פוסטים

האיחוד בעיתונות העצמאית יוצא לדרך, ואנחנו צריכים אותך איתנו

״שׁקוף״ ו״העין השביעית״ יחלו לפעול יחדיו תחת מודל המו"לים של "שקוף" המטרה: ביסוס מודל פעולה אפקטיבי המשלב עצמאות עיתונאית עם יציבות כלכלית היעד הראשון: גיוס 2,000 מו"לים חדשים ● אתם איתנו?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

קוראים וקוראות יקרים,

אחרי חודשים ארוכים של בדיקות ותכנון מדוקדק והצבעת אמון של 4,000 המו״לים של ״שקוף״ ושל ועד עמותת ״העין השביעית״ – אנחנו גאים ומתרגשים להודיע על ההחלטה לקדם איחוד בין שני כלי התקשורת, תחת מודל מימון שנשען על תמיכת הציבור מהשקל הראשון ועד האחרון.

אנחנו עושים את זה מתוך תחושת מחויבות עמוקה, אחריות, הכרת תודה לכל מי שצעד איתנו עד הלום, ואנחנו מבקשים את תמיכתן ותמיכתכם האקטיבית במהלך

היום יש לנו הזדמנות להתחיל ביחד מהפכה בתקשורת העצמאית בישראל. מודל העיתונות שממומנת רק על ידי הציבור, על ידי מו״לים – אזרחים ואזרחיות שמתחייבים לתמיכות חודשיות עם תקרה מוגבלת – עושה צעד עצום קדימה. האיחוד הגדול בתקשורת העצמאית יוצא לדרך.

אנחנו מאמינים שרק תקשורת שהיא חופשית באמת יכולה לזכות באמון מלא של הציבור. רק עיתונות שמאחוריה עומדים אלפי אנשים שתומכים מדי חודש, בלי אג׳נדות נסתרות, יכולה לספר את הסיפור האמיתי. ושהדרך היחידה לעשות כיום עיתונות נקייה היא בתמיכה ציבורית מלאה. כספית וערכית. 

לנו אין טייקון מאחורי הקלעים ואינטרסים חשאיים, ואנחנו נותנים דין וחשבון רק לציבור. הגב שלכן ושלכם הוא זה שנותן לנו את הכוח להמשיך לחקור, לחשוף – ולשנות מציאות. המודל שלנו לא מאפשר לנו להצליח ללא תמיכת הציבור. בלעדיכם זה וגם הפעם – נמשיך לקדם את המהלך רק אחרי שנדע שהציבור עומד איתנו. 

לכן, אנחנו חייבים לגייס בשבועות הקרובים עוד לפחות 2,000 מו״ליות ומו״לים חדשים, שיתמכו באופן קבוע בעיתונות החופשית של ״העין השביעית״ ו״שקוף״. 

כל אחת ואחד יכולים להיות מו״ל. כל מה שצריך זה לתמוך בסכום חודשי של בין שקל אחד לאלף שקלים מקסימום. לפי היכולת. כל מו״ל קובע, וכל הקולות שווים בלי קשר לגודל התמיכה. הצטרפו עכשיו. ואם כבר הצטרפתם – זה הזמן להזמין גם את החברים והמשפחה שיקרים לכם להיות חלק מהשינוי. מתנה לדמוקרטיה שלנו לקראת השנה החדשה.

דווקא בזמן משבר צריך תקשורת חופשית

המהלך הזה לא סתם קורה עכשיו, בעיצומו של אחד המשברים הכי חמורים בהיסטוריה העולמית, של כאוס פוליטי וחוסר יציבות פנימיים, ושל משבר אמון חריף בין הציבור לבין הממסד והתקשורת הישנה. דווקא בתקופה הקשה שעוברת על החברה שלנו, זה הופך להיות ברור יותר ויותר: אנחנו חייבים להצליח לתת פייט אמיתי לחיבור בין ההון לשלטון ולעיתון, לפעול בנחישות למען הדמוקרטיה, למען חופש העיתונות והביטוי. למען העתיד של כולנו. 

לכן, אחרי שנים בהן אנחנו לוקחים חלק בקהילה הולכת, גדלה ומשפיעה של כלי תקשורת עצמאיים קטנים, הבנו שהגיע הזמן לאחד כוחות. דווקא מול מול הטלטלות הקשות, מול השינויים הטקטוניים והאיומים איתם מתמודד העולם, ובתוך עידן הצפת המידע וחוסר הוודאות – אנחנו חייבים להתחבר. אנחנו מאמינים שכך יהיה קל יותר לצמוח, לפעול מתוך יציבות, באופן חופשי ובשקיפות.

בחודשים האחרונים ביצעו הצוותים המקצועיים של ״שקוף״ ושל ״העין השביעית״ בדיקת היתכנות מעמיקה בכל הרמות – הערכית, המקצועית, הבינאישית והכלכלית – לאיחוד אפשרי של שני האתרים. לאחר שבחנו את כל ההיבטים והגענו להסכמות, המלצנו למו״לים של ״שקוף״ וכן לוועד המנהל של ״העין השביעית״ לאשר מיזוג של שני האתרים, שיחלו לפעול תחת המודל הכלכלי והניהול של ״שקוף״. ֿ

לשמחתנו הרבה, לפני מספר ימים, בסיומו של תהליך שיתוף ציבור ייחודי, אישרו כמעט 4,000 המו״לים של ״שקוף״ ברוב של 90 אחוזים את האיחוד עם ״העין השביעית״. במקביל עברה עמותת העין השביעית תהליך פנימי בסיומו החליט הוועד המנהל לאשר פה אחד את האיחוד. התמיכה הגורפת הזאת רק מוכיחה עד כמה גם בעיני הציבור המהלך הזה משמעותי ונחוץ.

אבל התנאי לאיחוד הוא גיוס של 2,000 מו״לים ומו״ליות חדשים. אנשים מן השורה שחופש העיתונות חשוב להם, שרוצים לקבל תוכן אמין, מעניין ומקצועי, שחשוב לחיים שלהם. שרוצים להבין איך עובדת המערכת, מה עומד מאחורי הסיסמא ״הון-שלטון-עיתון״, איך זה משפיע על החיים שלנו ואיך אפשר לשנות. ללא תמיכת הציבור, לא נוכל לבצע את האיחוד. 

על פי ההסכם, אם נצליח לגייס את תמיכת הציבור, ״העין השביעית״ תעבור לפעול תחת המטריה הניהולית של ״שקוף״, אך כל אחת מהמערכות העיתונאיות תמשיך לפעול בנפרד ותשמור על עצמאות מלאה, כולל שמירה על נכסים דיגיטליים נפרדים. 

במקביל, כל אחד מהגופים יביא לאיחוד את התכנים הייחודיים שלו, את המקצוענות שלו, את המקורות שלו, את הקהלים והחוזקות שלו. את הכוחות האלו אנחנו שואפים לנצל לטובת פרויקטים משותפים, יותר תחקירים, יותר חשיפות, יותר דיווחים בזמן אמת וסיקורי עומק, התנסות במגוון של כלים, פלטפורמות ומדיומים חדשים כמו וידאו ופודקאסטים. אנחנו לא חוששים לנסות דברים חדשים, לא חוששים להשתנות, ואנחנו יודעים להתאים את עצמנו למציאות המאתגרת, להתחדש ולחדש.

שוקי טאוסיג, עורך ״העין השביעית״, ניר בן-צבי מנכ״ל ״שקוף״

היום אנחנו נותנים תשובה מהדהדת לעיתונאים מטעם, לסיקור השטחי, לקליקבייטים, לשיתופי פעולה פסולים מתחת לשולחן. יחד איתכם, במימון ציבורי מהשקל הראשון ועד האחרון, נקדם נורמות של שקיפות, של מעורבות ציבורית, ושל עיתונות ביקורתית ואחראית. 

רק ביחד נחשוף את המושחתים שמושכים בחוטים

כדי שהאיחוד הזה יצא לפועל, ויהפוך למציאות שתאפשר לשני האתרים לפעול באופן חופשי, ללא תלות בקרנות ותרומות גדולות, אנחנו זקוקים לתמיכה שלכן ושלכם. הצטרפו אלינו והיפכו לבעלים של כלי תקשורת עצמאיים

היעד שלנו הוא לגייס, בשלב הראשון, 60 אלף שקלים נוספים בתמיכות חודשיות קבועות. בתקופה האחרונה הצלחנו, במאמץ משותף של שני האתרים, לגייס כבר כשליש מהיעד הזה. אנחנו חייבים גב של עוד לפחות 2,000 מו״לים ומו״לית בשלב הזה, לפני שנוכל להמשיך לטפס ליעד הבא. להם יש את אלוביץ׳ ונוני, לנו יש רק אתכם

הצטרפתן כבר? בקשו מהמשפחה, מחברות ומחברים לעשות אותו דבר. שתפו את התכנים שלנו ברשתות החברתיות ובאפליקציות

עוד כמה ימים כולנו עשויים להיכנס לסגר. חוסר האמון גובר בין המדינה לאזרחיה, והתקשורת הממסדית רק מגבירה אותו. אנחנו מבטיחים לכם לעשות הכל כדי להביא לכן סיקור הוגן, מידע שאתם יכולים לסמוך עליו, ולפקוח עין על מקבלי ההחלטות והתקשורת. ללא מורא וללא משוא פנים. 

שלכן ושלכם,

צוות שקוף

נעים להכיר: ״העין השביעית״

העין השביעית הוא כלי התקשורת העצמאי הוותיק ביותר במדינה. הוא יצא לאור לראשונה ב-1996 ככתב עת מודפס. ב-2008 העין השביעית החלה לפרסם באינטרנט, ולמעשה היא כלי התקשורת העצמאי הראשון שפעל אונליין בישראל. "העין השביעית" היא הזירה היחידה בישראל המוקדשת לביקורת ומעקב על התקשורת. ביקורת תקשורת היא הרבה מעבר לסקירת התכנים בעיתונות. לעיתונות יש אחריות משמעותית מאוד על יציבותה של הדמוקרטיה. התפקיד של העין השביעית הוא לבחון את קשרי הון-שלטון-עיתון, להצביע על כשלים ועיוותים ולדרוש תיקון. בשנים האחרונות הפכה העין השביעית לעמותה עצמאית ומאז היא מתבססת על מודל של תרומות מקרנות ומקוראים. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

תכנית "שקוף" לממשלה ה-35: כך נילחם בשחיתות

סוף סוף קמה ממשלה חדשה. איך לוודא שלא נתעורר מחר עם תיקי שחיתות חדשים? הנה כל הפרצות שצריך לסגור, שלא יעלו אגורה ושאינן קשורות לסוגיות שמאל-ימין. בין הפתרונות: לחשוף לוביסטים שמשפיעים בחשאי על השרים, לתקן את ועדת השרים לחקיקה ולאפשר לציבור להעלות מהבית נושאים לדיון במליאה. הרשימה המלאה – שתישלח לכלל הח"כים – לפניכם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

שלום לממשלה ה-35 של ישראל, "ממשלת חירום לאומית". נכון, בקווי היסוד של הממשלה החדשה אין אף לא סעיף אחד לקידום חקיקה למלחמה בשחיתות – מה שהיה הדגל המרכזי של כחול לבן, אך בשביל זה אנחנו פה.

הכנו תוכנית עבודה מסודרת לשנים הקרובות, עם כל הפרצות שצריך לסגור והחוקים שנפעל לחוקק כדי לשנות את המצב. החוקים האלו לא יעלו אגורה ואינם קשורים לסוגיות שמאל-ימין. ועדיין, הם ישנו לא רק את התפאורה, אלא את ההצגה כולה. זה קריטי משום שלא משנה מי יישב בכסא רה"מ או בכסא רה"מ החלופי – במצב הנוכחי נבחרי ציבור עלולים לשרת את עצמם, את המקורבים שלהם הלוביסטים והטייקונים – ולשכוח את הציבור שמממן את שכרם.

