פוסטים

בניגוד להוראת בית המשפט: השר זאב אלקין לא חושף את היומן שלו לציבור

השר להגנת הסביבה לשעבר זאב אלקין מתעלם מפסיקת בית המשפט ולא חושף את היומן שלו לציבור. זאת, לאחר 3 שנים בהן לא נענה לבקשות חופש מידע בנושא. עו"ד מן מעמותת "הצלחה": "נשקול האם יש צורך בהגשת בקשה בהתאם לפקודת ביזיון בית המשפט"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול | 

רק לאחרונה פרסמנו כי השר זאב אלקין מסכן אותנו בשחיתות ומסרב לעמוד בכללי השקיפות, אבל אמש התברר כי אלקין חצה גבול אדום: הוא מתעלם מפסיקת בית המשפט שחייבה אותו לחשוף את היומן שלו לציבור ביום חמישי האחרון. הוא פשוט לא הגיש את היומן שלו. 

השר זאב אלקין. מסתיר את יומנו מהציבור גם בניגוד לדרישת בית המשפט (צילום: גיל יערי, פלאש 90)

בית המשפט פסק כי על המשרד לחשוף את יומן השר לשעבר אלקין ואת יומן סגנו ירון מזוז עבור השנים 2017-18 עד יום חמישי האחרון, 28.5.2020. מה קרה ביום חמישי האחרון? יומנו של הסגן מזוז הוגש. אבל היומן של השר אלקין – לא. 

עוד על המאבק לפרסום יומנים והצהרות הון:

"מדובר במקרה חריג. בעבר לאחר התחייבויות ומתן פסקי דין קוימו הוראות פסק הדין על ידי המשרדים ובעלי התפקיד שיומנם התבקש", טען עו"ד מן, שעתר לא פעם לבית המשפט נגד שרים שלא חשפו את יומנם. "אין עוד עתירות נגד שרים כרגע, אבל בקשות היומנים הן מחזוריות ובכל מחזור מתגלים מקרים של עיכוב במסירת המידע או סרבנות לחשוף אותו, אך בכל פעם זה קורה פחות ופחות". 

סרבן שקיפות 

השר אלקין משתין מהמקפצה: הוא מתעלם מכללי השקיפות ומסתיר מידע מהציבור על התנהלותו כבר שלוש שנים ברציפות. תוכן היומן של אלקין שייך לנו, הציבור, לפי חוק חופש המידע. לא הגיוני שלא יגיש אותו מלכתחילה, אך הפעם נראה שהשר מתעלם משלטון החוק ולא מוכן לעמוד בפסק הדין שחייב אותו לחשוף את יומנו. השר מהווה דוגמה בעייתית כאיש ציבור שאינו עומד בהוראות בית המשפט. 

עו"ד מן. "המקרה של אלקין חריג" (צילום: יובל טובול)

לדברי עו"ד מן, השר אלקין הוא השר היחיד בממשלה שלא חשף את היומן שלו במשך שלוש שנים רצופות. שר נוסף שלא חשף יומן, הוא שר הפנים אריה דרעי, שלא חשף את יומנו עבור השנים 2018-2019. "נדמה כי אין חולק גם בקרב אנשי הממשלה ברובם הגדול, כי יש ערך אמיתי בחשיפת היומנים. כך קבעו גם בתי המשפט בפסיקות שונות", חתם עו"ד מן. 

אם זה לא מספיק, נציין גם כי השר אלקין לא הגיש הצהרת הון למבקר המדינה כבר שנתיים. הוא השר היחיד בממשלה שנוהג כך, ובחודש יולי הקרוב "יחגוג" שלוש שנים רצופות מבלי שהגיש הצהרת הון. מבקר המדינה תזכר אותו בנושא לפחות ארבע פעמים. גם אנחנו ב"שקוף" שלחנו גם את חברי סיירת השקיפות לבקש ממנו שיגיש את ההצהרה – אך הוא התעלם ולא עשה זאת. 

עמותת "הצלחה" הודיעה כי היא: "שוקלת כעת האם יש צורך בהגשת בקשה בהתאם לפקודת בזיון בית משפט וקבלת סעדים וסנקציות מתאימים כלפי המשרד והשר באופן אישי".

עדכון: יום לאחר פרסום הכתבה, ב-2.6.2020, מסר אלקין את היומן שלו עבור 2017 לממונה על חופש המידע ופרסמו לציבור. את היומן עבור 2018 טרם מסר, ובכך ממשיך השר אלקין להתעלם מפסק הדין.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): שר שמסתיר מידע מהציבור מגביר את הסיכויים שלו להפוך למושחת ומונע מאיתנו ומהמוסדות הממשלתיים את היכולת לפקח על ההתנהלות שלו.

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן): אנחנו ב"שקוף" נמשיך ללחוץ על אלקין בשלל הכלים העומדים לרשותנו לחשוף את היומן שלו ולהגיש את הצהרת ההון שלו. בנוסף, אנחנו ממשיכים לפעול למען חוקי שקיפות בממשלה שיגבירו את מחויבות השרים וחברי הכנסת לעניין.

בניגוד לחוק: משרד הבריאות מתעכב בפרסום התרומות למוסדות רפואיים

משרד הבריאות נדרש לפרסם לציבור את כל דוחות התרומות לבתי חולים, להסתדרות הרפואית ולקופות – עד האחד במאי. זה לא קרה. לטענת המשרד: העיכוב נובע ממשבר הקורונה. אך מסתבר שהפרסום מתעכב כל שנה גם כשאין מגיפה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

משרד הבריאות לא פרסם את רשימת התורמים למוסדות הרפואיים ולהסתדרות הרפואית במועד שנקבע על פי חוק. בשנים האחרונות פרסום רשימת התרומות מתעכב שוב ושוב, אך במשרד מסבירים כי העיכוב נגרם בשל מגיפת הקורונה.

החוק מחייב שקיפות

התרומות במערכת הבריאות כפופת לפיקוח. על פי סעיף 40 בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כל גוף שקיבל תרומות מחוייב לדווח על כך לממשלה עד לתאריך האחד במרץ. 

שר הבריאות החדש, יולי אדלשטיין. יגרום למשרדו להגביר שקיפות?

לפי החוק, "גוף העוסק בתחום הבריאות שקיבל מתורם תרומה בסכום כלשהו, ימסור לשר הבריאות, בכל שנה, עד האחד במרץ, רשימה של התרומות שקיבל כאמור בשנה הקודמת".

על רשימת התרומות לכלול את זהות התורמים, הסכום והשווי, כמו גם ייעוד השימוש בכסף שהתקבל. החוק תקף גם בכיוון השני, התורמים חייבים גם הם בדיווח. לאחר מכן משרד הבריאות מחויב, על פי חוק, לפרסם את הדוחות על התרומות עד האחד במאי, בכל שנה.

עוד כתבות בנושא:

מטרת החוק היא להשקיף ניגודי עניינים ולפקח על הכסף שעובר במערכת מחברות עסקיות למוסדות רפואיים כדי לדאוג שהטיפול שניתן לאזרחים יהיה הראוי ביותר, ולא יקבע לפי מדד הרווחיות שלו למוסד המטפל. 

התירוץ: קורונה

בפניית "שקוף" למשרד הבריאות בשאלה מדוע הפרסום מתעכב על אף שהתאריך מופיע באופן מפורש בחוק, נמסר: "לאחרונה הסבנו את עיקר המאמצים לטיפול במשבר הקורונה. הטיפול בנתוני התרומות נמצא כרגע בעשייה והדו״ח יתפרסם בזמן הקרוב".

הפננו את תשומת לב המשרד כי הפרסום מתעכב כל שנה מאז 2014. כך למשל, הדו"ח לשנת 2018 פורסם בנובמבר (עיכוב של חצי שנה); הדו"ח לשנת 2017 פורסם בספטמבר; דו"ח 2016 פורסם באוקטובר; 2015 ביוני ורק בשנת 2014 פורסם הדו"ח בזמן בפעם האחרונה. הסבנו את תשומת הלב של המשרד לכך וטרם קיבלנו תשובה.

ההסתדרות הרפואית לא מדווחת על תרומות

מאז התחלנו לסקר את ההסתדרות הרפואית (הר"י) אנו בודקים מדי שנה את התרומות שזו מקבלת מחברות התרופות. מצאנו בדוחות כי על אף שהר"י מחויבת בדיווח היא לא עושה זאת – בניגוד לחוק, ולמרות שהיא מקבלת תרומות במיליוני שקלים. 

דיווח על תרומות מסייע במניעת שיקולים זרים בטיפול הרפואי  (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

כך למשל, בשנת 2018 היא קיבלה תרומות בסך של 6.5 מיליון שקל ובשנת 2017 2.8 מיליון שקל. הר"י לא מדווחת מאחר ולטענתה "מדובר בחסויות ולא בתרומות". במשרד הבריאות אומרים לנו: "יש מחלוקת".

אזמ"ע (איך זה משפיע עלינו): פרסום תרומות למוסדות רפואיים נועד להגן עלינו מפני מצב שבו נקבל טיפול רווחי למוסד הרפואי – אבל לא בהכרח הטוב ביותר עבורנו. עיכוב הפרסום מונע מאיתנו לברר האם ההסתדרות הרפואית ממשיכה לפעול בניגוד לחוק ולא מדווחת על תרומות – או שהדבר תוקן.

בנוסף, כשגוף ממשלתי לא עומד במה שנדרש ממנו על פי הזמנים שנקבעו על פי חוק, זה עלול לקבע זלזול כללי של הממשלה בחוקים.

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן?): מי שתפקידו לפקח על הנושא היא קודם כל הכנסת. היא יכולה לדרוש תשובות ממשרד הבריאות ולחייב אותו לעמוד בחוקים שקבעה. בנוסף, גם פרסומים בתקשורת, כמו זה, מחייבים את הממשלה לתת דין וחשבון.

ככלל, השקיפות שמחיל כיום משרד הבריאות על תרומות אינה מספקת ונראה שאפילו לא מפוקחת. כדי לשפר את המצב, על משרד הבריאות להקים מערכת בה כל תרומה מדווחת וגם לאכוף את הדיווח. כך קורה בארה"ב למשל: אתר ממשלתי בו תוכלו לדעת בפירוט רב אם הרופא שלכם (לפי שם) קיבל מתנות, החל מפחית קולה ועד תשלום של מיליון דולר לייעוץ. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

הצעה: ח"כים ושרים יחוייבו להגיש הצהרת הון – אחרת ייקנסו

תוך 60 יום יגישו ח"כים ושרים הצהרת הון ליו"ר הכנסת – כך לפי הצעת החוק של ח"כ גדעון סער וח"כ שרן השכל. אם תעבור, הצעת החוק תסייע במלחמה בשחיתות, ובקידום אינטרסים אישיים דרך הכנסת והממשלה. קנס של 20 אלף שקלים לעוברים על החוק הופך אותו לאפקטיבי. החשש: פרסום סכום הכסף המצוי בעובר ושב עלול לשמש כרכילות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

היום הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק מרגשת במיוחד: חוק להשקפת הצהרות הון של חברי הכנסת והשרים. חברי הכנסת שרן השכל וגדעון סער (ליכוד) הם שהגישו את הצעת החוק.

ח"כ השכל וח"כ סער. "החוק יעודד שקיפות ויחזק את אמון הציבור במדינת ישראל" (צילום: פלאש 90)

 "החוק יעודד שקיפות, גילוי נאות ויחזק את אמון הציבור במדינת ישראל בנבחריו וכפועל יוצא מכך בהחלטותיהם", נכתב בדברי ההסבר לחוק. על פי הצעת החוק, את הצהרת ההון יהיה על השרים והחכים להגיש ליו"ר הכנסת תוך 60 יום מתחילת כהונתם. 

הצעה עם שיניים

על הצהרת ההון לכלול את מקורות ההכנסה של נבחר או נבחרת הציבור ובני משפחתם, את הנכסים, את החובות שלהם ועוד. בחוק מעוגן גם עונש למי שלא יעמדו בתנאים: קנס של 20 אלף שקלים. הכנסת סעיף מרתיע הינה משמעותית וביכולתה להפוך את החוק לאפקטיבי.

עוד בנושא שקיפות הצהרות ההון:

כך למשל, מבדיקת "שקוף" בחודשים האחרונים עולה כי שרים רבים לא מגישים את הצהרות ההון שלהם למבקר המדינה בזמן. חלקם, כמו השר זאב אלקין (ליכוד) אף לא מגישים אותן כלל. זאת מפני שאין כל סנקציה שניתן להטיל עליהם אם לא יעשו זאת.

דיון על חסינות חיים כץ (מימין). לכאורה קידם הצעת חוק לקידום ענייניו (צילום: אוליבר פיטורסי, פלאש 90)

נקודה שנויה במחלוקת בהצעת החוק, היא הדרישה לחשוף גם את ההון הנוכחי של נבחרת או נבחר הציבור, כלומר את סכום הכסף שמצוי ב"עובר ושב" של חשבון הבנק שלו או שלה. חשיפת נכסים או מקורות הכנסה, יכולה לחשוף ניגוד עניינים בעבודת נבחרי הציבור, כמו החלטות שמקדמות אינטרס אישי והגדלת רווחים. שקיפות כזו מהותית לשמירה על ניקיון כפיים ולמניעת שחיתות מבעוד מועד. לעומת זאת, סכום הכסף ששוכב בבנק אינו מעיד על נקיון כפיו של נבחר הציבור – ואף יש שיאמרו שזו רכילות גרידא.

על מנת להימנע מכך, יש לנו הצעה אלטרנטיבית: לפרסם את הדלתא של ההון. הכוונה היא לחשוף את השינוי בסכום הכסף בעובר ושב בין הצהרת ההון הנוכחית לזו הקודמת. כך ניתן לדעת כמה הרוויח/ה נבחר/ת הציבור, ולבדוק האם מדובר בסכום הגיוני ביחס למשכורתם ונכסיהם או שמא מדובר בסכום גבוה מידי שעלול להעיד על שחיתות.

חשיפת הדלתא היא בלם נוסף לשחיתות שביכולתו למנוע את השוחד הבא. חבר הכנסת לשעבר מיקי רוזנטל שהגיש בעבר הצעת חוק דומה, שילב בה את הסעיף לגבי חשיפת הדלתא. 

למה זה חשוב?

פרשות שחיתות כמו פרשת ח"כ חיים כץ, בה חבר הכנסת כץ קידם חוק שלכאורה מיטיב עם נכסיו, מוכיחות כי חשיפת הצהרות ההון של חברי הכנסת והשרים לציבור ביכולתה למנוע את השחיתות הבאה. כשכל האינטרסים חשופים, כולנו יכולים לפקח על חברי הכנסת והשרים שלא ימעדו.

הם מצדם, יחשבו פעמיים לפני שהם פועלים לטובת עצמם מפני שהם יודעים שעין הציבור פקוחה. כיום, חברי הכנסת מחוייבים להגיש את הצהרת ההון שלהם למבקר המדינה, אך לצערנו, אין כל חובה לפרסם את הצהרות ההון האלה לציבור.

אנחנו ב"שקוף" נלחמים כבר שנים להשקיף את הצהרות ההון של חברי הכנסת והשרים, ואנו מבקשים מהם באופן קבוע להשקיף את הצהרות ההון שלהם באופן וולנטרי. על כך ראוי לציין לטובה את חברי הכנסת סער והשכל, שכבר לפני שנה הסכימו להשקיף את הצהרות ההון שלהם לציבור (באופן חלקי). סער אף פרסם את הצהרת ההון שלו ב"שקוף". ח"כ סער וח"כ השכל לא היו מעוניינים להתראיין לכתבה זו.

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

שקד הקלה על טייקונים להשתמש בעמותות כדי להסתיר כספים – והיא לא מתחרטת

כדי לחזק את הקשרים שלהם בממשלה, טייקונים יכולים לתרום לעמותות שמקורבות לפוליטיקאים. עד השנה, התקשורת והציבור יכלו למתוח ביקורת על כך ולזהות את מפת האינטרסים. אך איילת שקד דאגה להוריד מסך של אפלה על זהות התורמים, לתרומות בגובה של עד 100 אלף שקל. "היא עדיין מחזיקה בדעה זו", נמסר מלשכתה 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

מאכערים וטייקונים יכולים כעת להשתמש בעמותות כדי להסתיר כספים, לעצב תודעה, לממן עסקנים – והכל בחשאיות, ובהתאם לחוק. איך זה קרה?

נתחיל בסיפור. ממשלת ישראל הרשתה לענקית הריהוט איקאה לפתוח את שעריה מוקדם יחסית במהלך תקופת הקורונה. מאוחר יותר התברר כי בעלי איקאה תרמו תרם בעבר סכומי עתק לעמותות של חסידות גור אליה משתייך שר הבריאות יעקב ליצמן. 

העובדה שאנחנו יכולים לדעת על התרומות האלו ולכתוב עליהן, מתאפשרת תודות לחובת שקיפות בתרומת סכומים גדולים לעמותת, שחלה עד לא מזמן. אלא שיש מי שדאגה לסלק את הגורם המעכב הזה מדרכם של בעלי אינטרסים.

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד העבירה בכנסת הקודמת (2018) תקנות המאפשרות לתרום אנונימית לעמותות, גם פוליטיות, עד סכום של 100 אלף שקל בשנה – זאת לעומת תקרה של 20 אלף שקל בעבר. ב"שקוף" נלחמנו בזמן אמת נגד המהלך, בהצלחה חלקית: התקרה המקורית הייתה 150 אלף שקל, והצלחנו להוריד אותה ל-100 אלף. 

מחאה על פתיחת איקאה אל מול סגירת בתי העלמין ביום הזיכרון. (צילום: קדיה לוי, פלאש 90)

אלא שזה עדיין סכום גבוה לכל הדעות. משמעות התיקון היא שהציבור לא יהיה חשוף יותר תרומות שמנות ו"משונות" שניתנו מ-2019 ואיילך. השנה, לא נוכל יותר לדעת על טייקון שהחליט להזרים 100 אלף שקל לעמותה המקורבת לשר כלשהו. במילים אחרות, אם הקורונה הייתה תוקפת אותנו ב-2030, לא היינו יכולים לדעת על הזיקה בין ליצמן לאיקאה, גם עם התרומות היו ממשיכות לזרום שנה אחר שנה.

כשטייקונים תורמים לעמותה של יפה דרעי

זה לא רק איקאה. שטראוס, סנו, נטו ושלל חברות ציבוריות נוספות תרמו בשנים האחרונות מיליונים לצדקה. כל הכבוד! רק מה? התרומות נתרמו עבור עמותת הצדקה של חסידות גור, כאשר אחד מבכיריה, ליצמן, קידם במקביל סימון מוצרי מזון מזיקים, אגרות רישוי לתמרוקים, ומהלכים נוספים להם השפעה ישירה על רווחי החברות האלה. 

התרומות נחשפו הודות לכללי השקיפות שחלו עד 2018. בשנים הבאות כל התרומות הללו יוסתרו.

חסידות גור היא כמובן רק דוגמה אחת. גופים המקושרים ליצחק תשובה, אלפרד אקירוב, שרי אריסון, היהלומן בני שטיינמץ, משפחת מירלשווילי, מרטין שלאף ונוחי דנקנר ניתבו לאורך השנים תרומות גדולות לעמותה שהוקמה ומנוהלת על ידי יפה דרעי, אשתו של אריה דרעי. האם בעשור הבא נוכל לחשוף זיקות דומות עם הדרעי הבא? לא. שקד דאגה כאמור שאותן תרומות יישארו בעלטה.

אריה דרעי (מימין). טייקונים תורמים לעמותה שמנהלת אשתו יפה דרעי. (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

רוצים עוד דוגמה? בבקשה. ב-2015 וב-2016 העבירה "יוניון מוטורס", משווקת רכבי טויוטה בישראל, תרומה בגובה 100 אלף שקל לתמיכה בפעילות התנועה לאיכות השלטון. ב-2017 העבירה לה החברה תרומה נוספת בגובה 80 אלף שקל.
מה לגבי 2018? אנחנו כבר לא יכולים לדעת. בעוד הדו"חות המילוליים בשנים 2015-2017 (לפני השינוי בתקנות) כוללים פירוט של בין 12 ל-16 תורמים "גדולים", הדו"ח של 2018 כולל רק שניים כאלה. מרבית התורמים "נעלמו" מהדו"ח פשוט כי לא היה צורך לדווח עליהם יותר. 

במילים אחרות, כבר היום ניתן לראות את המחיר הכבד של החלטתה של שקד: תרומות של אנשי עסקים לעמותות – גם במטרה לייצר רווח פוליטי – יתכנסו תחת גלימת האפלה.

"להקל את הנטל הרגולציוני"

פניתי לשרת המשפטים לשעבר שקד ושאלתי אותה אם כיום, אחרי שהתברר שהתיקון הזה גורע מהשקיפות הנדרשת, היא שינתה את דעתה. ספוילר: היא לא.

"ביוזמת רשות התאגידים ורשם העמותות, וכדי להוריד את נטל הבירוקרטיה והרגולציה שרבץ על העמותות בעבודתן השוטפת, קידמה מחלקת ייעוץ וחקיקה את העלאת הרף האנונימי לתרומה לעמותה מ-20 אלף שקל למאה אלף שקל", נמסר מלשכתה. 

חברות ענק תרמו לחסידות גור, בזמן שליצמן מקדם חוקים בעניינן. שר הבריאות, יעקב ליצמן

"כשרת משפטים, ח"כ איילת שקד תמכה בעמדת גורמי המקצוע לאחר שמיעת כלל הנוגעים לעניין, מתוך מטרה להקל את הנטל הרגולציוני הרובץ על העמותות וארגוני החברה האזרחית; והיא עדיין מחזיקה בדעה זו".

להבדיל בתי תמחוי מעמותות פוליטיות

עמותות מחויבות בשקיפות יותר מדוכן הפלאפל ליד הבית שלך. הסיבה? אלו גופים ללא מטרות רווח, שנשענים על תרומות (ממך ומהמדינה). הם פועלים למען מטרות ציבוריות, לכן ראוי שהמידע הפיננסי שלהן יהיה פומבי. כך היה, עד ששקד הגיעה.

חשוב להדגיש: עוד לפני התיקון ניתן היה להסתיר שם של תורם שמעוניין בכך, באמצעות הליך מסודר מול רשם העמותות. חשאיות יכולה להתקבל על הדעת במקרים מסוימים, למשל תרומה לעמותת רווחה על ידי נדבן צנוע. אלא שבעידודה של שרת המשפטים לשעבר שקד הוחלט לאפשר לכלל העמותות, לרבות הפוליטיות – לעבות את תקציבן מתחת לרדאר.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?):

  1. בשנים האחרונות נחשפו פרשות של עמותות קש דרכן הוסתרו כספים מושחתים. בכל פינה צצו סיפורים על עמותות שפועלות לבצע שינויים פוליטיים בישראל ולא תמיד ברור מי מממן אותן. הצמצום בשקיפות פוגעת ביכולת לסקר את הארגונים הללו ובהבנת האינטרסים שעומדים מאחוריהם.
  2. במקביל, חברות ציבוריות שכולנו מושקעים בהן דרך הפנסיות שלנו, תורמות כספים בסתר לעמותות שעל פניו אין להם שום קשר ליעדים שלהם. 
  3. ואם זה לא מספיק, נבחרי הציבור עלולים לקבל החלטות נגד האינטרס הציבורי, נגד כולנו, תמורת אותן תרומות.

מעש"י (מה עושים (כדי) שיתוקן)

  1. תורמות/ים לעמותה או חל"צ? התנו את התמיכה בדרישה מהארגון להנהיג בשקיפות יתרה על התורמים הגדולים בלבד (תרומות קטנות לא מצדיקות פגיעה בפרטיות).
  2. נמשיך להציף את הנושא, ולדחוף לשינוי עם חזרת הכנסת לפעילות.
  3. לא שוכחים מי הם חברי הכנסת (גם בדימוס) שאישרו את התיקון שקידמה שקד והחזיר אותנו שנים אחורה: ניסן סלומינסקי, יהודה גליק, שולי מועלם-רפאלי, נורית קורן, בני בגין, טלי פלוסקוב, אורי מקלב ועודד פורר – כל אלו אישרו את פרשת השחיתות הבאה. הם הצביעו בעד התקנה האומללה לפיה ניתן יהיה לתרום בסתר לעמותה עד 100 אלף שקל.

  1. בד בבד, תקנות בורסאיות כיום מחייבות חברות דיווח כללי בנוגע למדיניות התרומות, אבל לא דורשות רישום זהות הגופים המקבלים את התרומות. פתרון אחד הגיע מעמותת לובי 99 (שאני אחד מבעלי מניותיה, גילוי נאות ת.א), אשר פנתה לענת גואטה, יו"ר הרשות לניירות ערך, בדרישה פשוטה: לחייב חברות ציבוריות בשקיפות התרומות שלהן. כך יתאפשר לציבור לדעת לאן החברות תורמות ועל איזה פוליטיקאים הן מנסות להשפיע – כלומר מהי מפת האינטרסים והלחצים.
  2. לפי הצעת הלובי, ישונו כללי הדיווח כך שחברות ציבוריות התורמות לגופים ועמותות יכללו בדוח השנתי "תרומה מהותית". הכוונה היא לתרומה של מעל ל-10,000 שקל או שהיקפה 5% מסך התרומות השנתיות של אותה החברה, על פי הנמוך מבין השניים, כאשר הדיווח יכלול את זהות הגורמים הנתרמים.

