פוסטים

מירי רגב פרסמה יומן הכולל פירוט של יום בו עקבנו אחריה עם חוקר פרטי. מה ההבדלים?

| תומר אביטל |

1) השרה מירי רגב חויבה לפרסם סוף-סוף את יומנה לשנת 2018 לבקשת עמותת 'הצלחה'. בכך קורה מקרה נדיר בו ביצענו מעקב אחר שרה – ולאחר מכן פורסם יומן שמכיל את אותו יום!

2) ההבדלים בתמונות לפניכן: ביקור הסיר המסתורי – לא מופיע כלל. חלק מהפגישות שכן מופיעות – כלל לא התקיימו.

קטע מהיומן

המעקב

או צפו במעקב: 

רגב מסרה בתגובה: "אין כל סתירה בין לו״ז השרה המדווח לבין פרויקט המצלמה הנסתרת. השרה החלה את פגישות העבודה בשעה 12:00 בלשכה בת"א. הפגישה האחרונה התקצרה בעקבות דיון בקבינט שנכנס בהתראה קצרה והתקיים בשעה 18:00. בשל ההתראה הקצרה הדיון לא הוכנס ליומן. הפגישה שקיימה השרה בבוקר היא פגישה פרטית".

3) מעבר לכך שהיומן לא משקף את המציאות (ללשכה עמדו 8 חודשים (!) לתקן ולהתאימו למה שקרה בפועל), השקיפות בו עלובה: 350 פגישות הוסתרו תחת שם הקוד "פגישה פוליטית".  

כעיתונות פתרונות, נשתדל לשלב בזנב הכתבות אזמ"ע (איך זה משפיע עליך) ומצ"ל (מה צריך לתקן – כדי לבלום את הישנות התופעה):

אזמ"ע? רגב השקיעה שעות מרובות מדי שבוע בפוליטיקה (ולא בעשייה למען הציבור) – אסור שמספר כה עצום של פגישות פגישות שבוודאות משפיעות על תפקודה – יישארו במחשכים.

מצ"ל? הנה אמות המידה המצופות מנבחרי הציבור ששולטים במדינה: להשחיר אך ורק פגישות פרטיות או פגישות רגישות במיוחד. אינספור נבחרי ציבור בשלטון וברשויות המקומיות כבר חושפים יומנים מלאים ומאפשרים לציבור דין וחשבון אמיתי. אין סיבה להסתפק בפחות. כולכם מוזמנים להצטרף לסיירת השקיפות שתלחץ על הנבחרים בנושא – בקדנציה הקרובה.

רוצים להיות זבוב על הקיר של אמיר אוחנה? הכירו את מאגר המידע החדש שינגיש לכם את פסקי הדין

נניח שתרצו לחפש פסק דין בצורה פשוטה, באמצעות חיפוש בסגנון בגוגל. מה תעשו? תיאלצו לשלם לחברה פרטית. אז לאנדי וורמס נמאס והוא רצה להוכיח אחרת. והצליח. הוא הנגיש לכולנו את פסקי הדין בעצמו ובחינם. הנהלת בתי המשפט: "פסקי הדין מונגשים לציבור והרשות השופטת פועלת לשיפור הממשקים"

| אנדי וורמס – "תולעת המשפט" |

דמיינו לרגע שאתם עומדים בראש ארגון כלשהו. אתם ראש הממשלה, או הרמטכ"ל, או מנכ"ל בזק, או מזכ"ל האו"ם. הייתם רוצים שתהיה לכם גישה מלאה לכל המידע ששמור בארגון שלכם, נכון? ובאמצעות המידע הזה הייתם מנהלים את הארגון, מגבשים לעצמכם תמונת מצב, מקבלים החלטות, ומצעידים את הפירמידה הענקית שבראשה אתם עומדים לעתיד טוב יותר. 

עכשיו תפסיקו לדמיין. אתם אזרח רגיל. אזרח פשוט. לצורך העניין אתם אחרון האזרחים במדינת ישראל. ועדיין: אתם עומדים בראש הפירמידה, וזה בא לידי ביטוי בקלפי, אבל לא רק.

בתור הקודקודים של הפירמידה, אתם זכאים לכל המידע השמור ב"ארגון" שבראשו אתם עומדים. חוק חופש המידע עיגן זכות זו, ולפיו זכותכם לקבל כל מידע המצוי בידי השלטון, בכפוף לסייגים שונים כמו ביטחון ופרטיות.

