פוסטים

נגיף הקורונה ורשת ה- 5G: איזו מהקונספירציות נכונה?

אני סקפטי. כשאני שומע על תיאוריות קונספירציה, אני דורש ראיות. הוכחות. הגישה הזו הוכיחה את עצמה בהפרכת תיאוריות קונספירציה בהן נתקלתי. אבל מאז נחשפתי לתיאוריה שמקשרת בין רשתות ה- 5G ונגיף הקורונה, הבנתי שבאמת יש כאן קונספירציה – אבל לא זו שכולם מדברים עליה. על טכנולוגיית דור 5, כיצד רוסיה מצליחה לגרום לנו להאמין בשקרים מסוכנים בעזרת הפצת פייק ניוז, וכמה חשובה קריאה ביקורתית – דווקא בימי קורונה. טור אורח של ד"ר רועי צזנה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| רועי צזנה |

לקראת סוף ינואר, כשנגיף הקורונה רק החל לעשות כותרות בעולם, פרסם עיתון בלגי ריאיון עם רופא בשם קריס ואן קרחובן. כותרת המאמר, באותיות גדולות – "5G היא איום-קיומי, ואף אחד לא יודע על זה".
שעות ספורות לאחר שהמאמר עלה לאתר, הוא הורד משם בחטף ונגנז. אבל את המהדורה המודפסת של העיתון היה קשה יותר להעלים, וכך הגיעה התיאוריה לעיני כל. ואן קרחובן היה ברור בדבריו: הוא טען שרשת ה- 5G מסוכנת, אבל יותר מכך, שהיא עשויה להיות מקושרת לנגיף הקורונה.

קונספירציה חדשה נולדת

הנגיף עדיין לא התפשט לשאר העולם באותו הזמן, וכמעט כל הנדבקים והמתים המתועדים היו מהעיר ווהאן. וראו זה פלא: בשנת 2019 הוקמו מספר מגדלי תקשורת 5G מסביב לווהאן והציפו את העיר בשידורים. קרחובן הזהיר שייתכן שיש לכך קשר לנגיף.

כך נולדה תיאוריית הקונספירציה אודות הקשר בין רשת ה- 5G לנגיף הקורונה, והחלה להתפשט בעולם במהירות שעלתה בהרבה על קצב ההתפשטות של הנגיף עצמו.

בשעות המעטות שחלפו בין פרסום המאמר אונליין לבין גניזתו, הספיקו אקטיביסטים בלגיים להפיץ את הציטוטים בפייסבוק. בשלב זה, עורך העיתון שפרסם את הכתבה הבין איזה ג'יני הוא שחרר מהבקבוק, והוריד את המאמר מהאתר, עם הסבר שהסיפור והציטוטים לא היו מבוססים. זה לא עזר. תיאוריית הקונספירציה כבר תורגמה לאנגלית והגיעה לעשרות עמודי פייסבוק חובבי-קונספירציות, שם היא גדלה, ועברה הקצנה. לא לקח לה הרבה זמן לחלחל לתודעה הציבורית, וכוכבי רשת וסלבריטאים הפיצו אותה למיליוני עוקבים, וכך היא הפכה לאמת מוגמרת עבור רבים.

היום, יש הטוענים שרשת ה- 5G מסוכנת לבריאות בפני עצמה. אחרים קובעים שהיא מחלישה את מערכת החיסון וכך מסייעת לווירוס להתפשט. ישנן טענות ששידורי הרשת עצמם גורמים לתסמינים הדומים לאלו של הדבקה בנגיף הקורונה. או שבעצם הנגיף הוא רק אמתלה, ודרך עבור הממשלות להשאיר את האזרחים בסגר בזמן שאנטנות 5G מוקמות מסביבם. וכמובן, ביל גייטס מעורב. הוא והאילומינטי.

התוצאות לא איחרו לבוא: אנטנות 5G הושחתו בעשרותיהן בבריטניה. אזרחים שלחו מכתבים נזעמים לממשלותיהם בדרישה לעצור את פריסת הרשת החדשה.