ומה קורה ב"שקוף"?

זו הזדמנות להזכיר שהמימון של "שקוף" מתבסס כולו, מהשקל הראשון ועד האחרון, על תמיכה קבועה בסכומים קטנים של אזרחים מהשורה (3139 איש ואישה, נכון להיום). הלכנו אפילו צעד נוסף והגבלנו את סכום התמיכה החודשית ל-1000 שקל לחודש, כדי שלא נפתח תלות כלכלית באף אדם בודד. כמו כן, אנחנו מתחייבים לדווח על זהות תורמים חד-פעמיים בסכום העולה על 2,500 שקל.

בנוסף, התקציב המלא שלנו פתוח באינטרנט ומתעדכן בזמן אמת אחת לחודש.

תכנית "שקוף" לממשלה ה-35: כך נילחם בשחיתות

סוף סוף קמה ממשלה חדשה. איך לוודא שלא נתעורר מחר עם תיקי שחיתות חדשים? הנה כל הפרצות שצריך לסגור, שלא יעלו אגורה ושאינן קשורות לסוגיות שמאל-ימין. בין הפתרונות: לחשוף לוביסטים שמשפיעים בחשאי על השרים, לתקן את ועדת השרים לחקיקה ולאפשר לציבור להעלות מהבית נושאים לדיון במליאה. הרשימה המלאה – שתישלח לכלל הח"כים – לפניכם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

שלום לממשלה ה-35 של ישראל, "ממשלת חירום לאומית". נכון, בקווי היסוד של הממשלה החדשה אין אף לא סעיף אחד לקידום חקיקה למלחמה בשחיתות – מה שהיה הדגל המרכזי של כחול לבן, אך בשביל זה אנחנו פה.

הכנו תוכנית עבודה מסודרת לשנים הקרובות, עם כל הפרצות שצריך לסגור והחוקים שנפעל לחוקק כדי לשנות את המצב. החוקים האלו לא יעלו אגורה ואינם קשורים לסוגיות שמאל-ימין. ועדיין, הם ישנו לא רק את התפאורה, אלא את ההצגה כולה. זה קריטי משום שלא משנה מי יישב בכסא רה"מ או בכסא רה"מ החלופי – במצב הנוכחי נבחרי ציבור עלולים לשרת את עצמם, את המקורבים שלהם הלוביסטים והטייקונים – ולשכוח את הציבור שמממן את שכרם.

מה אנחנו רוצים מהממשלה? 

  • שקיפות בדיונים

יש לפרסם את הפרוטוקולים ותיעודי ההצבעות מכל הפורומים הלא מסווגים, לרבות ישיבות הממשלה וועדת השרים לענייני חקיקה. כיום אנחנו תלויים בהדלפות של גורמים אינטרסנטיים ומקבלים חלקיקי מידע שיצאו החוצה רק מתי שלמישהו היה אינטרס בכך.

הגיע הזמן ששרי הממשלה יפסיקו להסתיר את הצבעותיהם (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

אין סיבה שישיבות הדירקטוריון של מדינת ישראל בהן מתקבלות החלטות שנוגעות לכולנו – יתנהלו באפלה.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לשנות את תקנון הממשלה ולחייב פרסום ושקיפות של הישיבות. השינוי הזה יכול להתבצע בהצבעה בודדת בישיבת ממשלה.

  • שקיפות בלו"ז השרים 

הגיע הזמן לפרסום יזום של יומני השרים, ללא פגישות אישיות או רגישות (פירוט בקישור). פרסום כזה ישקף את קשרי השרים ומידת השקעתם בתחומים שונים, כך שנוכל לנתח ולבקר את פעילותם הציבורית. שקיפות כזו גם תאפשר לשרים להשוויץ בפועלם ואף תגביר את אמון הציבור.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לאשר בתקנון הממשלה פרסום רבעוני של יומני השרים באתר רשמי. על היומנים להיות מפורסמים בפורמט ניתן לחיפוש.

  • שקיפות חלקית בהון השרים 

הגיע הזמן גם לפרסום קבוע באתר מבקר המדינה של סטטוס ותאריך הגשת הצהרות ההון של השרים. זאת, לצד פרסום ההפרש בין כל הצהרה לזו המוגשת בשנים שלפניה (בניגוד לתוכן הצהרת ההון עצמה). 

מסרב להגיש הצהרת הון כבר שנה וחצי. השר להגנת הסביבה זאב אלקין (צילום: גיל יערי, פלאש 90)

השרים מרכזים בידיהם כח עצום: הם חולשים על תקציבי עתק ומשאבים אדירים השייכים לציבור. ככל שמידע על עבודתם והשפעתו על נכסיהם מוסתר, האפשרות לפעול באופן מושחת או בניגוד עניינים מפתה יותר. 

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? מבקר המדינה יכול לקדם את השינוי הזה. אם המבקר יסרב, אפשר לשנות זאת בחקיקה.

  • שקיפות באגודות העות'מאניות 

הסתדרות העובדים ואיגודים נוספים פועלים בשקיפות מינימלית. זה מתאפשר בשל פרצה בחוק שמגדירה אותם כ"אגודות עותמאניות" בחוק העמותות. המצב הנוכחי מוביל לסיאוב ובזבוז כספי העובדים. 

שרת המשפטים הקודמת, איילת שקד, גיבשה תקנות שביקשו לחייב את האיגודים להתנהל בשקיפות. אלא שבעקבות סבבי הבחירות התקנות הועברו לבוידעם.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לחתום על התקנות. זה הכול. הן כבר מוכנות וממתינות לשר החדש.

  • שקיפות של לוביסטים שעובדים מול הממשלה 

בניגוד לכנסת, הממשלה לא דורשת מהלוביסטים שעובדים מולה רישום בשום מאגר מידע. אין לנו מושג על פגישותיהם במשרדי הממשלה, על לקוחותיהם באותה זירה ועל המידע שהם מעבירים לפקידים ולשרים. מצב זה מאפשר לבעלי אינטרסים להסתובב במסדרונות הממשלה ולהשפיע על החלטות הרות גורל – ללא כל יכולת פיקוח מצד הציבור.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? במשרד האוצר כבר החלו בגיבוש נוהל להסדרת פגישות אנשי המשרד מול הלוביסטים. הסיכוי שזה יקרה עצמאית בכל משרד – אפסי. לכן על הממשלה לאשר "נוהל לוביסטים" שיקבע כללי שקיפות לכולם.

  • חיסול ניגודי העניינים בלשכת ראש הממשלה

אולי הספקת לשכוח אך עו"ד דוד שמרון ייעץ במקביל לרה"מ שהחליט לרכוש צוללות ולתאגיד הגרמני ממנו הממשלה רכשה צוללות. נתניהו טען כי לא ידע זאת. כדי למנוע פערי מידע, יש לפרסם את רשימת הלקוחות של כל יועץ פרטי שעובד עם מנהיגי המדינה. 

דוד שמרון, ייעץ לנתניהו לרכוש צוללות – במקביל לייעוץ לחברת הצוללות. חייבים ללמוד לקח (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לעגן סעיף מול יועצים חיצוניים שעובדים במשרד רה"מ שיחייב פרסום של לקוחותיהם באתר המשרד. המפתח לשינוי נמצא בידי מנכ"ל משרד רה"מ. ואם יועץ לא רוצה ששמות לקוחותיו יפורסמו? שלא יעבוד במרכז העצבים השלטוני.

  • להשקיף תרומות לעמותות

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד שינתה את החוק כך שניתן לתרום באנונימיות לעמותות סכום שמגיע עד 100 אלף שקל. השינוי פגע משמעותית בשקיפות במגזר השלישי, ומאפשר לטייקונים לשחק לנו בתודעה – מבלי שנדע.

איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר. אפשרה תרומות אנונימיות לעמותות (צילום: פלאש 90)

במקביל, חברות ציבוריות נהנות מפרצה בחוק המאפשרת להן לתרום בסתר סכומי עתק לגופים הקשורים לפוליטיקאים ברי השפעה. כתוצאה, חברות שכולנו מושקעים בהן דרך הפנסיות שלנו, תורמות כספים בסתר לעמותות שעל פניו אין להן שום קשר ליעדי החברה. אם זה לא מספיק, נבחרי הציבור עלולים לקבל החלטות נגד האינטרס הציבורי תמורת אותן תרומות.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? משרד המשפטים יכול להפחית את הרף של תרומה אנונימית לעמותה, לכל הפחות לעמותות פוליטיות. זה דורש משר המשפטים החדש לקדם תקנה ולאשררה בוועדת חוק, חוקה ומשפט בכנסת. במקביל, בסמכות הרשות לניירות ערך לחייב חברות ציבוריות בשקיפות התרומות שלהן. כך הציבור יוכל לדעת לאן החברות תורמות ועל איזה פוליטיקאים הן מנסות להשפיע. כבר פנינו לרשות, ששוקלת את המדיניות שלה בסוגיה זו.

  • הקמת ועדת חקירה ממלכתית לקורונה 

מחסור במכונות הנשמה, מצב מחסני החירום, התפשטות הנגיף בבני ברק – יש שלל מחדלים שצריכים להיחקר ודין וחשבון שצריך להיעשות. 

ראש הממשלה נתניהו לא אוהב להקים ועדות חקירה – במקרה של הקורונה זה הכרחי (צילום: דוברות הכנסת)

היינו מסתפקים בבדיקת מבקר המדינה. אלא שהמבקר כבר ריכך שלל דוחות, ויש סיבה טובה להאמין שזה יקרה גם כאן. לכן, יש להקים ועדת בדיקה בלתי תלויה כדי לתקן את מה שלא עובד ולשפר את המוכנות של מדינת ישראל לאסונות עתידיים.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? בשנות שלטון נתניהו לא קמה אף לא ועדת חקירה ממלכתית אחת. לחץ ציבורי מסיבי יכול לשנות את התמונה.

מה אנחנו רוצים מהכנסת? 

  • השקפת השאילתות 

יש להנגיש באתר הכנסת את כלל השאילתות שמגישים חברי הכנסת ואת התשובות שהם מקבלים – לרווחת הציבור הרחב. כך נוכל לעקוב אחר חריצותם, וגם לנהל ארכיון ומעקב אחרי נושאים שעלו בעבר.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? השינוי הזה טכני במהותו ונמצא בידי יו"ר ומנכ"ל הכנסת. נמשיך לפעול יחד עם סיירת השקיפות לשכנעם בנושא.

  • שינוי שיטת העדכון של שכר הח"כים 

צריך להפריד את החתולים מהשמנת ולסתום את הפרצות בהן מתחבאת עוד שמנת. כלומר, לשנות את המצב הקיים, בו הח"כים הם אלה שמחליטים בפועל על השכר וההטבות שלהם.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? להקים מחדש את הוועדה הציבורית לעניין תנאי הח"כים. זה בידי ועדת הכנסת. בנוסף, יש לתת לה סמכות לקבוע סופית בכל החלטה בנושאים אלו, ולא רק להמליץ כמו שקרה עד כה. לשם כך צריך חוק חדש. אנחנו עובדים על כך. יו"ר הוועדה הציבורית היוצא הסכים עמנו בראיון שערך ברשת ב'.

  • הקמת ועדת השקיפות

הוועדה, שייסדה בזמנו ח"כ סתיו שפיר מהעבודה, לא עוגנה בתקנון הכנסת כוועדה קבועה. מתסמן כי בכנסת הקרובה היא לא תחודש. אלו חדשות רעות לכלל אזרחי ישראל. בוועדה נחשפו בזבוזי כספים, דנו בשקיפות עבודת הלוביסטים מול הממשלה (כאמור, תחום פרוץ לגמרי) ובשלל סוגיות שביומיום נקברות מתחת לפני השטח.

ועדת השקיפות. חברי הכנסת צריכים לדרוש את הקמתה המחודשת (צילום: יוסי זמיר)

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? מסה של חברי הכנסת יכולים לדרוש את הקמתה מחדש. אם זה לא יקרה, ניתן ליישם הצעה שעלתה בקואליצית השקיפות: להוסיף סעיף בתקנון הכנסת, לפיו כל ועדה חייבת להקצות דיונים לנושא השקיפות ותהיה אחראית כל רבעון להגיש דוח למליאה על מצב השקיפות בתחומים שבאחריותה. 

  • חיסול ניגודי עניינים בוועדות הכלכליות בכנסת 

כדי למנוע את ה"חיים כץ" הבא, יש לוודא שח"כים לא יהיו מונעים ממניעים כלכליים. לכן, על חברי ועדות הכספים והכלכלה לחשוף את המניות שהם מחזיקים (ללא ערך, רק רת שם המניה), לצד אחזקות נוספות (דוגמת קרקעות) ושמות מקורביהם שעובדים בתאגידים. 

מתן חסינות לחיים כץ. חברים בוועדות כלכליות לא יכולים להסתיר את המניות שהן משקיעים בהן (צילום: אוליבר פיטורסי, פלאש 90)

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? חוקים שהעלנו בנושא – נפלו. לא נורא. אנחנו רצים למרחקים ארוכים. בקדנציה הקרובה נקדם חוק חדש – עד שנצליח.

  • חיזוק ועדת האתיקה 

זו הוועדה היחידה שעוסקת בשפיטה אתית של חברי כנסת שפעלו בניגודי עניינים או הפרו כללים. אלא שלרוב היא מסתפקת בנזיפות חסרות משמעות ומתנהלת כמועדון חברים.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? ועדת הכנסת צריכה להחליט על שיניים נוספות שאפשר להתקין לוועדה. לכל הפחות יש לשקול אמצעים להרחבת ההרתעה. בנוסף, דווקא בגלל שהעונשים לרוב מסתכמים בנזיפות, ראוי שהוועדה תנגיש לציבור מדי מושב טבלה מסכמת שעוקבת אחר מספר הנזיפות לכל ח"כ.

  • שקיפות מפלגתית 

יש להכפיף את המפלגות לחוק חופש המידע – כך שכל אזרח יוכל לדרוש מידע לגבי התנהלותן. זה יאפשר מעקב אחר כספים שהמפלגות מוציאות מכיסנו. כיום הוא מוסתר לגמרי, ולא אחת התגלו בחסות העלטה בזבוזי כספים שזרמו לכיסי מקורבים.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? להכניס בחוק חופש המידע את המפלגות כגורם נוסף הכפוף לחוק.

  • הח"כ ה-121

הגיעה העת לעדכון עבודת המליאה והכנסת באמצעים טכנולוגיים מעודכנים ובכך לאפשר לציבור להיות מעורב ולומר את דברו. אידאלית, הציבור יהפוך לחבר הכנסת ה־121. הנה כמה דוגמאות לעדכונים טכנולוגיים נחוצים:

  • חתימה רחבת היקף של הציבור על עצומה דיגיטלית באתר הכנסת, תכפה קיום דיון פרלמנטרי.
  • באופן דומה, תמיכה של עשרות אלפי אזרחים תאפשר הגשת שאילתה רשמית למשרד ממשלתי. השר הרלוונטי יחויב להגיב במליאה (כמו בשאילתות ישירות המוגשות בידי חברי הכנסת עצמם).
  • לקדם השתתפות הציבור בדיונים במליאה ובוועדות דרך מתן אפשרות שאילת שאלות מהבית בזמן דיון בכנסת. דובר הוועדה/המליאה יוכל להעלות לדיון שאלות שיזכו לתמיכה הרחבה ביותר ולפי אמות מידה שייקבעו מראש

מה אנחנו רוצים מהיחסים בין הממשלה לכנסת?

  • תיקון ועדת השרים לחקיקה

יש להחזיר את האיזון בין הרשויות על ידי שינוי אופי עבודת ועדת השרים לחקיקה: לקבוע שהוועדה תכריע רק סביב חוקים בעלי עלות תקציבית, וחוקים שקשורים להסכמים הקואליציוניים. כל חוק אחר צריך לעבור תהליך שאינו תלוי בממשלה וב"משמעת קואליציונית".

במקביל יש לשנות את מיקומה של ועדת השרים לחקיקה בתהליך ולבטל את השלב לפני הקריאה הטרומית:

מה הפתרון המוצע יעשה? ח"כ שירצה לקדם הצעת חוק יהיה חייב לכתת רגליים בכנסת ולגייס רוב מקרב הח"כים. קידום חוקים לא יתחיל מתוך הממשלה – אלא מהכנסת. התהליך יגרום להאטת קצב הצעות החוק המקודמות בכנסת. הח"כים לא יבזבזו זמן יקר על הצעות שאין להן סיכוי להתקדם מעבר לכנסת. 

מהלך כזה גם יחליש את כוחם של הלוביסטים. כדי לטרפד חקיקה נגד פרסום עישון, למשל, חברת הטבק במצב הנוכחי צריכה ללחוץ רק על יו"ר ועדת השרים לחקיקה או מקסימום על שר או שניים בממשלה. תארו לכם שאותה חברה תיאלץ להגיע ל-120 חברי הכנסת. 

גם דיונים במליאה ובכנסת יחזרו להיות רלוונטיים ואמיתיים. הח"כים שירצו להגיש הצעות יהיו חייבים להגיע להסכמות עם הממשלה.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לשנות את תקנון הממשלה בישיבת ממשלה אחת ויחידה.

אפשר בכלל לשנות?

בטח! קראו את הפרויקט הטרי שלנו של "איך אפשר להזיז פה משהו, למרות הכל". עדיין מפקפקים? הנה רשימה הישגים חלקית בהחלט אליהם הגענו בשנים האחרונות:

  • יותר מחצי מנבחרי הציבור חשפו את מצבת נכסיהם.
  • רבע מהנבחרים בכנסת ו-12 ראשי ערים פרסמו יומן ציבורי.
  • שלושה שרים פרסמו את הצבעותיהם בוועדת השרים לחקיקה.
  • חוקק חוק להגברת שקיפות הלוביסטים וקביעת תקופת צינון ליועצים פרלמנטריים שרוצים לחצות את הקווים ולעבוד כלוביסטים.

  • הצלחנו להשקיף את אתר "המעטפה", האתר הסודי של ראש הממשלה והשרים ששימש לקבלת החלטות מאחורי גבנו וגבם של חברי הכנסת.
  • הממשלה מחלקת "פרס שקיפות".
  • פורסמו הכספים הקואליציוניים.
  • הכנסת הסכימה לפרסם את הפירוט המלא של הוצאות הקשר עם הבוחר של הח"כים.
  • פורסמו מאגרי החוקים והשאילתות. אנו מובילים כאמור מהלך שבסופו יפורסמו גם השאילתות הישירות שמגישים ח"כים לשרים.
  • הממשלה השקיפה את רוב הוצאות המשרדים, ופירטה בפרסומים לאן מגיעה כל אגורה, כולל שם הספק.

זה תמיד נראה בלתי אפשרי – עד שזה אפשרי. במיוחד אם מטרחנים על זה ללא הפסקה – וזה מה שאנחנו עושים. וכאן אתם נכנסים לתמונה. אל תהיו אזרחים שבויים. הנה מה שאתם יכולים לעשות יחד איתנו:

  1. הצטרפו לשקוף או לאחד הגופים הנוספים והנהדרים שקמו פה ונלחמים עבור כולנו.
  2. התפקדו למפלגה דמוקרטית.
  3. התגייסו לסיירת השקיפות מהכורסא – אצלנו אקטיביזם מקלדת זו לא מילה גסה . תוכלו להצטרף גם לקומנדו ההפצות של שקוף. הצטרפו בקלות בלחיצה כאן.
  4. השחיתות נבנית על הבורות שלנו – הפיצו את המידע ולמדו את חבריכם. תוכלו גם להצטרף לרשימת הדיוור שלנו.
  5. יחד איתכם נוכל לגדול, לגייס כתבים וכתבות חדשים, ולהמשיך לשבת לחברי הכנסת והממשלה על הווריד כל השנה.

חשיפה ראשונה: הוצאות משרד מבקר המדינה

לאחר שנת עיכוב משרד מבקר המדינה מפרסם לראשונה, לבקשת שקוף, את דו"ח ההתקשרויות לשנת 2018: 314 אלף שקל על ביקורת פנים, 100 אלף להגנה על חושפי שחיתות. כ-43 אלף שקל על הפקת הפודקאסט 'בעין הביקורת' ו-11,301 שקלים על עטים כחולים. השלב הבא – פרסום יזום

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

אחת השאלות שמעניינות אותנו ב'שקוף' יותר מכל היא: האם משרד המבקר שקוף? במסגרת הבדיקה בתחקיר מבקר המדינה על השקיפות במשרד מצאנו שהוא מעולם לא פרסם את דו"ח ההתקשרויות שלו, בשונה משאר משרדי הממשלה. לכן, ביקשנו לפני כשנה את פירוט התקשרויות לשנת 2018. 

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

כעת, תהליך שהחל עוד בזמן כהונת המבקר הקודם, יוסף שפירא, מסתיים היום עם מתניהו אנגלמן. הבשורה האמיתית תגיע שהרכישות של המבקר יפורסמו באופן שוטף. ממשרד המבקר מסרו שהנושא יבחן. אנחנו בכל מקרה כבר הגשנו בקשת חופש מידע נוספת.

הכסף הגדול – שיפוצים של חברת 'סולל בונה'

ההוצאה הגבוהה ביותר לספק בשנת 2018 הייתה לחברת סולל בונה שמתחזקת את המבנה החדש של משרד מבקר המדינה בקריית הלאום בקצת יותר מארבעה מיליון שקלים. מלם מערכות סיפקה שירותי תוכנה בקצת פחות מארבעה מיליון שקל וחברת נס בכשלושה מיליון שקל. חברת מיקדן תחזקה את לשכת המבקר בת"א בעלות של כ-2.6 מיליון שקלים. 

עוד עולה מרשימת ההתקשרויות: עובדי מבקר המדינה קיבלו כרטיסי '10 ביס' בסכום מצטבר של כ-2 מיליון שקלים. בהתחשב בכך שבמשרד עבדו 558 עובדים באותה שנה מדובר בממוצע של 304 שקלים לעובד בחודש. הוצאות הדלק במשרד המבקר הגיעו כמעט לחצי מיליון שקלים באותה שנה.

משרד מבקר המדינה. יותר מ-4 מיליון שקלים לתחזוק המבנה (צילום: יוסי זמיר)

בזק, מדיה – וגם חושפי שחיתויות

בזק קיבלה 475 אלף שקל על אחזקת קווי תקשורת. משרד רואי חשבון רוזנבלום, הולצמן קיבל 314 אלף שקל על ביקורת הפנים שהתקציר שלה פורסם באתר; יפעת שירותי מדיה – 282 אלף שקל; וטאסק יעוץ ואסטרטגיה 240 אלף שקל על בניית מתודולוגית בקרה.

משרד רואי החשבון ע. בן דוד ושות ביקר את הדו"ח הכספי של המשרד בסכום של כ-135 אלף שקל. בנוסף,חברה שפרטיה הוסתרו סיפקה ייעוץ בסך של כ-100 אלף שקל לחושפי שחיתות.

הפקות משרד המבקר

בשנת 2018 הפיקה חברת איסתא 'יום לשוויון מגדרי' בסך של כ-92 אלף שקל. איסתא גם הפיקה את כנס יורסאי של דור העתיד של מבקרי המדינה בסך של יותר מ-780 אלף שקל. חברת אודיו, רדיו אונליין הפיקה למשרד את הפודקאסט, ב'עין הביקורת' בסך של 43 אלף שקל. 

בשולי התקציב: רכב ממוגן ירי ועטים כחולים 

עוד בהוצאות לשנת 2018: כ-15 אלף שקל להסעה ברכב ממוגן ירי; 11,301 שקל הוציאו במשרד על עטים כחולים. בהנחה שכל עט עלה שבעה שקלים מדובר בשלושה עטים בממוצע לשנה לעובדת או עובד.

לקובץ המלא: מוזמנים להוריד את קובץ ההתקשרויות המלא ולספר לנו מה מצאתן

נדגיש כי מטעמי חשאיות ואבטחת מידע הקובץ חלקי

הקובץ שנמסר לנו אינו שלם. במשרד מבקר המדינה הסירו כמה סעיפים שעונים להגדרות הבאות: 

א. סכומי התקשרות הנוגעים לשירותי אבטחה במשרד מטעמי ביטחון. 

ב. פרטים מזהים הנוגעים לשמות/סוגי/דגמי מערכות המחשוב בהן נעשה שימוש במשרד משיקולי אבטחת מידע.

ג. שמות מתחקרי סיווג בטחוני שהערך הציבורי בפרסומם מועט ואילו הפרסום, לדברי המבקר, עשוי להסב נזק.

