פוסטים

חברי הכנסת שיורדים לשטח כדי להגן על זכויות עצורים

חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי (ש"ס) גילו כי 90% מהעצורים נאזקים בבתי המשפט בניגוד לנהלים ● הם החליטו לרדת לשטח ולהגיע לבתי המשפט בעצמם  פעילותם העלתה את המודעות לנושא: בית המשפט פסק פיצויים לעצור שנאזק בניגוד לנהלים ● הסרגל – שקוף מפרגנים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

לפני כחודשיים יזמו חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי (ש"ס) דיון בוועדת הפנים בסוגייה בעייתית: 92% מהעצורים שהגיעו לבתי המשפט ברחבי הארץ בחודש ינואר נשארו אזוקים ברגליהם בעת דיון בעניינם, בניגוד לנהלים האוסרים על כך.

ארבל ואזולאי לא הסתפקו בדיון בוועדה: הם הגיעו בעצמם לביקורי פתע בבתי משפט השלום בפתח תקווה, ירושלים, ראשון לציון, טבריה וחדרה, ושחררו מספר עצורים שהיו אזוקים ברגליהם. ח"כ ארבל אף נכנס בעצמו לדיון בבית המשפט והעיר את תשומת ליבו של השופט לגבי עצור שאזוק ברגליו.

ח"כ אזולאי הסביר ל"שקוף" כיצד הגיעו השניים לעסוק בנושא: "שמעתי דיווח של רשת ב' בנושא, אז הגשתי הצעה לדיון מהיר בוועדת הפנים של הכנסת. משם זה התחיל. משה ארבל לקח את הנושא הזה יחד איתי בשתי ידיים, והוא מוביל את זה כחבר בוועדה. עניין האסירים קרוב לליבי: אני ממשיך את דרכו של מורי ורבי, אבי, דוד אזולאי. הוא היה השר לשירותי דת וחבר כנסת, והיה כמו אביהם של האסירים".

חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל. (צילום: נועם רבקין-פנטון, פלאש90)

ביקורם של חברי הכנסת בבתי המשפט העלה את המודעות לנושא, וכבר נראה שינוי בשטח: לפני מספר ימים פסק בית משפט השלום בפתח תקווה פיצויים בגובה 500 ש"ח לעצור שהובל אזוק ברגליו. השופטת אף נזפה במשטרה בעקבות האירוע.

"המערכות האלה צריכות להבין שיש גם אצלן איפה להשתפר, ומחזקים אותנו מכל המגזרים בנושא הזה", סיפר ח"כ אזולאי, "כשאנחנו מגיעים לבית המשפט, לא מעניין אותנו מה הזהות של העצורים: אם הם יהודים או ערבים, חרדים או דתיים. אנחנו שם כדי להגן על זכויות אדם".

בהמשך ח"כ ארבל שיגר מכתב לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה ודרש כי יחודדו הנהלים במשטרה לגבי אזיקת עצורים. ארבל סיפר לנו שכשהוא מקבל דיווח על עצורים שאזוקים בניגוד לנהלים – הוא מטפל בזה ישירות מול השר לבטחון פנים, ומעביר אליו גם את שמות השוטרים האחראיים.

לדברי ח"כ אזולאי, השניים ימשיכו לפעול בנושא. "בקרוב יהיה דיון המשך בוועדת הפנים, וגם עו"ד יהונתן רבינוביץ הגיש בג"ץ בנושא הזה, ככה אני חושב שאנחנו בדרך הנכונה".

השניים גם הגישו הצעת חוק בנושא, שעתידה לעלות להצבעה במהלך החודש. לפי הצעת החוק, עצורים לא יאזקו בדיון בבית המשפט אלא אם המשטרה רואה בכך צורך והודיעה על כך לשופט/ת. עצורים שנאזקו בניגוד לחוק יוכל לקבל פיצוי של עד 50 אלף ש"ח.

"אני גם מתכוון לבקר בבתי כלא בהפתעה – בימים אלה אני בודק האם חוק החסינות מאפשר לי לעשות זאת. גם אם לא נתקן את כל העולם – נתקן חלק", סיכם ח"כ אזולאי.

אזולאי וארבל מבינים מה שהרבה חברי כנסת אחרים שכחו: יש להם כח עצום וביכולתם לשפר את חיי האזרחים בכל יום.

סמינר שהפך למלונית קורונה ביוזמת דרעי נכשל – אך קיבל חצי מיליון ש"ח

חשיפת "שקוף": בשיא המשבר דרעי דחף להפיכת סמינר "אור החיים" בבני ברק למלונית קורונה. המבודדים כלל לא הגיעו אך המוסד עדיין קיבל תשלום של כחצי מיליון שקל. מנגד, מוסד בחיפה שקלט 117 מבודדים קיבל כ-712,000 שקל. משרד הפנים: "הסקת המסקנות המיידית חסכה למדינה תקציב רב בטווח הרחוק"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

במהלך מגפת הקורונה הסב משרד הפנים שני מתקנים למלוניות עבור מי שנדרשים לבידוד מהקהילה ואינם יכולים לשמור על בידוד ביתי באופן עצמאי. מסמכים שהגיעו לידי "שקוף" מעלים תמיהה ביחס להליך בחירה והקצאת כספים סביב בחירת המתקנים שהוסבו למלוניות.