ביל גייטס, מייסד מייקרוסופט

האמת שמאחורי רשת ה- 5G

מהי בכלל אותה רשת 5G הידועה לשמצה? ובכן, היא פשוט שדרוג של רשתות התקשורת האלחוטיות הקודמות. ה- G מייצגת את המילה generation, או "דור". כלומר, רשת דור 5. הדור הראשון של רשת התקשורת האלחוטית הומצא בסוף שנות השבעים, ואיפשר להעביר בערך 2.4 קילובייט בשנייה. במילים אחרות, אם הייתם רוצים להוריד דרך הרשת הזו תמונה ברזולוציה סבירה, הייתם צריכים לחכות בערך 30 דקות לתמונה.

מאז העולם השתדרג לרשת מהדור השני, שהייתה מהירה פי עשרים, ואז הגיע הדור השלישי, שהמהירות המירבית שלו הגיעה ל- 21 מגה-בייט לשנייה. בדור הרביעי כבר הגענו לקצב העברת נתונים של ג'יגה-בייט שלם בשנייה. 

כל הרשתות האלו מבוססות על שידור של מידע באמצעות גלים מהטלפון הסלולרי לאנטנות סלולריות, מאנטנות לאנטנות, ומאנטנות לטלפונים ולמכשירים חכמים האחרים המחוברים לאינטרנט האלחוטי.

ההבדל המרכזי בין רשת מהדור הרביעי לדור החמישי, הוא שהעברת המידע – בקצב מסחרר של יותר ממאה ג'יגה-בייט לשנייה – נעשית באמצעות שידור גלים בתדירות גבוהה יותר. זה נשמע מפחיד, אבל למעשה מדובר בשידורים שאמורים להיות בטוחים אפילו יותר, מכיוון שהם מתקשים יותר לחצות את מחסום העור האנושי. אלא שמכיוון שהם אינם יכולים "לטייל" רחוק במיוחד, צריך להתקין מספר רב של נתבי 5G בערים. נכון להיום, אין שום מחקר שמעיד על כך שהנתבים האלו מסוכנים לבני-אדם. כל עוד הם ברמה סבירה. זו נקודה חשובה: כל דבר יכול לפגוע בנו במינון גבוה מספיק ולכן הממשלות קובעות חוקים ברורים לגבי שידורי הרדיו והשימוש בגלים מסוגים שונים להעברת מידע.

כמו שציינתי קודם, למרות כל הטענות שמתרוצצות ברשת בנוגע לסכנה של שידורים מסמארטפונים ומרשתות אלחוטיות באופן כללי, אין עדיין שום ראיה לכך שהם מזיקים בבני-אדם. הראיה החזקה ביותר לנזק מגיעה מניסויים בעכברים ובעכברושים – ורק אחרי שחושפים אותם לקרינה בעוצמות כל-כך גבוהות שאין סיכוי שבני-אדם מן השורה נחשפים אליהן. אז לא, קרינה סלולרית ברמות שהחוק מאפשר לא גורמת לגידולים במוח, לא לאוטיזם, לא למחלות נפשיות ולא לאפילפסיה. פשוט לא.

הדרך היחידה להאמין שקרינה סלולרית ברמות הקיימות כיום – או ברמות שרשתות 5G יגיעו אליהן – באמת מסוכנת, היא להניח שהממשלה נגדנו. שיש קונספירציה כנגד האזרחים מצד אלו שאמורים להגן עליהם. אבל בעצם, לא רק מצד ממשלה אחת. מצד כולן! כל ממשלות העולם מוכנות לשתף פעולה ביחד ולהסתיר את המידע שיש להן על נזקי הקרינה הסלולרית. 

אבל חכו. באמת שיש כאן קונספירציה.

