פוסטים

חשיפה: שכר ראשי הרשויות וסגניהם התנפח בצל הקורונה

בתחילת חודש מרץ, רגע לפני פרוץ משבר הקורונה, שכר ראשי הרשויות המקומיות וסגניהם קפץ באלפי שקלים. איך זה קרה? החלטה חפוזה שקיבלה ועדת הכספים של הכנסת לפני שנתיים ממשיכה לנפח את שכר הנבחרים ברשויות המקומיות עד היום. 

| מאיה קרול |

אפקט הפרפר: חשיפת "שקוף" מגלה כי בתחילת מרץ האחרון, שכר ראשי הרשויות המקומיות וסגניהם עלה באופן משמעותי ורטרואקטיבית. שכרו של ראש עיריית תל אביב, לדוגמה, קפץ ב-3,042 ש"ח ומגיע היום ל-47,265 ש"ח בחודש. מדוע שכרם עולה מהר כל כך? בגלל שרשרת של החלטות לא מקצועיות שקיבלו חברי הכנסת על השכר של עצמם, שמאפשרת זאת.

הכל מתחיל משכר הח"כים

הסיפור מתחיל באופן שבו נקבע שכר הח"כים. חישובו נקבע על פי השכר הממוצע במשק, ומשתנה בהתאם לתנודותיו. ב-2016 המליצה הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים כי שכרם יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן, ולא לשכר הממוצע במשק, מפני שהאחרון יגרום לעלייה מהירה יותר בשכרם. 

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני. טוען שלא ידע ששכר ראשי הרשויות צמוד לשכר הח"כים

על אף שהוועדה הציבורית דנה בסוגיה רגישה זו במשך חודשים רבים, ההחלטה נדחתה על ידי ועדת הכנסת. זאת, מפני שבכך שכר הח"כים היה מפסיק לזנק מדי שנה, גזירה שחברי הכנסת ניסו למנוע.

בחלוף שנתיים, העלייה המהירה בשכר הח"כים הובילה לעיוות: שכרם כמעט ועקף את שכר השרים. כדי לתקן את העיוות, הועלה גם שכר השרים. 

עוד בנושא שכר הח"כים והשרים:

ב-2018 התקבלה החלטה בוועדת הכספים של הכנסת להעלות את שכר השרים ב-5,000 ש"ח ולהצמידו החל מ- 2019 גם כן לשכר הממוצע ולא למדד המחירים לצרכן. ההצמדה של השרים הייתה רטרואקטיבית לחמש שנים.

למרבה הצער, ההחלטה התקבלה בחיפזון, תוך שעה אחת. זאת מבלי שלחברי הוועדה בכנסת ניתן חומר רקע או חוות דעת מקצועית בנושא. בדיעבד, התברר כי ההחלטה הרשלנית שקיבלו בוועדת הכספים בניסיון לשנות את שכר השרים – כמעט והובילה לתוספות שכר ופנסיה של עוד 1,203 איש הנגזרות משכר השרים. 

בהמשך, ועדת הכספים תיקנה את המחדל והבהירה שההעלאה ניתנה אך ורק עבור השרים והשרות. אמנם, כעת מתברר שהעלאת שכר השרים הובילה לעלייה בשכרם של 257 ראשי רשויות מקומיות ו-294 סגניהם, ששכרם נגזר משכר השרים.

חשוב לציין כי יו"ר ועדת הכספים הקודם ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שניהל את הדיון בנושא ב-2018, הודה בהמשך כי לא ידע ששכר ראשי הרשויות וסגניהם צמוד לשכר השרים. הוא אמר זאת בראיון ל"ממון" לפני כשנתיים, והוסיף כי גם אם היה מודע לעניין, החלטת הוועדה לא היתה מושפעת מכך.

"אני לא אחראי על ראשי הרשויות ועל השכר שלהם", ציין אז. "התפקיד שלי זה שכר השרים והשופטים. נציג האוצר היה צריך להגיד 'תדע שיש לזה השלכה לכל מיני דברים'. מנכ"ל משרד הפנים יכול לעשות דרגה אחרת. הוא לא חייב להצמיד את שכר ראשי הרשויות לשכר השרים, זה לא חוק".

האם גפני צודק? האחריות לאשר את ההעלאה אכן מוטלת על מנכ"ל משרד הפנים. אך נוהל הצמדת שכרם לשכר השרים נהוג ב-50 השנים האחרונות, ואילו ההחלטה על העלאת שכר השרים רטרואקטיבית הייתה נתונה בידיו כיו"ר ועדת הכספים.

שתי העלאות שכר בבת אחת

מאז ההחלטה בוועדת הכספים, שכר השרים מתעדכן בכל שנה בינואר באופן אוטומטי בהתאם לשכר הממוצע במשק. לעומת זאת, עדכון השכר של ראשי הרשויות וסגניהם אינו אוטומטי – אלא כרוך באישור מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, שלא אישר את ההעלאה עבור 2019. 

לדברי גורם במשרד הפנים, השר אריה דרעי הוא שמנע את ההעלאה בשכר ראשי הרשויות וסגניהם, כיוון שחשש שהעלאה כזו תצטייר כאתנן פוליטי עבור תמיכה בו בתקופת הבחירות. 

אריה דרעי, שר הפנים לשעבר. הקפיא את עליית השכר ב-2019 בגלל הבחירות

לכן, בתחילת חודש מרץ האחרון, רגע לפני פרוץ משבר הקורונה, החליט מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן לעדכן בדיעבד את שכר ראשי הרשויות וסגניהם. ההעלאה בשכר עבור 2019 ניתנה להם באופן רטרואקטיבי ועוד העלאה ניתנה להם עבור 2020, בהתאם לעליית השכר הממוצע במשק.