סמינר אור החיים, לאחר שהוסב למלונית בידוד (צילום: משרד הפנים)

מתקן אחד שהפעיל משרד הפנים היה אנ"א (אגודת אכסניות נוער) חיפה. אנ"א הפך למלון ייעודי למי שנשלחו לבידוד מכל הארץ וקלט לאורך שישה שבועות 117 מבודדים. בתמורה קיבל המוסד כ-712,000 שקל

משרד הפנים השתמש גם בסמינר "אור החיים" בבני ברק לקליטת מבודדים מהעיר בלבד. אלא שהשימוש בו היה לכישלון גמור: המבנה קלט שלושה מבודדים בלבד ונסגר לאחר שבוע. משרד הפנים שילם ל"אור החיים" כ-510,000 אלף שקל – הפרש של 200 אלף שקל מאנ"א. זאת, חרף העובדה שהמוסד כמעט ולא טיפל במבודדים ונסגר מיד. לאן הלכו חצי מיליון שקלים?

דרעי יזם ודחף

היה הגיון רב ביצירת מלונית בידוד בבני ברק. בסוף מרץ, בשיא הקורונה הודיעה העירייה כי דירות המגורים הצפופות יוצרות סיכון ממשי לשוהים בסביבת חייבי בידוד. 

אריה דרעי שר הפנים (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

אבל איך נבחר דווקא "אור החיים"? מסתבר ששר הפנים אריה דרעי בעצמו, כך לפי הודעת משרדו, הוא זה שביקש לשכור את המוסד.

הודעת משרד הפנים

דרעי יזם סיור של פקידים בכירים במקום. לפי הדיווחים דרעי הורה כי "משרד הפנים יתקצב ישירות את העירייה ויעקוף את הבירוקרטיה". בהתאם, שכרה עיריית בני ברק את המקום, ודרעי אף זכה על המהלך לתשבוחות בתקשורת החרדית.

מדובר בסמינר לימודים גדול לבנות במגזר החרדי-ספרדי. המוסד שייך ל"אור החיים", עמותה שחבר מועצת חכמי התורה של ש"ס שמעון בעדני הוא מראשיה ומייסדיה

הרב שמעון בעדני, מועצת חכמי התורה (צילום: אהרון קרון, פלאש 90)

המוסד בקושי קלט מבודדים אך קיבל את תקרת התשלום

עיריית בני ברק מסרה בתגובה כי נבדקו שלל חלופות והסמינר נמצא כמתאים ביותר, בין השאר לאור האפשרות הטמונה בו להפרדה מגדרית, תנאי כשרות מגוונים וכן הלאה. אלא שהמבודדים לא הגיעו וההתקשרות עימו הופסקה תוך שבוע. בעירייה מסבירים כי הכישלון להסב את המוסד למלונית בידוד נבע בין היתר מדרישות רבניות למערך כשרות מורכב יותר והפרדה מגדרית מחמירה יותר.

כיצד ייתכן שהיתרונות שבגינו נבחר המוסד הפכו לכשלים? לא ברור. נראה שגם הסכום העצום שהועבר לעמותה – מעל לחצי מיליון שקלים – בסופו של דבר לא סייע בהתאמת המוסד לצרכי התושבים החייבים בבידוד.

ואיך הגענו לחצי מיליון שקלים? בחוזה סוכם כי יועבר לכל הפחות תקציב שיכסה 150 שוהים לתקופת מינימום של עשרה ימים. התקציב, לפי העירייה, הוא תחשיב של תקרת התשלום שאפשר החוזה – 340 שקל לאדם לאירוח (לרבות אש"ל מלא)מדוע שולמה התקרה אם הגיעו רק שלושה מבודדים?

תמיכה מהמדינה ותורמים מפנמה

מדו"חות "אור החיים" עולה כי מדובר בעמותה גדולה בעלת מחזור של כ-40 מיליון שקלים בשנה. כ-20 מיליון שקל מתוכן מקבלת העמותה מהמדינה. במקביל העמותה נהנית מתרומות בגובה מיליוני שקלים. 

בין התורמים בשנת 2018, נמצאים גם שני אזרחים תושבי פנמה שתרמו יחד כ-345 אלף שקל והעמותה ביקשה חיסיון על שמם. לעמותה יש גם תרומות מתאגידים ששמם לא מצויין.

בלשכתו של דרעי בחרו שלא להגיב.

ממשרד הפנים נמסר כי "מתקן 'אור החיים' בבני ברק היווה פיילוט להקמת מתקנים למבודדים על ידי הרשויות המקומיות. סמינר 'אור החיים' היווה פיתרון מהיר למצוקה האדירה שהייתה בבני ברק בזמנו, כאשר בשיא התפרצות מגיפת הקורונה המטרה המיידית הייתה הוצאת המבודדים והחולים מהקהילה כדי למנוע הדבקה, שהיתה אז המשימה הדחופה ביותר למנוע את העמקת המשבר בבני ברק.

"עיריית בני ברק התקשרה באופן ישיר עם סמינר 'אור החיים', והתאמת המתקן לכל דרישות משרד הבריאות לקליטת מבודדים, הייתה כרוכה בעלויות תקציביות משמעותיות".

