פוסטים

החדשות הטובות: הממשלה מציעה לקצץ בשכר השרים והח״כים. הרעות: מי שמחליט הם הח״כים

הממשלה קיבלה את הצעתו של שר האוצר ישראל כ״ץ לקצץ עשרה אחוז בשכר נבחרי הציבור ● מדובר בדוגמא אישית ויש לברך עליה ● אבל השרים לא קובעים את שכרם אלא הח״כים בוועדת הכספים, והבעיה היא המנגנון שמאפשר לח״כים לקבוע את שכרם 

 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

לפני שנפזר קצת מלח, צריך להגיד קודם כל הכבוד לשר האוצר ישראל כ״ץ. אמנם היינו צריכים מגפה עולמית ומשבר כלכלי חריף כדי להגיע לזמן הזה, אבל אנחנו ב״שקוף״, דרשנו כבר בשנה שעברה לעצור את עליית שכר חברי הכנסת בגלל שבמשך שנה שלמה הכנסת לא עבדה. וסופסוף, אתמול (ב׳) הממשלה החליטה לקבל את ההצעה של כ״ץ לקצץ עשרה אחוז בשכר השרים והח״כים ואפילו לבטל תוספת שכר של 6,000 שקלים שצפויה לינואר. 

כל הכבוד, אבל זה לא מספיק. שר האוצר ישראל כ"ץ (פלאש 90)

אין ספק שגם ברמת ההצהרה מדובר בצעד חשוב. סופסוף השלטון שלנו מבין שחלק מהתפקיד שלו הוא לתת דוגמא אישית. גם אם זו כרגע הצהרה בלבד. ואין אלא לברך את השר כ״ץ שנתן את יריית הפתיחה .

אבל, 

למרות שהצהרת השרים היא מחווה יפה, הם לא באמת מחליטים. מי שמחליט על שכרם הם חברי הכנסת החברים בוועדת הכספים של הכנסת. לגבי חברי הכנסת – ובכן, הם אלו שמחליטים לגבי עצמם. וחשוב מכך – ויתור על שכר זה רק הטיפול בסימפטום ולא במחלה. הסיפור האמיתי הוא מנגנון קביעת השכר וההטבות ולא הקיצוץ הנקודתי.

כך עובד המנגנון:

הח"כים פונים לוועדה הציבורית לקביעת שכר הח״כים בבקשה להטבה. אבל הסמכות היחידה שיש לוועדה הזו היא לייעץ. הוועדה לא ממליצה רק על שכרם של הח"כים אלא על כל הטבה שהם מבקשים: החל מעוזר פרלמנטרי נוסף, נסיעה בנתיב המהיר, סידורי לינה ועוד. 

על פי הנוהל, הח״כים פונים לוועדה. הוועדה בוחנת ומוסרת לוועדת הכנסת חוות דעת. ועדת הכנסת, בה יושבים ח״כים, יכולה לקבל את חוות הדעת או לדחות אותה. אם דחתה, הבקשה חוזרת שוב לוועדה הציבורית שמנפיקה חוות דעת חדשה. חוות הדעת חוזרת לוועדת הכנסת (לח״כים עצמם) שעושה בסוף מה שבא לה. 

כיום הוועדה אינה קיימת בדקנו, ומצאנו שגם בכנסת ה-20, כשהוועדה עוד הייתה קיימת, הח"כים עשו בכל מקרה ככל העולה על רוחם.

בשורה התחתונה: באמת כפיים לכ״ץ, אבל הבעיה היא לא גובה השכר של נבחרי הציבור, אלא שהם ממשיכים לקבוע אותו לעצמם.

לא פראיירים

תזכורת: בשנת 2015 הח״כים העלו לעצמם את השכר. הם עשו זאת, בניגוד להחלטת הוועדה הציבורית שקבעה כי שכר הח"כים אומנם גבוה באופן יחסי בהשוואה בין לאומית, אך עדיין סביר. לכן, המליצה הוועדה כי יש לתקן רק את מנגנון עליית השכר ולא להעלות קודם את השכר שממנו מתחילים לחשב. הוועדה המליצה גם שהשכר של הח״כים יהיה מעתה והלאה צמוד למדד.  

חתול שומר על השמנת. יו״ר ועדת הכנסתֿ, חבר הכנסת איתן גינזבורג

ועדת הכנסת, בראשה עמד אז ח״כ דוד ביטן (הליכוד), לא אהבה את ההמלצות של הוועדה. היא החליטה לדחות את ההמלצות, וקיבלה החלטה עצמאית חלופית: להצמיד את שכר הח״כים לשכר הממוצע במשק. 

עוד בנושא:

שלוש שנים אחר כך, ב-2018, כמה שרים פנו בשקט ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ודרשו להצמיד את שכרם לשכר הממוצע במשק – כדי שחלילה הם לא יקבלו שכר נמוך משל הח״כים. כך הם הצליחו להקפיץ את שכרם ביותר מחמשת אלפים שקלים בחודש. 

ההחלטה להעלות את שכר השרים התקבלה בחטף, ובתוך שעות בודדות. ללא נתונים וללא הבנה של השלכות הרוחב שלה. עד כדי כך ששבוע אחר כך נאלצה ועדת הכספים להתכנס שוב כדי לתקן את ההחלטה שלה. לצערנו, התיקון לא חל על כולם – ב-2019 שכר ראשי הרשויות  וסגניהם עלה בהתאם להחלטה המקורית

שעת מבחן למנהיגות

כעתֿ, דווקא על רקע המשבר הבריאותי-כלכלי העמוק, העובדה ששכר הח"כים צמוד לשכר הממוצע במשק יצרה מצב ייחודי: הסגירה של המשק הובילה לעליה בכמות המובטלים. אלו נגרעים מחישוב השכר הממוצע במשק. מאחר וחלק גדול מהמובטלים בצל משבר הקורונה הם במדרגות שכר נמוכות יוצא שהשכר הממוצע דווקא מזנק. בעקבותיו אמור לעלות גם שכר הח"כים והשרים. 

נכון לעכשיו השכר הממוצע במשק זינק ביותר מ-14 אחוזים, ולכן שכר הח"כים והשרים יזנק ביותר מ-6,000 שקלים בינואר הקרוב, אלא אם חברי הכנסת והמנגנונים השונים יחליטו לעשות את הדבר הנכון ולאמץ את החלטת הממשלה לקצץ בשכר בעת הזאת.

אבל החלטת הממשלה לקצץ את שכר הממשלה והח״כים, מכובדת ככל שתהיה, היא רק זמנית ולא תרפא את הבעיה האמיתית: החתול שומר על השמנת. השכר והתנאים של נבחרי הציבור צריכים להיות גבוהים ומספקים. אבל אלו לא הח"כים שאמורים לעסוק בשכר ובהטבות האישיות שלהם. בגלל זה קיימת הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח״כים. ולוועדה הזו חייבים לתת עצמאות כדי שהחלטותיה יהיו סופיות. 

כ״ץ ושאר שרי הממשלה צריכים לא לעצור בקיצוץ הנוכחי, אלא לפעול עכשיו לשינוי המנגנון. להוציא סופית את השמנת מהידיים של החתול ולאפשר לוועדה הציבורית שהם עצמם ממנים את המילה האחרונה בקביעת השכר. 

***

 

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

 

חשיפה: שכר ראשי הרשויות וסגניהם התנפח בצל הקורונה

בתחילת חודש מרץ, רגע לפני פרוץ משבר הקורונה, שכר ראשי הרשויות המקומיות וסגניהם קפץ באלפי שקלים. איך זה קרה? החלטה חפוזה שקיבלה ועדת הכספים של הכנסת לפני שנתיים ממשיכה לנפח את שכר הנבחרים ברשויות המקומיות עד היום. 

| מאיה קרול |

אפקט הפרפר: חשיפת "שקוף" מגלה כי בתחילת מרץ האחרון, שכר ראשי הרשויות המקומיות וסגניהם עלה באופן משמעותי ורטרואקטיבית. שכרו של ראש עיריית תל אביב, לדוגמה, קפץ ב-3,042 ש"ח ומגיע היום ל-47,265 ש"ח בחודש. מדוע שכרם עולה מהר כל כך? בגלל שרשרת של החלטות לא מקצועיות שקיבלו חברי הכנסת על השכר של עצמם, שמאפשרת זאת.

הכל מתחיל משכר הח"כים

הסיפור מתחיל באופן שבו נקבע שכר הח"כים. חישובו נקבע על פי השכר הממוצע במשק, ומשתנה בהתאם לתנודותיו. ב-2016 המליצה הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים כי שכרם יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן, ולא לשכר הממוצע במשק, מפני שהאחרון יגרום לעלייה מהירה יותר בשכרם. 

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני. טוען שלא ידע ששכר ראשי הרשויות צמוד לשכר הח"כים

על אף שהוועדה הציבורית דנה בסוגיה רגישה זו במשך חודשים רבים, ההחלטה נדחתה על ידי ועדת הכנסת. זאת, מפני שבכך שכר הח"כים היה מפסיק לזנק מדי שנה, גזירה שחברי הכנסת ניסו למנוע.

בחלוף שנתיים, העלייה המהירה בשכר הח"כים הובילה לעיוות: שכרם כמעט ועקף את שכר השרים. כדי לתקן את העיוות, הועלה גם שכר השרים. 

עוד בנושא שכר הח"כים והשרים:

ב-2018 התקבלה החלטה בוועדת הכספים של הכנסת להעלות את שכר השרים ב-5,000 ש"ח ולהצמידו החל מ- 2019 גם כן לשכר הממוצע ולא למדד המחירים לצרכן. ההצמדה של השרים הייתה רטרואקטיבית לחמש שנים.

למרבה הצער, ההחלטה התקבלה בחיפזון, תוך שעה אחת. זאת מבלי שלחברי הוועדה בכנסת ניתן חומר רקע או חוות דעת מקצועית בנושא. בדיעבד, התברר כי ההחלטה הרשלנית שקיבלו בוועדת הכספים בניסיון לשנות את שכר השרים – כמעט והובילה לתוספות שכר ופנסיה של עוד 1,203 איש הנגזרות משכר השרים. 

בהמשך, ועדת הכספים תיקנה את המחדל והבהירה שההעלאה ניתנה אך ורק עבור השרים והשרות. אמנם, כעת מתברר שהעלאת שכר השרים הובילה לעלייה בשכרם של 257 ראשי רשויות מקומיות ו-294 סגניהם, ששכרם נגזר משכר השרים.

חשוב לציין כי יו"ר ועדת הכספים הקודם ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שניהל את הדיון בנושא ב-2018, הודה בהמשך כי לא ידע ששכר ראשי הרשויות וסגניהם צמוד לשכר השרים. הוא אמר זאת בראיון ל"ממון" לפני כשנתיים, והוסיף כי גם אם היה מודע לעניין, החלטת הוועדה לא היתה מושפעת מכך.

"אני לא אחראי על ראשי הרשויות ועל השכר שלהם", ציין אז. "התפקיד שלי זה שכר השרים והשופטים. נציג האוצר היה צריך להגיד 'תדע שיש לזה השלכה לכל מיני דברים'. מנכ"ל משרד הפנים יכול לעשות דרגה אחרת. הוא לא חייב להצמיד את שכר ראשי הרשויות לשכר השרים, זה לא חוק".

האם גפני צודק? האחריות לאשר את ההעלאה אכן מוטלת על מנכ"ל משרד הפנים. אך נוהל הצמדת שכרם לשכר השרים נהוג ב-50 השנים האחרונות, ואילו ההחלטה על העלאת שכר השרים רטרואקטיבית הייתה נתונה בידיו כיו"ר ועדת הכספים.

שתי העלאות שכר בבת אחת

מאז ההחלטה בוועדת הכספים, שכר השרים מתעדכן בכל שנה בינואר באופן אוטומטי בהתאם לשכר הממוצע במשק. לעומת זאת, עדכון השכר של ראשי הרשויות וסגניהם אינו אוטומטי – אלא כרוך באישור מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, שלא אישר את ההעלאה עבור 2019. 

לדברי גורם במשרד הפנים, השר אריה דרעי הוא שמנע את ההעלאה בשכר ראשי הרשויות וסגניהם, כיוון שחשש שהעלאה כזו תצטייר כאתנן פוליטי עבור תמיכה בו בתקופת הבחירות. 

אריה דרעי, שר הפנים לשעבר. הקפיא את עליית השכר ב-2019 בגלל הבחירות

לכן, בתחילת חודש מרץ האחרון, רגע לפני פרוץ משבר הקורונה, החליט מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן לעדכן בדיעבד את שכר ראשי הרשויות וסגניהם. ההעלאה בשכר עבור 2019 ניתנה להם באופן רטרואקטיבי ועוד העלאה ניתנה להם עבור 2020, בהתאם לעליית השכר הממוצע במשק.

כך, גובה השכר של ארבעת ראשי הרשויות הגדולות למשל (ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע) קפץ מ-44,223 שקל בחודש ב-2018, ל-47,265 שקל. במילים אחרות: שכרם קפץ ב-3,042 שקל בחודש במכה. 

בנוסף על ההעלאה, כל אחד מראשי הרשויות וסגניהם קיבל במכה את התוספת הכוללת שהפסיד או הפסידה על היעדר ההעלאה ב-2019. סכום זה מסתכם בכמה אלפי עד עשרות אלפי שקלים לכל אחד או אחת.

משה לאון ראש עיריית ירושלים. מרוויח כעת 47,265 בחודש (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

נציין כי ראשי הרשויות וסגניהם יכולים לוותר על ההעלאה בשכרם אם ירצו בכך. יחד עם זאת חשוב לזכור כי בניגוד לחברי הכנסת, שלא עבדו בזמן הפגרה ועל כן הוויתור על העלאה הוא מתבקש, ראשי הערים וסגניהם עבדו כרגיל. 

זאת ועוד, האחראים לעליה זו הם חברי הכנסת, שקבעו לעצמם את השכר ואת ההצמדה הבעייתית לשכר הממוצע שגורמת לשכרם לטפס במהירות. ראשי הרשויות וסגניהם לעומת זאת, לא קובעים לעצמם את השכר.

