פוסטים

תכנית "שקוף" לממשלה ה-35: כך נילחם בשחיתות

סוף סוף קמה ממשלה חדשה. איך לוודא שלא נתעורר מחר עם תיקי שחיתות חדשים? הנה כל הפרצות שצריך לסגור, שלא יעלו אגורה ושאינן קשורות לסוגיות שמאל-ימין. בין הפתרונות: לחשוף לוביסטים שמשפיעים בחשאי על השרים, לתקן את ועדת השרים לחקיקה ולאפשר לציבור להעלות מהבית נושאים לדיון במליאה. הרשימה המלאה – שתישלח לכלל הח"כים – לפניכם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

שלום לממשלה ה-35 של ישראל, "ממשלת חירום לאומית". נכון, בקווי היסוד של הממשלה החדשה אין אף לא סעיף אחד לקידום חקיקה למלחמה בשחיתות – מה שהיה הדגל המרכזי של כחול לבן, אך בשביל זה אנחנו פה.

הכנו תוכנית עבודה מסודרת לשנים הקרובות, עם כל הפרצות שצריך לסגור והחוקים שנפעל לחוקק כדי לשנות את המצב. החוקים האלו לא יעלו אגורה ואינם קשורים לסוגיות שמאל-ימין. ועדיין, הם ישנו לא רק את התפאורה, אלא את ההצגה כולה. זה קריטי משום שלא משנה מי יישב בכסא רה"מ או בכסא רה"מ החלופי – במצב הנוכחי נבחרי ציבור עלולים לשרת את עצמם, את המקורבים שלהם הלוביסטים והטייקונים – ולשכוח את הציבור שמממן את שכרם.

מה אנחנו רוצים מהממשלה? 

  • שקיפות בדיונים

יש לפרסם את הפרוטוקולים ותיעודי ההצבעות מכל הפורומים הלא מסווגים, לרבות ישיבות הממשלה וועדת השרים לענייני חקיקה. כיום אנחנו תלויים בהדלפות של גורמים אינטרסנטיים ומקבלים חלקיקי מידע שיצאו החוצה רק מתי שלמישהו היה אינטרס בכך.

הגיע הזמן ששרי הממשלה יפסיקו להסתיר את הצבעותיהם (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

אין סיבה שישיבות הדירקטוריון של מדינת ישראל בהן מתקבלות החלטות שנוגעות לכולנו – יתנהלו באפלה.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לשנות את תקנון הממשלה ולחייב פרסום ושקיפות של הישיבות. השינוי הזה יכול להתבצע בהצבעה בודדת בישיבת ממשלה.

  • שקיפות בלו"ז השרים 

הגיע הזמן לפרסום יזום של יומני השרים, ללא פגישות אישיות או רגישות (פירוט בקישור). פרסום כזה ישקף את קשרי השרים ומידת השקעתם בתחומים שונים, כך שנוכל לנתח ולבקר את פעילותם הציבורית. שקיפות כזו גם תאפשר לשרים להשוויץ בפועלם ואף תגביר את אמון הציבור.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לאשר בתקנון הממשלה פרסום רבעוני של יומני השרים באתר רשמי. על היומנים להיות מפורסמים בפורמט ניתן לחיפוש.

  • שקיפות חלקית בהון השרים 

הגיע הזמן גם לפרסום קבוע באתר מבקר המדינה של סטטוס ותאריך הגשת הצהרות ההון של השרים. זאת, לצד פרסום ההפרש בין כל הצהרה לזו המוגשת בשנים שלפניה (בניגוד לתוכן הצהרת ההון עצמה). 

מסרב להגיש הצהרת הון כבר שנה וחצי. השר להגנת הסביבה זאב אלקין (צילום: גיל יערי, פלאש 90)

השרים מרכזים בידיהם כח עצום: הם חולשים על תקציבי עתק ומשאבים אדירים השייכים לציבור. ככל שמידע על עבודתם והשפעתו על נכסיהם מוסתר, האפשרות לפעול באופן מושחת או בניגוד עניינים מפתה יותר. 

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? מבקר המדינה יכול לקדם את השינוי הזה. אם המבקר יסרב, אפשר לשנות זאת בחקיקה.