כשביקשנו את פירוט ה"עלויות התקציביות המשמעותיות", ביקשו מאיתנו לפנות לעירית בני ברק.

עוד הסבירו, כי "על אף שהמתקן היה ערוך לקליטת מבודדים וכספים רבים הושקעו בהתאמתו ובהסברה לתושבי בני ברק להתפנות אליו, הביקוש למתקן היה נמוך והוא נסגר לאחר שבוע.

"לאחר הניסיון של המשרד עם מתקן אור החיים, המשרד הפיק את  הלקחים הדרושים ומצא שהפתרון המוצלח יותר הינו התקשרות ישירה של המשרד עם רשת אכסניות אשר יכולה לשמש מבודדים ללא תנאי בידוד הולמים. אין ספק כי הסקת המסקנות המיידית חסכה למדינה תקציב רב בטווח הרחוק".

ניסיונות לקבל תגובות מ"אור החיים" וממנהל הסמינר הרב משה מגנוז העלו חרס, חרף ניסיונות חוזרים ונשנים.

עיריית בני ברק הרחיבה בתגובתה. התגובה המלאה תופיע בשלמותה בסוף הכתבה, הנה הטענות הרלוונטיות: "הנהלת 'אור החיים' דרשה התחייבות לתקופת מינימום של 10 ימים ל-150 שוהים לכל הפחות, זאת בשל ההערכות הלוגיסטית הכוללת פתיחת מטבח והפעלת מטבח פסח וגיוס צוות תפעול. כאשר בתום תקופת ההתחייבות תשלם הרשות בהתאם למספר השוהים.

"למרבה הצער, עם הפעלת המתחם התעוררו קשיים משמעותיים שלא ניתן היה לצפות מראש. החל מדרישה רבנית להבטיח מערך הסעדה נפרד במנעד כשרויות רחב לכלל השוהים, דרישות קהילתיות שונות של גורמים רבניים על הפרדה מגדרית מפוקחת ברמות מחמירות, ועד לחוסר הבנה בסיסי של ציבור היעד שסבור היה כי מדובר ב'מתחם הדבקה' ההופך מבידוד מניעתי למרכז הידבקות, מה שגרם בפועל לבקשת שהייה מצומצמת של 3 חולים בלבד.

גם ניסיונות העירייה להגיע אל המבודדים ולעדכן על כלל שירותי הדת ומרכיבי הבטיחות שננקטו והוטמעו במקום, עלו בתוהו. פרטי חייבי הבידוד שהועברו אלינו על ידי משרד הבריאות הגיעו בחסר, כך שאלפי שוהים בבידוד מניעתי לא הופיעו ברשומות המשרד לאחר שלא עודכנו ככל הנראה על ידי חלק גדול באוכלוסייה מטעמים שונים.

לאחר כעשרה ימים של תפעול המתחם עם תפוסה של שלושה שוהים בלבד ולאחר ניסיונות רבים לשנות את תמונת המצב, מאמצים שכללו פרסום מכתבי רבני העיר, פרסום והסברה תקשורתית משמעותית, הובן כי המודל אינו מצליח למלא את ייעודו ואין כל טעם להשאיר את המתחם ללא שימוש הקרוב לייעודו וכי ראוי ונכון להפסיק את ההתקשרות באופן מיידי".

תגובת עיריית בני ברק במלואה

"כידוע לכל, תקופת הקורונה פגעה בעיר בני ברק באופן קשה ביותר. בתוך תקופה קצרה מצאה העיר את עצמה מתמודדת עם מכפלות של חולים בקצב יומיומי מסחרר, מצב חירום שכמותו לא חוותה עיר בישראל.

"בתוככי מצב החירום הזה, זיהו גורמי החירום העירוניים בשיתוף כלל הגורמים הרפואיים, כי ההדבקה במעגלים הקרובים ביותר קרי 'הדבקה משפחתית', היא גורם התחלואה המובהק המאפיין את עקומת התחלואה המטפסת, כאשר בהיעדר אפשרויות בידוד ביתי ישימות הופך כל מחויב בידוד לגורם סיכון ודאי לסביבתו הקרובה ביותר.

"במאות בירורים שערך חמ"ל החירום עם משפחות חייבי בידוד עלה הנושא שוב ושוב, כי הוראות הבידוד אינן מיושמות על ידם באופן מלא, בשל צפיפות המגורים ומספר הנפשות בדירה, מצב נתון שאינו מאפשר זהירות מינימלית.

"בשיחות חירום שקיים צוות החמ"ל העירוני עם משרד הפנים, עלה הצורך הדחוף בהפרדתם של חייבי בידוד מייתר תושבי העיר, כצעד חירום שיביא לעצירת קצב ההדבקה המטורף. ברור גם היה, כי מתחם זה חייב להיות בתוך העיר בכדי לא להיגרר למערך היסעים מסורבל ומורכב ובכדי לאפשר תחלופת שוהים יומיומית מהירה ורציפה.

"ואכן, משרד הפנים נענה לבקשתנו וביקש שנבחן מקומות ישימים באופן מיידי לבידוד קהילתי, כאשר המשרד ישפה את הרשות על הוצאה זו. 

