פוסטים

"להעלות שם, לשים אותו בתקשורת ולתת לציבור לומר את דברו"

נציב שב"ס ומפכ"ל הממשלה לא רוצה למנות. אבל כשזה כן קורה עולה השאלה: כיצד בוחנים את טוהר המידות של מועמדים למשרות הבכירות ביותר? ● לפני ארבע שנים המליץ המבקר לתת לוועדת המינויים סמכות לבדוק, אך דבר לא נעשה ● הפארסות שראינו במינוי מפכ"לים, רמטכ"לים ונגידים צפויות לחזור על עצמן ● בינתיים, נתניהו מנסה ביד אחת לבטל את הוועדה, וביד השנייה עוקף אותה באמצעות מינוי של ממלאי-מקום נצחיים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"הוועדה אמרה מפורשות שאין לה כלים לבחון את טוהר המידות. היא הגישה הצעה לראש הממשלה אך מעולם לא קיבלה התייחסות", אמרה דגנית שי, מנהלת אגף לביקורת משרדי הממשלה במשרד מבקר המדינה במהלך דיון בוועדה לביקורת המדינה. "האם התפקיד הראשון במעלה של הוועדה אינו לבדוק את טוהר המידות?", שאל ח"כ עפר שלח, יו"ר הוועדה.

שלח צודק. "הוועדה" היא "הוועדה המייעצת למינוי בכירים", או כפי שנוהגים לכנות אותה בעיתונות – ועדת גולדברג. תפקידה: לייעץ לראש הממשלה במינוי שבעה מהתפקידים הבכירים ביותר בשירות המדינה: רמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש שב"כ, ראש המוסד, נציב שב"ס, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד. מטרתה, על פי דו"ח מבקר המדינה מ-2016, שהוצג במהלך ישיבה בחודש שעבר: "להבטיח את טוהר המידות של המינוי המוצע ולמנוע מינויים הנעשים מזיקות אישיות, עסקיות או פוליטיות לגורמים בממשלה". 

ח״כ עפר שלח (יש עתיד) מנהל דיון של הוועדה לביקורת המדינה. (צילום: יהונתן סמייה דוברות הכנסת)

יו"ר הוועדה הוא שופט בדימוס של בית המשפט העליון, וחבריה הם נציב שירות המדינה ונציג ציבור אחד או שניים. תקופת כהונתם של חברי הוועדה קצובה לשלוש שנים וניתן להאריכה בשלוש שנים נוספות. כיום חברים בוועדה השופט בדימוס אליעזר גולדברג (מונה לתפקיד ב-2018), נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ' ונציגי הציבור משה טרי ופרופ' טליה איינהורן (צייצנית סדרתית כנגד בג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה). 

שמה של הוועדה נקשר במה שנראה כפארסות חוזרות סביב מינויי בכירים כמעט בכל תפקיד אפשרי. זכורים במיוחד ניסיונות המינוי הכושלים של משה אדרי למפכ"ל, של יואב גלנט לרמטכ"ל ושל יעקב פרנקל לנגיד. אפילו המינוי של חברי הוועדה עצמם הצליח לעורר סערה לפני כמה שנים, עת נתניהו ניסה לצרף אליה מקורבים שלו, יעקב נגל ואיריס שטרק. עתירה של התנועה לטוהר המידות לבג"ץ הביאה להקפאת המינוי ואח"כ להסרת המועמדות. בקיצור – חגיגה. הדיון בוועדה לביקורת המדינה סיפק סיבה אפשרית לבלגן: הוועדה לבדיקת מועמדים לא באמת יכולה לבדוק מועמדים.

שהתקשורת תחקור

ועדת גולדברג אינה מחליטה על המינויים המגיעים לבדיקתה, אלא רק מספקת המלצה. השר עדיין יכול למנות את המועמד החביב עליו – למרות הביקורת. עם זאת למסקנות הוועדה משמעות במקרה של עתירות נגד המינוי, ובעיקר – היא יכולה לייתר אותן.