  • שקיפות באגודות העות'מאניות 

הסתדרות העובדים ואיגודים נוספים פועלים בשקיפות מינימלית. זה מתאפשר בשל פרצה בחוק שמגדירה אותם כ"אגודות עותמאניות" בחוק העמותות. המצב הנוכחי מוביל לסיאוב ובזבוז כספי העובדים. 

שרת המשפטים הקודמת, איילת שקד, גיבשה תקנות שביקשו לחייב את האיגודים להתנהל בשקיפות. אלא שבעקבות סבבי הבחירות התקנות הועברו לבוידעם.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לחתום על התקנות. זה הכול. הן כבר מוכנות וממתינות לשר החדש.

  • שקיפות של לוביסטים שעובדים מול הממשלה 

בניגוד לכנסת, הממשלה לא דורשת מהלוביסטים שעובדים מולה רישום בשום מאגר מידע. אין לנו מושג על פגישותיהם במשרדי הממשלה, על לקוחותיהם באותה זירה ועל המידע שהם מעבירים לפקידים ולשרים. מצב זה מאפשר לבעלי אינטרסים להסתובב במסדרונות הממשלה ולהשפיע על החלטות הרות גורל – ללא כל יכולת פיקוח מצד הציבור.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? במשרד האוצר כבר החלו בגיבוש נוהל להסדרת פגישות אנשי המשרד מול הלוביסטים. הסיכוי שזה יקרה עצמאית בכל משרד – אפסי. לכן על הממשלה לאשר "נוהל לוביסטים" שיקבע כללי שקיפות לכולם.

  • חיסול ניגודי העניינים בלשכת ראש הממשלה

אולי הספקת לשכוח אך עו"ד דוד שמרון ייעץ במקביל לרה"מ שהחליט לרכוש צוללות ולתאגיד הגרמני ממנו הממשלה רכשה צוללות. נתניהו טען כי לא ידע זאת. כדי למנוע פערי מידע, יש לפרסם את רשימת הלקוחות של כל יועץ פרטי שעובד עם מנהיגי המדינה. 

דוד שמרון, ייעץ לנתניהו לרכוש צוללות – במקביל לייעוץ לחברת הצוללות. חייבים ללמוד לקח (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לעגן סעיף מול יועצים חיצוניים שעובדים במשרד רה"מ שיחייב פרסום של לקוחותיהם באתר המשרד. המפתח לשינוי נמצא בידי מנכ"ל משרד רה"מ. ואם יועץ לא רוצה ששמות לקוחותיו יפורסמו? שלא יעבוד במרכז העצבים השלטוני.

  • להשקיף תרומות לעמותות

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד שינתה את החוק כך שניתן לתרום באנונימיות לעמותות סכום שמגיע עד 100 אלף שקל. השינוי פגע משמעותית בשקיפות במגזר השלישי, ומאפשר לטייקונים לשחק לנו בתודעה – מבלי שנדע.

איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר. אפשרה תרומות אנונימיות לעמותות (צילום: פלאש 90)

במקביל, חברות ציבוריות נהנות מפרצה בחוק המאפשרת להן לתרום בסתר סכומי עתק לגופים הקשורים לפוליטיקאים ברי השפעה. כתוצאה, חברות שכולנו מושקעים בהן דרך הפנסיות שלנו, תורמות כספים בסתר לעמותות שעל פניו אין להן שום קשר ליעדי החברה. אם זה לא מספיק, נבחרי הציבור עלולים לקבל החלטות נגד האינטרס הציבורי תמורת אותן תרומות.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? משרד המשפטים יכול להפחית את הרף של תרומה אנונימית לעמותה, לכל הפחות לעמותות פוליטיות. זה דורש משר המשפטים החדש לקדם תקנה ולאשררה בוועדת חוק, חוקה ומשפט בכנסת. במקביל, בסמכות הרשות לניירות ערך לחייב חברות ציבוריות בשקיפות התרומות שלהן. כך הציבור יוכל לדעת לאן החברות תורמות ועל איזה פוליטיקאים הן מנסות להשפיע. כבר פנינו לרשות, ששוקלת את המדיניות שלה בסוגיה זו.

  • הקמת ועדת חקירה ממלכתית לקורונה 

מחסור במכונות הנשמה, מצב מחסני החירום, התפשטות הנגיף בבני ברק – יש שלל מחדלים שצריכים להיחקר ודין וחשבון שצריך להיעשות. 

ראש הממשלה נתניהו לא אוהב להקים ועדות חקירה – במקרה של הקורונה זה הכרחי (צילום: דוברות הכנסת)

היינו מסתפקים בבדיקת מבקר המדינה. אלא שהמבקר כבר ריכך שלל דוחות, ויש סיבה טובה להאמין שזה יקרה גם כאן. לכן, יש להקים ועדת בדיקה בלתי תלויה כדי לתקן את מה שלא עובד ולשפר את המוכנות של מדינת ישראל לאסונות עתידיים.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? בשנות שלטון נתניהו לא קמה אף לא ועדת חקירה ממלכתית אחת. לחץ ציבורי מסיבי יכול לשנות את התמונה.

מה אנחנו רוצים מהכנסת? 

  • השקפת השאילתות 

יש להנגיש באתר הכנסת את כלל השאילתות שמגישים חברי הכנסת ואת התשובות שהם מקבלים – לרווחת הציבור הרחב. כך נוכל לעקוב אחר חריצותם, וגם לנהל ארכיון ומעקב אחרי נושאים שעלו בעבר.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? השינוי הזה טכני במהותו ונמצא בידי יו"ר ומנכ"ל הכנסת. נמשיך לפעול יחד עם סיירת השקיפות לשכנעם בנושא.

  • שינוי שיטת העדכון של שכר הח"כים 

צריך להפריד את החתולים מהשמנת ולסתום את הפרצות בהן מתחבאת עוד שמנת. כלומר, לשנות את המצב הקיים, בו הח"כים הם אלה שמחליטים בפועל על השכר וההטבות שלהם.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? להקים מחדש את הוועדה הציבורית לעניין תנאי הח"כים. זה בידי ועדת הכנסת. בנוסף, יש לתת לה סמכות לקבוע סופית בכל החלטה בנושאים אלו, ולא רק להמליץ כמו שקרה עד כה. לשם כך צריך חוק חדש. אנחנו עובדים על כך. יו"ר הוועדה הציבורית היוצא הסכים עמנו בראיון שערך ברשת ב'.

  • הקמת ועדת השקיפות

הוועדה, שייסדה בזמנו ח"כ סתיו שפיר מהעבודה, לא עוגנה בתקנון הכנסת כוועדה קבועה. מתסמן כי בכנסת הקרובה היא לא תחודש. אלו חדשות רעות לכלל אזרחי ישראל. בוועדה נחשפו בזבוזי כספים, דנו בשקיפות עבודת הלוביסטים מול הממשלה (כאמור, תחום פרוץ לגמרי) ובשלל סוגיות שביומיום נקברות מתחת לפני השטח.

ועדת השקיפות. חברי הכנסת צריכים לדרוש את הקמתה המחודשת (צילום: יוסי זמיר)

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? מסה של חברי הכנסת יכולים לדרוש את הקמתה מחדש. אם זה לא יקרה, ניתן ליישם הצעה שעלתה בקואליצית השקיפות: להוסיף סעיף בתקנון הכנסת, לפיו כל ועדה חייבת להקצות דיונים לנושא השקיפות ותהיה אחראית כל רבעון להגיש דוח למליאה על מצב השקיפות בתחומים שבאחריותה. 

  • חיסול ניגודי עניינים בוועדות הכלכליות בכנסת 

כדי למנוע את ה"חיים כץ" הבא, יש לוודא שח"כים לא יהיו מונעים ממניעים כלכליים. לכן, על חברי ועדות הכספים והכלכלה לחשוף את המניות שהם מחזיקים (ללא ערך, רק רת שם המניה), לצד אחזקות נוספות (דוגמת קרקעות) ושמות מקורביהם שעובדים בתאגידים. 

מתן חסינות לחיים כץ. חברים בוועדות כלכליות לא יכולים להסתיר את המניות שהן משקיעים בהן (צילום: אוליבר פיטורסי, פלאש 90)

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? חוקים שהעלנו בנושא – נפלו. לא נורא. אנחנו רצים למרחקים ארוכים. בקדנציה הקרובה נקדם חוק חדש – עד שנצליח.

  • חיזוק ועדת האתיקה 

זו הוועדה היחידה שעוסקת בשפיטה אתית של חברי כנסת שפעלו בניגודי עניינים או הפרו כללים. אלא שלרוב היא מסתפקת בנזיפות חסרות משמעות ומתנהלת כמועדון חברים.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? ועדת הכנסת צריכה להחליט על שיניים נוספות שאפשר להתקין לוועדה. לכל הפחות יש לשקול אמצעים להרחבת ההרתעה. בנוסף, דווקא בגלל שהעונשים לרוב מסתכמים בנזיפות, ראוי שהוועדה תנגיש לציבור מדי מושב טבלה מסכמת שעוקבת אחר מספר הנזיפות לכל ח"כ.

  • שקיפות מפלגתית 

יש להכפיף את המפלגות לחוק חופש המידע – כך שכל אזרח יוכל לדרוש מידע לגבי התנהלותן. זה יאפשר מעקב אחר כספים שהמפלגות מוציאות מכיסנו. כיום הוא מוסתר לגמרי, ולא אחת התגלו בחסות העלטה בזבוזי כספים שזרמו לכיסי מקורבים.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? להכניס בחוק חופש המידע את המפלגות כגורם נוסף הכפוף לחוק.

  • הח"כ ה-121

הגיעה העת לעדכון עבודת המליאה והכנסת באמצעים טכנולוגיים מעודכנים ובכך לאפשר לציבור להיות מעורב ולומר את דברו. אידאלית, הציבור יהפוך לחבר הכנסת ה־121. הנה כמה דוגמאות לעדכונים טכנולוגיים נחוצים:

  • חתימה רחבת היקף של הציבור על עצומה דיגיטלית באתר הכנסת, תכפה קיום דיון פרלמנטרי.
  • באופן דומה, תמיכה של עשרות אלפי אזרחים תאפשר הגשת שאילתה רשמית למשרד ממשלתי. השר הרלוונטי יחויב להגיב במליאה (כמו בשאילתות ישירות המוגשות בידי חברי הכנסת עצמם).
  • לקדם השתתפות הציבור בדיונים במליאה ובוועדות דרך מתן אפשרות שאילת שאלות מהבית בזמן דיון בכנסת. דובר הוועדה/המליאה יוכל להעלות לדיון שאלות שיזכו לתמיכה הרחבה ביותר ולפי אמות מידה שייקבעו מראש

מה אנחנו רוצים מהיחסים בין הממשלה לכנסת?

  • תיקון ועדת השרים לחקיקה

יש להחזיר את האיזון בין הרשויות על ידי שינוי אופי עבודת ועדת השרים לחקיקה: לקבוע שהוועדה תכריע רק סביב חוקים בעלי עלות תקציבית, וחוקים שקשורים להסכמים הקואליציוניים. כל חוק אחר צריך לעבור תהליך שאינו תלוי בממשלה וב"משמעת קואליציונית".

במקביל יש לשנות את מיקומה של ועדת השרים לחקיקה בתהליך ולבטל את השלב לפני הקריאה הטרומית:

מה הפתרון המוצע יעשה? ח"כ שירצה לקדם הצעת חוק יהיה חייב לכתת רגליים בכנסת ולגייס רוב מקרב הח"כים. קידום חוקים לא יתחיל מתוך הממשלה – אלא מהכנסת. התהליך יגרום להאטת קצב הצעות החוק המקודמות בכנסת. הח"כים לא יבזבזו זמן יקר על הצעות שאין להן סיכוי להתקדם מעבר לכנסת. 

מהלך כזה גם יחליש את כוחם של הלוביסטים. כדי לטרפד חקיקה נגד פרסום עישון, למשל, חברת הטבק במצב הנוכחי צריכה ללחוץ רק על יו"ר ועדת השרים לחקיקה או מקסימום על שר או שניים בממשלה. תארו לכם שאותה חברה תיאלץ להגיע ל-120 חברי הכנסת. 

גם דיונים במליאה ובכנסת יחזרו להיות רלוונטיים ואמיתיים. הח"כים שירצו להגיש הצעות יהיו חייבים להגיע להסכמות עם הממשלה.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לשנות את תקנון הממשלה בישיבת ממשלה אחת ויחידה.

אפשר בכלל לשנות?

בטח! קראו את הפרויקט הטרי שלנו של "איך אפשר להזיז פה משהו, למרות הכל". עדיין מפקפקים? הנה רשימה הישגים חלקית בהחלט אליהם הגענו בשנים האחרונות:

  • יותר מחצי מנבחרי הציבור חשפו את מצבת נכסיהם.
  • רבע מהנבחרים בכנסת ו-12 ראשי ערים פרסמו יומן ציבורי.
  • שלושה שרים פרסמו את הצבעותיהם בוועדת השרים לחקיקה.
  • חוקק חוק להגברת שקיפות הלוביסטים וקביעת תקופת צינון ליועצים פרלמנטריים שרוצים לחצות את הקווים ולעבוד כלוביסטים.

  • הצלחנו להשקיף את אתר "המעטפה", האתר הסודי של ראש הממשלה והשרים ששימש לקבלת החלטות מאחורי גבנו וגבם של חברי הכנסת.
  • הממשלה מחלקת "פרס שקיפות".
  • פורסמו הכספים הקואליציוניים.
  • הכנסת הסכימה לפרסם את הפירוט המלא של הוצאות הקשר עם הבוחר של הח"כים.
  • פורסמו מאגרי החוקים והשאילתות. אנו מובילים כאמור מהלך שבסופו יפורסמו גם השאילתות הישירות שמגישים ח"כים לשרים.
  • הממשלה השקיפה את רוב הוצאות המשרדים, ופירטה בפרסומים לאן מגיעה כל אגורה, כולל שם הספק.

זה תמיד נראה בלתי אפשרי – עד שזה אפשרי. במיוחד אם מטרחנים על זה ללא הפסקה – וזה מה שאנחנו עושים. וכאן אתם נכנסים לתמונה. אל תהיו אזרחים שבויים. הנה מה שאתם יכולים לעשות יחד איתנו:

  1. הצטרפו לשקוף או לאחד הגופים הנוספים והנהדרים שקמו פה ונלחמים עבור כולנו.
  2. התפקדו למפלגה דמוקרטית.
  3. התגייסו לסיירת השקיפות מהכורסא – אצלנו אקטיביזם מקלדת זו לא מילה גסה . תוכלו להצטרף גם לקומנדו ההפצות של שקוף. הצטרפו בקלות בלחיצה כאן.
  4. השחיתות נבנית על הבורות שלנו – הפיצו את המידע ולמדו את חבריכם. תוכלו גם להצטרף לרשימת הדיוור שלנו.
  5. יחד איתכם נוכל לגדול, לגייס כתבים וכתבות חדשים, ולהמשיך לשבת לחברי הכנסת והממשלה על הווריד כל השנה.

תזכורת: אין עדיין פרקליט מדינה

מאז ה-16 בדצמבר, אין בישראל פרקליט מדינה. בנתיים, השר דרעי, סגן השר ליצמן וח"כ ביטן ממתינים להחלטה בעניינם בפרקליטות. מהפרקליטות נמסר: "אין בכך כדי לעכב את התיקים"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

כזכור, שר המשפטים אמיר אוחנה, שמונה בממשלת מעבר (שמכהנת מאז דצמבר 2018) על ידי נתניהו (המואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים), ביקש למנות פרקליט מדינה לאחר שהקודם – שי ניצן – סיים את תפקידו. היועמ"ש אביחי מנדלבליט טען שאין זה נכון שהשר ימנה ממלא מקום במציאות זו. מנדלבליט הציע לאוחנה מספר מועמדים לתפקיד, אך האחרון בחר למנות דווקא את זו שלא הופיעה ברשימה, אורלי בן ארי – חרף התנגדותו של מנדלבליט. 

ביום החלפת פרקליט המדינה, הקפיא בג"ץ את המינוי של אורלי בן ארי, הפרקליטה המיועדת, שהחליטה לבסוף להסיר את מועמדותה. התוצאה – אין כיום אף אחד בתפקיד.

פוליטיקאים בכירים ממתינים להכרעה 

בתוך כך: ח"כ דוד ביטן (אשר חשוד בשוחד, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה והפרת אמונים), סגן השר יעקב ליצמן (החשוד בעבירות מרמה, הפרת אמונים והדחת עד בפרשיה אחת, וכן בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים בפרשיה אחרת) והשר אריה דרעי (החשוד בעבירות מרמה, הפרת אמונים, שבועת שקר ועבירות כלכליות) ממתינים בינתיים להחלטה בעניינם הנמצאת בפרקליטות. פנינו לפרקליטות בשאלה האם העיכוב במינוי פרקליט חדש עשוי להשפיע על קבלת ההחלטות בעניינם, משם נמסר לנו כי "אין בכך כדי לעכב את התיקים".

"התנהלות שתכליתה ליצור כאוס ופגיעה באמון הציבור"

שיחות רקע שערכנו עם מומחים לנושא מלמדות כי סמכויותיו של פרקליט המדינה ניתנות להאצלה בקלות יחסית, ושחשיבותו של פרקליט המדינה למדינה דומה לחשיבותו של מנכ"ל לחברה: ניתן להסתדר בלעדיו לפרק זמן קצר, אך בטווח הארוך יותר הדבר עשוי להוביל לכאוס. 

עו"ד אביה אלף, חוקרת שחיתות ולשעבר ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, שליוותה שורת תיקים של נבחרי ציבור, אמרה לנו: "אי מינוי פרקליט מדינה לא אמור לפגוע בתהליך קבלת ההחלטות בעיניינים של נבחרי ציבור. יש אצילת סמכויות, צוותי  עבודה מסודרים וכמובן יש את היועץ המשפטי שעומד בראש מערכת התביעה. 

עם זאת, מציאות זו, שבה אין פרקליט מדינה היא בעייתית והתנהלות שר המשפטים עד כה תכליתה ליצור כאוס ופגיעה באמון הציבור במערכת".

מהשר אוחנה לא נמסרה תגובה לדברים.

רה"מ נתניהו מבקש לקבל הלוואה למימון הגנתו המשפטית – המקרים של אולמרט ופואד מעידים למה זה כה בעייתי

בנימין נתניהו ביקש להמיר את בקשתו לקבלת מימון מבעלי הון למימון הגנתו המשפטית מתרומה – להלוואה. מקרי העבר מראים כי הלוואות לפוליטיקאים עלולות "להישכח". מקרי אהוד אולמרט ובנימין (פואד) בן-אליעזר, כמשל. אם נבחרי ציבור רוצים הלוואה – שייגשו לבנק

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

בשנה החולפת ניסה רה"מ בנימין נתניהו לקבל אישור למימון הגנתו המשפטית בתיקים 1000, 2000 ו-4000 מבעלי הון המקורבים לו. היועמ"ש שלח אותו לבקש אישור מוועדת ההיתרים, לאחר שקבע כי מדובר בקבלת טובות הנאה. מטרת ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה היא לאפשר חריגה מכללי ניגוד עניינים של חברי ממשלה, כאשר מדובר במקרה מיוחד המצדיק זאת. שר, סגן שר או ראש ממשלה המעוניינים לבצע פעולה העשויה לחרוג מהכללים – חייבים לפנות לוועדה ולקבל את אישורה טרם הביצוע.

לאחר התנהלות תמוהה בשנה האחרונה, נחשף לפני שבוע בחדשות 13 ובעיתון הארץ כי נתניהו מבקש עתה לעקוף את הוועדה על ידי המרת בקשתו מתרומה – להלוואה, בתקווה שבכך לא יזדקק לקבל את אישורה של ועדת ההיתרים אלא של מבקר המדינה בלבד. בינתיים, ועדת ההיתרים דחתה שוב את בקשתו של נתניהו לקבלת תרומה – אך הבקשה להלוואה עדיין עומדת.

זה מיד הקפיץ לנו דגל אדום. חזרנו להיסטוריה הלא רחוקה וראינו כי הלוואות הן דרך מסוכנת (ונוחה) לפוליטיקאים לקבל כסף מבלי להחזירו. מקרי העבר מראים כי זה יכול לעלות עד כדי טובות הנאה ואף שוחד. 

אהוד אולמרט מגיע להסדר עם אלמליח

"הגעתי להסדר עם אלמליח, כי אחזיר את ההלוואה כשאתבקש על ידו, בתוספת ריבית והצמדה, והוא הסכים להמתין". כך כותב אהוד אולמרט בספרו (עמוד 49) בנוגע לתשובתו למשה לדור, פרקליט המדינה דאז, כאשר האחרון מברר על הלוואה לא שגרתית בגובה 75 אלף דולר שקיבל מד"ר יוסי אלמליח – אותה לא החזיר במשך 17 שנים. 

אולמרט מעיד כי ההלוואה אמנם הייתה שקופה בהצהרות ההון שלו, אך באותה נשימה ממשיך ומציין כי ההלוואה לא הוחזרה. מדוע? 

כך כותב: "כשניתנה לי ההלוואה עבדתי כעו"ד, והכנסתי יכלה להבטיח את החזר ההלוואה בזמן. משנבחרתי לראש עיר ואחר כך לשר, והכנסתי ירדה באופן דרמטי, הגעתי להסדר עם אלמליח, כי אחזיר את ההלוואה כשאתבקש על ידו, בתוספת ריבית והצמדה, והוא הסכים להמתין". בהמשך מציין אולמרט כי החזיר לבסוף את ההלוואה במלואה.

למרות שזה מריח לא טוב, אולמרט לא הועמד לדין בתיק זה. ועם זאת, מהתיאור אפשר ללמוד איך בעצם פוליטיקאים עשויים לקבל שוחד: קוראים לזה "הלוואה מחברים" עם מועד פירעון גמיש. כתוצאה מכך היה אולמרט ביחסי תלות עם אלמליח במשך 17 שנה, בזמן היותו ראש עיר, שר וכנראה שגם ראש ממשלה. 

אהוד אולמרט – שכח להחזיר

פואד בן אליעזר ז"ל מואשם בקבלת שוחד לאחר שלא טרח להחזיר הלוואה והמלווה לא ניסה לדרוש אותה חזרה

ביוני 2015 הוחלט להעמיד את בנימין בן אליעזר לדין בכפוף לשימוע בחמש פרשיות שונות בגין שוחד, הלבנת הון, מרמה, הפרת אמונים, ועבירות מס. אחד המקרים שהובילו לכתב האישום מדגימים איך פוליטיקאים מקבלים "הלוואה" שהם לא חייבים להחזיר:

בן אליעזר פנה לאיש העסקים אברהם נניקשווילי וביקש ממנו סכום של 400 אלף דולר לרכישת נכס בנס ציונה. נניקשווילי הסכים והשניים חתמו על הסכם הלוואה שאינו נושא ריבית ויוחזר תוך חצי שנה. בן אליעזר לא החזיר את הכסף ונניקשווילי לא דרש אותו חזרה. כך נכתב בכתב האישום: "הסכם ההלוואה שנחתם על ידי הנאשמים נועד לאפשר לבן אליעזר להסביר בפני הרשויות בישראל את קבלת כספי השוחד, ככל שיעלה הצורך. עד למועד פתיחת החקירה בן אליעזר לא הציג את הסכם ההלוואה לאיש […] מנגנון ההלוואה שלא נגבתה, אשר במסגרתה יכול היה, לכאורה, נניקשווילי לבקש מפואד את החזר הכספי בכל עת, יצרה תלות של פואד בנניקשווילי, ושימרה את מערכת יחסי השוחד ביניהם לתקופה בלתי קצובה".

בן אליעזר נפטר טרם הוכרע עניינו המשפטי – אך העוזרת הפרלמנטרית שלו, איילת אוזלאי, הורשעה כי סייעה לו בביצוע העבירות.

נתניהו "שור מועד"

שינוי הדרישה של נתניהו לא נעשית בחלל ריק. רק לאחרונה נפתחה בדיקה על חשד שרימה בהצהרות ההון שהגיש למבקר המדינה. ועל כך יש להוסיף את התכחשות נתניהו לוועדות ההיתרים, דרישתו לדיון נוסף, העתירה כנגדה בבג"צ, ההתכחשות להתחייבותו למסור את הצהרות ההון ועכשיו הבקשה התמוהה להחליף את בקשת התרומה בהלוואה. הכל כדי לעקוף את ועדת ההיתרים.

כאן ציינו רק את ההתנהלות מול מוסד מבקר המדינה, מבלי להתייחס להתנהלותו מול פרקליטות המדינה והיועמ"ש שכבר קצה נפשו בתרגילי נתניהו.

נתניהו הוא בגדר "שור מועד" וכך יש לנהוג בו. אם ראש הממשלה מעוניין בהלוואה – שייגש לבנק. 

*

רוצים לשתף אותנו במידע נוסף או שאתם רוצים להביע את דעתכם? פנו לכתב: [email protected]

ואולי הבקשה לפעול בשקיפות היא הבקשה העתיקה בעולם? טור על שקיפות ויהדות

נבחרי ציבור רבים שנתפסים בקלקלתם לאחרונה נאחזים בקרני המזבח. טרגי במיוחד שחלקם "מאמינים".
 
אז הנה שיעור בשקיפות במיוחד עבורם מהמקורות:

המשך קריאה…