"במאמץ מרוכז נעשתה עבודה משותפת בה בחנו עיריית בני ברק ומשרד הפנים מתחמים רבים שעלו וירדו, כאשר דרישות הסף הן מתחם פנימייתי מוכר ומאושר כחוק היכול לאכלס כ-200 שוהים בתנאי בידוד מלא, מרחב גדול המציע אפשרות הפרדה בין גברים ונשים בדרכי הכניסה ובמתחם עצמו, מטבח העומד בכללי התקינה הערוך באופן מיידי לאספקת תצרוכת הסעדה מלאה בתנאי הגיינה מחמירים לחייבי בידוד, מתחם המאפשר הכשרה ו/או השמשת מטבח חליפי לימי הפסח, והיות המתחם מבודד ושמור הרמטית לכניסת מבקרים.

"לאחר ניפוי החלופות, עלה כי מתחם סמינר 'אור החיים' – מהמוסדות הפנימייתיים הגדולים ביותר בעיר, הינו המתאים ביותר. המוסד הציג את מכלול האישורים ובבדיקה וסיור מקיף בקומפלקס המוסד, הוברר כי אכן המוסד כולל שטחי שירות רבים ויכולת קליטה רחבי בתנאי בידוד מלאים, מטבחים רחבי ידיים העונים לדרישות כשרות אפשריות, המתחם מציע מגוון אפשרות חלוקה והפרדה דתית במקרה של דרישות השוהים, ריחוק יחסי למבני מגורים והיות המתחם מגודר ושמור ללא צורך בעלויות אבטחה נוספות.

"בחירה עליה סמך את ידו גם צוות משרד הפנים בהתחשב בשיקולים שצויינו. ההבנה המקצועית שהציבו גורמי המקצוע הייתה, כי מדובר בתקופת התמודדות העלולה להיות ארוכת טווח בזהירות ובאחריות, סיכמה הרשות עם הנהלת המוסד על מתווה שהוסכם על משרד הפנים, לפיו תחכור הרשות את המתחם לתקופה קצובה עם אופצייה להארכה בהתאם לצורך.

"עלות השהייה לאדם כפי שדרש המוסד, נקבעה על תקרה של 340 שקלים לאדם לאירוח ואש"ל מלא. כאשר במהלך תקופת הפסח תוסיף העירייה סכום של 190 שקלים ליום לאדם, בגין עלויות מוצרי הפסח ודרישות כשרות מורכבות.

"הנהלת המוסד דרשה התחייבות לתקופת מינימום של 10 ימים ל-150 שוהים לכל הפחות, זאת בשל ההערכות הלוגיסטית הכוללת פתיחת מטבח והפעלת מטבח פסח וגיוס צוות תפעול. כאשר בתום תקופת ההתחייבות תשלם הרשות בהתאם למספר השוהים.

"התניית התשלום כללה את הפירוט אותה הציגה המפעילה בפנינו כהכרחיים להפעלת המתחם, בהם עלויות תפעול רבות ובכללן הפרדת חדרים במתחם, גידור בין המבנים, בידוד שטחי ציבור, הכשרת המתחם וניקויו באופן יסודי, פתיחת מטבח, הכשרת מטבח נוסף והקמתו מהמסד כ'מטבח פסח', הפעלת 'אחראי מתחם' וצוות תפעול.

"תקופת ההפעלה החלה ביום 31/3/2020 – ו' בניסן.

"למרבה הצער, עם הפעלת המתחם התעוררו קשיים משמעותיים שלא ניתן היה לצפות מראש. החל מדרישה רבנית להבטיח מערך הסעדה נפרד במנעד כשרויות רחב לכלל השוהים, דרישות קהילתיות שונות של גורמים רבניים על הפרדה מגדרית מפוקחת ברמות מחמירות, ועד לחוסר הבנה בסיסי של ציבור היעד שסבור היה כי מדובר ב'מתחם הדבקה' ההופך מבידוד מניעתי למרכז הידבקות, מה שגרם בפועל לבקשת שהייה מצומצמת של 3 חולים בלבד.

"גם ניסיונות העירייה להגיע אל המבודדים ולעדכן על כלל שירותי הדת ומרכיבי הבטיחות שננקטו והוטמעו במקום, עלו בתוהו. פרטי חייבי הבידוד שהועברו אלינו על ידי משרד הבריאות הגיעו בחסר, כך שאלפי שוהים בבידוד מניעתי לא הופיעו ברשומות המשרד לאחר שלא עודכנו ככל הנראה על ידי חלק גדול באוכלוסייה מטעמים שונים.

"לאחר כעשרה ימים של תפעול המתחם עם תפוסה של 3 שוהים בלבד ולאחר ניסיונות רבים לשנות את תמונת המצב, מאמצים שכללו פרסום מכתבי רבני העיר, פרסום והסברה תקשורתית משמעותית, הובן כי המודל אינו מצליח למלא את ייעודו ואין כל טעם להשאיר את המתחם ללא שימוש הקרוב לייעודו וכי ראוי ונכון להפסיק את ההתקשרות באופן מיידי.