כך, גובה השכר של ארבעת ראשי הרשויות הגדולות למשל (ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע) קפץ מ-44,223 שקל בחודש ב-2018, ל-47,265 שקל. במילים אחרות: שכרם קפץ ב-3,042 שקל בחודש במכה. 

בנוסף על ההעלאה, כל אחד מראשי הרשויות וסגניהם קיבל במכה את התוספת הכוללת שהפסיד או הפסידה על היעדר ההעלאה ב-2019. סכום זה מסתכם בכמה אלפי עד עשרות אלפי שקלים לכל אחד או אחת.

משה לאון ראש עיריית ירושלים. מרוויח כעת 47,265 בחודש (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

נציין כי ראשי הרשויות וסגניהם יכולים לוותר על ההעלאה בשכרם אם ירצו בכך. יחד עם זאת חשוב לזכור כי בניגוד לחברי הכנסת, שלא עבדו בזמן הפגרה ועל כן הוויתור על העלאה הוא מתבקש, ראשי הערים וסגניהם עבדו כרגיל. 

זאת ועוד, האחראים לעליה זו הם חברי הכנסת, שקבעו לעצמם את השכר ואת ההצמדה הבעייתית לשכר הממוצע שגורמת לשכרם לטפס במהירות. ראשי הרשויות וסגניהם לעומת זאת, לא קובעים לעצמם את השכר.

מקרה בוחן: כמה עלתה הקפיצה בשכר ראשת העירייה לתושבי נתניה?

כדי להמחיש כמה מהר עולה שכר הנבחרים בימים אלה, ניקח לדוגמה את השינויים בשכר בעיריית נתניה. כשנבחרה ראשת העיר מרים פיירברג לראשות העיר ב-2018, עמד מספר התושבים על פחות מ-250 אלף. 

על כן משכורתה מהווה 97% משכר יסוד של שר. ב-2018 עמד שכרה על 42,896 ש"ח. בחישוב מהיר, מרים פיירברג עלתה לתושבי נתניה 514,752 ש"ח בשנה, לפני תוספות יוקר, פנסיה, ושאר עלויות נוספות.

בנתניה, המונה פחות מ-400 אלף תושבים, עד ארבעה סגני ראש עיר יכולים לקבל שכר ע"פ חוק. שכר סגן ראש עיר בנתניה נכון ל-2018 מהווה 77.6% משכר שר, ועמד על 34,317 ש"ח. ארבעת סגניה של פיירברג, עלו לתושבי נתניה 1,647,216 ש"ח.

נציין כי גובה השכר מתעדכן בהתאם לגודל האוכלוסיה רק לאחר הבחירות הבאות בעיר, כך שגם אם האוכלוסיה גדלה תוך כדי קדנציה – ראש העיר וסגניו לא ישודרגו לשכר גבוה יותר.

ב-2020 המשכורות עלו משמעותית עקב עליית השכר הממוצע ב-2019 וב-2020. לכן, ב-2020 משכורתה של פיירברג קפצה ל-45,847 ש"ח בחודש. בסך הכל משכורתה תעלה לתושבי נתניה (לפני תוספות) 550,164 ש"ח בשנה – 35 אלף שקל יותר משנתיים קודם לכן. 

שכרם של ארבעת סגניה של פיירברג התנפח גם הוא, וב-2020 הוא עומד על 36,678 ש"ח בחודש. לכן ב-2020 שכרם יעלה לתושבי העיר 1,760,544 ש"ח, 113 אלף ש"ח יותר מבשנתיים הקודמות. 

בסך הכל שני עדכוני השכר עלו לתושבי נתניה משלמי הארנונה עוד 150 אלף שקל בשנה. בשנה הבאה, אם לא יהיה שינוי בשכר השרים, שכר ראשי הערים וסגניהם ימשיך לטפס מעלה מעלה – ואנחנו נמשיך לשלם.

שכר הנבחרים ברשויות המקומיות לא היה צריך לעלות 

ניתן להניח שחברי הכנסת שדחו את המלצת הוועדה הציבורית לפני חמש שנים, כלל לא תיארו לעצמם מה יהיו ההשלכות של החלטתם בעתיד על שאר המשק. אם חברי הכנסת היו מקשיבים להמלצת הוועדה הציבורית, שכר הנבחרים ברשויות המקומיות לא היה עולה בקצב מסחרר כפי שהוא עולה היום כשהוא צמוד לשכר הממוצע במשק. 

פרופ' חיים לוי, יו"ר הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים, מתח בעבר ביקורת חריפה על העלאת שכר השרים. לטענתו, אילו הח"כים היו מיישמים את המלצת הוועדה שלא להצמיד את שכר חברי הכנסת לשכר הממוצע – כלל לא היה צורך בהעלאת שכר השרים. 

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): העלאת שכרם 257 ראשי רשויות מקומיות ו-294 סגניהם, משולמת מכספי הארנונה שכולנו משלמים כל חודש. התוספת מגיעה בעקבות תהליך עקום בקבלת החלטת הח"כים להצמיד את שכרם למדד, שבעקבותיה קפצו שכרם של השרים ושל ראשי הרשויות בהתאמה. 

במקום לתקן את המנגנון ולקבוע החלטות בהתאם להמלצת הוועדה הציבורית, חברי הכנסת בוחרים לא פעם לקבוע החלטות שמיטיבות עמם ופוגעות בנו. 

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן?): להפוך את הוועדה המקצועית לתחום שכר הח"כים וההטבות שהם זכאים להן – לוועדה קובעת במקום מייעצת. המילה האחרונה לא יכולה להיות של הח"כים, אחרת נוצר מצב שבו החתול שומר על השמנת.

בפועל, חברי הכנסת התעלמו באופן שיטתי מהמלצות ועדה זו, מה שהוביל בסופו של דבר לצורך בהעלאת שכר השרים. לאחרונה חשפנו כי הוועדה פוזרה במהלך 2019 ללא ידיעת חבריה וללא ידוע הציבור.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

בלעדי: הוועדה שמפקחת על שכר הח"כים נעלמה – הכנסת לא מינתה אחת חדשה

חשיפה: בזמן ששכר הח"כים ממשיך לעלות, מסתבר שהוועדה הציבורית שדנה בהטבות לחברי הכנסת פוזרה בינואר 2019, הרחק מעיני הציבור. מאז לא מונתה חדשה. אפילו היו"ר שלה פרופ' חיים לוי לא ידע שהוועדה שעמד בראשה התאיידה: "לא עדכנו אותנו, למי יש זמן היום למכתבי נימוסין"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

מתחת לרדאר וללא ידיעת היו"ר – נעלמה הוועדה הציבורית העוסקת בעניין העלאה או קיצוץ בשכר הח"כים ותנאיהם. זוהי התחנה המקצועית היחידה שבוחנת את הנושא באופן ענייני ומגישה המלצות שקופות לציבור. הודות לקיומה, לציבור ולתקשורת יש יכולת למתוח ביקורת ולשפוט את החלטות הח"כים בעניין שכרם. כעת מסתבר שהכנסת לא חידשה את קיום הוועדה כבר שנה וחצי – בניגוד לחוק.

השכר עולה ועולה

שכר הח"כים עלה בינואר השנה ב- 1,255 שקל. כך רצו הח"כים, והם דאגו שזה יקרה גם בניגוד לעמדה של הוועדה הציבורית שהייתה אמורה לקבוע את שכרם. הם הצליחו לעקוף אותה, כיוון שבסמכותה רק להמליץ בסוגיות אלו, מהלך שאנו ב"שקוף" מבקשים לשנות. הח"כים התעלמו מהמלצותיה פעם אחר פעם אף שתפקידה היה בדיוק זה: להרחיק את החתולים מהשמנת.

עכשיו אנחנו מגלים שלאחר שתמה כהונתה של הוועדה בכנסת, לא טרחו למנות ועדה חדשה. עדכנו בנושא את יו"ר הוועדה, פרופ' חיים לוי, שהופתע לגלות את הבשורה. "לא קיבלנו שום הודעה שכהונתנו פגה", הוא הודה בפנינו. "כנראה שזה אוטומטי. אבל למי יש זמן היום למכתבי נימוסין".

אף אחד לא סיפר לו שהוציאו את הוועדה לחופשה. פרופ' חיים לוי יו"ר הוועדה לפיקוח על שכר הח"כים

הכוח בידי הח"כים 

הוועדה ציבורית הוקמה בשנת 2002. היא עוסקת בשכר חברי הכנסת, בהטבות ובתנאים שהם מקבלים, כמו למשל כמו מספר העוזרים הפרלמנטריים שהכנסת מממנת לכל ח"כ וח"כית. הוועדה ממונה על ידי הכנסת, ולכאורה אינה תלויה בה מאותו הרגע. 

כוועדה ציבורית חיצונית, הציפיה הייתה שהיא זו שתכריע בהחלטה על הנושאים הללו – אך לא כך הדבר. אם ועדת הכנסת לא מרוצה מהחלטה שהתקבלה על ידי הוועדה, היא מגישה ערעור, עליו צריכה הוועדה הציבורית לענות תוך 15 יום. אם הוועדה הציבורית דוחה את הערעור, ההחלטה חוזרת לוועדת הכנסת (לח"כים עצמם) שיכולים להחליט מה שירצו. 

כלומר, אם הוועדה הציבורית מתעכבת במענה, פירוש הדבר שהערעור של הח"כים מתקבל. כך יוצא שבפועל, הח"כים עצמם הם אלה שמחליטים על ענייני השכר שלהם ועל תנאים נוספים שהם מקבלים. 

יחד עם זאת יש חשיבות רבה לקיומה של הוועדה. במקום מסלול מהיר לכל גחמות חברי הכנסת, הוועדה הציבורית דנה בכל בקשה כזו בכובד ראש ונותנת את המלצותיה. גם במידה והח"כים לא מקבלים אותן, החלטתם נתונה, לכל הפחות, לביקורת ציבורית

לציבור אין משאבים וכלים לביצוע בחינה מדוקדקת של כל בקשה – עמו נסיעות בנתיב המהיר, העסקת יועץ פרלמנטרי נוסף או העלאת שכר. כיוון שזהו תפקידה של הוועדה, כשהח"כים פועלים נגד המלצותיה אנחנו יודעים שמשהו פה מריח רע וחושפים זאת. אך כעת, כיוון שאיש לא טרח לחדש אותה, הוועדה פשוט התאיידה.

ועדת הכנסת. שם בסוף מתקבלות ההחלטות על שינוי בשכר ובהטבות (צילום: אוליבר פיטורסי, פלאש 90)

בניסיון למנוע תחרות פופוליסטית: כך גילנו שהוועדה פוזרה

בימים אלו עולים קולות רבים שקוראים לקיצוץ בשכר הח"כים, לאור המשבר הכלכלי והבריאותי. ואכן, במכתב בן עמוד אחד לחשבות הכנסת, החלו כמה ח"כים להודיע שהם יוותרו על השכר או על חלקו. האם נכון שהח"כים יקצצו בשכרם בתקופה זו? יכול להיות. לשמחתנו יש ועדה שיכולה לפרסם חוות דעת מושכלת. לפחות כך חשבנו.

כדי למנוע תחרות פופוליזם שבה מי שמוותר על סכום גדול הוא זה שמנצח, תחרות שלא לוקחת בחשבון פערי מעמדות בין הח"כים, פנינו לממלאת המקום של היועץ המשפטי של הכנסת, שגית אפיק. ביקשנו ממנה לכנס את הוועדה הציבורית כדי לקבל חוות דעת בלתי תלויה על קיצוץ בשכר הח"כים בתקופה זו. 

חודש עבר ומכתב התשובה נחת בתיבת המייל שלנו. אין ועדה ציבורית, נכתב שם. "כהונתה של הוועדה הציבורית פקעה בראשית ינואר 2019 ומאז לא נבחרה ועדה חדשה. לאחר שתבחר ועדה חדשה תוכל לפנות אליה ישירות". פנינו שוב ליו"ר הוועדה פרופ' חיים לוי שמסר לנו, כאמור, שאף אחד לא טרח להודיע לו על ביטולה – במשך שנה וחמישה חודשים.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): הכנסת היא לא העסק הפרטי של הח"כים. מדובר בכסף שיוצא מהכיס שלך. לכן ראוי שוועדה ציבורית עצמאית תוכל להחליט לגבי תנאי הח"כים בעצמה ולאחר בחינה מדוקדקת של כל בקשה. המצב הנוכחי פוגע בכבוד הכנסת ובאמון הציבור במנהיגים שלנו.

מעש"י (מה לעשות כדי לתקן?): חייבים לטפל במנגנון עצמו: להפריד את החתולים מהשמנת ולסתום את הפרצות בהן מתחבאת עוד שמנת. נפעל להקים את הוועדה מחדש. כמו כן, בימים אלו אנו פועלים לשנות את החוק ולהפוך את החלטות הוועדה הציבורית להחלטות סופיות ובכך להוציא מהח"כים את ההחלטות הנוגעות אליהם.

פרוייקט יום העצמאות: איך שכנעתי ח"כים לוותר על התוספת לשכרם

בזכותכם אנחנו יכולים לרוץ למרחקים ארוכים ולתקן את המציאות, צעד אחר צעד. אז לכבוד יום העצמאות החלטנו לספר לכם איך הצלחנו לתקן חוקים, לסתום פרצות ולהגביר את השקיפות. והפעם: יעל מספרת איך התחיל ונגמר הסיפור שלה עם ח"כ מתן כהנא

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

הסיפור שהפך לאובססיה אישית עבורי הוא המאבק בעליית שכר חברות וחברי הכנסת. במשך שנה, הח"כים בקושי עבדו בכנסת, שבקושי פעלה בגלל כל סבבי הבחירות. עוד בנובמבר דרשנו מנבחרי הציבור שלנו לוותר על התוספת הצפויה לשכרם, ויתור שדורש צעד פשוט: חתימה על טופס אחד בחשבות הכנסת. לא צריך חוק, רק חתימה.

בכל מקום שבו פגשתי חברי כנסת, ניסיתי לשכנע אותם לוותר על ההעלאה. כששאלתי את ח"כ עמיר פרץ (העבודה) על כך באירוע "שבתרבות", הוא הסכים מיד ושלח לנו טופס חתום תוך כמה ימים. את ח"כ קטי שטרית (הליכוד), פגשנו הכתבת מאיה קרול ואני באירוע הלאומיאדה שנערך בפברואר, וגם היא הסכימה לבקשתנו וחתמה על הטופס לפני כשבוע. 

אבל סיפור השכנוע המפרך מכולם, שלאחרונה סגר מעגל סוף סוף, נוגע לח"כ מתן כהנא מסיעת ימינה.

לייקים על הצהרות ללא כיסוי

כהנא הרבה להתבטא נגד ועדי עובדים חזקים ונגד שכר גבוה במגזר הציבורי – ברשתות החברתיות, בכנסת ובפאנלים לקראת הבחירות, מאז נבחר לכנסת בספטמבר 2019. דברים שאמר על ועדי העובדים, כמו "אסור שהשכר יקבע על פי גודל הפטיש", או ביקורת שהעביר על עלייה בשכר חברי אחד הוועדים, הראו כי לכאורה יהיה הראשון לקפוץ על ההזדמנות לוותר על חלק משכרו (חלק שלא ראוי, לדעתנו, שהח"כים יקבלו אחרי שכמעט ולא עבדו עבור הציבור במשך שנה שלמה).

בכל פעם שהתבטא בנושא בטוויטר, שאלתי אם יסכים לוותר על התוספת. שיגע אותי שהוא מרוויח לייקים ואהבה מהציבור על בסיס הצהרות תיאורטיות לקיצוץ בשכר – כשלא הסכים אפילו לקצץ במעט משכרו במציאות. אז כתבתי לו שוב, ושוב, ושוב (דמיינתי אותו קורא את התגובה ה-8,000 וחושב: "שתעזוב אותי כבר"). בהתחלה התעלם, אחר כך התחיל לענות, אך גם לאחר התכתבויות חוזרות ונשנות בטוויטר – כהנא לא חתם על הטופס.

מה זה פאנל בחירות בלי שאלות מהקהל?

השנה האחרונה הייתה סיוט פוליטי לכולנו, אבל משהו אחד טוב היה בה: פאנלים וחוגי בית לקראת הבחירות. אני מאוד אוהבת ללכת לכאלה – בעיקר כי הם מאפשרים לדבר עם הח"כים בגובה העיניים ולשאול שאלות – ולאורך השנה השתדלתי להגיע לכמה שיותר אירועי בחירות ליד הבית שלי בירושלים. 

יום אחד, לקראת הבחירות השלישיות, ראיתי שח"כ כהנא מתכוון להגיע לפאנל באוניברסיטה העברית. סוף סוף ניפגש במציאות ונדבר על שקיפות ועל תוספת השכר.

לאורך כל הפאנל חיכיתי לחלק של השאלות מהקהל. המנחה אמרה שעוד רגע הוא יגיע – ואז הודיע כהנא כי הוא חייב ללכת. יש לו התחייבויות אחרות. הוא לא ידע כמובן שאני מחכה למפגש שלנו כבר שבועות. אז השתמשתי בחוק מספר 1 לפאנלים עם פוליטיקאים: לא נתנו לך לשאול? תשאלי בכל זאת (זה נשמע קצת לא מנומס. נכון. אבל הרבה יותר לא מנומס לייצג את הציבור בכנסת, לקבל מהציבור משכורת, ולא לענות לציבור על שאלות).

כהנא עמד והקשיב לשאלה שלי עד סופה אבל גם הפעם בחר להתחמק מלתת תשובה.

אם כולם יוותרו – נחסוך 2 מיליון שקל

לאור משבר הקורונה, המשיך כהנא להציע קיצוצים במשכורות של עובדי המגזר הציבורי, אבל במקביל דבק בסירובו לוותר על החלק בשכרו שיש בידיו לחסוך לציבור. כמעט מיואשת, המשכתי להציק. יש שיגידו – אלה רק 1,255 שקלים בחודש. עזבי. 

אבל זה מעבר לכך: אם כל הח"כים יוותרו על התוספת, יחסכו לציבור כ-2 מיליון ש"ח – כסף שיכול להגיע לעצמאים, לבתי החולים, לקשישים, או לכל צורך חשוב אחר של הציבור הרחב. יותר מזה, הוויתור על ההעלאה הוא צעד בדרך לשינוי המנגנון כולו (אנחנו נקדם עם המוותרים על התוספת שינוי חקיקה נרחב בנושא הטבות הח"כים). 

ח"כ קתי שטרית (הליכוד) מוותרת על התוספת. טוב שתפסנו אותה לשיחה בלאומיאדה

ומעל הכל: זה הדבר הנכון לעשות. לא הגיוני שנבחרי הציבור יקנו את אהבתנו עם הצהרות גדולות, ובינתיים יעלו לעצמם שכר (אגב תוך התעלמות מוועדה ציבורית שהם מינו וטענה שעליהם בכלל לקצץ אותו).

לבסוף, לאחר אינספור בקשות – הודיע כהנא בשבוע שעבר כי ויתר על תוספת השכר. הטרחנות השתלמה.

כיף לדעת שלכל אחת יש אפשרות להשפיע על החלטות – גם אם קטנות – של נבחרי הציבור. הם יודעים שזה הדבר הנכון לעשות. רק צריך לבקש מספיק פעמים.

כהנא ממש לא היחיד. הצלחנו כבר להגיע כמעט לרבע מהכנסת. 22 ח"כים ויתרו עד כה על התוספת וחסכו לנו יחד יותר מ-300 אלף ש"ח.

איך לחסוך כספי ציבור גם, או לקדם כל נושא אחר? זה אפשרי:

  1. לחצו על הח"כים ברשתות החברתיות – המשכורת והכוח שלהם מגיעים מהציבור. זכותנו לדרוש מהם שיעבדו עבורנו
  2. נפגשתם ברחוב או בחוג בית? זמן מצוין לשאול! זכרו – חוגי בית לא נועדו להיות פרסומת לנבחרים
  3. הצטרפו לסיירת השקיפות ושנו את המציאות מהבית

גם אתם יכולים

אנשים מתלוננים שהמצב הולך ונהיה גרוע יותר. שהשלטון זוועה. שרע להם לחיות פה. אבל למרות המציאות העקומה, הרבה משתנה פה כל הזמן, כל עוד לא מוותרים.

לא רק זאת. יש לנו, הציבור הרחב, יותר כוח מאי-פעם.

רוצים להיכנס בח"כים גרועים? הצטרפו לסיירת השקיפות שלנו. להעיף ח"כים גרועים? התפקדו למפלגה או תתנדבו בה. חפצים שהתקשורת תבצע תחקיר מסוים? הצטרפו לשקוף – גוף תקשורת ששייך לציבור. רוצים לבקר את התקשורת או אותנו? כתבו טור בעין השביעית. מעוניינים שהכנסת תקדם מהלך מסוים? בואו ללובי 99.

חושבים שאף אחד מהגופים האלה לא יעילים? תקימו אחד משלכם! תעשו שיירים, תתרמו, תתנדבו, הזמינו את אחד מאלו לחוג בית, לסדנת קריאה ביקורתית או אקטיביזם לעצלנים (אנחנו מעבירים כאלו). להילחם להנגשת מידע? הגישו בקשת חופש מידע, סייעו לתנועה לחופש המידע, או לסדנא לידע ציבורי. משתוקקים להשפיע על מבנה הכנסת? בואו למשמר החברתי.

רוצים למגר עוולה שלטונית? התנועה לאיכות השלטון והתנועה לטוהר המידות ישמחו לשירותכם. רוצים להגביר את התחרותיות של הבנקים? התחברו למדיה של צדק פיננסי. לתמוך במאבקים חברתיים? בואו לאנו. לקדם שיתופי פעולה בנושאי שקיפות? התחברו לקואליציית השקיפות.

כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להוביל לשינוי. זה דורש התמדה, נחישות וחפירה, אבל בסוף, במוקדם או במאוחר, אם הצדק איתך: מצליחים.

אנחנו יודעים שגם לכם יש המון סיפורים כאלה, ורוצים לפרסם מאגר הצלחות. יש לך סיפור טוב? כתבו לנו.

ח"כים מציעים לקצץ ב-25% משכרם – אך מסרבים לוותר על תוספת שכר של 1,255 שקל. למה שנאמין?

בעקבות משבר הקורונה, הציעו ח"כים ממגוון סיעות לקצץ במשכורות ובפנסיות של עובדים במגזר הציבורי – אפילו בשל עצמם. אז למה רובם עדיין מסרבים לוותר על התוספת של 1,255 ש"ח שקיבלו לשכר? #טרחנות_לשבת

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

במכתב ששיגרה השבוע ח"כ שרן השכל (הליכוד) לוועדת הכספים של הכנסת, היא דרשה לקדם דיון דחוף בנושא קיצוץ בשכר ובפנסיות של עובדות ועובדי המגזר הציבורי – לאור המשבר הכלכלי ומגפת הקורונה. במכתב הציעה לקדם קיצוץ של 25% בשכר כל העובדים ששכרם גבוה פי שלושה מהשכר החציוני במשק – כלומר גבוה מכ-24 אלף ש"ח – מלבד חריגים, כמו צוות רפואי. על המכתב חתומים אף הח"כים אורית פרקש הכהן (כחול לבן), מתן כהנא (ימינה) ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו).

הצעה זו מצטרפת להצעות קודמות שהציע ח"כ כהנא (בתמיכת השר בנט) ואחרים.
אלא מה? על מנת לקדם את היוזמה יש צורך בדיונים בוועדות, בחקיקה ובהסכמה רחבה בכנסת. וזה, למרבה הצער, עדיין לא קורה. הסיבה? הנושא לא על סדר יומם של רה"מ בנימין נתניהו ושל יו"ר הכנסת בני גנץ.

אגב – כשהח"כים רצו להעלות את שכר השרים ב-5,000 שקל, הם עשו זאת בפחות משעה! אם זה עד כדי כך דחוף וחשוב, מה לוקח כל כך הרבה זמן הפעם?

פתרון ביניים – בידיהם 

אם הח"כים כבר רוצים לעשות מחווה כלפי הציבור שלא יודע איך לסגור את החודש המטורלל הזה, עומדת לפניהם אפשרות קלה בהרבה. באפשרות הח"כים לוותר על חלק משכרם עוד היום, בהחלטה אישית ובחתימה על טופס אחד. אלא שרוב המציעים את הקיצוץ הרוחבי לא הסכימו לעשות זאת בעצמם.

נסביר את זה בפעם המיליון אחרי שכבר הסברנו זאת לכל אחד מהם: בינואר קיבלו חברות וחברי הכנסת תוספת של 1,255 ש"ח לשכר – זאת לאחר שנה של אפס עבודה.

על התוספת הזאת – שהובילה לעליית שכר הח"כים למעל ל-45 אלף ש"ח – ניתן לוותר על פי חוק בעזרת חתימה על טופס בחשבות הכנסת. נצפה שאותם ח"כים שהציעו לקצץ ב-25% משכר שלל בכירים – כולל הח"כים עצמם – יתחילו קודם בקיצוץ הקטן והראוי הזה. אבל הח"כים שרן השכל, אורית פרקש הכהן ומתן כהנא לא הסכימו לעשות זאת, אף שביקשנו מכלל הסיעות לוותר על התוספת (שוב ושוב). 

למי כן מגיע פרגון?

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שחתומה גם היא על המכתב, כבר הסכימה יחד עם כל סיעת ישראל ביתנו לוותר על תוספת השכר עוד בינואר. ישראל ביתנו היא הסיעה היחידה שכל חבריה ויתרו על ההעלאה בשכר: אלי אבידר, יבגני סובה, אביגדור ליברמן, חמד עמאר, עודד פורר, אלכס קושניר ויוליה מלינובסקי. בלי קונצים – הם חתמו על הוויתור. 

בנוסף הסכימו לוותר על התוספת גם חברי הכנסת עמיר פרץ (העבודה-מרצ), יזהר שי (כחול לבן) וכן חברי הכנסת מהליכוד אופיר כץ וגדעון סער (שהציע הצעה דומה לקיצוץ שכר ופנסיות מוקדם יותר השבוע) מהליכוד. יחד הם כבר חסכו לכולנו כ-150 אלף ש"ח.

מלינובסקי וליברמן

האם על הח"כים לתרום במקום לעמותות?

רוב הח"כים מסרבים לבצע את המחווה הזו. מה קורה בכחול לבן? כמה ח"כים שם תורמים מדי פעם לעמותות, אבל כמעט כולם מסרבים לחתום על הטופס. התגובות שקיבלנו הזויות: כמה טענו שמשום שהטופס מחייב ויתור על התוספת לכל השנה, הם מעדיפים לתרום מדי חודש, וכך, במידה והמצב יחזור לנורמה, הם יוכלו להפסיק לתרום. 

השתגעם? יש מיליון מובטלים, ואתם מסרבים לרדת לשכר של 44 אלף ש"ח שיוצא מהכיס של כולנו?!

כמו כן, מה זה צריך להיות תרומה לעמותה? אתם 120 האנשים ששולטים בתקציב המדינה. עליכם להפריש את הכסף חזרה לתקציב הכללי. 'לא נעים' לכם מאיך שהתקציב מחולק? בניגוד אלינו – אתם יכולים לשנות את זה!

ובאשר לח"כים שקוראים לקיצוץ – ח"כ השכל, פרקש הכהן וכהנא: אם אתם רציניים לגבי קיצוץ במשכורות של עובדים רבים, כולל זו שלכם – למה שלא תתחילו בוויתור על ההעלאה הלא מוצדקת שקיבלתם, וגם תראו דוגמא אישית?

לכו מחר בבוקר לחשבות הכנסת וחתמו על הטופס שמוריד 1,255 ש"ח משכרכם עד סוף השנה.

זה יקח חמש דקות – ואם כל 120 הח"כים יעשו זאת, יחסוך ביום אחד 2 מיליון ש"ח לציבור – כסף שיכול ללכת לבתי החולים, לעצמאים או לכל מטרה אחרת שתעזור לציבור הרחב, ולא רק לכם.

אם לא תעשו זאת, למה שנאמין שההצעה לקצץ סכום גדול בהרבה היא אמיתית?

בתקופה כזאת של חוסר ודאות בריאותי וכלכלי, כשיש מיליון מובטלים שלא יודעים מתי יחזרו לעבוד – ראוי יותר מתמיד שנבחרות ונבחרי הציבור שלנו יראו דוגמא אישית ויקצצו בשכר של עצמם: ב-25%, או אפילו יותר, אבל קודם ב-1,255 ש"ח שנוספו למשכורתם מכיסנו בתחילת השנה.

לא נסתפק באחד עשר ח"כים – עזרו לנו לקרוא לכל נבחרי הציבור שלנו לוותר על תוספת השכר:

  • שלחו את הכתבה לח"כ אהוב/ה עליכם במיוחד, כתזכורת לחתום על הטופס הזה כבר!
  • הצטרפו לסיירת השקיפות – שינוי המציאות מהבידוד דרך הסמארטפון. הסיירת פועלת מול נבחרי הציבור לקדם תיקונים רוחביים וקיצוצים מסיביים יותר. להצטרפות לחצו כאן.
  • אנחנו במקביל מעודדים טיפול גם בפנסיות תקציביות מופרזות בעת המשבר. קראו תחקיר שהכנו שמסביר אחת ולתמיד מה קורה שם.

כל הכבוד לח"כ גדעון סער שהודיע השבוע שיוותר על התוספת. עשו לייק לציוץ שלו בטוויטר.

מוזמנות ומוזמנים להגיב בפוסט בפייסבוק של ח"כ שרן השכל על הצעתה לקיצוץ במשכורות, ולקרוא לה להתחיל בוויתור על תוספת השכר.

*

סרטון שלנו בנושא מ-1 באפריל:

יש עתיד – המפלגה בה הכי הרבה ח"כים ויתרו על תוספת שכר

ניתוח ראשון של כלל חברי הכנסת שוויתרו על תוספות שכר לאורך השנים חושף כי ביש עתיד, כולנו והעבודה – חסכו לנו מאות אלפי שקלים. מי הם המוותרים הסדרתיים ובאלו מפלגות סירבו ולו למחווה הקטנה ביותר להשבת כספי ציבור?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

"יש עתיד" היא המפלגה הצנועה ביותר: 40% מחברי הכנסת שלה ויתרו על תוספות השכר בשנים האחרונות. מייד אחריהם ניצבים חברי הכנסת מ"כולנו" ומ"העבודה". סך הויתורים של הח"כים מגיעים לסכום לא מבוטל של כ-720 אלף שקל, שחזרו לקופת הציבור. כך עולה מבדיקה מקיפה שערכנו ב"שקוף".

מנגד, אין נבחר ציבור אחד מהמפלגות מרצ, ישראל ביתנו והרשימה המשותפת – שהסכים לוותר ולו במעט על שכרו. בש"ס ח"כ בודד (דן סידה) השיב את התוספת.

מדובר בוויתור סמלי, במיוחד בכנסת הנוכחית, שאישרה לעצמה פגרה אינסופית וחסרת תקדים באורך של כמעט שנה. 

ואם זה לא מספיק, הכנסת היוצאת היא זו שבה הח"כים גזלו מאיתנו הכי הרבה לטובת עצמם: הקואליציה בדקה איזה מדד עולה הכי מהר, ולאחר שהתברר שזה השכר הממוצע במשק – הם הצמידו את עצמם עליו. כך, הוא עולה מדי שנה בראשון בינואר באופן אוטומטי.

כך, בעוד שב-2016 השכר של נבחרי הציבור עמד על 40,525 שקל בחודש, כיום הוא כבר עומד על 44,019 שקלים – למעלה מפי 4 מהשכר הממוצע בישראל. 

מיקי לוי – צנוע סדרתי

תיקון חוק שמאפשר השתקת ח"כים הגונים

האפשרות לוותר על התוספת השנתית חדשה יחסית, והיא תוצר חקיקה מעוות של ח"כ דוד ביטן, שלמעשה משמש כלי להשתקת ח"כים הגונים. 

למה זה רע? כי זה בא במקום תיקון רוחבי. המצב הזה מעודד את הציבור לצאת נגד אותם ח"כים שלא מוותרים על התוספת, במקום לדחוף לתיקון של מנגנון קביעת השכר וההטבות עצמו. 

לפי החוק, ח"כ יכול לבקש מחשב הכנסת שתוספת השכר של אותה שנה – לא תוזרם לשכרו, ותישאר בקופת המדינה.

ב-2019, הוויתור החודשי הינו בגובה של כ-1463 שקל. ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) למשל משתכר השנה 42,556 שקל במקום 44,019 שקל. הוויתורים לא מתמזגים בין השנים, אלא תקפים רק לאותה שנה ונעלמים בשנה שלאחריה. כלומר, לא ניתן לוותר על כמה תוספות ברצף, אלא רק על תוספת השכר של שנה זו.

מי המוותרים הסדרתיים?

יש עתיד חסכו לנו עד כה כ-210 אלף שקל. כולנו – 127 אלף שקל, והעבודה – 174 אלף שקל. ראויים לשבח במיוחד חברי הכנסת דוד אמסלם, מיקי לוי ועפר שלח. שלושתם "מוותרים סדרתיים" מדי שנה, וכבר השיבו לציבור עשרות אלפי שקלים.

השנה 18 ח"כים ניאותו למחווה הזו, בהם משה גפני, מיקי יחימוביץ' ומיכל בירן. אשתקד רק ארבעה ח"כים הלכו לקראת הציבור.

כרגיל, אנחנו מנגישים לכם את כל נתוני הגלם עם כל שמות הח"כים שוויתרו על התוספות לאורך השנים – כאן.

אזמ"ע ומצ"ל

כעיתונות מוכוונת פתרונות, נשתדל מעתה לשלב בזנב הכתבות של שני סעיפים מעשיים – אזמ"ע (איך זה משפיע עליכם) ומצ"ל (מה צריך לתקן):

אזמ"ע: הכנסת היוצאת התעסקה בעצמה ובתנאי חבריה יותר מכל כנסת אחרת. את העיסוק הזה הובילו חברי הליכוד. מלבד בזבוז כספי ציבור, זה דוחה אזרחים רבים, פוגע באמון הציבור בשלטון ופורם את המרקם החברתי.

מצ"ל: יש היגיון בכך שנבחרי הציבור ירוויחו שכר ראוי ויהיה להם שקט תעסוקתי. השיח מתרכז, בטעות, בניסיון לגרום לח"כים לוותר על תוספות או להפחית משכרם. אולם הבעיה האמיתית היא בכך שהח"כים קובעים לעצמם את השכר, את ההטבות ואת תקציב הבזבוזים שלהם. הפתרון הוא מינוי ועדה עצמאית שתוכל להעניק לחברי כנסת הטבות ראויות שהם באמת צריכים, ומנגד לבטל תוספות תלושות מהמציאות.

ועדה ציבורית ומנותקת מאינטרסים אישיים, תחזיר לכנסת ולחבריה ולו מעט מכבודם האבוד. אולי היא אפילו תציע להגדיל את השכר – וזה יהיה הגיוני. לה יש את הכלים לקבוע כי זה ראוי, לנו אין כלים כאלה ולח"כים עצמם בוודאי שאין.

ויש גם כאלו שתורמים לעמותות

ראוי לציין שחלק מחברי הכנסת טוענים שהם תורמים משכרם. אלא שאין שום דרך להצליב זאת, ולבדוק האם תרמו וכמה. ניסיונות לברר למי בדיוק תורמים ח"כים שהצהירו על כך – העלה חרס.

כך או אחרת, אלו מוזמנים לשלוח לנו קבלות על תרומה – ונשמח לפרגן. אלא שהתרומה האידאלית – היא ישירות לקופת המדינה – הרי הם אלו שאחראים עליה. ואם הם לא בטוחים שזה האפיק המיטבי להחזר כספם – מדוע שבכלל נשלם מסים?

 ובכל זאת, כפי שכתב על נתונים אלו חגי עמית בדה מרקר בשיתוף איתנו, גם לסמלים יש משמעות.

שכר חברי הכנסת – מה קורה כשהחתול שומר על השמנת?

הפעם בטרחנות לשבת (הדברים שכולכם מרגישים שצריך לתקן, אך ממשיכים כאילו אין דין וחשבון ולכן אמשיך לחפור עליהם עד שיתוקנו): שכר חברי הכנסת.

עוד פחות מחודש זה שוב קורה. בראשון בינואר שכר חברי הכנסת ינסוק. הוא צפוי לזנק מ-41,500 שקלים לחודש לכ-43,000. זה קורה כל שנה. הם סידרו לעצמם טייס אוטומטי. אבל לפני שאתם קופצים, תקשיבו רגע: יש הגיון שנבחרי הציבור ירוויחו שכר נאה ויהיה להם שקט תעסוקתי. השיח מתרכז היום – בטעות – בניסיון לגרום לחברי הכנסת לוותר על תוספות שכר או להפחית משכרם. שימו לב – אין לנו מושג מה גובה השכר צריך להיות. הבעיה במקום אחר: בעובדה שאלו חברי הכנסת שקובעים לעצמם את שכרם. ההטבות, תקציב הבזבוזים וכו'.

המשך קריאה…

שכר הח"כים: איך מפרידים בין החתולים לשמנת?

על דבר אחד מסכימים הח"כים מכל הקשת הפוליטית: לא צריך לגעת במנגנון השכר שלהם. גם ועדה ציבורית שהוקמה לא הצליחה לבלום את הזינוק הפרוע של שכרם, והח"כים עדיין קובעים אותו בעצמם. כמה לדעתכם הח"כים צריכים להרוויח?

המשך קריאה…