מה אנחנו רוצים מהממשלה? 

  • שקיפות בדיונים

יש לפרסם את הפרוטוקולים ותיעודי ההצבעות מכל הפורומים הלא מסווגים, לרבות ישיבות הממשלה וועדת השרים לענייני חקיקה. כיום אנחנו תלויים בהדלפות של גורמים אינטרסנטיים ומקבלים חלקיקי מידע שיצאו החוצה רק מתי שלמישהו היה אינטרס בכך.

הגיע הזמן ששרי הממשלה יפסיקו להסתיר את הצבעותיהם (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

אין סיבה שישיבות הדירקטוריון של מדינת ישראל בהן מתקבלות החלטות שנוגעות לכולנו – יתנהלו באפלה.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לשנות את תקנון הממשלה ולחייב פרסום ושקיפות של הישיבות. השינוי הזה יכול להתבצע בהצבעה בודדת בישיבת ממשלה.

  • שקיפות בלו"ז השרים 

הגיע הזמן לפרסום יזום של יומני השרים, ללא פגישות אישיות או רגישות (פירוט בקישור). פרסום כזה ישקף את קשרי השרים ומידת השקעתם בתחומים שונים, כך שנוכל לנתח ולבקר את פעילותם הציבורית. שקיפות כזו גם תאפשר לשרים להשוויץ בפועלם ואף תגביר את אמון הציבור.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לאשר בתקנון הממשלה פרסום רבעוני של יומני השרים באתר רשמי. על היומנים להיות מפורסמים בפורמט ניתן לחיפוש.

  • שקיפות חלקית בהון השרים 

הגיע הזמן גם לפרסום קבוע באתר מבקר המדינה של סטטוס ותאריך הגשת הצהרות ההון של השרים. זאת, לצד פרסום ההפרש בין כל הצהרה לזו המוגשת בשנים שלפניה (בניגוד לתוכן הצהרת ההון עצמה). 

מסרב להגיש הצהרת הון כבר שנה וחצי. השר להגנת הסביבה זאב אלקין (צילום: גיל יערי, פלאש 90)

השרים מרכזים בידיהם כח עצום: הם חולשים על תקציבי עתק ומשאבים אדירים השייכים לציבור. ככל שמידע על עבודתם והשפעתו על נכסיהם מוסתר, האפשרות לפעול באופן מושחת או בניגוד עניינים מפתה יותר. 

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? מבקר המדינה יכול לקדם את השינוי הזה. אם המבקר יסרב, אפשר לשנות זאת בחקיקה.

  • שקיפות באגודות העות'מאניות 

הסתדרות העובדים ואיגודים נוספים פועלים בשקיפות מינימלית. זה מתאפשר בשל פרצה בחוק שמגדירה אותם כ"אגודות עותמאניות" בחוק העמותות. המצב הנוכחי מוביל לסיאוב ובזבוז כספי העובדים. 

שרת המשפטים הקודמת, איילת שקד, גיבשה תקנות שביקשו לחייב את האיגודים להתנהל בשקיפות. אלא שבעקבות סבבי הבחירות התקנות הועברו לבוידעם.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לחתום על התקנות. זה הכול. הן כבר מוכנות וממתינות לשר החדש.

  • שקיפות של לוביסטים שעובדים מול הממשלה 

בניגוד לכנסת, הממשלה לא דורשת מהלוביסטים שעובדים מולה רישום בשום מאגר מידע. אין לנו מושג על פגישותיהם במשרדי הממשלה, על לקוחותיהם באותה זירה ועל המידע שהם מעבירים לפקידים ולשרים. מצב זה מאפשר לבעלי אינטרסים להסתובב במסדרונות הממשלה ולהשפיע על החלטות הרות גורל – ללא כל יכולת פיקוח מצד הציבור.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? במשרד האוצר כבר החלו בגיבוש נוהל להסדרת פגישות אנשי המשרד מול הלוביסטים. הסיכוי שזה יקרה עצמאית בכל משרד – אפסי. לכן על הממשלה לאשר "נוהל לוביסטים" שיקבע כללי שקיפות לכולם.

  • חיסול ניגודי העניינים בלשכת ראש הממשלה

אולי הספקת לשכוח אך עו"ד דוד שמרון ייעץ במקביל לרה"מ שהחליט לרכוש צוללות ולתאגיד הגרמני ממנו הממשלה רכשה צוללות. נתניהו טען כי לא ידע זאת. כדי למנוע פערי מידע, יש לפרסם את רשימת הלקוחות של כל יועץ פרטי שעובד עם מנהיגי המדינה. 

דוד שמרון, ייעץ לנתניהו לרכוש צוללות – במקביל לייעוץ לחברת הצוללות. חייבים ללמוד לקח (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לעגן סעיף מול יועצים חיצוניים שעובדים במשרד רה"מ שיחייב פרסום של לקוחותיהם באתר המשרד. המפתח לשינוי נמצא בידי מנכ"ל משרד רה"מ. ואם יועץ לא רוצה ששמות לקוחותיו יפורסמו? שלא יעבוד במרכז העצבים השלטוני.

  • להשקיף תרומות לעמותות

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד שינתה את החוק כך שניתן לתרום באנונימיות לעמותות סכום שמגיע עד 100 אלף שקל. השינוי פגע משמעותית בשקיפות במגזר השלישי, ומאפשר לטייקונים לשחק לנו בתודעה – מבלי שנדע.

איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר. אפשרה תרומות אנונימיות לעמותות (צילום: פלאש 90)

במקביל, חברות ציבוריות נהנות מפרצה בחוק המאפשרת להן לתרום בסתר סכומי עתק לגופים הקשורים לפוליטיקאים ברי השפעה. כתוצאה, חברות שכולנו מושקעים בהן דרך הפנסיות שלנו, תורמות כספים בסתר לעמותות שעל פניו אין להן שום קשר ליעדי החברה. אם זה לא מספיק, נבחרי הציבור עלולים לקבל החלטות נגד האינטרס הציבורי תמורת אותן תרומות.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? משרד המשפטים יכול להפחית את הרף של תרומה אנונימית לעמותה, לכל הפחות לעמותות פוליטיות. זה דורש משר המשפטים החדש לקדם תקנה ולאשררה בוועדת חוק, חוקה ומשפט בכנסת. במקביל, בסמכות הרשות לניירות ערך לחייב חברות ציבוריות בשקיפות התרומות שלהן. כך הציבור יוכל לדעת לאן החברות תורמות ועל איזה פוליטיקאים הן מנסות להשפיע. כבר פנינו לרשות, ששוקלת את המדיניות שלה בסוגיה זו.

  • הקמת ועדת חקירה ממלכתית לקורונה 

מחסור במכונות הנשמה, מצב מחסני החירום, התפשטות הנגיף בבני ברק – יש שלל מחדלים שצריכים להיחקר ודין וחשבון שצריך להיעשות. 

ראש הממשלה נתניהו לא אוהב להקים ועדות חקירה – במקרה של הקורונה זה הכרחי (צילום: דוברות הכנסת)

היינו מסתפקים בבדיקת מבקר המדינה. אלא שהמבקר כבר ריכך שלל דוחות, ויש סיבה טובה להאמין שזה יקרה גם כאן. לכן, יש להקים ועדת בדיקה בלתי תלויה כדי לתקן את מה שלא עובד ולשפר את המוכנות של מדינת ישראל לאסונות עתידיים.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? בשנות שלטון נתניהו לא קמה אף לא ועדת חקירה ממלכתית אחת. לחץ ציבורי מסיבי יכול לשנות את התמונה.

מה אנחנו רוצים מהכנסת? 

  • השקפת השאילתות 

יש להנגיש באתר הכנסת את כלל השאילתות שמגישים חברי הכנסת ואת התשובות שהם מקבלים – לרווחת הציבור הרחב. כך נוכל לעקוב אחר חריצותם, וגם לנהל ארכיון ומעקב אחרי נושאים שעלו בעבר.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? השינוי הזה טכני במהותו ונמצא בידי יו"ר ומנכ"ל הכנסת. נמשיך לפעול יחד עם סיירת השקיפות לשכנעם בנושא.

  • שינוי שיטת העדכון של שכר הח"כים 

צריך להפריד את החתולים מהשמנת ולסתום את הפרצות בהן מתחבאת עוד שמנת. כלומר, לשנות את המצב הקיים, בו הח"כים הם אלה שמחליטים בפועל על השכר וההטבות שלהם.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? להקים מחדש את הוועדה הציבורית לעניין תנאי הח"כים. זה בידי ועדת הכנסת. בנוסף, יש לתת לה סמכות לקבוע סופית בכל החלטה בנושאים אלו, ולא רק להמליץ כמו שקרה עד כה. לשם כך צריך חוק חדש. אנחנו עובדים על כך. יו"ר הוועדה הציבורית היוצא הסכים עמנו בראיון שערך ברשת ב'.

  • הקמת ועדת השקיפות

הוועדה, שייסדה בזמנו ח"כ סתיו שפיר מהעבודה, לא עוגנה בתקנון הכנסת כוועדה קבועה. מתסמן כי בכנסת הקרובה היא לא תחודש. אלו חדשות רעות לכלל אזרחי ישראל. בוועדה נחשפו בזבוזי כספים, דנו בשקיפות עבודת הלוביסטים מול הממשלה (כאמור, תחום פרוץ לגמרי) ובשלל סוגיות שביומיום נקברות מתחת לפני השטח.

ועדת השקיפות. חברי הכנסת צריכים לדרוש את הקמתה המחודשת (צילום: יוסי זמיר)

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? מסה של חברי הכנסת יכולים לדרוש את הקמתה מחדש. אם זה לא יקרה, ניתן ליישם הצעה שעלתה בקואליצית השקיפות: להוסיף סעיף בתקנון הכנסת, לפיו כל ועדה חייבת להקצות דיונים לנושא השקיפות ותהיה אחראית כל רבעון להגיש דוח למליאה על מצב השקיפות בתחומים שבאחריותה. 

  • חיסול ניגודי עניינים בוועדות הכלכליות בכנסת 

כדי למנוע את ה"חיים כץ" הבא, יש לוודא שח"כים לא יהיו מונעים ממניעים כלכליים. לכן, על חברי ועדות הכספים והכלכלה לחשוף את המניות שהם מחזיקים (ללא ערך, רק רת שם המניה), לצד אחזקות נוספות (דוגמת קרקעות) ושמות מקורביהם שעובדים בתאגידים. 

מתן חסינות לחיים כץ. חברים בוועדות כלכליות לא יכולים להסתיר את המניות שהן משקיעים בהן (צילום: אוליבר פיטורסי, פלאש 90)

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? חוקים שהעלנו בנושא – נפלו. לא נורא. אנחנו רצים למרחקים ארוכים. בקדנציה הקרובה נקדם חוק חדש – עד שנצליח.

  • חיזוק ועדת האתיקה 

זו הוועדה היחידה שעוסקת בשפיטה אתית של חברי כנסת שפעלו בניגודי עניינים או הפרו כללים. אלא שלרוב היא מסתפקת בנזיפות חסרות משמעות ומתנהלת כמועדון חברים.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? ועדת הכנסת צריכה להחליט על שיניים נוספות שאפשר להתקין לוועדה. לכל הפחות יש לשקול אמצעים להרחבת ההרתעה. בנוסף, דווקא בגלל שהעונשים לרוב מסתכמים בנזיפות, ראוי שהוועדה תנגיש לציבור מדי מושב טבלה מסכמת שעוקבת אחר מספר הנזיפות לכל ח"כ.

  • שקיפות מפלגתית 

יש להכפיף את המפלגות לחוק חופש המידע – כך שכל אזרח יוכל לדרוש מידע לגבי התנהלותן. זה יאפשר מעקב אחר כספים שהמפלגות מוציאות מכיסנו. כיום הוא מוסתר לגמרי, ולא אחת התגלו בחסות העלטה בזבוזי כספים שזרמו לכיסי מקורבים.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? להכניס בחוק חופש המידע את המפלגות כגורם נוסף הכפוף לחוק.

  • הח"כ ה-121

הגיעה העת לעדכון עבודת המליאה והכנסת באמצעים טכנולוגיים מעודכנים ובכך לאפשר לציבור להיות מעורב ולומר את דברו. אידאלית, הציבור יהפוך לחבר הכנסת ה־121. הנה כמה דוגמאות לעדכונים טכנולוגיים נחוצים:

  • חתימה רחבת היקף של הציבור על עצומה דיגיטלית באתר הכנסת, תכפה קיום דיון פרלמנטרי.
  • באופן דומה, תמיכה של עשרות אלפי אזרחים תאפשר הגשת שאילתה רשמית למשרד ממשלתי. השר הרלוונטי יחויב להגיב במליאה (כמו בשאילתות ישירות המוגשות בידי חברי הכנסת עצמם).
  • לקדם השתתפות הציבור בדיונים במליאה ובוועדות דרך מתן אפשרות שאילת שאלות מהבית בזמן דיון בכנסת. דובר הוועדה/המליאה יוכל להעלות לדיון שאלות שיזכו לתמיכה הרחבה ביותר ולפי אמות מידה שייקבעו מראש

מה אנחנו רוצים מהיחסים בין הממשלה לכנסת?

  • תיקון ועדת השרים לחקיקה

יש להחזיר את האיזון בין הרשויות על ידי שינוי אופי עבודת ועדת השרים לחקיקה: לקבוע שהוועדה תכריע רק סביב חוקים בעלי עלות תקציבית, וחוקים שקשורים להסכמים הקואליציוניים. כל חוק אחר צריך לעבור תהליך שאינו תלוי בממשלה וב"משמעת קואליציונית".

במקביל יש לשנות את מיקומה של ועדת השרים לחקיקה בתהליך ולבטל את השלב לפני הקריאה הטרומית:

מה הפתרון המוצע יעשה? ח"כ שירצה לקדם הצעת חוק יהיה חייב לכתת רגליים בכנסת ולגייס רוב מקרב הח"כים. קידום חוקים לא יתחיל מתוך הממשלה – אלא מהכנסת. התהליך יגרום להאטת קצב הצעות החוק המקודמות בכנסת. הח"כים לא יבזבזו זמן יקר על הצעות שאין להן סיכוי להתקדם מעבר לכנסת. 

מהלך כזה גם יחליש את כוחם של הלוביסטים. כדי לטרפד חקיקה נגד פרסום עישון, למשל, חברת הטבק במצב הנוכחי צריכה ללחוץ רק על יו"ר ועדת השרים לחקיקה או מקסימום על שר או שניים בממשלה. תארו לכם שאותה חברה תיאלץ להגיע ל-120 חברי הכנסת. 

גם דיונים במליאה ובכנסת יחזרו להיות רלוונטיים ואמיתיים. הח"כים שירצו להגיש הצעות יהיו חייבים להגיע להסכמות עם הממשלה.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לשנות את תקנון הממשלה בישיבת ממשלה אחת ויחידה.

אפשר בכלל לשנות?

בטח! קראו את הפרויקט הטרי שלנו של "איך אפשר להזיז פה משהו, למרות הכל". עדיין מפקפקים? הנה רשימה הישגים חלקית בהחלט אליהם הגענו בשנים האחרונות:

  • יותר מחצי מנבחרי הציבור חשפו את מצבת נכסיהם.
  • רבע מהנבחרים בכנסת ו-12 ראשי ערים פרסמו יומן ציבורי.
  • שלושה שרים פרסמו את הצבעותיהם בוועדת השרים לחקיקה.
  • חוקק חוק להגברת שקיפות הלוביסטים וקביעת תקופת צינון ליועצים פרלמנטריים שרוצים לחצות את הקווים ולעבוד כלוביסטים.

  • הצלחנו להשקיף את אתר "המעטפה", האתר הסודי של ראש הממשלה והשרים ששימש לקבלת החלטות מאחורי גבנו וגבם של חברי הכנסת.
  • הממשלה מחלקת "פרס שקיפות".
  • פורסמו הכספים הקואליציוניים.
  • הכנסת הסכימה לפרסם את הפירוט המלא של הוצאות הקשר עם הבוחר של הח"כים.
  • פורסמו מאגרי החוקים והשאילתות. אנו מובילים כאמור מהלך שבסופו יפורסמו גם השאילתות הישירות שמגישים ח"כים לשרים.
  • הממשלה השקיפה את רוב הוצאות המשרדים, ופירטה בפרסומים לאן מגיעה כל אגורה, כולל שם הספק.

זה תמיד נראה בלתי אפשרי – עד שזה אפשרי. במיוחד אם מטרחנים על זה ללא הפסקה – וזה מה שאנחנו עושים. וכאן אתם נכנסים לתמונה. אל תהיו אזרחים שבויים. הנה מה שאתם יכולים לעשות יחד איתנו:

  1. הצטרפו לשקוף או לאחד הגופים הנוספים והנהדרים שקמו פה ונלחמים עבור כולנו.
  2. התפקדו למפלגה דמוקרטית.
  3. התגייסו לסיירת השקיפות מהכורסא – אצלנו אקטיביזם מקלדת זו לא מילה גסה . תוכלו להצטרף גם לקומנדו ההפצות של שקוף. הצטרפו בקלות בלחיצה כאן.
  4. השחיתות נבנית על הבורות שלנו – הפיצו את המידע ולמדו את חבריכם. תוכלו גם להצטרף לרשימת הדיוור שלנו.
  5. יחד איתכם נוכל לגדול, לגייס כתבים וכתבות חדשים, ולהמשיך לשבת לחברי הכנסת והממשלה על הווריד כל השנה.

למה התקשורת והפוליטיקאים מוכרים את הציבור הישראלי? הצצה מאחורי הקלעים

שיחת התן וקח בין נתניהו למוזס מחדדת את הבעיה התשתיתית בתקשורת: ניגוד העניינים המובנה בין הרצון לעשות כסף – לבין להביא לקוראים את האמת. איך זה באמת עובד ומדוע עיתונות עצמאית היא הפתרון האולטימטיבי

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

בתחילת העשור, נהגה מירי רגב לצרוח על דובריה שכל יום בו היא אינה מופיעה בעיתונים – הוא כישלון שלהם. אז הדוברים בלשכתה התחלפו ללא הרף: רגב החליפה לא פחות מ-10 יועצים בשמונה חודשים.

באותה תקופה עבדתי (תומר) ב"כלכליסט" מבית "ידיעות אחרונות", והחלטתי לכתוב אייטם קטן בטור שלי על כך שרגב השיאנית בהחלפת יועצים פרלמנטריים. 

תוצאת תמונה עבור ידיעות אחרונות

אלא שאחרי שביקשתי ממנה תגובה, תפסה אותי בוועדת הכספים וצרחה עליי: "מה זה עניינך כמה יועצים אני מחליפה? אתלונן עליך עם נוני מוזס! חכה תראה!" רגב טענה שיש לה מהלכים אצל מוזס ואמרה שהוא יעיף אותי.

מוזס לא צעק עליי בסוף (למעשה לא ראיתיו בחיי), אבל זה לא היה מופרך. רגב קיבלה שוב ושוב סיקור חיובי ב"ידיעות" באותה תקופה. ואילו הייתי מפחד על מקום העבודה שלי – הסיקור שלי עליה בהחלט היה משתנה.

זה לא היה מקרה חריג. פעם כתבתי בעיתון תחקיר על ג'וב שקיבל בן משפחה של אביגדור ליברמן, פוליטיקאי הידוע בקרבתו ל"ידיעות". התחקיר נגנז בדקה התשעים – ואף אחד לא ידע להסביר לי למה. הייתה גם תקופה ששלי יחימוביץ' הייתה ברוגז עם נוני – אז היה זה סוד גלוי שלא כדאי לאזכר אותה. 

אלו רק כמה דוגמאות, ועוד מ"כלכליסט" – שם שמרו פי מיליון על הגינות וענייניות לעומת עיתון האם, בו עיתונאים רבים כבר חשפו איך ערכו אותם בצורה לא רלוונטית לקוראים ולקוראות – אלא רלוונטית לעסקים.

לכן השיחה לה נחשפנו ב"המקור", בה המו"ל נוני מוזס מספסר באחד מכלי התקשורת הגדולים במדינה, בעיתונאים ובקוראים מול ראש הממשלה – הגעילה והחרידה אותי – אך לא הפילה אותי מהרגליים.

התן וקח הזה רק חידד בעיניי את הבעיה התשתיתית בתקשורת: ניגוד העניינים המובנה בין הרצון לעשות כסף – לבין להביא לקוראים את האמת.

בספקטרום הרחב שבין השניים, מוזס בחר בנקודת הקיצון בין השניים. זו לא תאוריה, נוני הסביר סוף סוף בפשטות ראויה לציון את המוטיבציה שלו: "אני רוצה להרוויח כסף".

יודעים מה? זה הגיוני. זה טבעי ואפילו מחויב המציאות – עיתון הוא חברה עסקית, וככזו היא חייבת למקסם את הכנסותיה, אחרת תיסגר. כל עוד החברה שומרת חוק – לא אמורה להתעורר בעיה.

אלא שעיתון הוא לא עוד חברה. יש לו תפקיד קריטי בדמוקרטיה: כלב שמירה. 

לכן, זה עסק מיוחד: בידיים הנכונות, המוצר שלנו הוא כלי למיגור עוולות, או לכל הפחות – כלי לתיווך אחראי של המציאות. 

בידיים הלא נכונות? המוצר הזה יכול לעוות מציאות, להשתיק קולות, להסתיר עובדות מסוימות ולהבליט כאלו שיש מאחוריהן אינטרס צר. אתה יכול לכרות דילים עם מפרסמים, לרומם פוליטיקאים מסוימים שעוזרים לאינטרסים הכלכליים שלך ואתה יכול להשתמש בעיתון כדי לרסק ולפגוע באויבים שלך או בהצעות חוק הרעות לך, לא משנה בכלל כמה הם טובים לעם ישראל. הכל כדי לגרוף עוד ועוד הכנסות.

האם ידיעות מוטים פוליטית?

רבים חושבים ש"ידיעות" הם שמאלנים או ימניים – זה לא רלוונטי. האג'נדה שלהם זה כסף, ורק כסף. רואים את זה במערכות יחסים שלהם עם נתניהו מחד, ועם איתן כבל ואיציק שמולי מאידך. רואים את זה דרך 14 זיקות שלהם עם נבחרי ציבור שמיפינו בכל המפה הפוליטית.

רואים את זה בכתבה בה פרסמנו כיצד קבוצת ידיעות צילמה פוליטיקאים והתנתה את הפרסום שלהם לאחר מכן בתשלום. רואים את זה בחשיפתנו כי נוני מוזס מכר וילה ללב לבייב, והסיקור החיובי שקיבל לאחר מכן.

בגלל זה, תקשורת עצמאית היא כל כך, כל כך חשובה. 

למה? כי מערכת התמריצים שמניעה אותה שונה בתכלית. היא מופעלת  בידי אנשים שמשתוקקים להשתמש במדיה כאמצעי לשינוי מציאות, ולא כאמצעי להרוויח שכר או לגרוף כוח. הודות למודל כלכלי שלא מתבסס על פרסום וכניסות, ובזכות חוסר תלות בפוליטיקאים – זה גם אפשרי. 

אחד הדברים שנחשפו בהקלטות הוא שמדי מערכת בחירות, עוד מ-96' (!) ראש הממשלה נהג להפגש עם המו"ל של ידיעות כדי לסדר לו ניצחון. מה נתניהו היה עושה מול "שקוף" – נפגש עם 2,714 המו"לים שלנו? קצת מסובך.

זו לא קלישאה. ב"שקוף", אין לנו בעל בית עם אינטרסים סמויים – אתם ואתן הבוס.

אנחנו עדיין מזעריים, אבל השלמנו השנה את בדיקת ההיתכנות וכבר עובדים אצלנו שישה אנשים במשרה מלאה ועם אפס ניגודי עניינים!

החלטנו לנצל השבוע את החשיפה הזו כדי להעלות הילוך. אנחנו צריכים לגייס עוד 4,655 ש"ח בהוראות כדי להשיק מחלקת וידאו – כדי שתוכלו לקבל עוד סיפורים ותחקירים  שאולי יהיו קצת פחות סקסיים – אבל הכרחיים כדי לתקן את המציאות שלנו. 

זה הזמן לתייג חברים ולצרף בני משפחה. עוד 150 מו"לים – ואנחנו שם!

ולמי שחושב שתמיד נשאר לצעוק מהיציע – יש לי חדשות. אם תמשיכו להצטרף, תוך ארבע שנים מהיום נהיה אחד מכלי התקשורת הגדולים בישראל.

כשזה יקרה – נשנה מציאות פי כמה וכמה. נשפיע ללא הרף.

מי שיבחר להסיט את הדיון לספינים במקום להתמודד עם סוגיות המעסיקות את הציבור ביום-יום – לא יסוקר. זה יחרפן את המנהיגים, ואז זה יחייב אותם לשנות את ההתנהגות שלהם ולדאוג אך ורק לכם, כפי שהם תמיד היו אמורים לעשות. יחד אתכם נקבע סדר יום חדש. יחד אתכם נבנה כלי תקשורת חסין משחיתויות, כי אותנו  שום חוק ושום מפרסם לא יכולים לאלץ לסגת מסיפור. אנחנו פה – כל עוד תרצו בכך, ולא שנייה אחת מעבר.

צפו: למה התקשורת והפוליטיקאים תמיד ימכרו אתכם?

Posted by ‎שקוף – מאה ימים של שקיפות‎ on Monday, October 28, 2019

הלקח ברור. קראו עיתונות עצמאית ותגדילו אותה.

ועבורנו ב"שקוף" – כל תמיכה חודשית תעשה את כל ההבדל

נושא מסובך, הסבר פשוט: 10 דקות – הפודקאסט החדש של שקוף. כל הפרקים

פודקאסט חדש מבית שקוף: "10 דקות" עם אסף נתיב. בכל פרק ניתן הסבר פשוט לנושא מסובך, בעשר דקות בדיוק. הפודקאסט זמין בכל המכשירים והאפליקציות הפופולריות, וגם כאן למטה להאזנה ישירה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

פרק ראשון:

  • שוחחנו עם עו"ד יובל יועז על תיקי ראש הממשלה נתניהו לאורך השנים – החל מפרשת בר-און-חברון (שהיא, בעיניי יועז, הפרשה החמורה מכולן) ועד תיק 4000. יועז הוא מרצה למשפטים וממייסדי התנועה לטוהר המידות.

  • מיד לאחר מכן התכנסנו לפרק בונוס בו הרחבנו אודות דעותינו האישיות לגבי תיקי נתניהו.

פרק שני:

  • שוחחנו עם עו"ד אלעד לוביץ על הקרן למורשת הכותל, מעמד רב הכותל ועל המחלוקות במקום הקדוש ביותר ליהודים. לוביץ הוא ראש המחלקה המשפטית בארגון נאמני תורה ועבודה.

פרק שלישי:

  • שוחחנו עם אייל צור, דוקטורנט באוניברסיטה העברית וחוקר בפורום קהלת, על חברות ממשלתיות, מקומן בחברה הישראלית ועל תשומת הלב לו הן זוכות.

פרק רביעי:

  • שוחחנו עם ליאור תבורי, בלוגר כלכלי שעבד במשרד האוצר, על המשמעות של ריבוי הצעות החוק הפרטיות, כיצד זה משפיע על השיח שלנו ואיך המערכת יכולה להשתפר. (אל תפספסו את הפודקאסט של תבורי "ערך מוסף"). להרחבה על ועדת השרים לחקיקה.

פרק חמישי:

  • שוחחנו עם יוגב שרביט, מומחה לארנונה ובעל הבלוג המצוין "המדד המוניציפלי", העוסק בכלכלה ברשויות מקומיות. שוחחנו עם יוגב על הולדת המס המקומי כמו שאנחנו מכירים אותו היום, על המיסים שהיו לפני הארנונה, על היתרונות והבעיות שהארנונה יוצרת – וגם על על הרפורמה הממשמשת ובאה שעשויה להשפיע דרמטית על כולנו (כדאי להישאר קשובים!).

פרק שישי:

  • שוחחנו עם עידן בנימין, כתב הכנסת שלנו, על הסיבה שאנחנו בשקוף מקפידים לחפור מכל הכיוונים על נושא מסוים, על החשיבות של שיח ציבורי מעמיק וענייני ועל הדרך שבה אנחנו מצליחים (ולפעמים נכשלים) להשפיע על המציאות.

אנחנו יוצאים לסקר שקוף כדי לדעת מה באמת חושב הציבור

תהליך הכנתו של סקר פוליטי מתרחש הרחק מעיניי הציבור, וכולל שלבים רבים שאינם ידועים למרבית האנשים. מיזם חדש שואף להביא שקיפות לעולם הסקרים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| טור אורח: חגי אלקיים שלם, יונתן לזר תלם |

עם התקרבות הבחירות, כלי התקשורת השונים מציפים אותנו בסקרי מנדטים. הכותרות מפוצצות: "גוש הימין מתחזק", "לראשונה נתניהו ללא רוב", "כחול לבן עם 37 מנדטים" – אך כולנו יכולים להרגיש לפעמים שמשהו לא תקין בכל הסקרים הללו, או שהם לכל הפחות לא מדויקים. 

מערכות הבחירות האחרונות עוררו אצלנו תחושה שהסקרים בתקשורת לא לגמרי קשורים למה שקורה בשטח, או לכל הפחות אינם משקפים את המתרחש באופן ישיר. קשה לדעת מתי באמת אפשר להאמין לסקרים ומתי לא. לא ברור האם הסקרים מייצגים את המציאות או אולי, במידה מסוימת, יוצרים אותה.

מה שברור לנו הוא כי הסקרים אינם תמיד מציגים לנו, הציבור, את התמונה המלאה: אנחנו לא יודעים כמה מצביעים מתלבטים ומי הם, לא מספרים לנו איזה תיקונים סטטיסטיים עושים לתוצאות לפני שהן מוצגות לנו, ואין לנו מושג מה הסיכוי של מגוון המפלגות שרוקדות סביב אחוז החסימה לעבור אותו. ובכלל: האם 500 אנשים באמת יכולים לנבא את ההצבעה של למעלה מ-4 מיליון אזרחיות ואזרחים בישראל?

משיקים את "הסקר השקוף"

לאור כל זאת, החלטנו להקים את  פרויקט "הסקר השקוף": מיזם שייתן לכולנו הזדמנות להציץ אל מאחורי הקלעים של תעשיית הסקרים בישראל. אם נגייס את הכסף הנדרש בקמפיין מימון ההמונים, נוכל להוציא לפועל סקר בחירות שיהיה חשוף במלואו לציבור: מאפייני מדגם שקופים, ניסוח שאלות שקוף, ניתוח נתונים שקוף, וגם קובץ נתונים מלא שיהיה זמין לציבור. נוכל להדגים איך ניתן להסיק מסקנות שונות מאותו מאגר נתונים, איך שיקולים שונים יכולים להשפיע על התוצאות הסופיות של הסקר, ואיך הופכים את התשובות של כמה מאות אנשים לכלי שמאפשר לנו להבין את הלך הרוח של הציבור.

המטרה של הסקר השקוף היא כפולה. מצד אחד, אנו רוצים לעזור לציבור להבין כמה בדיוק גדול הפער בין תוצאות הסקרים שמוצגים בתקשורת, לבין נתוני האמת. כיום, אין לנו, כצרכני תקשורת, יכולת להבין כמה מהנתונים מייצגים את נתוני האמת וכמה מהם מייצגים את הנוסחאות הסטטיסטיות של מכוני הסקרים. הסקר השקוף יאפשר לנו לגלות את האמת שמאחורי המספרים האלה.

מצד שני, אנו רוצים להציג לציבור גם את הערך שבסקרים, כי מובן שבאיסוף הנתונים על ידי מכוני הסקרים יש ערך גבוה – וסקרים באמת יכולים לסייע להבין את הלך הרוח הציבורי. חלק מהמניפולציות הסטטיסטיות שמכוני סקרים עושים על הנתונים הן מוצדקות – ואף הכרחיות. עם זאת,  חוסר השקיפות בנושא מחזק את חוסר האמון הציבורי כלפי הסקרים, ומקל על מיליוני ישראלים לנפנף כל סקר באמירה "סקר שקר".

סקרים הם כלי – ניתן להשתמש בו נכון, וניתן להשתמש בו בצורה שגויה. פרויקט "הסקר השקוף" יאפשר לנו להבחין בין השניים, ולהבין טוב יותר את הנתונים שאנחנו רואים בתקשורת.

חגי אלקיים שלם הוא פסיכולוג פוליטי, יועץ אסטרטגי, עורך סקרים מקצועי ומנחה הפודקאסט "הספינר"; יונתן לזר תלם הוא סטטיסטיקאי מוסמך, עובד כחוקר נתונים בחברת הייטק ויוזם הפרויקט "הסוקר האוטומטי".

למה שקוף תומך במיזם "הסקר השקוף"?

| ניר בן-צבי |

לסקרים תפקיד מרכזי במשחק הפוליטי – אך לעיתים נדמה שהם אינם רק מייצגים את המציאות, אלא אף משפיעים עליה. הגיע הזמן להביא את השקיפות גם לעולם הסקרים – ולהדגים, הלכה למעשה, איך המנגנון עובד.

לכן בחרנו ב"שקוף" לתת חסות למיזם "הסקר השקוף". המשמעות המעשית היא שבנוסף לגיוס ההמונים (שבתקווה יביא את רוב התקציב), אנחנו נתמוך במיזם כלכלית באופן ישיר.

התוצרים של המיזם יתפרסמו אצלנו: לצד תוצאות הסקר עצמו (נחמד, אך שולי) – נפרסם כאמור גם תיאור מפורט של הליך בניית סקר – מההתחלה ועד הסוף – וכן את הנתונים הגולמיים.

סיקור צל בצלאל סמוטריץ' – שבוע רביעי

השבוע: נמצא אתר האינטרנט של סמוטריץ' – והוא מקדם מדינה עם זכויות יתר ליהודים, סמוטריץ' הולך ראש בראש מול יו"ר האופוזיציה ציפי לבני, היועצת המשפטית דינה זילבר ממשיכה לקלקל את החגיגה, וגם עוקבים אחר חוסר הנוכחות של "הרשימה המשותפת" במליאה

המשך קריאה…