פוסטים

מיהם חברי הכנסת שויתרו על תוספת השכר השנה?

היום תדון ועדת הכנסת בהצעת חוק להקפאת העליה הצפויה בשכר נבחרי הציבור בינואר. בזמן משבר הקורונה, הח״כים צפויים לקבל עוד 6,000 שקל למשכורתם דווקא בגלל העליה במספר המובטלים. אבל יש מי שלא חיכו וכבר ויתרו על העלאת השכר הקודמת

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

22 מתוך 87 חברי כנסת שמקבלים משכורת מהכנסת ויתרו על העלאת השכר לה זכו בינואר 2020. כך עולה מתגובת הממונה על חופש מידע בכנסת לבקשה שהגשנו בתחילת אוקטובר. נבחרי הציבור האלו החליטו לנקוט בפעולה אישית שתלויה רק בהם.

יו״ר ועדת הכנסת, ח״כ איתן גינזבורג. האם הוא באמת יעביר קיצוץ בשכר הח״כים?

בינואר צפוי לעלות שכר הח״כים שוב, הפעם ביותר מ-6,000 שקל. חברי כנסת רבים מצהירים כי יוותרו על התוספת. בינתיים 75 אחוז מהם לא ויתרו אפילו על העלאת השכר הקודמת שהיתה קטנה יותר. 

הסיבה לעליית השכר הצפויה: מאות אלפי אזרחים שאיבדו את מקום עבודתם בגלל משבר הקורונה לא נספרים בחישוב השכר הממוצע במשק. חלקם הגדול היו מקבלי שכר נמוך, ולכן כשיצאו ממעגל העבודה עלה השכר הממוצע במשק.

עוד בנושא:

בשבועות האחרונים הודיע שר האוצר כ״ץ ובכירים בממשלה כי יפעלו לביטול תוספת השכר. אולם עד כה המהלך לא יצא לפועל וכ״ץ לא הניח את הצעת החוק שהבטיח להקפאת שכר הח"כים והשרים. כבר הסברנו מדוע המהלך של כ״ץ הוא בלוף, וכעת חושף אותו גם יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ איתן גינזבורג, שהניח הצעת חוק של ועדת הכנסת להקפאת השכר בינואר הקרוב. היום היא צפויה לעלות לדיון בוועדה. 

נבהיר כי בעיקרון לא נדרשת הצעת חוק וחברי הכנסת יכולים להחליט להקפיא את עליית השכר לאחר היוועצות בוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים. אבל בדברי ההסבר לחוק נכתב כי הוועדה הזו עדיין לא מונתה.  

הח״כים ששיגרו מכתב

לנבחרי הציבור היתה כבר הזדמנות מעשית לוותר על העלאת שכרם השנה. בינואר 2020 הם קיבלו העלאת שכר של 1,232 שקלים חדשים, כך ששכרם עומד מאז על קצת יותר מ-44 אלף שקל ברוטו. במהלך השנה האחרונה כל אחד מהח״כים יכול היה לשגר מכתב פשוט לחשב הכנסת ולהודיע על רצונו או רצונה לוותר על התוספת. 

רשימת חברי הכנסת שוויתרו על תוספת השכר הקודמת לא כוללת שרים שכדי לוותר על שכרם הם נדרשים לפנות לחשב המשרד שלהם. בסה"כ יש רק 22 מתוך 87 חברי כנסת שמקבלים משכורתם מהכנסת. והיא מעודכנת ל-28 באוקטובר.

כל חברי הכנסת של המפלגה ויתרו על תוספת שכר ב-2020. יו״ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

ואלו שמות:

ישראל ביתנו – כל הח״כים ויתרו על תוספת השכר עוד בתחילת 2020: אלי אבידר, אביגדור ליברמן, יוליה מלינובסקי, יבגני סובה, חמד עמאר, עודד פורר ואלכס קושניר.

ימינה: נפתלי בנט, מתן כהנא.

יש עתיד-תל״ם: אורנה ברביבאי, מיקי לוי, יואב סגלוביץ'.

הליכוד: עוזי דיין, עמית הלוי, שרן השכל, אופיר כץ, גדעון סער, טלי פלוסקוב, קטי שטרית.

כחול לבן: מיכל וונש, מיקי חיימוביץ'.

העבודה: מירב מיכאלי.

אף לא אחד מהח״כים של מפלגות מרצ, הרשימה המשותפת, ש״ס, יהדות התורה, דרך ארץ – ביקש מחשב הכנסת לוותר על התוספת לשכרו. 

נציין כי ישנם כמה חברי כנסת, ביניהם חברי סיעת כחול לבן וח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), שהודיעו כי יתרמו את תוספת שכרם. לצערנו, לא ניתן לבדוק את המהלך שכן אינו מדווח באופן רשמי בשום מקום. 

נדגיש: זה חשוב שנבחרי ציבור יקבלו שכר גבוהה שהולם את מעמדם, צרכיהם והשקעתם למען הציבור. אך בשעת משבר, כשהמשק נמצא בקריסה, לא ראוי לזכות בהעלאת שכר של מעל 6,000 שקל דווקא בגלל הנסיבות הקשות. 

במקום לקשקש על תהליכי חקיקה, במקום הודעות יח״צ ופוסטים ברשתות החברתיות, הח״כים יכולים פשוט לשלוח מכתב לחשבות הכנסת ולוותר על העלאה הקודמת ועל העלאה הבאה בשכרם. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

החדשות הטובות: הממשלה מציעה לקצץ בשכר השרים והח״כים. הרעות: מי שמחליט הם הח״כים

הממשלה קיבלה את הצעתו של שר האוצר ישראל כ״ץ לקצץ עשרה אחוז בשכר נבחרי הציבור ● מדובר בדוגמא אישית ויש לברך עליה ● אבל השרים לא קובעים את שכרם אלא הח״כים בוועדת הכספים, והבעיה היא המנגנון שמאפשר לח״כים לקבוע את שכרם 

 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

לפני שנפזר קצת מלח, צריך להגיד קודם כל הכבוד לשר האוצר ישראל כ״ץ. אמנם היינו צריכים מגפה עולמית ומשבר כלכלי חריף כדי להגיע לזמן הזה, אבל אנחנו ב״שקוף״, דרשנו כבר בשנה שעברה לעצור את עליית שכר חברי הכנסת בגלל שבמשך שנה שלמה הכנסת לא עבדה. וסופסוף, אתמול (ב׳) הממשלה החליטה לקבל את ההצעה של כ״ץ לקצץ עשרה אחוז בשכר השרים והח״כים ואפילו לבטל תוספת שכר של 6,000 שקלים שצפויה לינואר. 

כל הכבוד, אבל זה לא מספיק. שר האוצר ישראל כ"ץ (פלאש 90)

אין ספק שגם ברמת ההצהרה מדובר בצעד חשוב. סופסוף השלטון שלנו מבין שחלק מהתפקיד שלו הוא לתת דוגמא אישית. גם אם זו כרגע הצהרה בלבד. ואין אלא לברך את השר כ״ץ שנתן את יריית הפתיחה .

אבל, 

למרות שהצהרת השרים היא מחווה יפה, הם לא באמת מחליטים. מי שמחליט על שכרם הם חברי הכנסת החברים בוועדת הכספים של הכנסת. לגבי חברי הכנסת – ובכן, הם אלו שמחליטים לגבי עצמם. וחשוב מכך – ויתור על שכר זה רק הטיפול בסימפטום ולא במחלה. הסיפור האמיתי הוא מנגנון קביעת השכר וההטבות ולא הקיצוץ הנקודתי.

כך עובד המנגנון:

הח"כים פונים לוועדה הציבורית לקביעת שכר הח״כים בבקשה להטבה. אבל הסמכות היחידה שיש לוועדה הזו היא לייעץ. הוועדה לא ממליצה רק על שכרם של הח"כים אלא על כל הטבה שהם מבקשים: החל מעוזר פרלמנטרי נוסף, נסיעה בנתיב המהיר, סידורי לינה ועוד. 

על פי הנוהל, הח״כים פונים לוועדה. הוועדה בוחנת ומוסרת לוועדת הכנסת חוות דעת. ועדת הכנסת, בה יושבים ח״כים, יכולה לקבל את חוות הדעת או לדחות אותה. אם דחתה, הבקשה חוזרת שוב לוועדה הציבורית שמנפיקה חוות דעת חדשה. חוות הדעת חוזרת לוועדת הכנסת (לח״כים עצמם) שעושה בסוף מה שבא לה. 

כיום הוועדה אינה קיימת בדקנו, ומצאנו שגם בכנסת ה-20, כשהוועדה עוד הייתה קיימת, הח"כים עשו בכל מקרה ככל העולה על רוחם.

בשורה התחתונה: באמת כפיים לכ״ץ, אבל הבעיה היא לא גובה השכר של נבחרי הציבור, אלא שהם ממשיכים לקבוע אותו לעצמם.

לא פראיירים

תזכורת: בשנת 2015 הח״כים העלו לעצמם את השכר. הם עשו זאת, בניגוד להחלטת הוועדה הציבורית שקבעה כי שכר הח"כים אומנם גבוה באופן יחסי בהשוואה בין לאומית, אך עדיין סביר. לכן, המליצה הוועדה כי יש לתקן רק את מנגנון עליית השכר ולא להעלות קודם את השכר שממנו מתחילים לחשב. הוועדה המליצה גם שהשכר של הח״כים יהיה מעתה והלאה צמוד למדד.  

חתול שומר על השמנת. יו״ר ועדת הכנסתֿ, חבר הכנסת איתן גינזבורג

ועדת הכנסת, בראשה עמד אז ח״כ דוד ביטן (הליכוד), לא אהבה את ההמלצות של הוועדה. היא החליטה לדחות את ההמלצות, וקיבלה החלטה עצמאית חלופית: להצמיד את שכר הח״כים לשכר הממוצע במשק. 

