פוסטים

למה התקשורת והפוליטיקאים מוכרים את הציבור הישראלי? הצצה מאחורי הקלעים

שיחת התן וקח בין נתניהו למוזס מחדדת את הבעיה התשתיתית בתקשורת: ניגוד העניינים המובנה בין הרצון לעשות כסף – לבין להביא לקוראים את האמת. איך זה באמת עובד ומדוע עיתונות עצמאית היא הפתרון האולטימטיבי

| תומר אביטל |

בתחילת העשור, נהגה מירי רגב לצרוח על דובריה שכל יום בו היא אינה מופיעה בעיתונים – הוא כישלון שלהם. אז הדוברים בלשכתה התחלפו ללא הרף: רגב החליפה לא פחות מ-10 יועצים בשמונה חודשים.

באותה תקופה עבדתי (תומר) ב"כלכליסט" מבית "ידיעות אחרונות", והחלטתי לכתוב אייטם קטן בטור שלי על כך שרגב השיאנית בהחלפת יועצים פרלמנטריים. 

תוצאת תמונה עבור ידיעות אחרונות

אלא שאחרי שביקשתי ממנה תגובה, תפסה אותי בוועדת הכספים וצרחה עליי: "מה זה עניינך כמה יועצים אני מחליפה? אתלונן עליך עם נוני מוזס! חכה תראה!" רגב טענה שיש לה מהלכים אצל מוזס ואמרה שהוא יעיף אותי.

מוזס לא צעק עליי בסוף (למעשה לא ראיתיו בחיי), אבל זה לא היה מופרך. רגב קיבלה שוב ושוב סיקור חיובי ב"ידיעות" באותה תקופה. ואילו הייתי מפחד על מקום העבודה שלי – הסיקור שלי עליה בהחלט היה משתנה.

זה לא היה מקרה חריג. פעם כתבתי בעיתון תחקיר על ג'וב שקיבל בן משפחה של אביגדור ליברמן, פוליטיקאי הידוע בקרבתו ל"ידיעות". התחקיר נגנז בדקה התשעים – ואף אחד לא ידע להסביר לי למה. הייתה גם תקופה ששלי יחימוביץ' הייתה ברוגז עם נוני – אז היה זה סוד גלוי שלא כדאי לאזכר אותה. 

אלו רק כמה דוגמאות, ועוד מ"כלכליסט" – שם שמרו פי מיליון על הגינות וענייניות לעומת עיתון האם, בו עיתונאים רבים כבר חשפו איך ערכו אותם בצורה לא רלוונטית לקוראים ולקוראות – אלא רלוונטית לעסקים.

לכן השיחה לה נחשפנו ב"המקור", בה המו"ל נוני מוזס מספסר באחד מכלי התקשורת הגדולים במדינה, בעיתונאים ובקוראים מול ראש הממשלה – הגעילה והחרידה אותי – אך לא הפילה אותי מהרגליים.

התן וקח הזה רק חידד בעיניי את הבעיה התשתיתית בתקשורת: ניגוד העניינים המובנה בין הרצון לעשות כסף – לבין להביא לקוראים את האמת.

בספקטרום הרחב שבין השניים, מוזס בחר בנקודת הקיצון בין השניים. זו לא תאוריה, נוני הסביר סוף סוף בפשטות ראויה לציון את המוטיבציה שלו: "אני רוצה להרוויח כסף".

יודעים מה? זה הגיוני. זה טבעי ואפילו מחויב המציאות – עיתון הוא חברה עסקית, וככזו היא חייבת למקסם את הכנסותיה, אחרת תיסגר. כל עוד החברה שומרת חוק – לא אמורה להתעורר בעיה.

אלא שעיתון הוא לא עוד חברה. יש לו תפקיד קריטי בדמוקרטיה: כלב שמירה. 

לכן, זה עסק מיוחד: בידיים הנכונות, המוצר שלנו הוא כלי למיגור עוולות, או לכל הפחות – כלי לתיווך אחראי של המציאות. 

בידיים הלא נכונות? המוצר הזה יכול לעוות מציאות, להשתיק קולות, להסתיר עובדות מסוימות ולהבליט כאלו שיש מאחוריהן אינטרס צר. אתה יכול לכרות דילים עם מפרסמים, לרומם פוליטיקאים מסוימים שעוזרים לאינטרסים הכלכליים שלך ואתה יכול להשתמש בעיתון כדי לרסק ולפגוע באויבים שלך או בהצעות חוק הרעות לך, לא משנה בכלל כמה הם טובים לעם ישראל. הכל כדי לגרוף עוד ועוד הכנסות.

האם ידיעות מוטים פוליטית?

רבים חושבים ש"ידיעות" הם שמאלנים או ימניים – זה לא רלוונטי. האג'נדה שלהם זה כסף, ורק כסף. רואים את זה במערכות יחסים שלהם עם נתניהו מחד, ועם איתן כבל ואיציק שמולי מאידך. רואים את זה דרך 14 זיקות שלהם עם נבחרי ציבור שמיפינו בכל המפה הפוליטית.

רואים את זה בכתבה בה פרסמנו כיצד קבוצת ידיעות צילמה פוליטיקאים והתנתה את הפרסום שלהם לאחר מכן בתשלום. רואים את זה בחשיפתנו כי נוני מוזס מכר וילה ללב לבייב, והסיקור החיובי שקיבל לאחר מכן.

בגלל זה, תקשורת עצמאית היא כל כך, כל כך חשובה. 

למה? כי מערכת התמריצים שמניעה אותה שונה בתכלית. היא מופעלת  בידי אנשים שמשתוקקים להשתמש במדיה כאמצעי לשינוי מציאות, ולא כאמצעי להרוויח שכר או לגרוף כוח. הודות למודל כלכלי שלא מתבסס על פרסום וכניסות, ובזכות חוסר תלות בפוליטיקאים – זה גם אפשרי. 

אחד הדברים שנחשפו בהקלטות הוא שמדי מערכת בחירות, עוד מ-96' (!) ראש הממשלה נהג להפגש עם המו"ל של ידיעות כדי לסדר לו ניצחון. מה נתניהו היה עושה מול "שקוף" – נפגש עם 2,714 המו"לים שלנו? קצת מסובך.

זו לא קלישאה. ב"שקוף", אין לנו בעל בית עם אינטרסים סמויים – אתם ואתן הבוס.

אנחנו עדיין מזעריים, אבל השלמנו השנה את בדיקת ההיתכנות וכבר עובדים אצלנו שישה אנשים במשרה מלאה ועם אפס ניגודי עניינים!

החלטנו לנצל השבוע את החשיפה הזו כדי להעלות הילוך. אנחנו צריכים לגייס עוד 4,655 ש"ח בהוראות כדי להשיק מחלקת וידאו – כדי שתוכלו לקבל עוד סיפורים ותחקירים  שאולי יהיו קצת פחות סקסיים – אבל הכרחיים כדי לתקן את המציאות שלנו. 

זה הזמן לתייג חברים ולצרף בני משפחה. עוד 150 מו"לים – ואנחנו שם!

ולמי שחושב שתמיד נשאר לצעוק מהיציע – יש לי חדשות. אם תמשיכו להצטרף, תוך ארבע שנים מהיום נהיה אחד מכלי התקשורת הגדולים בישראל.

כשזה יקרה – נשנה מציאות פי כמה וכמה. נשפיע ללא הרף.

מי שיבחר להסיט את הדיון לספינים במקום להתמודד עם סוגיות המעסיקות את הציבור ביום-יום – לא יסוקר. זה יחרפן את המנהיגים, ואז זה יחייב אותם לשנות את ההתנהגות שלהם ולדאוג אך ורק לכם, כפי שהם תמיד היו אמורים לעשות. יחד אתכם נקבע סדר יום חדש. יחד אתכם נבנה כלי תקשורת חסין משחיתויות, כי אותנו  שום חוק ושום מפרסם לא יכולים לאלץ לסגת מסיפור. אנחנו פה – כל עוד תרצו בכך, ולא שנייה אחת מעבר.

צפו: למה התקשורת והפוליטיקאים תמיד ימכרו אתכם?

Posted by ‎שקוף – מאה ימים של שקיפות‎ on Monday, October 28, 2019

הלקח ברור. קראו עיתונות עצמאית ותגדילו אותה.

ועבורנו ב"שקוף" – כל תמיכה חודשית תעשה את כל ההבדל

נושא מסובך, הסבר פשוט: 10 דקות – הפודקאסט החדש של שקוף. כל הפרקים

פודקאסט חדש מבית שקוף: "10 דקות" עם אסף נתיב. בכל פרק ניתן הסבר פשוט לנושא מסובך, בעשר דקות בדיוק. הפודקאסט זמין בכל המכשירים והאפליקציות הפופולריות, וגם כאן למטה להאזנה ישירה

פרק ראשון:

  • שוחחנו עם עו"ד יובל יועז על תיקי ראש הממשלה נתניהו לאורך השנים – החל מפרשת בר-און-חברון (שהיא, בעיניי יועז, הפרשה החמורה מכולן) ועד תיק 4000. יועז הוא מרצה למשפטים וממייסדי התנועה לטוהר המידות.

  • מיד לאחר מכן התכנסנו לפרק בונוס בו הרחבנו אודות דעותינו האישיות לגבי תיקי נתניהו.

פרק שני:

  • שוחחנו עם עו"ד אלעד לוביץ על הקרן למורשת הכותל, מעמד רב הכותל ועל המחלוקות במקום הקדוש ביותר ליהודים. לוביץ הוא ראש המחלקה המשפטית בארגון נאמני תורה ועבודה.

פרק שלישי:

  • שוחחנו עם אייל צור, דוקטורנט באוניברסיטה העברית וחוקר בפורום קהלת, על חברות ממשלתיות, מקומן בחברה הישראלית ועל תשומת הלב לו הן זוכות.

פרק רביעי:

  • שוחחנו עם ליאור תבורי, בלוגר כלכלי שעבד במשרד האוצר, על המשמעות של ריבוי הצעות החוק הפרטיות, כיצד זה משפיע על השיח שלנו ואיך המערכת יכולה להשתפר. (אל תפספסו את הפודקאסט של תבורי "ערך מוסף"). להרחבה על ועדת השרים לחקיקה.

פרק חמישי:

  • שוחחנו עם יוגב שרביט, מומחה לארנונה ובעל הבלוג המצוין "המדד המוניציפלי", העוסק בכלכלה ברשויות מקומיות. שוחחנו עם יוגב על הולדת המס המקומי כמו שאנחנו מכירים אותו היום, על המיסים שהיו לפני הארנונה, על היתרונות והבעיות שהארנונה יוצרת – וגם על על הרפורמה הממשמשת ובאה שעשויה להשפיע דרמטית על כולנו (כדאי להישאר קשובים!).

פרק שישי:

  • שוחחנו עם עידן בנימין, כתב הכנסת שלנו, על הסיבה שאנחנו בשקוף מקפידים לחפור מכל הכיוונים על נושא מסוים, על החשיבות של שיח ציבורי מעמיק וענייני ועל הדרך שבה אנחנו מצליחים (ולפעמים נכשלים) להשפיע על המציאות.

אנחנו יוצאים לסקר שקוף כדי לדעת מה באמת חושב הציבור

תהליך הכנתו של סקר פוליטי מתרחש הרחק מעיניי הציבור, וכולל שלבים רבים שאינם ידועים למרבית האנשים. מיזם חדש שואף להביא שקיפות לעולם הסקרים

| טור אורח: חגי אלקיים שלם, יונתן לזר תלם |

עם התקרבות הבחירות, כלי התקשורת השונים מציפים אותנו בסקרי מנדטים. הכותרות מפוצצות: "גוש הימין מתחזק", "לראשונה נתניהו ללא רוב", "כחול לבן עם 37 מנדטים" – אך כולנו יכולים להרגיש לפעמים שמשהו לא תקין בכל הסקרים הללו, או שהם לכל הפחות לא מדויקים. 

מערכות הבחירות האחרונות עוררו אצלנו תחושה שהסקרים בתקשורת לא לגמרי קשורים למה שקורה בשטח, או לכל הפחות אינם משקפים את המתרחש באופן ישיר. קשה לדעת מתי באמת אפשר להאמין לסקרים ומתי לא. לא ברור האם הסקרים מייצגים את המציאות או אולי, במידה מסוימת, יוצרים אותה.

מה שברור לנו הוא כי הסקרים אינם תמיד מציגים לנו, הציבור, את התמונה המלאה: אנחנו לא יודעים כמה מצביעים מתלבטים ומי הם, לא מספרים לנו איזה תיקונים סטטיסטיים עושים לתוצאות לפני שהן מוצגות לנו, ואין לנו מושג מה הסיכוי של מגוון המפלגות שרוקדות סביב אחוז החסימה לעבור אותו. ובכלל: האם 500 אנשים באמת יכולים לנבא את ההצבעה של למעלה מ-4 מיליון אזרחיות ואזרחים בישראל?