הרוסים באים, הרוסים באים

משהו מוזר קורה לוולדימיר פוטין בשנתיים האחרונות. מצד אחד, פוטין הוא תומך גדול של רשת ה- 5G. הוא מבין עד כמה היא חשובה לעתיד הערים החכמות, למשל, מכיוון שהיא תאפשר לכל המכשירים החכמים להתחבר לענן ולתקשר ביניהם. בזכותה, ניתוחים-מרחוק בבתי-החולים יהפכו להיות דבר שבשגרה. המדינות הראשונות שמאמצות את התשתית החדשה הזו, מזניקות את עצמן קדימה, ומוודאות שלאזרחיהן יהיו חיים נוחים ובטוחים יותר בעתיד.

אין פלא שפוטין הודיע בתחילת 2019 כי רוסיה מתכוונת לפתח תשתיות מתקדמות לרשת 5G. עד 2024, רוסיה מתכוונת להשיק רשתות 5G בכל הערים הגדולות. פוטין בישר חגיגית לעם הרוסי כי: "עלינו להסתכל לעתיד. האתגר בשנים הבאות הוא לארגן גישה אוניברסלית לרשת במהירות גבוהה, להתחיל להפעיל את מערכות התקשורת מהדור החמישי".

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה

זוהי האישיות האחת של פוטין. אבל האישיות השנייה שלו שונה, ובאה לידי ביטוי לא בדבריו – אלא במעשיו. אנו עדים לה בפרסומים של תחנת הטלוויזיה הרוסית RT America, שנשלטת לחלוטין על-ידי פוטין ועושי דבריו, אבל משדרת באנגלית צחה בארצות הברית. התחנה משדרת תכניות תעמולה מסוג חדש: לא בעד הרוסים, אלא נגד הטכנולוגיה. ובשנה האחרונה ספציפית, נגד רשתות ה-5G.

מה לא אמרו על רשת ה- 5G באותם שידורים רוסיים שמכוונים ישירות לארצות הברית ולמדינות המערב? התריעו שהיא עלולה להרוג את המשתמשים בה. הודיעו שילדים שייחשפו לשידורי רשת 5G יסבלו מסרטן, דימום מהאף וקשיי למידה. הזהירו שמבוגרים שמשתמשים בשירותי הרשת הזו חושפים את עצמם לעקרות, גידולים בלב, אוטיזם ומחלת אלצהיימר.

וכל אותו הזמן, פוטין מקדיש משאבים עצומים במדינתו כדי לזרז את הקמת אותה רשת ממש.

הקונספירציה האמיתית: רוסיה מפיצה מידע כוזב לכל העולם

אלא שלא נראה שלפוטין יש בעיה נפשית. האמת – עליה מסכימות סוכנויות המודיעין של המערב – היא שהרוסים ממשיכים בקמפיין דיסאינפורמציה. כלומר, הם מפיצים מידע כוזב שאמור לערער את אמון הציבור בטכנולוגיות בהן נעשה שימוש במדינות המערב. הרעיון פשוט: לא משנה כמה מדינות המערב מתקדמות טכנולוגית כל עוד הציבור בהן מסרב לנצל את הטכנולוגיה לטובתו.

רשת ה- 5G היא רק אחת הטכנולוגיות שהרוסים החליטו לערער את אמינותה. מחקר מ- 2018 חשף שבשנת הבחירות בארצות הברית, "טרולים" רוסים שממונו הונחו ע"י השלטון, הפיצו שמועות שהופרכו מזמן בנוגע לבטיחות החיסונים. במקרים אחרים הם טענו שהחיסונים הם חלק מהתכנית הסודית של האילומינאטי להשתלט על העולם.

הערוץ RT אמריקה מפיץ ידיעות כוזבות על רשת 5G. מתוך יוטיוב

הרוסים לא עצרו שם. בשנים האחרונות מפיצה רשת RT America פאניקה גם בנושא הגידולים המהונדסים גנטית. מחקר שנערך בנושא הוכיח שהרשת מזכירה את הגידולים הללו בכל הזדמנות – יותר מכל ארגוני החדשות האמריקניים גם יחד. כמעט תמיד הם מופיעים בהקשרים שליליים.

ריאן פוקס, מנהל בכיר בחברת New Knowledge שעוקבת אחר הפצת מידע כוזב באינטרנט, הסביר בריאיון לניו יורק טיימס שמדובר ב- "לוחמה כלכלית… לרוסיה אין התקדמות טובה עם 5G, אז היא מנסה לחתור תחת הרשת שלנו ולהכפיש אותה".

וזוהי הקונספירציה האמיתית: מצב בו מעצמת-על עוינת מנסה להשפיע על דרכי החשיבה שלנו כדי לגרום לנו לזנוח טכנולוגיות חשובות, בזמן שהיא מאמצת את אותן טכנולוגיות בעצמה. רוסיה מנסה לחבל בכלכלה, בביטחון, ברפואה ובאמון הציבור במדינות המערב. ממשלה אחת גדולה שפועלת נגד הציבור בכל העולם.

קורונה-ספירציות

רוסיה אינה היחידה שעושה שימוש בידיעות כוזבות. רשת הטלוויזיה PressTV האיראנית משדרת מדי בוקר וערב את הרעיון שהנגיף הוא למעשה נשק ביולוגי מתוצרת ארצות הברית, ושהמדענים הישראליים הציוניים הנדסו זן קטלני במיוחד של הנגיף ושחררו אותו באיראן. הקרמלין ראה את ההזדמנות ושמח לקפוץ גם הוא על הרכבת ולהצטרף למסיבה. וכך החלה רשת הטלוויזיה RT America לשווק ולהעצים את תיאוריות הקונספירציה מתוצרת איראן.

ריסוס נגד קורונה באיראן

מכון המחקר EUvsDisinfo הוציא דו"ח מיוחד בסוף מרץ, בו סקר את הידיעות הכוזבות שמפיצות המדינות השונות אודות הנגיף. שלא במפתיע, רוסיה היא אחת מאלופות הידיעות הכוזבות, עם יותר מ-150 מקרים של הפצת ידיעות כאלו בשלושת החודשים האחרונים.

אז כן, יש בהחלט קונספירציה. לא כזו בה כל ממשלות העולם פועלות כנגד הציבור האומלל, אלא אחת הגיונית ואמינה הרבה יותר. הקונספירציה האמיתית היא זו בה מדינה אחת לפחות – רוסיה במקרה זה – משתמשת במידע כוזב כדרך לתמרן את כולנו, תוך שהיא מסתירה את המעורבות האמיתית שלה בקמפיינים הללו, ומנצלת את הפניקה שנוצרת כדי לקדם את עצמה באותו הזמן.

בימי קורונה כולנו חייבים להיות ספקנים יותר

במיוחד בזמנים הנוכחיים, ההתנהלות הזו הופכת לסיכון גלובלי ממשי. הידיעות הכוזבות שהפיצה רוסיה בשנים האחרונות גרמו בוודאי לרבים להימנע מלהתחסן – וכך חשפו את האוכלוסיה למחלות כמו שפעת, חצבת, פוליו ואחרות. עכשיו תיאוריות הקונספירציה שרוסיה אוהבת כל כך לקדם מקשרות בין רשת ה- 5G ונגיף הקורונה, וחלקן טוענות שהנגיף כלל אינו קיים, או שהוא אינו מסוכן.

כשמספיק אנשים מקשיבים לתיאוריות האלו, ממשלות מתקשות לנקוט בצעדי מנע קיצוניים מספיק כדי לעצור את התפשטותו. אין פלא שבמדינות הדרום העניות בארצות הברית, שם האמונה בתיאוריות קונספירציה רווחת במיוחד, ההיערכות לעצירת הנגיף הייתה איטית ביותר, ועדיין מיושמת בהססנות במקומות רבים.