הפננו שאלות הבהרה בנוגע לסעיפי ההוצאות שציינו, במשרד המבקר בחרו שלא לפרט.

כל עוד לא יוכח אחרת – אנחנו סומכים על המבקר, ומאמינים כי שקיפות כזו רק תגביר את האמון במוסד הכל כך חשוב הזה שמשפר את חיינו

סרבן שקיפות: השר אלקין מתעלם מהמבקר ומסתיר מידע מהציבור

השר להגנת הסביבה זאב אלקין מתעלם מכללי השקיפות ומסכן אותנו בשחיתות: הוא מסרב לחשוף את היומן שלו באופן קבוע, ולאחרונה גרר את משרדו לבית המשפט וקיבל קנס אותו אנחנו שילמנו. הוא לא הגיש הצהרות הון כבר שנתיים, למרות חמש תזכורות מצד מבקר המדינה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

על כל השרים בממשלה להגיש הצהרת ההון למבקר המדינה אחת לשנה. לפי חוק חופש המידע, על השרים לחשוף את יומן הפגישות שלהם לציבור. למרות החשיבות של הגשת הצהרות ההון וחשיפות היומן – השר להגנת הסביבה זאב אלקין בוחר להתעלם משני כללי שקיפות אלה באופן שיטתי: הוא לא הגיש הצהרת הון כבר שנתיים ולא הסכים לחשוף את היומן שלו לציבור, עד שבית המשפט חייב אותו לעשות כן.

  • לכתבה קודמת על השרים שלא הגישו הצהרות הון: לחצו כאן
  • למה נבחרי ציבור צריכים לחשוף יומן?: לחצו כאן

למה צריך להגיש הצהרת הון ולחשוף יומן?

העיקרון העומד מאחורי הגשת הצהרת הון הוא לשמור על השרים נקיים משחיתות. עליהם להגיש הצהרה בתחילת הכהונה, בסופה, ואחת לשנה במהלך הכהונה. בעזרתה המדינה יכולה לעקוב אחר הרכוש איתו נכנסו השרים לתפקיד, ואחר הרכוש אשר איתו יצאו מהמשכן. היא מאפשרת למדינה לפקח על האינטרסים הכלכליים שיכולים להטות את השיקול של מי שמוביל את המדינה שלנו.

גם לחשיפת יומן השרים יתרונות רבים: היא מאפשרת לנו להעביר ביקורת משמעותית על עבודת השרים ולאמוד את איכותה. היא גם מאפשרת לנו לראות את מערכת הקשרים בין השרים לאנשים ספציפיים שזוכים ליחס מיוחד על חשבון הציבור: אם אלקין נפגש עם טייקון מסוים, ולאחר מכן המשרד שלו מספק לטייקון הטבות – נוכל להצביע על הקשר בין הדברים.

המסתיר הסדרתי

אלקין הוא השר היחיד שלא התבייש לא להגיש הצהרות הון פעמיים ברציפות: למרות שהוא מחויב להגיש את הצהרת ההון שלו למבקר המדינה אחת לשנה, הוא לא הגיש את הצהרתו עבור 2018 וגם עבור 2019. מבין כל 23 השרים בממשלה הנוכחית – רק הוא והשר אמיר אוחנה טרם הגישו הצהרת הון עבור 2019.

אלקין לא ביקש דחייה במועד הגשת הצהרות ההון, למרות שניתן לעשות זאת. במקום זאת, הוא פשוט בחר להתעלם ממועדי ההגשה. אלקין תוזכר לא פחות מ-5 פעמים על ידי מבקר המדינה בנוגע להגשת ההצהרה, ולפני שלושה חודשים הבטיח ל"שקוף" ששתי הצהרות ההון יוגשו למבקר "בימים הקרובים" ויחשפו לציבור. בינתיים, כלום לא קרה.

מחיר ההתעלמות: משפט ציבורי וקנס על חשבוננו

אלקין גם בוחר לצפצף על חוק חופש המידע באופן קבוע, ובמשך שלוש השנים האחרונות משרדו לא נענה לבקשות חופש מידע שדרשו לחשוף את יומנו. בעקבות כך, בכל שנה מחדש גרר השר את המשרד להגנת הסביבה לבית המשפט, הפסיד במשפט וחשף את יומנו באיחור משמעותי.

השנה זה קרה שוב. אלקין גרר את המשרד להגנת הסביבה למשפט בנושא חשיפת היומן שלו, והפסיד. אבל הפעם אנחנו שילמנו את המחיר – בעקבות המשפט חוייב המשרד להגנת הסביבה לשלם 4,000 ש"ח לעמותת "הצלחה" עבור העיכוב במסירת היומן. בכך, השר אלקין גרם לציבור לממן את ההתעלמות שלו מהחוק. 

התעקש כל כך לא לחשוף את יומנו – שגרר משרד ממשלתי למשפט (צילום: גיל יערי, פלאש 90)

"לצערנו, משפט על חשיפת יומנים הפך לסוג של רוטינה מול לא מעט שרים", מספר אלעד מן, עורך הדין של עמותת "הצלחה", העוסקת בחשיפת מידע מסוג זה לציבור. "הגישה הכללית שלהם היא שאם לא ממש חייבים לחשוף, אז לא נחשוף. זאת למרות שבכל פעם שעתרנו לבית המשפט הוא חייב את השרים לחשוף את היומן שלהם".

כאמור, אלקין לא חושף את היומן שלו באופן קבוע. "כשלא חושפים יומן לאורך שלוש שנים, לא מדובר בתקלה חד פעמית או נקודתית, אלא בגישה", טוען עו"ד מן. "זו גישה שמתנגדת לשקיפות".

מהשר זאב אלקין לא נמסרה תגובה.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?):

  1. כשאלקין לא מגיש הצהרת הון, הנפגעים העיקריים הם אנחנו. הרי כל עוד הצהרת ההון לא הוגשה – אלקין יכול לקבל החלטות לטובת נכסיו, ו"להיזכר" להגיש הצהרת הון אחרי כמה שנים, כשהשפעת ההחלטה על נכסיו כבר לא תהיה ברורה ולא תשתקף בהכרח בהצהרתו. התנהלותו מסכנת אותנו בשחיתות. 
  2. העובדה שאלקין לא חשף את היומן שלו לציבור משמעותה התעלמות מחוק חופש המידע. מקומם ששר מצפצף על חוק, ועוד על חוק חופש המידע, שנועד לשרת את הציבור ולאפשר לנו לעיין בכל המידע של משרדי הממשלה. 
  3. השרים מרכזים בידיהם כח עצום: הם חולשים על תקציבי עתק ומשאבים אדירים השייכים לציבור. ככל שמידע על עבודתם ועל השימוש במשאבים אלו יוסתר, האפשרות לפעול באופן מושחת או בניגוד עניינים תהפוך מפתה יותר. שר שלא חושף את היומן שלו לציבור מונע מאיתנו לדעת מי משפיע עליו ועל שיקוליו ומונע ביקורת מעמיקה על העבודה שלו. 

מעש"י (מה עושים כדי שיתוקן?):

  1. "שקוף" תפעל לכך שהשר אלקין יגיש את הצהרות ההון שלו למבקר המדינה בהקדם. נפעיל לחץ על השר יחד עם סיירת השקיפות ונעדכן בנושא. בעבר כבר הצלחנו לגרום לשרים בממשלה לעשות זאת, וגם הפעם נצליח. נלחץ על השר אלקין להגיש את הצהרת ההון באמצעות אלפי הודעות מחברי סיירת השקיפות. הצטרפו אלינו!
  2. בזכות העתירה של עמותת "הצלחה", היומן של השר אלקין עתיד להתפרסם לציבור עד סוף החודש. מבטיחים לעדכן בנושא. נמשיך לשתף פעולה עם עמותות שפועלות למען שקיפות ונדרוש מהשרים לחשוף את יומן הפגישות שלהם בהתאם לחוק.
  3. "שקוף" יפעל בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי לגרום לשר להחזיר לציבור 4,000 ש"ח שהוא גרם לנו לשלם על הצפצוף המתמיד שלו על החוק. 

פרוייקט יום העצמאות: היום שבו גרמתי לסמוטריץ' להודות שטעה

בזכותכם אנחנו יכולים לרוץ למרחקים ארוכים ולתקן את המציאות, צעד אחר צעד. אז לכבוד יום העצמאות החלטנו לספר לכם איך הצלחנו לתקן חוקים, לסתום פרצות ולהגביר את השקיפות. והפעם: מאיה מספרת איך החליפה את מבקר המדינה והצליחה לגרום לשני שרים להגיש הצהרות הון

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

באחת מכתבות הפולואפ הראשונות שלי (תחום שאתם בחרתם לי), חזרתי לבדוק האם השרים כבר הגישו את הצהרות ההון שלהם למבקר המדינה. שרי הממשלה מחוייבים למסור הצהרת הון למשרד מבקר המדינה אחת לשנה. יש לכך חשיבות עצומה: הצהרת הון היא כלי שיכול לסייע במיגור השחיתות, לא פחות. היא מאפשרת למדינה לפקח על הנכסים, ההשקעות, ועל שאר האינטרסים הכלכליים של נבחרי הציבור שיכולים להשפיע על שיקול דעתם.

למרות החשיבות, הסתבר לי שהמון שרים פשוט מצפצפים על החוק ולא מגישים הצהרות הון. איך הם מרשים לעצמם? פשוט, כי למבקר המדינה אין שום סנקציה להטיל עליהם. זה מרתיח אותי. אבל מסתבר שקצת לחץ מצד הציבור – עוזר מאוד.

"תכלס? צודקת"

לקראת הכתבה האחרונה שלי בנושא, גיליתי כי השרים אמיר אוחנה, זאב אלקין, ישראל כץ ובצלאל סמוטריץ' – לא הגישו את הצהרות ההון שלהם למבקר המדינה. כולם איחרו בהגשת ההצהרה בחצי שנה או יותר (הרבה יותר), על אף שבמשרד המבקר תזכרו כל אחד מהם כמה וכמה פעמים. 

לקראת הכתבה, פניתי לכל השרים לקבל מהם תגובה. הם כרגיל איחרו או ניסו להתחמק. מלשכתו של השר ישראל כ"ץ למשל, לא נמסרה כל תגובה במשך כמה ימים, למרות תזכורות מצידי. החלטתי להתקשר לדוברות שלו, שם אמרו לי שאני לא מעודכנת – השר כבר הגיש הצהרת הון.

שר התחבורה ישראל כ"ץ. הגיש הצהרת הון יומיים אחרי שפנינו אליו (צילום: פלאש 90)

הופתעתי. חשבתי שחלה טעות במידע שקיבלתי ובדקתי שוב מול מבקר המדינה. מה התברר? אחרי איחור של חצי שנה, השר כץ הגיש לפתע את הצהרת ההון שלו יומיים לאחר הפנייה שלי ללשכתו.

המשכנו להתייעץ בתוך צוות "שקוף" איך לשכנע שרים נוספים. פתאום נפל לנו האסימון: השר סמוטריץ בעצמו העביר חוק שמחייב פקידים בשירות הציבורי להגיש הצהרות הון. כיצד ייתכן שלא הגיש את ההצהרה שלו? אז כתבתי עוד כתבה קטנה בנושא. השר סמוטריץ הגיש את הצהרת ההון שלו 10 ימים אחר כך, ואפילו כתב לנו כי "הביקורת צודקת לחלוטין". 

אלקין ואוחנה – אתם עוד תשמעו ממני

השר אלקין לא הגיש שתי הצהרת הון: 2018 ו-2019. חמור כפליים. מלשכתו נמסר כי יגישו את ההצהרה "בעוד כמה ימים", ואפילו הגדילו והבטיחו כי הוא יחשוף את הצהרות ההון לציבור. עברו חודשיים מאז שיצאה הכתבה והצהרות ההון של אלקין טרם הוגשו. בינתיים בלשכת השר הפסיקו להשיב לפניותיי. 

סמוטריץ', אולי תגיד לאלקין שיגיש כבר את הצהרת ההון שלו? (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)

השר אוחנה גם לא הגיש הצהרת הון עד היום, מאז המינוי שלו ביוני 2019. מלשכתו לא נמסרה תגובה אף לא פעם אחת. 

אבל זה לא נגמר פה. כמו שהבנתם אני אוהבת להציק ולא ארד להם מהגב עד שיגישו את ההצהרות שלהם. מה כבר יש להם להסתיר? מה שבטוח, אתם תוכלו להציק יחד איתי: אני בטוחה שחברי סיירת השקיפות ישמחו לעזור לשרים להבין כמה חשוב לציבור שיגישו את הצהרות ההון שלהם למבקר המדינה. 