מקרה בוחן: כמה עלתה הקפיצה בשכר ראשת העירייה לתושבי נתניה?

כדי להמחיש כמה מהר עולה שכר הנבחרים בימים אלה, ניקח לדוגמה את השינויים בשכר בעיריית נתניה. כשנבחרה ראשת העיר מרים פיירברג לראשות העיר ב-2018, עמד מספר התושבים על פחות מ-250 אלף. 

על כן משכורתה מהווה 97% משכר יסוד של שר. ב-2018 עמד שכרה על 42,896 ש"ח. בחישוב מהיר, מרים פיירברג עלתה לתושבי נתניה 514,752 ש"ח בשנה, לפני תוספות יוקר, פנסיה, ושאר עלויות נוספות.

בנתניה, המונה פחות מ-400 אלף תושבים, עד ארבעה סגני ראש עיר יכולים לקבל שכר ע"פ חוק. שכר סגן ראש עיר בנתניה נכון ל-2018 מהווה 77.6% משכר שר, ועמד על 34,317 ש"ח. ארבעת סגניה של פיירברג, עלו לתושבי נתניה 1,647,216 ש"ח.

נציין כי גובה השכר מתעדכן בהתאם לגודל האוכלוסיה רק לאחר הבחירות הבאות בעיר, כך שגם אם האוכלוסיה גדלה תוך כדי קדנציה – ראש העיר וסגניו לא ישודרגו לשכר גבוה יותר.

ב-2020 המשכורות עלו משמעותית עקב עליית השכר הממוצע ב-2019 וב-2020. לכן, ב-2020 משכורתה של פיירברג קפצה ל-45,847 ש"ח בחודש. בסך הכל משכורתה תעלה לתושבי נתניה (לפני תוספות) 550,164 ש"ח בשנה – 35 אלף שקל יותר משנתיים קודם לכן. 

שכרם של ארבעת סגניה של פיירברג התנפח גם הוא, וב-2020 הוא עומד על 36,678 ש"ח בחודש. לכן ב-2020 שכרם יעלה לתושבי העיר 1,760,544 ש"ח, 113 אלף ש"ח יותר מבשנתיים הקודמות. 

בסך הכל שני עדכוני השכר עלו לתושבי נתניה משלמי הארנונה עוד 150 אלף שקל בשנה. בשנה הבאה, אם לא יהיה שינוי בשכר השרים, שכר ראשי הערים וסגניהם ימשיך לטפס מעלה מעלה – ואנחנו נמשיך לשלם.

שכר הנבחרים ברשויות המקומיות לא היה צריך לעלות 

ניתן להניח שחברי הכנסת שדחו את המלצת הוועדה הציבורית לפני חמש שנים, כלל לא תיארו לעצמם מה יהיו ההשלכות של החלטתם בעתיד על שאר המשק. אם חברי הכנסת היו מקשיבים להמלצת הוועדה הציבורית, שכר הנבחרים ברשויות המקומיות לא היה עולה בקצב מסחרר כפי שהוא עולה היום כשהוא צמוד לשכר הממוצע במשק. 

פרופ' חיים לוי, יו"ר הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים, מתח בעבר ביקורת חריפה על העלאת שכר השרים. לטענתו, אילו הח"כים היו מיישמים את המלצת הוועדה שלא להצמיד את שכר חברי הכנסת לשכר הממוצע – כלל לא היה צורך בהעלאת שכר השרים. 

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): העלאת שכרם 257 ראשי רשויות מקומיות ו-294 סגניהם, משולמת מכספי הארנונה שכולנו משלמים כל חודש. התוספת מגיעה בעקבות תהליך עקום בקבלת החלטת הח"כים להצמיד את שכרם למדד, שבעקבותיה קפצו שכרם של השרים ושל ראשי הרשויות בהתאמה. 

במקום לתקן את המנגנון ולקבוע החלטות בהתאם להמלצת הוועדה הציבורית, חברי הכנסת בוחרים לא פעם לקבוע החלטות שמיטיבות עמם ופוגעות בנו. 

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן?): להפוך את הוועדה המקצועית לתחום שכר הח"כים וההטבות שהם זכאים להן – לוועדה קובעת במקום מייעצת. המילה האחרונה לא יכולה להיות של הח"כים, אחרת נוצר מצב שבו החתול שומר על השמנת.

בפועל, חברי הכנסת התעלמו באופן שיטתי מהמלצות ועדה זו, מה שהוביל בסופו של דבר לצורך בהעלאת שכר השרים. לאחרונה חשפנו כי הוועדה פוזרה במהלך 2019 ללא ידיעת חבריה וללא ידוע הציבור.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול