פוסטים

החלטות ועדת הבחירות לכנסת ה-22 שלא הכרתם

הליכוד חילקה מתנות לבוחרים מחוץ לקלפי, נשות הכת הירושלמית ביקשו להתמודד לכנסת, ולמה ועדת הבחירות לא יכולה להגן עלינו מפני תעמולה שקרית? לבקשת קוראי "שקוף": קראנו את ההחלטות הכי מעניינות של ועדת הבחירות, שלא סוקרו בתקשורת המסורתית

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול, עומר אוקון |

לאחר סיקור אינטנסיבי של המפלגות השונות בסבבי הבחירות הקודמים, בסבב השלישי הנוכחי שאלנו אתכם: מה עוד אתם רוצים שנבדוק. לשמחתנו, כל הסיקור שביקשתם בוצע. בין היתר בדקנו מי מרוויח מכך שאין ממשלה או כנסת, המדריך למשקיף, זרקור על סיקור מקומי, על כתבי האישום, קבינט בזמן מלחמה, פירוט הוצאות ועדת הבחירות ועוד.

נותרנו עם בקשה אחת מקוראי שקוף: לעבור על החלטות יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-22, שלא סוקרו בתקשורת המסורתית.

אז קיבצנו עבורכם את ההחלטות המעניינות מתוכן שמהן ניתן ללמוד עוד על גבולות התעמולה בישראל, עבודת ועדת הבחירות, ועל סיפורים פיקנטיים שכנראה לא ידעתם שהתרחשו בבחירות הקודמות. נתחיל.

השופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות ה-22

  1. ועדת הבחירות לא יכולה לקבוע מה היא תעמולה שקרית

על מה העתירה? עו"ד שחר בן מאיר הגיש עתירה על פרסומי מפלגת הליכוד בנוגע ל״גניבת הבחירות״ ולזיופים חמורים במהלך הבחירות שלטענתם נועדו להפיל את שלטון הימין. בן מאיר טען כי הפרסומים היו שקריים, ועלולים לייצר סכנה לתקינות הבחירות ולאמון הציבור בהן. הוא פנה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית כמי שבידיו סמכות להורות על מחיקת הפרסומים.

הנה ציטוט מתוך סרטון של נתניהו, אליו התייחס בעתירה: "אנחנו לא ניתן לכם לגנוב לנו את הבחירות עוד פעם. מסתבר שהיו זיופים בהיקף אדיר בבחירות הקודמות ואני מעריך שאם לא היו הזיופים האלה, היינו מקבלים 61 מנדטים… עכשיו מנסים לגנוב לנו עוד פעם…".

מתוך ערוץ היוטיוב של בנימין נתניהו

מה קרה? ועדת הבחירות החליטה לדחות את העתירה של עו״ד בן מאיר.

למה? השופט מלצר נימק את ההחלטה כך: כדי להורות על הסרת פרסומים, על ועדת הבחירות לקבוע שהם אכן שקריים. ע"פ מלצר, יושבי ראש קודמים של ועדת הבחירות נמנעו מלעסוק בתוכן התעמולה, וזאת מפני שאין בידיהם את הכלים המתאימים להוכיח שפרסום מסוים הוא שקרי או אמיתי. לכן קביעה בנושא עלולה להוות פגיעה בחופש הביטוי. מתוך כך, ליו"ר ועדת הבחירות אין סמכות להורות על מחיקת פרסומי תעמולה בטענה שהם שקריים. 

מסקנה: דחיית העתירה של עו"ד בן מאיר מבהירה כי ועדת הבחירות לא תוכל להגן עלינו מתעמולה בעייתית, והאחריות להבין אם משקרים לנו או מטעים אותנו מוטלת עלינו, הציבור. 

זכרו: בתקופת הבחירות חשוב לקחת בעירבון מוגבל את האמירות של הפוליטיקאים. נסו להבין מה האינטרסים העומדים מאחורי האמירות שלהם, וצרכו תקשורת מעמיקה שתעזור לכם לחשוף שקרים או אמירות מטעות. המשרוקית של גלובס עושה עבודה נפלאה בנושא. 

  1. איסור על שימוש בסמלי המדינה כחלק מתעמולת בחירות

על מה העתירה? יפתח שילוני טען שמפלגת הליכוד עשתה שימוש לא חוקי בסמלי המדינה עבור תעמולת בחירות, למרות תקנה האוסרת על שימוש בסמלי המדינה ללא רישיון או היתר משר הפנים עבור תעמולה.

היועמ״ש אביחי מנדלבליט הסביר בעתירה כי יש לראות בסמל המדינה ״נכס בלתי מוחשי״ של המדינה, ועל כן חל איסור לעשות שימוש בו בהקשר של תעמולת בחירות.

חישבו על זה כך: שימוש בסמלים רשמיים של המדינה במסגרת תעמולת בחירות עלול לבלבל את הציבור, ולגרום לנו לחשוב שפעילות או אמירה מסוימת היא מטעם מדינת ישראל או משרד ממשלתי, ולא מטעם מפלגה.

ע"פ היועמ"ש מנדלבליט, יש לראות בסמל המדינה ״נכס בלתי מוחשי״ של המדינה

מה קרה? העתירה של שילוני נדחתה בשל חוסר יכולת להציג תשתית עובדתית מספקת.

למה? לטענת הליכוד, לא הייתה תשתית ראייתית להאשמה, מפני שתמונות שהובאו כראיות לטענתו של שילוני צולמו בתקופה שלפני הבחירות. ואכן — העתירה נדחתה.

חשוב לציין כי בעקבות העתירה של שילוני, ועדת הבחירות המרכזית החליטה לתזכר בשנית את המפלגות בכל הנוגע לשימוש לא חוקי בסמלי המדינה בבחירות. 

  1. פעילותה של טל גלבוע מבהירה לנו מה הם גבולות הגזרה של הפעילים הפוליטיים

על מה העתירה? עו"ד שחר בן מאיר עתר גם כנגד פעילותה של טל גלבוע כיועצת לענייני זכויות בע"ח של בנימין נתניהו. גלבוע, כפי שכתבנו גם בשקוף, הועסקה ע"י מפלגת הליכוד, ולא על ידי משרד ראש הממשלה.

החשש המרכזי שהעלה עו"ד בן-מאיר הוא שמפלגת הליכוד השתמשה בניגוד לחוק התעמולה בכוחו של נתניהו, ראש מפלגת הליכוד שמכהן גם כראש הממשלה, כדי להשפיע על החלטות שמתקבלות במשרדים המקצועיים בנוגע לבעלי חיים.

בן-מאיר ביסס את טיעוניו בין היתר על הציטוט הבא מתוך פוסט בפייסבוק של גלבוע: "…אין פגישה שאני עורכת שלא מועברת לראש הסגל בלשכת ראש הממשלה…". מהציטוט הזה משתמע, כך לטענתו של בן-מאיר, שגלבוע נמצאת בקשר עם גורמים במשרד ראש הממשלה – וזה אסור. 

מדוע זה אסור? 

1. חוק התעמולה (סעיף 2א) לא מתיר שימוש בנכסי ציבור למטרות קידום אישי של מתמודד/ת בבחירות, שכן לא לשם כך נועדו נכסי הציבור.

2.  לעובדי ציבור אסור להיות בקשר עם גורמים פוליטיים, זאת כדי לשמור על טוהר הבחירות ועל אמון הציבור בעובדי הציבור.

מה קרה? העתירה של עו"ד בן-מאיר נדחתה ע"י ועדת הבחירות. השופט מלצר נימק את ההחלטה בכך שכדי להחליט האם נעשה שימוש בנכסי הציבור לצורך תעמולה, עליו לבחון האם המטרה המרכזית לשמה כתבה גלבוע את הפוסט היא אכן לשם תעמולה. 

לאחר שוועדת הבחירות בחנה את הכתוב בפוסט, היא הגיעה למסקנה שהוא נועד לשרת קודם את גלבוע עצמה ולקדם אותה – לפני שהוא שימש למטרות תעמולה.

ניתן לראות בתמונה את ההדגשות הרלוונטיות בפוסט של גלבוע שהביאו את הועדה לחשוב כך:

הדגשות בפוסט של טל גבוע. מתוך החלטת ועדת הבחירות

מה כן קרה? עו"ד בן-מאיר פנה למשרדי הממשלה הרלוונטים טרם הגיש את עתירתו. בעקבות פנייתו, היועצת המשפטית של משרד רה"מ באותה עת, עו"ד שלומית ברנע-פרגו, חידדה את נהלי הבחירות, ועל פי דבריה עובדי משרד ראש הממשלה הונחו שלא למסור מידע, או להושיט סיוע במשאבי המשרד, לרבות באמצעות עובדים, לגורמים מפלגתיים, או למי שפועל מטעמם.

ראש הסגל במשרד ראש הממשלה, אשר חיון, התחייב שלא ליצור קשר עם טל גלבוע עד אחרי הבחירות.

  1. נשות ה"כת הירושלמית" ניסו לשבש חקירה נגד בעלן. בתקופת הבחירות הן ביקשו להסיר את הקלון מהעבירות שלהן כדי להתמודד לכנסת

על מה העתירה? לקראת הבחירות, עתרו לוועדת הבחירות שלוש נשים שביקשו להתמודד לכנסת במסגרת רשימת "קמ״ה – קידום זכויות הפרט". מטרת העתירה הייתה בקשה מיו"ר ועדת הבחירות לפי סעיף 56ב לחוק הבחירות, שיסיר את הקלון מהעבירות אותן ביצעו שלושת הנשים לפני מספר שנים. 

שלוש הנשים הן לכאורה חלק מ"הכת הירושלמית" – כת המונה 6 נשים ובראשה עומד דניאל אמבש. בעתירה צויין כי נגד שלוש העותרות עצמן הוגשו כתבי אישום ב-2012 בגין עבירות חמורות הקשורות לפרשה של דניאל אמבש, בהן התעללות בקטין על ידי אחראי, מעשים מגונים בנסיבות מחמירות, מעשה סדום ועוד. אמבש עצמו הורשע בעבירות אלימות ואונס קשות במיוחד כלפי כלל בני המשפחה, בהם 17 ילדיו, ונגזרו עליו 26 שנות מאסר.

נשות מפלגת קמ"ה. ביקשו להסיר את הקלון, אך בקשתן נדחתה. מתוך פייסבוק מפלגת קמ"ה

בעסקת טיעון נמחקו האישומים בגין עבירות המין והאלימות כלפי שלושת הנשים, שהודו בעבירות אחרות. 

אילו עבירות? שלוש הנשים ניסו לשבש את ההליכים המשפטיים נגד בעלן, וניסו להניא גורמים שונים מלמסור עדות במשטרה בנוגע למעשיו של אמבש, ועוד.

מה קרה? השופט מלצר דחה את העתירה.

למה? לדבריו, פעולותיהן של הנשים הוגדרו ע"י בית המשפט העליון כקיצוניות וחריגות בחומרתן, ובכך דבק במעשיהן קלון ממשי. מלצר הדגיש: ״סבורני כי העבירות בהן המבקשות הורשעו נגועות בקלון ופגם מוסרי חמור, דבר זה מונע מהן להתמודד בבחירות לכנסת ה-22״.

  1. מפלגת הליכוד חילקה מתנות בקלפי לתומכיה ביום הבחירות 

על מה העתירה? מפלגת הליכוד חילקה ארטיקים ותיקים מעוטרים בלוגו המפלגה בכניסה לקלפיות. המתנות חולקו מתוך רכב המכוסה בלוגו וסיסמאות המפלגה. פעילות כזו היא אסורה, וע"פ השופט מלצר, היא מהווה הפרה של הוראות סעיף 8 לחוק דרכי תעמולה: "לא תהא תעמולת בחירות קשורה במתן מתנות…". זאת ועוד, הליכוד הפרה לכאורה גם את האיסור לבצע תעמולת בחירות במרחק של 5 מטרים מהקלפי: תומכיה נכנסו עם התיקים שחולקו להם בחוץ אל תוך הקלפיות.

אלא שלטענת מפלגת הליכוד, התיקים שחולקו היו למעשה "שקיות" שאין להן ערך גבוה, ולכן לא מדובר במתנה אסורה. 

מה קרה? העתירה התקבלה. השופט מלצר הוציא צו מניעה האוסר על הליכוד לבצע פעילויות נוספות בסגנון העומדות בניגוד לסעיף 8 לחוק דרכי תעמולה, ובנוסף הליכוד חויבה לשאת בהוצאות משפט של מפלגת כחול לבן בגובה 7,500 ש"ח.

צילום: יוסי זמיר

למה? על פי מלצר – גם מתנה שערכה איננו גבוה – יכולה להיחשב כמתנה אסורה. מה שחשוב להבין בנושא המתנות הוא האם הבוחר/ת רואה במתנה כחלק מתעמולה, או כחלק מפעילות אחרת. 

במקרה הזה, מדובר במתנה תעמולתית, שכן היא חולקה מחוץ לקלפי ומתוך רכב המכוסה בסמלי המפלגה. 

  • לרשימת ההחלטות המלאה של ועדת הבחירות: לחצו כאן