עוד בנושא:

שלוש שנים אחר כך, ב-2018, כמה שרים פנו בשקט ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ודרשו להצמיד את שכרם לשכר הממוצע במשק – כדי שחלילה הם לא יקבלו שכר נמוך משל הח״כים. כך הם הצליחו להקפיץ את שכרם ביותר מחמשת אלפים שקלים בחודש. 

ההחלטה להעלות את שכר השרים התקבלה בחטף, ובתוך שעות בודדות. ללא נתונים וללא הבנה של השלכות הרוחב שלה. עד כדי כך ששבוע אחר כך נאלצה ועדת הכספים להתכנס שוב כדי לתקן את ההחלטה שלה. לצערנו, התיקון לא חל על כולם – ב-2019 שכר ראשי הרשויות  וסגניהם עלה בהתאם להחלטה המקורית

שעת מבחן למנהיגות

כעתֿ, דווקא על רקע המשבר הבריאותי-כלכלי העמוק, העובדה ששכר הח"כים צמוד לשכר הממוצע במשק יצרה מצב ייחודי: הסגירה של המשק הובילה לעליה בכמות המובטלים. אלו נגרעים מחישוב השכר הממוצע במשק. מאחר וחלק גדול מהמובטלים בצל משבר הקורונה הם במדרגות שכר נמוכות יוצא שהשכר הממוצע דווקא מזנק. בעקבותיו אמור לעלות גם שכר הח"כים והשרים. 

נכון לעכשיו השכר הממוצע במשק זינק ביותר מ-14 אחוזים, ולכן שכר הח"כים והשרים יזנק ביותר מ-6,000 שקלים בינואר הקרוב, אלא אם חברי הכנסת והמנגנונים השונים יחליטו לעשות את הדבר הנכון ולאמץ את החלטת הממשלה לקצץ בשכר בעת הזאת.

אבל החלטת הממשלה לקצץ את שכר הממשלה והח״כים, מכובדת ככל שתהיה, היא רק זמנית ולא תרפא את הבעיה האמיתית: החתול שומר על השמנת. השכר והתנאים של נבחרי הציבור צריכים להיות גבוהים ומספקים. אבל אלו לא הח"כים שאמורים לעסוק בשכר ובהטבות האישיות שלהם. בגלל זה קיימת הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח״כים. ולוועדה הזו חייבים לתת עצמאות כדי שהחלטותיה יהיו סופיות. 

כ״ץ ושאר שרי הממשלה צריכים לא לעצור בקיצוץ הנוכחי, אלא לפעול עכשיו לשינוי המנגנון. להוציא סופית את השמנת מהידיים של החתול ולאפשר לוועדה הציבורית שהם עצמם ממנים את המילה האחרונה בקביעת השכר. 

***

 

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

 

בדרך להצבעה בקריאה ראשונה: ועדת הכנסת משנה את הרכב הוועדה שמפקחת על שכר הח"כים

הצעת החוק של יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ איתן גינזבורג, מבקשת לבטל את החובה למנות איש סגל אקדמי לתפקיד יו"ר הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת ● בשנה הקרובה צפויה עלייה משמעותית בשכר הח"כים – ויו"ר הוועדה שתמונה יהיה מי שיצטרך לרסן אותה ● גינזבורג טען שנפגש עם כמה מועמדים לתפקיד, אך הם לא רצו בו בשל חשש מביקורת ציבורית

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

לאחר שנה ותשעה חודשים שבמהלכם הוועדה הציבורית לעניין שכר הח"כים אינה פועלת: הבוקר ועדת הכנסת בראשות ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) אישרה פה אחד הצעת חוק שנועדה לבטל את החובה למנות איש סגל אקדמי לתפקיד יו"ר הוועדה הציבורית שמפקחת על שכר הח"כים. הצעת החוק צפויה לעלות להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ביום רביעי.

למרות שהשינוי עשוי להיראות טכני, הניסיון מלמד שסביר שקיימת כוונה מאחורי הרצון למנות יו"ר שאינו איש אקדמיה. חבר סגל אקדמי זוכה לרוב לניתוק מדאגה לפרנסה עתידית בגלל הקביעות שלו במוסד האקדמי, והוא פועל בכלים ובשדה שונים ולרוב בלתי-תלויים מאלה שמאפיינים את הזירה הפוליטית. גינזבורג נימק את השינוי בכך שנפגש בעצמו עם כמה מועמדים לתפקיד, אך אלו לא הביעו בו עניין בשל חשש מביקורת ציבורית. לאחר שהכנסת העלתה השנה את שכר הח"כים בניגוד להמלצות הוועדה הקודמת, ואף פיזרה אותה מבלי שאיש אפילו טרח לעדכן את היו"ר – אפשר להבין מדוע אף אחד או אחת שמכבדים את עצמם לא מוכנים לעמוד מול הח"כים בנושא שכרם.

חבר הכנסת איתן גינזבורג

"אני מבקש להדגיש", אמר גינזבורג, "לא מדובר במחטף או הליך מזורז. זה תפקיד שלנו כוועדת הכנסת. אין לנו כוונה לשנות את ההסדר הנהוג היום. אני מבקש לא לייחס כל מניע נסתר או חסוי (ההדגשה נשלחה במקור בהודעת הדוברות של ועדת הכנסת)".

בנוסף על כל אלה, האדם שיעמוד בראשות הוועדה הציבורית יצטרך לעמוד מול אתגר חדש, מכיוון ששכר הח"כים, שצמוד לשכר הממוצע במשק, צפוי לעלות השנה באופן משמעותי: משבר הקורונה גרם לפיטורים של מאות אלפי אזרחים, רובם עובדים בשכר נמוך, דבר שהוביל לכך שהשכר הממוצע במשק עלה – ועמו צפוי לעלות גם שכר הח"כים.

מן הוועדה המפקחת על שכר הח"כים יהיה מצופה לרסן או לבטל את העלאת השכר הצפויה, ודווקא מסיבה זו, שינוי הרכב הוועדה – לאחר שכבר הייתה אמורה להתמנות לפני קרוב לשנתיים – מריח רע מאוד. האם לוועדת הכנסת יש כבר מועמד מועדף, שאינו איש אקדמיה, שאותו היא מעוניינת למנות? ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד) שאל זאת את גינזבורג שענה: "אומר ביושר, שאני יחד עם יו"ר הכנסת מנסים לאתר חברים. זו מלאכה קשה מאוד. אין לנו מועמד ספציפי. פנינו לכמה מועמדים ואנו ממתינים לתשובתם".

הוועדה אישרה להעלות את הצעת החוק, שתוגש כהצעת הוועדה, לקריאה ראשונה במליאה ברוב של שבעה חברים ללא מתנגדים.

עוד בנושא:

ועדה מייעצת – אך לא מחליטה

הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת הוקמה בשנת 2002. היא עוסקת בשכר חברי הכנסת, וכן בהטבות ובתנאים שהם מקבלים. הוועדה מורכבת משלושה נציגי ציבור, וגם אם יאושר תיקון החוק יהיה על הכנסת למנות אליה חבר סגל אקדמי אחד, אך הוא לא יהיה מחויב עוד לעמוד בראשה.

לאחר מינויה, הועדה כביכול אינה תלויה עוד בכנסת, וניתן היה לצפות שהיא תהיה זו שתכריע בסוגיות שבהן היא דנה – אך זה לא מה שקורה בפועל. אם ועדת הכנסת לא מרוצה מהחלטה שמתקבלת על ידי הוועדה, היא מגישה ערעור שעליו צריכה הוועדה הציבורית לענות תוך 15 יום. אם הוועדה הציבורית דוחה את הערעור, ההחלטה חוזרת לוועדת הכנסת  – כלומר לח"כים עצמם – שיכולים להחליט מה שירצו

ביולי האחרון ח"כ עידן רול (יש עתיד) יזם הצעת חוק שביקשה גם היא לשנות את הרכב הוועדה, אך גם להקנות לה את הסמכות להכריע בלי אישור הח"כים. ההצעה נפלה משום שהממשלה התנגדה לה, ושר המשפטים אבי ניסנקורן תירץ זאת כך: "יש היום ועדה מייעצת, וכרגע היא בהליך המינוי וצריך להמתין בסבלנות". במהלך החודשיים האחרונים המתנו בסבלנות, וגם פנינו ללשכתו של גינזבורג, שם מסרו לנו שוב ושוב ש"מגבשים רשימה". 

זה לא המחטף הראשון של חברי הכנסת. ראינו זאת כשהעלו לעצמם את תקציב מימון מפלגות, דחו את הגשת הדוחות הכספיים של המפלגות, או הוסיפו 11 מילארד שקל לתקציב המדינה. עכשיו, לדעתנו, תור הציבור לבצע מחטף קטן. חברי הכנסת רוצים לשנות את החובה למנות חבר סגל אקדמי לתפקיד היו"ר? אז גם אנחנו מבקשים משהו – להוסיף שינוי קטן בסעיף 55 ג' (2) בחוק הכנסת. במקום מה שכתוב בו עכשיו, "דחתה ועדת הכנסת את המלצות הועדה הציבורית, יוחזרו ההמלצות לוועדה הציבורית לדיון מחדש ולמתן המלצות נוספות לוועדת הכנסת", אנחנו מציעים לכתוב: "דחתה ועדת הכנסת את המלצות הועדה הציבורית, יוחזרו ההמלצות לוועדה הציבורית לדיון מחדש ולמתן החלטה סופית לאחר היוועצות עם יו"ר הוועדה".

ח"כ עידן רול. הגיש הצעת חוק שמבקשת להפוך את הוועדה המייעצת למחייבת

שינוי זה יוביל לכך שוועדת הכנסת אמנם תוכל לדחות את המלצת הוועדה הציבורית ולהחזיר אותה שוב לדיון, ואף להשמיע את דעתה בנושא, כפי שכבר נעשה בעבר – אבל הפעם הוועדה הציבורית תהיה זו שבסמכותה להכריע. פנינו לאיתן גינזבורג וביקשנו להוסיף את ההסתייגות הזו להצעת החוק שלו.