זה תקף גם לבתי המשפט. 

שקיפות במערכת המשפט

חוק בתי המשפט קובע כי בתי המשפט ינהלו את דיוניהם "בפומבי", ועיקרון חשוב ומרכזי זה קיבל מעמד חוקתי בחוק יסוד: השפיטה, שם נקבע שסייגים לעיקרון הפומביות חייבים להיות על-פי חוק בלבד.

אז בדמוקרטיה האזרח הקטן הוא זה שעומד בראש הפירמידה והוא זכאי למלוא המידע ששמור בארגון שבראשו הוא עומד. וגם, כפי שעינכם רואות, במערכת המשפט ישנם עקרונות נוספים כבדי משקל שמבטיחים את השקיפות ואת הפתיחות. אז איך אפשר להבטיח שלכל אחד תהיה גישה לכלל המידע שישנו במערכת המשפט, לא פחות ולא יותר משר המשפטים אמיר אוחנה? איך אני יכול להיות זבוב על הקיר של שר המשפטים ולהציץ מעבר לכתף שלו כשהוא פותח את המחשב בבוקר בלשכת שר המשפטים?

קחו 32 מיליון שקל בחינם

אחד הפרויקטים שמנסה לעשות את זה הוא תולעת המשפט שייסדתי, ושקוף הזמינו אותי לכתוב עליו.

תולעת המשפט מפעילה בוט (אפשר לקרוא לזה גם עכביש, תולעת או מכונה) שסורק את שרתי מערכת המשפט ומעתיק את כל התיקים המשפטיים שהוא מוצא למאגר משפטי פתוח לכולם – וחינמי. כרגע יש שם מיליון ושש מאות אלף תיקים משפטיים זמינים לחיפוש ולצפייה. בנוסף, בכל רגע תולעת המשפט ממשיכה לעבוד על הוספת עוד ועוד תיקים וכלים להנגשת המידע המשפטי. 

הרשו לי להזמין אתכם ואתכן, בפעם האחרונה, למשחק דמיון: אם היינו משלמים אגרת חופש מידע בסך 20 שקל עבור כל תיק משפטי ששמור אצלנו, כפול 1,600,000 תיקים, אז הרי שהערך הכספי של המידע שאנחנו מפרסמים הוא 32 מיליון שקל. אבל בשבילכם זה חינם, כי אתם עומדים בראש הארגון. 

ככה זה כשאנחנו הבוסים.

למה אני עושה זאת?

כאמור, מידע משפטי הוא ציבורי, וזהו עיקרון יסוד של המשטר הדמוקרטי בכלל, ושל השיטה המשפטית הנהוגה בישראל בפרט. חוץ מזה אם לשר המשפטים יש גישה למידע הזה, כי הוא שר המשפטים, אז אנחנו נדאג שלכל 8 מיליון הבוסים והבוסיות של שר המשפטים תהיה גישה דומהלמה? כי כובע! וגם כי שוויון. כי דמוקרטיה. כי שקיפות. כי פומביות הדיון. כי למה לא. 

אנדי וורמס

כיום – חברה פרטית מקטלגת את המידע תמורת תשלום

חשוב להדגיש, המדינה משלמת מיליוני שקלים (הנה פירוט המדויק) לחברה פרטית לקיטלוג פסקי הדין שמפורסמים על ידי בתי המשפט. זה מצב בעייתי מאין כמותו. האם סביר שבמקום לאפשר חיפוש דרך תיבה פשוטה (בדומה לחיפוש 'גוגל') באתר ממשלתי – היא מאפשרת זאת רק לגורם מסחרי ואז רוכשת ממנו יכולת זאת?

שקוף  פנו למשרד המשפטים והנהלת בתי המשפט כדי להבין כיצד פועלת המדינה על מנת לשנות מצב זה. בינתיים – אני מנסה לשנות את זה.

אז איך מתחילים?

פותחים דפדפן, מקלידים תולעת-המשפט.קום ולוחצים אנטר. כן, 100 שנה אחרי בן יהודה הגיע הזמן לחדש את האינטרנט העברי, אז יש לנו כתובת לתפארת השפה העברית. לטובת קוראינו בקפה אינטרנט בקטמנדו, יש גם כתובת לועזית: https://tl8.me

הביטו אל פס החיפוש בראש הדף, שם אפשר לחפש תיקים לפי שם תיק, שופט, צד או עורך דין. מכל תיק אפשר לדלג בקלות באמצעות קישוריות לתיקים האחרים של השחקנים השונים. אם מצאתם תיק מעניין, יש גם כתובת מקוצרת לשתף קולגות, או את החבר'ה בלימודים. בואו נעשה תרגיל ראשון. תלמידים: פיתחו דפדפנים, והקלידו: http://tl8.me/12475-07-13. לאן הגעתם? 

נכון – עתירה חופש מידע שהגישה ב-2013 חברת הכנסת דאז זהבה גלאון נגד ראש הממשלה. ראו צילום מסך:

אפשר לקרוא שם בקלות באיזה בית משפט התנהלה העתירה, מי היה השופט, את שמות הצדדים ועורכי הדין שלהם, מתי נפתח התיק ומתי נסגר.

מה עוד אפשר לעשות? 

תולעת המשפט הוא אתר אינטרנט רגיל לחלוטין, עם קישורים שמובילים לעוד ועוד מסכים. מי מביניכם בעלי אוריינטציה המשפטית יעדיפו להקליק על פסק הדין כדי לקרוא על המידע אותו ביקשה ח"כ גלאון שיחשפו בפניה, מדוע סירב משרד ראש הממשלה, ואיזו פשרה התקבלה בסוף. מי שיש לו אופי יותר עיתונאי אולי יעדיף ללחוץ על השמות של עורכי הדין, השופט, או הצדדים, כדי לראות איזה מידע יש עליהם במאגר (זהירות: במערכת אין מספרי זהות ולכן לא ניתן להבדיל בין בעלי דין שיש להם שם זהה).

מי שפחות בקטע של עתירות חופש מידע, מוזמן לעשות שימוש בחיפוש בחלק העליון של המסך, ולחפש את המידע שמעניין אותו. כן, לא הכל קיים אצלנו. יש תיקים חסויים (קטינים, נפגעי מין, משפחה). ויש בעצם מיליוני תיקים ואלפי תביעות שמוגשות מדי יום והאתר עדיין לא מתעדכן בזמן אמת. אבל כאמור – מידע לא חסר (1.6 מיליון תיקים!)

לאן הולכים מפה?

פרוייקט תולעת המשפט כבר בן כ-5, שנים אבל מרגיש ממש צעיר וגדל כל הזמן. אנחנו עובדים כל העת על פיתוחים נוספים ועל הוספת תיקים. והנה סוד קטן מיוחד לקוראי שקוף: אנחנו עובדים כרגע על סטטיסטיקות (כמה תביעות הוגשו נגד אל-על? כמה התקבלו? וכו'). אם בא לכם להישאר מעודכנים תעשו לייק לדף הפייסבוק שלנו

אנדי וורמס, הוא מתכנת מחשבים ופעיל חופש מידע, מייסד תולעת המשפט, פרוייקט תוכנה התנדבותי המנגיש לציבור בחינם מידע ממערכת המשפט.

**

פנינו בשקוף למשרד המשפטים ולהנהלת בתי המשפט ושאלנו מדוע המדינה לא מנגישה את המידע בעצמה באפשרות שמאפשרת חיפוש קל ומהיר.

מהנהלת בתי המשפט נמסר: "החלטות ופסקי דין בתיקים פתוחים לציבור, מונגשים באמצעות מערכת נט-המשפט שבאתר הרשות השופטת בקישור זה ובאמצעות מנוע חיפוש שבאתר בית-המשפט העליון בקישור זה. בנוסף, מערך הדוברות וההסברה מנגיש חלק מפסקי הדין וההחלטות באתר בקישור זה. כמו-כן ישנם יישומונים לקבוצות ייעודיות – עורכי-דין ובעלי-דין – המאפשרים צפייה ומעקב אחר החלטות באמצעות הטלפון הנייד. מערכת בתי-המשפט מאפשרת לבצע חיפוש על פי פרמטרים שונים בכל אחד מן האפיקים הללו. אין קשר בין הנגשת פסקי-דין והחלטות על ידי מערכת בתי-המשפט ובין רכישת שירותים מגופים מסחריים. הרשות השופטת פועלת לשיפור הממשקים והנגשת פסקי-הדין וההחלטות הניתנים בבתי-המשפט בכל הארץ במגוון דרכים".

במשרד המשפטים בחרו שלא להגיב.

מעקבים אחר נבחרי ציבור שמסרבים לחשוף את יומנם: פרץ, כהן ורגב

לאחר המעקב של סגן השר ירון מזוז, ומעקב נוסף אחר הלוביסט נדב פרי – יצאנו לפני כשנה לפרויקט "88 ימים של פגרה" בניסיון להרחיב את המעקבים אחרי נבחרי ציבור שלא מפרסמים את היומן שלהם. הנה הם:

מירי רגב

(שרת התרבות והספורט, הליכוד)

היכנסו גם לארוע ההיתולי שמטרתו לגלות מה מסתתר בסיר של רגב

עמיר פרץ

(חבר כנסת, העבודה)

בלשכתו של ח"כ פרץ הסכימו בתגובה לחשוף את היומן המלא לאותו היום:

"ח”כ עמיר פרץ מברך פועלם של כל העוסקים בפעילות ביוזמת 100 ימים של שקיפות. באשר ללוח הזמנים של חה”כ ביום חמישי 10 במאי 2018:

יומו של חה”כ נפתח בראיון ברשת ב’ בנושא פעילותו בועדת המשנה למוכנות העורף שבראשותו למציאת חלופות למיכל האמוניה בחיפה, אותו ערך מביתו. משם המשיך ח”כ פרץ לראיון נוסף באולפני רדיוס 100 FM בראש העין, שהתחיל בשעה 12:00 ולראיון נוסף (טלפוני) בתחנת הרדיו החרדי ״קול חי״.

המשך הלו”ז כלל נסיעה לכנסת לדיוני ועדת משנה חשאית של ועדת החו”ב, מפגש פעילים בראשות נפתלי רז ב”צוותא” בתל-אביב נגד פסקת ההתגברות ואירוע לציון 70 שנים לשירות הביטחון הכללי בראשל”צ במעמד ראש הממשלה ונשיא המדינה.

טענתכם כי נהגו של חה”כ חרג מהמהירות המותרת תיבדק".

אנו שמחים ואף מפרגנים שבעקבות הכתבה נחשף הלו"ז המלא באותו יום של פרץ – עתה נותר רק לחשוף את הלו"ז גם באופן שוטף.

מאיר כהן

(חבר כנסת, יש עתיד)

נציין שבלשכה של כהן שיתפו פעולה באופן יוצא מן הכלל, והסבירו כי באותו בוקר נתן טרמפ לרעייתו, ואסף את היועצת הפרלמנטרית שלו.  אחרי שעתיים ורבע בדרכים הגיע כהן לבית מפלגת "יש עתיד" בתל אביב וקיים שם פגישות עבודה בעניינים שונים. על-פי לו"ז אותו יום כפי שנמסר, כהן קיים פגישות בנושאי חינוך, בריאות ועבודת מטה השטח של יש עתיד. אחרי 4 שעות, יצא לחולון – שם פגש את ראש מטה יש עתיד בקריית גת. על הדרך טיפל בפטרייה כואבת בציפורן אצל פדיקוריסטית (חשוב להדגיש: מידע זה נמסר בידי כהן עצמו ולא היה מפורסם בידינו אחרת). לאחר מכן ניגש כהן ניגש לבניין העירייה וקיים פגישת עבודה עם ראש עיריית חולון. משם יצא חזרה לדימונה.

אנו שמחים שבעקבות הכתבה נחשף הלו"ז המלא באותו יום של ח"כ כהן – ומקווים כי יחליט לפרסמו בקביעות בעתיד.

ישראל כ"ץ

(שר התחבורה, הליכוד)

אין ממצאים חשובים. הלך להסתפר ואז בצהריים נכנס למשרדו ליתר שעות המעקב.

מעקבים אחר ח"כים נוספים יפורסמו בקרוב.

הערה כללית על "88 ימים של פגרה"

לדעתי (תומר) המיני-מיזם הזה לא מומש בצורה מיטבית – ואני לוקח את האשמה עליי.

  • בצד החיובי: העלנו שוב את נושא השקיפות ביומנים לדיון ציבורי, חשפנו עבירות תנועה, מימשנו את בחירת התומכים, והכי חשוב: המיזם מראה לח"כים שהציבור מסתכל. שעיניו פקוחות. שאין לדעת מתי אין חוקר שלנו מאחוריכם (עד שתשקיפו את היומן הציבורי שלכם).
  • בצד השלילי: היה עלי לסנן טוב יותר את הח"כים הראויים למעקב, ולעסוק יותר זמן בגיבוש מידע מוקדם, שהיה תורם לתעד חומרים חשובים יותר. אמנם עשינו בדיוק את מה שהבטחנו, אך זה יכול היה להיות יעיל יותר. כך או אחרת – יש לנו מחויבות להעניק לתומכים את התוצרים של התחקירים עליהם הם שילמו. אנחנו מפרסמים הכל – לטוב, ולרע, ובניגוד ללא מעט חלקים בתקשורת, אנו מנגישים לכם את המציאות כפי שהיא, מבלי להבליט רק את הליקויים. נמשיך לפרסם תוכן איכותי מדי יום. כפי שאתם רואים בדף שלנו בשנה האחרונה: העלינו הילוך בעיתונות אקטיביסטית, דמוקרטית ועצמאית. תודה ענקית לכל תומכינו שמאפשרים את כל זה.

יום בחייו של ח"כ עמיר פרץ (מעקב)

ממשיכים לפרסם מעקבים אחר נבחרי ציבור שלא מפרסמים את היומן שלהם! כזכור, ביקשנו מהתומכים במיזם לדרג אחרי מי הם היו רוצים שנעקוב – וח"כ עמיר פרץ (העבודה) הגיע למקום השמיני.
אז יצאנו למעקב! אבל קצת מביך: במהלכו, רכבו של פרץ חצה את ה-180 קמ"ש ואיבדנו את עקבותיו. צפו:
מה שכן, בלשכתו של ח"כ פרץ הסכימו בתגובה לחשוף את היומן המלא לאותו היום: "ח”כ עמיר פרץ מברך פועלם של כל העוסקים בפעילות ביוזמת 100 ימים של שקיפות. באשר ללוח הזמנים של חה”כ ביום חמישי 10 במאי 2018:
יומו של חה”כ נפתח בראיון ברשת ב’ בנושא פעילותו בועדת המשנה למוכנות העורף שבראשותו למציאת חלופות למיכל האמוניה בחיפה, אותו ערך מביתו. משם המשיך ח”כ פרץ לראיון נוסף באולפני רדיוס 100 FM בראש העין, שהתחיל בשעה 12:00 ולראיון נוסף (טלפוני) בתחנת הרדיו החרדי ״קול חי״.
 
המשך הלו”ז כלל נסיעה לכנסת לדיוני ועדת משנה חשאית של ועדת החו”ב, מפגש פעילים בראשות נפתלי רז ב”צוותא” בתל-אביב נגד פסקת ההתגברות ואירוע לציון 70 שנים לשירות הביטחון הכללי בראשל”צ במעמד ראש הממשלה ונשיא המדינה. טענתכם כי נהגו של חה”כ חרג מהמהירות המותרת תיבדק".
אנו שמחים ואף מפרגנים שבעקבות הכתבה נחשף הלו"ז המלא באותו יום של פרץ – ומקווים כי יחליט לפרסמו בקביעות בעתיד. 
כל עוד חברי הכנסת מסרבים לחוקק חוקי שקיפות: נמשיך בשקיפות הכפויה.

עזרו לנו לזהות את המוזמנים לטקס המשואות!

זוכרים את טקס המשואות המפואר ומעורר המחלוקת? כולנו שילמנו עליו כ-22 מיליון שקלים – יותר מכל טקס משואות שהתרחש לפניו. אבל חלוקת הכרטיסים התנהלה בעלטה וללא קריטריונים ברורים. ביקשנו מהשרה האחראית מירי רגב לספר לנו מי הוזמן לטקס עצמו – מי זכה להיות נוכח בחגיגה המרגשת? רגב סירבה. בעקבות הסירוב, החלטנו לבקש מהציבור לפענח יחד את רשימת בעלי המזל! המשך קריאה…