פוסטים

שלוש שנים ל-MeToo#: קולות הנפגעות הושמעו בכנסת. מה הממשלה יכולה לעשות עכשיו?

חברות וחברי כנסת ממגוון סיעות הקריאו במליאה עדויות של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית – כתזכורת לממשלה לקיים את הבטחותיה בנושא ● יש חשיבות גדולה להשמעת קול הקורבנות, אבל זה לא מספיק: צריך להעביר תקציבים שהובטחו, ולקדם חוקים שנתקעו ● הנה רשימה של דברים שהממשלה יכולה לעשות עכשיו כדי להיאבק באלימות מינית

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

תנועת MeToo#, שהובילה נשים ברחבי העולם לשתף ולחשוף עדויות על הטרדות מיניות ותקיפות שחוו, הצליחה לראשונה להמחיש את היקף התופעה. היא נתנה קול לנפגעות, שמה זרקור על התוקפים, חשפה אותם ודרשה שישאו בתוצאות מעשיהם. לציון שלוש שנים לתחילת המהפכה שהובילה התנועה, חברות וחברי כנסת ממגוון סיעות הקריאו אתמול (שלישי) במליאה עדויות של נפגעות ונפגעי אלימות מינית.

חברות הכנסת תמר זנדברג, מיקי חיימוביץ', אתי עטיה וחבר הכנסת רם שפע בהקראת העדויות במליאה, אתמול (צילום: ערוץ הכנסת)

אירוע הקראת העדויות הוא יוזמה של הלובי למלחמה באלימות מינית ושל שדולת הנשים. הארגונים מסרו כי "האירוע בכנסת הוא הזדמנות עבורנו להזכיר לנבחרי הציבור ולממשלה לעמוד בהתחייבויותיהם לתקצוב מלא לתכנית הלאומית למאבק באלימות נגד נשים". 

״בפנים גלויות ובלי בושה״

לציבור הרחב אין אפשרות לנאום במליאת הכנסת, ועליו להסתמך על נבחרות ונבחרי הציבור שיבחרו להשמיע את קולו. חברות וחברי הכנסת הקריאו את עדויות הנפגעות – כשאלה יושבות במשכן וצופות במתרחש מקרוב – ונתנו את הזכות היקרה להשמיע את קולן לאזרחיות מן השורה. נזהיר, מדובר בעדויות קשות, של נשים שנתקלו במשך שנים בניסיונות של השתקה, נשים שאזרו אומץ לחשוף את עצמן גם למען אחרות. 

חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' (כחול לבן) הקריאה על דוכן הנאומים את עדותה של יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית: "היום ה- 13 באוקטובר, זה יום ההולדת של אבא שלי – ד"ר משה שרר. בגלל שאבא שלי הורשע במה שנקרא 'מעשים מגונים בבן משפחה' אפשר להגיד את השם שלו. בגלל שאני עתרתי כנגד המדינה אני יכולה להגיד את השם שלי: אני יעל שרר, אבא שלי פגע בי מינית. בבית המשפט קראו לי 'המתלוננת', הרווחה קראה לי 'הקורבן', בעיתון קראו לי 'הקטינה' בבית החולים שלוותה קראו לי 'הפרעת אישיות גבולית', 'אנורקסיה' ו 'ניסיון התאבדות'. אבל אני לא מתה. ואני לא צריכה שידביקו לי תוויות, יש לי קול ויש לי פנים, מה שיש לי לומר אני אגיד בעצמי – בפנים גלויות ובלי בושה. שהוא יתבייש. אני אדבר בשביל כל מי שעדיין לא יכולים. כי אני עדיין כאן, ואני אדבר על מה שאבא שלי עשה לי ועל מה שאבאים עדיין עושים לבנות שלהם גם היום. עד שתקשיבו".

יעל שרר (צילום: עופר קידר)

גם חברות וחברי הכנסת תמר זנדברג (מרצ), יוראי להב הרצנו (יש עתיד), אתי עטיה (ליכוד), רם שפע (כחול לבן), אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם) ואלכס קושניר (ישראל ביתנו) הקריאו עדויות של נפגעות ונפגעים.

ח"כ אתי עטיה הקריאה את עדותה של גליה אנג'ל: "לא התלוננתי – כי מי היה מאמין לי? הוא היה החבר שלי אחרי הצבא. בן טובים ממשפחה אמידה מאוד. חייל בלונדיני עם עיניים ירוקות ביחידה קרבית מובחרת. אני הגעתי ממשפחה חסרת אמצעים. מי היה מאמין לי שהבחור שאהבתי כל כך, אנס אותי בדירה של אבא שלו אחרי חגיגת יום ההולדת שארגנתי לו? במשך חמש שנים הלילה הזה היה חור שחור בתוך הראש שלי. כאילו זה לא קרה. היום אני זוכרת רק שהתעוררתי מזה באמצע הלילה, ששאלתי אותו מה הוא עושה, שהוא הצמיד אותי עם הידיים למיטה ולא יכולתי לזוז, שביקשתי ממנו לעצור, שהוא לא ענה, שהלכתי להתקלח לפנות בוקר ושהתנגבתי במגבת ידיים משומשת. כשאני רואה את היחס שמקבלות נפגעות אחרות, עם סיפורים מובהקים בהרבה משלי, אני מבינה שאף אחד לא היה מאמין לי. אז לא התלוננתי".

עוד בשקוף:

הגיע הזמן לקיים הבטחות

יש חשיבות להעלאת המודעות לנושא האלימות המינית, והבחירה של הח"כים לנצל את מעמדם כדי לעשות זאת ראויה. אבל הגיע הזמן גם לקיום הבטחות וליישום תוכניות ומהלכים שיאפשרו להילחם בתופעת הפגיעות המיניות, ויעזרו לטפל ולשקם את הנפגעות והנפגעים. 

לאורך השנים האחרונות הבטיחו הממשלות לקדם שורה של מהלכים שיש קונצנזוס מקצועי לגבי נחיצותם. התקבלו החלטות על תקציבים, תוכניות אושרו, אבל לא הרבה קרה במציאות. 

לכן גיבשנו לנבחרי הציבור רשימת מהלכים שבאפשרותם לקדם כבר עכשיו כדי לעזור לנפגעות ולנפגעים:

  • להעביר את התקציבים שהובטחו למרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

עשרה חודשים עברו מתחילת השנה, ולמרכזי הסיוע הועבר בינתיים רק כרבע מהתקציב השנתי. וזה למות הוצאות חריגות בגלל משבר הקורונה. מדובר בהשלמת התמיכה שהובטחה כבר בעבר, אבל במשרד הרווחה והאוצר מתעכבים עם הכסף כבר חודשים רבים. בתור התחלה, צריך להעביר את התקציב עכשיו. 

שר הרווחה, איציק שמולי

  • שיפור והרחבת הטיפול הראשוני בחירום בחדרים האקוטיים 

החדרים האקוטיים בבתי החולים מספקים לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית סיוע חירום. יש רק שישה חדרים כאלו ברחבי הארץ. באוגוסט השנה נפתח חדש אקוטי חדש באילת בעקבות אונס קבוצתי של נערה בעיר. הקמת החדר החדש מבורכת, אבל אסור לחכות לאונס המזעזע הבא. לאחרונה אושרה העברת חמישה מיליון שקלים בדיוק למטרה זו. בידי הממשלה להקים כבר עכשיו חדרים נוספים ולייעל את הטיפול שניתן בחדרים הקיימים.

  • חינוך למיניות בריאה ולמניעת אלימות

שיח פתוח ובריא מגיל צעיר בנושא מיניות יכול להגביר את תחושת הביטחון של ילדות וילדים. יכול לתת להם כלים לפנות לעזרה, להבין כשמשהו לא בסדר, לקבל בחירות נכונות ולפתח דימוי עצמי בריא יותר. הכנסת יכולה לקבל הצעת חוק שמציעה לקדם תוכניות חינוכיות למיניות בריאה. "הצעת החוק תחייב את מערכת החינוך להעביר שיעורים על מיניות בריאה, על משמעות המילה הסכמה, מה היא פגיעה מינית. זה לא קיים היום", הסביר לנו ח"כ יוראי להב הרצנו מיש עתיד, יוזם הצעת החוק.

  • הכשרה ייחודית לחוקרות וחוקרי נפגעות אלימות מינית

שנה לאחר שנולדה תנועת #MeToo החלה ברשת מחאת #לאהתלוננתי: נשים וגברים רבים הסבירו באופן חשוף למה לא התלוננו על התקיפה שעברו – בין אם בגלל השתקה של הסביבה, תחושת בושה ואשמה או אטימות וחוסר רגישות של הרשויות. 

השקעה בהכשרה ייחודית של חוקרות וחוקרי עבירות מין עשויה להקל מעט על תהליך הגשת התלונה ולעודד נשים נוספות להתלונן. יש אפילו הצעת חוק מוכנה בנושא שעלתה מוקדם יותר השנה. "כדי להביא לצדק אמיתי ולהקטנה משמעותית של סגירת תיקים בשל כשלי חקירה, חשוב לקיים הכשרות ייחודיות של חוקרי עבירות מין ואלימות במשפחה". סיפרה לנו יוזמת החוק, ח"כ היבה יזבק (הרשימה המשותפת). "אנחנו גם רוצות לוודא כי ההכשרות יותאמו במיוחד למאפיינים תרבותיים ולאומיים של קבוצות הנמצאות בסיכון מיוחד – כמו נשים ערביות, רוסיות ואתיופיות, שאחוזי האלימות כלפיהן גבוהים יותר". 

הציוץ של השחקנית אליסה מילאנו מ-2017, שהתחיל את מחאת #MeToo ברשת

 

  • הקמת יחידות לעבירות מין ברשויות אכיפת החוק

הוועדה הבין משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי ונפגעות עבירות מין בהליך הפלילי הגישה המלצותיה לפני כשנה. אחת ההמלצות שמוזכרות בדו"ח שפירסמה הוועדה היא לפתוח יחידות ייעודיות לטיפול בעבירות מין בבתי המשפט, במשטרה ובפרקליטות. המלצה מבוססת על עדויות של נפגעות שסיפרו כי תהליך החקירה במשטרה והמשפט היה חוויה קשה ולעתים מאשימה או משפילה עבורן. הקמת יחידות שיתמחו בטיפול בעבירות מין עשויה להקל על המפגש של נפגעות ונפגעים עם הרשויות, לאפשר להן להרגיש מוגנות ובכך להגביר את האמון במערכת ולאפשר לרבות ורבים יותר להתלונן ולהעניש תוקפים נוספים.

  • החמרת ענישה של תוקפים

לאחרונה הורשע רונן ביטי בהטרדה מינית וביצוע מעשים מגונים בקטינות. העונש שקיבל: תשעה חודשי עבודות שירות. גם המורה אביתר גרוס קיבל עונש דומה לאחר שתקף מינית תלמידה בת שמונה בבית הספר. החמרת הענישה או קביעת עונש מינימום עשויה להתריע את התוקפים ולספק מעט צדק לנפגעות.

צעדת השרמוטות. צילום: שיר גבאי

להתחיל להתמודד עם משבר הקורונה

בזמן הקורונה קשיי הנפגעות והנפגעים רק מתעצמים. גם בשגרה נדרשים כוחות רבים לבקש עזרה רפואית ולהגיע לבית החולים, וכעת נוספו על הקשיים הללו סיבוכים נוספים. הנה כמה דברים שניתן לעשות כדי לשפר את המצב הקיים:

  • לשפר את המענה בבתי החולים בחירום ואת הטיפול מרחוק

בתקופת הקורונה המענה לנפגעות תקיפה מינית צומצם, מה שמערים קשיים נוספים על הנפגעות. כך למשל, כעת על הנפגעות להודיע לבתי החולים לפני שהן מגיעות לבדיקה, ולעתים לעבור בין מספר אנשי צוות כדי לקבל מענה. למרות שבסגר המעבר מעיר לעיר הפך מורכב יותר, אין כיום אפשרות להסעה הביתה מבית החולים לאחר קבלת הטיפול – אף שנפגעות עשויות להגיע מותשות, מפוחדות, פצועות וללא כסף לאוטובוס או בגדים מספיקים. אם קיבלו טיפול מרחוק יאלצו הנפגעות לקנות את התרופות למניעת הריון ולמניעת מחלות לבד – במקום לקבל אותן בחינם בחדר האקוטי. 

  • להקים מרכז בידוד לנפגעות

יש להקים מרכז בו יוכלו לשהות נפגעות אלימות מינית שנאלצות לעזוב את ביתן לאחר שהותקפו, וזקוקות לבידוד בגלל חשש להדבקה בקורונה. מענה דומה ניתן לנפגעות אלימות במשפחה עבורן הוקם מקלט חירום בו יכולות משפחות לשהות בבידוד לפני מעבר למקלט על מנת למנוע הדבקה במקלטים הקבועים.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

המלחמה על הגבלת ההפגנות חשפה: בליכוד היו מעדיפים לוותר על הרשות המחוקקת

השר אוחנה ניסה להציג לממשלה ייעוץ משפטי מטעם ״פורום קהלת״ השמרני כאלטרנטיבה ליועמ״ש. נציג היועמ״ש היה צריך להסביר לחברי הכנסת את תפקידם. ח״כים של הליכוד ניסו לקדם תקנות לשעת חירום שעוקפות את הכנסת. כך אושר התיקון לחוק הקורונה שמונע הפגנות נגד הממשלה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

בשלישי, באישון ליל, אושרה בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת הצעת החוק שפוגעת בזכות המחאה והפולחן, ומעניקה לממשלה ולעומד בראשה סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. 

מדובר בעוד שכבה לחוק הקורונה שנחקק רק לפני חודשיים ומאפשר, גם בלעדיה, לממשלה להטיל הגבלות מרחיקות לכת על אזרחי המדינה. הגבלות על חופש התנועה (איסור להתרחק מהבית), העיסוק (סגירת עסקים) והחינוך (סגירת בתי הספר). עד כה חוק הקורונה החריג במכוון הגבלות על חופש הדת והמחאה. 

השיח הציבורי הסוער מתמקד בימים האחרונים בהפגנות – אבל זהו רק חלק מהסיפור. תחת עשן הקרבות סביב חופש המחאה והדת, הליכוד נלחם כדי לעקוף את הכנסת ולאשר את ההגבלות בתקנות לשעת חירום בממשלה. סוג של קו שחצייה שלו הייתה מהווה תקדים מסוכן. 

ההפגנה הגדולה הראשונה מול בית ראש הממשלה בבלפור, ביום הבסטיליה, ה-14 ביולי 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מה קובע החוק?

ההחלטה של הכנסת לאשר את הגבלת ההפגנות במהלך סגר הקורונה עברה אתמול, למרות המחאה הציבורית הקולנית, ברוב של 46 בעד מול 38 מתנגדים. שני חברי כנסת מכחול לבן (מיקי חיימוביץ׳, רם שפע) הצביעו נגד וחברי קואליציה אחרים נעדרו מההצבעה. התוספת החדשה לחוק קובעת מהם התנאים המצטברים להתפרצות המגפה בהם יכולה הממשלה למנוע מהציבור להפגין במרחק מוגבל מהבית, נכון לעכשיו עד 1,000 מטר מהבית. עד עכשיו החוק החריג, במכוון, את היציאה מהבית להפגנה מן המגבלות, וזאת בתנאי שישמרו תנאים של ריחוק חברתי ומסכות. 

כעת קובע התיקון החדש שכאשר התקנות מגיעות לרף הכולל: הגבלת התקהלות ל-20 איש בשטח פתוח ו-10 בשטח סגור, סגירת כל מקומות העבודה למעט מקומות עבודה חיוניים, סגירת מוסדות חינוך וצמצום התחבורה הציבורית – ניתן יהיה למנוע יציאה מהבית גם לצורך השתתפות בהפגנות. תחת התנאים האלו נוכל לצאת מהבית להפגין במרחק של עד אלף מטרים (בהתאם למגבלה הכללית על מרחק היציאה מהבית נכון לעכשיו). כדי להפעיל את מצב החירום המיוחד שיאפשר את המגבלות החמורות, נדרשת חוות דעת מקצועית של משרד הבריאות. 

על פי התיקון לחוק, אותן מגבלות מרחק והתקהלות יחולו גם על יציאה מהבית לצורך השתתפות בתפילות שגם הוא לא נכלל בחוק הקורונה המקורי. אבל אם מסתכלים לרגע על המציאות – כמה אנשים מתרחקים יותר מקילומטר מהבית כדי להתפלל? 

תפילה תחת כללי הריחוק החברתי, ספטמבר 2020 (פלאש 90)

המגבלות של מצב החירום המיוחד יכנסו לתוקף מרגע שיאושרו התקנות בממשלה ולמשך שבוע ימים. הממשלה יכולה להאריך את מצב החירום מידי שבוע, ועד ל-21 ימים. בתום 21 הימים יכולה הכנסת לאשר את הארכות מצב החירום המיוחד ולאפשר את הגבלת ההפגנות לתקופה של 14 ימים בכל פעם וכל עוד מצב החירום המיוחד מתקיים. ניתן להאריך כך שוב ושוב את מצב החירום המיוחד אך רק כל עוד ההגבלות והסגר הם ברף החמור של סגירת המשק וכדומה.

החוק אומנם מציין כי אין בו כדי לאסור הפגנות, אבל כל צמצום של חופש התנועה והתקהלות באופן גורף כל כך מחסל בפועל את האפשרות להפגין. 

לנטרל את הכנסת

אבל מדובר רק בחלק מהפאזל. כי בזמן שכל המדינה עסקה בהגבלת ההפגנות, הליכוד ניסה לעשות מהלך מרחיק לכת, להכריז על מצב חירום שמאפשר לממשלה ולעומד בראשה לקבל החלטות בלי אישור הכנסת, וכך להפוך את בית הנבחרים שלנו לגוף חסר סמכויות. 

למה הכוונה? סעיף 39 לחוק יסוד הממשלה קובע כי כאשר יש מצב חירום, הממשלה יכולה להתקין תקנות לאותו צורך חירומי. בנוסף, אם ראש הממשלה לא יכול לכנס את הממשלה במצב החירום – הוא יכול לקבוע את התקנות לבדו. 

"תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים". כלומר, לבטל או לקבוע כל חוק. מרגע שהתקנות לשעת חירום (להלן: תקש"ח) נכנסות לתוקף הן תקפות למשך שלושה חודשים. הכנסת יכולה להאריך אותן או לבטל אותן, אבל רק ברוב של חברי הכנסת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. התקש״ח יכול לתת לו בידיים הרבה מאוד כוח. (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש 90)

וזה מה שביקשו בליכוד לעשות, ובכחול לבן ניסו למנוע בימים האחרונים: לתת לממשלה את הכוח והסמכות להגביל הפגנות לשלושה חודשים לפחות מתוקף תקנות חירום, עליהן החליטה הממשלה, ובלי לערב את הכנסת. 

עוד בשקוף:

מי שהתעקשו כל העת, בדיון ביום חמישי בשבוע שעבר בוועדת חוק חוקה ומשפט, על תקנות החירום הם חברי הכנסת עמית הלוי ושלמה קרעי מהליכוד.

"אם אנחנו במצב חירום מיוחד, די בכך שהכנסת תיקפה את ההחלטות של הממשלה בכך שהיא הודיעה שזה מצב חירום מיוחד", אמר הלוי במהלך הדיון. ״היא לא צריכה להיכנס להגבלות כאלו ואחרות. לא משנה אם זה הפגנות תפילות או ספורט. זה כמו במלחמה, הכנסת לא צריכה להתכנס פה בכנסת בשעה שלוש בלילה ותאמר לרמטכ"ל אם תוכל לירות בצרורות או בבודדת", הוסיף. "צריך להיות פה קו אחד מנחה ואחיד. הממשלה יכולה לתקן כל תקנה שהיא רוצה. אנחנו רואים שאנחנו באים לכנסת כל אחד מושך לכיוון שלו", אמר קרעי.

הבעיה היא שהממשלה ביקשה להחיל מצב חירום ולהחליט על תקנות שמשמעותן צמצום של מחאה שמופנית נגדה, ובמיוחד נגד הליכוד וראש הממשלה נתניהו. כלומר – למקדמי התקש״ח יש אינטרס פוליטי ואף אישי. 

בנוסף, כפי שטען היועמ״ש, חוק הקורונה החריג במפורש את ההפגנות והתפילות. לכן, החלטה על מסלול של תקנות לשעת חירום היתה עוקפות באופן בוטה, ספק אם בכלל חוקתי, את החלטת הפרלמנט שהתייחסה באופן ספציפי למצב החירום הנוכחי. 

זה אולי טבעי שהממשלה תשאף לרכז אצלה יותר כוח. אבל בדיוק לשם כך יש לנו פרלמנט שתפקידו לרסן את הממשלה. באחד הרגעים המדהימים במהלך הדיון שהתקיים בליל חמישי, היה צריך המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי להסביר לחברי הכנסת מהו תפקידם ולמה הוא חשוב: "תקש"ח מעביר את התפקיד של הרשות המחוקקת מהכנסת לממשלה. כחברי פרלמנט אתם צריכים לעמוד על כך. לשמור על סמכותה של הכנסת", הוא אמר. עוד הוסיף: "אתם רוצים לחזור לתקש"ח גם כשיש כנסת וגם שיש חוק מסגרת. אני תמהה על כך שחברי כנסת מבקשים את זה".

בתחילת המגפה, במרץ 2020, הממשלה אכן השתמשה בתקנות לשעת חירום. אבל זה נעשה מחוסר ברירה ובמצב שונה לגמרי: הכנסת לא תפקדה עדיין מאחר ולא הוקמו ועדות ולכן לא ניתן היה לחכות לסיום ההליך. לכן כל הגבלות התנועה וחוק מעקבי השב"כ נקבעו בתחילה המגיפה בתקנות לשעת חירום ולאחר מכן עברו הליך חקיקה רשמי בכנסת רק לאחר שזו נכנסה לתפקוד.

עכשיו יש כנסת שיכולה להתכנס, אם תרצה, ולקבל החלטות. אבל ממשלת ישראל ניסתה לנצל את ההזדמנות כדי לעקוף אותה ולרוקן אותה ממשמעות.

אוחנה מביא יועץ משפטי מהבית

ח״כ הלוי לא פעל בחלל ריק. רק ערב לפני כן, ביקש השר אוחנה להכניס לישיבת הממשלה עורכי דין מ״פורום קהלת״. אלו ביקשו להציג חוות דעת משפטית שונה משל היועץ המשפטי לממשלה. חוות הדעת של אנשי מכון המחקר השמרני קובעת כי בסמכות הממשלה ורה"מ לקבוע כי אפשר להגביל את ההפגנות תוך הישענות על אותן תקנות לשעת חירום. 

במענה לדרישתו של אוחנה לייעוץ משפטי של פורום קהלת כתב היועמ"ש למזכיר הממשלה: "לא יעלה על הדעת כי שר יביא עמו לישיבת הממשלה מומחה צבאי חיצוני, אשר יחליף את עמדת הרמטכ"ל או ראש השב"כ, או שיביא לישיבה מומחה משטרתי חיצוני שיחליף את עמדת המפכ"ל, או רואה חשבון חיצוני שיחליף את עמדת החשב הכללי".

אוחנה ניסה, למעשה, להביא בפני הממשל ייעוץ משפטי אלטרנטיבי ליועמ״ש מנדלבליט. שלא כמו בנציגי פורום קהלת, במנדלבליט בחרה הממשלה בעצמה באופן חוקי לאחר שנבחן כי הוא עומד ברף של כשירות לשיפוט בבית המשפט העליון. אוחנה אולי יקרא למה שהוא ניסה לעשות ״משילות״ אבל לא כך הוא – מדובר במהלך מסוכן שעושה פוליטיזציה לתפקיד החשוב. 

לא משילות אלא פוליטיזציה מסוכנת. השר לבטחון הפנים אמיר אוחנה (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

תארו לכם שבכל פעם שאחד השרים או רה"מ עצמו לא יאהב את הנחיות היועמ״ש הוא פשוט יעקוף אותו ויביא חוות דעת פרטית. וחוץ מזה, אפילו חברי כנסת לא יכולים להשתתף בישיבות הממשלה, אז מדוע שגורמים פוליטיים המקורבים לשר או לרה"מ הממשלה יקבלו מעמד מיוחד? 

נזכיר כי רק לפני כשנתיים ביקש השר אוחנה (אז הוא היה חבר כנסת) להעביר תיקון חוק שיאפשר מינוי פוליטי של יועצים משפטיים למשרדי ממשלה, בדיוק כמו מנכ"ל. עכשיו עלה בידו רעיון חדש, בכלל לא להתחייב ליועץ משפטי אחד אלא להביא כל פעם חוות דעת שתשרת אותו ואת הצרכים הפוליטיים של הליכוד. 

ניסיון לרוקן את החוק מתוכן

במהלך הדיון הלילי בחמישי שעבר בוועדת הכנסת, התברר מהר מאוד כי הממשלה מנסה לבצע תרגיל: הם רצו שהכנסת קודם תעביר את התיקון לחוק ורק אחר כך יספרו לח״כים באילו תנאים הוא ייכנס לתוקף ומהן ההגדרות להחמרה שמחייבת הפעלה שלו. 

מי שהתעקשו לאורך כל הדיון ובטרם החקיקה להבהיר מראש מהן ההגבלות שמגדירות מצב מיוחד שמשמעותו הטלת איסורים גם על הפגנות ותפילות היו חברי ועדת החוקה של האופוזיציה ובראשם יואב סגלוביץ' וקארין אלהרר (יש עתיד), ועופר כסיף ואוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת). הם הבינו כי בלי התקנות שקובעות מה יהיה פתוח ומה יהיה סגור – החוק ריק מתוכן.

וכך במשך כל הלילה, מרחה הממשלה את הכנסת עד שרק בשעות הבוקר הועילו להודיע מהם מקומות העבודה שיוחרגו מהחוק. 

בשעה 1:00 לפנות בוקר, ביום שישי, החלה הממשלה בהצבעה טלפונית בין שרי הממשלה. ההצבעה הסתיימה רק בשעות הבוקר – אז פורסמו התקנות. עד שהסתיימה ההצבעה בממשלה ההליך הפרוצדורלי בכנסת כבר עמד בפני כניסת השבת ואז הופסקה החקיקה שחודשה רק ביום שלישי. הכנסת הייתה, אם היו רוצים בקואליציה,לסיים את הדיון גם במוצאי השבת ועד לכניסת החג.

למה לא ניסו לסיים את מלאכת החקיקה לפני כניסת החג? אולי בגלל שהמחלוקות בקואליציה עדיין היו עמוקות ואולי דווקא מתוך כוונת מכוון. אנחנו לא יודעים. מה שכן זה חסך עימות עם קהילות חרדיות שביקשו להתכנס ביום כיפור.

בכל הזמן הזה ניסו בליכוד להמשיך ולדחוף להרחבת משך הזמן על איסור ההפגנות, באמצעות הסתייגויות שונות שניסו להכניס לחוק. מדובר בהסתייגויות, שגם סיעת ימינה ביקשה להכניס, שיאפשרו את המשך הטלת המגבלות על הפגנות גם בעתיד, ובלי לקשור את המגבלות על ההפגנות בהחלטות על סגר כללי. כחול לבן דרשו להסיר את ההסתייגות ולהגיש אותה כחוק נפרד, כתנאי להצבעתם. 

השב"כ עדיין עוקב אחריכם

הוויכוח על הצורך בהידוק הסגר עד כדי איסור על הפגנות ופולחן דתי עמוק: יש מי שחושבים שמדובר במצב חירום רפואי שמחייב הטלת מגבלות קשות למען כלל הציבור, וכי הנראות של המפגינים פוגעת במאבק במגפה ואף נותנת לגיטימציה לקבוצות ויחידים אחרים בחברה שלא לעקוב אחר הנחיות הסגר. 

מצד שני, הכנסת עוצרת בחקיקה מחאה נגד הממשלה. היא לא מאפשרת הפגנות ומחאה של אזרחים מול מוסדות שלטון. מדובר במניעה של זכויות יסוד בדמוקרטיה. הכנסת, לדוגמא, שייכת לכולם. אני לא צריך לגור בפרברים של שכונת נחלאות בירושלים, ברדיוס של קילומטר ממנה, כדי שתהיה לי הזכות להפגין מולה. בנוסף, יכול להיות שהמגבלות על הפגנות יעצרו את המומנטום של המחאה נגד נתניהו שתפסה תאוצה בחודשים האחרונים. 

רדיוס של אלף מטרים מסביב לכנסת. (צילום מסך: קפלן ייעוץ קוד פתוח)

הבעיה במקרים כאלו בהם ממשלה מחליטה להשתמש בכלים דרקונים שנותנים בידיה כוח עצום – היא שאפשר מהר מאוד להתרגל לכוח הזה ולהשתכר ממנו. קשה מאוד לחזור אחורה אחרי שחוצים קווים אדומים. הם תמיד יהוו תקדים שיש לבחון, והכלי שפעם היה חריג יכול להפוך לשגרתי. אנשים מתרגלים מהר. 

רק לפני קצת יותר מחצי שנה, כשהממשלה העביר בתקש"ח את חוק איכוני השב"כ, כתבנו כאן עד כמה המהלך, גם אם חשבו שהוא נחוץ כדי לסייע בקטיעת שרשראות הדבקה, מהווה תקדים מסוכן – כי דרכם של מהלכים כאלו הוא להישאר. 

עובדה, נכון להיום, ולא משנה אם התחלואה עלתה, ירדה, התייצבה, היינו בסגר או יצאנו מסגר – הממשלה ממשיכה לאכן טלפונים של אזרחים ישראלים ולשלוח מאות אלפים מהם כל חודש לבידוד שמשמעותו מעצר בית. למרות זאת, רמת התחלואה בישראל היא מהגבוהות בעולם, ולכן כיום מרחף סימן שאלה ענקי מעל האפקטיביות של כלי המעקב הדיגיטלי של שב״כ.

לכן, אפשר להעריך בזהירות שהממשלה תמצה את כל הזמן שיש ברשותה כדי להגביל את ההפגנות, ובוודאי כל עוד הסגר קיים. לאחר מכן אנחנו עשויים לראות, בדיוק כמו שקרה באיכוני השב"כ, ולאחר שהציבור יסתגל לכך שאיבד עוד חירות עוד זכות יסוד – ניתן יהיה לנסות להמשיך את הגבלת ההפגנות. מהכנסת לא תגיע הישועה, שכן כפי שהיא ממשיכה לאשר, כמעט כמו חותמת גומי, את איכוני השב"כ היא עשויה לאשר, בדיוק עם אותו גומי את המשך ההגבלות על חופש המחאה בישראל. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

ועדת החינוך התרבות והספורט מזמינה את הציבור להשפיע על נושאי הדיונים

יו"ר הוועדה רם שפע פתח "אתר התייעצות" שבו כל אחד ואחת יכולים להציע נושאים לדיונים שפע מבטיח: הרעיונות שיעלו יעצבו את עבודת הוועדה ● כתבי "שקוף" יעקבו אחר יישום הפרויקט המבטיח

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת, ח"כ רם שפע (כחול לבן), קורא לציבור להציע רעיונות לדיונים בוועדה – ומבטיח להשתמש בהם. באתר ההתייעצויות החדש של הוועדה ניתן להעלות כל נושא שקשור לעבודתה, בין אם דחוף או ארוך טווח, וכך להשפיע על סדר היום שלה. 

יו"ר ויעדת החינוך, התרבות והספורט, ח"כ רם שפע (צילום: מתוך אתר הכנסת)

בלשכת ח"כ שפע הסבירו כי המטרה היא להגיע לאלפי משתמשות ומשתמשים שיציעו רעיונות. מערכת האתר תאסוף את הפניות ותסכם אותן לרשימה מצומצמת של הנושאים שעלו הכי הרבה פעמים. 

עוד באותו נושא:

"חשוב להנגיש את הכנסת לציבור, במובן הכי עמוק של המילה: לאפשר לכל אזרח ואזרחית להציע רעיונות לנושאים לדיון", הסביר ח"כ שפע. "המטרה שלנו היא שכמה שיותר אנשים ישתתפו. המערכת יודעת להגיד מה הנושאים שדוברו הכי הרבה, לפיהם נקיים דיונים".

האם יו"ר הוועדה באמת יעשה שימוש ברעיונות של הציבור? שפע הבטיח שהוועדה תשמור על קשר עם המגיבות והמגיבים באתר, ושחלקם יוזמנו לדיונים בהמשך. "המערכת יודעת להודיע למעלי הרעיונות אם עומד להתקיים דיון בנושא שהעלו, היא פונה אליהם ומזמינה אותם להגיב ואף להגיע לדיון". עוד הסביר כי בלשכה יש מעקב אחר ההערות. "יש לנו עובדת בלשכה שחלק ממה שהיא עושה זה לעבור על כל מה שנכתב שם. כבר עלו רעיונות מעניינים".

אתר ההתייעצויות החדש. צילום: מתוך האתר

לדברי הלשכה, בכל שבוע יעלו בוועדה נושאים שעלו באתר בשבוע הקודם. שיתוף כזה הוא מבורך: בעוד שהרבה פעמים למקורבים וללוביסטים קל הרבה יותר לבקש העלאה של נושאים ישירות מנבחרות ונבחרי הציבור, הפרויקט הזה מאפשר לציבור הרחב גישה ישירה למוקד קבלת ההחלטות. 

תוכלו לעשות בו שימוש בעצמכם: היכנסו לאתר וכתבו לוועדה באיזה נושא תרצו שתעסוק. כתבי "שקוף" יצפו בדיונים, שמשודרים באתר הכנסת, ויעקבו אחר יישום פרויקט שיתוף הציבור. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

חברת הכנסת לשעבר מירב בן ארי הפכה ללוביסטית וכבר מנצלת את קשריה בכנסת

הח"כית לשעבר, שסימנה עצמה כ"חברתית", הצטרפה לגוף שמקדם אינטרסים כלכליים של חברות פרטיות, חברת הלובי – "הקבינט" ● מאז הסתיימה שנת הצינון שלה, הספיקה להיפגש עם שלל חברי כנסת, ביניהם עידן רול, קארין אלהרר, ניר ברקת ורם שפע – בנושאים שקשורים לארגונים שהחברה מייצגת ● מיומן הפגישות של ח"כ יפעת שאשא-ביטון עולה כי השתיים נפגשו כבר באוקטובר 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

חברת הכנסת לשעבר, מירב בן ארי (כולנו) סיימה את כהונתה בכנסת לפני קצת יותר משנה. בן ארי, שהעידה שוב ושוב על היותה נבחרת ציבור "חברתית", הפכה מהר מאוד ללוביסטית בחברת "הקבינט", שמקדמת אינטרסים כלכליים ועסקיים בכנסת. חברת הלובי מייצגת לקוחות כמו הבנק הבינלאומי, סלקום ואיגוד חברות הנפט, לצד עמותות כמו לתת, אור שלום ולקט ישראל.

מירב בן-ארי. עובדת בחברת לובי אבל לא מכנה עצמה "לוביסטית" (גרפיקה: אוהד סטון, צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

עם עזיבתה את הכנסת, בן ארי לא היססה לעבור מיד דרך הדלת המסתובבת שבין ההון לבין השלטון. אלא שהחוק חייב אותה לחכות שנת "צינון" עד שתוכל לעבוד כלוביסטית מול הח"כים עצמם. בנובמבר, לפני שהסתיימה תקופת הצינון, החלה לעבוד בחברת הלובי "הקבינט", והציגה עצמה כפרילנסרית שאינה מתעסקת בייצוג חברות מול חברי הכנסת.

בשיחה עם "שקוף" שנערכה בינואר, טענה שכל מטרתה לעזור לעמותות. "אני לא הולכת להיות לוביסטית של ארגונים. זה לא מעניין אותי. אני כל החיים שלי חברתית. עשר שנים ניהלתי מרכזים לנוער בסיכון. זה מה שמניע אותי. אם הייתי רוצה לעשות כסף – לא הייתי צריכה אותם". באותה שיחה גם טענה כי היא בכלל לא קשורה לעבודה העסקית של המשרד. "אני לא עובדת איתם. אין לי נגיעה, אני אפילו לא יושבת במשרד".

"זום זום זום עולה הזמר מכוורת הקבינט…"

Posted by Tzach Borovich on Monday, April 6, 2020

ישיבת צוות הקבינט באפריל – לפני סוף תקופת הצינון של חסון ובן ארי

מאז שיחה זו, סירבה להתראיין או להשיב לפניית כתבת "שקוף". תגובתה של בן ארי מובאת במלואה בסוף הכתבה.

רשימת הלקוחות של חברת הלובי ''הקבינט''

החברות שמופיעות ברשימה נאספו מהנתונים שמופיעים באתר הכנסת וכן באתר חברת "הקבינט". הצענו לחברה לעדכן את הרשימה, אך טרם השיבו לפנייתנו. להלן הרשימה:

פורום פרסום חוצות בישראל
הבנק הבינלאומי
מגן דוד אדום
קרן לשיווק סרטי תעודה ואנימציה
זכותי
OPC
SCANIN
סלקום
בניין הארץ
עמותת חברות הסיעוד
נגיש שיקום ורפואה בע"מ
ת.ל.מ
ISRAEL ADVANCED TECHNOLOGY INSTETUTE
JUUL
הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול
עמק חפר
ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות
SUPERCOM
נמל חיפה
אסופתא תאגיד מיחזור
איגוד חברות הנפט
נייר חדרה
ALLERGAN
המועצה הישראלית לצרכנות
מועצת האופטומטריסטים בישראל
צומת ספרים
רמב"ם – הקריה הרפואית
גדולים מהחיים
דרום השרון
אותות
הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות
אור שלום
MDGO
רמת גן
TALIAZ
נתיבות
VIAMARIS
איגוד חברות הביטוח בישראל
נשות הכותל
לקט ישראל
שמעיה
PASSPORTCARD
KOBRE & KIM LLP
KAYMERA
כפר סבא
ASSERSON
המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה – פורום חברות הגפ"מ
מרכז הספורט הלאומי תל אביב
TAMIR FISHMAN
ERGO
IMF BENTHAM
DAVID SHIELD
SYPE MEDICAL
עמל ומעבר
מכבי תל אביב

"רוצה לדעת מה זה לובי? דברי עם יואל חסון"

חברי כנסת שהופכים לשדלנים הם מצרך מבוקש. בשביל הח"כים המכהנים הם לא נציגי חברות וארגונים, אלא עמיתים לעבודה ואף חברים טובים, ופגישה איתם היא פגישה חברתית ולגיטימית. בנוסף, לח"כ לשעבר יש אישור כניסה אוטומטי למשכן הכנסת, ללא מגבלות, מצרך יקר ערך.

בשיטת הדלתות המסתובבות, עובדי חברת הלובי הטריים לא נרשמו במאגר השדלנים של הכנסת והם גם לא מוכנים שיגדירו אותם "לוביסטים". בן-ארי הצהירה בטוויטר שהיא "מייעצת בתחומי לובינג לארגונים", יחד עם ייעוץ בנושאי רגולציה וקשרי ממשל. חסון לא הסכים לספר ל"שקוף" מה תפקידו הרשמי.

הח"כים שעברו לעבור בחברת לובי: יואל חסון ומירב בן ארי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

כדי לעכב את ניצול קשריהם של ח"כים לשעבר במשכן, הכנסת העבירה חוק צינון המחייב שנה הפרש בין עבודה בכנסת לעבודה כשדלן או שדלנית בוועדות. יחד עם זאת, החוק, ככל הנראה, אוסר רק עבודת לובי בתוך המשכן ובין הוועדות – אך לא בהכרח מונע מלוביסטים להיפגש עם חברי כנסת מחוץ למשכן. אולי זו הסיבה שחסון ובן ארי מככבים בגאון בעמוד הפייסבוק של "הקבינט" כבר חודשים רבים, על אף שתקופת הצינון שלהם נגמרה ב-30.4.2020, לפני חודש וחצי בלבד.

לדברי בן-ארי, הח"כ לשעבר יואל חסון החל לעבוד בחברה מיד לאחר התפזרות הכנסת ה-20. בתשובה לשאלתנו, בשיחה מינואר האחרון, אודות עבודתה כלוביסטית, אמרה: "אני לא עובדת, אני לא יואל חסון. רוצה לדעת איך זה לובי? תשאלי את יואל חסון, הוא יספר לך".

אתר הקבינט. בן ארי וחסון בראש (צילום מסך מתוך אתר החברה)

חסון הגיב לשאלת "שקוף" על מהות עבודתו לפני כמה חודשים: "לאור מעמדי הציבורי וכהונותיי בכנסת, פעילותי העסקית והמקצועית נעשית בתיאום היועץ המשפטי לכנסת, בהתאם להנחיותיו וע"פ החוק".

מנצלת את קשריה בכנסת

מבדיקת שקוף עולה כי פחות מחודש לאחר סוף תקופת הצינון שלה כבר נפגשה בן ארי עם מספר חברי כנסת חדשים, יחד עם נציגי ארגונים שהיא מקדמת בעבודתה בחברת "הקבינט".

כך למשל בן ארי ישבה עם ח"כ רם שפע (כחול לבן), כמה ימים לפני מינויו ליו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת. לכאורה – פגישה חברית בין ח"כ לבין ח"כית לשעבר. אבל בן ארי היא כבר לא נבחרת ציבור, אלא חלק מחברת לובי.

לפי רשימת השדלנים באתר הכנסת, אחת מלקוחות החברה בה עובדת בן ארי היא חברת ור"מ – ועד ראשי המכללות הציבוריות, ארגון שהחלטות הקשורות אליו עולות בוועדה שבראשה עומד ח"כ שפע. בעצם קיום הפגישה, שפע בחר להקדיש זמן לאינטרסים של גוף חזק – במקום פגישה שתועיל לציבור הרחב.

בלשכת ח"כ שפע הסבירו לנו כי הפגישה נקבעה לקראת כניסתו לתפקיד יו"ר ועדת החינוך, וכי רצה להתייעץ עם בן ארי לאור ניסיונה כחברת הוועדה בכנסת ה-20.

"כחלק מהרצון שלו להיכנס לתפקיד בצורה מקצועית, הוא נפגש עם כל מי שיכול ללמד אותו על הוועדה. הוא החליט שהוא רוצה לשבת עם אנשים שהיו בוועדת החינוך ועם אנשים שמבינים חינוך. הוא נפגש גם עם ח"כ יעקב מרגי ועם ח"כ ניצן הורוביץ. מירב בן ארי חברת כנסת חרוצה ומצוינת שהקדישה הרבה זמן מעבודתה בכנסת לטובת ועדת החינוך ועשתה דברים חשובים, והוא החליט שהוא רוצה ללמוד ממנה". 

עוד כתבות בנושא:

סיור אישי עם לוביסטית הארגון

בשבוע שלאחר מכן נפגשה בן ארי עם ח"כ עידן רול (יש עתיד). רול תיעד את הפגישה בעמוד האינסטגרם שלו, ומיד אחריה אף שיתף בביקור שערך במטה מגן דוד אדום.

"כחבר ועדת עבודה, רווחה ובריאות ולאור העליה במספר הנדבקים בקורונה בימים האחרונים, ביקרתי היום במוקד הלאומי של מד"א ונפגשתי עם מנכ"ל הארגון, אלי בין, כדי ללמוד עוד על הערכות הארגון לגל שני אפשרי של המחלה", התגאה רול בפוסט בעמוד הפייסבוק שלו.

אלא שאת ארגון מד"א וכן את עמותת ידידי מד"א בישראל, מייצגת חברת "הקבינט", שנציגיה, בן ארי וצח בורוביץ', השתתפו אף הם בסיור.

גם ח"כ קארין אלהרר הגיעה לסיור במד"א לפני שבוע וחצי, ואתמול (23.6) ביקר שם ח"כ ניר ברקת (ליכוד) – בשני הסיורים השתתפה גם בן ארי.

תיעוד הביקור של ח"כ רול במד"א עם בן ארי (מתוך עמוד האינסטגרם של רול)

השבוע כבר פרסם רול סרטון תמיכה במד"א שקורא לתרומת דם דרך הארגון. רול, חבר הקהילה הלהט"בית ופעיל במאבק שלה לשוויון, משבח בסרטון את מדיניות הארגון לאפשר תרומות דם חלקיות של תורמים הומואים. תרומות אלה לא התאפשרו עד לאחרונה, אבל גם היום הן מתאפשרות בצורה חלקית בלבד ולא שוויונית, במרחק של שנה מקיום יחסי מין או לחילופין בהליך שדורש הקפאה ותרומה שניה.

מלשכתו של ח"כ רול נמסר: "ח"כ עידן רול הוזמן לביקור במד"א על ידי חבר אישי שמתנדב שנים ארוכות בארגון, מיד לאחר שמונה לוועדת הבריאות בכנסת, על מנת להכיר מקרוב את הארגון החשוב הזה, לדון על קידום תרומות דם בקהילה הגאה לקראת יום תרומת הדם הלאומי, וכן, להכיר את יכולותיו הטכנולוגיות הרבות והפיתוחים הטכנולוגיים של הארגון כיו"ר שדולת ההייטק. שם פגשנו את מירב בן ארי ואת צח בורוביץ, שאף ליוו אותנו בחלק מהסיור, אך מבלי שידענו על כך מראש".

עעע

גם מד"א הוא גוף בעל אינטרסים כלכליים

לכאורה, הקשר עם מד"א יכול להיתפס כלא מזיק ואף חיובי – הרי מה רע בפוליטיקאים שמעודדים הצלת חיים? אבל גם מד"א הוא גוף בעל אינטרסים כלכליים. למשל, בכמה דיונים בכנסת ה-20 בוועדת הרווחה, אותם ניהלה בן ארי, דנו בנושא גביית תשלומים על פינויי חירום על ידי מד"א.

מד"א היא לא עמותה מהסוג שבן ארי סיפרה שהיא מייצגת, אלא אגודה עות'מאנית עם אלפי עובדות ועובדים ותקציב של מאות מיליונים בשנה. בלי שנשים לב, יכולה לוביסטית להזמין ח"כ לסיור בארגון שהיא מייצגת ואף להוביל לפרסום סרטון יח"צ על ידו.

 

יתר על כן, שלל עמותות וארגונים שידם אינם משגת לשלם ללוביסטים – לאו דווקא זוכים ליחס מיוחד שכזה מצד חברי הכנסת, גם אם פעילותם חשובה.

הנטייה של לוביסטים להעיד על עצמם ככאלה שעוזרים לעמותות ולעסקים קטנים היא פרקטיקה שלהם "להסתיר" את העבודה ה"מלוכלכת" יותר של ייצוג חברות, שהאינטרס שלהם לאו דווקא חופף את האינטרס הציבורי.

צפו בדיון בו השתתף תומר אביטל מ"שקוף" לצד צח בורוביץ' מחברת הלובי "הקבינט", בו טען בורוביץ' טענה דומה:

תשלום לקבלת גישה למקבלי ההחלטות הוא סממן לשלטון לא בריא. השגשוג המטורף של ענף הלובי בימי הקורונה הוא תעודת עניות…

Posted by Tomer Avital on Wednesday, May 20, 2020

נפגשה עם שרת הבינוי והשיכון עוד באוקטובר

בדיקת "שקוף" העלתה שלפי יומן שרת הבינוי והשיכון לשעבר, יפעת שאשא ביטון, השתיים נפגשו עוד באוקטובר, רגע לפני שבן ארי הודיעה על תחילת עבודתה בחברת "הקבינט". כשנשאלה על כך בשיחתנו לפני כמה חודשים טענה בן ארי שהיא כלל אינה נפגשת עם שרים, אלא רק עם חברי כנסת איתם היא נמצאת בקשרי ידידות. 

הדוגמה הזאת מראה לנו את הקלות בה יכולה חברת כנסת לשעבר לקבל גישה למקבלות ומקבלי ההחלטות בשלטון.

היסטוריה של עבודה נגד הציבור

צח בורוביץ', שהקים יחד עם ח"כ לשעבר יואל חסון את חברת "הקבינט" הופיע בשנת 2012 במרכז תחקיר "עובדה" על חברות הלובי, שם תועד מלמד לוביסטים לעתיד את רזי המקצוע. 

המצלמה הנסתרת תיעדה אותו מספר כיצד השפיע על מענה של משרד הבריאות על שאילתא, כך שיועיל לחברת מי עדן. הוא אף הסביר איך שכנע חברת כנסת לקדם את אישור החיסון נגד סרטן צוואר הרחם, לטובת הגדלת רווחי החברה שמייצרת אותו, ואיך רצו ש"כמה שיותר בנות היסטריות ילכו לקבל את החיסון". 

בדוגמה אחרת, סיפר על החוק שחייב נשיאת אפוד זוהר ברכב שנחקק כדי להועיל לחברה שמייצרת את החומר הצהוב ממנו מיוצרים האפודים. מאז עזב בורוביץ' את החברה והקים את הקבינט.

צילום מתוך תחקיר "עובדה", 2012

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): יכול להיות שמד"א יתחילו לגבות ממך סכום גבוה יותר על שימוש באמבולנס כי הלוביסטית שלהם היא אחת מהחבר'ה בכנסת. או שיחייבו את כולנו להתקין אמצעי בטיחות ספציפי ומיותר, רק כי לחברה שייצרה אותו יש לובי חזק.

נבחרות ונבחרי הציבור נבחרו – ובכן – כדי לשרת את הציבור. מעבר מהיר ממשכן הכנסת לחברת לובי מאפשר ללוביסט/ית לנצל קשרים חשובים מול הח"כים והמשרדים, ולהשתמש בהם כדי לקדם את אינטרסים של חברות עסקיות.

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן): על הכנסת להאריך את תקופת הצינון, ולאכוף אותה בצורה טובה יותר. אנחנו בשקוף נמשיך לדרוש מחברות וחברי הכנסת להשקיף את יומני הפגישות שלהם, כדי שכל הפגישות – גם אלה עם הלוביסטים – יהיו שקופות לציבור ויחשפו את הח"כים לביקורת.

נזכיר שוב כי לח"כ לשעבר יש אישור כניסה אוטומטי לכנסת וגישה בלתי מוגבלת לחבריה. חוק הצינון נועד לעכב את ניצול הקשרים של אותם לוביסטים במשכן, אבל אין לכנסת באמת דרך לאכוף אותו. כפי שמוזכר בכתבה, חסון ובן ארי, מככבים בעמוד הפייסבוק של "הקבינט" חודשים רבים לפני תקופת הצינון.

**
מטעמה של מירב בן ארי נמסר:

"חברת הקבינט שמחה על העניין הרב שהיא מעוררת ואנחנו גאים בפעילותנו המקצועית עבור לקוחותינו ושתמיד, אבל תמיד, משרתת גם אינטרסים ציבוריים. הטהרנים יתקשו להבין את הקביעה הזו אך הרוב הנורמטיבי כבר מבין זאת היטב.

חברת הקבינט ואנשיה, שחלקם אכן בעלי מעמד ציבורי רם, פועלים באופן מקצועי, בכפוף לחוק ותחת אמות המידה המחמירות ביותר. כל ההתייחסויות בכתבה מתעלמות מהוראות החוק ומצביעות על חוסר הבנה של פעילות ענף הלובינג ודרך עבודת הכנסת והממשלה. ההתעלמות הזו אולי נובעת מפופוליזם אך היא בעיקר תוצר של חוסר הבנה ובורות.

אנחנו יודעים זאת, כי צח בורוביץ – מבעלי החברה ומהלוביסטים הוותיקים והבכירים בישראל, הציע, כבר לפני מספר חודשים לאחת מעיתונאיות "שקוף" (ובהפניית מר תומר אביטל – מייסד שקוף) לקיים מפגש מקצועי וחינמי, בה ימסור לה סקירה מלאה כיצד פועל ענף הלובינג בישראל ואיך הוא משרת את המגזר העסקי, המגזרי הציבורי וארגונים חברתיים. חבל לנו שהעיתונאית התעצלה וגילתה חוסר העמקה ולא לקחה בשתי ידיים את הצעתו של בורוביץ.
לסיום, חברת הקבינט עומדת לרשות לקוחותיה הרבים והטובים ותשמח תמיד לסייע ללקוחות נוספים – חברתיים ועסקיים. הקבינט מודה ל"שקוף" על הפרסומת בחינם ורק מצטערת על החשיפה הכל כך נמוכה שהפלטפורמה הלא כל כך ברורה הזו, זוכה לה".

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין