פוסטים

תכנית "שקוף" לממשלה ה-35: כך נילחם בשחיתות

סוף סוף קמה ממשלה חדשה. איך לוודא שלא נתעורר מחר עם תיקי שחיתות חדשים? הנה כל הפרצות שצריך לסגור, שלא יעלו אגורה ושאינן קשורות לסוגיות שמאל-ימין. בין הפתרונות: לחשוף לוביסטים שמשפיעים בחשאי על השרים, לתקן את ועדת השרים לחקיקה ולאפשר לציבור להעלות מהבית נושאים לדיון במליאה. הרשימה המלאה – שתישלח לכלל הח"כים – לפניכם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

שלום לממשלה ה-35 של ישראל, "ממשלת חירום לאומית". נכון, בקווי היסוד של הממשלה החדשה אין אף לא סעיף אחד לקידום חקיקה למלחמה בשחיתות – מה שהיה הדגל המרכזי של כחול לבן, אך בשביל זה אנחנו פה.

הכנו תוכנית עבודה מסודרת לשנים הקרובות, עם כל הפרצות שצריך לסגור והחוקים שנפעל לחוקק כדי לשנות את המצב. החוקים האלו לא יעלו אגורה ואינם קשורים לסוגיות שמאל-ימין. ועדיין, הם ישנו לא רק את התפאורה, אלא את ההצגה כולה. זה קריטי משום שלא משנה מי יישב בכסא רה"מ או בכסא רה"מ החלופי – במצב הנוכחי נבחרי ציבור עלולים לשרת את עצמם, את המקורבים שלהם הלוביסטים והטייקונים – ולשכוח את הציבור שמממן את שכרם.

מה אנחנו רוצים מהממשלה? 

  • שקיפות בדיונים

יש לפרסם את הפרוטוקולים ותיעודי ההצבעות מכל הפורומים הלא מסווגים, לרבות ישיבות הממשלה וועדת השרים לענייני חקיקה. כיום אנחנו תלויים בהדלפות של גורמים אינטרסנטיים ומקבלים חלקיקי מידע שיצאו החוצה רק מתי שלמישהו היה אינטרס בכך.

הגיע הזמן ששרי הממשלה יפסיקו להסתיר את הצבעותיהם (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

אין סיבה שישיבות הדירקטוריון של מדינת ישראל בהן מתקבלות החלטות שנוגעות לכולנו – יתנהלו באפלה.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לשנות את תקנון הממשלה ולחייב פרסום ושקיפות של הישיבות. השינוי הזה יכול להתבצע בהצבעה בודדת בישיבת ממשלה.

  • שקיפות בלו"ז השרים 

הגיע הזמן לפרסום יזום של יומני השרים, ללא פגישות אישיות או רגישות (פירוט בקישור). פרסום כזה ישקף את קשרי השרים ומידת השקעתם בתחומים שונים, כך שנוכל לנתח ולבקר את פעילותם הציבורית. שקיפות כזו גם תאפשר לשרים להשוויץ בפועלם ואף תגביר את אמון הציבור.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לאשר בתקנון הממשלה פרסום רבעוני של יומני השרים באתר רשמי. על היומנים להיות מפורסמים בפורמט ניתן לחיפוש.

  • שקיפות חלקית בהון השרים 

הגיע הזמן גם לפרסום קבוע באתר מבקר המדינה של סטטוס ותאריך הגשת הצהרות ההון של השרים. זאת, לצד פרסום ההפרש בין כל הצהרה לזו המוגשת בשנים שלפניה (בניגוד לתוכן הצהרת ההון עצמה). 

מסרב להגיש הצהרת הון כבר שנה וחצי. השר להגנת הסביבה זאב אלקין (צילום: גיל יערי, פלאש 90)

השרים מרכזים בידיהם כח עצום: הם חולשים על תקציבי עתק ומשאבים אדירים השייכים לציבור. ככל שמידע על עבודתם והשפעתו על נכסיהם מוסתר, האפשרות לפעול באופן מושחת או בניגוד עניינים מפתה יותר. 

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? מבקר המדינה יכול לקדם את השינוי הזה. אם המבקר יסרב, אפשר לשנות זאת בחקיקה.

  • שקיפות באגודות העות'מאניות 

הסתדרות העובדים ואיגודים נוספים פועלים בשקיפות מינימלית. זה מתאפשר בשל פרצה בחוק שמגדירה אותם כ"אגודות עותמאניות" בחוק העמותות. המצב הנוכחי מוביל לסיאוב ובזבוז כספי העובדים. 

שרת המשפטים הקודמת, איילת שקד, גיבשה תקנות שביקשו לחייב את האיגודים להתנהל בשקיפות. אלא שבעקבות סבבי הבחירות התקנות הועברו לבוידעם.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לחתום על התקנות. זה הכול. הן כבר מוכנות וממתינות לשר החדש.

  • שקיפות של לוביסטים שעובדים מול הממשלה 

בניגוד לכנסת, הממשלה לא דורשת מהלוביסטים שעובדים מולה רישום בשום מאגר מידע. אין לנו מושג על פגישותיהם במשרדי הממשלה, על לקוחותיהם באותה זירה ועל המידע שהם מעבירים לפקידים ולשרים. מצב זה מאפשר לבעלי אינטרסים להסתובב במסדרונות הממשלה ולהשפיע על החלטות הרות גורל – ללא כל יכולת פיקוח מצד הציבור.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? במשרד האוצר כבר החלו בגיבוש נוהל להסדרת פגישות אנשי המשרד מול הלוביסטים. הסיכוי שזה יקרה עצמאית בכל משרד – אפסי. לכן על הממשלה לאשר "נוהל לוביסטים" שיקבע כללי שקיפות לכולם.

  • חיסול ניגודי העניינים בלשכת ראש הממשלה

אולי הספקת לשכוח אך עו"ד דוד שמרון ייעץ במקביל לרה"מ שהחליט לרכוש צוללות ולתאגיד הגרמני ממנו הממשלה רכשה צוללות. נתניהו טען כי לא ידע זאת. כדי למנוע פערי מידע, יש לפרסם את רשימת הלקוחות של כל יועץ פרטי שעובד עם מנהיגי המדינה. 

דוד שמרון, ייעץ לנתניהו לרכוש צוללות – במקביל לייעוץ לחברת הצוללות. חייבים ללמוד לקח (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לעגן סעיף מול יועצים חיצוניים שעובדים במשרד רה"מ שיחייב פרסום של לקוחותיהם באתר המשרד. המפתח לשינוי נמצא בידי מנכ"ל משרד רה"מ. ואם יועץ לא רוצה ששמות לקוחותיו יפורסמו? שלא יעבוד במרכז העצבים השלטוני.

  • להשקיף תרומות לעמותות

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד שינתה את החוק כך שניתן לתרום באנונימיות לעמותות סכום שמגיע עד 100 אלף שקל. השינוי פגע משמעותית בשקיפות במגזר השלישי, ומאפשר לטייקונים לשחק לנו בתודעה – מבלי שנדע.

איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר. אפשרה תרומות אנונימיות לעמותות (צילום: פלאש 90)

במקביל, חברות ציבוריות נהנות מפרצה בחוק המאפשרת להן לתרום בסתר סכומי עתק לגופים הקשורים לפוליטיקאים ברי השפעה. כתוצאה, חברות שכולנו מושקעים בהן דרך הפנסיות שלנו, תורמות כספים בסתר לעמותות שעל פניו אין להן שום קשר ליעדי החברה. אם זה לא מספיק, נבחרי הציבור עלולים לקבל החלטות נגד האינטרס הציבורי תמורת אותן תרומות.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? משרד המשפטים יכול להפחית את הרף של תרומה אנונימית לעמותה, לכל הפחות לעמותות פוליטיות. זה דורש משר המשפטים החדש לקדם תקנה ולאשררה בוועדת חוק, חוקה ומשפט בכנסת. במקביל, בסמכות הרשות לניירות ערך לחייב חברות ציבוריות בשקיפות התרומות שלהן. כך הציבור יוכל לדעת לאן החברות תורמות ועל איזה פוליטיקאים הן מנסות להשפיע. כבר פנינו לרשות, ששוקלת את המדיניות שלה בסוגיה זו.

  • הקמת ועדת חקירה ממלכתית לקורונה 

מחסור במכונות הנשמה, מצב מחסני החירום, התפשטות הנגיף בבני ברק – יש שלל מחדלים שצריכים להיחקר ודין וחשבון שצריך להיעשות. 

ראש הממשלה נתניהו לא אוהב להקים ועדות חקירה – במקרה של הקורונה זה הכרחי (צילום: דוברות הכנסת)

היינו מסתפקים בבדיקת מבקר המדינה. אלא שהמבקר כבר ריכך שלל דוחות, ויש סיבה טובה להאמין שזה יקרה גם כאן. לכן, יש להקים ועדת בדיקה בלתי תלויה כדי לתקן את מה שלא עובד ולשפר את המוכנות של מדינת ישראל לאסונות עתידיים.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? בשנות שלטון נתניהו לא קמה אף לא ועדת חקירה ממלכתית אחת. לחץ ציבורי מסיבי יכול לשנות את התמונה.

מה אנחנו רוצים מהכנסת? 

  • השקפת השאילתות 

יש להנגיש באתר הכנסת את כלל השאילתות שמגישים חברי הכנסת ואת התשובות שהם מקבלים – לרווחת הציבור הרחב. כך נוכל לעקוב אחר חריצותם, וגם לנהל ארכיון ומעקב אחרי נושאים שעלו בעבר.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? השינוי הזה טכני במהותו ונמצא בידי יו"ר ומנכ"ל הכנסת. נמשיך לפעול יחד עם סיירת השקיפות לשכנעם בנושא.

  • שינוי שיטת העדכון של שכר הח"כים 

צריך להפריד את החתולים מהשמנת ולסתום את הפרצות בהן מתחבאת עוד שמנת. כלומר, לשנות את המצב הקיים, בו הח"כים הם אלה שמחליטים בפועל על השכר וההטבות שלהם.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? להקים מחדש את הוועדה הציבורית לעניין תנאי הח"כים. זה בידי ועדת הכנסת. בנוסף, יש לתת לה סמכות לקבוע סופית בכל החלטה בנושאים אלו, ולא רק להמליץ כמו שקרה עד כה. לשם כך צריך חוק חדש. אנחנו עובדים על כך. יו"ר הוועדה הציבורית היוצא הסכים עמנו בראיון שערך ברשת ב'.

  • הקמת ועדת השקיפות

הוועדה, שייסדה בזמנו ח"כ סתיו שפיר מהעבודה, לא עוגנה בתקנון הכנסת כוועדה קבועה. מתסמן כי בכנסת הקרובה היא לא תחודש. אלו חדשות רעות לכלל אזרחי ישראל. בוועדה נחשפו בזבוזי כספים, דנו בשקיפות עבודת הלוביסטים מול הממשלה (כאמור, תחום פרוץ לגמרי) ובשלל סוגיות שביומיום נקברות מתחת לפני השטח.

ועדת השקיפות. חברי הכנסת צריכים לדרוש את הקמתה המחודשת (צילום: יוסי זמיר)

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? מסה של חברי הכנסת יכולים לדרוש את הקמתה מחדש. אם זה לא יקרה, ניתן ליישם הצעה שעלתה בקואליצית השקיפות: להוסיף סעיף בתקנון הכנסת, לפיו כל ועדה חייבת להקצות דיונים לנושא השקיפות ותהיה אחראית כל רבעון להגיש דוח למליאה על מצב השקיפות בתחומים שבאחריותה. 