עוד בשקוף:

"לוועדת גולדברג יש חשיבות ליצירת חוצץ במינוי בכירים. עצם העובדה שמינויים אלו עוברים בקרה שנועדה להבטיח את טוהר המידות מונעת התערבות שיפוטית", הסבירה בדיון דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

"בניגוד לטענות שנשמעות כי הוועדה מכבידה על הממשלה, ועדת גולדברג הוקמה מתוקף החלטת ממשלה ומשקפת את הרצון הממשלתי להבטיח את איכות המינויים. אם לא היה מנגנון בדיקה של ועדת גולדברג, ולא הייתה ביקורת ציבורית הייתה הממשלה עשוייה למנות מישהו לא מתאים ולקבל את הביקורת לאחר מעשה״, הוסיפה זילבר. 

השופט בדימוס אליעזר גולדברג, יו"ר הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה. (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

אבל למרות שוועדת גולדברג היא הפיתרון שמצאה הממשלה לבדיקת טוהר המידות של מועמדים בכירים, לא נראה שמישהו מנסה לתת לוועדה כלים של ממש לבצע את עבודתה.

באחת ההזדמנויות בהן היה צריך לבחור נגיד לבנק ישראל "ומועמד אחר מועמד נפסל לאחר רעש ציבורי בתקשורת" נערכה ביקורת, סיפרה נציגת משרד המבקר בדיון. בסופה מסר מזכיר הוועדה דאז (שהיה גם המשנה למזכיר הממשלה) "מסמך שבשורה התחתונה שלו אמר שאין לוועדה כלים לבחון את המועמדים במישור טוהר המידות". "הכלי המשמעותי היחיד שיש לי", סיכם המזכיר, "הוא להעלות שם, לשים אותו בתקשורת ולתת לציבור לומר את דברו". מאז, נראה שכלום לא השתנה.

"התשובה שאנחנו קיבלנו ממשרד רה"מ היא שהצעת יו"ר הוועדה [להקניית סמכויות בדיקה] כוללת שינויים רבים ונבחנת עם הגורמים הרלוונטיים בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים", אמר יובל חיו ממשרד המבקר במהלך הדיון, "אלו שהקימו את הוועדה גילו עניין לטפל בבעיה. זה עדיין הכלי שמשמש את הממשלה". 

זילבר, מצד שני, אמרה כי משרד המשפטים לא מכיר את ההצעה לתיקונים. כלומר, ארבע שנים אחרי שהוצגה הבעיה – דבר לא נעשה כדי לפתור אותה. נכון לעכשיו, גם לא נראה שיעשה. למעשה, יש מי שמעוניין לבטל את הוועדה כליל.

הליכוד רוצה להעביר את סמכויות הוועדה לקואליציה

"כרגע אנחנו לא מכירים שום הצעה קונקרטית לשינוי המצב הקיים", אמרה זילבר, אך בדיון עלו שתי הצעות. אחת מהן של יו"ר הוועדה שלח, השנייה – של הח"כ היחיד הנוסף שטרח להגיע לדיון, שלמה קרעי מהליכוד. קרעי, מנאמניו הקרובים של ראש הממשלה נתניהו בכנסת הנוכחית, וגם שלח מציעים לבטל כליל את הוועדה. 

מציע מנגנון בקרה שנשלט על ידי המבוקרת. ח״כ שלמה קרעי (צילום: הגר כהן, ויקימדיה)

״אין לוועדה שום ערך מוסף", אמר קרעי בדיון, "למה לייצר ועדות על גבי ועדות. שהוועדה הרלוונטית בכנסת תפקח. הדברים האלו יכולים להתגלות גם בממשלה וגם כשהכנסת תפקח".

אלא שישנו הבדל בין ההצעות. בעוד שלח מעוניין להעביר את הבדיקה לכנסת, קרעי מציע מנגנון שנשלט בידי הקואליציה.