"בשיח ברור בין הרשות להנהלת המוסד, הודיעה הרשות ביום 7/4/2020 על כוונתה להביא לסיום ההתקשרות עם המוסד באופן מיידי בתום 48 שעות כמופיע בחוזה ההתקשרות – ביום 9/4/2020. תמורת תשלום בטוחת ההתחייבות הראשונית של 10 ימי הפעלה שכללה כאמור תחשיב של 340 ₪ ל-150 שוהים, סה"כ 510,000 ₪ במדויק.

"עיריית בני ברק עומדת מאחורי החלטת החירום לפעול להפרדת חייבי הבידוד מיתר חלקי האוכלוסייה, פעולה חיונית נכונה שהקדימה אולי שעתה טרם קמפיין מודעות והסברה של מערכת הבריאות למודעות ציבורית לנושא. כך בעוד שפינוי חולים מאומתים למלוניות המיוחדות לוותה בהסברה נרחבת ובפעילות משותפת של המערכת הרפואית כולה, נותר תחום זה בראשיתו, כפיילוט הזקוק לשיפור. בתקווה כי בני ברק לא תזדקק לו בעתיד, בבריאות איתנה של תושביה יחד עם אזרחי ישראל כולה".

  •  יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי תומר אביטל

פניתם פעם אישית לח"כ? כך תעשו את זה נכון

הח"כים עובדים אצלנו הציבור – לכן אין סיבה שלא נבקש מהם עזרה במקרה הצורך. אבל כדי לקבל מענה אמיתי, צריך לדעת איך לפנות ולמי. מדריך מאת הנודניק הלאומי שי גליק, שאין לשכה שלא מכירה את השם שלו // טור אורח

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| שי גליק |

מאז שהייתי ילד, שיגעתי את המוח לחברי כנסת. הרבה שנים עשיתי את זה למען שחרור יהונתן פולארד. אך בשנים האחרונות אני פונה בהרבה נושאים, לחברי כנסת מכל המפלגות. אבל אם בילדותי הייתי שולח מכתבים לחברי כנסת בפקס ומקבל בדואר – היום הכל קורה בקליק אחד.

להתווכח הם יודעים – אבל עד כמה הם זמינים לפניות הציבור?

האם העובדה שאנחנו יכולים לשלוח הודעה בקלות, פירושה שאנחנו מקבלים תשובה באותה הקלות? האם אזרח מהשורה שאינו חבר מפלגה, אינו אושיית רשת או איל הון, יכול לפנות לחבר כנסת, לראש עיר, לשר, ואפילו לנשיא או לראש הממשלה – ולקבל מענה אמיתי?

ח"כ יקר – קיבלת מכתב מהמעסיק

נתחיל קודם בבשורה הטובה: כל אחד יכול לפנות לכל חבר וחברת כנסת. אנחנו מממנים אותם ולכן הם למעשה עובדים אצלנו. המיילים של כולם כתובים באתר הכנסת. מניסיון, אם תפנו לכולם חלק מהם בטוח יחזרו אליכם.

חשוב לשלוח מייל רשמי, מכובד ומסודר ולהתקשר אליהם בשעות העבודה. המייל חייב להיות אישי – בשום אופן לא דרך תוכנה ששולחת מייל תפוצה למאה ועשרים הח"כים. יש לפנות לכל אחד בשמו האישי ולהשאיר כמה שיותר פרטים אישיים שלכם לחזרה. 

חשוב לצרף מסמכים רלוונטיים, כמו עצומה חתומה על ידי קהילת תומכים. לעיתים קרובות העוזרים הפרלמנטריים מעבירים את המייל לטיפול גורם ממשלתי, וככל שיש מכתב מסודר מטעמכם זה יקל עליהם את העבודה. 

מספרים שהוא עוזר לאזרחים שנתקעו בלי אוטובוס בלילה. שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ'

מניסיוני האישי, כדאי לשלוח הודעה לנייד האישי של חבר הכנסת לאחר שליחת המכתב. ניתן בקלות להשיג מספרי ניידים של כל הח"כים – פנו אלי אם לא תצליחו. אם אתם לא מרגישים בנוח, תוכלו לשלוח שוב מייל, או לפנות דרך עמוד הפייסבוק, שבו לרוב הח"כים עונים באמצעות היועצים שלהם.

תהיו רציניים

מומלץ תמיד לחפש ח"כים שתחומי העיסוק שלהם נוגעים בנושא הספציפי של בקשתכם. תבדקו מבעוד מועד מי הח"כים החברתיים, או אלה שעוזרים לנכים, ח"כים שפועלים בנושאי חינוך, חקלאות וכדומה. תעשו בדיקת גוגל קצרה ותציינו במכתב את הערכתכם לפעילותם בנושאים שהם קידמו – זה אף פעם לא מזיק. למעשה, מומלץ אפילו להתחיל עם מחמאה ישירה שנוגעת לפעולה קודמת שלהם באותו תחום. זה יעלה משמעותית את הסיכוי שישיבו לך.

כמו כן, כדאי לבדוק מי יושב בראש הוועדה הרלוונטית בכנסת, כמו ועדת חינוך או מעמד האישה, ומי חברי הכנסת החברים בוועדה – ולשלוח להם מייל שונה, עם בקשה לדיון ולטיפול בסוגיה שמטרידה אותכם. 

עדיף תמיד לשלוח מכתב לח"כ שיושב או עומד בראש ועדה רלוונטית לנושא

בנושאים פוליטיים הח"כים תמיד יענו לכם. אם תפנו למפלגה ימנית בנושא התנחלות שצריכה כביש לדוגמה – תקבלו סיוע. אם תפנו בבקשה לעזרה במאבק בכיבוש למפלגת מרצ – כנ"ל. אלו פניות הציבור שיזכו לתהודה תקשורתית בקלות רבה וחברי הכנסת ישמחו להתגאות בהן.

המצטיינים שלי: הח"כים החרדים

דווקא בימים אלה, כשעשרות מגזרים נפגעו מהקורונה וחלקם נופלים לגמרי בין הכיסאות, חשוב להבין איזה מענה מקבל אזרח מן השורה בנושאים הקשורים לחיי היומיום. אז מי מהח"כים זמין יותר לפניות שלנו ומי פחות? בשנים האחרונות פניתי ושלחתי אנשים אחרים לפנות לחברי כנסת כדי לבדוק את זמינותם.

המסקנה הראשונה שלי היא שהח"כים מהמפלגות הדתיות והחרדיות עונים הכי הרבה ולכל הפניות. בנוסף, ככל שאתם חברי מפלגתם הסיכוי שיענו לכם קופץ פי מאה. לכן אני ממליץ אישית לכל אחד ואחת להתפקד למפלגה הקרובה לליבו וכך להגביר את השפעתו בכל נושא. 

המפלגות החרדיות לוקחות את הנושא ברצינות. ח"כ אורי מקלב, יהדות התורה

מהניסיון האישי שלי, ניכר שבמפלגות החרדיות כמו "יהדות התורה" לקחו את הטיפול בפניות הציבור צעד אחד קדימה. הם בנו מחלקה שלמה של המפלגה (בשכר!) שנקראת מחלקת פניות הציבור, והם עוזרים גם לחילונים. בנוסף, הח"כים וחברי המועצות העירוניות מגיעים לשכונות לשעות קבלת קהל. 

גם בש"ס קיימת מחלקה כזאת וישנו אף מוקד חיצוני שמקבל פניות ציבור ומנתב את המתקשר או המתקשרת לגורמים הרלוונטים במפלגת ש"ס שיכולים לעזור. יו"ר שס אף פרסם מודעה עם הטלפונים הניידים של כל הח"כים, השרים ועוזריהם וקרא לאזרחים לפנות אליהם. 

במפלגות האחרות לא קיים מוסד בהיקף כזה. בזמנו, ח"כ יאיר לפיד יו"ר מפלגת "יש עתיד", הודיע שיקים מחלקה לפניות ציבור ואף הודיע שימנה ח"כ על כל אזור בארץ. המערך אכן הוקם, אולם בשנה האחרונה עקב הבחירות הוא בוטל. יחד עם זאת, דוברו של ח"כ יאיר לפיד ציין בפניי שהח"כים ממשיכים לקבל פניות ציבור באופן אישי ולעזור לפונים. 

הכי מאכזב – אלעזר שטרן

גם כמה ח"כים ממפלגות אחרות ראויים לציון מיוחד. 

כשפניתי לח"כ אלון שוסטר (כחול לבן) בבקשת עזרה, הוא ענה לי מייד והציע את עזרתו. שוסטר מטפל בקביעות בפניות ציבור, בדומה לח"כ איציק שמולי (העבודה). ח"כ אתי עטייה (ליכוד) פרסמה בפייסבוק את הנייד האישי שלה ופנתה לכל מי שנפגע מהקורונה כלכלית לפנות אליה. גם קטי שיטרית (ליכוד) מניסיוני מטפלת בפניות הציבור שמגיעות אליה.

"לנבחרי הציבור אין זכות קיום בלעדי הקשר האישי שלהם עם בוחריהם". ח"כ שטרית (הליכוד)

ח"כ לשעבר יוסי יונה ממפלגת העבודה שנהג לנסוע לערים שונות ולפתוח שולחן לפניות ציבור. גם ח"כ מירב בן ארי מ"כולנו" פירסמה שניתן לבוא אליה ללשכה לפגישה בכל נושא. מי שידועה לדורות בטיפול שלה בפניות הציבור היא גם ח"כ שלי יחימוביץ' לשעבר ממפלגת העבודה, שהקימה במשרד שלה מחלקת מתנדבים ענפה לצורך הנושא.

ח"כ לשעבר רוברט טיבייב דרש לפרסם את מספר הנייד האישי שלו באתר הכנסת והודיע שיענה לכל פנייה וכך גם ח"כ עוזי דיין והשר בצלאל סמוטריץ'. השר סמוטריץ אף הודיע שכל אזרח שנתקל בבעיה מוזמן לפנות אליו בכל שעה. לפי הסיפורים, הוא עזר לאנשים ששלחו לו סמסים באחד עשרה בלילה להשיג אוטובוס. 

ח"כ אלעזר שטרן. לא ענה לכותב הטור אף פעם

חבר הכנסת מיקי זוהר עונה גם הוא להרבה פניות ציבור. אני הייתי פונה אליו באופן קבוע ותמיד נענה. יום אחד בחרתי להגיש נגדו תלונה לוועדת האתיקה של הכנסת. למחרת העוזרת שלו הודיעה לי שהדלת נסגרה. אולם ברגע שפניתי אליו אישית הוא התרעם על העוזרת שלו וציין שהוא עובד ציבור ועוזר לכל פנייה ואף נתן לי קדימות.

לעומת זאת יש ח"כים שפשוט לא עונים לאף פנייה, ביניהם למשל ח"כ אלעזר שטרן מ"יש עתיד", שאני אישית ועוד נכים רבים פנו אליו והוא מעולם לא השיב לאף פונה. באחת הפעמים ביקשנו שיפעל להנגשת מערת המכפלה, נושא בטיפול ועדת חוץ וביטחון שהוא חבר בה. אך למרבה האכזבה, גם בשלושת הדיונים שהתקיימו בנושא מטעם הוועדה הוא מעולם לא התייצב. כשפניתי לדוברת שלו בשאילתה מדוע הח"כ לא עונה לפניות – גם היא בחרה שלא לענות. (מלשכתו של שטרן לא נמסרה תגובה לטור זה).

"לנבחרי הציבור אין זכות קיום בלעדי הקשר האישי שלהם עם בוחריהם", אמרה לי ח"כ שטרית. לדבריה, "פניות הציבור חושפות לחברי הכנסת אתגרים שיש לטפלם ובאמצעות הכלים הפרלמנטריים אנחנו מנסים לעזור ולפתור". שטרית סיפרה שבשנה האחרונה פעלה למשל בעקבות פניות מאנשים עם מוגבלויות להנגשת מערת המכפלה

השבוע פירסם הפעיל החברתי עמית דרי, שלפני חודש ביקר בקונגרס בארצות הברית וגילה שכל אזרח אמריקאי יכול פשוט לדפוק בלשכות של חברי הקונגרס ולדבר איתם ישירות. בארץ זה עדיין לא המצב לצערנו. אבל אסור להתייאש – עדיין אפשר לפנות במיילים לחברי כנסת וחלקם יחזרו אליכם. תנסו את זה ותופתעו.

הכותב הוא פעיל חברתי ומנכ"ל ארגון "בצלמו", ארגון זכויות אדם ברוח יהודית הפועל למען זכויות אדם, שקיפות שלטונית וצדק לכולם.

מדד השאילתות של הכנסת ה-20

השאילתות, מהכלים היעילים לפיקוח על הממשלה, לא זוכות לסיקור תקשורתי נרחב. לאחר מאמץ ממושך הצלחנו להשיג את המידע מהכנסת – ועתה אנו מציגים בפניכם את "מדד השאילתות": מי המפלגה שעוסקת הכי הרבה בפיקוח על הממשלה? מי זנחה את תפקידה כמעט לחלוטין? ומי הם חברי הכנסת שלא הגישו אפילו שאילתא אחת בארבע שנים?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| נתון בראש, אסף נתיב |

עבודתם של חברי הכנסת מורכבת, קשה ובנויה מחלקים רבים: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור ועוד. אנחנו מאמינים בחשיבות כלל המדדים – ולכן מביאים לכם בשקוף ניתוחים מכל הזוויות.

בכתבה זו נסקור את פעילות חברי הכנסת והסיעות דרך השאילתות – אחד הכלים החזקים ביותר שעומדים לרשות חברי הכנסת בפיקוח על הממשלה – ולצערנו, בגלל שהנושא לא סקסי, גם אחד הנושאים הפחות מסוקרים בעבודת הח"כים. בזכות "מדד השאילתות", נוכל ללמוד מי מחברי הכנסת משקיע את זמנו למען הציבור בפיקוח על הממשלה  – ומי מזניח את התפקיד החשוב הזה.

אז מהי שאילתא? פנייה של חבר כנסת לשר עם שאלה בתחום משרדו. הטוויסט? השר מחויב לענות! הלוואי וכולנו היינו יכולים לשאול את השרים שאלות ישירות ואשכרה לקבל תשובה – אבל הזכות הנהדרת הזאת ניתנה רק לח"כים.

שלושה סוגים של שאילתות: רגילה, דחופה וישירה
  • רגילה: מוגשת בכתב והתשובה לה נמסרת בעל-פה, תוך 21 יום לכל היותר – במליאת הכנסת ע"י השר, סגנו או נציג ממשלה אחר. אם הח"כ השואל נעדר מהמליאה – השר לא מחויב לענות והח"כ הנעדר לא יוכל להגיש שאילתא נוספת באותו נושא באותו מושב. כל ח"כ רשאי להגיש עד 30 שאילתות רגילות במושב. מה קורה אם השר לא עונה לשאילתא רגילה שמופנית אליו? הח"כ השואל יכול לבקש מיו"ר הכנסת להמיר את הפנייה למעמד שאילתא דחופה – מה שמוביל אותנו לסוג הבא.
  • דחופה: מוגשת בעל-פה והשר צריך להשיב עליה בתוך יומיים בלבד! ישיבות הכנסת ביום רביעי נפתחות בתשובות לשאילתות דחופות. כל ח"כ רשאי להגיש עד 4 שאילתות דחופות במושב.
  • ישירה: מוגשת באופן אלקטרוני וגם המענה נמסר אלקטרונית, עד 21 יום מרגע ההגשה. כל ח"כ רשאי להגיש עד 80 שאילתות ישירות במושב.
  • לפרטים טכניים נוספים על השאילתות השונות, ניתן לבקר באתר הכנסת.