  • חיסול ניגודי עניינים בוועדות הכלכליות בכנסת 

כדי למנוע את ה"חיים כץ" הבא, יש לוודא שח"כים לא יהיו מונעים ממניעים כלכליים. לכן, על חברי ועדות הכספים והכלכלה לחשוף את המניות שהם מחזיקים (ללא ערך, רק רת שם המניה), לצד אחזקות נוספות (דוגמת קרקעות) ושמות מקורביהם שעובדים בתאגידים. 

מתן חסינות לחיים כץ. חברים בוועדות כלכליות לא יכולים להסתיר את המניות שהן משקיעים בהן (צילום: אוליבר פיטורסי, פלאש 90)

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? חוקים שהעלנו בנושא – נפלו. לא נורא. אנחנו רצים למרחקים ארוכים. בקדנציה הקרובה נקדם חוק חדש – עד שנצליח.

  • חיזוק ועדת האתיקה 

זו הוועדה היחידה שעוסקת בשפיטה אתית של חברי כנסת שפעלו בניגודי עניינים או הפרו כללים. אלא שלרוב היא מסתפקת בנזיפות חסרות משמעות ומתנהלת כמועדון חברים.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? ועדת הכנסת צריכה להחליט על שיניים נוספות שאפשר להתקין לוועדה. לכל הפחות יש לשקול אמצעים להרחבת ההרתעה. בנוסף, דווקא בגלל שהעונשים לרוב מסתכמים בנזיפות, ראוי שהוועדה תנגיש לציבור מדי מושב טבלה מסכמת שעוקבת אחר מספר הנזיפות לכל ח"כ.

  • שקיפות מפלגתית 

יש להכפיף את המפלגות לחוק חופש המידע – כך שכל אזרח יוכל לדרוש מידע לגבי התנהלותן. זה יאפשר מעקב אחר כספים שהמפלגות מוציאות מכיסנו. כיום הוא מוסתר לגמרי, ולא אחת התגלו בחסות העלטה בזבוזי כספים שזרמו לכיסי מקורבים.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? להכניס בחוק חופש המידע את המפלגות כגורם נוסף הכפוף לחוק.

  • הח"כ ה-121

הגיעה העת לעדכון עבודת המליאה והכנסת באמצעים טכנולוגיים מעודכנים ובכך לאפשר לציבור להיות מעורב ולומר את דברו. אידאלית, הציבור יהפוך לחבר הכנסת ה־121. הנה כמה דוגמאות לעדכונים טכנולוגיים נחוצים:

  • חתימה רחבת היקף של הציבור על עצומה דיגיטלית באתר הכנסת, תכפה קיום דיון פרלמנטרי.
  • באופן דומה, תמיכה של עשרות אלפי אזרחים תאפשר הגשת שאילתה רשמית למשרד ממשלתי. השר הרלוונטי יחויב להגיב במליאה (כמו בשאילתות ישירות המוגשות בידי חברי הכנסת עצמם).
  • לקדם השתתפות הציבור בדיונים במליאה ובוועדות דרך מתן אפשרות שאילת שאלות מהבית בזמן דיון בכנסת. דובר הוועדה/המליאה יוכל להעלות לדיון שאלות שיזכו לתמיכה הרחבה ביותר ולפי אמות מידה שייקבעו מראש

מה אנחנו רוצים מהיחסים בין הממשלה לכנסת?

  • תיקון ועדת השרים לחקיקה

יש להחזיר את האיזון בין הרשויות על ידי שינוי אופי עבודת ועדת השרים לחקיקה: לקבוע שהוועדה תכריע רק סביב חוקים בעלי עלות תקציבית, וחוקים שקשורים להסכמים הקואליציוניים. כל חוק אחר צריך לעבור תהליך שאינו תלוי בממשלה וב"משמעת קואליציונית".

במקביל יש לשנות את מיקומה של ועדת השרים לחקיקה בתהליך ולבטל את השלב לפני הקריאה הטרומית:

מה הפתרון המוצע יעשה? ח"כ שירצה לקדם הצעת חוק יהיה חייב לכתת רגליים בכנסת ולגייס רוב מקרב הח"כים. קידום חוקים לא יתחיל מתוך הממשלה – אלא מהכנסת. התהליך יגרום להאטת קצב הצעות החוק המקודמות בכנסת. הח"כים לא יבזבזו זמן יקר על הצעות שאין להן סיכוי להתקדם מעבר לכנסת. 

מהלך כזה גם יחליש את כוחם של הלוביסטים. כדי לטרפד חקיקה נגד פרסום עישון, למשל, חברת הטבק במצב הנוכחי צריכה ללחוץ רק על יו"ר ועדת השרים לחקיקה או מקסימום על שר או שניים בממשלה. תארו לכם שאותה חברה תיאלץ להגיע ל-120 חברי הכנסת. 

גם דיונים במליאה ובכנסת יחזרו להיות רלוונטיים ואמיתיים. הח"כים שירצו להגיש הצעות יהיו חייבים להגיע להסכמות עם הממשלה.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לשנות את תקנון הממשלה בישיבת ממשלה אחת ויחידה.

אפשר בכלל לשנות?

בטח! קראו את הפרויקט הטרי שלנו של "איך אפשר להזיז פה משהו, למרות הכל". עדיין מפקפקים? הנה רשימה הישגים חלקית בהחלט אליהם הגענו בשנים האחרונות:

  • יותר מחצי מנבחרי הציבור חשפו את מצבת נכסיהם.
  • רבע מהנבחרים בכנסת ו-12 ראשי ערים פרסמו יומן ציבורי.
  • שלושה שרים פרסמו את הצבעותיהם בוועדת השרים לחקיקה.
  • חוקק חוק להגברת שקיפות הלוביסטים וקביעת תקופת צינון ליועצים פרלמנטריים שרוצים לחצות את הקווים ולעבוד כלוביסטים.

  • הצלחנו להשקיף את אתר "המעטפה", האתר הסודי של ראש הממשלה והשרים ששימש לקבלת החלטות מאחורי גבנו וגבם של חברי הכנסת.
  • הממשלה מחלקת "פרס שקיפות".
  • פורסמו הכספים הקואליציוניים.
  • הכנסת הסכימה לפרסם את הפירוט המלא של הוצאות הקשר עם הבוחר של הח"כים.
  • פורסמו מאגרי החוקים והשאילתות. אנו מובילים כאמור מהלך שבסופו יפורסמו גם השאילתות הישירות שמגישים ח"כים לשרים.
  • הממשלה השקיפה את רוב הוצאות המשרדים, ופירטה בפרסומים לאן מגיעה כל אגורה, כולל שם הספק.

זה תמיד נראה בלתי אפשרי – עד שזה אפשרי. במיוחד אם מטרחנים על זה ללא הפסקה – וזה מה שאנחנו עושים. וכאן אתם נכנסים לתמונה. אל תהיו אזרחים שבויים. הנה מה שאתם יכולים לעשות יחד איתנו:

  1. הצטרפו לשקוף או לאחד הגופים הנוספים והנהדרים שקמו פה ונלחמים עבור כולנו.
  2. התפקדו למפלגה דמוקרטית.
  3. התגייסו לסיירת השקיפות מהכורסא – אצלנו אקטיביזם מקלדת זו לא מילה גסה . תוכלו להצטרף גם לקומנדו ההפצות של שקוף. הצטרפו בקלות בלחיצה כאן.
  4. השחיתות נבנית על הבורות שלנו – הפיצו את המידע ולמדו את חבריכם. תוכלו גם להצטרף לרשימת הדיוור שלנו.
  5. יחד איתכם נוכל לגדול, לגייס כתבים וכתבות חדשים, ולהמשיך לשבת לחברי הכנסת והממשלה על הווריד כל השנה.

חשיפה ראשונה: הוצאות משרד מבקר המדינה

לאחר שנת עיכוב משרד מבקר המדינה מפרסם לראשונה, לבקשת שקוף, את דו"ח ההתקשרויות לשנת 2018: 314 אלף שקל על ביקורת פנים, 100 אלף להגנה על חושפי שחיתות. כ-43 אלף שקל על הפקת הפודקאסט 'בעין הביקורת' ו-11,301 שקלים על עטים כחולים. השלב הבא – פרסום יזום

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

אחת השאלות שמעניינות אותנו ב'שקוף' יותר מכל היא: האם משרד המבקר שקוף? במסגרת הבדיקה בתחקיר מבקר המדינה על השקיפות במשרד מצאנו שהוא מעולם לא פרסם את דו"ח ההתקשרויות שלו, בשונה משאר משרדי הממשלה. לכן, ביקשנו לפני כשנה את פירוט התקשרויות לשנת 2018. 

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

כעת, תהליך שהחל עוד בזמן כהונת המבקר הקודם, יוסף שפירא, מסתיים היום עם מתניהו אנגלמן. הבשורה האמיתית תגיע שהרכישות של המבקר יפורסמו באופן שוטף. ממשרד המבקר מסרו שהנושא יבחן. אנחנו בכל מקרה כבר הגשנו בקשת חופש מידע נוספת.

הכסף הגדול – שיפוצים של חברת 'סולל בונה'

ההוצאה הגבוהה ביותר לספק בשנת 2018 הייתה לחברת סולל בונה שמתחזקת את המבנה החדש של משרד מבקר המדינה בקריית הלאום בקצת יותר מארבעה מיליון שקלים. מלם מערכות סיפקה שירותי תוכנה בקצת פחות מארבעה מיליון שקל וחברת נס בכשלושה מיליון שקל. חברת מיקדן תחזקה את לשכת המבקר בת"א בעלות של כ-2.6 מיליון שקלים. 

עוד עולה מרשימת ההתקשרויות: עובדי מבקר המדינה קיבלו כרטיסי '10 ביס' בסכום מצטבר של כ-2 מיליון שקלים. בהתחשב בכך שבמשרד עבדו 558 עובדים באותה שנה מדובר בממוצע של 304 שקלים לעובד בחודש. הוצאות הדלק במשרד המבקר הגיעו כמעט לחצי מיליון שקלים באותה שנה.

משרד מבקר המדינה. יותר מ-4 מיליון שקלים לתחזוק המבנה (צילום: יוסי זמיר)

בזק, מדיה – וגם חושפי שחיתויות

בזק קיבלה 475 אלף שקל על אחזקת קווי תקשורת. משרד רואי חשבון רוזנבלום, הולצמן קיבל 314 אלף שקל על ביקורת הפנים שהתקציר שלה פורסם באתר; יפעת שירותי מדיה – 282 אלף שקל; וטאסק יעוץ ואסטרטגיה 240 אלף שקל על בניית מתודולוגית בקרה.

משרד רואי החשבון ע. בן דוד ושות ביקר את הדו"ח הכספי של המשרד בסכום של כ-135 אלף שקל. בנוסף,חברה שפרטיה הוסתרו סיפקה ייעוץ בסך של כ-100 אלף שקל לחושפי שחיתות.

הפקות משרד המבקר

בשנת 2018 הפיקה חברת איסתא 'יום לשוויון מגדרי' בסך של כ-92 אלף שקל. איסתא גם הפיקה את כנס יורסאי של דור העתיד של מבקרי המדינה בסך של יותר מ-780 אלף שקל. חברת אודיו, רדיו אונליין הפיקה למשרד את הפודקאסט, ב'עין הביקורת' בסך של 43 אלף שקל. 

בשולי התקציב: רכב ממוגן ירי ועטים כחולים 

עוד בהוצאות לשנת 2018: כ-15 אלף שקל להסעה ברכב ממוגן ירי; 11,301 שקל הוציאו במשרד על עטים כחולים. בהנחה שכל עט עלה שבעה שקלים מדובר בשלושה עטים בממוצע לשנה לעובדת או עובד.

לקובץ המלא: מוזמנים להוריד את קובץ ההתקשרויות המלא ולספר לנו מה מצאתן

נדגיש כי מטעמי חשאיות ואבטחת מידע הקובץ חלקי

הקובץ שנמסר לנו אינו שלם. במשרד מבקר המדינה הסירו כמה סעיפים שעונים להגדרות הבאות: 

א. סכומי התקשרות הנוגעים לשירותי אבטחה במשרד מטעמי ביטחון. 

ב. פרטים מזהים הנוגעים לשמות/סוגי/דגמי מערכות המחשוב בהן נעשה שימוש במשרד משיקולי אבטחת מידע.

ג. שמות מתחקרי סיווג בטחוני שהערך הציבורי בפרסומם מועט ואילו הפרסום, לדברי המבקר, עשוי להסב נזק.

הפננו שאלות הבהרה בנוגע לסעיפי ההוצאות שציינו, במשרד המבקר בחרו שלא לפרט.

כל עוד לא יוכח אחרת – אנחנו סומכים על המבקר, ומאמינים כי שקיפות כזו רק תגביר את האמון במוסד הכל כך חשוב הזה שמשפר את חיינו

סרבן שקיפות: השר אלקין מתעלם מהמבקר ומסתיר מידע מהציבור

השר להגנת הסביבה זאב אלקין מתעלם מכללי השקיפות ומסכן אותנו בשחיתות: הוא מסרב לחשוף את היומן שלו באופן קבוע, ולאחרונה גרר את משרדו לבית המשפט וקיבל קנס אותו אנחנו שילמנו. הוא לא הגיש הצהרות הון כבר שנתיים, למרות חמש תזכורות מצד מבקר המדינה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

על כל השרים בממשלה להגיש הצהרת ההון למבקר המדינה אחת לשנה. לפי חוק חופש המידע, על השרים לחשוף את יומן הפגישות שלהם לציבור. למרות החשיבות של הגשת הצהרות ההון וחשיפות היומן – השר להגנת הסביבה זאב אלקין בוחר להתעלם משני כללי שקיפות אלה באופן שיטתי: הוא לא הגיש הצהרת הון כבר שנתיים ולא הסכים לחשוף את היומן שלו לציבור, עד שבית המשפט חייב אותו לעשות כן.

  • לכתבה קודמת על השרים שלא הגישו הצהרות הון: לחצו כאן
  • למה נבחרי ציבור צריכים לחשוף יומן?: לחצו כאן

למה צריך להגיש הצהרת הון ולחשוף יומן?

העיקרון העומד מאחורי הגשת הצהרת הון הוא לשמור על השרים נקיים משחיתות. עליהם להגיש הצהרה בתחילת הכהונה, בסופה, ואחת לשנה במהלך הכהונה. בעזרתה המדינה יכולה לעקוב אחר הרכוש איתו נכנסו השרים לתפקיד, ואחר הרכוש אשר איתו יצאו מהמשכן. היא מאפשרת למדינה לפקח על האינטרסים הכלכליים שיכולים להטות את השיקול של מי שמוביל את המדינה שלנו.

גם לחשיפת יומן השרים יתרונות רבים: היא מאפשרת לנו להעביר ביקורת משמעותית על עבודת השרים ולאמוד את איכותה. היא גם מאפשרת לנו לראות את מערכת הקשרים בין השרים לאנשים ספציפיים שזוכים ליחס מיוחד על חשבון הציבור: אם אלקין נפגש עם טייקון מסוים, ולאחר מכן המשרד שלו מספק לטייקון הטבות – נוכל להצביע על הקשר בין הדברים.

המסתיר הסדרתי

אלקין הוא השר היחיד שלא התבייש לא להגיש הצהרות הון פעמיים ברציפות: למרות שהוא מחויב להגיש את הצהרת ההון שלו למבקר המדינה אחת לשנה, הוא לא הגיש את הצהרתו עבור 2018 וגם עבור 2019. מבין כל 23 השרים בממשלה הנוכחית – רק הוא והשר אמיר אוחנה טרם הגישו הצהרת הון עבור 2019.

אלקין לא ביקש דחייה במועד הגשת הצהרות ההון, למרות שניתן לעשות זאת. במקום זאת, הוא פשוט בחר להתעלם ממועדי ההגשה. אלקין תוזכר לא פחות מ-5 פעמים על ידי מבקר המדינה בנוגע להגשת ההצהרה, ולפני שלושה חודשים הבטיח ל"שקוף" ששתי הצהרות ההון יוגשו למבקר "בימים הקרובים" ויחשפו לציבור. בינתיים, כלום לא קרה.

מחיר ההתעלמות: משפט ציבורי וקנס על חשבוננו

אלקין גם בוחר לצפצף על חוק חופש המידע באופן קבוע, ובמשך שלוש השנים האחרונות משרדו לא נענה לבקשות חופש מידע שדרשו לחשוף את יומנו. בעקבות כך, בכל שנה מחדש גרר השר את המשרד להגנת הסביבה לבית המשפט, הפסיד במשפט וחשף את יומנו באיחור משמעותי.

השנה זה קרה שוב. אלקין גרר את המשרד להגנת הסביבה למשפט בנושא חשיפת היומן שלו, והפסיד. אבל הפעם אנחנו שילמנו את המחיר – בעקבות המשפט חוייב המשרד להגנת הסביבה לשלם 4,000 ש"ח לעמותת "הצלחה" עבור העיכוב במסירת היומן. בכך, השר אלקין גרם לציבור לממן את ההתעלמות שלו מהחוק. 

התעקש כל כך לא לחשוף את יומנו – שגרר משרד ממשלתי למשפט (צילום: גיל יערי, פלאש 90)

"לצערנו, משפט על חשיפת יומנים הפך לסוג של רוטינה מול לא מעט שרים", מספר אלעד מן, עורך הדין של עמותת "הצלחה", העוסקת בחשיפת מידע מסוג זה לציבור. "הגישה הכללית שלהם היא שאם לא ממש חייבים לחשוף, אז לא נחשוף. זאת למרות שבכל פעם שעתרנו לבית המשפט הוא חייב את השרים לחשוף את היומן שלהם".

כאמור, אלקין לא חושף את היומן שלו באופן קבוע. "כשלא חושפים יומן לאורך שלוש שנים, לא מדובר בתקלה חד פעמית או נקודתית, אלא בגישה", טוען עו"ד מן. "זו גישה שמתנגדת לשקיפות".

מהשר זאב אלקין לא נמסרה תגובה.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?):

  1. כשאלקין לא מגיש הצהרת הון, הנפגעים העיקריים הם אנחנו. הרי כל עוד הצהרת ההון לא הוגשה – אלקין יכול לקבל החלטות לטובת נכסיו, ו"להיזכר" להגיש הצהרת הון אחרי כמה שנים, כשהשפעת ההחלטה על נכסיו כבר לא תהיה ברורה ולא תשתקף בהכרח בהצהרתו. התנהלותו מסכנת אותנו בשחיתות. 
  2. העובדה שאלקין לא חשף את היומן שלו לציבור משמעותה התעלמות מחוק חופש המידע. מקומם ששר מצפצף על חוק, ועוד על חוק חופש המידע, שנועד לשרת את הציבור ולאפשר לנו לעיין בכל המידע של משרדי הממשלה. 
  3. השרים מרכזים בידיהם כח עצום: הם חולשים על תקציבי עתק ומשאבים אדירים השייכים לציבור. ככל שמידע על עבודתם ועל השימוש במשאבים אלו יוסתר, האפשרות לפעול באופן מושחת או בניגוד עניינים תהפוך מפתה יותר. שר שלא חושף את היומן שלו לציבור מונע מאיתנו לדעת מי משפיע עליו ועל שיקוליו ומונע ביקורת מעמיקה על העבודה שלו. 

מעש"י (מה עושים כדי שיתוקן?):

  1. "שקוף" תפעל לכך שהשר אלקין יגיש את הצהרות ההון שלו למבקר המדינה בהקדם. נפעיל לחץ על השר יחד עם סיירת השקיפות ונעדכן בנושא. בעבר כבר הצלחנו לגרום לשרים בממשלה לעשות זאת, וגם הפעם נצליח. נלחץ על השר אלקין להגיש את הצהרת ההון באמצעות אלפי הודעות מחברי סיירת השקיפות. הצטרפו אלינו!
  2. בזכות העתירה של עמותת "הצלחה", היומן של השר אלקין עתיד להתפרסם לציבור עד סוף החודש. מבטיחים לעדכן בנושא. נמשיך לשתף פעולה עם עמותות שפועלות למען שקיפות ונדרוש מהשרים לחשוף את יומן הפגישות שלהם בהתאם לחוק.
  3. "שקוף" יפעל בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי לגרום לשר להחזיר לציבור 4,000 ש"ח שהוא גרם לנו לשלם על הצפצוף המתמיד שלו על החוק. 

פרוייקט יום העצמאות: היום שבו גרמתי לסמוטריץ' להודות שטעה

בזכותכם אנחנו יכולים לרוץ למרחקים ארוכים ולתקן את המציאות, צעד אחר צעד. אז לכבוד יום העצמאות החלטנו לספר לכם איך הצלחנו לתקן חוקים, לסתום פרצות ולהגביר את השקיפות. והפעם: מאיה מספרת איך החליפה את מבקר המדינה והצליחה לגרום לשני שרים להגיש הצהרות הון

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

באחת מכתבות הפולואפ הראשונות שלי (תחום שאתם בחרתם לי), חזרתי לבדוק האם השרים כבר הגישו את הצהרות ההון שלהם למבקר המדינה. שרי הממשלה מחוייבים למסור הצהרת הון למשרד מבקר המדינה אחת לשנה. יש לכך חשיבות עצומה: הצהרת הון היא כלי שיכול לסייע במיגור השחיתות, לא פחות. היא מאפשרת למדינה לפקח על הנכסים, ההשקעות, ועל שאר האינטרסים הכלכליים של נבחרי הציבור שיכולים להשפיע על שיקול דעתם.

למרות החשיבות, הסתבר לי שהמון שרים פשוט מצפצפים על החוק ולא מגישים הצהרות הון. איך הם מרשים לעצמם? פשוט, כי למבקר המדינה אין שום סנקציה להטיל עליהם. זה מרתיח אותי. אבל מסתבר שקצת לחץ מצד הציבור – עוזר מאוד.

"תכלס? צודקת"

לקראת הכתבה האחרונה שלי בנושא, גיליתי כי השרים אמיר אוחנה, זאב אלקין, ישראל כץ ובצלאל סמוטריץ' – לא הגישו את הצהרות ההון שלהם למבקר המדינה. כולם איחרו בהגשת ההצהרה בחצי שנה או יותר (הרבה יותר), על אף שבמשרד המבקר תזכרו כל אחד מהם כמה וכמה פעמים. 

לקראת הכתבה, פניתי לכל השרים לקבל מהם תגובה. הם כרגיל איחרו או ניסו להתחמק. מלשכתו של השר ישראל כ"ץ למשל, לא נמסרה כל תגובה במשך כמה ימים, למרות תזכורות מצידי. החלטתי להתקשר לדוברות שלו, שם אמרו לי שאני לא מעודכנת – השר כבר הגיש הצהרת הון.

שר התחבורה ישראל כ"ץ. הגיש הצהרת הון יומיים אחרי שפנינו אליו (צילום: פלאש 90)

הופתעתי. חשבתי שחלה טעות במידע שקיבלתי ובדקתי שוב מול מבקר המדינה. מה התברר? אחרי איחור של חצי שנה, השר כץ הגיש לפתע את הצהרת ההון שלו יומיים לאחר הפנייה שלי ללשכתו.

המשכנו להתייעץ בתוך צוות "שקוף" איך לשכנע שרים נוספים. פתאום נפל לנו האסימון: השר סמוטריץ בעצמו העביר חוק שמחייב פקידים בשירות הציבורי להגיש הצהרות הון. כיצד ייתכן שלא הגיש את ההצהרה שלו? אז כתבתי עוד כתבה קטנה בנושא. השר סמוטריץ הגיש את הצהרת ההון שלו 10 ימים אחר כך, ואפילו כתב לנו כי "הביקורת צודקת לחלוטין". 

אלקין ואוחנה – אתם עוד תשמעו ממני

השר אלקין לא הגיש שתי הצהרת הון: 2018 ו-2019. חמור כפליים. מלשכתו נמסר כי יגישו את ההצהרה "בעוד כמה ימים", ואפילו הגדילו והבטיחו כי הוא יחשוף את הצהרות ההון לציבור. עברו חודשיים מאז שיצאה הכתבה והצהרות ההון של אלקין טרם הוגשו. בינתיים בלשכת השר הפסיקו להשיב לפניותיי. 

סמוטריץ', אולי תגיד לאלקין שיגיש כבר את הצהרת ההון שלו? (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)

השר אוחנה גם לא הגיש הצהרת הון עד היום, מאז המינוי שלו ביוני 2019. מלשכתו לא נמסרה תגובה אף לא פעם אחת. 

אבל זה לא נגמר פה. כמו שהבנתם אני אוהבת להציק ולא ארד להם מהגב עד שיגישו את ההצהרות שלהם. מה כבר יש להם להסתיר? מה שבטוח, אתם תוכלו להציק יחד איתי: אני בטוחה שחברי סיירת השקיפות ישמחו לעזור לשרים להבין כמה חשוב לציבור שיגישו את הצהרות ההון שלהם למבקר המדינה. 

לסיום: באחת ההתכתבויות שלי עם גורם בכיר לקראת הכתבה, נכתב לי כך: "אכן, נראה לי שהבקשה שלכם גרמה לכל המאחרים להזדרז בהגשת ההצהרות. אין ספק שהשקיפות מדרבנת להתאמץ לפעול בהתאם לכללים". פייר? התרגשתי.

השר אמיר אוחנה. אל תחשוב שנפסיק להציק לך (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

גם אתם יכולים

אנשים מתלוננים שהמצב הולך ונהיה גרוע יותר. שהשלטון זוועה. שרע להם לחיות פה. אבל למרות המציאות העקומה, הרבה משתנה פה כל הזמן, כל עוד לא מוותרים.

לא רק זאת. יש לנו, הציבור הרחב, יותר כוח מאי-פעם. 

רוצים להיכנס בח"כים גרועים? הצטרפו לסיירת השקיפות שלנו. להעיף ח"כים גרועים? התפקדו למפלגה או תתנדבו בה. חפצים שהתקשורת תבצע תחקיר מסוים? הצטרפו לשקוף – גוף תקשורת ששייך לציבור. רוצים לבקר את התקשורת או אותנו? כתבו טור בעין השביעית. מעוניינים שהכנסת תקדם מהלך מסוים? בואו ללובי 99. 

תעשו שיירים, תתרמו, תתנדבו, הזמינו את אחד מאלו לחוג בית, לסדנת קריאה ביקורתית או אקטיביזם לעצלנים (אנחנו מעבירים כאלו). להילחם להנגשת מידע? הגישו בקשת חופש מידע, סייעו לתנועה לחופש המידע, או לסדנא לידע ציבורי. משתוקקים להשפיע על מבנה הכנסת? בואו למשמר החברתי. רוצים למגר עוולה שלטונית? התנועה לאיכות השלטון והתנועה לטוהר המידות ישמחו לשירותכם. רוצים להגביר את התחרותיות של הבנקים? התחברו למדיה של צדק פיננסי. לתמוך במאבקים חברתיים? בואו לאנו. לקדם שיתופי פעולה בנושאי שקיפות? התחברו לקואליציית השקיפות.

חושבים שאף אחד מהגופים האלה לא יעילים? תקימו אחד משלכם!

כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להוביל לשינוי. זה דורש התמדה, נחישות וחפירה, אבל בסוף, במוקדם או במאוחר, אם הצדק איתך: מצליחים.

אנחנו יודעים שגם לכם יש המון סיפורים כאלה, ורוצים לפרסם מאגר הצלחות. יש לך סיפור טוב? כתבו לנו.

מה קורה בחשבון הבנק של ועד הכבאים בעפולה?

צ'קים פתוחים ואלפי שקלים על אלכוהול ושעונים: פירוט הוצאות ועד הכבאים בעפולה הגיע לידי "שקוף" ומעלה חשד להתנהלות פלילית. התחקיר מגלה כי יו"ר ועד העובדים בעפולה נהג לחתום על צ'קים פתוחים עבור הגזבר, שהעביר לעצמו החזרי נסיעות על סך עשרות אלפי שקלים. תגובת הגזבר: "השמצות ושקרים"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

פירוט הוצאות חלקי של ועד הכבאים בעפולה לשנים 2018-2019, שהגיע לידי "שקוף", חושף התנהלות מטרידה: חתימות על צ'קים פתוחים שעוקפות את הצורך בחתימה כפולה, החזרי נסיעות לא מפוקחים ואלפי שקלים על אלכוהול ושעונים. עורכי דין המעורים בנושא, איתם התייעצנו בעת עריכת התחקיר, טענו שהתנהלות ראשי הוועד בעפולה גובלת בפלילים ויכולה להצדיק פתיחה בחקירה. 

הפרסום הינו הפעם הראשונה שנחשפות הוצאות מפורטות של ועד עובדים בכבאות, ומאפשר בחינה מעמיקה של אומדן הסכומים ואופן הפיקוח עליהם. כתבה זו היא חלק מסדרת כתבות על מערך הכבאות. בעוד שבתקשורת המסורתית נזכרים בכאוס השורר בתחנות הכיבוי רק כשמתרחש אירוע נורא – ב"שקוף" אנחנו לא מחכים לאסון הבא ומסקרים בקביעות את הנושא.

מיליונים על חשבון הציבור

פירוט ההוצאות הוא הזדמנות נדירה לבחון כיצד מתנהלים כספים של ועד עובדים בכבאות: לפי נתוני המשרד לבטחון פנים, הוועדים מקבלים סה"כ כ-10 מיליון ש"ח מקופת המדינה בכל שנה. הכספים אינם שקופים, אינם נתונים לביקורת כמעט ומנוהלים ע"י כבאים שהכשרתם בנושא עומדת בסימן שאלה. 

כל כספי ועדי העובדים בכבאות מגיעים משני מקורות. כספי העובדים, המפרישים כל אחד ואחת סביב 100 ש"ח לוועד ממשכורתם בכל חודש, וכספי ציבור – האוצר מעביר לוועדים כ-4,000 ש"ח בשנה לכל עובד/ת. 

"אף אחד לא לימד אותי איך מנהלים את הכספים, עשיתי כמו שכולם עושים" (צילום: תומר נויברג פלאש 90)

ישנם 3,100 עובדים בכבאות, והמדינה מעבירה כסף עבור 2653 עובדים מתוכם, המשתייכים לוועדים. כך שסה"כ מדובר בכ-10 מיליון ש"ח שעוברים לוועדים בשנה מכספי הציבור. מטרתם של כספי הרווחה לשמש את כלל עובדי תחנת הכיבוי, עבור מגוון פעילויות פנאי ורווחה. 

לדברי יושבי ראש של ועדים אחרים, אין נוהל שמבהיר מה מותר ומה אסור לעשות בכסף, וכך בכל אחת מתחנות הכיבוי התפתחה תרבות אחרת בנושא. "אף אחד לא לימד אותי שום דבר, קיבלתי את התפקיד בירושה ועשיתי כמו שכולם עושים", סיפר יו"ר ועד שביקש להישאר בעילום שם. "אני אמנם מאוד מסודר, אבל אני לא יכול להגיד שזה המצב אצל כולם". 

יו"ר אחר שיתף כי "לא עברתי קורס לדבר הזה. פה ושם היו השתלמויות של ההסתדרות, אבל בגדול אם היה נהוג בעבר לעשות מסיבות אז אני ממשיך לעשות מסיבות".

צ'קים פתוחים: "סומך על הגזבר לחלוטין"

בחשבונות בנק של ועדים, ישנם שני "מורשי חתימה" שתחת אחריותם נמצא ניהול הכספים של העמותה. שניהם צריכים לחתום על צ'קים של הוועד, כדי לייצר ביקורת נוספת על ההוצאות. "לצורך פיקוח ובקרה נאותים על הוצאת כספים (…) יהיו לעמותה לפחות שני מורשי חתימה", נכתב במסמך ניהול תקין של עמותות של רשות התאגידים.

בוועד עפולה, מורשי החתימה היו עד סוף 2019 יו"ר הוועד ש' והגזבר ג'. ש' היה לרוב חותם על צ'קים פתוחים וכלל לא היה מעורב בהתנהלות הכספית של הוועד. הגזבר ג', נהג למלא את הצ'קים בהמשך.

"הייתי חותם לגזבר על הצ'קים והוא היה ממלא אחר כך"

"אני סומך עליו לחלוטין. אני לא יכול לרדוף אחריו כל הזמן עם לחתום על צ'קים, אז הייתי חותם לו בפעם אחת על כמה", סיפר יו"ר הוועד. "כל פעם שהוא היה רוצה צ'ק הוא היה אומר לי למה והייתי חותם לו, והוא היה ממלא את הצ'קים אחר כך. פשוט חייבים למלא שתי חתימות".

המטרה המרכזית של שני מורשי חתימה בחשבון בנק של ועד עובדים היא פיקוח על ההוצאות. התנהלות כמו בוועד בעפולה היא פתח לשחיתות: כשמורשה חתימה אחד משמש כ"חותמת גומי" ואינו מעורב בניהול הכספים, כל הכסף מנוהל בפועל בידי אדם אחד. כך, מאוד קל לגנוב כסף או לנצלו לרעה.

מעיון במדריך לניהול כספי לוועדי עובדים של ההסתדרות, עולה כי ישנה הוראה מפורשת האוסרת איסור מוחלט על חתימה על צ'קים פתוחים: "חל איסור מוחלט לחתום מראש, ולו חתימה אחת, על שיקים ריקים" נכתב שם.

תחקיר שקוף המלא על הכבאות:

  • לכתבה הראשונה בסדרה על הרקע לסכסוך בין הוועד לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה השנייה בסדרה על התנהלות בעייתית של הוועד מול התקשורת: לחצו כאן
  • לכתבה השלישית בסדרה על טענות ועד הכבאים לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה הרביעית בסדרה על הכבאות בצל הקורונה: לחצו כאן
  • לכתבה החמישית בסדרה על הסירוב לגלח את הזקן בימי הקורונה – לחצו כאן

25 אלף ש"ח – החזרי נסיעות לגזבר

מפירוט הוצאות ועד הכבאים בעפולה שהגיע לידי "שקוף", עולה כי גזבר הוועד העביר לעצמו כ-25 אלף ש"ח בצ'קים. מדובר ב-15 צ'קים סה"כ בסכומים משתנים, לאורך שנתיים. 

כשציינו זאת בפני יו"ר הוועד, הוא הופתע ואמר שכלל לא ידע שצ'קים יצאו על שם הגזבר ג' – למרות שכאמור מדובר בלא פחות מ-15 צ'קים שחתם עליהם בעצמו. יו"ר ועד מעורב שהיה רואה את הצ'קים המלאים, היה מכיר עובדה זו.

לא ברור לפי מה נקבעים החזרי הנסיעות (צילום: יוסי זמיר)

הגזבר ג' הסביר כי כל הכסף שהעביר לעצמו נועד להחזרי נסיעות והחזרים נוספים על הוצאות עבור ועד העובדים. לדבריו, לעיתים היו מצטברות אצלו קבלות על הוצאות של הוועד והוא נהג להחזיר לעצמו את כל הכסף באופן מרוכז, לכן מדובר בכמה אלפי שקלים בצ'ק אחד. 

לא ברור על פי מה קבע הגזבר ג' את גובה החזר הנסיעות שלו. ברוב המקרים נהוג לקבוע בתקנות עבור איזה סוג של נסיעות ניתן לקבל החזר, כאשר ההחזר נקבע על פי מחיר לקילומטר. לדבריו של ש', ועדי העובדים בעפולה לא מתנהלים לפי מסגרת כזו, אלא שהם מתבססים רק על החזרי דלק. בנוסף, לא ברור מי משלם מס על החזרי הנסיעות, המסתכמים בעשרות אלפי שקלים. 

ההתנהלות זו של הגזבר והיו"ר מנוגדת גם היא להוראות תקנון ועד עובדים של ההסתדרות. "החזר הוצאה (…) טעון אישור וחתימת יושב-ראש הוועד", נכתב בתקנון, אך כאמור יו"ר הוועד לא ידע לגבי החזרי ההוצאות של הגזבר ג'.

צ'קים ישירות לעובדים

מלבד הצ'קים הפתוחים והחזרי הנסיעות, ברשימת ההוצאות של ועד העובדים בעפולה נמצאו סכומים נוספים שמעלים סימני שאלה. כך למשל, שני עובדים בכבאות קיבלו צ'קים בסכום מצטבר של 15,700 ש"ח מהחשבון של ועד עובדי עפולה. עובדת מסוימת קיבלה צ'קים בסכום מצטבר של 8,500 ש"ח, והעובד – 7,200 ש"ח. 

אחד העובדים בעפולה קיבל לחשבונו 13,500 שקל מהוועד לאחר שנפצע (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)

הגזבר ג' הסביר כי לוועדים אין יכולת להשתמש בכרטיס אשראי, לכן לעיתים הם מעדיפים שעובד/ת ישלמו על פעילויות מכספם, ויקבלו החזר בצ'ק. עוד הוא מסביר, כי העובד קיבל סכום כסף גדול יחסית מפני שוועד העובדים החליט לספק לו עזרה כספית בגובה 5,000 שקל לאחר שנפצע במילוי תפקידו. 

ביחס לכך, יצויין כי עד 2017 היה נהוג בתחנה לחלק הלוואות לעובדים שהיו במצב כלכלי קשה, עד 3,000 ש"ח – אך הנוהג הופסק.

אלכוהול ושעונים

בוועד עפולה שילמו במהלך השנתיים האחרונות סכום של 16 אלף ש"ח בחנות למשקאות חריפים. "לעיתים קונים שתייה לאירועים או מסיבות, אבל לא בסכומים כאלה", טען יו"ר ועד מקביל, והוסיף כי אינו יודע האם מותר או אסור לרכוש אלכוהול מכספי הוועד.

16 אלף שקל על אלכוהול בעפולה. יו"ר ועד מקביל: "לעיתים קונים שתייה, אבל לא בסכומים כאלה"

הגזבר ג' הסביר כי הרכישות של האלכוהול שימשו את העובדים במסיבות ואירועים שונים מחוץ לשעות העבודה. בנוסף, הוא טען כי בחנות האלכוהול בה רכש את השתייה הוא רכש גם חבילות שי אותן חילק לעובדים, כך שלא כל הכסף בחנות המשקאות שימש רק לרכישת משקאות שיכר.

בנוסף, ישנו מנהג שכבאי שהגיע לוותק של 25 שנים בעבודה מקבל שעון. את השעון הזה קונים מכספי הוועד, בערך ב-1,200 ש"ח. בעפולה שילמו סה"כ 3,600 ש"ח על שעונים לכבאים בשנתיים המדוברות. 

הוצאות נוספות: מסיבות קיץ וממתקים

25,000 ש"ח עבור הפקת מסיבת קיץ: ועד העובדים בעפולה מפיקים מסיבת קיץ שנתית לעובדים ומשפחתם בקאנטרי בעפולה. חברת ההפקה לה שילמו מספקת מתקנים מתנפחים, מתקני מים, דוכני הפעלה, דיג'יי ועוד. למסיבה מוזמנים 200 אנשים – העובדים ובני משפחתם. 

כ-18,000 אלף ש"ח על אוכל וממתקים: בדיקת שקוף מגלה כי ועד העובדים שילם על רכישה בחנויות פיצוחים 14,120 ש"ח, 3,300 בחנויות ממתקים, זאת נוסף על שאר הוצאות בסופרמרקט שמגיעות למעל 300 אלף ש"ח. לדברי הגזבר ג', הכסף שימש עבור כיבוד וחבילות שי בטקסים ובאירועים שונים. נציין כי את האוכל בזמן העבודה כל עובד/ת רוכשים על חשבונם, וכי העובדים מקבלים שי מהכבאות בסיום טקסים. 

היסטוריה בעייתית: מסוק לאח הגדול וחשפניות

כספי ועד הכבאים כבר נוצלו בעבר למטרות שנויות במחלוקת: בכתבה קודמת בתחקיר הכבאות, פרסמנו כי ועד הכבאים רכש תחקיר מזויף באלפי שקלים ואולי אף עשרות אלפים, שמכפיש בכירים בכבאות ומשלב הקלטה ערוכה באופן מגמתי של נציב הכבאות.

בנוסף, כתב "כלכליסט" עמיר קורץ פרסם באפריל אשתקד כי ארגון הכבאים הארצי השתמש בכספי הוועד עבור מסוק עם שלטי עידוד שטס מעל בית האח הגדול ובציוד להפגנות תחת ביתו של נציב הכבאות. באוגוסט פורסם בערוץ 13 כי שני לוחמי אש הודחו לאחר שהשתמשו בכספי העובדים עבור תשלום לחשפניות.

הכספים של מרבית ארגוני העובדים אינם שקופים לציבור ולעובדים עצמם, והם כמעט לא מפוקחים. המצב הזה מתאפשר בזכות פרצה בחוק העמותות, שמגדירה את ארגוני העובדים כאגודות עות'מאניות, שאינן נכנסות תחת חוק חופש המידע. כך נוצר מצב שכספים שמגיעים מקופת המדינה, מכיס האזרחים, אינם נתונים לביקורת ציבורית.

חשוב לציין כי ראשי ועדים עמם שוחחנו ציינו בפנינו כי הם דואגים לפרסם את טבלת ההוצאות של הוועד אחת לחצי שנה בלוח המודעות בתחנה. לדבריהם, לא ברור האם בכל התחנות ההוצאות שקופות לעובדים.

תגובת גזבר הוועד ג': ''כל ההתנהלות לטובת העובדים''

ראשית דבר נאמר כי הכתבה כפי שנמסרה לנו רצופה באי דיוקים, השמצות, שקרים, השערות לא מבוססות, מידע לא בדוק ולא מוצלב והוצאת דיבה חמורה כלפי מר ג'. אם אכן תפורסם הכתבה כפי שהיא ושמו יפורסם ויושחר, הרי שמר ג' שומר לעצמו את כל הזכויות לפעול על פי החוק. 

זאת ועוד – סירובה של הכתבת להיפגש איתנו ולשמוע ממקור ראשון את תגובתנו, דבר שאיננו מקובל בעולם העיתונות, מעלה תמיהות על חריצת דין מוקדמת, או כפי שהכתבה עצמה אמרה: "שום תגובה שלכם לא תשנה את מה שיש לי".

יתרה מכך, סירובה התמוה של הכתבת והאתר להאריך את מועד הדד ליין למסירת התגובה, על מנת שיתאפשר לנו למסור מסמכים ולהגיב כנדרש, מהווה פגיעה קשה בשמו של מר הגזבר ג'. צר לנו כי בשיחה עם הכתבת היא אמרה שהכתבה על פי 'האג'נדה' שלה. 

תמוה עוד יותר בעיננו כי בפתיחת הכתבה מצוין יו"ר ועד ללא ציון שמו מכיוון ש'כך הוא ביקש', לשון הכתבה ואילו שמו של מר הגזבר ג' יפורסם. 

להלן התייחסותנו לכתבה: 

  • הגזבר ג' היה חבר ועד מסור, אשר בראש מעייניו הדאגה לעובדים. הוא השקיע שעות רבות על חשבונו, ללא קבלת תשלום נוסף וכל מה שעשה היה למען העובדים על פי הנוהג הקבוע שנים רבות בכיבוי האש. יתכן כי דאגתו ומסירותו לעובדים ועבודה ללא הפסקה בשעות לא שגרתיות וללא דחיה, הביאו במקרים כאלה ואחרים לאי סדר, אולם הדבר נעשה בתמימות ובוודאי וודאי אינם מצדיקים את הטענות על 'התנהלות הגובלת בפלילים היכולה להצדיק פתיחה בחקירה', משפט מזעזע הכתוב בפתיחת הכתבה המצוטט משום מה על ידי עורכי דין אנונימיים. אם אכן יש עו"ד כאלה, מדוע לא מפורסם שמם?! 

המילים הקשות והמזעזעות בכתבה ממשיכות בקטע הנוגע למורשי החתימה הכפולים, שם מפרשת הכתבת התנהלות תמימה ורגילה לחלוטין, כ'פתח לשחיתות'. מדובר בפרשנות לקויה אשר מוציאה דיבה אודות מר הגזבר ג' שממשיכה במשפט: "מאד קל לגנוב כסף או לנצלו לרעה", משפט אשר שופט מראש את מר ג' מבלי לדעת את העובדות כדלקמן: 

  • כל ההוצאות של מר ג' במסגרת תפקידו כגזבר אושרו על ידי הוועד וזאת בשקיפות מלאה ואמון מלא, בדיוק כפי שאישר יו"ר הוועד. שמו הטוב של מר ג' מוכר וידוע.
  • הכספים אותם הפקיד מר ג' בחשבונו נועדו להחזר הוצאות נסיעה והוצאות נוספות של הועד כגון כביש 6 וכלכלה: מר ג' נסע בכל שבוע 2-3 פעמים לתל אביב במסגרת התנדבותו בוועד הכיבוי המקומי והארצי. מדובר בהוצאות של סכומים גדולים שעל חלקם הוא כלל לא קיבל החזר. 

זהו הנוהג הרגיל בכל ועד עובדים וכל פרשנות או תחזית אחרת של הכתבת איננו נכון! מכאן ועד השימוש במילה גניבה המרחק ארוך ומוציא דיבה. 

  • המשפט ולפיו מר יו"ר הוועד ש' לא קיבל אף צ'ק עבור החזר נסיעה בניגוד למר ג', מראה עד כמה המידע שנמסר לכתבת שגוי, חלקי ומסולף. 

אי הדיוקים והמידע החלקי כדלקמן הינם לאורך כל הכתבה ומעיד על המגמה להשחיר את פני מר הגזבר ג'. 

אלכוהול ושעונים: 

ועד העובדים גאה על דאגתו ומסירותו לעובדים וכל פרשנות אחרת בנוגע לכספים שמפורטים בקטע זה, מסולפים, שקריים ומוציאים דיבה. הוועד, שפעולותיו הוצאו לפועל על ידי מר ג', מסור ותמים, וכל דאגתו לעובדים. 

21,700 ₪ לשני עובדים: הכבאים מסתכנים רבות במהלך עבודתם ולכן נהוג במשך עשרות שנים לסייע לעובדים אשר נפצעו במילוי תפקידם. זאת גם הסיבה שאחד העובדים המדוברים קיבל מהוועד כסף. מתן הכסף לעובד הנזקק היה בידיעתם של כל חברי הוועד. ואנו גאים על דאגתנו לעובדים במצוקה. 

במקרים אחרים, הנוהג המקובל מזה עשרות שנים, הינו שעובדים משלמים מכיסם על הוצאות ומקבלים בחזרה בבת אחת החזרים מהוועד בתמורה לקבלות. כל הקבלות נמצאות בידי ועד העובדים, אולם העובדה כי למר ג' כבר אין גישה לקבלות הוועד אשר נמצא בשליטה של אנשים אחרים, אינו מאפשר לנו למסור לכם את הקבלות אשר יפריכו את הטענות הללו ויגרמו למניעת הפגיעה בשמו של מר ג'. סירוב הכתבת להגיע לחדר הוועד ולבדוק בעצמה את הקבלות פוגע באפשרות של מר ג' להוכיח את טענותיו. 

16 אלף שקל בחנות משקאות: אכן, לעולם לא נרכשו משקאות אלכוהול לטובת שתייה בתוך התחנה וכל רמז לכך שקרי. הוועד רכש משקאות ושוקולד בחנות המשקאות לטובת רכישת חבילות שי בלבד והוא גאה על כך שדאג לרווחת העובדים. 

3,600 שקלים על שעונים: הנוהג המקובל עשרות שנים בכיבוי הוא שכבאי המגיע ל 25 שנות וותק מקבל שעון מתנה. שלושה עובדים כאלה הגיעו לפרק הזמן הנ"ל ואכן נרכשו עבורם שעונים בשווי של 1200 שקל כל אחד. מר ג' דאג, שוב, לרווחת העובדים בלבד! 

25 אלף שקל עבור הפקת מסיבת קיץ: המסיבה נערכה עבור העובדים ובני משפחותיהם. הוועד דאג לרווחת העובדים, כמקובל בכל מקום עבודה. אנו מביעים פליאה מדוע הדבר נרמז בכתבה כאסור? האם מטרת הוועד היא לא לדאוג לרווחת העובדים? אפילו בעולם הקפיטליסטי הקיצוני ביותר מסיבה לעובדים הינה דבר מקובל ונהוג. 

18 אלף שקל על אוכל וממתקים: גם כאן, הוועד שילם על הוצאות שיועדו לעובדים בלבד ושימשו לטקסים, חבילות שי ואירועים שונים, כגון אירועי אבל של משפחות העובדים אשר עבורם נרכשו מזון והוצאות לשבעה. כך נהוג בוועד עשרות שנים, כמו בכל ועד עובדים ואיננו מבינים מה לא תקין בכך. 

לסיכום, כל התנהלותו של ועד העובדים ושל מר ג' הייתה לטובת העובדים וכל רמז להתנהלות אחרת לא ראוי, מוציא את דיבתם רעה ובפרט פוגע בשמו הטוב של מר ג'.

התנהלותו של מר ג' בשנים הללו הייתה על פי הנוהג המקובל, שקופה לחלוטין בפני חברי הוועד והכבאים ומקובלת בכל ארגון דומה. כל התנהלותו הייתה תמימה לחלוטין ומסורה כלפי העובדים וכלפיהם בלבד. הכתבה מבוססת על חצאי דברים, פרשנויות מוטעות, השערות ומידע שנמסר על ידי גורמים בעלי אינטרס, בעלי עבר מפוקפק שמטרתם לפגוע במר הגזבר ג'. 

צר לנו כי לא התאפשר לנו להיפגש ולמסור עובדות וקבלות עקב קוצר זמן ואי רצון של הכתבת להיפגש ולקבל ישירות את החומר ולהשתכנע מאופיו והתנהלותו התמימה של מר ג'. 

אנו דורשים כי הכתבה תיגנז לחלוטין. אם בכל זאת תחליטו לפרסם את הכתבה, אנו דורשים כי יושמט ממנה לחלוטין שמו של מר ג'. אם בכל זאת תפורסם הכתבה אנו דורשים כי תגובתנו תפורסם במלואה. גם אם תגובתנו תפורסם במלואה הרי שאנו שומרים לעצמנו את הזכות לפעול על פי החוק אם אכן יפגע שמו של מר ג'.

תגובת שקוף לטענות:

"שקוף" קיבלה מידע שמוכיח באופן חד משמעי הוצאה בבתי עסק מסוימים. כשביררה מול גזבר ויו"ר הוועד את פשר ההוצאה הם אישרו את קיום ההוצאה אך נתנו הסברים נוספים הכלולים בכתבה. משהיה בידינו את המידע וההסבר למידע, לא היה צורך להיפגש בנושא. כך או כך, בלי אפשרי להיפגש בתקופה זו, בשל הנחיות משרד הבריאות למניעת התפשטות הקורונה.

החשד המרכזי העולה מהכתבה הוא חשד להתנהלות בלתי-תקינה אותה אישרו יו"ר הוועד והגזבר טלפונית באופן מפורש.

למרות כל אלה, הובהר מספר פעמים לגזבר הוועד ובאי כוחו כי במידה וימסר מידע שסותר את מה שכתוב בכתבה, התוכן ישתנה. אכן הוסרו פרטי מידע מהכתבה לאחר שהתבררו כלא רלוונטים עקב תגובת הגזבר.

תגובת הסתדרות המעו''ף: ''מאפשרים לכל כבאי לעיין בדוחות''

ביקורת על ניהול קופת ועד עובדים מתבצעת אחת לכמה שנים, או לחילופין, כאשר קיימת פנייה קונקרטית. על כל הוועדים בהסתדרות להתנהל לפי המדריך לניהול כספי ועד עובדים. מבקר ההסתדרות מבצע ביקורת על קופות הוועדים. ביקורת אחרונה על קופת ארגון הכבאים הארצי נעשתה בסוף שנת 2017.

בפני העובדים מוצגים דוחות שנתיים (אחת לשנה). אם כבאי, ביוזמתו, מבקש לעיין טרם לכן, כמובן שמתאפשר לו. 

ככל שנקנו "משקאות" הרי שהם נרכשו במסגרת אירועים מחוץ לכותלי התחנה כגון: נשף פורים, מסיבת פורשים וכד'. לא בתחום התחנה, לא בחריגה מהוראות.

כל הוצאות הוועד מדווחות בטפסים ייעודים לפי המדריך לניהול כספי קופת ועד. יש גזבר וועדת כספים, וזאת על מנת שיהיה פיקוח ובקרה על אופן הוצאת הכספים וייעודם.

בכל ועד עובדים ישנה חלוקת תפקידים מוגדרת. יו"ר, סגן, גזבר, אחראי תרבות, רווחה ועוד. כל חבר ועד פועל בתחומו. תפקידו של הגזבר הוא ניהול, פיקוח ובקרה על קופת ועד העובדים. ועד העובדים אוצל מסמכויותיו לגזבר ולוועדת הכספים והם אחראים לבצע תפקידם לפי הוראות המדריך לניהול כספי ועד עובדים.

שאלתך מצביעה על שקיפות מלאה שכן את נוקבת בסכום מדויק. הנוהל להחזר הוצאות בתפקיד לחברי ועד מופיע גם הוא במדריך לניהול קופת ועד עובדים, ומותרים החזרים על הוצאות שהוצאו במסגרת פעילות חברי הוועד לטובת פעילות הוועד.

המדריך לניהול כספי ועד עובדים המהווה נספח לתקנון ועדי עובדים, מגדיר זכאות להחזר כספי, נהלי עבודה, צורת דיווח ושקיפות.

תגובת שקוף לתגובת ההסתדרות:

ההסתדרות הפנתה את "שקוף" לעיין בתקנון לוועדי עובדים ובמדריך לניהול כספי וועדי עובדים. מעיון בשני מסמכים אלה, עלה כי ההתנהלות של יו"ר הוועד והגזבר מנוגדת לנכתב שם: נכתב במדריך לניהול כספי כי חל איסור מוחלט לחתום על צ'קים פתוחים, ובתקנון לוועדי עובדים נכתב כי כל החזר נסיעה צריך להיות מאושר ע"י יו"ר הוועד. 

שני הנהלים הללו לא התקיימו בוועד העובדים בעפולה – היו"ר לא הכיר את החזרי הנסיעות של הגזבר, וגם חתם עבורו על צ'קים פתוחים. ההסתדרות בחרה שלא להגיב לטענות אלה.

ההסתדרות השיבה כי העובדה שנקבנו בסכום מדויק של החזרי הנסיעות שהעניק הגזבר לעצמו – מעידה על שקיפות מלאה. אך כידוע, הכסף של ועדי העובדים אינו שקוף ולא היה חשוף מעולם לביקורת ציבורית – כל המידע בכתבה הגיע ל"שקוף" ממקור אנונימי. 

לא ברור מדוע הסיקו בהסתדרות שהמידע הגיע אלינו עקב התנהלות שקופה, אם ההסתדרות כלל לא דורשת זאת (כזכור, המידע לגבי גובה החזר הנסיעות של גזבר הוועד הפתיע אפילו ליו"ר הוועד בעצמו).

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): מטריד לחשוב מה מסתתר בחשבונות הבנק של האגודות העות'מניות וביניהם ועדי העובדים בארגון הכבאות. עד שלא תהיה שקיפות, הכספים שיוצאים מהכיס שלנו ומכיסי העובדים יוכלו להגיע, בחסות האפלה, לכיסם של בעלי אינטרס ומקורבים או עלולים להיות מנוצלים באופן בעייתי. שיח לגיטימי, אודות החזרי נסיעות והוצאות על אלכוהול לדוגמה, יכול להתקיים רק במידה וההוצאות שקופות – וכך לקדם התנהלות תקינה יותר.

מעש"י (מה לעשות כדי לתקן?): "שקוף" מציעה לכל עובדי הכבאות לבקש מיו"ר הוועד שקיפות בהוצאות והכנסות ועד העובדים בו אתם חברים. זכרו: מדובר בכסף שלכם, וזכותכם לדרוש לדעת לאן כל שקל הולך. ראשי הוועדים עמם שוחחנו מבינים את החשיבות ונכונים לפעול באופן הזה. נתקלים בסירוב? עדכנו את העיתונאית שלנו מאיה קרול: [email protected]

  • יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

להתחיל לשדר מרחוק את דיוני בג"ץ – ועכשיו / טור דעה אורח

כמו בוועדות הכנסת – גם דיונים בבג"ץ צריכים להיות משודרים. ועדת בייניש המליצה על כך כבר לפני 15 שנה אבל כלום לא קרה. עכשיו, אחרי שכבר התקינו מצלמות, השידור מתעכב בגלל הקורונה. דווקא בזמן משבר דמוקרטי עמוק כל כך, ובעת שאזרחים אינם יכולים להגיע פיסית לדיונים, צריכים לזרז את תחילת השידור ולא להפך / טור דעה אורח

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| טור דעה אורח: עו"ד אהרן גרבר, פורום קהלת |

לאחרונה התבשרנו חגיגית שבית המשפט העליון נערך להתחיל שידור פומבי של דיונים נבחרים בבג"ץ. על פי הדיווח הותקנה מערכת מצלמות באולם הדיונים הגדול בבית המשפט, בכוונה לשדר דיון אחד בחודש באמצעות לשכת העיתונות הממשלתית. ההחלטה נועדה להרחיב את הנגישות הבלתי אמצעית של הנעשה בבג"ץ לציבור, תוך מימוש עיקרון פומביות הדיון המחייב את בתי המשפט לפי חוק.

דיון שהתקיים בבגץ. אין סיבה לא לשדר מרחוק כבר עכשיו

באופן תמוה, הוחלט לדחות את תחילת השידורים רק לאחר סיום משבר הקורונה. בשעה שמבקרים ומבקרות אינם יכולים להגיע אליהם פיסית, המשבר צריך היה לשמש כזרז להרחבת השקיפות באמצעות שידור הדיונים, ולא מעצור בדרך.

לחשוף את כל הדיונים

כמובן שצילום של דיון אחד בחודש הוא צעד קטן, אפילו הססני, בדרך אל היעד הראוי: הנגשה אמיתית של בית המשפט לציבור בדומה לנעשה בדיוני המליאה והוועדות בכנסת. הצעד הראשון שצריך לנקוט בו הוא שינוי ברירת המחדל: להתיר לכל עיתונאי לצלם או להקליט את הדיונים בבג"ץ. 

בנוסף, על בית המשפט להיערך לשדר את כל הדיונים באופן מלא ולא אחת לחודש, כל עוד אין סיבה מיוחדת לחיסיון הדיון. צעד זה דורש השמשת מערכת מצלמות שתאפשר לעיתונאיות ולעיתונאים לצפות בכל דיון. כמו כן, יש לחשוף את הנעשה בדיונים גם לציבור באופן בלתי אמצעי.

בשורה ארוכה של פסקי דין עמדו השופטים על חשיבותה של השקיפות השלטונית ושל זכות הציבור לדעת, והזכירו את התועלות הרבות שיצמחו מדיון פומבי שיאפשר לציבור פיקוח ובקרה על המתרחש באולמות הדיונים. לכן כלל לא מובן מדוע לצמצם את יכולת הפיקוח הציבורית על ידי הגבלת שידור הדיונים?

שנים של מריחות

כבר ב-2004 ועדת בייניש המליצה להתחיל בשידור הדיונים בבג"ץ, בדומה למתווה הנוכחי. עשור לאחר מכן, שרת המשפטים ציפי לבני ונשיא בית המשפט העליון גרוניס הובילו פיילוט שנועד להגביר את השקיפות בבגץ באמצעות שידור דיונים, אך הנושא מוסמס

שופטת העליון בדימוס דורית בייניש. קבעה ב-2004 שיש לשדר את הדיונים

אין חולק על כך שבית המשפט בישראל מתווה מדיניות ציבורית. אפשר להתנגד לאקטיביזם השיפוטי או לתמוך בו, אבל מדוע למנוע מהציבור לצפות בנעשה בדיון? הרי רבים מהבג"צים החשובים מוגשים בכלל בשמו של הציבור, באמצעות עותרים ציבוריים.

הטיעון הרווח נגד צילום הליכים בבית המשפט עוסק בהשפעת המצלמות על העדים. גם אם החשש מוצדק – הוא לא רלוונטי לבג"ץ, שם הדיון מבוסס על תצהירים, ללא עדויות וחקירות. האם הפרקליטים והשופטים המקצועיים שלנו לא ידעו לנטרל את השפעת המצלמות, בדיון שממילא פתוח לציבור המבקרים?

בית זכוכית

השופט המנוח מישאל חשין, שהתבטא בפסקי דין רבים בשבח פומביות הדיון והחובה לאפשר נגישות, כתב פעם כך:

"בעשותו במלאכת השיפוט, לעולם יראה עצמו שופט כמו יושב הוא בבית זכוכית או בחלון ראווה הנשקף אל הרחוב; כל עובר-ושב רשאי להתבונן בו, לבחון אותו ולבקר אותו. וגם לשַבְּחוֹ ולהשתבח בו. בתירגומם של ערכים אלה לשפת המשפט מדברים אנו גם על חופש הביטוי וגם על חופש התקשורת כנגזר מזכות הציבור לדעת. 

שידור ועדה בכנסת. אין סיבה לא להתחיל גם לשדר דיוני בג"ץ

"אכן, התקשורת למיניה אינה אלא שלוחתו של הציבור. מהווה היא מעין מגבר-שמע ומגבר-ראיה לאירועים המתרחשים במקום מסויים ובזמן מסויים. ועל דרך זה יכול כלל הציבור לדעת אם מתנהלים ההליכים המשפטיים באורח תקין. אלו הן השקיפות והבקרה החייבות להתלוות לכל המחזיקים בסמכות שלטון ואכיפה במדינה שאיפיונה הוא מישטר פתוח".

המשבר החוקתי במדינת ישראל והמעורבות של בית המשפט בו הופכים את דבריו של חשין לצו השעה. מי שמפעיל סמכויות שלטוניות הולכות ומתרחבות – חייב להגביר גם את הבקרה על פעולותיו באמצעות מדיניות אמיתית של פתיחות ושקיפות.

 למה אנחנו מפרסמים טורי דעה אורחים?

הכותב הוא עו"ד אהרן גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת

ראש עיריית קרית אתא יעקב פרץ מסרב לפרסם את יומנו מחשש לפגיעה בפרטיות – של עצמו

ביקשנו לדעת מה עשה יעקב פרץ למען תושבי עירו בשנת 2019, למעט חודש נובמבר בו שהה במעצר בחשד לעבירות שחיתות. בניגוד לנהוג במרבית הרשויות המקומיות, בקריית אתא סבורים כי מסירת היומן תפגע בפרטיות של ראש העיר וצדדים שלישיים. על תושבי הקריות לדעת: ראשי הערים שלכם פועלים בעלטה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין | 

ב-4 בנובמבר 2019 נעצר ראש עיריית קרית אתא, יעקב פרץ, והוכנס למעצר בחשד לעבירות שחיתות. לאחר 10 ימים שוחרר פרץ אבל הועבר למעצר בית למשך 15 יום נוספים, ונאסר עליו להיכנס לבניין העירייה למשך 40 יום. כתוצאה אנחנו יודעים מה עשה ראש העירייה של קרית אתא בחודש נובמבר – מעצר ומעצר בית. אבל כיצד פעל למען תושבי העיר בשאר ימות השנה? 

אז ביקשנו את יומנו במסגרת חוק חופש המידע. 

חשוב לציין כי הלו"ז הציבורי של ראש העיר – שייך לתושבים שמממנים את שכרו ומינו אותו לתפקיד. במילים אחרות, יומן ראש העיר הוא רכושם הציבורי של  תושבי העיר. לכן שלל ראשי ערים כבר חשפו את יומנם בתגובה לבקשת חופש מידע: כמו יוסי דגן, ראש מועצה אזורית שומרון, או רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, וגם ראש עיריית חיפה לשעבר יונה יהב.

ואם זה לא מספיק, הצלחנו להוביל 19 ראשי רשויות  לפרסם בעצמם את יומנם, באופן יזום, מדי רבעון ללא בקשות מיוחדות. ביניהם ניתן למצוא את ראש עיריית חיפה עינת קליש רותם, יובל ארד יו"ר מועצה מקומית צור יגאל ושושי כחלון כידור ראש עיריית כפר יונה ועוד 16 עשר נוספים.  

קרית אתא: זה יפגע בפרטיות ראש העיר

אלא שפרץ חושש שפרטיותו תיפגע ומסרב למסור את יומן העבודה שלו: "מסירת המידע המצוי ביומנו של ראש העיר, בו מתנהל רישומן של כל פגישותיו", נמסר לנו מהעיריה, "עלולה לפגוע בפרטיותם הן של ראש העיר והן של צדדים שלישיים אשר עמם נפגש". 

זו תגובה חריגה. המקום היחיד בו ראינו התנהלות דומה הוא קריית מוצקין.

אנחנו כבר יודעים שניחוח רע עולה מעיריית קרית אתא. פרסמנו לאחרונה כי פרץ מקיים ישיבות מועצה שאורכות דקות בודדות במקרה הטוב. למעשה הפרוטוקול של אותן ישיבות קצר יותר מהכתבה הזו. פרץ כאמור גם נעצר בפרשת שחיתות שהיקפה טרם נגלה לציבור. עומדת לראש העיר חזקת החפות אבל הפרשה הזו רק מחזקת את זכות הציבור לדעת מה נמצא ביומן שלו – אותו הוא מסתיר בניגוד לחוק.

יומן של איש ציבור אינו "אישי"

יומן ראש העיר אינו רכושו הפרטי של ראש העיר. מקבל ההחלטות מספר 1 ברשות המקומית אמור לעבוד למען תושבי העיר (לפחות כשהוא לא במעצר). 

גם מי שנפגש איתו צריך לדעת שאילו אינן פגישות "אישיות". אם קבלן מסוים מעוניין לשבת לשיחה אישית עם ראש העיר  – עליו לדעת שהפגישה הזו תתפרסם. אין שום הצדקה להסתרת פגישה שכזו – חלוקת נדל"ן בעיר ופיתוחו הוא עניינם של תושבי העיר.

אזמ"ע (איך זה משפיע עלייך): ראש העיר עובד אצלנו. חשיפת יום העבודה של ראש העיר באופן שוטף תצמצם שחיתויות (שנפוצות ברחבי הארץ), ותגן עליו (ועלינו) מבעלי אינטרסים צרים, האשמות והסתבכויות. ראש העיר יחשוב פעמיים לפני פגישות שהוא לא אמור לעשות לבד. בעלי עסקים ועסקנים למיניהם יתרחקו מסדר היום שלו. 

מעש"י (מה אפשר לעשות (כדי) שיתוקן)? טוב יהיה אם פרץ יפרסם בהקדם את היומן המלא. להבנתנו את חודש נובמבר הוא בילה במעצר, אז אין בעיה לוותר על חודש זה.

כתבות קודמות על קרית אתא בשקוף:

ראש עיריית קרית מוצקין, חיים צורי, מתחמק מפרסום היומן: "פנייתך הינה כללית" 

ראש עיריית קרית מוצקין חיים צורי אחראי ללא מעט מחדלים. אז ביקשנו לדעת כיצד פעל צורי למען תושבי עירו בשנת 2019. למרות שהגשנו בקשה סטנדרטית לראות את לו"ז ראש העיר, בעירייה העדיפו להסתיר את היומן בנימוקים מוזרים 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין | 

בקרית מוצקין החליטו לנתק תחנה לניטור אוויר על דעת עצמם כדי להסתיר את רמת זיהום האוויר בסמוך לכביש 4. האם התקיימה ישיבה בנושא? האם ראש העיר חיים צורי עסק בזיהום האוויר טרם ההוראה על ניתוק התחנה? צורי עצמו מסרב להתייחס לנושא – חרף חשיבותו הרבה לבריאות התושבים. אז ביקשנו להבין זאת מהיומן שלו דרך בקשת חופש מידע. 

יומן שקוף זה סטנדרט

חשוב לציין כי הלו"ז הציבורי של ראש העיר – שייך לתושבים שמממנים את שכרו ומינו אותו לתפקיד. במילים אחרות, יומן ראש העיר הוא רכושם הציבורי של  תושבי העיר. לכן שלל ראשי ערים כבר חשפו את יומנם בתגובה לבקשת חופש מידע: כמו יוסי דגן, ראש מועצה אזורית שומרון, או רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, וגם ראש עיריית חיפה לשעבר יונה יהב.

ואם זה לא מספיק, הצלחנו להוביל 19 ראשי רשויות  לפרסם בעצמם את יומנם, באופן יזום, מדי רבעון ללא בקשות מיוחדות. ביניהם ניתן למצוא את ראש עיריית חיפה עינת קליש רותם, יובל ארד יו"ר מועצה מקומית צור יגאל ושושי כחלון כידור ראש עיריית כפר יונה ועוד 16 עשר נוספים.  

תעיפו מבט ביומנים. זה נהדר.

צורי חושב שלציבור אין זכות לדעת כיצד הוא פועל למענו

אלא שבעיריית קריית מוצקין סירבו למסור לנו את היומן לשנת 2019. הטענה של העיריה בתגובה לבקשתנו: "פנייתך הינה כללית, אינה תוחמת תקופה לבקשתך ולא ניתן להציג מאחר ומדובר בהקצאת משאבים בלתי סבירה, לא ניתן למסור היומן בכללותו. באפשרותך לשאול על מועד ספציפי והנושא ייבדק בהתאם". 

חיים צורי – מסרב לחשוף את יומנו

אלא שבקשתנו שגרתית לגמרי ומתוחמת לשנה אחת בלבד. תשובת העירייה היא זו שחריגה.

מה שקורה בקריית מוצקין צריך להטריד כל תושב. מעבר לדין שעשו לעצמם בעיריית קריית מוצקין בניתוק תחנה לניטור אוויר פרסמנו לאחרונה שראש העירייה צורי משלהב את תושבי העיר בקריאות גנאי מסוכנות כנגד האופוזיציה במהלך ישיבות המועצה. האלימות המילולית אף התדרדה לאלימות פיזית עד שחברי האופוזיציה חוששים להגיע לבניין העירייה

אזמ"ע (איך זה משפיע עלייך): ראש העיר עובד אצלנו. חשיפת יום העבודה של ראש העיר באופן שוטף תצמצם שחיתויות (שנפוצות ברחבי הארץ), ותגן עליו (ועלינו) מבעלי אינטרסים צרים, האשמות והסתבכויות. ראש העיר יחשוב פעמיים לפני פגישות שהוא לא אמור לעשות לבד. בעלי עסקים ועסקנים למיניהם יתרחקו מסדר היום שלו. 

מעש"י (מה אפשר לעשות (כדי) שיתוקן): טוב יהיה אם צורי יפרסם בהקדם את היומן המלא. נזכיר שהיומן אולי יאפשר לגלות פרט נוסף שחשוב לתושבים: כמה פעמים הוא ביקר השנה בחדרי החקירות של משרדי להב 443.

הגיעה העת לשקיפות חברתית-סביבתית של החברות הציבוריות בישראל | דעה

בעוד פוליטיקאים ממשיכים להתווכח על ההתחממות הגלובלית, חברות מסחריות רבות בעולם כבר מבינות שכדי להמשיך לשגשג, עליהן להתחשב בדרישות הצרכנים ולדאוג גם לסביבה. למעלה מ-90 בורסות ברחבי עולם כבר אימצו כללי שקיפות חברתיים-סביבתיים וביצועי התאגידים מדווחים למשקיעים ולציבור. ואיפה ישראל? הרחק מאחור / טור דעה אורח

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| טור דעה מאת: ליעד אורתר, ראש המכון לאחריות תאגידית, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן |

המודעות העולמית לסוגיית שינוי האקלים בעלייה, ואיתה האחריות החברתית של תאגידים לנושא. תאגידים עסקיים המעוניינים להבטיח את המשך פעילותם, לא יכולים עוד להרשות לעצמם להתעלם מההשפעה שיש להם על הסביבה והחברה, ונראה כי הציבור בוחן ביתר תשומת לב את פעילותם בנושא. באקדמיה מסבירים את המצב שנוצר באמצעות תיאוריית הלגיטימציה, והענקת מה שמכונה "רישיון חברתי".

מגמות ירוקות בבורסות 

אחת המגמות המשמעותיות ביותר בתחום זה הינה הרחבת דרישות הדיווח החברתיות-סביבתיות-ניהוליות (E.S.G) בעיקר מהחברות הציבוריות (אלו הנסחרות בשוקי ההון ובבורסות בעולם). הדיווח כולל מדידה של המדרך הפחמני (סך פליטות גזי החממה) של התאגיד, פרסום הדרכים בהם החברה מתכוננת לסיכונים משינוי אקלים בסקטור בו היא פעילה, וכיצד מתכוונת החברה להפחית את המדרך הפחמני באופן משמעותי, אם באופן ישיר בהפחתה או באופן עקיף באמצעות מנגנוני איזון וולונטריים.

כדי לקדם זאת ברמה העולמית, הוקם לפני כעשור ארגון ה-SSE (Sustainability Stock Exchange Initiative) המהווה מסגרת גלובליות לקידום דיווחי קיימות ע"י התאגידים החברים בבורסות לניירות ערך. נכון להיום, 90 (!) בורסות ברחבי העולם אימצו הנחיות דיווח לשקיפות עבור החברות הנסחרות בהן. בין הבורסות שהצטרפו: נאסד"ק, קהיר ואפילו הבורסה של אבו דאבי כבר בעניין. 

מגמה מרכזית נוספת היא הרחבת המעטפת החוקית המחייבת את פרסומם של דיווחי הקיימות. משנת 2018 חויבו 6,000 התאגידים הגדולים באירופה בפרסום דו"חות קיימות, במסגרת הדירקטיבה לדיווח לא פיננסי של תאגידים (Non-financial Reporting Directive). בארה"ב, ארגון ה-SASB פועל במרץ כדי לתקנן את דרישות הדיווח חברתיות-סביבתיות ולהכלילן במסגרת הדוחות הכספיים לרשויות המס בארה"ב. בארגון חברים שורה של מומחים המדרגים את רמת החשיבות (המהותיות) של סוגיות חברתיות-סביבתיות (עפ"י רמת הסיכון למשקיעים) הקיימים בכל חברה, בהתאם לתחומי פעילותה. אל מול אותן סוגיות גיבש הארגון הנחיות דיווח מקצועיות שיאפשרו לאתר באופן מדויק את הנחיות הדיווח הנדרשות לגילוי תאגידי. 

בהקשר האמריקאי, כדאי לציין כי לפני מספר שבועות התקיים שימוע היסטורי בוועדה לשירותים פיננסיים של הקונגרס האמריקאי. השימוע עסק בהתקדמות החקיקה בארה"ב בכל הנוגע לשקיפות חברתית-סביבתית של תאגידים. אמנם השימוע לא התרחש כחלק מתהליך חקיקה מסוים, אך זוהי הפעם הראשונה שהנושא הוצג באופן מסודר בבית הנבחרים האמריקאי.

ומה קורה בישראל?

בישראל, מתעקשת הבורסה לניירות ערך להדיר עצמה ממגמה עולמית זו. גם הרגולטור, הרשות לניירות ערך, לא מחבקת את היוזמה. הסיבה לא ברורה – יש ביקוש הולך וגדל בקרב הציבור להשקיע בחברות שאינן מזהמות, ובכך להרוויח כסף על השקעה באופן המשפיע בצורה חיובית על הסביבה והחברה. חשוב גם לזכור שהכסף המושקע בבורסה – הוא של כולנו, דרך הפנסיות, הביטוחים, הבנקים ועוד. 

הרגולטורית האחראית, ענת גואטה

בישראל, קיים סל "מעלה" – המבוסס על דירוג "מעלה". הבורסה הישראלית מציגה את המדד כמענה מקומי המקביל למגמה העולמית, אך האמת היא שלא כך הדבר: ארגון "מעלה" למעשה ממומן בידי התאגידים הגדולים במשק, והחברות המזהמות בישראל דורגו בו בעבר בציונים גבוהים. דירוגים רבים בתחומי שוק ההון מבוססים גם הם על דיווחים עצמאיים לא מפוקחים, אך תמיד ישנן מקורות מידע חיצוניים נוספים הנלקחים בחשבון. לא כך הוא המצב עם דירוג "מעלה", ולכן יוצא כי גם חברות המקבלות ציונים גרועים בכלי דירוג אובייקטיבים (כגון דירוג ההשפעה על הסביבה של המשרד להגנת הסביבה) יכולות למצוא את עצמן בצד הטוב שלו.

טוב תעשה הבורסה בתל אביב אם תאמץ מתודולוגיה סדורה לשקיפות ESG עבור החברות הנסחרות בה, וכך תוכל להביא את בשורת הקיימות של התעשייה הישראלית אל בתי ההשקעות הגדולים והחשובים בעולם ואל ציבור המשקיעים.

כצעד ראשון, יכולה הבורסה להפוך את שאלון מעלה משאלון שהתשובות לו חסויות, לדיווח פומבי עבור החברות הציבוריות – הרי המידע כבר קיים והחברות כבר מתורגלות בלתת לו מענה. אפשרות נוספת הקיימת בפני הבורסה היא לקחת את הצעת החוק "אחריות תאגידית (חובת דיווח)" – אותה ניסחנו במכון לאחריות תאגידית לפני כשנתיים – ולאמץ את מתווה הדיווח המוצע בה. כמובן, שהיא יכולה פשוט לתרגם הנחיות של בורסות עולמיות רבות השותפות למגמה. האפשרויות הן רבות, כל שחסר הוא הרצון. הרווח יהיה  של כולנו.

*

הכותב הוא ראש המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן

חשבנו שמשרד מבקר המדינה מפרסם דוחות ביקורת פנימיים – טעינו, מדובר רק בתקציר 

מבקר המדינה הקודם, יוסף שפירא, פרסם בפעם הראשונה את דוחות הביקורת הפנימיים אך לא טרח לכתוב עליהם: "תקציר". ממשרד המבקר נמסר: "הנושא יתוקן"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

שקיפות היא לעיתים עניין חמקמק. קחו לדוגמא את דוחות הביקורת הפנימיים של משרד מבקר המדינה. הדוחות שפורסמו בפעם הראשונה בסיום תקופת המבקר הקודם, יוסף שפירא, מציגים לכאורה את תמונת הביקורת הפנימית של המשרד. 

כתבנו על כך בתחקיר מבקר המדינה ואפילו פרגנו. אך לאחר הפרסום הפנו את תשומת ליבנו לכך שמדובר רק בסיכום קצר של הדוחות, למרות שהעובדה הזו לא מצוינת בשום מקום באתר. 

ביקשנו הבהרה ממשרד המבקר ושאלנו אם בעתיד יפרסם דוחות מלאים. מהמשרד נמסר כי: "מדובר בתקציר שערך המשרד, אשר משקף את עיקרי דוח הביקורת הפנימי (2018). אכן, ראוי לציין כי זהו תקציר והנושא יתוקן. באשר לפרסום הדוחות הבאים, הנושא יבחן."

דוחות ביקורת מלאים עשויים להצביע על אחראים ישירים, דוגמאות מוחשיות להתנהלות שדורשת תיקון ועוד. מי שעורך את הדוח המלא לתקציר, במיוחד אם זה הגוף המבוקר עצמו – עלול להשמיט את אותם חלקים מביכים.

ובכל זאת, יש לציין לחיוב את משרד המבקר שמפרסם לפחות תקציר דוחות ביקורת פנימיים, מה שלא קורה בשאר משרדי הממשלה. למרות זאת, בשקיפות אמיתית מציינים גם מה לא מספרים לציבור (אפילו אם בצדק).

נמשיך לעקוב.