לסיום: באחת ההתכתבויות שלי עם גורם בכיר לקראת הכתבה, נכתב לי כך: "אכן, נראה לי שהבקשה שלכם גרמה לכל המאחרים להזדרז בהגשת ההצהרות. אין ספק שהשקיפות מדרבנת להתאמץ לפעול בהתאם לכללים". פייר? התרגשתי.

השר אמיר אוחנה. אל תחשוב שנפסיק להציק לך (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

גם אתם יכולים

אנשים מתלוננים שהמצב הולך ונהיה גרוע יותר. שהשלטון זוועה. שרע להם לחיות פה. אבל למרות המציאות העקומה, הרבה משתנה פה כל הזמן, כל עוד לא מוותרים.

לא רק זאת. יש לנו, הציבור הרחב, יותר כוח מאי-פעם. 

רוצים להיכנס בח"כים גרועים? הצטרפו לסיירת השקיפות שלנו. להעיף ח"כים גרועים? התפקדו למפלגה או תתנדבו בה. חפצים שהתקשורת תבצע תחקיר מסוים? הצטרפו לשקוף – גוף תקשורת ששייך לציבור. רוצים לבקר את התקשורת או אותנו? כתבו טור בעין השביעית. מעוניינים שהכנסת תקדם מהלך מסוים? בואו ללובי 99. 

תעשו שיירים, תתרמו, תתנדבו, הזמינו את אחד מאלו לחוג בית, לסדנת קריאה ביקורתית או אקטיביזם לעצלנים (אנחנו מעבירים כאלו). להילחם להנגשת מידע? הגישו בקשת חופש מידע, סייעו לתנועה לחופש המידע, או לסדנא לידע ציבורי. משתוקקים להשפיע על מבנה הכנסת? בואו למשמר החברתי. רוצים למגר עוולה שלטונית? התנועה לאיכות השלטון והתנועה לטוהר המידות ישמחו לשירותכם. רוצים להגביר את התחרותיות של הבנקים? התחברו למדיה של צדק פיננסי. לתמוך במאבקים חברתיים? בואו לאנו. לקדם שיתופי פעולה בנושאי שקיפות? התחברו לקואליציית השקיפות.

חושבים שאף אחד מהגופים האלה לא יעילים? תקימו אחד משלכם!

כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להוביל לשינוי. זה דורש התמדה, נחישות וחפירה, אבל בסוף, במוקדם או במאוחר, אם הצדק איתך: מצליחים.

אנחנו יודעים שגם לכם יש המון סיפורים כאלה, ורוצים לפרסם מאגר הצלחות. יש לך סיפור טוב? כתבו לנו.

מה קורה בחשבון הבנק של ועד הכבאים בעפולה?

צ'קים פתוחים ואלפי שקלים על אלכוהול ושעונים: פירוט הוצאות ועד הכבאים בעפולה הגיע לידי "שקוף" ומעלה חשד להתנהלות פלילית. התחקיר מגלה כי יו"ר ועד העובדים בעפולה נהג לחתום על צ'קים פתוחים עבור הגזבר, שהעביר לעצמו החזרי נסיעות על סך עשרות אלפי שקלים. תגובת הגזבר: "השמצות ושקרים"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

פירוט הוצאות חלקי של ועד הכבאים בעפולה לשנים 2018-2019, שהגיע לידי "שקוף", חושף התנהלות מטרידה: חתימות על צ'קים פתוחים שעוקפות את הצורך בחתימה כפולה, החזרי נסיעות לא מפוקחים ואלפי שקלים על אלכוהול ושעונים. עורכי דין המעורים בנושא, איתם התייעצנו בעת עריכת התחקיר, טענו שהתנהלות ראשי הוועד בעפולה גובלת בפלילים ויכולה להצדיק פתיחה בחקירה. 

הפרסום הינו הפעם הראשונה שנחשפות הוצאות מפורטות של ועד עובדים בכבאות, ומאפשר בחינה מעמיקה של אומדן הסכומים ואופן הפיקוח עליהם. כתבה זו היא חלק מסדרת כתבות על מערך הכבאות. בעוד שבתקשורת המסורתית נזכרים בכאוס השורר בתחנות הכיבוי רק כשמתרחש אירוע נורא – ב"שקוף" אנחנו לא מחכים לאסון הבא ומסקרים בקביעות את הנושא.

מיליונים על חשבון הציבור

פירוט ההוצאות הוא הזדמנות נדירה לבחון כיצד מתנהלים כספים של ועד עובדים בכבאות: לפי נתוני המשרד לבטחון פנים, הוועדים מקבלים סה"כ כ-10 מיליון ש"ח מקופת המדינה בכל שנה. הכספים אינם שקופים, אינם נתונים לביקורת כמעט ומנוהלים ע"י כבאים שהכשרתם בנושא עומדת בסימן שאלה. 

כל כספי ועדי העובדים בכבאות מגיעים משני מקורות. כספי העובדים, המפרישים כל אחד ואחת סביב 100 ש"ח לוועד ממשכורתם בכל חודש, וכספי ציבור – האוצר מעביר לוועדים כ-4,000 ש"ח בשנה לכל עובד/ת. 

"אף אחד לא לימד אותי איך מנהלים את הכספים, עשיתי כמו שכולם עושים" (צילום: תומר נויברג פלאש 90)

ישנם 3,100 עובדים בכבאות, והמדינה מעבירה כסף עבור 2653 עובדים מתוכם, המשתייכים לוועדים. כך שסה"כ מדובר בכ-10 מיליון ש"ח שעוברים לוועדים בשנה מכספי הציבור. מטרתם של כספי הרווחה לשמש את כלל עובדי תחנת הכיבוי, עבור מגוון פעילויות פנאי ורווחה. 

לדברי יושבי ראש של ועדים אחרים, אין נוהל שמבהיר מה מותר ומה אסור לעשות בכסף, וכך בכל אחת מתחנות הכיבוי התפתחה תרבות אחרת בנושא. "אף אחד לא לימד אותי שום דבר, קיבלתי את התפקיד בירושה ועשיתי כמו שכולם עושים", סיפר יו"ר ועד שביקש להישאר בעילום שם. "אני אמנם מאוד מסודר, אבל אני לא יכול להגיד שזה המצב אצל כולם". 

יו"ר אחר שיתף כי "לא עברתי קורס לדבר הזה. פה ושם היו השתלמויות של ההסתדרות, אבל בגדול אם היה נהוג בעבר לעשות מסיבות אז אני ממשיך לעשות מסיבות".

צ'קים פתוחים: "סומך על הגזבר לחלוטין"

בחשבונות בנק של ועדים, ישנם שני "מורשי חתימה" שתחת אחריותם נמצא ניהול הכספים של העמותה. שניהם צריכים לחתום על צ'קים של הוועד, כדי לייצר ביקורת נוספת על ההוצאות. "לצורך פיקוח ובקרה נאותים על הוצאת כספים (…) יהיו לעמותה לפחות שני מורשי חתימה", נכתב במסמך ניהול תקין של עמותות של רשות התאגידים.

בוועד עפולה, מורשי החתימה היו עד סוף 2019 יו"ר הוועד ש' והגזבר ג'. ש' היה לרוב חותם על צ'קים פתוחים וכלל לא היה מעורב בהתנהלות הכספית של הוועד. הגזבר ג', נהג למלא את הצ'קים בהמשך.

"הייתי חותם לגזבר על הצ'קים והוא היה ממלא אחר כך"

"אני סומך עליו לחלוטין. אני לא יכול לרדוף אחריו כל הזמן עם לחתום על צ'קים, אז הייתי חותם לו בפעם אחת על כמה", סיפר יו"ר הוועד. "כל פעם שהוא היה רוצה צ'ק הוא היה אומר לי למה והייתי חותם לו, והוא היה ממלא את הצ'קים אחר כך. פשוט חייבים למלא שתי חתימות".

המטרה המרכזית של שני מורשי חתימה בחשבון בנק של ועד עובדים היא פיקוח על ההוצאות. התנהלות כמו בוועד בעפולה היא פתח לשחיתות: כשמורשה חתימה אחד משמש כ"חותמת גומי" ואינו מעורב בניהול הכספים, כל הכסף מנוהל בפועל בידי אדם אחד. כך, מאוד קל לגנוב כסף או לנצלו לרעה.

מעיון במדריך לניהול כספי לוועדי עובדים של ההסתדרות, עולה כי ישנה הוראה מפורשת האוסרת איסור מוחלט על חתימה על צ'קים פתוחים: "חל איסור מוחלט לחתום מראש, ולו חתימה אחת, על שיקים ריקים" נכתב שם.

תחקיר שקוף המלא על הכבאות:

  • לכתבה הראשונה בסדרה על הרקע לסכסוך בין הוועד לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה השנייה בסדרה על התנהלות בעייתית של הוועד מול התקשורת: לחצו כאן
  • לכתבה השלישית בסדרה על טענות ועד הכבאים לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה הרביעית בסדרה על הכבאות בצל הקורונה: לחצו כאן
  • לכתבה החמישית בסדרה על הסירוב לגלח את הזקן בימי הקורונה – לחצו כאן

25 אלף ש"ח – החזרי נסיעות לגזבר

מפירוט הוצאות ועד הכבאים בעפולה שהגיע לידי "שקוף", עולה כי גזבר הוועד העביר לעצמו כ-25 אלף ש"ח בצ'קים. מדובר ב-15 צ'קים סה"כ בסכומים משתנים, לאורך שנתיים. 

כשציינו זאת בפני יו"ר הוועד, הוא הופתע ואמר שכלל לא ידע שצ'קים יצאו על שם הגזבר ג' – למרות שכאמור מדובר בלא פחות מ-15 צ'קים שחתם עליהם בעצמו. יו"ר ועד מעורב שהיה רואה את הצ'קים המלאים, היה מכיר עובדה זו.

לא ברור לפי מה נקבעים החזרי הנסיעות (צילום: יוסי זמיר)

הגזבר ג' הסביר כי כל הכסף שהעביר לעצמו נועד להחזרי נסיעות והחזרים נוספים על הוצאות עבור ועד העובדים. לדבריו, לעיתים היו מצטברות אצלו קבלות על הוצאות של הוועד והוא נהג להחזיר לעצמו את כל הכסף באופן מרוכז, לכן מדובר בכמה אלפי שקלים בצ'ק אחד. 

לא ברור על פי מה קבע הגזבר ג' את גובה החזר הנסיעות שלו. ברוב המקרים נהוג לקבוע בתקנות עבור איזה סוג של נסיעות ניתן לקבל החזר, כאשר ההחזר נקבע על פי מחיר לקילומטר. לדבריו של ש', ועדי העובדים בעפולה לא מתנהלים לפי מסגרת כזו, אלא שהם מתבססים רק על החזרי דלק. בנוסף, לא ברור מי משלם מס על החזרי הנסיעות, המסתכמים בעשרות אלפי שקלים. 

ההתנהלות זו של הגזבר והיו"ר מנוגדת גם היא להוראות תקנון ועד עובדים של ההסתדרות. "החזר הוצאה (…) טעון אישור וחתימת יושב-ראש הוועד", נכתב בתקנון, אך כאמור יו"ר הוועד לא ידע לגבי החזרי ההוצאות של הגזבר ג'.

צ'קים ישירות לעובדים

מלבד הצ'קים הפתוחים והחזרי הנסיעות, ברשימת ההוצאות של ועד העובדים בעפולה נמצאו סכומים נוספים שמעלים סימני שאלה. כך למשל, שני עובדים בכבאות קיבלו צ'קים בסכום מצטבר של 15,700 ש"ח מהחשבון של ועד עובדי עפולה. עובדת מסוימת קיבלה צ'קים בסכום מצטבר של 8,500 ש"ח, והעובד – 7,200 ש"ח. 

אחד העובדים בעפולה קיבל לחשבונו 13,500 שקל מהוועד לאחר שנפצע (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)

הגזבר ג' הסביר כי לוועדים אין יכולת להשתמש בכרטיס אשראי, לכן לעיתים הם מעדיפים שעובד/ת ישלמו על פעילויות מכספם, ויקבלו החזר בצ'ק. עוד הוא מסביר, כי העובד קיבל סכום כסף גדול יחסית מפני שוועד העובדים החליט לספק לו עזרה כספית בגובה 5,000 שקל לאחר שנפצע במילוי תפקידו. 

ביחס לכך, יצויין כי עד 2017 היה נהוג בתחנה לחלק הלוואות לעובדים שהיו במצב כלכלי קשה, עד 3,000 ש"ח – אך הנוהג הופסק.

אלכוהול ושעונים

בוועד עפולה שילמו במהלך השנתיים האחרונות סכום של 16 אלף ש"ח בחנות למשקאות חריפים. "לעיתים קונים שתייה לאירועים או מסיבות, אבל לא בסכומים כאלה", טען יו"ר ועד מקביל, והוסיף כי אינו יודע האם מותר או אסור לרכוש אלכוהול מכספי הוועד.

16 אלף שקל על אלכוהול בעפולה. יו"ר ועד מקביל: "לעיתים קונים שתייה, אבל לא בסכומים כאלה"

הגזבר ג' הסביר כי הרכישות של האלכוהול שימשו את העובדים במסיבות ואירועים שונים מחוץ לשעות העבודה. בנוסף, הוא טען כי בחנות האלכוהול בה רכש את השתייה הוא רכש גם חבילות שי אותן חילק לעובדים, כך שלא כל הכסף בחנות המשקאות שימש רק לרכישת משקאות שיכר.

בנוסף, ישנו מנהג שכבאי שהגיע לוותק של 25 שנים בעבודה מקבל שעון. את השעון הזה קונים מכספי הוועד, בערך ב-1,200 ש"ח. בעפולה שילמו סה"כ 3,600 ש"ח על שעונים לכבאים בשנתיים המדוברות. 

הוצאות נוספות: מסיבות קיץ וממתקים

25,000 ש"ח עבור הפקת מסיבת קיץ: ועד העובדים בעפולה מפיקים מסיבת קיץ שנתית לעובדים ומשפחתם בקאנטרי בעפולה. חברת ההפקה לה שילמו מספקת מתקנים מתנפחים, מתקני מים, דוכני הפעלה, דיג'יי ועוד. למסיבה מוזמנים 200 אנשים – העובדים ובני משפחתם. 

כ-18,000 אלף ש"ח על אוכל וממתקים: בדיקת שקוף מגלה כי ועד העובדים שילם על רכישה בחנויות פיצוחים 14,120 ש"ח, 3,300 בחנויות ממתקים, זאת נוסף על שאר הוצאות בסופרמרקט שמגיעות למעל 300 אלף ש"ח. לדברי הגזבר ג', הכסף שימש עבור כיבוד וחבילות שי בטקסים ובאירועים שונים. נציין כי את האוכל בזמן העבודה כל עובד/ת רוכשים על חשבונם, וכי העובדים מקבלים שי מהכבאות בסיום טקסים. 

היסטוריה בעייתית: מסוק לאח הגדול וחשפניות

כספי ועד הכבאים כבר נוצלו בעבר למטרות שנויות במחלוקת: בכתבה קודמת בתחקיר הכבאות, פרסמנו כי ועד הכבאים רכש תחקיר מזויף באלפי שקלים ואולי אף עשרות אלפים, שמכפיש בכירים בכבאות ומשלב הקלטה ערוכה באופן מגמתי של נציב הכבאות.

בנוסף, כתב "כלכליסט" עמיר קורץ פרסם באפריל אשתקד כי ארגון הכבאים הארצי השתמש בכספי הוועד עבור מסוק עם שלטי עידוד שטס מעל בית האח הגדול ובציוד להפגנות תחת ביתו של נציב הכבאות. באוגוסט פורסם בערוץ 13 כי שני לוחמי אש הודחו לאחר שהשתמשו בכספי העובדים עבור תשלום לחשפניות.

הכספים של מרבית ארגוני העובדים אינם שקופים לציבור ולעובדים עצמם, והם כמעט לא מפוקחים. המצב הזה מתאפשר בזכות פרצה בחוק העמותות, שמגדירה את ארגוני העובדים כאגודות עות'מאניות, שאינן נכנסות תחת חוק חופש המידע. כך נוצר מצב שכספים שמגיעים מקופת המדינה, מכיס האזרחים, אינם נתונים לביקורת ציבורית.

חשוב לציין כי ראשי ועדים עמם שוחחנו ציינו בפנינו כי הם דואגים לפרסם את טבלת ההוצאות של הוועד אחת לחצי שנה בלוח המודעות בתחנה. לדבריהם, לא ברור האם בכל התחנות ההוצאות שקופות לעובדים.

תגובת גזבר הוועד ג': ''כל ההתנהלות לטובת העובדים''

ראשית דבר נאמר כי הכתבה כפי שנמסרה לנו רצופה באי דיוקים, השמצות, שקרים, השערות לא מבוססות, מידע לא בדוק ולא מוצלב והוצאת דיבה חמורה כלפי מר ג'. אם אכן תפורסם הכתבה כפי שהיא ושמו יפורסם ויושחר, הרי שמר ג' שומר לעצמו את כל הזכויות לפעול על פי החוק. 

זאת ועוד – סירובה של הכתבת להיפגש איתנו ולשמוע ממקור ראשון את תגובתנו, דבר שאיננו מקובל בעולם העיתונות, מעלה תמיהות על חריצת דין מוקדמת, או כפי שהכתבה עצמה אמרה: "שום תגובה שלכם לא תשנה את מה שיש לי".

יתרה מכך, סירובה התמוה של הכתבת והאתר להאריך את מועד הדד ליין למסירת התגובה, על מנת שיתאפשר לנו למסור מסמכים ולהגיב כנדרש, מהווה פגיעה קשה בשמו של מר הגזבר ג'. צר לנו כי בשיחה עם הכתבת היא אמרה שהכתבה על פי 'האג'נדה' שלה. 

תמוה עוד יותר בעיננו כי בפתיחת הכתבה מצוין יו"ר ועד ללא ציון שמו מכיוון ש'כך הוא ביקש', לשון הכתבה ואילו שמו של מר הגזבר ג' יפורסם. 

להלן התייחסותנו לכתבה: 

  • הגזבר ג' היה חבר ועד מסור, אשר בראש מעייניו הדאגה לעובדים. הוא השקיע שעות רבות על חשבונו, ללא קבלת תשלום נוסף וכל מה שעשה היה למען העובדים על פי הנוהג הקבוע שנים רבות בכיבוי האש. יתכן כי דאגתו ומסירותו לעובדים ועבודה ללא הפסקה בשעות לא שגרתיות וללא דחיה, הביאו במקרים כאלה ואחרים לאי סדר, אולם הדבר נעשה בתמימות ובוודאי וודאי אינם מצדיקים את הטענות על 'התנהלות הגובלת בפלילים היכולה להצדיק פתיחה בחקירה', משפט מזעזע הכתוב בפתיחת הכתבה המצוטט משום מה על ידי עורכי דין אנונימיים. אם אכן יש עו"ד כאלה, מדוע לא מפורסם שמם?! 

המילים הקשות והמזעזעות בכתבה ממשיכות בקטע הנוגע למורשי החתימה הכפולים, שם מפרשת הכתבת התנהלות תמימה ורגילה לחלוטין, כ'פתח לשחיתות'. מדובר בפרשנות לקויה אשר מוציאה דיבה אודות מר הגזבר ג' שממשיכה במשפט: "מאד קל לגנוב כסף או לנצלו לרעה", משפט אשר שופט מראש את מר ג' מבלי לדעת את העובדות כדלקמן: 

  • כל ההוצאות של מר ג' במסגרת תפקידו כגזבר אושרו על ידי הוועד וזאת בשקיפות מלאה ואמון מלא, בדיוק כפי שאישר יו"ר הוועד. שמו הטוב של מר ג' מוכר וידוע.
  • הכספים אותם הפקיד מר ג' בחשבונו נועדו להחזר הוצאות נסיעה והוצאות נוספות של הועד כגון כביש 6 וכלכלה: מר ג' נסע בכל שבוע 2-3 פעמים לתל אביב במסגרת התנדבותו בוועד הכיבוי המקומי והארצי. מדובר בהוצאות של סכומים גדולים שעל חלקם הוא כלל לא קיבל החזר. 

זהו הנוהג הרגיל בכל ועד עובדים וכל פרשנות או תחזית אחרת של הכתבת איננו נכון! מכאן ועד השימוש במילה גניבה המרחק ארוך ומוציא דיבה. 

  • המשפט ולפיו מר יו"ר הוועד ש' לא קיבל אף צ'ק עבור החזר נסיעה בניגוד למר ג', מראה עד כמה המידע שנמסר לכתבת שגוי, חלקי ומסולף. 

אי הדיוקים והמידע החלקי כדלקמן הינם לאורך כל הכתבה ומעיד על המגמה להשחיר את פני מר הגזבר ג'. 

אלכוהול ושעונים: 

ועד העובדים גאה על דאגתו ומסירותו לעובדים וכל פרשנות אחרת בנוגע לכספים שמפורטים בקטע זה, מסולפים, שקריים ומוציאים דיבה. הוועד, שפעולותיו הוצאו לפועל על ידי מר ג', מסור ותמים, וכל דאגתו לעובדים. 

21,700 ₪ לשני עובדים: הכבאים מסתכנים רבות במהלך עבודתם ולכן נהוג במשך עשרות שנים לסייע לעובדים אשר נפצעו במילוי תפקידם. זאת גם הסיבה שאחד העובדים המדוברים קיבל מהוועד כסף. מתן הכסף לעובד הנזקק היה בידיעתם של כל חברי הוועד. ואנו גאים על דאגתנו לעובדים במצוקה. 

במקרים אחרים, הנוהג המקובל מזה עשרות שנים, הינו שעובדים משלמים מכיסם על הוצאות ומקבלים בחזרה בבת אחת החזרים מהוועד בתמורה לקבלות. כל הקבלות נמצאות בידי ועד העובדים, אולם העובדה כי למר ג' כבר אין גישה לקבלות הוועד אשר נמצא בשליטה של אנשים אחרים, אינו מאפשר לנו למסור לכם את הקבלות אשר יפריכו את הטענות הללו ויגרמו למניעת הפגיעה בשמו של מר ג'. סירוב הכתבת להגיע לחדר הוועד ולבדוק בעצמה את הקבלות פוגע באפשרות של מר ג' להוכיח את טענותיו. 

16 אלף שקל בחנות משקאות: אכן, לעולם לא נרכשו משקאות אלכוהול לטובת שתייה בתוך התחנה וכל רמז לכך שקרי. הוועד רכש משקאות ושוקולד בחנות המשקאות לטובת רכישת חבילות שי בלבד והוא גאה על כך שדאג לרווחת העובדים. 

3,600 שקלים על שעונים: הנוהג המקובל עשרות שנים בכיבוי הוא שכבאי המגיע ל 25 שנות וותק מקבל שעון מתנה. שלושה עובדים כאלה הגיעו לפרק הזמן הנ"ל ואכן נרכשו עבורם שעונים בשווי של 1200 שקל כל אחד. מר ג' דאג, שוב, לרווחת העובדים בלבד! 

25 אלף שקל עבור הפקת מסיבת קיץ: המסיבה נערכה עבור העובדים ובני משפחותיהם. הוועד דאג לרווחת העובדים, כמקובל בכל מקום עבודה. אנו מביעים פליאה מדוע הדבר נרמז בכתבה כאסור? האם מטרת הוועד היא לא לדאוג לרווחת העובדים? אפילו בעולם הקפיטליסטי הקיצוני ביותר מסיבה לעובדים הינה דבר מקובל ונהוג. 

18 אלף שקל על אוכל וממתקים: גם כאן, הוועד שילם על הוצאות שיועדו לעובדים בלבד ושימשו לטקסים, חבילות שי ואירועים שונים, כגון אירועי אבל של משפחות העובדים אשר עבורם נרכשו מזון והוצאות לשבעה. כך נהוג בוועד עשרות שנים, כמו בכל ועד עובדים ואיננו מבינים מה לא תקין בכך. 

לסיכום, כל התנהלותו של ועד העובדים ושל מר ג' הייתה לטובת העובדים וכל רמז להתנהלות אחרת לא ראוי, מוציא את דיבתם רעה ובפרט פוגע בשמו הטוב של מר ג'.

התנהלותו של מר ג' בשנים הללו הייתה על פי הנוהג המקובל, שקופה לחלוטין בפני חברי הוועד והכבאים ומקובלת בכל ארגון דומה. כל התנהלותו הייתה תמימה לחלוטין ומסורה כלפי העובדים וכלפיהם בלבד. הכתבה מבוססת על חצאי דברים, פרשנויות מוטעות, השערות ומידע שנמסר על ידי גורמים בעלי אינטרס, בעלי עבר מפוקפק שמטרתם לפגוע במר הגזבר ג'. 

צר לנו כי לא התאפשר לנו להיפגש ולמסור עובדות וקבלות עקב קוצר זמן ואי רצון של הכתבת להיפגש ולקבל ישירות את החומר ולהשתכנע מאופיו והתנהלותו התמימה של מר ג'. 

אנו דורשים כי הכתבה תיגנז לחלוטין. אם בכל זאת תחליטו לפרסם את הכתבה, אנו דורשים כי יושמט ממנה לחלוטין שמו של מר ג'. אם בכל זאת תפורסם הכתבה אנו דורשים כי תגובתנו תפורסם במלואה. גם אם תגובתנו תפורסם במלואה הרי שאנו שומרים לעצמנו את הזכות לפעול על פי החוק אם אכן יפגע שמו של מר ג'.

תגובת שקוף לטענות:

"שקוף" קיבלה מידע שמוכיח באופן חד משמעי הוצאה בבתי עסק מסוימים. כשביררה מול גזבר ויו"ר הוועד את פשר ההוצאה הם אישרו את קיום ההוצאה אך נתנו הסברים נוספים הכלולים בכתבה. משהיה בידינו את המידע וההסבר למידע, לא היה צורך להיפגש בנושא. כך או כך, בלי אפשרי להיפגש בתקופה זו, בשל הנחיות משרד הבריאות למניעת התפשטות הקורונה.

החשד המרכזי העולה מהכתבה הוא חשד להתנהלות בלתי-תקינה אותה אישרו יו"ר הוועד והגזבר טלפונית באופן מפורש.

למרות כל אלה, הובהר מספר פעמים לגזבר הוועד ובאי כוחו כי במידה וימסר מידע שסותר את מה שכתוב בכתבה, התוכן ישתנה. אכן הוסרו פרטי מידע מהכתבה לאחר שהתבררו כלא רלוונטים עקב תגובת הגזבר.

תגובת הסתדרות המעו''ף: ''מאפשרים לכל כבאי לעיין בדוחות''

ביקורת על ניהול קופת ועד עובדים מתבצעת אחת לכמה שנים, או לחילופין, כאשר קיימת פנייה קונקרטית. על כל הוועדים בהסתדרות להתנהל לפי המדריך לניהול כספי ועד עובדים. מבקר ההסתדרות מבצע ביקורת על קופות הוועדים. ביקורת אחרונה על קופת ארגון הכבאים הארצי נעשתה בסוף שנת 2017.

בפני העובדים מוצגים דוחות שנתיים (אחת לשנה). אם כבאי, ביוזמתו, מבקש לעיין טרם לכן, כמובן שמתאפשר לו. 

ככל שנקנו "משקאות" הרי שהם נרכשו במסגרת אירועים מחוץ לכותלי התחנה כגון: נשף פורים, מסיבת פורשים וכד'. לא בתחום התחנה, לא בחריגה מהוראות.

כל הוצאות הוועד מדווחות בטפסים ייעודים לפי המדריך לניהול כספי קופת ועד. יש גזבר וועדת כספים, וזאת על מנת שיהיה פיקוח ובקרה על אופן הוצאת הכספים וייעודם.

בכל ועד עובדים ישנה חלוקת תפקידים מוגדרת. יו"ר, סגן, גזבר, אחראי תרבות, רווחה ועוד. כל חבר ועד פועל בתחומו. תפקידו של הגזבר הוא ניהול, פיקוח ובקרה על קופת ועד העובדים. ועד העובדים אוצל מסמכויותיו לגזבר ולוועדת הכספים והם אחראים לבצע תפקידם לפי הוראות המדריך לניהול כספי ועד עובדים.

שאלתך מצביעה על שקיפות מלאה שכן את נוקבת בסכום מדויק. הנוהל להחזר הוצאות בתפקיד לחברי ועד מופיע גם הוא במדריך לניהול קופת ועד עובדים, ומותרים החזרים על הוצאות שהוצאו במסגרת פעילות חברי הוועד לטובת פעילות הוועד.

המדריך לניהול כספי ועד עובדים המהווה נספח לתקנון ועדי עובדים, מגדיר זכאות להחזר כספי, נהלי עבודה, צורת דיווח ושקיפות.

תגובת שקוף לתגובת ההסתדרות:

ההסתדרות הפנתה את "שקוף" לעיין בתקנון לוועדי עובדים ובמדריך לניהול כספי וועדי עובדים. מעיון בשני מסמכים אלה, עלה כי ההתנהלות של יו"ר הוועד והגזבר מנוגדת לנכתב שם: נכתב במדריך לניהול כספי כי חל איסור מוחלט לחתום על צ'קים פתוחים, ובתקנון לוועדי עובדים נכתב כי כל החזר נסיעה צריך להיות מאושר ע"י יו"ר הוועד. 

שני הנהלים הללו לא התקיימו בוועד העובדים בעפולה – היו"ר לא הכיר את החזרי הנסיעות של הגזבר, וגם חתם עבורו על צ'קים פתוחים. ההסתדרות בחרה שלא להגיב לטענות אלה.

ההסתדרות השיבה כי העובדה שנקבנו בסכום מדויק של החזרי הנסיעות שהעניק הגזבר לעצמו – מעידה על שקיפות מלאה. אך כידוע, הכסף של ועדי העובדים אינו שקוף ולא היה חשוף מעולם לביקורת ציבורית – כל המידע בכתבה הגיע ל"שקוף" ממקור אנונימי. 

לא ברור מדוע הסיקו בהסתדרות שהמידע הגיע אלינו עקב התנהלות שקופה, אם ההסתדרות כלל לא דורשת זאת (כזכור, המידע לגבי גובה החזר הנסיעות של גזבר הוועד הפתיע אפילו ליו"ר הוועד בעצמו).

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): מטריד לחשוב מה מסתתר בחשבונות הבנק של האגודות העות'מניות וביניהם ועדי העובדים בארגון הכבאות. עד שלא תהיה שקיפות, הכספים שיוצאים מהכיס שלנו ומכיסי העובדים יוכלו להגיע, בחסות האפלה, לכיסם של בעלי אינטרס ומקורבים או עלולים להיות מנוצלים באופן בעייתי. שיח לגיטימי, אודות החזרי נסיעות והוצאות על אלכוהול לדוגמה, יכול להתקיים רק במידה וההוצאות שקופות – וכך לקדם התנהלות תקינה יותר.

מעש"י (מה לעשות כדי לתקן?): "שקוף" מציעה לכל עובדי הכבאות לבקש מיו"ר הוועד שקיפות בהוצאות והכנסות ועד העובדים בו אתם חברים. זכרו: מדובר בכסף שלכם, וזכותכם לדרוש לדעת לאן כל שקל הולך. ראשי הוועדים עמם שוחחנו מבינים את החשיבות ונכונים לפעול באופן הזה. נתקלים בסירוב? עדכנו את העיתונאית שלנו מאיה קרול: [email protected]

  • יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

להתחיל לשדר מרחוק את דיוני בג"ץ – ועכשיו / טור דעה אורח

כמו בוועדות הכנסת – גם דיונים בבג"ץ צריכים להיות משודרים. ועדת בייניש המליצה על כך כבר לפני 15 שנה אבל כלום לא קרה. עכשיו, אחרי שכבר התקינו מצלמות, השידור מתעכב בגלל הקורונה. דווקא בזמן משבר דמוקרטי עמוק כל כך, ובעת שאזרחים אינם יכולים להגיע פיסית לדיונים, צריכים לזרז את תחילת השידור ולא להפך / טור דעה אורח

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| טור דעה אורח: עו"ד אהרן גרבר, פורום קהלת |

לאחרונה התבשרנו חגיגית שבית המשפט העליון נערך להתחיל שידור פומבי של דיונים נבחרים בבג"ץ. על פי הדיווח הותקנה מערכת מצלמות באולם הדיונים הגדול בבית המשפט, בכוונה לשדר דיון אחד בחודש באמצעות לשכת העיתונות הממשלתית. ההחלטה נועדה להרחיב את הנגישות הבלתי אמצעית של הנעשה בבג"ץ לציבור, תוך מימוש עיקרון פומביות הדיון המחייב את בתי המשפט לפי חוק.

דיון שהתקיים בבגץ. אין סיבה לא לשדר מרחוק כבר עכשיו

באופן תמוה, הוחלט לדחות את תחילת השידורים רק לאחר סיום משבר הקורונה. בשעה שמבקרים ומבקרות אינם יכולים להגיע אליהם פיסית, המשבר צריך היה לשמש כזרז להרחבת השקיפות באמצעות שידור הדיונים, ולא מעצור בדרך.

לחשוף את כל הדיונים

כמובן שצילום של דיון אחד בחודש הוא צעד קטן, אפילו הססני, בדרך אל היעד הראוי: הנגשה אמיתית של בית המשפט לציבור בדומה לנעשה בדיוני המליאה והוועדות בכנסת. הצעד הראשון שצריך לנקוט בו הוא שינוי ברירת המחדל: להתיר לכל עיתונאי לצלם או להקליט את הדיונים בבג"ץ. 

בנוסף, על בית המשפט להיערך לשדר את כל הדיונים באופן מלא ולא אחת לחודש, כל עוד אין סיבה מיוחדת לחיסיון הדיון. צעד זה דורש השמשת מערכת מצלמות שתאפשר לעיתונאיות ולעיתונאים לצפות בכל דיון. כמו כן, יש לחשוף את הנעשה בדיונים גם לציבור באופן בלתי אמצעי.

בשורה ארוכה של פסקי דין עמדו השופטים על חשיבותה של השקיפות השלטונית ושל זכות הציבור לדעת, והזכירו את התועלות הרבות שיצמחו מדיון פומבי שיאפשר לציבור פיקוח ובקרה על המתרחש באולמות הדיונים. לכן כלל לא מובן מדוע לצמצם את יכולת הפיקוח הציבורית על ידי הגבלת שידור הדיונים?

שנים של מריחות

כבר ב-2004 ועדת בייניש המליצה להתחיל בשידור הדיונים בבג"ץ, בדומה למתווה הנוכחי. עשור לאחר מכן, שרת המשפטים ציפי לבני ונשיא בית המשפט העליון גרוניס הובילו פיילוט שנועד להגביר את השקיפות בבגץ באמצעות שידור דיונים, אך הנושא מוסמס

שופטת העליון בדימוס דורית בייניש. קבעה ב-2004 שיש לשדר את הדיונים

אין חולק על כך שבית המשפט בישראל מתווה מדיניות ציבורית. אפשר להתנגד לאקטיביזם השיפוטי או לתמוך בו, אבל מדוע למנוע מהציבור לצפות בנעשה בדיון? הרי רבים מהבג"צים החשובים מוגשים בכלל בשמו של הציבור, באמצעות עותרים ציבוריים.

הטיעון הרווח נגד צילום הליכים בבית המשפט עוסק בהשפעת המצלמות על העדים. גם אם החשש מוצדק – הוא לא רלוונטי לבג"ץ, שם הדיון מבוסס על תצהירים, ללא עדויות וחקירות. האם הפרקליטים והשופטים המקצועיים שלנו לא ידעו לנטרל את השפעת המצלמות, בדיון שממילא פתוח לציבור המבקרים?

בית זכוכית

השופט המנוח מישאל חשין, שהתבטא בפסקי דין רבים בשבח פומביות הדיון והחובה לאפשר נגישות, כתב פעם כך:

"בעשותו במלאכת השיפוט, לעולם יראה עצמו שופט כמו יושב הוא בבית זכוכית או בחלון ראווה הנשקף אל הרחוב; כל עובר-ושב רשאי להתבונן בו, לבחון אותו ולבקר אותו. וגם לשַבְּחוֹ ולהשתבח בו. בתירגומם של ערכים אלה לשפת המשפט מדברים אנו גם על חופש הביטוי וגם על חופש התקשורת כנגזר מזכות הציבור לדעת. 

שידור ועדה בכנסת. אין סיבה לא להתחיל גם לשדר דיוני בג"ץ

"אכן, התקשורת למיניה אינה אלא שלוחתו של הציבור. מהווה היא מעין מגבר-שמע ומגבר-ראיה לאירועים המתרחשים במקום מסויים ובזמן מסויים. ועל דרך זה יכול כלל הציבור לדעת אם מתנהלים ההליכים המשפטיים באורח תקין. אלו הן השקיפות והבקרה החייבות להתלוות לכל המחזיקים בסמכות שלטון ואכיפה במדינה שאיפיונה הוא מישטר פתוח".

המשבר החוקתי במדינת ישראל והמעורבות של בית המשפט בו הופכים את דבריו של חשין לצו השעה. מי שמפעיל סמכויות שלטוניות הולכות ומתרחבות – חייב להגביר גם את הבקרה על פעולותיו באמצעות מדיניות אמיתית של פתיחות ושקיפות.

 למה אנחנו מפרסמים טורי דעה אורחים?

הכותב הוא עו"ד אהרן גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת