פוסטים

איך פרסום פוליטי ברשתות החברתיות פוגע בך ולמה פייסבוק חייבת לחשב מסלול מחדש

פייסבוק מאפשרת פרסום מודעות פוליטיות שקריות. השילוב של פרסום ממוקד, פוליטיקה ושקרים – עלול לשבש את הבחירות במדינות דמוקרטיות. מה המשמעות של זה ואיך אפשר להילחם בהחלטה המקוממת של פייסבוק גם בישראל

| תומר אביטל |

אליזבת וורן, הסנאטורית המתמודדת על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב, יזמה תרגיל מחוכם: היא יצרה מודעה שקרית, הטוענת שמייסד פייסבוק מארק צוקרברג הודיע שיתמוך בנשיא טארמפ בבחירות לנשיאות של 2020. כלי תקשורת אחרים היו כנראה מסרבים לפרסם מודעות המכילות שקר כה בוטה.

אבל פייסבוק? אישרה את המודעה והחלה להפגיז את הגולשים.

Image may contain: 1 person

המודעה של וורן

 

כן, פייסבוק כיום מאפשרת לפוליטיקאים להגדיר קהלים ולפרסם מודעות ממומנות שיצוצו להם שוב ושוב בפיד. אבל מסתבר שפייסבוק מאשרת תוכן של מודעות גם אם המידע שמופיע בהן הוא המצאה מוחלטת, גם אם מדובר בשקר גמור. 

מדוע פייסבוק מסכימה להדהד מידע שקרי?

ההסבר הרשמי: מדובר בפלטפורמה שאינה כלי תקשורת. אה, והם גם לא רוצים לצנזר נבחרי ציבור. מנכ"ל פייסבוק מרק צוקרברג, וסמנכ"לית התפעול שלו, שריל סנדברג, הסבירו לאחרונה ש"זה המחיר של חופש הביטוי" וצוקרברג אף המשיך להגן על התפיסה הזו גם בצליבה שעשו לו לאחרונה בקונגרס האמריקאי.

חבל שפייסבוק מתאמצת כל כך לטאטא מתחת לשטיח את ההסבר לדעתי האמיתי (ולמען האמת ההגיוני): הם פשוט רוצים את הכסף.

זה טבעי, ואפילו מחויב המציאות – חברה רוצה למקסם את הכנסותיה. זו ההצדקה שלה בעולם, וכל עוד היא שומרת חוק – לא אמורה להתעורר בעיה.

 

האם הרשתות החברתיות הן כמו כל חברה אחרת?

בשביל זה נולדו רגולטורים:  הם אמורים לכפות על חברות מסחריות אמות מידה שיגנו על הציבור. פרלמנטים ופקידים אמורים לצפות ממעוף הציפור על מארג השיקולים, וכך לאזן בין צרכי חברות להרוויח כסף, לבין האינטרסים של הציבור הרחב. אז כל עוד החוק נשמר – פייסבוק בסך הכל פועלים כמו ככל חברה אחרת.

אלא ששיקרתי בפסקה האחרונה, ולמרות שאם הייתי מפרסם זאת כמודעה פוליטית בפייסבוק איש לא היה מרים גבה, אערוך לעצמי בדיקת עובדות קצרה: 

מארק צוקרברג

פייסבוק דואגת שהמגרש יישאר עקום

  1. לבחון את הסוגיה הזו רק דרך ההגדרה המוגבלת של 'אי עבירה על החוק', משולה לעריכת ביקורת לבניין רב קומות אחרי ביקור בקומה הראשונה בלבד. 

מי שיעלה קומה, יגלה שפייסבוק והקולגות שלה בעמק הסיליקון מוציאות עשרות מיליוני דולרים על תרומות לפוליטיקאים ועל לוביסטים מקצוענים. האחרונים פועלים ללא הרף מול נבחרי ציבור ולוחשים באוזניהם במטרה להשאיר את המגרש עקום ולשמר את המצב הקיים והמיושן לפיו רשתות חברתיות יכולות להתנער מאחריות לתוכן המופיע אצלן, אפילו אם דוחפים אותו בכסף רב.

במילים אחרות, סכומי העתק הזורמים ללובי ולכיסי הפוליטיקאים מספק לחברות יתרון משמעותי אל מול הציבור הרחב והחסר אמצעים וחיבורים.

אז נכון, פייסבוק שומרת חוק – אך היא גם דואגת שהוא לא ישתנה לרעתה.

  1. אפילו אם אתם קפיטליסטים טהורים יותר מאדם סמית', גם בהסתכלות ארוכת טווח, טועה פייסבוק בכך שהיא מסרבת לקחת אחריות על המודעות המתפרסמות בפלטפורמה שלה.

נכון, בטווח הקצר היא גורפת הון; טראמפ מוציא, לפי וורן, כמיליון דולר בשבוע על מודעות. בישראל, גרפה פייסבוק עשרה מיליון שקלים מפרסום פוליטי בחודש שלפני הבחירות. 

אלא שבטווח הארוך, המוניטין של פייסבוק נפגע. אקטיביסטים וחוקרים מציפים את הנושא ומבקרים את ההתנהלות המסוכנת הזו. בסופו של יום, סביר להניח שיעלו פוליטיקאים שיירקחו פתרונות הרבה יותר קיצוניים מבדיקת עובדות טרם אישור מודעות (לוורן, למשל תוכנית לפירוק פייסבוק, גוגל ואמזון).

במילים אחרות, בטווח הרחוק דיו – גם פייסבוק עשויה כנראה להפגע מההתנהלות האנטי דמוקרטית הזו.

הפינות הקבועות: איך זה משפיע עליך ומה צריך לשנות?

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): פייסבוק כיום מאפשרת לפוליטיקאים להגדיר קהלים ולפרסם מודעות ממומנות שיצוצו להם שוב ושוב בפיד. מדובר בכלי שיווקי מהיעילים בעולם המודרני, שכנראה לא מעט מנהיגים חבים לו את ניצחונם בבחירות – ומושלים בזכותו עליך ועלייך. אבל כל עוד מתאפשר לקדם תוכן ממוקד גם הוא עשיר בשקרים ומניפוליציות – אז זה עלול לשבש בחירות ולהעלות לשלטון רק את שלו שטובים במניפולציות.

מעש"י (מה צריך לעשות כדי שיתוקן): כל אחד מאיתנו יכול לדרבן פוליטיקאים ישראלים לעסוק בנושא. הם אמנם מגיעים לטפל בסוגיות בדרך כלל בעשרים שנות איחור, אך אם נלחץ מספיק, הם יתעוררו. חשוב להדגיש: בישראל אפשר לתבוע מפייסבוק דין וחשבון ושינוי הכללים המקומיים, ללא תלות והמתנה לראות מה יקרה קודם בארה"ב או במדינות אחרות. אסור לשכוח זאת – המדינה, כל מדינה, בשטחה היא הריבון.

עד אז מומלץ שתפעילו קריאה ביקורתית במהלך הגלילה בפיד. כי, כפי שהבנתם, מה שכולנו רואים ברשתות חברתיות – זה בדרך כלל לא חדשות, אלא פרסומות מוסוות שמישהו רצה שתראו.

טוויטר הוכיחו שזה אפשרי

בצעד אמיץ מנכ"ל טוויטר כבר אסר על מודעות פוליטיות משום ש"הדמוקרטיה אינה מוכנה לטפל בהן". אנשי טראמפ הודיעו שזו החלטה טיפשית שתעלה לטוויטר מיליונים רבים, אך טוויטר מסרה כי מדובר בטיפה בים (המודעות הפוליטיות לבחירות האמצע בארה"ב ב-2018 ייצרו לטוויטר הכנסות של פחות מ-3 מיליון דולר, מתוך הכנסות של 3 מיליארד דולר ב-2018).

הגיע הזמן שהפוליטיקאים הישראלים יתעוררו ויחלו לדון בנושא – כן, גם בפגרה.

לעידן ארץ נמאס שפוליטיקאים חוסמים אותו בפייסבוק – אז הוא החליט לתבוע אותם

הרשתות החברתיות הן כיכר העיר החדשה – אך לצד היתרונות של הרשת הפתוחה, ישנם פוליטיקאים שמנצלים את הכוח ומרימים גדרות סביב הכיכר. כך נחסמים מלהגיב בדפי הפוליטיקאים אזרחים שמביעים ביקורת עניינית. לעידן ארץ נמאס מזה – והוא יוצא לתבוע את נתניהו, לפיד, כחלון ואלי כהן

| עידן ארץ |

לפני עשור, חשבו שהרשתות החברתיות יובילו לשינוי ניכר במדינות דיקטטוריות. היום, אנחנו רואים שהשינוי הדרמטי ביותר הוא דווקא במדינות דמוקרטיות. התקשורת, שבעבר שימשה המתווך הבלעדי בין הפוליטיקאים לציבור, זוכה עתה לתחרות בלתי צפויה מצד פייסבוק וטוויטר. הרשתות החברתיות הפכו לזירה סוערת של דיונים פוליטיים, בה יותר אנשים יכולים להיות שותפים בשיח הציבורי. הפוליטיקאים מצידם נכנסו מהר לעניין, וכיום הם מעבירים את המסרים שלהם ללא מתווכים, ומנתחים באופן ישיר את התגובות אליהם. בנוסף, אנשים יכולים להגיע ישירות לפוליטיקאים, לבקר אותם ולהסביר בצורה פומבית מדוע הם צודקים או טועים.

אליה וקוץ בה

אלא שכל הצד החיובי בשינוי הזה נשבר כשחלק מהפוליטיקאים מחליטים להפוך את השיח הישיר הזה מדו-צדדי – לחד-צדדי, וחוסמים מגיבים כדי להשתיק ביקורת. בצורה זו הם חושבים שהם מייצרים סביבה "סטרילית" בה כולם תומכים בהם ומסכימים איתם, ותומכיהם אינם חשופים לביקורת מבחוץ. בנוסף, כשפוליטיקאים חוסמים בפייסבוק, הם מונעים מהחסומים לעקוב אחריהם וכך מסתירים מהם את התוכן הישיר שלעיתים אינו מועבר באמצעים אחרים. 

אני ליברל, וככזה, מאמין שיש להגביל את השלטון. אני חושב שפוליטיקאים, שהם בעלי כוח כפייה על החיים שלנו, צריכים להיות נתונים למשטר של בחינה וביקורת מתמדת. לכן, למשל, יש לנו בדמוקרטיה זכות הצבעה – כדי שאם מפלגה מסוימת לא עושה עבודה מספיק טובה בעיני הציבור, אפשר יהיה להעיף אותה. לכן פוליטיקאים נדרשים לתת הצהרות הון ולהימנע מניגודי עניינים. לכן מדינות עם מסורת ליברלית כמו בריטניה מכריחות את הפוליטיקאים שלהן לעמוד בפני שאלות הציבור באופן קבוע, אם באמצעות "שאלות ראש הממשלה" בכל יום רביעי או זימון השרים לענות על שאלות דחופות של חברי הפרלמנט

התביעה להוצאת הקוץ

בעיניי, הפורמט בו פוליטיקאים יכולים להביע את מסריהם ברשתות החברתיות בלי הפרעה מצד אחד, והציבור יכול לבקר אותם בלי הפרעה מצד שני, הוא משהו שצריך לשמר בחברה ששואפת לחירות. לכן, החלטתי לתבוע את הפוליטיקאים הבאים: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון, שר הכלכלה אלי כהן וחבר הכנסת יאיר לפידאצל כל אחד ואחד מהם, בנסיבות שונות, הגבתי ביקורת לגיטימית לחלוטין. בלי קללות, בלי השתלחויות, בלי התלהמויות – טיעונים פשוטים וברורים המפריכים דבר שהם אמרו או מעלים כלפיהם ביקורת אחרת. למשל, נתניהו (או סביר יותר, איש הניו מדיה שלו) היה רגיש במיוחד וחסם אותי כי הגבתי "בוקר טוב, איפה היית עד עכשיו?" – כשהוא נזכר לדבר על נזקי ההסתדרות. במקום להגיב חזרה או לתת לביקורת להישאר – ראש הממשלה בחר לטאטא אותה מתחת לשטיח על ידי חסימה שלי מהעמוד.

אחרי שכתבתי על כך שנחסמתי מהעמוד של השר כחלון, פנו אלי מ"קליניקת הסייבר" של המרכז לחינוך משפטי קליני באוניברסיטה העברית – שם עורכת הדין דנה יפה מובילה קבוצה של סטודנטים הלומדים לנהל תהליך משפטי הלכה למעשה, ועל הדרך פועלים לביסוס הזכויות שלנו באינטרנט. בעזרתם, שלחתי לארבעת הפוליטיקאים שחסמו אותי מכתב המפרט בנימוס ובנימוק מדוע החסימה בפייסבוק היא פסולה ומפירה את זכויות הפרט שלי, כפי שהן מוגנות במשפט הישראלי. אם הם לא יסכימו להסיר את החסימה, נעתור נגדם בבית המשפט. שם אני רוצה להשיג תקדים ראוי, או לפחות להביא להסרת החסימה שלי. נמשיך לעדכן בשקוף בכל התקדמות. 

שימו לב שאין כאן דרישה ישירה מפייסבוק עצמה. יש לי לא מעט ביקורת על פייסבוק ועל החלטות שהיא כחברה מקבלת, אבל עד כמה שאני רואה, בית המשפט הוא לא המקום להכריע בכך. הדרישה שלי היא קודם כל מפוליטיקאים, שלא ידרסו כלי חשוב לשמירת הקשר עם הבוחרים וביקורת על השלטון. 

בהקשר הזה, ראוי לציין לחיוב דווקא את שלי יחימוביץ', שלמרות תגובות חוזרות ונשנות שלי אצלה, מעולם לא חסמה אותי. אנחנו לא מסכימים על הרבה נושאים, אבל כאידיאולוגית אני מקווה שהיא מבינה את החשיבות שיש לשיח פוליטי חופשי ופתוח. 

יחימוביץ', לא חוסמת ביקורת

אני ממליץ לכל מי שנחסם בידי פוליטיקאים (כולל ראשי רשויות) ברשתות החברתיות, לשלוח את המכתב הזה ולדרוש שיסירו את החסימה. אם הם מסרבים, פנו גם אתם לקליניקת הסייבר של האוניברסיטה העברית, והצטרפו אליי בתביעה.