המפלגה המצטיינת

המפלגה המצטיינת (בניכוי שרים וסגני שרים) היא ש"ס – עם 165 שאילתות בממוצע לח"כ. זהו נתון מרשים במיוחד שכן ש"ס חברה בקואליציה – כלומר, היא עושה את עבודת הפיקוח גם "מבפנים". המפלגה הבאה בתור היא הרשימה המשותפת, עם ממוצע של 130 שאילתות לח"כ. פה ישנה הפתעה מסוימת, שכן חברי הרשימה המשותפת לא הצטיינו (בלשון המעטה) במדדים קודמים שנבדקו. בתחתית הטבלה נמצאות הליכוד וישראל ביתנו, עם כ-16 שאילתות בממוצע לח"כ.

ציון נכשל

ישנם חמישה חברי כנסת בלבד שכיהנו לאורך הכנסת ה-20 במלואה ולא הגישו אף לא שאילתא אחת: שני חברי אופוזיציה: ציפי לבני (המחנה הציוני) ויאיר לפיד (יש עתיד), ושלושה חברי קואליציה מהליכוד – אבי דיכטר, דוד אמסלם ובני בגין – מה שלא מנקה אותם מאחריות להגשת שאילתות (ראו הח"כים של ש"ס לעיל, לדוגמא).

כל הניתוחים

מתודולוגיה

ריכזנו את כלל הנתונים על מספר השאילתות וסוגן שהגישו כל חברי הכנסת. חשוב להדגיש: שרים וסגני שרים לא נכללו במדד, שכן הם-הם הממשלה אליה מגישים את השאילתות.

דגשים נוספים:

  • לגבי חברי כנסת שכיהנו חלק בתקופת הכהונה של הכנסת ה-20 (בדרך כלל בשל החוק הנורווגי), בדקנו את מספר השאילתות שהגישו בזמן היותם חברי כנסת בלבד – תוך השוואה לממוצע החודשי לח"כ.
  • אורלי לוי אבקסיס נכנסה לכנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו, אך פרשה מהמפלגה באוגוסט 2016 – אך המשיכה לכהן כח"כ. במדד הזה החשבנו אותה כסיעת יחיד לאורך כל הכנסת ה-20, והנתונים לגביה לא נכנסו תחת מפלגת ישראל ביתנו.
  • תאריכי השאילתות: בין ה-31/03/2015 ועד ה-26/12/2019 (מלוא כהונת הכנסת ה-20).
  • מוזמנים ומוזמנות לעיין בקובץ הנתונים הגולמיים.
  • גיליתם נקודה מעניינת שפספסו או טעות? ספרו לנו!

איפה המידע הזה היה עד היום?

אתר הכנסת מנגיש לציבור רק שניים מתוך שלושה סוגי שאילתות (ראו קופסה פה למטה) – ולכן היה זה בלתי אפשרי לבצע את הבדיקה הזו, עד היום.  בשביל לקבל את הנתונים נפגשנו עם נציגים מהנהלת הכנסת והגשנו שורה של בקשות חופש מידע – ובזכות כך הצלחנו להשלים את המידע החסר אודות השאילתות הישירות שהגיש כל ח"כ – ולבנות מדד שאילתות אמין.

השאילתות משמשות לדברים רבים – החל מקבלת מידע לצורך חקיקה, דרך בירור מקרים פרטניים ועד שאלות לצורך בקרת הנעשה במשרדי הממשלה השונים. לדוגמה, ניתן להגיש שאילתא מדוע קצבת הזקנה של פלוני לא הגיעה או לחילופין לשאול מהי פירוט תוכנית העבודה למיגון גדרות ההפרדה בכבישים לצמצום הפגיעה ברוכבי אופנוע.

בכנסת ה-20 הוגשו 6,643 הצעות חוק. שאילתות, לעומת זאת, הוגשו רק 6,021. זה מצב מטורף, שמעיד על כך שהכנסת לא משתמשת בכלי השאילתות מספיק. ישנם חוקים רבים שהועלו מבלי שהח"כ המגיש אפילו בירר אם מתקיימים כבר הליכי חקיקה מקבילים במשרד הממשלה הרלוונטי – שהיו כמובן מייתרים את ההצעה המקורית וחוסכים לכולם הרבה זמן.

*

"נתון בראש" הוא מיזם עצמאי המבקש לקדם עיתונות נתונים (דאטה ג'ורנליזם) בישראל.

איך הצליחו רבני הערים לקבל העלאה בשכרם?

רבני הערים נבחרים לתקופות לא-קצובות, ללא שום צורך להיבחר מחדש. גם אם רב עיר לא מתפקד כראוי – כמעט בלתי אפשרי להדיח אותו. האוצר התנגד להעלאת שכרם מבלי הקמת נוהל להדחת רבני ערים שלא מתפקדים כראוי. המשרד לענייני דת אכן פרסמו תזכיר חוק בנושא, אך בלחץ הרבנים הראשיים הסוגיה הזו נדחתה ונשכחה. את משכורתם של רבני ערים שלא מחויבים לציבור – כולנו משלמים

המשך קריאה…