פוסטים

משרד הכלכלה הדיח את ראש עיריית כפר סבא מאחד מתפקידיו – משום שפעל בחוסר שקיפות

ראש עיריית כפר סבא, רפי סער, עמד בראש מפעל המים העירוני – אך במשרד הכלכלה והתעשייה החליטו להדיחו מהתפקיד לאחר שסירב למסור מידע לתושבים. סיפור מקומי על החשיבות שבשקיפות ועל הכוח של אקטיביזם אזרחי בימים כתיקונם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

הכל התחיל כשתושבי העיר כפר סבא ביקשו לקבל פרוטוקולים של ישיבות הנהלת מפעל המים – הארגון שאחראי על אספקת המים בעיר"בעירייה השתמשו במשך שנים במפעל המים כמו קופה ב'. לקחו תקציב של מיליון וחצי ש"ח בשנה לעמותות, אגודות ספורט ופעילויות של העירייה, בלי שקיפות", אמר לנו ערן ורנר, תושב העיר שהתניע את מאבק השקיפות במפעל המים. "כתושב העיר יש לי זכות לעיין בפרוטוקולים. אז פניתי למפעל המים וביקשתי לראות אותם", הוא מספר.

אלא שרפי סער, ראש העיר כפר סבא ומי שעמד בראש הוועד שמנהל את מפעל המים, התעלם מהבקשה.

לאחר שמפקח מטעם רשם האגודות השיתופיות – הגוף במשרד הכלכלה שאחראי על ארגונים כמו מפעל המים – דרש את מסירת המידע, סוף סוף הועברו לתושבים פרוטוקולים. אך אלו היו מושחרים בחלקים רבים. אף שהמפקח קבע כי השחרת הפרוטוקולים לא מוצדקת, דבק הוועד, בראשות סער, בסירובו למסור מידע מלא לתושבים – גם לאחר בקשות חוזרות ונשנות לקבלת המידע.

ראש העיר כפר סבא, רפי סער

"הוועד לא יכול למנוע מ"בעלי הבית" האמיתיים של האגודה להסתובב בביתם ולתור אחר מידע אותו הם מבקשים".

בעקבות הסירוב, משרד הכלכלה החליט להדיח את ראש העיר סער מתפקידו כיו"ר ועד מפעל המים העירוני, לא פחות. ואם זה לא מספיק, גם הוחלפו כלל חברי הוועד ובמקומם מונתה הנהלה חדשה. כל זה קרה בגלל סירוב לפעול בשקיפות.

"כשיצאתי לדרך ידעתי שיש הרבה דברים לא תקינים שקורים שם מבחינת שקיפות, אבל לא תיארתי לעצמי שזה יגיע למצב הזה", סיפר ורנר. "האגודה מושתתת על עקרונות הדמוקרטיה", נכתב במסמך שפרסם רשם האגודות השיתופיות במשרד הכלכלה, "חברי הוועד אינם אלא שלוחים של התושבים ובעלי העסקים בעיר, החבים כלפיהם בחובת נאמנות, המבוססת על שקיפות מוחלטת". 

בנוסף הופיע במסמך הסבר בהיר ומקסים על החובה לפעול בשקיפות: "כשם שאיש אינו יכול למנוע מאדם להיכנס לכל מקום שיחפוץ בביתו הוא, כך לא יכול הוועד למנוע מ"בעלי הבית" האמיתיים של האגודה – החברים – להסתובב בביתם ולתור אחר מידע אותו הם מבקשים".

טענות אלה נכונות לא רק למידע הקיים בארגונים עירוניים, אלא לכל גוף ציבורי. המידע שבידי השלטון שייך לציבור. אסור שהנציגים שלנו ישכחו שעבודתם לייצג אותנו ולעבוד עבורנו – ובמשרד הכלכלה עשו צעד חשוב על מנת לוודא את זה.

ההנהלה החדשה, אגב, הסכימה למסור את המידע לתושבים.  ראו כמה חשוב אקטיביזם אזרחי: בקשה למידע של תושבים שוחרי שקיפות ומאבק נחוש הוביל להדחת ראש העיר מאחד מתפקידיו, ולהדגשת החובה של גוף ציבורי לפעול בשקיפות.

למה הרשויות המקומיות צובעות מעברי חצייה בצבע מחליק יותר וגם יקר יותר?

מבדיקה שערכה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עולה כי רוב הרשויות המקומיות משתמשות בצבע סימון כביש לא איכותי ויקר. כבר ב-2010 הוגשה הצעת חוק לטיפול בנושא, וב-2017 מבקר המדינה דרש ממשרד התחבורה לעבור לחלופה האיכותית יותר. אך רשויות ממשיכות להשתמש בצבע כביש ובזבזני, ועל הדרך גם הורג? תחקיר בסדרה של כתבת הפולו-אפ של שקוף שבודקת בקביעות: #מה_נשתנה?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

הגורמים המקצועיים בנתיבי ישראל ומשרד התחבורה מכירים כבר שנים את הבעיה. רשויות מקומיות משתמשות לסימוני כביש – למשל לצביעת מעברי חצייה –  בצבע יקר יותר מהחלופות אבל דווקא כזה שנשחק מהר יותר.

מכירים רוכב/ת אופנוע שהחליקו בכביש? יש סיכוי שזה בכלל לא אשמתם – אלא תוצאה של בחירת הצבע הזה ע"י רשויות מקומיות.

צבע סימון כביש מוזנח ולא איכותי עלול לגרום להחלקת רכב דו-גלגלי

כבר ב-2010 עלתה הצעת חוק של חברת הכנסת לשעבר יוליה שמאלוב שביקשה לחייב את הרשויות המקומיות לעבור לצבוע את סימוני הכבישים בחומר איכותי יותר. הצעת החוק לוותה במחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת. המחקר מצא כי מעבר לשימוש בצבע איכותי אף יוזיל עלויות לרשויות ויחסוך להן כ-100 מיליון ש"ח. ומה קרה? כמעט כלום. הצעת החוק של שמאלוב נפלה והנושא ירד מהשיח הציבורי.

שבע שנים מאוחר יותר, ב-2017 כתב מבקר המדינה דו"ח בו עלה עניין צבע הכביש הבעייתי והיקר. המבקר דרש ממשרד התחבורה והרשויות המקומיות שוב לעבור להשתמש בסוג צבע אחר, איכותי יותר. 

בדקנו: לפי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, למרות דו"ח המבקר ותוצאות המחקר – גם היום רוב הרשויות המקומיות ממשיכות להשתמש בצבע היקר והלא איכותי.

חברת הכנסת לשעבר יוליה שמאלוב. מתוך פייסבוק

למה הרשויות המקומיות לא מיישמות את המלצות המבקר והמחקר?

בקצרה: הרשויות רוצות לחסוך כסף בטווח הקצר, ולכן מעדיפות להשתמש בחומר הלא-איכותי ובטווח הרחוק היקר יותר.
נסביר: החומר הלא-איכותי לסימון כביש נקרא בשפה המקצועית "קיים קצר". החומר האיכותי נקרא "קיים ארוך". שני סוגי החומרים מאושרים ע"י משרד התחבורה. אנחנו ב"שקוף" ערכנו בדיקה עם חברה שמוכרת את הצבעים, ואלו המחירים (התעריף משתנה בהתאם להיקף העבודה):

חומר "קיים קצר": 13-15 ש"ח למ"ר.
חומר "קיים ארוך": 120-150 שח למ"ר.

הרשויות רוצות לחסוך כסף בטווח הקצר, ולכן מעדיפות להשתמש בחומר הלא-איכותי ובטווח הרחוק היקר יותר

צבע "קיים ארוך" עלול להיות יקר פי 10 מצבע "קיים קצר". זו הסיבה שהרשויות המקומיות מעדיפות להשתמש בצבע הלא איכותי, פשוט כדי לחסוך בעלויות. הרשויות המקומיות מסתכלות על חיסכון בטווח הקצר, בשנה הקרובה, ולא על חיסכון בטווח הארוך: ע"פ משרד התחבורה, אין הבדל משמעותי במחיר בין הצבעים בטווח הארוך, בגלל עלויות האחזקה של הצבע.

למה? סימון כביש שנצבע בצבע "קיים קצר", צריך לחדש בממוצע כל חצי שנה. לעומת זאת, סימון כביש בצבע "קיים ארוך" צריך לחדש רק כל חמש שנים. בטווח של 10 שנים יחדשו את הצבע "קיים קצר" 20 פעמים, ואת קיים ארוך פעמיים, וההוצאה של הרשות בטווח הארוך תהיה דומה. אם מחשבים גם את עלות הצביעה עצמה – הצבע האיכותי אפילו זול יותר.

גם במסמך הנחיות מ-2014 לבחירה והשמה של חומרים תקניים לסימון דרכים של משרד התחבורה נכתב: "חומרי הסימון בעלי תוחלת החיים הארוכה הינם מטבע הדברים בעלי עלות ראשונית גבוהה יחסית. עם זאת, בחישוב לאורך זמן נחסכות העלויות החוזרות ונשנות של סימונים חוזרים (לרבות עלויות אבטחה ועיכוב תנועה) ומובטחים ערכי תפקוד יציבים יותר
לאורך זמן".

הרשויות ומשרד התחבורה לא חושבים לטווח הארוך – ופוגעים בכולנו

צביעת סימון כביש מחדש לא מסתכם רק ברכישת דלי צבע ומכונה שתסיר את הסימון הישן. אל עלויות אלה מצטרפות כאמור גם עלויות שוליות: במהלך חידוש סימון הכביש, העירייה צריכה לסגור את הכביש ולייצר הסדר תנועה זמני חדש, מה שעלול לגרום לפקקים ולבעיות תנועה. עליה גם להציב על הכביש אמצעי אזהרה שונים כמו חרוטים או תמרורים, ואולי גם פקח/ית. כל זה עולה כסף, וככל שמחדשים את צבע הכביש בתכיפות גבוהה – עלויות מצטברות.
זאת ועוד, אחת התכונות החשובות של צבע "קיים ארוך" היא החזרת אור. הוא מחזיר אור בלילה בצורה טובה יותר מ מ"קיים קצר" ומשפר את בטיחות הנסיעה.
לכן, חסכוני יותר שהרשויות המקומיות יעברו להשתמש בצבע "קיים ארוך", אותו צריך לחדש אחת לחמש שנים והוא מחזיר אור בצורה מיטבית. 

בעת צביעת סימון מחדש, העירייה צריכה לסגור את הכביש ולייצר הסדר תנועה זמני חדש

בדו"ח מבקר המדינה מ-2017 נכתב בנושא: "מאפיינים אלה (איכות ירודה של "קיים קצר") מאלצים את החברה לבצע תחזוקה מוגברת: צביעה מחודשת בצמתים אחת לחצי שנה, צביעה סטנדרטית בכבישים אחת לשנה, ובכבישים עמוסים אף בתדירות גבוהה יותר. פעולות אלה מלוות בסגירת כבישים, המפריעה לתנועה השוטפת, והפרעות אלה יוצרות גם נזקים כלכליים נוספים וכן הפרעה לציבור הנהגים".

כך מודגש כי "יוצא כי חומרי הסימון הישנים מחייבים עבודות תחזוקה בתדירות גבוהה מאוד, דבר המגדיל את העלויות הכספיות ופוגע בתנועה השוטפת בכבישים עקב הפרעות בזמן עבודות הצביעה".

מבקר המדינה הקודם, יוסף שפירא: "חומרי הסימון הישנים מחייבים עבודות תחזוקה בתדירות גבוהה מאוד"

צובעים בשכבות על חשבון חיי רוכבי הדו-גלגלי

המחדל לא נגמר שם. את הצבע מסוג "קיים קצר" יש לחדש אחת לחצי שנה. כדי לחדש את הצבע יש להסירו מהכביש, אך תהליך ההסרה הוא יקר וארוך, מפני שההסרה מתבצעת ע"י מכונה שמזרימה מים בלחץ גבוה על הסימון, ומסירה את הצבע במהירות של מטר בחמש דקות. כדי לחסוך בעלויות ההסרה הגבוהות, הרשויות מצאו "פתרון": במקום להסיר את הצבע, הן פשוט צובעות שכבה נוספת מעל הצבע הקיים.

ה"פתרון" הזה מסכן אותנו מאוד מפני שהוא גורם להחלקה: את הצבע "קיים קצר" צריך לצבוע בשכבה דקה על פני הכביש, על האספלט. הצבע איתו נצבע את הסימון מקבל את הטקסטורה של האספלט המחוספס, וכך מונע החלקה לנוסעים עליו.

הסרת צבע כביש. מתוך אתר חברת "נתיבי זהב"

כשצובעים שכבה על גבי שכבה, הטקסטורה של האספלט נעלמת תחת הצבע, וסימון הכביש הופך למחליק. לעיתים, הרשויות צובעות שכבות צבע כל כך הרבה פעמים, שסימון הכביש מגיע לעובי של כמה מילימטרים. צביעה של שכבה מעל שכבה מקצרת עוד יותר את חיי חומר "קיים קצר", ומקדימה את הצורך לצבוע סימון כביש שוב.

בואו נראה המחשה לאיך נראה סימון כביש "קיים קצר" שנצבע שוב ושוב – ונשחק. התמונה מתוך דו"ח ביקורת על רשות התמרור המקומית ברחובות:

סימון כביש מוזנח בעיריית רחובות

הנפגעים העיקריים מסימוני כביש מחליקים הם רוכבי הדו-גלגלי, המתרבים בשנים האחרונות. רוכבי הקורקינטים והאופניים החשמליים, האופנוענים, ועוד – כולם נוסעים על סימוני הכביש, ובעת עצירה עלולים להחליק על סימון שלא נצבע כמו שצריך. התאונות של רוכבי הדו-גלגלי הן עוד סיבה שהשימוש בחומר "קיים קצר" אינו חסכוני או יעיל. בטווח הארוך, לתאונות רוכבי הדו-גלגלי יש גם עלויות גבוהות.

רוכבי דו גלגלי הם הנפגעים העיקריים מסימוני כביש מחליקים

ראויות לשבח: הרשויות שעברו להשתמש ב"קיים ארוך" מרוצות

מוקי דור, מנהל מטה הבטיחות בעיריית ערד, החליט לעבור להשתמש בצבע "קיים ארוך" לסימון כבישים בצמתים מרכזיים בעיר: "עם פתיחת שנת הלימודים, נהוג לצבוע מחדש את סימוני הכביש", אומר דור, "הפעם, בגלל שהשתמשנו בחומר "דו-רכיבי" (סוג של "קיים ארוך") הסימונים עברו שטיפה, הסרנו את הלכלוך שהצטבר עליהם, והם נראים כמו חדש. המטרה שלי היא לצבוע את כל מעברי החציה בערד בצבע הזה, אם יהיה לנו מספיק תקציב". דור העביר לנו תמונות של הסימון לפני ואחרי השטיפה:

מעבר חציה בערד, שנצבע ב"קיים ארוך" צילום: מוקי דור

אדם מתחום צביעת הכבישים עמו שוחחנו מספר: "לפני 10 שנים עשיתי פרויקט צביעת נתיב לתחבורה ציבורית בראשון לציון, ברחוב משה דיין, עם צבע "קיים ארוך". מדובר בשני פסים צהובים, ועד היום הם קיימים שם. רק חבל שבהמשך העירייה חידשה אותו עם "קיים קצר", מטעמי חיסכון, מה שמחליש את אפקט החזרת האור".

יש רשויות נוספות שעברו להשתמש בצבע "קיים ארוך" לפחות בחלקים מסוימים בעיר, בהן: רמת השרון, תל אביב, ראשון לציון, חולון, ורמת גן. כל הכבוד!

קוראים למשרד התחבורה להקצות תקציב לנושא ולרשויות לעבור להשתמש בצבע "קיים ארוך"

אזמ"ע? (איך זה משפיע עליך?): שימוש בסימוני כביש "קיים קצר" משפיע על כולנו: החידוש התכוף שלהם גורם לשיבושי תנועה ולהוצאה כספית מוגדלת ומיותרת של הרשויות המקומיות – כסף שמגיע מהכיס שלנו, הציבור. רוכבי הדו-גלגלי עלולים להחליק על סימונים שלא מתוחזקים כראוי, וכך עולה הסיכון שיפגעו בעצמם ואף יגרמו לתאונה עם רכבים אחרים או הולכי רגל.

מעש"י? (מה עושים כדי שיתוקן?): אין שום סיבה שכל המדינה כולה לא תעבור להשתמש בצבע לא מחליק וחסכוני. למעשה זה טירוף שאנחנו לא משתמשים בצבע הזה כבר עכשיו. שימוש בצבע "קיים ארוך" דורש תחזוק מועט, חוסך עלויות, מצמצם את הצורך לסגור כבישים לעיתים תכופות.

בינתיים, אנו מבקשים מכם: בדקו כשאתם הולכים ברחוב מה מצב סימוני הכביש בעיר שלכם, ושלחו מייל לאחראי/ת התמרור ברשות שלכם, ושאלו: האם העירייה משתמשת בצבע "קיים ארוך"?

איך שולחים מייל? חפשו באתר העירייה את בעל/ת התפקיד הרלוונטי (ראש מחלקת תנועה/רשות תמרור), או את צמד המילים "רשות תמרור" ומצאו את האחראי. באתרים של רשויות שקופות, המייל והטלפון של בעל/ת התפקיד יופיעו. אם לא מצאתם – פנו לראש העיר.

גילית שהעירייה לא משתמשת כלל בצבע "קיים ארוך"? תייגו את ראש העיר בפייסבוק, ושלחו אליהם ישירות את הכתבה הזו לצד בקשה לעבור להשתמש בחומר האיכותי. אפשר לשלוח גם אלינו מייל בנושא: [email protected]
מבטיחים לעקוב ולעדכן מי הן הרשויות שעברו להשתמש בצבע החסכוני והבטוח יותר – ולפרגן גם להן!

ממשרד התחבורה נמסר:

"סימון והתקנת התקנים בתשתית מערכת הדרכים הינם באחריות הרשויות המקומיות. משרד התחבורה מסייע לרשויות המקומיות, באמצעות תקצוב לסימון והתקני בטיחות הניתן, בין השאר, לטובת סימון כבישים- מעברי חצייה וסימון לבן על הכביש עצמו בלבד.

הרשויות המקומיות מחויבות לתחזק את הסדרי התנועה שבתחום אחריותן, בהתאם לדרישות התקן והמפרטים המאושרים על ידי הוועדה הבין משרדית לבחינה ואישור התקני תנועה ובטיחות.

משרד התחבורה והועדה להתקני תנועה ובטיחות הנחו את רשויות התמרור המקומיות לעבור לשימוש בצבע תקני כמקובל במדינות המערביות. כל חומרי הסימון על פני הדרך, העומדים בתקינה הישראלית החדשה, הינם בעלי מקדם חיכוך גבוה ונראות טובה ביום ובלילה".

מבקר המדינה מתעכב בפרסום דוח על הבחירות ברשויות המקומיות בישראל

שנה וחודשיים לאחר הבחירות לרשויות המקומיות ומבקר המדינה עדיין לא פרסם את הדו"ח עליהן. גם אנשים שמתמודדים בבחירות לכנסת אמורים לככב בו. מי אמורה לפקח על המבקר? הוועדה לביקורת המדינה בכנסת. אלא שזו לא מתפקדת מאז דצמבר 2018. אז החלפנו אותה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הדיון האחרון בוועדה לביקורת המדינה התקיים ב-31 בדצמבר 2018 ועסק בתופעת המאכערים בשירות המדינה. מאז הכנסת התפזרה שלוש פעמים, הוגש דו"ח מבקר לכל שנת 2018, ואפילו מונה מבקר מדינה חדש, מתניהו אנגלמן. אבל ועדה לביקורת המדינה – אין. לכן אין מי שיפקח על עבודת המבקר ויפעל לתיקון הליקויים – מלבד התקשורת.

מעבר לשלל דוחות מעוכבים (על מעורבות נתניהו בתקשורת, וטיוח הגירעון למשל), ציפינו בכיליון עיניים לפרסום הדו"ח על הבחירות לרשויות המקומיות. אלו התקיימו באוקטובר 2018, והדו"ח למעשה כבר הוגש ליו"ר הכנסת באוגוסט כחוק, אך טרם פורסם לציבור. שאלנו במשרד המבקר בחודשים האחרונים שוב ושוב מתי הם צפויים לפרסמו לציבור. בתגובה האחרונה נמסר: "הדוח נמצא בשלבי עבודה מתקדמים והוא צפוי להתפרסם בקרוב". 

האם אלקין יככב בדו"ח?

מדובר בדו"ח משמעותי. מתחקירי שקוף עולה שלפחות שניים מהמתמודדים בבחירות המקומיות עשויים לקבל הערות ואולי אף קנסות ממבקר המדינה: ראש עיריית ירושלים, משה ליאון וגם יריבו השר זאב אלקין. שניהם מתקשים בהשלמת גיוס הכסף בדיעבד לבחירות שהתקיימו. נוכל לדעת בוודאות על טיב התנהלותם – רק לאחר פרסום הדו"ח של מבקר המדינה בו יפרט איך התנהלו. 

המסקנות לגבי אלקין, למשל, רלוונטיות במיוחד לפני הבחירות הארציות בעוד כשלושה שבועות. לציבור מגיע לדעת כמה שיותר מידע מאומת לגבי ההתנהלות של המתמודדים למרכז העצבים של המדינה – כנסת ישראל. רק בשבוע שעבר נטען בעיתון הארץ שאלקין יקבל קנס זעום.

מתניהו אנגלמן

בפעם הקודמת  – הדו"ח פורסם לציבור חודשיים לאחר שהוגש ליו"ר הכנסת

בחוק מימון הבחירות לרשויות המקומיות מצויין מועד הגשת הדו"ח ליו"ר הכנסת ולשר הפנים אך אין בו חובה למועד פרסומו לציבור. הדו"ח על בחירות 2013 פורסם לציבור באוגוסט 2014. כלומר עשרה חודשים לאחר הבחירות, וחודשיים לאחר שהוגש ליו"ר. אך כששאלנו בדצמבר את המבקר מתי הוא צפוי להתפרסם קיבלנו תשובה כי "טרם נקבע מועד". מתוך הבנה כי המבקר התחלף במהלך אותה שנה האמנו שחודשיים הם איחור עדיין בגדר הסביר. אבל עכשיו אנחנו כבר בחודש פברואר 2020 – בשעה שהבחירות היו בחודש אוקטובר 2018. זה לא הגיוני.

מעל לשנה שהכנסת לא מתפקדת ואין פיקוח על הממשלה ועל מבקר המדינה

העיכוב בפרסום הדו"ח על הרשויות הוא כאמור רק אחד מרבים. אם הוועדה לביקורת המדינה, "הבוס" של מבקר המדינה, הייתה מתפקדת – היא הייתה יכולה לשאול את השאלות האלו בעצמה, לזמן דיון, ולקבל תשובה מהמבקר עצמו. אנחנו? תלויים בדובריו שמתעקשים שהפרסום הוא ממש מעבר לפינה.

איך זה משפיע עלייך (אזמ"ע): התנהלות נבחרי ציבור בתקציבי בחירות חשובה בכמה רמות. זה מאפשר ללמוד כיצד הם מתייחסים לכספי ציבור, והאם קיבלו תרומות אסורות ובכך חשפו עצמם להשפעה של בעלי הון? המסקנות לגבי אלקין, למשל, רלוונטיות במיוחד לפני הבחירות הארציות בעוד כשלושה שבועות. לציבור מגיע לדעת כמה שיותר מידע מאומת לגבי ההתנהלות של המתמודדים לנהל את מרכז העצבים של המדינה – כנסת ישראל.

מה לעשות כדי שיתוקן (מעש"י): על חברי הכנסת להקים בהקדם האפשרי את הוועדה לביקורת המדינה, עם ממשלה או בלי ממשלה. זו דרך המלך לפקח על המבקר. 

בהמשך לבדיקת "שקוף": משרד הפנים קורא לצמצום תשלומי עתק לאמנים ביום העצמאות

לפני שבועיים, חזרנו לבדוק #מה_נשתנה עם הבטחתו של שר הפנים, אריה דרעי, להגביל את ההוצאות ברשויות המקומיות בחגיגות יום העצמאות. גילינו שהעניין עוכב, בין היתר בגלל הבחירות החוזרות. פנינו ללשכת השר בנושא, שם הבטיחו לנו שהנושא יטופל, ואכן, לפני יומיים הוציא המשרד מכתב הקורא לרשויות המקומיות לצמצם בעלויות יום העצמאות! מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן: "על רשות לדאוג לאיכות חיי תושביה, אך נדמה כי במופעי יום העצמאות נקבעו סטנדרטים החורגים מגבולות הטעם הטוב"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

לאחר סערה ציבורית בנושא הוצאות הרשויות המקומיות ביום העצמאות, מינה השר אריה דרעי ועדה שתבדוק את הנושא. הוועדה המליצה על שורת צעדים, והשר דרעי הבטיח שיגביל את הסכומים שיותרו לרשויות להוציא על הופעות, כבר ביום העצמאות 2020: "התשלומים המופקעים האלה באים על חשבון שירותים חיוניים אחרים, שאין סיבה שיפגעו", הכריז השר בעבר. 

שר הפנים, אריה דרעי

השר דרעי אמנם נהנה מפירגון נרחב בתקשורת עקב היוזמה – אך כשחזרנו לבדוק האם קידם את הבטחתו, גילינו כי העניין נשאר על השולחן, ומשרד הפנים כלל לא הוציא הוראות ונהלים מחייבים לרשויות המקומיות בנושא.

פנינו ללשכת השר דרעי, שם נמסר לנו כי משרד הפנים "ייצא בקרוב בקריאה לראשי הרשויות להגביל את הסכומים המשולמים לאמנים ביום העצמאות" – והם אכן עשו זאת.

בתחילת השבוע הוציא משרד הפנים מכתב לרשויות המקומיות, בו הוא ממליץ להן לאמץ את מסקנות הוועדה שעסקה בנושא. בין ההמלצות, בהן תומך גם המרכז לשלטון מקומי: קביעת רף שכר לאמן/ית – עד 70 אלף ש"ח להופעה של שעה, הנגשת המופעים לבעלי מוגבלויות, שילוב אמנים ותיקים במופעי יום העצמאות, תיאום ציפיות עם האמן/ית בנוגע לרשימת השירים ועוד.

מכתב ממשרד הפנים אל הרשויות המקומיות

אחת הבעיות המרכזיות הינה שרשויות שנקלעו לגירעון עמוק, מוציאות הון על מופעי יום העצמאות. משרד הפנים החליט לטפל גם בעניין זה: חשבים מלווים מטעם המשרד, המוצבים ברשויות הנמצאות במשבר הנובע מניהול כספי וארגוני כושל, ינהלו מעקב אחר הוצאות יום העצמאות ברשויות אלה. הם יעדכנו את משרד הפנים אם תהיה חריגה מהמלצות הוועדה.

מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן מסר: "אני קורא לכלל הרשויות לאמץ את מסקנות הוועדה לעניין מופעים המוניים, אשר בחנה את הנושא על כלל הבטיו. אין  ספק, כי על כל רשות לדאוג לאיכות חייהם של תושביה לרבות תרבות, אך נדמה כי במופעי יום העצמאות נקבעו סטנדרטים החורגים מגבולות הטעם הטוב".

לדבריו, "כללי האתיקה שניסחה הוועדה בראשות עדי אלדר, עושים סדר בסוגיית המופעים תוך שמירה על כספי ציבור, ולא פחות חשוב, הכללים מקדמים את השוויון בין רשויות עשירות לחלשות יותר, אשר אין בקופתן עודפים תקציביים. אני מבקש להודות למרכז השלטון המקומי אשר היה שותף לעבודת הוועדה".

מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן. "במופעי יום העצמאות נקבעו סטנדרטים החורגים מגבולות הטעם הטוב"

נציין כי המלצות הוועדה אינן מחייבות – אך סביר להניח כי בכוחה של קריאה ממלכתית מצד משרד הפנים – הרגולטור הראשי של הרשויות המקומיות – להביא לשינוי.
*

הנה הרשויות שעוד לפני שנשלחו אליהן המלצות הוועדה של משרד הפנים, כבר החליטו להגביל את הסכומים שהן משלמות לאמנים ל-70 אלף שקל: 

עיריית רמת גן, עיריית תל אביב-יפו, עיריית ראשון לציון ועיריית גבעתיים. 

דרעי מתעכב וגם השנה נשלם מיליוני שקלים על מופעי יום העצמאות

בשנה שעברה, הודיע שר הפנים אריה דרעי כי סוף סוף יפעל להגבלת התשלומים המופרזים לאמנים ביום העצמאות. ההגבלה באה לשרת מטרה חשובה: צמצום בזבוז כספים של הרשויות המקומיות. אז מאיה קרול בדקה #מה_נשתנה? בקצרה: כלום. השר דרעי אמנם מינה ועדה – אך השאיר את המלצותיה בבוידם. במשרד הפנים סירבו להגיב. מלשכתו נמסר: "אנו נמצאים בתקופת ממשלת מעבר המונעת קביעת כללים מחייבים". 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

רשויות מקומיות מוציאות מאות אלפי שקלים ואף מיליונים על מופעי יום העצמאות. סערה ציבורית שהתעוררה בעניין הגיעה עד לאוזניו של שר הפנים אריה דרעי, שהחליט להטיל מגבלה: מקסימום 70 אלף שקל לאמן כבר ביום העצמאות 2020. 

במסגרת תחום הסיקור החדש "פולו-אפ" שבחרו המו"לים של "שקוף", אנו בודקים מה נשתנה עם הבטחות ומחדלי עבר. אז בדקנו: האם השר דרעי קידם את ההחלטה על הגבלת סכום התשלום למופעים, כך שתיושם כבר ביום העצמאות הקרוב? 

התשובה: לא. שר הפנים אמנם מיהר לגזור סרטים ולזכות לפרגון על היוזמה – אך כלל לא פעל בנושא. למרבה המזל, חלק מהרשויות המקומיות כבר מגדילות ראש ובוחרות להגביל את סכום ההוצאה בעצמן. 

שר הפנים, אריה דרעי

שר הפנים, אריה דרעי

הרשויות המקומיות נדיבות במופעים – על חשבון כספי הציבור

שיאן השכר ביום העצמאות בשנה שעברה הוא הזמר המצליח עומר אדם, שגובה לא פחות מ-300 אלף שקל עבור הופעה. שלוש רשויות שונות היו מוכנות לשלם לאדם את המחיר: לוד, רמלה, ואור יהודה

הוא ממש לא לבד. עדן בן זקן, למשל, הופיעה גם היא בשלוש רשויות נדיבות: שדרות, אשדוד ואשקלון, עבור מחיר שנע סביב 220 אלף שקל. חשוב להבין – התשלום על ההופעה הוא בהחלט חלק מרכזי מסך ההוצאות על יום העצמאות, אך לא בכך מסתכם הסיפור. בדרך כלל הרשויות לא מסתפקות במופע אחד אלא במספר מופעים, שמתקיימים בכמה במות, מה שמקפיץ את סכום ההוצאה על ערב החג עוד יותר. ידוע שגם עיריות חלשות שנמצאות בגירעון תקציבי, מתפתות להזמין מופעים יקרים. אלו כספים שיכלו לחזור לציבור.

עדן בן זקן בהופעה ביום העצמאות באשדוד. מתוך יוטיוב

עדן בן זקן בהופעה ביום העצמאות 2019 באשדוד. מתוך יוטיוב

ההוצאות המופרזות על יום העצמאות מרגיזות ופופוליסטיות – רשויות שונות מתרצות את ההוצאות המוגזמות על מופעי יום העצמאות בטענה שזו דרכן "לפנק" את התושבים, אולי כדי לחפות על התנהלות בעייתית בשגרה. 

דוגמה לכך היא תגובתו של חובב צברי, ראש מועצת קרית עקרון, לביקורת שנמתחה עליו לאחר שפורסם כי יוציא 650 אלף שקל על חגיגות יום העצמאות. במחיר הזה צברי קבע בין היתר הופעה של שרית חדד, שעלותה נעה סביב 190 אלף שקלים (!) לצד מתנפחים ומתקנים: "תושבי קרית עקרון זכאים לחגוג כראוי (…) זה גם שם את קרית עקרון במקום הראוי לה".

נדגיש: כל שקל מופרז שיוצא עבור הופעה אחת של עומר אדם – יכול היה לשמש עבור שירותים יומיומיים חיוניים עבור התושבים.

מודעה לאירוע ערב יום העצמאות בקרית עקרון. "זכאים לחגוג כראוי"

מודעה לאירוע ערב יום העצמאות בקרית עקרון. "תושבי קרית עקרון זכאים לחגוג כראוי"

נהנה מהפרגון בתקשורת, אך לא עשה דבר בפועל

לאחר שיח סוער בתקשורת וברשתות החברתיות בעניין ההוצאות המופרזות על מופעי יום העצמאות, החליט שר הפנים אריה דרעי להקים ועדה ציבורית שתבחן את הנושא. מבורך. באפריל האחרון הכריז השר כי הוא מאמץ את המלצת הוועדה, לפיה כל רשות תוכל להזמין מופע של שעה בסכום של 70 אלף שקלים לכל היותר. השר אף התבטא בנושא: "התשלומים המופקעים האלה באים על חשבון שירותים חיוניים אחרים, שאין סיבה שיפגעו".

לאחר ההכרזה על היוזמה, נהנה דרעי מפירגון נרחב בתקשורת, ומפרסומים שמיהרו להודיע על "סוף החגיגה" ועל קץ בזבוז הכספים ביום העצמאות –  אך בפועל נראה כי כל העניין נשכח. 

"סוגר את הברז": דרעי לא עשה כלום בפועל, אך קיבל שבחים בתקשורת

"סוגר את הברז": דרעי לא עשה דבר בפועל, אך קיבל שבחים בתקשורת

למרבה האכזבה, עד היום משרד הפנים לא הוציא כלל הוראות ונהלים מחייבים לרשויות המקומיות בנושא. במשרד הפנים סרבו להגיב. מטעם השר דרעי נמסר: "בשל העבודה שמאז החליט על כך שר הפנים, אריה דרעי, בחודש אפריל 2019, אנו נמצאים בתקופת ממשלת מעבר המונעת קביעת כללים מחייבים. למרות זאת, משרד הפנים, ייצא בקרוב בקריאה לראשי הרשויות להגביל את הסכומים המשולמים לאמנים ביום העצמאות". 

דרעי מאשים את ממשלת המעבר, אך האם היועמ"ש היה עוצר אותו מלהוציא הנחיה כה בסיסית לרשויות? קשה להאמין. הדבר לא מצריך חקיקה, לא מדובר בנושא שבמחלוקת, וקשה לראות אמן עותר לבית המשפט בנושא. כך או אחרת – דרעי אפילו לא ניסה. 

גם מבקר המדינה גם התייחס לנושא האירועים הבזבזניים בדו"ח ביקורת על השלטון המקומי מ-2014: "הביקורת העלתה כי הרשויות המקומיות שנבדקו לא פעלו בצורה המיטבית לשמירת כספי הציבור שהופקדו בנאמנות בידיהן. הביקורת העלתה כשל רב-מערכתי בנושאים שנבדקו, החל מתקצוב האירועים, דרך אופן תכנונם וכלה בהתקשרויות עם ספקים ונותני שירותים".

אפשר לחגוג את יום העצמאות באופן מכובד גם אם לא יופיעו האמנים הגדולים ביותר בישראל – מה גם בעקבות הצבת תקרה בכל ישראל – סביר שהאמנים יורידו בלית ברירה את המחירים.

עומר אדם ביום העצמאות באור יהודה. מתוך יוטיוב

עומר אדם ביום העצמאות באור יהודה. מתוך יוטיוב

חלק מהרשויות בחרו להגביל את עצמן ללא התערבות הממשלה

אף שמשרד הפנים לא מטפל בנושא, יש רשויות מקומיות שבחרו להגדיל ראש, ולהגיד "לא" מיוזמתן למופעים בסכומי עתק בערב יום העצמאות:
ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, פרסם לאחרונה בעמוד הפייסבוק שלו כי מעתה והלאה תשלם רמת גן סכום ממוצע של 40,000 ש"ח לאמן ביום העצמאות. אתם מוזמנים לפרגן לו בפוסט שכתבנו בנושא בסרגל. 

ראש עריית רמת גן, כרמל שאמה-הכהן, קבע תקרה להוצאות על מופעי יום העצמאות

ראש עריית רמת גן, כרמל שאמה-הכהן, קבע תקרה להוצאות על מופעי יום העצמאות

עיריית ראשון לציון הגבילה בשנה שעברה את סכום ההוצאה על מופעים ביום העצמאות, וגם על מופעים באופן כללי: לא יותר מ-70-80 אלף שקל. 

עריית גבעתיים דואגת גם היא להזמין הופעות ליום העצמאות במחירים נמוכים יחסית, עד 70-80 אלף שקל. מעיריית רמת גן נמסר: "ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, מוביל מזה כמה שנים קו של "אומנים במחיר שפוי" למופעי עצמאות – מופעים בסדרי גודל של עד 70-80 אלף שקל. העירייה במכוון אינה בוחרת להביא את האמנים הגובים מחירים גבוהים יותר ומצליחה עדיין לארגן ארועים ומופעים מוצלחים מאד, אליהם מגיעים עשרות אלפי אנשים, גם במחירים שפויים".

עיריית תל אביב-יפו הגבילה את הסכום עבור מופע ל-70 אלף שקל. מעיריית תל אביב נמסר: "מזה שנים רבות שעיריית תל אביב-יפו לא משלמת סכומי עתק מכספי הציבור עבור הופעה בודדת של אמנ/ית, ומעדיפה לארח אמנים ואמניות שהתשלום עבור הופעתם הוגן שאינו עולה על 70 אלף".

לקינוח אנו ממליצים: תייגו את ראש הרשות שלכם בתגובות לפוסט של הכתבה בפייסבוק, ודרשו כי השנה הרשות תחסוך בהוצאות על מופעי יום העצמאות.

נצחון לסיירת השקיפות: מרכז השלטון המקומי יפסיק להילחם בחוק חופש המידע

בזכות מאבק סיירת וקואליציית השקיפות: המרכז לשלטון מקומי ירד מהניסיון לסרס את חוק חופש המידע. לאחר כתבות וטורים של ארגוני השקיפות לצד פניות ישירות לשלטון המקומי של חברי סיירת השקיפות בשבוע שעבר – הרשויות המקומיות נסוגו מהניסיון לצמצם את השקיפות המקומית

 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

חדשות מצוינות! בזכות מאבק סיירת וקואליציית השקיפות: המרכז לשלטון מקומי ירד מהניסיון לסרס את חוק חופש המידע 🤩

כזכור, הרשויות רצו להקשות על אזרחים לבקש נתונים ומידע מהמועצות והעיריות, להכביד את האגרות, ואף לבטל את האפשרות להגיש בקשות מסוימות. אם הצעתן הייתה עוברת זה היה מקשה על כולנו לדעת מה הן עשו עם הכסף והמנדט שניתן להן.

אלא שבעקבות המאבק, יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס החליט לאמץ את הצעתנו שתביא להפחתת העומס על הרשויות ולהגברת השקיפות.

כפי שתראו במכתב ההבהרה המצורף, המרכז לשלטון מקומי שינה לגמרי את התקליט, וכעת תובע מהממשלה "לממן את התקן הנדרש לממונה חופש המידע ברשויות מוחלשות".
דרישה שאנו מאחוריה זמן רב.
תקן אולי יעלה כסף, אבל זה יהפוך את הרשויות ליעילות יותר, ובטווח הרחוק ייתן מענה סדיר לבקשות חופש מידע, יסייע במניעת שחיתות ויוביל לחיסכון בכספי ציבור.

יחד עם קואליציית השקיפות, נמשיך לתבוע את התקן ממשרד הפנים לצד הרחבת השקיפות האקטיבית. כל הכבוד לכל אחד ואחת מכן שהשתתפו במאבק. וסחתיין גם לביבס עצמו.

הרשויות המקומיות חייבות לתת דין וחשבון לתושבים שמממנים אותן ושאותם הם נועדו לשרת. אין דרך טובה לשרת את הציבור- מאשר מתחת לאור השמש והנאונים.

בואו גם לסיירת השקיפות ושנו את המציאות לטובה!

האם הוד השרון תהיה העיר השקופה הראשונה בישראל?

ראש עיריית הוד השרון, אמיר כוכבי, הסכים לחשוף לציבור מידע נרחב – בהתאם לדרישות "עיר שקופה" שפרסמנו בשקוף. בשבועות וחודשים הקרובים נלווה את הוד השרון בהליך ההטמעה. האם המהפכה בשלטון המקומי תצא מאזור השרון?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| איל מגדלוביץ' |

כללי "עיר שקופה" שנוסחו בידינו ועתה אומצו לראשונה בידי ראש עיריית הוד השרון, אמיר כוכבי

פרשות השחיתות הרבות ברשויות המקומיות הן עדות חיה למבנה המנהלי הסבוך של השלטון המקומי: כאשר למנגנוני הפיקוח והביקורת אין שיניים, ראשי הרשויות יכולים להתנהל כ"שריף בעירם". זה כמובן לא אומר שכולם מושחתים – אבל כשלא צריך לתת דין וחשבון על הקשר עם כל תורם או יזם, כאשר יומני הפגישות לא חשופים וכשנחסמת גישה הציבור לפגישות ודו"חות כספיים – המערכת מתנהלת כפרצה קוראת לגנב. 

הפתרון שאנו מקדמים בכל המרץ: שקיפות. מיזם היומנים הביא לאחר הבחירות המקומיות האחרונות למצב בו לא פחות מ-19 ראשי רשויות ברחבי הארץ חושפים את יומן הפגישות שלהם.

אבל עתה, אחד מראשי הרשויות שמשקיפים את יומנם – אמיר כוכבי מהוד השרון – לוקח את השקיפות למדרגה הבאה, בליווי שלנו. 

הבטחת הבחירות של כוכבי הייתה להחליף את שלטון המקורבים בשלטון האזרחים, ולקדם החלטות בשיתוף הציבור. בניגוד לערים אחרות, ובראשן תל אביב, שאוהבות להתהדר בנוהל שיתוף ציבור אבל מסרבות לחשוף מידע טריוויאלי כמו ניגודי העניינים של חברי המועצה – בהוד השרון מסתמן שלסיסמאות יש כיסוי.

כוכבי כבר דאג להכניס סעיף בהסכמים הקואליציונים המחייב את חברי המועצה לחשוף את הסכמי ניגוד העניינים שלהם, והחל להעביר בשידור חי את ישיבות המועצה. עכשיו הוא גם הבטיח לאמץ את יתר עקרונות "עיר שקופה" שניסחנו בשקוף – ולפעול לפרסם באתר העירייה את המידע הבא:

  1. שמות כל חברי המועצה, כולל משלח ידם ומסמכי ניגוד העניינים שלהם.
  2. מסמכי ניגוד העניינים והיומנים של בכירי הרשות (מנכ"ל, מהנדס/אדריכל העיר, אחראי על הנכסים).
  3. ההתקשרויות של הרשות וחברות הבנות מדי רבעון: הציבור יוכל לראות מה נרכש מכספו, ממי, ומדוע.
  4. יומן המועצה בו יפורסמו התכנסויות כלל הוועדות וסדר היום שלהן כך שהציבור יוכל לעקוב ולקחת חלק.
  5. חומר הרקע למליאת המועצה ולוועדות המשנה יפורסם מראש כדי שהציבור יוכל לעיין בו.
  6. פרוטוקולים (תמלול ולא סיכום, לרבות וידאו ככל הניתן) של כלל מליאות המועצה והוועדות. 
  7. הדו"חות הכספיים של הרשות ושל החברות הבנות. 
  8. דו"חות מבקר העירייה.
  9. יומן ראש הרשות ויומן יו"ר ועדת תכנון ובנייה. אלו יכללו את הפגישות הרלוונטיות לפעילותם.

בפגישה שערכנו לאחרונה עם כוכבי הוא הביע רצון להנגיש את כל החומרים לעיון הציבור, למרות אפשרות לקשיים משפטיים (למשל היכולת לחייב חברי אופוזיציה לחשוף את מסמכי ניגוד העניינים שלהם) – והעבודה הרבה הכרוכה בהנגשת ההתקשרויות של הרשות וחברות הבנות באופן רבעוני. 

אמיר כוכבי (מימין) עם איל מגדלוביץ', שמוביל את המיזם מטעם שקוף

בחודשים הקרובים אנחנו נלווה את כוכבי ועיריית הוד השרון בתהליך – במטרה להפוך את הוד השרון לעיר הישראלית השקופה הראשונה! 

אחלו לנו הצלחה. נמשיך לשוב ולעדכן עם התקדמות התהליך.

קבוצת ידיעות צילמה פוליטיקאים והתנתה את הפירסום בתשלום

במהלך הבחירות לרשויות המקומיות מכרה קבוצת ידיעות באופן אקטיבי חבילות פרסום סמוי למועמדים. עסקות מסוג זה מסכנות את היכולת של קבוצת ידיעות לדווח בניקיון כפיים ולמלא את תפקידה כגוף תקשורת במדינה דמוקרטית

| אסף נתיב |

בכתבה הזו לא תקראו שום דבר פלילי. המהלכים שמתוארים פה הם סטנדרטיים בעולם העסקי, לרבות בגופי תקשורת. וזו בדיוק הבעיה – כי מה שמותר בעולם העסקי, לטעמנו לא תמיד יכול להתקיים בעיתונות. למה? כי לתקשורת תפקיד חיוני לדמוקרטיה ומחויבות כלפי הציבור. ההתנהלות של קבוצת ידיעות בבחירות המקומיות האחרונות היא דוגמא מטרידה לכשל המוסרי של חלק מכלי התקשורת בישראל.

הצילום בחינם, הפרסום בתשלום

בחודשים שקדמו לבחירות האחרונות, פנו נציגי שיווק של קבוצת ידיעות לרבים מהמועמדים בבחירות ברחבי הארץ עם הצעה מפתה: צילום ועריכה של סרטון תדמית מושקע – ובחינם. כפי שניתן לצפות, מועמדים ומועמדות רבים זרמו לצילומים באולפני הקבוצה בראשון לציון. מבחינתם, הייתה זו הזדמנות לקבל תוכן פרסומי חינמי עבור הקמפיין – ואולי אפילו כתבה באתר החדשות החזק בישראל, סמוך לבחירות.

מה שחלק מהמועמדים לא ידעו, הוא שאת הזכויות להפיץ ולשתף את סרטון התדמית – הם לא יקבלו. עבור הזכויות הללו, כך הם גילו לאחר הצילומים, יהיה עליהם לשלם כסף. הסרטונים שפורסמו הועלו לאתר ייעודי שקשה מאוד למצוא במנועי החיפוש – ולמיטב בדיקתנו לא ניתנו הפניות ברורות אליו מאתרי קבוצת ידיעות.

מספר מועמדים שונים סיפרו לנו איך זה עבד: כמה שבועות לאחר צילום הסרטון, הם קיבלו טלפון ממחלקת השיווק של קבוצת ידיעות עם הצעה מפתה – לרכוש פרסום סמוי שהתבסס על אותו וידאו. נראה שמבחינת קבוצת ידיעות, הסרטונים שימשו למעשה פתיון שמטרתו לייצר לידים (קצות חוט), לקראת מכירה של פרסום סמוי. 

מבחינה עיתונאית, ההזמנה לצילומי סרטון בחינם יצרה מצב מוזר: אתר אינטרנט שכותרתו "בחירות מקומיות 2018" והלוגו של mynet (אתרי החדשות המקומיות של קבוצת ידיעות) מתנוסס בראשו – שרק חלק מהמועמדים בכל רשות בכלל מוזכרים בו. כך לדוגמא, מהמועמדים לראשות העיר תל-אביב הגיע להצטלם רק יאיר צברי ולכן באתר לא הופיע אזכור לאף אחד ממועמדים הנוספים – אפילו ראש העיר המכהן, חולדאי, איננו מוזכר!

מתוך אתר הזירה של mynet

פוליטיקאים כמקור הכנסה?

כאמור, בעולם עסקי רגיל – אין מניעה "למשוך" לקוחות בצורה שכזו. בעולם התקשורתי? זה פסול.  גוף תקשורת אמור להתרחק מניגודי עניינים ואינטרסים – ולהסתפק בדיווח עליהם.

הפיכת פוליטיקאים ללקוחות יוצרת מצב בעייתי שמשנה את ייעוד התקשורת – ככלי לייצור הכנסות בלבד. במקרה כזה, גוף התקשורת עלול לפעול לקידום מועמדים – רק מפני שזה האינטרס העסקי שלו. במילים של נציג המכירות של ynet איתו שוחחנו בחלק הראשון של התחקיר: "אנחנו נעשה טוב למועמד". זה מנוגד למחויבות של התקשורת לתפקידה בדמוקרטיה ופוגע באמון שהציבור הרחב נותן בה.

לקבוצת ידיעות אינטרס ברור לתמוך במועמדים שמפרסמים אצלם בהווה, או יפרסמו אצלם בעתיד, כאשר יצברו כוח פוליטי ויקבלו גישה לכספי ציבור (משרדי ממשלה רבים רבים רכשו פרסום סמוי מקבוצת ידיעות בעבר, כך לדוגמא המשרד לנושאים אסטרטגיים בראשות גלעד ארדן ומשרד החינוך בראשות שי פירון). האם מצב כזה עלול להוביל לגניזת כתבה ביקורתית על מועמד? אולי לביטול תחקיר אודות הרשות בראשה עומד הלקוח?

ואם זה לא מספיק, במקרה הספציפי שהצגנו פה – הפוליטיקאים המקומיים הולכו שולל. הם הגיעו הודות לתדמית החזקה של "ידיעות", ומה גילו? שעליהם לשלם כדי שיסקרו אותם.

קניית פרסום סמוי היום קלה יותר מהזמנת פיצה

בחלק הראשון של התחקיר בנושא, התחזתי למנהל מטה של מועמד פיקטיבי, לראשות ראשון לציון. שוחחתי עם בכיר במערך השיווק של Ynet על רכישת פרסום סמוי לשם קידומו של אותו מועמד (שאנחנו יצרנו), והופתענו מההצעות לפרסום סמוי שהונחו לפנינו: 12,000 שקלים לראיון באולפן, 15,000 שקלים לראיון חוץ ועוד. הנציג אמר במפורש: "זה פרויקט חדש – אנחנו נעשה טוב למועמד. אם זה לא עובד, אנחנו ניתן".

מה זה אומר? שלקבוצת ידיעות יש אינטרס ברור שגורם פוליטי מסוים יצליח, מן הסתם על חשבון מישהו אחר. ערבוב הפרסום והתוכן העיתונאי מייצרים מצב שבו מאוד מסובך להפריד בין השניים. במקום להתרחק מניגוד עניינים, קבוצת ידיעות קושרת את עצמה עסקית עם פוליטיקאים, להם הם ידאגו "לעשות טוב" – בעיקר על חשבונכם.

מ- ynet נמסר בתגובה: הפרטים אינם נכונים. פרט לכך, זירת הבחירות המקומיות אינה פעילות של אתר ynet, אלא של רשת מקומוני ידיעות תקשורת.

איך פוליטיקאים אוספים מכם לייקים מבלי שתדעו

לקראת הבחירות המקומיות הקרבות אנו מגלים תופעה חדשה ומעצבנת: פוליטיקאים משתלטים על דפים העוסקים בנושאים ציבוריים, והופכים אותם לשלהם. המשך קריאה…

מתחילים לעסוק בהגברת השקיפות גם ברשויות המקומיות!

כפי שבוודאי שמתם לב- השנה החלטנו להתמקד גם ברשויות המקומיות. למה? כי ראשי עיריות אינם נולדים מושחתים. המנגנון הוא שמשחית את חלקם. יש קשר הדוק בין חוסר שקיפות ואיסור על מעורבות אזרחית – לבין שחיתות.
אלא ששדרת השלטון המרכזי – שממנה אמור להגיע הפתרון – מתעלמת מהנתונים. הרגולטורים נרדמו, ואנחנו פועלים להעירם! למה? המשך קריאה…