משיקים את "הסקר השקוף"

לאור כל זאת, החלטנו להקים את  פרויקט "הסקר השקוף": מיזם שייתן לכולנו הזדמנות להציץ אל מאחורי הקלעים של תעשיית הסקרים בישראל. אם נגייס את הכסף הנדרש בקמפיין מימון ההמונים, נוכל להוציא לפועל סקר בחירות שיהיה חשוף במלואו לציבור: מאפייני מדגם שקופים, ניסוח שאלות שקוף, ניתוח נתונים שקוף, וגם קובץ נתונים מלא שיהיה זמין לציבור. נוכל להדגים איך ניתן להסיק מסקנות שונות מאותו מאגר נתונים, איך שיקולים שונים יכולים להשפיע על התוצאות הסופיות של הסקר, ואיך הופכים את התשובות של כמה מאות אנשים לכלי שמאפשר לנו להבין את הלך הרוח של הציבור.

המטרה של הסקר השקוף היא כפולה. מצד אחד, אנו רוצים לעזור לציבור להבין כמה בדיוק גדול הפער בין תוצאות הסקרים שמוצגים בתקשורת, לבין נתוני האמת. כיום, אין לנו, כצרכני תקשורת, יכולת להבין כמה מהנתונים מייצגים את נתוני האמת וכמה מהם מייצגים את הנוסחאות הסטטיסטיות של מכוני הסקרים. הסקר השקוף יאפשר לנו לגלות את האמת שמאחורי המספרים האלה.

מצד שני, אנו רוצים להציג לציבור גם את הערך שבסקרים, כי מובן שבאיסוף הנתונים על ידי מכוני הסקרים יש ערך גבוה – וסקרים באמת יכולים לסייע להבין את הלך הרוח הציבורי. חלק מהמניפולציות הסטטיסטיות שמכוני סקרים עושים על הנתונים הן מוצדקות – ואף הכרחיות. עם זאת,  חוסר השקיפות בנושא מחזק את חוסר האמון הציבורי כלפי הסקרים, ומקל על מיליוני ישראלים לנפנף כל סקר באמירה "סקר שקר".

סקרים הם כלי – ניתן להשתמש בו נכון, וניתן להשתמש בו בצורה שגויה. פרויקט "הסקר השקוף" יאפשר לנו להבחין בין השניים, ולהבין טוב יותר את הנתונים שאנחנו רואים בתקשורת.

חגי אלקיים שלם הוא פסיכולוג פוליטי, יועץ אסטרטגי, עורך סקרים מקצועי ומנחה הפודקאסט "הספינר"; יונתן לזר תלם הוא סטטיסטיקאי מוסמך, עובד כחוקר נתונים בחברת הייטק ויוזם הפרויקט "הסוקר האוטומטי".

למה שקוף תומך במיזם "הסקר השקוף"?

| ניר בן-צבי |

לסקרים תפקיד מרכזי במשחק הפוליטי – אך לעיתים נדמה שהם אינם רק מייצגים את המציאות, אלא אף משפיעים עליה. הגיע הזמן להביא את השקיפות גם לעולם הסקרים – ולהדגים, הלכה למעשה, איך המנגנון עובד.

לכן בחרנו ב"שקוף" לתת חסות למיזם "הסקר השקוף". המשמעות המעשית היא שבנוסף לגיוס ההמונים (שבתקווה יביא את רוב התקציב), אנחנו נתמוך במיזם כלכלית באופן ישיר.

התוצרים של המיזם יתפרסמו אצלנו: לצד תוצאות הסקר עצמו (נחמד, אך שולי) – נפרסם כאמור גם תיאור מפורט של הליך בניית סקר – מההתחלה ועד הסוף – וכן את הנתונים הגולמיים.

סיקור צל בצלאל סמוטריץ' – שבוע רביעי

השבוע: נמצא אתר האינטרנט של סמוטריץ' – והוא מקדם מדינה עם זכויות יתר ליהודים, סמוטריץ' הולך ראש בראש מול יו"ר האופוזיציה ציפי לבני, היועצת המשפטית דינה זילבר ממשיכה לקלקל את החגיגה, וגם עוקבים אחר חוסר הנוכחות של "הרשימה המשותפת" במליאה

המשך קריאה…