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

מבצע חיסול: חברי הכנסת העלימו את הגופים המפקחים עליהם 

טרם מונתה ועדת אתיקה הוועדה שדנה בשכר הח"כים לא קיימת מאז ינואר 2019 החמור מכול:  אף אחד לא ממהר למנות יועץ משפטי לכנסת בניגוד לחוק, יו"ר הכנסת הנוכחי וקודמיו פירקו את מנגנוני הפיקוח עליהם ● יריב לוין ממשיך להתעלם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

חשיפות "שקוף" בחודשים האחרונים מגלות שורה של מחדלים: עוד ועוד גופי פיקוח על חברי הכנסת, פשוט נעלמו. שכר הח"כים, התנהגותם במשכן, היעדרות מדיונים או קיום תהליכי חקיקה חפוזים ולא ראויים – כל אלו הם רק רשימה חלקית של התחומים שנותרו ללא פיקוח ראוי. כיום, האחראי הבלעדי לתיקון המצב הוא יו"ר הכנסת יריב לוין, שבחר להתעלם ולא להגיב לאף אחת מהטענות.

יו"ר הכנסת, יריב לוין. חותלר לשנות את הליך מינוי היועץ המשפטי (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

תחילה גילינו שהוועדה הציבורית שדנה בשכר הח"כים פשוט פוזרה בינואר 2019 ומאז לא מינו חדשה. אחר כך התרענו שיו"ר הכנסת יריב לוין ממסמס השלב הראשון בתהליך מינוי יועץ משפטי לכנסת, לאחר שזה סיים את תפקידו באפריל השנה. לסיום, רק לאחרונה דיווחנו שוועדת האתיקה פורקה באפריל 2019 ועדיין לא הוקמה, בניגוד לכל שאר הוועדות. 

כתבות המקור של "שקוף" אודות המחדלים:

המשותף לכל הגופים הללו הוא תפקידם החשוב: הגבלת כוחם של הפוליטיקאים ושמירה עלינו – הציבור – מפני השררה וניצול הכוח. 

שומר הסף הנעלם: אין יועץ משפטי לכנסת

נתחיל מהחמור ביותר: הכנסת מתפקדת ללא יועץ משפטי קבוע. הוועדה שאמורה לאתר ולמיין מועמדים ומועמדות לתפקיד היועץ המשפטי של הכנסת לא קרובה להתכנס. נכון לימים האחרונים, מי שאמון על התהליך, יו"ר הכנסת יריב לוין, לא פנה לנשיאת בית המשפט העליון כדי למנות יו"ר לוועדה.

איל ינון. סיים את תפקידו כיועץ המשפטי לפני 3 חודשים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


תפקיד היועץ המשפטי לכנסת הוא תפקיד מפתח במשכן בפרט ובמנגנון הדמוקרטי בכלל. הוא יכול למנוע תהליכי חקיקה חפוזים ואנטי דמוקרטיים, או לחילופין להעלים עין מהם. דוגמה לכוחו היא פרשת פסילת חוק מס על דירה שלישית, שבה נדרש היועץ להצדיק מול בג"ץ את הליכי החקיקה החפוזים.

חלפו שלושה חודשים מאז סיים היועץ הקודם, איל ינון, את תפקידו. בינתיים מכהנת בתפקיד ממלאת המקום, עו"ד שגית אפיק, אותה מינה יו"ר הכנסת הקודם יולי אדלשטיין ימים ספורים לפני שהתפטר.

ומה אומרים על כך חברי הכנסת? ח"כ אורנה ברביבאי, אחת מסגניות יו"ר הכנסת, מסרה: "אנא הפנה את פנייתך ליו״ר הכנסת. ח"כ, האלופה במיל', אורנה ברביבאי מייחסת חשיבות רבה למינוי יועמ״ש קבוע לכנסת לאלתר". ביקשנו לדעת מה היא תעשה בנדון, אך לא קיבלנו תשובה. 

סגנית יו"ר הכנסת, ח"כ אורנה ברביבאי. "הפנה את פנייתך ליו"ר" (צילום: אתר הכנסת)

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, לא מסר תגובה. שני חברים עתידיים בוועדה לבחירת היועץ, ח"כ עפר שלח, וח"כ איתן גינזבורג, בחרו גם הם שלא להתייחס לנושא. 

מאחר ואפיק עדיין מכהנת גם כיועצת המשפטית של ועדת הכספים פנינו לכנסת בשאלה כיצד היא מתעדת לטפל גם בענייניה השוטפים של הכנסת, שכרגע לוקים בחסר, וגם בהעברת התקציב הקרבה. מהכנסת נמסר: "עו"ד שגית אפיק היא היועצת המשפטית של ועדת הכספים של הכנסת מאז שנת 2005. יש לה צוות שעובד עמה בתחומי הוועדה מזה שנים רבות והוא בעל מומחיות בנושאי הוועדה. לשגית יש סיוע נוסף בתפקידה כמ"מ היועץ המשפטי לכנסת.

 

היא תלווה ביחד עם צוות הייעוץ לוועדת הכספים וביחד עם אנשי לשכה נוספים במידה שיידרש סיוע נוסף, את הליך אישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים בוועדת הכספים. בימים אלה שגית וצוותים נוספים בלשכה המשפטית העבירו 2 ימי עיון לחברי הכנסת על התקציב וחוק ההסדרים, והיא נערכת היחד עם יתר אנשי הלשכה לליווי הכולל של הליך אישור התקציב וחוק ההסדרים, אשר כידוע, מגיע לכל ועדות הכנסת ולא רק לוועדת הכספים".

לוין רוצה לשנות את הליך מינוי היועץ בזמן אמת

התנועה לאיכות השלטון פנתה בנושא ליו"ר הכנסת, יריב לוין וביקשה לדעת מדוע אינו ממנה יועץ משפטי. בתשובתו מה-1 ביוני כתב: "החלטתי עם מינוי כיו"ר לבחון את התאמת שיטת המינוי הקיימת". 

לא ברור אם המהלך הזה אפשרי בזמן אמת, ספק אם הוא חוקי. ככל הנראה לא ניתן לשנות את תהליך המינוי לאחר שהכנסת נדרשה כבר להתחיל אותו, ובטח שלא להשתמש בו כתירוץ לאי מינוי. 

שגית אפיק ממלאת מקום היועץ המשפטי (צילום: דוברות הכנסת)

"אנו סבורים, כי שינוי רטרוספקטיבי של שיטת המינוי הוא אינו חוקי ולא ראוי", ציין עו"ד הידי נגב. "ככל שיו"ר הכנסת מבקש לשנות את הליך המינוי בחקיקה, עליו לעשות זאת בחקיקה צופה פני עתיד ולא דווקא בעת שנדרש למנות יועץ משפטי לכנסת – כל שינוי אחר מעלה את החשש שמא מבקש יו"ר הכנסת 'להתגבר' על הוועדה הציבורית ולמנות מועמד שאינו ראוי".

בתנועה לאיכות השלטון לא ויתרו ופנו לאפיק, ממלאת המקום הזמנית, בנושא המינוי ובבקשה לחוות דעתה על שינוי תהליך הבחירה לאחר שתהליך המינוי כבר היה אמור להתחיל.

אפיק ענתה כי ביום שהיו"ר לוין נכנס לתפקיד הזכירה לו שעליו למנות ועדה לבחירת יועץ משפטי קבוע. וכלל שיבקש לבחון מחדש את התהליך תביע את דעתה. לוין, כאמור, מתעלם. 

כל ועדות הכנסת הוקמו – חוץ מאחת 

תקופת הבחירות הממושכת תמה, וחברי הכנסת השתבצו סוף סוף לחברותם בוועדות הכנסת השונות. חוץ מאחת, שפשוט לא הוקמה: ועדת האתיקה.

תפקידה של ועדת האתיקה הוא לוודא כי הח"כים עושים את עבודתם ולא נעדרים יותר מהרגיל, לשפוט במקרים של התנהגות בלתי ראויה ולאשר נסיעות לחו"ל על חשבון גורמים זרים. היא אחד מגורמי המפתח בתחום הביקורת ואף יש בידיה סמכויות ענישה.

ח"כ מיקי זוהר. בעבר קיבל הערה מוועדת האתיקה שפעל בניגוד עניינים (צילום: אתר הכנסת)

בכנסת ה-20 הוועדה הייתה פעילה מאוד. היא השעתה את ח"כ לשעבר אורן חזן על התנהגות גסה כלפי חברי כנסת ואורחי המשכן, כמה פעמים, הארוכה שבהן לחצי שנה. היא קנסה את יאיר לפיד על היעדרות ממושכת והעירה לח"כ מיקי זוהר שפעל בניגוד עניינים אך לא הטילה עליו סנקציה מאחר והיה לטענתה טירון.

הוועדה מורכבת משני ח"כים מהאופוזיציה ושניים מהקואליציה. יו"ר הכנסת יריב לוין הוא בר הסמכות למנות אותה, לפי חוק חסינות חברי הכנסת. נכון לפרסום הכתבה, הוועדה טרם מונתה.

החתולים שומרים על השמנת

במאי השנה, בזמן ששכר הח"כים המשיך לעלות, התברר לנו שהוועדה הציבורית שדנה בהטבות לחברי הכנסת פוזרה בינואר 2019, הרחק מעיני הציבור. הכנסת לא חידשה את קיום הוועדה כבר שנה וחצי – בניגוד לחוק. יו"ר הכנסת, יריב לוין, אחראי למנות אותה אך לא מטפל בכך – ממש כמו קודמיו בני גנץ ויולי אדלשטיין. 

הוועדה ציבורית הוקמה בשנת 2002. היא עוסקת בשכר חברי הכנסת, בהטבות ובתנאים שהם מקבלים, כמו למשל כמו מספר העוזרים הפרלמנטריים שהכנסת מממנת לכל ח"כ וח"כית. אך כעת היא לא קיימת, ואפילו היו"ר שלה פרופ' חיים לוי לא ידע שהוועדה שעמד בראשה התאיידה. "לא עדכנו אותנו, למי יש זמן היום למכתבי נימוסין", מסר לוי.

אף אחד לא סיפר לו שהוציאו את הוועדה לחופשה. פרופ חיים לוי יו"ר הוועדה לפיקוח על שכר הח"כים

החשיבות של הוועדה עצומה: זוהי התחנה המקצועית היחידה שבוחנת את הנושא באופן ענייני ומגישה המלצות שקופות לציבור. הודות לקיומה, לציבור ולתקשורת יש יכולת למתוח ביקורת ולשפוט את החלטות הח"כים בעניין שכרם. פנינו לכנסת לשאול מה סטאטוס המינוי של הוועדה: "טרם מונתה הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים. מבדיקה עם הגורמים הרלוונטיים, זו אמורה להתמנות בקרוב".

איך זה משפיע עלייך (אזמ"ע): כל אחד מהמרכיבים שכרגע חסרים ממלאים תפקיד חשוב בריסון הכוח והשררה. אם המצב יימשך, הוא עלול לפגוע בחיים הפרטיים שלך: חוקים שישפיעו על הכיס שלך עלולים לעבור בחיפזון ובחוסר אחריות כשאין יועצת משפטית קבועה לכנסת.

כשהח"כים מחליטים בעצמם החלטות שקשורות אליהם, אנחנו מוצאים את עצמנו משלמים יותר על המשכורות שלהם. ולא רק שלהם: כספי הארנונה שלך, למשל, מממנים את הקפיצה בשכר של ראש העיר במקום מגוריך וסגניו, רק בגלל שהח"כים התעלמו מהוועדה המייעצת בנושא שכרם. זו שלא קיימת היום. במקום לשפר את שירותי החינוך או פינוי האשפה, אנחנו מאכילים עוד יותר את הקודקודים.

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י): יו"ר הכנסת יריב לוין אחראי על התפקוד התקין של הכנסת. הוא מחויב כלפי הציבור למלא את תפקידו ולתקן את שלוש הפרצות הללו: למנות את ועדת האתיקה, את הוועדה הציבורית לשכר הח"כים והוועדה שתבחר יועץ משפטי. שאר הח"כים יכולים לעלות את הנושא בוועדות, בפגישות נשיאות הכנסת ובמליאה. 

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

חשיפה: שכר ראשי הרשויות וסגניהם התנפח בצל הקורונה

בתחילת חודש מרץ, רגע לפני פרוץ משבר הקורונה, שכר ראשי הרשויות המקומיות וסגניהם קפץ באלפי שקלים. איך זה קרה? החלטה חפוזה שקיבלה ועדת הכספים של הכנסת לפני שנתיים ממשיכה לנפח את שכר הנבחרים ברשויות המקומיות עד היום. 

| מאיה קרול |

אפקט הפרפר: חשיפת "שקוף" מגלה כי בתחילת מרץ האחרון, שכר ראשי הרשויות המקומיות וסגניהם עלה באופן משמעותי ורטרואקטיבית. שכרו של ראש עיריית תל אביב, לדוגמה, קפץ ב-3,042 ש"ח ומגיע היום ל-47,265 ש"ח בחודש. מדוע שכרם עולה מהר כל כך? בגלל שרשרת של החלטות לא מקצועיות שקיבלו חברי הכנסת על השכר של עצמם, שמאפשרת זאת.

הכל מתחיל משכר הח"כים

הסיפור מתחיל באופן שבו נקבע שכר הח"כים. חישובו נקבע על פי השכר הממוצע במשק, ומשתנה בהתאם לתנודותיו. ב-2016 המליצה הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים כי שכרם יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן, ולא לשכר הממוצע במשק, מפני שהאחרון יגרום לעלייה מהירה יותר בשכרם. 

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני. טוען שלא ידע ששכר ראשי הרשויות צמוד לשכר הח"כים

על אף שהוועדה הציבורית דנה בסוגיה רגישה זו במשך חודשים רבים, ההחלטה נדחתה על ידי ועדת הכנסת. זאת, מפני שבכך שכר הח"כים היה מפסיק לזנק מדי שנה, גזירה שחברי הכנסת ניסו למנוע.

בחלוף שנתיים, העלייה המהירה בשכר הח"כים הובילה לעיוות: שכרם כמעט ועקף את שכר השרים. כדי לתקן את העיוות, הועלה גם שכר השרים. 

עוד בנושא שכר הח"כים והשרים:

ב-2018 התקבלה החלטה בוועדת הכספים של הכנסת להעלות את שכר השרים ב-5,000 ש"ח ולהצמידו החל מ- 2019 גם כן לשכר הממוצע ולא למדד המחירים לצרכן. ההצמדה של השרים הייתה רטרואקטיבית לחמש שנים.

למרבה הצער, ההחלטה התקבלה בחיפזון, תוך שעה אחת. זאת מבלי שלחברי הוועדה בכנסת ניתן חומר רקע או חוות דעת מקצועית בנושא. בדיעבד, התברר כי ההחלטה הרשלנית שקיבלו בוועדת הכספים בניסיון לשנות את שכר השרים – כמעט והובילה לתוספות שכר ופנסיה של עוד 1,203 איש הנגזרות משכר השרים. 

בהמשך, ועדת הכספים תיקנה את המחדל והבהירה שההעלאה ניתנה אך ורק עבור השרים והשרות. אמנם, כעת מתברר שהעלאת שכר השרים הובילה לעלייה בשכרם של 257 ראשי רשויות מקומיות ו-294 סגניהם, ששכרם נגזר משכר השרים.

חשוב לציין כי יו"ר ועדת הכספים הקודם ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שניהל את הדיון בנושא ב-2018, הודה בהמשך כי לא ידע ששכר ראשי הרשויות וסגניהם צמוד לשכר השרים. הוא אמר זאת בראיון ל"ממון" לפני כשנתיים, והוסיף כי גם אם היה מודע לעניין, החלטת הוועדה לא היתה מושפעת מכך.

"אני לא אחראי על ראשי הרשויות ועל השכר שלהם", ציין אז. "התפקיד שלי זה שכר השרים והשופטים. נציג האוצר היה צריך להגיד 'תדע שיש לזה השלכה לכל מיני דברים'. מנכ"ל משרד הפנים יכול לעשות דרגה אחרת. הוא לא חייב להצמיד את שכר ראשי הרשויות לשכר השרים, זה לא חוק".

האם גפני צודק? האחריות לאשר את ההעלאה אכן מוטלת על מנכ"ל משרד הפנים. אך נוהל הצמדת שכרם לשכר השרים נהוג ב-50 השנים האחרונות, ואילו ההחלטה על העלאת שכר השרים רטרואקטיבית הייתה נתונה בידיו כיו"ר ועדת הכספים.

שתי העלאות שכר בבת אחת

מאז ההחלטה בוועדת הכספים, שכר השרים מתעדכן בכל שנה בינואר באופן אוטומטי בהתאם לשכר הממוצע במשק. לעומת זאת, עדכון השכר של ראשי הרשויות וסגניהם אינו אוטומטי – אלא כרוך באישור מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, שלא אישר את ההעלאה עבור 2019. 

לדברי גורם במשרד הפנים, השר אריה דרעי הוא שמנע את ההעלאה בשכר ראשי הרשויות וסגניהם, כיוון שחשש שהעלאה כזו תצטייר כאתנן פוליטי עבור תמיכה בו בתקופת הבחירות. 

אריה דרעי, שר הפנים לשעבר. הקפיא את עליית השכר ב-2019 בגלל הבחירות

לכן, בתחילת חודש מרץ האחרון, רגע לפני פרוץ משבר הקורונה, החליט מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן לעדכן בדיעבד את שכר ראשי הרשויות וסגניהם. ההעלאה בשכר עבור 2019 ניתנה להם באופן רטרואקטיבי ועוד העלאה ניתנה להם עבור 2020, בהתאם לעליית השכר הממוצע במשק.

כך, גובה השכר של ארבעת ראשי הרשויות הגדולות למשל (ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע) קפץ מ-44,223 שקל בחודש ב-2018, ל-47,265 שקל. במילים אחרות: שכרם קפץ ב-3,042 שקל בחודש במכה. 

בנוסף על ההעלאה, כל אחד מראשי הרשויות וסגניהם קיבל במכה את התוספת הכוללת שהפסיד או הפסידה על היעדר ההעלאה ב-2019. סכום זה מסתכם בכמה אלפי עד עשרות אלפי שקלים לכל אחד או אחת.

משה לאון ראש עיריית ירושלים. מרוויח כעת 47,265 בחודש (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

נציין כי ראשי הרשויות וסגניהם יכולים לוותר על ההעלאה בשכרם אם ירצו בכך. יחד עם זאת חשוב לזכור כי בניגוד לחברי הכנסת, שלא עבדו בזמן הפגרה ועל כן הוויתור על העלאה הוא מתבקש, ראשי הערים וסגניהם עבדו כרגיל. 

זאת ועוד, האחראים לעליה זו הם חברי הכנסת, שקבעו לעצמם את השכר ואת ההצמדה הבעייתית לשכר הממוצע שגורמת לשכרם לטפס במהירות. ראשי הרשויות וסגניהם לעומת זאת, לא קובעים לעצמם את השכר.

מקרה בוחן: כמה עלתה הקפיצה בשכר ראשת העירייה לתושבי נתניה?

כדי להמחיש כמה מהר עולה שכר הנבחרים בימים אלה, ניקח לדוגמה את השינויים בשכר בעיריית נתניה. כשנבחרה ראשת העיר מרים פיירברג לראשות העיר ב-2018, עמד מספר התושבים על פחות מ-250 אלף. 

על כן משכורתה מהווה 97% משכר יסוד של שר. ב-2018 עמד שכרה על 42,896 ש"ח. בחישוב מהיר, מרים פיירברג עלתה לתושבי נתניה 514,752 ש"ח בשנה, לפני תוספות יוקר, פנסיה, ושאר עלויות נוספות.

בנתניה, המונה פחות מ-400 אלף תושבים, עד ארבעה סגני ראש עיר יכולים לקבל שכר ע"פ חוק. שכר סגן ראש עיר בנתניה נכון ל-2018 מהווה 77.6% משכר שר, ועמד על 34,317 ש"ח. ארבעת סגניה של פיירברג, עלו לתושבי נתניה 1,647,216 ש"ח.

נציין כי גובה השכר מתעדכן בהתאם לגודל האוכלוסיה רק לאחר הבחירות הבאות בעיר, כך שגם אם האוכלוסיה גדלה תוך כדי קדנציה – ראש העיר וסגניו לא ישודרגו לשכר גבוה יותר.

ב-2020 המשכורות עלו משמעותית עקב עליית השכר הממוצע ב-2019 וב-2020. לכן, ב-2020 משכורתה של פיירברג קפצה ל-45,847 ש"ח בחודש. בסך הכל משכורתה תעלה לתושבי נתניה (לפני תוספות) 550,164 ש"ח בשנה – 35 אלף שקל יותר משנתיים קודם לכן. 

שכרם של ארבעת סגניה של פיירברג התנפח גם הוא, וב-2020 הוא עומד על 36,678 ש"ח בחודש. לכן ב-2020 שכרם יעלה לתושבי העיר 1,760,544 ש"ח, 113 אלף ש"ח יותר מבשנתיים הקודמות. 

בסך הכל שני עדכוני השכר עלו לתושבי נתניה משלמי הארנונה עוד 150 אלף שקל בשנה. בשנה הבאה, אם לא יהיה שינוי בשכר השרים, שכר ראשי הערים וסגניהם ימשיך לטפס מעלה מעלה – ואנחנו נמשיך לשלם.

שכר הנבחרים ברשויות המקומיות לא היה צריך לעלות 

ניתן להניח שחברי הכנסת שדחו את המלצת הוועדה הציבורית לפני חמש שנים, כלל לא תיארו לעצמם מה יהיו ההשלכות של החלטתם בעתיד על שאר המשק. אם חברי הכנסת היו מקשיבים להמלצת הוועדה הציבורית, שכר הנבחרים ברשויות המקומיות לא היה עולה בקצב מסחרר כפי שהוא עולה היום כשהוא צמוד לשכר הממוצע במשק. 

פרופ' חיים לוי, יו"ר הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים, מתח בעבר ביקורת חריפה על העלאת שכר השרים. לטענתו, אילו הח"כים היו מיישמים את המלצת הוועדה שלא להצמיד את שכר חברי הכנסת לשכר הממוצע – כלל לא היה צורך בהעלאת שכר השרים. 

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): העלאת שכרם 257 ראשי רשויות מקומיות ו-294 סגניהם, משולמת מכספי הארנונה שכולנו משלמים כל חודש. התוספת מגיעה בעקבות תהליך עקום בקבלת החלטת הח"כים להצמיד את שכרם למדד, שבעקבותיה קפצו שכרם של השרים ושל ראשי הרשויות בהתאמה. 

במקום לתקן את המנגנון ולקבוע החלטות בהתאם להמלצת הוועדה הציבורית, חברי הכנסת בוחרים לא פעם לקבוע החלטות שמיטיבות עמם ופוגעות בנו. 

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן?): להפוך את הוועדה המקצועית לתחום שכר הח"כים וההטבות שהם זכאים להן – לוועדה קובעת במקום מייעצת. המילה האחרונה לא יכולה להיות של הח"כים, אחרת נוצר מצב שבו החתול שומר על השמנת.

בפועל, חברי הכנסת התעלמו באופן שיטתי מהמלצות ועדה זו, מה שהוביל בסופו של דבר לצורך בהעלאת שכר השרים. לאחרונה חשפנו כי הוועדה פוזרה במהלך 2019 ללא ידיעת חבריה וללא ידוע הציבור.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

בלעדי: הוועדה שמפקחת על שכר הח"כים נעלמה – הכנסת לא מינתה אחת חדשה

חשיפה: בזמן ששכר הח"כים ממשיך לעלות, מסתבר שהוועדה הציבורית שדנה בהטבות לחברי הכנסת פוזרה בינואר 2019, הרחק מעיני הציבור. מאז לא מונתה חדשה. אפילו היו"ר שלה פרופ' חיים לוי לא ידע שהוועדה שעמד בראשה התאיידה: "לא עדכנו אותנו, למי יש זמן היום למכתבי נימוסין"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

מתחת לרדאר וללא ידיעת היו"ר – נעלמה הוועדה הציבורית העוסקת בעניין העלאה או קיצוץ בשכר הח"כים ותנאיהם. זוהי התחנה המקצועית היחידה שבוחנת את הנושא באופן ענייני ומגישה המלצות שקופות לציבור. הודות לקיומה, לציבור ולתקשורת יש יכולת למתוח ביקורת ולשפוט את החלטות הח"כים בעניין שכרם. כעת מסתבר שהכנסת לא חידשה את קיום הוועדה כבר שנה וחצי – בניגוד לחוק.

השכר עולה ועולה

שכר הח"כים עלה בינואר השנה ב- 1,255 שקל. כך רצו הח"כים, והם דאגו שזה יקרה גם בניגוד לעמדה של הוועדה הציבורית שהייתה אמורה לקבוע את שכרם. הם הצליחו לעקוף אותה, כיוון שבסמכותה רק להמליץ בסוגיות אלו, מהלך שאנו ב"שקוף" מבקשים לשנות. הח"כים התעלמו מהמלצותיה פעם אחר פעם אף שתפקידה היה בדיוק זה: להרחיק את החתולים מהשמנת.

עכשיו אנחנו מגלים שלאחר שתמה כהונתה של הוועדה בכנסת, לא טרחו למנות ועדה חדשה. עדכנו בנושא את יו"ר הוועדה, פרופ' חיים לוי, שהופתע לגלות את הבשורה. "לא קיבלנו שום הודעה שכהונתנו פגה", הוא הודה בפנינו. "כנראה שזה אוטומטי. אבל למי יש זמן היום למכתבי נימוסין".

אף אחד לא סיפר לו שהוציאו את הוועדה לחופשה. פרופ' חיים לוי יו"ר הוועדה לפיקוח על שכר הח"כים

הכוח בידי הח"כים 

הוועדה ציבורית הוקמה בשנת 2002. היא עוסקת בשכר חברי הכנסת, בהטבות ובתנאים שהם מקבלים, כמו למשל כמו מספר העוזרים הפרלמנטריים שהכנסת מממנת לכל ח"כ וח"כית. הוועדה ממונה על ידי הכנסת, ולכאורה אינה תלויה בה מאותו הרגע. 

כוועדה ציבורית חיצונית, הציפיה הייתה שהיא זו שתכריע בהחלטה על הנושאים הללו – אך לא כך הדבר. אם ועדת הכנסת לא מרוצה מהחלטה שהתקבלה על ידי הוועדה, היא מגישה ערעור, עליו צריכה הוועדה הציבורית לענות תוך 15 יום. אם הוועדה הציבורית דוחה את הערעור, ההחלטה חוזרת לוועדת הכנסת (לח"כים עצמם) שיכולים להחליט מה שירצו. 

כלומר, אם הוועדה הציבורית מתעכבת במענה, פירוש הדבר שהערעור של הח"כים מתקבל. כך יוצא שבפועל, הח"כים עצמם הם אלה שמחליטים על ענייני השכר שלהם ועל תנאים נוספים שהם מקבלים. 

יחד עם זאת יש חשיבות רבה לקיומה של הוועדה. במקום מסלול מהיר לכל גחמות חברי הכנסת, הוועדה הציבורית דנה בכל בקשה כזו בכובד ראש ונותנת את המלצותיה. גם במידה והח"כים לא מקבלים אותן, החלטתם נתונה, לכל הפחות, לביקורת ציבורית

לציבור אין משאבים וכלים לביצוע בחינה מדוקדקת של כל בקשה – כמו נסיעות בנתיב המהיר, העסקת יועץ פרלמנטרי נוסף או העלאת שכר. כיוון שזהו תפקידה של הוועדה, כשהח"כים פועלים נגד המלצותיה אנחנו יודעים שמשהו פה מריח רע וחושפים זאת. אך כעת, כיוון שאיש לא טרח לחדש אותה, הוועדה פשוט התאיידה.

ועדת הכנסת. שם בסוף מתקבלות ההחלטות על שינוי בשכר ובהטבות (צילום: אוליבר פיטורסי, פלאש 90)

בניסיון למנוע תחרות פופוליסטית: כך גילנו שהוועדה פוזרה

בימים אלו עולים קולות רבים שקוראים לקיצוץ בשכר הח"כים, לאור המשבר הכלכלי והבריאותי. ואכן, במכתב בן עמוד אחד לחשבות הכנסת, החלו כמה ח"כים להודיע שהם יוותרו על השכר או על חלקו. האם נכון שהח"כים יקצצו בשכרם בתקופה זו? יכול להיות. לשמחתנו יש ועדה שיכולה לפרסם חוות דעת מושכלת. לפחות כך חשבנו.

כדי למנוע תחרות פופוליזם שבה מי שמוותר על סכום גדול הוא זה שמנצח, תחרות שלא לוקחת בחשבון פערי מעמדות בין הח"כים, פנינו לממלאת המקום של היועץ המשפטי של הכנסת, שגית אפיק. ביקשנו ממנה לכנס את הוועדה הציבורית כדי לקבל חוות דעת בלתי תלויה על קיצוץ בשכר הח"כים בתקופה זו. 

חודש עבר ומכתב התשובה נחת בתיבת המייל שלנו. אין ועדה ציבורית, נכתב שם. "כהונתה של הוועדה הציבורית פקעה בראשית ינואר 2019 ומאז לא נבחרה ועדה חדשה. לאחר שתבחר ועדה חדשה תוכל לפנות אליה ישירות". פנינו שוב ליו"ר הוועדה פרופ' חיים לוי שמסר לנו, כאמור, שאף אחד לא טרח להודיע לו על ביטולה – במשך שנה וחמישה חודשים.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): הכנסת היא לא העסק הפרטי של הח"כים. מדובר בכסף שיוצא מהכיס שלך. לכן ראוי שוועדה ציבורית עצמאית תוכל להחליט לגבי תנאי הח"כים בעצמה ולאחר בחינה מדוקדקת של כל בקשה. המצב הנוכחי פוגע בכבוד הכנסת ובאמון הציבור במנהיגים שלנו.

מעש"י (מה לעשות כדי לתקן?): חייבים לטפל במנגנון עצמו: להפריד את החתולים מהשמנת ולסתום את הפרצות בהן מתחבאת עוד שמנת. נפעל להקים את הוועדה מחדש. כמו כן, בימים אלו אנו פועלים לשנות את החוק ולהפוך את החלטות הוועדה הציבורית להחלטות סופיות ובכך להוציא מהח"כים את ההחלטות הנוגעות אליהם.

קודם ותרו על תוספת השכר, אחר כך תתרמו

בעקבות משבר הקורונה הודיעו מגוון ח"כים כי יתרמו משכרם לעמותות. אבל רובם מסרבים להחזיר את תוספת השכר שקיבלו השנה לקופה הציבורית, אף שהחוק מאפשר לעשות זאת בקלות. יותר קל כנראה לגרוף לייקים מאשר להילחם בכנסת על חלוקת התקציב

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

לאור משבר הקורונה הודיעו חברות וחברי כנסת ממגוון סיעות כי יתרמו חלקים גדולים מהמשכורת שלהם לעמותות וארגונים חברתיים. השבוע למשל, הודיעה סיעת כחול לבן כי חבריה יתרמו 20% משכרם בכל חודש. בהודעה נכתב כי ההחלטה התקבלה לאחר ש"נבחנו האופציות החוקיות העומדות בפני חברי הכנסת בעת הזו". 

אילו אפשרויות יש לח"כ שרוצה שכר נמוך יותר? לפי חוק הכנסת, יש רק אפשרות חוקית אחת: ויתור על הסכום שנוסף לשכר הח"כים בינואר (1,255 שקלים שהתווספו ל-44 אלף ש"ח). כל מה שצריך כדי לעשות זאת זה רק לחתום על טופס אחד. יש כמה ח"כים מכחול לבן שבחרו לוותר על התוספת עד כה: יזהר שי, מיקי חיימוביץ', חילי טרופר ומיכאל ביטון. 

ח"כ מיקי חיימוביץ' – גם ויתרה על התוספת וגם תרמה חלק משכרה

שאר חברות וחברי הסיעה החליטו כאמור לתרום חלק מהשכר, מבלי לוותר על התוספת ולהחזירה לקופת המדינה. כחול לבן היא רק דוגמה: ח"כים מסיעות נוספות הודיעו בעבר כי יתרמו חלקים משכרם לעמותות. תרומה היא מעשה יפה וראוי ללא ספק. למרות זאת, היום לכבוד #טרחנות_לשבת נספר למה נעדיף לציין לטובה ח"כים שחתמו על ויתור – ולא לפרגן על תרומה.

לא מרוצים מהתקציב? שנו אותו במקום לתרום

על תרומות אי אפשר לפקח. בניגוד לוויתור על התוספת, שנעשה באמצעות טופס רשמי בכנסת ותקף לכל השנה, התרומה אינה שקופה ואין לציבור דרך לפקח עליה. אם ירצו להפסיק לתרום, או לא לעשות זאת בכלל, לא יהיה לנו מושג. כך למשל גילינו בדיעבד שחלק מהח"כים שטענו בשלב מסוים כי תרמו תרומה חודשית משכרם, הפסיקו לעשות זאת לאחר כמה חודשים.

בנוסף, בניגוד לוויתור על ההעלאה, תרומה אינה משיבה את כספי משלמי המסים לקופה הציבורית. 

תוספות השכר מצטברות לכ-2 מיליון שקלים בשנה, שיכולים לחזור לקופה הציבורית ולשמש למשל לקניית מכונות הנשמה, למקלטים לנשים מוכות, לקניית מחשבים לילדים עבור למידה מרחוק או לכל דבר חשוב אחר לטובת האזרחים. 

תרומה לעמותות היא חשובה מאוד – ויפה שח"כים, כמו אזרחים אחרים, תורמים מכספם לטובת מטרות שקרובות לליבם. אבל בניגוד לאזרחים אחרים, בידי הח"כים להזרים כסף לתקציב היחיד שבאמת מייצג את כולנו: תקציב המדינה.

מליאת הכנסת, ריקה יותר מדי זמן

יש שיגידו כי הם מעדיפים לתרום לעמותה ולדעת שהכסף הולך למטרה חשובה – כך ציין למשל ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד) בפוסט בפייסבוק שלו: "חלק מהח"כים שלנו החזירו את הכסף לקופת המדינה. רוב חברינו נהגו אחרת. הם העדיפו לא להעביר את הכסף בחזרה למשרד האוצר. אין סיבה לראות אותו מתבזבז על משרדי ממשלה מיותרים, ניהול כושל וסחטנות קואליציונית. במקום זה תרמנו לעמותות חברתיות את התוספות במלואן, בכל חודש באופן מסודר".

לשפשף את העיניים ולא להאמין. הרי היחידים שבידם להשפיע על חלוקת תקציב המדינה הם הח"כים עצמם. לא מרוצים מהחלוקה? שנו אותה. בשביל זה אתם שם, כן גם ח"כים מהאופוזיציה. החזירו לנו את שני מיליון השקלים שהוספנו למשכורת שלכם – ואז תעשו מה שתרצו עם מה שנשאר. כך, למשל, עשתה ח"כ חיימוביץ'. 

אתם קובעי המדיניות. התבלבלתם

מעבר לחלוקת התקציב, חברות וחברי הכנסת יכולים להשפיע על המציאות בכל יום. רוצים לתרום במקביל? אין בעיה. אבל קודם בואו למשכן והילחמו בכל האמצעים הפרלמנטאריים שעומדים לרשותכם כך ששני מיליון השקלים (כשתחזירו לנו אותם), יושקעו על ידי המדינה בסוגיות חשובות כמו ניצולי שואה או חינוך. זה לא הוגן מצדכם לקבל לייקים בפייסבוק על תרומה לעמותה מסוימת. אתם קובעי המדיניות – נצלו את הכוח שלכם. 

ומעבר לכל זה, הוויתור על התוספת הוא הדבר הראוי לעשות. אחרי שהח"כים העלו לעצמם את השכר (בניגוד לעמדת הוועדה המייעצת בנושא), ואחרי שבמשך שנה וארבעה חודשים הכנסת כמעט ולא פעלה (מאז דצמבר 2018), והח"כים השקיעו זמנם בקמפיינים ולא בעבודה למען הציבור – לא מגיעה להם העלאה בשכר.

הוויתור על תוספת השכר זה רק צעד ראשון. יש לקדם שינוי מערכתי באופן קביעת שכר הח"כים (שכרגע נקבע על ידי הח"כים עצמם). אנחנו פועלים בנושא מזה שנים, מקדמים כעת הצעות חוק בנושא, ובסוף ננצח. בינתיים נמשיך להתקדם צעד אחד צעד כדי לחבר את הכנסת חזרה לציבור. הצעד הראשון הוא שכל 120 הח"כים יוותרו על תוספת השכר. רשימת 22 הח"כים שחתמו עד כה על הטופס כאן.

פרוייקט יום העצמאות: איך שכנעתי ח"כים לוותר על התוספת לשכרם

בזכותכם אנחנו יכולים לרוץ למרחקים ארוכים ולתקן את המציאות, צעד אחר צעד. אז לכבוד יום העצמאות החלטנו לספר לכם איך הצלחנו לתקן חוקים, לסתום פרצות ולהגביר את השקיפות. והפעם: יעל מספרת איך התחיל ונגמר הסיפור שלה עם ח"כ מתן כהנא

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

הסיפור שהפך לאובססיה אישית עבורי הוא המאבק בעליית שכר חברות וחברי הכנסת. במשך שנה, הח"כים בקושי עבדו בכנסת, שבקושי פעלה בגלל כל סבבי הבחירות. עוד בנובמבר דרשנו מנבחרי הציבור שלנו לוותר על התוספת הצפויה לשכרם, ויתור שדורש צעד פשוט: חתימה על טופס אחד בחשבות הכנסת. לא צריך חוק, רק חתימה.

בכל מקום שבו פגשתי חברי כנסת, ניסיתי לשכנע אותם לוותר על ההעלאה. כששאלתי את ח"כ עמיר פרץ (העבודה) על כך באירוע "שבתרבות", הוא הסכים מיד ושלח לנו טופס חתום תוך כמה ימים. את ח"כ קטי שטרית (הליכוד), פגשנו הכתבת מאיה קרול ואני באירוע הלאומיאדה שנערך בפברואר, וגם היא הסכימה לבקשתנו וחתמה על הטופס לפני כשבוע. 

אבל סיפור השכנוע המפרך מכולם, שלאחרונה סגר מעגל סוף סוף, נוגע לח"כ מתן כהנא מסיעת ימינה.

לייקים על הצהרות ללא כיסוי

כהנא הרבה להתבטא נגד ועדי עובדים חזקים ונגד שכר גבוה במגזר הציבורי – ברשתות החברתיות, בכנסת ובפאנלים לקראת הבחירות, מאז נבחר לכנסת בספטמבר 2019. דברים שאמר על ועדי העובדים, כמו "אסור שהשכר יקבע על פי גודל הפטיש", או ביקורת שהעביר על עלייה בשכר חברי אחד הוועדים, הראו כי לכאורה יהיה הראשון לקפוץ על ההזדמנות לוותר על חלק משכרו (חלק שלא ראוי, לדעתנו, שהח"כים יקבלו אחרי שכמעט ולא עבדו עבור הציבור במשך שנה שלמה).

בכל פעם שהתבטא בנושא בטוויטר, שאלתי אם יסכים לוותר על התוספת. שיגע אותי שהוא מרוויח לייקים ואהבה מהציבור על בסיס הצהרות תיאורטיות לקיצוץ בשכר – כשלא הסכים אפילו לקצץ במעט משכרו במציאות. אז כתבתי לו שוב, ושוב, ושוב (דמיינתי אותו קורא את התגובה ה-8,000 וחושב: "שתעזוב אותי כבר"). בהתחלה התעלם, אחר כך התחיל לענות, אך גם לאחר התכתבויות חוזרות ונשנות בטוויטר – כהנא לא חתם על הטופס.

מה זה פאנל בחירות בלי שאלות מהקהל?

השנה האחרונה הייתה סיוט פוליטי לכולנו, אבל משהו אחד טוב היה בה: פאנלים וחוגי בית לקראת הבחירות. אני מאוד אוהבת ללכת לכאלה – בעיקר כי הם מאפשרים לדבר עם הח"כים בגובה העיניים ולשאול שאלות – ולאורך השנה השתדלתי להגיע לכמה שיותר אירועי בחירות ליד הבית שלי בירושלים. 

יום אחד, לקראת הבחירות השלישיות, ראיתי שח"כ כהנא מתכוון להגיע לפאנל באוניברסיטה העברית. סוף סוף ניפגש במציאות ונדבר על שקיפות ועל תוספת השכר.

לאורך כל הפאנל חיכיתי לחלק של השאלות מהקהל. המנחה אמרה שעוד רגע הוא יגיע – ואז הודיע כהנא כי הוא חייב ללכת. יש לו התחייבויות אחרות. הוא לא ידע כמובן שאני מחכה למפגש שלנו כבר שבועות. אז השתמשתי בחוק מספר 1 לפאנלים עם פוליטיקאים: לא נתנו לך לשאול? תשאלי בכל זאת (זה נשמע קצת לא מנומס. נכון. אבל הרבה יותר לא מנומס לייצג את הציבור בכנסת, לקבל מהציבור משכורת, ולא לענות לציבור על שאלות).

כהנא עמד והקשיב לשאלה שלי עד סופה אבל גם הפעם בחר להתחמק מלתת תשובה.

אם כולם יוותרו – נחסוך 2 מיליון שקל

לאור משבר הקורונה, המשיך כהנא להציע קיצוצים במשכורות של עובדי המגזר הציבורי, אבל במקביל דבק בסירובו לוותר על החלק בשכרו שיש בידיו לחסוך לציבור. כמעט מיואשת, המשכתי להציק. יש שיגידו – אלה רק 1,255 שקלים בחודש. עזבי. 

אבל זה מעבר לכך: אם כל הח"כים יוותרו על התוספת, יחסכו לציבור כ-2 מיליון ש"ח – כסף שיכול להגיע לעצמאים, לבתי החולים, לקשישים, או לכל צורך חשוב אחר של הציבור הרחב. יותר מזה, הוויתור על ההעלאה הוא צעד בדרך לשינוי המנגנון כולו (אנחנו נקדם עם המוותרים על התוספת שינוי חקיקה נרחב בנושא הטבות הח"כים). 

ח"כ קתי שטרית (הליכוד) מוותרת על התוספת. טוב שתפסנו אותה לשיחה בלאומיאדה

ומעל הכל: זה הדבר הנכון לעשות. לא הגיוני שנבחרי הציבור יקנו את אהבתנו עם הצהרות גדולות, ובינתיים יעלו לעצמם שכר (אגב תוך התעלמות מוועדה ציבורית שהם מינו וטענה שעליהם בכלל לקצץ אותו).

לבסוף, לאחר אינספור בקשות – הודיע כהנא בשבוע שעבר כי ויתר על תוספת השכר. הטרחנות השתלמה.

כיף לדעת שלכל אחת יש אפשרות להשפיע על החלטות – גם אם קטנות – של נבחרי הציבור. הם יודעים שזה הדבר הנכון לעשות. רק צריך לבקש מספיק פעמים.

כהנא ממש לא היחיד. הצלחנו כבר להגיע כמעט לרבע מהכנסת. 22 ח"כים ויתרו עד כה על התוספת וחסכו לנו יחד יותר מ-300 אלף ש"ח.

איך לחסוך כספי ציבור גם, או לקדם כל נושא אחר? זה אפשרי:

  1. לחצו על הח"כים ברשתות החברתיות – המשכורת והכוח שלהם מגיעים מהציבור. זכותנו לדרוש מהם שיעבדו עבורנו
  2. נפגשתם ברחוב או בחוג בית? זמן מצוין לשאול! זכרו – חוגי בית לא נועדו להיות פרסומת לנבחרים
  3. הצטרפו לסיירת השקיפות ושנו את המציאות מהבית

גם אתם יכולים

אנשים מתלוננים שהמצב הולך ונהיה גרוע יותר. שהשלטון זוועה. שרע להם לחיות פה. אבל למרות המציאות העקומה, הרבה משתנה פה כל הזמן, כל עוד לא מוותרים.

לא רק זאת. יש לנו, הציבור הרחב, יותר כוח מאי-פעם.

רוצים להיכנס בח"כים גרועים? הצטרפו לסיירת השקיפות שלנו. להעיף ח"כים גרועים? התפקדו למפלגה או תתנדבו בה. חפצים שהתקשורת תבצע תחקיר מסוים? הצטרפו לשקוף – גוף תקשורת ששייך לציבור. רוצים לבקר את התקשורת או אותנו? כתבו טור בעין השביעית. מעוניינים שהכנסת תקדם מהלך מסוים? בואו ללובי 99.

חושבים שאף אחד מהגופים האלה לא יעילים? תקימו אחד משלכם! תעשו שיירים, תתרמו, תתנדבו, הזמינו את אחד מאלו לחוג בית, לסדנת קריאה ביקורתית או אקטיביזם לעצלנים (אנחנו מעבירים כאלו). להילחם להנגשת מידע? הגישו בקשת חופש מידע, סייעו לתנועה לחופש המידע, או לסדנא לידע ציבורי. משתוקקים להשפיע על מבנה הכנסת? בואו למשמר החברתי.

רוצים למגר עוולה שלטונית? התנועה לאיכות השלטון והתנועה לטוהר המידות ישמחו לשירותכם. רוצים להגביר את התחרותיות של הבנקים? התחברו למדיה של צדק פיננסי. לתמוך במאבקים חברתיים? בואו לאנו. לקדם שיתופי פעולה בנושאי שקיפות? התחברו לקואליציית השקיפות.

כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להוביל לשינוי. זה דורש התמדה, נחישות וחפירה, אבל בסוף, במוקדם או במאוחר, אם הצדק איתך: מצליחים.

אנחנו יודעים שגם לכם יש המון סיפורים כאלה, ורוצים לפרסם מאגר הצלחות. יש לך סיפור טוב? כתבו לנו.

תרגיל היח"צ של בנט: ויתר על 20% משכרו רק על הנייר

שר הביטחון נפתלי בנט מתגאה דרך קבע בהעמקה בחומר, ובמקצועיות יתרה. אז איך זה שהוא חגג בתקשורת על קידום מהלך בדיוני? אחרי חשיפת שקוף בנושא, בנט תרם חלק משכרו

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל ויעל פינקלשטיין |

שר הביטחון היוצא נפתלי בנט הצהיר פעמיים שיוותר על חלקים משכרו – וקיבל מחמאות מהתקשורת ומהציבור. אך פעם אחר פעם מתגלה שבנט, שמתחזק תדמית של אדם רציני ומעמיק – קודם מצהיר ורק אחר כך בודק אם ניתן לקיים את הבטחותיו. עד לשעה זו, לא ויתר על תוספת השכר לחברי הכנסת. את הסכום שהבטיח לתרום לעמותות לנזקקים, תרם לעמותה למען בוגרי סיירת אגוז.

ההצהרה הראשונה: קיצוץ בשכר

יריית הפתיחה הייתה לפני כחודש, כשנפתלי בנט הודיע שיוותר על 20% משכרו. הוא קיבל על כך מבול לייקים וכותרות חיוביות. אנחנו ב"שקוף" מקדמים מהלך דומה ומאוד רצינו להשתתף בחגיגות. אבל משהו נראה לנו מוזר. אנחנו מכירים היטב את התקנון ויודעים שהדבר היחיד שבאמת אפשר לוותר עליו – מבלי לשנות חוק – זה על ההעלאה שהח"כים מקבלים בתחילת השנה (בינואר 2020 זה היה 1255 שקל).
Image may contain: 1 person
אבל וואלה, זה שר ביטחון, ועוד אחד שמתגאה דרך קבע בהעמקה בחומר, ובמקצועיות יתרה.
אולי אין לנו מושג? אז ביקשתי מלשכתו אישור על המהלך.
אמרו שזה בדרך. מדי יום, כששאלתי אם יש חדש, ענו לי שהחשב מתעכב ושהאישור יתקבל "מחר". המשכתי להציק ופניתי גם לחשב. שום תשובה.

ב-22 באפריל בבוקר התבהר סופית: מאחורי ההצהרה אין כלום. בנט אכן לא ויתר על שקל משכרו. באותו בוקר שיגר לו יו"ר ועדת הכספים ח"כ עודד פורר (שוויתר בעצמו על התוספת השנתית) מכתב בהיר שמסביר: כדי להקטין שכר של נבחר ציבור – צריך תיקון חקיקה. כך גם יתאפשר על הדרך לקצץ משכורות ופנסיות מופרזות במגזר הציבורי.

ההצהרה השניה: מוותר על התוספת ותורם לנזקקים

אחרי שהעלינו פוסט בנושא שחרך את הרשת, בנט הודיע שיוותר על ההעלאה וגם יתרום במשך חצי שנה 20% משכרו למשפחות במצוקה. חודש לאחר ההבטחה פנינו ללשכת בנט, על מנת לוודא שהפעם אכן חתם על טופס הוויתור על תוספת השכר. אבל שם אמרו לנו שוב את מה שידענו כבר מזמן – שאי אפשר לוותר על 20% מהשכר, ולכן בנט תורם חלק משכרו.
הבהרנו כי הכוונה לתוספת השכר, 1,255 שקלים בכל חודש, שעליה כמובן ניתן לוותר – 25 חברות וחברי כנסת כבר עשו זאת, וגם בנט עצמו כתב זאת בהודעה שזכתה להדהוד בכלי התקשורת. אלא שבלשכת בנט הפעם טענו שאפשר לוותר על התוספת רק בסוף השנה.

זה לא נכון בכלל – בטח שלא בכנסת, ולמיטב ידיעתנו גם לא בממשלה. בכל מקרה, פנינו לכנסת בשאלה, שם הסבירו כי שרים חותמים על הוויתור מול משרד ראש הממשלה והם לא יודעים האם בנט חתם או ביקש לחתום. במשרד רה"מ מסרבים לענות לשאלה האם בנט חתם. לשכת בנט עצמה עברה לדממת אלחוט ומסרבת לענות על שאלות נוספות, חרף הודעות חוזרות ונשנות.

אז האם בנט ויתר או לא ויתר על התוספת כפי שהבטיח (פעמיים)? התשובה העצובה היא: נראה שלא, ובנט מסרב להגיב. במקביל, בתגובה לפרסום האחרון של "שקוף", פרסמה מפלגת "ימינה" קבלה שלפיה שבנט תרם לעמותת "הסיירת הצפונית", שפועלת לטובת סוגרי סיירת אגוז. כפי שניתן להבין, עמותה זו לא פועלת לטובת נזקקים.

הגיע הזמן לשנות את המנגנון

בשביל תיקון בחוק לא צריך בשביל זה קואליציה מתפקדת. צריך בסך הכל שבני גנץ, בנימין נתניהו, נפתלי בנט או דמות בכירה אחרת תקדם זאת כעת בכנסת. אפשר לעשות זאת ביממה. את שכר השרים העלו ב-2018 ב-5000 שקל בחודש בפחות משעה (!), ומבלי לבדוק בכלל את ההשלכות הרוחביות (שהיו להן עלות מטורללת). ח"כ מתן כהנא למשל גם מקדם חוק בנושא וגם חתם על הוויתור, לאחר שהצענו לו לעשות זאת.

עיבוד תמונה: אורן ג'מצ'י

ח"כים מציעים לקצץ ב-25% משכרם – אך מסרבים לוותר על תוספת שכר של 1,255 שקל. למה שנאמין?

בעקבות משבר הקורונה, הציעו ח"כים ממגוון סיעות לקצץ במשכורות ובפנסיות של עובדים במגזר הציבורי – אפילו בשל עצמם. אז למה רובם עדיין מסרבים לוותר על התוספת של 1,255 ש"ח שקיבלו לשכר? #טרחנות_לשבת

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

במכתב ששיגרה השבוע ח"כ שרן השכל (הליכוד) לוועדת הכספים של הכנסת, היא דרשה לקדם דיון דחוף בנושא קיצוץ בשכר ובפנסיות של עובדות ועובדי המגזר הציבורי – לאור המשבר הכלכלי ומגפת הקורונה. במכתב הציעה לקדם קיצוץ של 25% בשכר כל העובדים ששכרם גבוה פי שלושה מהשכר החציוני במשק – כלומר גבוה מכ-24 אלף ש"ח – מלבד חריגים, כמו צוות רפואי. על המכתב חתומים אף הח"כים אורית פרקש הכהן (כחול לבן), מתן כהנא (ימינה) ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו).

הצעה זו מצטרפת להצעות קודמות שהציע ח"כ כהנא (בתמיכת השר בנט) ואחרים.
אלא מה? על מנת לקדם את היוזמה יש צורך בדיונים בוועדות, בחקיקה ובהסכמה רחבה בכנסת. וזה, למרבה הצער, עדיין לא קורה. הסיבה? הנושא לא על סדר יומם של רה"מ בנימין נתניהו ושל יו"ר הכנסת בני גנץ.

אגב – כשהח"כים רצו להעלות את שכר השרים ב-5,000 שקל, הם עשו זאת בפחות משעה! אם זה עד כדי כך דחוף וחשוב, מה לוקח כל כך הרבה זמן הפעם?

פתרון ביניים – בידיהם 

אם הח"כים כבר רוצים לעשות מחווה כלפי הציבור שלא יודע איך לסגור את החודש המטורלל הזה, עומדת לפניהם אפשרות קלה בהרבה. באפשרות הח"כים לוותר על חלק משכרם עוד היום, בהחלטה אישית ובחתימה על טופס אחד. אלא שרוב המציעים את הקיצוץ הרוחבי לא הסכימו לעשות זאת בעצמם.

נסביר את זה בפעם המיליון אחרי שכבר הסברנו זאת לכל אחד מהם: בינואר קיבלו חברות וחברי הכנסת תוספת של 1,255 ש"ח לשכר – זאת לאחר שנה של אפס עבודה.

על התוספת הזאת – שהובילה לעליית שכר הח"כים למעל ל-45 אלף ש"ח – ניתן לוותר על פי חוק בעזרת חתימה על טופס בחשבות הכנסת. נצפה שאותם ח"כים שהציעו לקצץ ב-25% משכר שלל בכירים – כולל הח"כים עצמם – יתחילו קודם בקיצוץ הקטן והראוי הזה. אבל הח"כים שרן השכל, אורית פרקש הכהן ומתן כהנא לא הסכימו לעשות זאת, אף שביקשנו מכלל הסיעות לוותר על התוספת (שוב ושוב). 

למי כן מגיע פרגון?

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שחתומה גם היא על המכתב, כבר הסכימה יחד עם כל סיעת ישראל ביתנו לוותר על תוספת השכר עוד בינואר. ישראל ביתנו היא הסיעה היחידה שכל חבריה ויתרו על ההעלאה בשכר: אלי אבידר, יבגני סובה, אביגדור ליברמן, חמד עמאר, עודד פורר, אלכס קושניר ויוליה מלינובסקי. בלי קונצים – הם חתמו על הוויתור. 

בנוסף הסכימו לוותר על התוספת גם חברי הכנסת עמיר פרץ (העבודה-מרצ), יזהר שי (כחול לבן) וכן חברי הכנסת מהליכוד אופיר כץ וגדעון סער (שהציע הצעה דומה לקיצוץ שכר ופנסיות מוקדם יותר השבוע) מהליכוד. יחד הם כבר חסכו לכולנו כ-150 אלף ש"ח.

מלינובסקי וליברמן

האם על הח"כים לתרום במקום לעמותות?

רוב הח"כים מסרבים לבצע את המחווה הזו. מה קורה בכחול לבן? כמה ח"כים שם תורמים מדי פעם לעמותות, אבל כמעט כולם מסרבים לחתום על הטופס. התגובות שקיבלנו הזויות: כמה טענו שמשום שהטופס מחייב ויתור על התוספת לכל השנה, הם מעדיפים לתרום מדי חודש, וכך, במידה והמצב יחזור לנורמה, הם יוכלו להפסיק לתרום. 

השתגעם? יש מיליון מובטלים, ואתם מסרבים לרדת לשכר של 44 אלף ש"ח שיוצא מהכיס של כולנו?!

כמו כן, מה זה צריך להיות תרומה לעמותה? אתם 120 האנשים ששולטים בתקציב המדינה. עליכם להפריש את הכסף חזרה לתקציב הכללי. 'לא נעים' לכם מאיך שהתקציב מחולק? בניגוד אלינו – אתם יכולים לשנות את זה!

ובאשר לח"כים שקוראים לקיצוץ – ח"כ השכל, פרקש הכהן וכהנא: אם אתם רציניים לגבי קיצוץ במשכורות של עובדים רבים, כולל זו שלכם – למה שלא תתחילו בוויתור על ההעלאה הלא מוצדקת שקיבלתם, וגם תראו דוגמא אישית?

לכו מחר בבוקר לחשבות הכנסת וחתמו על הטופס שמוריד 1,255 ש"ח משכרכם עד סוף השנה.

זה יקח חמש דקות – ואם כל 120 הח"כים יעשו זאת, יחסוך ביום אחד 2 מיליון ש"ח לציבור – כסף שיכול ללכת לבתי החולים, לעצמאים או לכל מטרה אחרת שתעזור לציבור הרחב, ולא רק לכם.

אם לא תעשו זאת, למה שנאמין שההצעה לקצץ סכום גדול בהרבה היא אמיתית?

בתקופה כזאת של חוסר ודאות בריאותי וכלכלי, כשיש מיליון מובטלים שלא יודעים מתי יחזרו לעבוד – ראוי יותר מתמיד שנבחרות ונבחרי הציבור שלנו יראו דוגמא אישית ויקצצו בשכר של עצמם: ב-25%, או אפילו יותר, אבל קודם ב-1,255 ש"ח שנוספו למשכורתם מכיסנו בתחילת השנה.

לא נסתפק באחד עשר ח"כים – עזרו לנו לקרוא לכל נבחרי הציבור שלנו לוותר על תוספת השכר:

  • שלחו את הכתבה לח"כ אהוב/ה עליכם במיוחד, כתזכורת לחתום על הטופס הזה כבר!
  • הצטרפו לסיירת השקיפות – שינוי המציאות מהבידוד דרך הסמארטפון. הסיירת פועלת מול נבחרי הציבור לקדם תיקונים רוחביים וקיצוצים מסיביים יותר. להצטרפות לחצו כאן.
  • אנחנו במקביל מעודדים טיפול גם בפנסיות תקציביות מופרזות בעת המשבר. קראו תחקיר שהכנו שמסביר אחת ולתמיד מה קורה שם.

כל הכבוד לח"כ גדעון סער שהודיע השבוע שיוותר על התוספת. עשו לייק לציוץ שלו בטוויטר.

מוזמנות ומוזמנים להגיב בפוסט בפייסבוק של ח"כ שרן השכל על הצעתה לקיצוץ במשכורות, ולקרוא לה להתחיל בוויתור על תוספת השכר.

*

סרטון שלנו בנושא מ-1 באפריל: