט ראש הממשלה במדיניות מכוונת – למנוע מינויים קבועים ובמקום זה ליצור שירות ציבורי מלא בממלאי מקום מוחלשים. ממלאי המקום התלויים בממנה לצורך מינויים או הארכת כהונתם, לא יכולים לקדם תכניות ארוכות טווח. הם חוששים לומר את דעתם", אמר לנו עו"ד עומר מקייס, מנכ"ל התנועה לטוהר המידות כששאלנו האם לדעתו נתניהו מתערב בצורה עקיפה במינוי פרקליט המדינה. 

"נושא פרקליט המדינה מן הסתם מעסיק אותו, ונראה שהוא שמח לעכב כל מינוי, בכל דרך אפשרית. אנחנו לא יודעים על קשר בין עמדת נציב שירות המדינה לבין עמדת ראש הממשלה, אבל אפשר להעריך שהיא עולה בקנה אחד עם האינטרס האישי שלו. צריך גם לזכור שגם אם תתכנס הוועדה ותבחר מועמד, הממשלה עדיין יכולה לעכב את המינוי, כפי שקורה עם מינוי מנכ"ל קבוע למשרד המשפטים", הוסיף.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

האם אמיר אוחנה עדיין עצלן?

בפינה חדשה אבדוק האם כשר משפטים אוחנה נוהג בעצלנות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

בהמשך לכתבה קודמת בה תהינו האם אמיר אוחנה עצלן, הגיע הזמן לבדיקה עדכנית שוטפת, כעת כשאוחנה התרווח בלשכת שר המשפטים. מה הכוונה בעצלן? האם אוחנה בוחר בעיקר לעסוק במהלכים של תקיעת אצבע בעין לאנשים/ציבורים מסוימים – במקום לקדם מהלכים "אפורים" שיסייעו לציבור הרחב.

איך אבדוק את פועלו?
אבחן את החדשות באתר משרד המשפטים. פרסומים בכלי תקשורת. מקורות. מכרזים. דפיו ברשתות החברתיות, ופנייה למשרד ולשר עצמו.

אז מה היה בשבוע החולף?

1. לפי החדשות באתר המשרד שבראשו עומד אוחנה: אין אינדיקציה כי אוחנה עשה משהו.

2. פניות רשמיות: כתבתי לדוברות המשרד ולדובר השר כי ברצוני לכתוב על העשייה השבועית של שר המשפטים אוחנה, ושאשמח לפירוט מקצועי: מה נעשה השבוע בהובלתו במשרד המשפטים. במשרד ביקשו כי אפנה לדובר השר.
תגובת דובר השר: אין תגובה.
נ.ב בעבר סקרתי עשייה חודשית של שרים במגזין דהמרקר. רגב, גמליאל, ליצמן ורבים אחרים שיתפו פעולה ברצון והעבירו רשימות עמוסות בעשייה. למה אוחנה מסרב? אולי כי הוא עצלן.

3. מקורות- לא שמעתי כלום. (יודעים משהו? פנו אלי! אפשר גם בחשאי).

4. מכרזים חדשים במשרדו: אין משהו מיוחד.

5. ידיעות בתקשורת: גורמים במשרד המשפטים טענו כי השר שלח את אנשיו כדי לנסות לקצץ את תקציב אירוע הפרישה של פרקליט המדינה שיתקיים בתוך כנס של הפרקליטות. אוחנה הכחיש.
בנוסף אוחנה הסביר למה הדיח את מנכ"לית משרדו: למען "קידום יוזמות חשובות בתקופה זו"
גם התברר כי נפגש עם שדרן הרדיו יורם שפטל.
ביום ג' הגיע למפגש עם חברים מסניף הליכוד בקריית מלאכי.

6. ברשתות: אוחנה היה פעיל מאוד בטוויטר. בציוץ אחד אוחנה תקף את מרצ (אחרי שביקרו אותו), וב-12 ציוצים נוספים תקף את עיתונאים גור מגידו ואביעד גליקמן. 13 ציוצים, 12 מהם ביקורת תקשורת. זהו.
בפייסבוק: אוחנה פרסם שלושה פוסטים שממחזרים את פעילותו בטוויטר ובכולם יצא נגד עיתונאים.

אוחנה – בטוויטר

מסקנה לשבוע זה: אוחנה מעדיף להמשיך לתקוע אצבעות בעין (להתעסק במסיבת פרישה, להיפגש עם שדרן פרובוקטיבי ולרדת על עיתונאים), מאשר לקדם סוגיות למען הציבור הרחב.
למה? כי, כנראה שגם בשבוע החולף אוחנה, היה עצלן.

אני רוצה להזכיר שיש אינספור בעיות במערכת המשפט
1. למשל סחבת. מנתוני משרד המשפטים עולה כי מרגע פתיחת תיק ועד לאכיפתו יחלפו שלוש שנים לפחות. עינוי הדין – אדיר. באכיפת החוזים ישראל ממוקמת במקום 92 מתוך 190 — אחרי מונגוליה.
2. לאור פרשת אפי נוה הליך מינוי השופטים התגלה כמסואב ורקוב. גם לשכת עורכי הדין, כך נראה, זקוקה לניקוי אורוות.
3. תביעות ההשתקה צוברות תאוצה.
4. פרשת רות דוד, פרקליטת מחוז ת"א שלכאורה התערבה באופן פסול בהליכים פליליים; עד כה לא נחשפה הפרשה במלואה, המערכת מסרבת לבדק בית אמיתי.
5. אין שקיפות יזומה ואבסולטית בניגודי העניינים של השופטים ועוזריהם – מי שאמון על הצדק.
6. אין עדיין דין וחשבון באגודות העותמניות דוגמת ההסתדרות – שכעת אחראי עליהן משרד המשפטים.
7. גם יש שלל בעיות בתוך משרד המשפטים עצמו. למשל מבנה ועדת השרים לחקיקה שחותרת תחת הדמוקרטיה הישראלית ועדיין פועלת באפילה.

ומה קורה כשאין שקיפות, לצד אינספור פרשות וסחבת?

האמון במערכת המשפט הולך וקורס. אבל מה אוחנה בחר לעשות בתגובה לכל אלו בתקופתו בתפקיד? לפטר את המנכ"לית של המשרד שלו. על כל הבעיות המתוארות למעלה – הוא לא ביקש אישור מיוחד לפעולה בזמן ממשלת מעבר מהיועמ"ש. למה כן ביקש אישור? לפטר את מנכ"לית משרד המשפטים.

ונשאלת השאלה – למה. למה לתקוע אצבע בעין לכל כך הרבה אנשים?

כנראה כי הוא עצלן. כי לפתור את הבעיות הקשות והסבוכות האלו זה לא סקסי. זה לא מביא כותרות. לא כמו פיטורים שנויים במחלוקת בזמן ממשלת מעבר.

לטפל בסוגיות עומק דורשות אדם "משעמם". אדם שלא מחפש כותרות או נפוטיזם (הוא מינה את בת דודתו לראש לשכתו) או צ'ופרים (פעולתו הראשונה בתפקיד הייתה דרישת רכב יוקרה).

לא. זה דורש אדם שבאמת ובתמים רוצה לעזור לציבור הרחב. ומעל הכל – אדם שאיננו עצלן.

ואילו עצלנים מצליחים להתקדם פוליטית? כאלו שמצטיינים בדבר מסוים אחד – בלעשות רעש.

אמיר אוחנה מתראיין אצל עמית סגל

גם כח"כ היה עצלן

בתור ליברל, אפשר היה לצפות שיפעל לביטול חקיקה ולשחרור המשק לתחרות. זה לא קרה. אף שהיה שחקן משמעותי בקואליציה שלעתים נשענה על 61 בלבד, אוחנה הסתפק בדיבורים, ולא מעשים. אוחנה לא סייע להגביל את כוחם של הוועדים בשירותים חיוניים. לא נגע בקביעות ממנה נהנים עובדים שלא מספקים את הסחורה בשירות הציבורי. לא פעל בכל הכוח לפרק מונופולים, מועצות חקלאיות וקרטלים כמו בעלי מספרי המוניות (עדיין אין אובר). הוא לא הרים אף אחד מהדגלים האלו, ולא השתמש בכוחו הפרלמנטארי הגדול למנף מאבק שכזה למען מצביעיו.

אוחנה אף התעצל בפעולותיו למען קהילת הלהט"ב. כפי שהוכיח עקיבא נוביק, הח"כ הגאה טען שהוא פועל בשקט למען הקהילה, אך בפועל לא קידם כמעט דבר.

הוא לא היה חבר בשדולה הגאה, ולא הגיש שאילתות בנושא. הוא הגיש שתי הצעות חוק עבור הקהילה שלא קודמו. במהלך הקדנציה שהייתה אנטי-להט"בית להחריד, אוחנה החריש, וכשהפר משמעת קואליציונית – זה היה רק 3 ימים לפני הפגרה, כשלא הייתה לזה שום משמעות פרקטית. גם באלמנטים פרלמנטריים אישיים – סירב לשמש דוגמא, וסירב לבקשתנו לחשוף את יומנו הציבורי, את נכסיו ואחזקותיו.