לפי הצעתו של שלח, הכנסת תקיים שימוע פומבי למועמד. לפי הצעתו של קרעי, במקום ועדת גולדברג תוקם ועדה שתורכב מיו"ר האופוזיציה ויושבי ראש של מספר ועדות (חוץ וביטחון, חוקה חוק ומשפט, כספים, פנים והגנת הסביבה וביקורת המדינה). בראש הוועדה יעמוד יו"ר הוועדה שהמינוי נוגע לתחומים המפוקחים על ידה. 

נבהיר: חוץ מיו"ר האופוזיציה ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה, שאר ראשי הוועדות ממונים על ידי הקואליציה.על פי הצעתו של קרעי הם יהוו גם את הרוב בוועדה וגם יכהנו לחילופין בראשה.

מאז פרש לא מונה מפכ״ל קבוע, ובמקומו יש ממלא מקום ״זמני״ שהמשך תפקידו תלוי בדרג המדיני. המפכ״ל לשעבר רוני אלשיך (צילום: דוברות המשפטרה, ויקימדיה)

במקום לעבור בוועדה הממשלה ממנה ממלאי מקום

גורלה של ועדת גולדברג הוא אחד משורת נושאים הנמצאים במחלוקת בין כחול לבן לליכוד, הנוגעים להליך המינוי של בכירים בשירות המדינה. לנתניהו עניין רב בזהותם של העומדים בראש מערכת האכיפה והחוק, בשל מעמדו הן כנאשם במספר פרשיות פליליות והן כנחקר פוטנציאלי באחרות, כגון פרשת מניות הפלדה והפערים שנמצאו בהצהרות ההון שלו על ידי המבקר הקודם. אך נכון לעכשיו, התנהלות מקבלי ההחלטות בפועל מייתרת דה-פקטו את הוועדה.

שניים משבעת בעלי התפקידים שמינויים אמור לעבור את הביקורת של ועדת גולדברג אינם מאויישים מזה זמן רב ותפוסים בידי ממלאי מקום: מאז פרש רוני אלשיך בדצמבר 2018 לא מונה מפכ"ל והשר לביטחון פנים הודיע לאחרונה שגם אין לו כוונה לעשות זאת בקרוב. מאז ינואר 2019 לא מונה גם נציב שב"ס. במקומם מובילים את שניים מהגופים המרכזיים במערך אכיפת החוק שלנו ממלאי מקום, זמניים, שהשר לבטחון הפנים מחליט שוב ושוב על הארכת המינוי הזמני שלהם ומותיר את עתידם מותנה ותלוי בידיו. 

המינוי הבא שצפוי לעלות על שולחן הוועדה הוא מחליף לראש השב"כ נדב ארגמן, שעתיד לסיים את תפקידו במאי 2021. מיד לאחר מכן, ביוני, צפוי להתחלף גם ראש המוסד. אם ההתנהלות הנוכחית תימשך, הרי שגם בתפקידים אלו נראה ממלאי מקום נצחיים, והפלפולים על אופי הליך הבדיקה יישארו מיותרים.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

המפלגות מנסות להגדיל את תקציב התעמולה לבחירות הקרובות

ח"כ שלמה קרעי מהליכוד חולל מהומה בוועדה בכנסת כשביקש להעלות את הנושא על סדר היום. מאיר כהן: "אתה טובל ושרץ בידך". בכחול לבן ובליכוד סיכמו על העלאה של תקציבי התעמולה בבחירות. כל זאת בשעה שהציבור בכלל מצפה שהתקציבים האלו יצומצמו 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

מערכת בחירות שלישית בפתח והפוליטיקאים רוצים כסף. לא לבתי החולים או לחינוך, אלא לעוד קמפיינים – כסף ציבורי. סמיכות הבחירות הקרובות לקודמות והתנהלות רשלנית ועכורה עם תקציבי עבר מציבות את חלקן בבעיה. 

לקחת עוד עשרות מיליוני שקלים מהציבור לאחר שנכשלו פעמיים בשנה להרכיב ממשלה, ובפתח שנה תקציבית קשה – הופכת את הסוגיה לרגישה במיוחד. לכן בימים האחרונים מעדיפים הפוליטיקאים לקדם את הנושא מתחת לרדאר הציבורי. למרות זאת, החליט היום ח"כ קרעי (ליכוד) לדבר על הסוגיה בוועדה המסדרת כשביקש להעלות את הנושא לסדר היום, וזאת מבלי לתאם זאת עם מפלגתו ועם יו"ר הוועדה, אבי ניסנקורן (כחול לבן). 

ח"כ שלמה קרעי – ירד לבינתיים מהנושא

המהלך זכה לביקורת והנושא, לפחות לבינתיים הושתק. לאחר הדיון החליט קרעי שהוא יורד מהנושא: "באופן אישי הבעתי את מחאתי על העניין מבלי להכיר את כורח המציאות לאשורו", אמר לנו.

למי שלא מכיר איך עובד מימון מפלגות

על קצה המזלג:

  1. מפלגות מכהנות בכנסת מקבלות מימון מהמדינה.
  2. הכסף ניתן באופן שוטף בזמן הכהונה וכן עבור קמפיין הבחירות.
  3. הסכום הנמסר לכל מפלגה מחושב על פי "יחידת מימון", ששוויה כ-1.4 מיליון שקל.
  4. מימון קמפיין בחירות: כל מפלגה מקבלת את ממוצע המנדטים שלה בין הכנסת הקודמת לבאה אחריה, ועוד אחד. לדוגמא, מרצ זכתה בכנסת ה-19 בשישה מנדטים ובכנסת ה-20 בחמישה. ולכן היא קיבלה 6.5 יחידות מימון בתחילת הכהונה האחרונה (ממוצע 5.5, ועוד 1), כלומר כ-9.1 מיליון שקל.  
  5. המימון השוטף: תשלום חודשי שוטף של 6% מיחידת מימון, לפי מספר המנדטים הנוכחי, ועוד אחד. אם נחזור לדוגמא של מרצ, המפלגה מקבלת מדי חודש כ-500 אלף שקל (5 ועוד 1, כפול 6% מיחידות מימון השווה ל-1.4 מיליון שקל).

"טובל ושרץ בידך"

אמש פרסמה טל שניידר בגלובס כי הליכוד וכחול לבן הגיעו להסכמה על העלאת הסכום אותו יקבלו בבחירות הקרובות. העלאה של יותר מ-36%, (כ-60 מיליון שקלים), בשעה שש"ס וישראל ביתנו מתנגדות להעלאה.

האם יש הגיון שהמפלגות יעשו בפעם השלישית (!) בשנה תעמולה בעלויות של מיליוני שקלים מהכיס של כולנו? 

הכסף הזה ייצא בחוסר שקיפות. ובמקום בו אין שקיפות, יש בזבוז.

ח"כ קרעי כאמור העלה את הנושא היום לדיון בוועדה המסדרת. יו"ר הוועדה אבי ניסנקורן סירב מאחר ולדבריו הנושא לא סוכם מראש עם מפלגתו: "לך דבר עם יריב לוין, איתו אנחנו מתאמים", אמר לו ניסנקורן. 

קרעי התעקש והעלה את הנושא בכל מקרה והלין שגם כחול לבן הסכימו לכך. מאיר כהן (כחול לבן) קם ממקומו ואמר לו: "תתבייש, אתם רוצים את הכסף… זה פופוליסטי. אסור לך לעשות את זה. אתה טובל ושרץ בידך". 

הנושא לא עלה, לפחות לא באופן מסודר לפרוטוקול וכנראה יידון בימים הבאים.

הנה קטע מהדיון שצילמנו:

גם המפלגות הקטנות בבעיה עמוקה 

נזכיר כי המפלגות מקבלות כ-180 מיליון שקלים לכל מערכת בחירות שכזו – כסף לא שקוף. ובגלל התנהלות רשלנית הן נכנסו לחובות וקיוו להחזיר את הכסף במהלך הקדנציה מהמימון השוטף. בניתוח שעשינו לפני קצת יותר מחודש מצאנו כי מפלגת כולנו (יפעת שאשא-ביטון), מרצ והעצמאות (יאיר גולן) נקלעו לבעיה חריפה. בין המפלגות שנמצאות בנקודת זינוק טובה נמצאות אלו שמתנגדות להעלאת התקציב: ש"ס וישראל ביתנו.

זה המגזר היחיד שברגע שנגמר לו הכסף – יכול פשוט להמציא עוד. אלא שאת החשבון משלמים כולנו.

פנינו לקרעי לאחר הדיון בבקשה לדעת אם יתנגד להצעה להעלות את כספי המימון – נראה שלא: "באופן כללי", מסר, "ככל שיש הסכמה כללית בין המפלגות הגדולות, לא אתנגד. אני מבין שקיים כורח מציאותי לקיים בחירות לפי המודל הקיים, ולכן ההכרח לא יגונה. אנחנו גם ככה נמצאים במצב שלא היה כמותו מעולם במדינה וההתמודדות לא פשוטה".

עוד הוסיף: "באופן אישי הבעתי את מחאתי על העניין מבלי להכיר את כורח המציאות לאשורו. לא רק לגבי הנושא הזה, אלא לגבי כל נושא שאיננו נחוץ והכרחי. יש נושאים חברתיים דחופים על סדר היום שאנחנו מנסים לפתור. אבל כאמור, לגופו של עניין, הבנתי שכן מדובר בנושא נחוץ והכרחי לקיום הבחירות, בחירות שלישיות בתוך שנה הגורמות למנגנוני המפלגות לקרוס תחת הנטל ולכן ההכרח לא יגונה. אני עדיין מקווה שנצליח להקים ממשלה ולא נדרש כלל לעניין".

פנינו גם לאחת המפלגות המתנגדות להעלאה, ישראל ביתנו, שמסרה: "ישראל ביתנו מתנגדת בתוקף להעלות את יחידת המימון של המפלגות. מדובר פשוט בעושק אזרחי ישראל, באחת מהתקופות הכי קשות מבחינה תקציבית. עוד צפויים קיצוצים וגירעון שיפגעו בציבור הרחב ולכן הדבר האחרון שראוי כרגע זה להכניס את היד לכיס של האזרחים לטובת מפלגות כאלה ואחרות".

אזמ"ע – איך זה משפיע עליכם?

כספי מימון מפלגות, שיוצאים לכולנו מהכיס, נשארים במחשכים ואין לנו מושג איך מבזבזים אותם. בנוסף מדובר בסכומי עתק. זה כסף שהיה יכול ללכת לבריאות, חינוך וביטחון – ייתכן ומושלך לפח. העלאה של 60 מיליון שקלים בתקציב תבוא על חשבון שירותים אחרים לאזרחים.

מעש"י – מה עושים (כדי) שיתוקן? 

לכל הפחות, ח"כים אכפתיים יכולים לדאוג שהכסף יהיה שקוף. כשיש שקיפות התנהלות הפוליטיקאים הופכת לאחראית וזהירה יותר, והם מתנהלים בחסכנות. הדגמנו בדיוק את זה בשתי כתבות שפרסמנו על תקציב קשר עם הציבור. 

המפלגות חייבות לפרסם דוח הוצאות כפי שמפרסם כל משרד ממשלתי. מעבר לכך, היו בחירות לפני שלושה חודשים, הפוליטיקאים קיבלו את כל הזמן התקשורתי שרצו – שיועילו וינהלו מערכת בחירות חסכנית. אנחנו בטוחים שכל ערוץ חדשות ישמח לארח פאנלים ועימותים בין הח"כים וראשי המפלגות לקראת מערכת בחירות נוספת – מה שיחסוך למפלגות כסף. נמשיך לכתוב ולעקוב אחר הנושא בימים הקרובים. בתקווה, מי יודע, שתמצא הבושה והנושא ירד מסדר היום. בינתיים אנו ממליצים – תצביעו בגוש שלכם למפלגה שתוציא הכי פחות מתקציבה. תעקבו – ונשתדל לעדכן בתחום הזה.