אם נרצה לעצור את הנגיף – ולהתקדם כאנושות באופן כללי – נצטרך להפוך להיות ספקנים יותר בנוגע לכל מה שאנו שומעים וקוראים. נצטרך ללמוד להפעיל יותר שיקול דעת, להבין מתי אפשר לסמוך על הממשלה ועל גופים בינלאומיים ומתי הם מנסים לתמרן אותנו. נגיף הקורונה הוא תזכורת טובה לכך שאם לא נצליח להתקדם ביחד לנקודת מבט רציונלית ושקולה יותר, הרי שכולנו עלולים גם ליפול ביחד.

בהצלחה לנו.

עתיד נגיף הקורונה – בישראל ובעולם

הרשומה הזו נועדה להבהיר מדוע אנשי משרד הבריאות חרדים כל-כך, ולמה הם נוקטים בצעדים הקיצוניים עליהם אנו שומעים בתקשורת. צעדים אלו בדיוק אמורים למנוע את אותו התרחיש בו מערכת הבריאות כולה קורסת – ולהוביל לעתיד טוב יותר. אבל לשם כך עלינו להקשיב להנחיותיהם של אנשי המקצוע ולציית להם / טור אורח של ד"ר רועי צזנה

(פורסם במקור ב-10/3)

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| רועי צזנה |

בשלושת החודשים האחרונים העולם חווה טלטלה בסדר גודל, ובכן, גלובלי. סין הטילה עוצר על מאות-מיליוני אזרחים ומנעה מהם לצאת מבתיהם לאורך שבועות ארוכים. חלקם עדיין נמצאים בסגר. ההתפרצות באיטליה הביאה לתגובה דומה: ממש בימים האחרונים החליטה הממשלה שם להטיל סגר מוחלט על כל המדינה, בצעד שעלול לקבור סופית את הכלכלה הרעועה גם כך. ובישראל? משרד הבריאות הכריז מלחמה על כל העולם, והכניס עשרות-אלפי אזרחים לבידוד, כולל כל מי שמגיע ממדינות זרות.

אבל למה בעצם? מה הסיבה לחרדה שתקפה פתאום את העולם מנגיף שיש הטוענים שאינו חמור יותר משפעת? ברשומה זו אני רוצה לנסות להסביר מה הסיבה לכל הצעדים הדרמטיים האלו – בראייה לטווח הקצר ולטווח הארוך. 

אני מזהיר מראש שזו תהיה רשומה מפחידה. אבל אני מאמין שהציבור צריך להבין את המשמעויות של התפשטות הווירוס, וגם את הסיבה שממשלות נוקטות בצעדי-מנע קיצוניים אך חוששות במקביל להסביר את הסיבה להן לציבור הרחב. 

לדעתי, אם נבין עד כמה חמור המצב – נבין גם למה חשוב כל-כך למלא אחר הנחיות הממשלה ומשרד הבריאות. ואגיד מראש: החשש הגדול שלי שאנשים שאינם ממלאים אחר הנחיות הממשלה – הם אלו שיביאו להתממשות התרחיש הרע ביותר.

אז אנא: קראו את הרשומה בזהירות כדי להבין מה העתיד הגרוע ביותר שיכול להיות, אבל המשיכו לקרוא עד הסוף כדי לגלות גם את נקודות האור, ומדוע יש תקווה – אם רק נפעל נכון.

לדעתי, אם נבין עד כמה חמור המצב – נבין גם למה חשוב כל-כך למלא אחר הנחיות הממשלה ומשרד הבריאות. ואגיד מראש: החשש הגדול שלי שאנשים שאינם ממלאים אחר הנחיות הממשלה – הם אלו שיביאו להתממשות התרחיש הרע ביותר.

הצבעה בקלפי למבודדי קורונה

כשנגיף חדש מופיע

באמצע דצמבר החלו מעבדות באזור העיר ווהאן, סין לקבל דגימות רוק שנלקחו מחולים בדלקת ריאות בעיר. לקח למעבדות שבוע בערך לרצף את הקוד הגנטי של הנגיף שהיה קיים בדגימות, ולזהות שיש דמיון של שמונים אחוזים בינו לבין SARS הידוע לשמצה – אבל  שלמעשה מדובר בנגיף חדש שאינו מוכר לאנושות.

המעבדות נכנסו ללחץ והעבירו את ההודעה לגורמים למעלה, שכנראה אמרו להן בעדינות לסתום את הפה ולא לעורר פאניקה ציבורית. וכך הן עשו. עד שקמה מעבדה אמיצה אחת ובתחילת ינואר פרסמה את הקוד הגנטי של הנגיף. היא נסגרה מיד למחרת היום, בהוראת השלטונות, אבל המרצע כבר יצא מן השק ולכולם היה ברור שיש נגיף חדש שם בסין[1].

לממשלת סין לקח קצת זמן להבין את חומרת המצב, אבל מהר מאוד היא גילתה שיש לה בעיה רצינית באזור ווהאן: התושבים נהרו לבתי-החולים עם קשיי נשימה, חום ודלקת ריאות. למזלם, למרות שהנגיף החדש אכן היה דומה ל- SARS, אחוז התמותה הנלווה היה נמוך בהרבה. אם במקרה של SARS מתים עשרה אחוזים מהנדבקים, הרי שבמקרה של נגיף הקורונה החדש, אחוז התמותה המשוער בווהאן עמד על 2 אחוזים בלבד (וכנראה שגם זו הערכת יתר, מכיוון שאיננו יודעים את מספר הנדבקים המדויק).

כאן כדאי לעצור לרגע ולהסביר את מה שאנחנו יודעים היום על המחלה: מתוך כל מאה אנשים שנדבקים בנגיף, בערך שמונים מתוכם יפתחו מחלה קלה בלבד, או אפילו יישארו בריאים למראית-עין. ארבעה-עשר יפתחו מחלה קשה יותר – עם קשיי נשימה מתקדמים ודלקת ריאות, שתחייב טיפול בבית-החולים. חמישה יזדקקו לטיפול חירום, עקב הלם זיהומי, כשל נשימתי וקריסת מערכות הגוף. ושניים מתוך מאה החולים, ובכן, ימותו[2].

הנגיף קטלני פי שישה מהשפעת העונתית, ואולי לא פחות חשוב – בעוד רק 1.3 אחוזים מכל חולי השפעת בארה"ב בשנה האחרונה היו זקוקים לאשפוז בבית החולים, 21  אחוז מהנדבקים בנגיף הקורונה נזקקו לאשפוז

הנתונים הללו אינם מדויקים, מכיוון שחלק גדול מהנדבקים בנגיף כנראה לא מפתחים מחלה משמעותית ואינם מגיעים אפילו לרופא להיבדק – ולכן אינם נכללים בסטטיסטיקה. מכיוון שכך, קרוב לוודאי שמספר הנדבקים גדול בהרבה ממה שאנחנו יודעים. אם נסתמך על הנתונים המגיעים מדרום-קוריאה, שם נבדקו כבר יותר ממאה-אלף אנשים – כולל כאלו שאינם חשודים בהידבקות – הרי שנראה שאחוז התמותה שם עומד "רק" על 0.6 אחוזים. 

אפילו אז, הנגיף עדיין קטלני פי שישה מהשפעת העונתית (שקוטלת 0.1 אחוזים מהנדבקים)[3], ואולי לא פחות חשוב – בעוד רק 1.3 אחוזים מכל חולי השפעת בארה"ב בשנה האחרונה היו זקוקים לאשפוז בבית החולים, 21  אחוז מהנדבקים בנגיף הקורונה נזקקו לאשפוז[4].

המשבש הגדול

סין לא הייתה משביתה את הכלכלה של כל אזור חוביי (החובק את העיר ווהאן), בלי סיבה טובה מאוד. ווהאן היא אחת מערי התעשייה המתקדמות בסין, עם 11 מיליון תושבים וכלכלה ענפה. אלא ששלטונות סין ראו תוך חודש מתחילת האבחונים, שמספר גדול של אנשים זקוקים לאשפוז בשל קשיי נשימה ודלקת ריאות. וירוס הקורונה, מסתבר, מדבק ביותר. כל אדם שנדבק בווירוס, מדביק בתורו בממוצע 2.2 אנשים אחרים. מבחינה זו, נגיף הקורונה מדבק כמעט פי שניים יותר מהשפעת העונתית[5]. אין פלא כי בעיר ווהאן זינק מספר הנדבקים במהירות.

כאמור, מתוך כל מאה נשאים של הווירוס, עשרים ואחד יזדקקו לטיפול חירום. 

לצורך החישוב, נניח שרוב הנשאים אינם מזוהים ולכן אחוז החולים החמורים בעצם קטן יותר – נניח שמדובר, למשל, רק ב-20 חולים חמורים מתוך כל 500 נשאים (ולא מתוך כל מאה). זו הנחה גדולה, אבל ניחא.

ונניח גם שהנגיף יגיע לרמות ההדבקה של מגיפת השפעת מ-1889, בה נדבקו כמשוער עד שישים אחוזים מכל אוכלוסיית העולם (הנגיף שעמד מאחורי אותה מגיפה היה בעל יכולת הדבקה בשיעור דומה לזה של נגיף הקורונה, כך שכל אדם הדביק בערך שני אנשים).

נעשה את החישוב במהירות: אם שישים אחוזים מתוך 11 מיליון תושבים היו נדבקים בנגיף, הרי שבתי החולים של ווהאן היו צריכים לטפל ב-264,000 אנשים שעלולים למות אם לא יקבלו טיפול רפואי דחוף.

אם שישים אחוזים מתוך 11 מיליון תושבים היו נדבקים בנגיף, הרי שבתי החולים של ווהאן היו צריכים לטפל ב-264,000 אנשים שעלולים למות אם לא יקבלו טיפול רפואי דחוף. בתי החולים אינם אמורים להיות מסוגלים להתמודד עם עומס כזה.

בית החולים סורוקה בבאר שבע

בתי החולים אינם אמורים להיות מסוגלים להתמודד עם עומס כזה. לשם השוואה, בית חולים ממוצע בארצות הברית מכיל רק 190 מיטות, וחלק גדול מהן לא נועד לחולים במצבי חירום[6]. אני לא יודע כמה מיטות יש בבתי-החולים בסין, אבל מה שבטוח – גם הם לא יכלו להתמודד עם מצב החירום שהפיל עליהם נגיף הקורונה. הממשלה הבינה מיד שיש לה בעיה, הטילה סגר על כל ווהאן, והקימה תוך שבועיים שני בתי-חולים חדשים, במבצע שרק בסין אפשר לעשות. מיד לאחר מכן היא הטילה עוצר על כל התושבים, ומנעה מהם לצאת מהבתים שבועות שלמים (אולי חוץ מגיחה קטנה פעם בשבוע כדי לרכוש מזון). הכל כדי למנוע מהנגיף מלהתפשט ולהדביק אנשים בריאים.

תאמרו עכשיו – ממה חששה כל כך סין? אז יתמוטטו בתי-החולים – אז מה? האם האלטרנטיבה לעצור את כל החיים בעיר עדיפה על קריסת בתי-החולים?

חשיבותם של בתי-החולים

התשובה היא שבתי-החולים חיוניים לכלכלה ולחברה הרבה יותר ממה שנדמה. הנה כמה מהדברים אשר יקרו במצב בו בתי-החולים מלאים עד אפס מקום (אני מתנצל מראש על התמונה האפוקליפטית):

  • אנשי הצוות הרפואי יעבדו מסביב לשעון, יתעייפו, יעשו טעויות – וגם יידבקו בעצמם בנגיף הקורונה במוקדם או במאוחר. ועל הדרך, הם גם ידביקו את כל מי שיגיע לבית-החולים.
  • מלאי התרופות להורדת חום, למניעת ועצירת פרכוסים (הנובעים מחום), להרדמת חולים (נחוץ במקרה שצריך לבצע בהם אינטובציה) וכו' יאזול במהירות – תוך ימים ספורים – כך שחולים לא יוכלו לקבל את שירותי הרפואה המודרנית להם הם מצפים.
  • מספרן המועט של מכונות ההנשמה לא יספיק עבור כל החולים במצב קריטי. גם אספקת בלוני החמצן תאזל.
  • חולי קורונה במצב קריטי יגססו במיטותיהם מבלי שיוכלו לקבל טיפול מהצוות הרפואי – שחלקו חולה בעצמו עם חום, צמרמורות ושאר מרעין בישין. בכל מקרה, אין מספיק מכונות הנשמה, תרופות או חמצן כדי לעזור לכולם, כבר אמרנו? ואכן, יש כבר עדויות המגיעות מאיטליה – שם יש מחסור חמור במכונות הנשמה – כי בתי-חולים מעבירים מכונות הנשמה מזקנים לנפגעי קורונה צעירים יותר.
  • חולים כרוניים לא יוכלו להגיע אל בתי-החולים כדי לקבל טיפול תרופתי. מדובר כאן בחולי סרטן, חולי מחלות לב, מחלות נוירולוגיות, מחלות מטבוליות מכל סוג וכן הלאה. בתי-החולים יהיו פקוקים בחולי קורונה, ובכל מקרה – לא יהיו מספיק אנשי צוות רפואי לטפל בחולים הכרוניים. ואם מישהו מאנשי הצוות יתפנה מחולי הקורונה כדי לטפל בחולים הכרוניים – הוא עלול להדביק גם אותם.
  • נשים הרות לא יוכלו ללדת בבתי-החולים: לא יהיו מספיק אנשי צוות כדי לטפל בהן ולהבטיח את שלומן, והן כנראה יידבקו בנגיף מיד לאחר הלידה. רבות יבחרו ללדת בבתיהן – עניין מסוכן ולא-פשוט כאשר הוא מתבצע בקנה מידה רחב, במיוחד כשבעלי ההכשרה הרפואית המקצועית יהיו חייבים להיות נוכחים בבתי-החולים ולא יוכלו לסייע בלידה.
  • נפגעי תאונות דרכים ימצאו עצמם מטופלים ומסולקים. הגעת לבית החולים עם שבר מורכב? יקבעו לך אותו בצורה הבסיסית ביותר, וישלחו אותך הביתה עם נורופן. וכן, השבר יתאחה באופן לא-מיטבי, ותסבול מנכות מסוימת ומכאבים לשארית חייך, אבל אין ברירה אחרת כשבתי-החולים מלאים.
  • כל מי שמגיע לבית-החולים עם בעיה בריאותית הדורשת טיפול מיידי – קשיש עם התקף לב, ילד שבלע גולה – יגלה שהוא צריך לחכות ימים לטיפול רפואי הולם, אם בכלל.

בתי-החולים בווהאן הגיעו לא רחוק מהתמונה הזו, והצליחו להינצל בעיקר בזכות תגובתה "המוגזמת" של ממשלת סין, אשר פתחה עוד שני בתי-חולים כאמור, והטילה סגר שמנע התפשטות של הנגיף.

עכשיו חשבו לרגע על כל האנשים האלו שלא קשורים בכלל באופן ישיר לנגיף: חולי הסרטן והלב, הנפגעים מתאונות הדרכים, הנשים שיולדו בחופזה במקרה הטוב וכל היתר. בתי-החולים אינם יכולים לסייע להם, והם יישלחו לבתיהם, שם יזדקקו להשגחה רצופה ולסיוע מתמיד. מי יספק להם את ההשגחה הזו? בני המשפחות שלהם, כמובן. אלו אותם אנשים שהיו אמורים לצאת לעבוד, להמשיך לשמר את המשק ואת פעילותו הפועמת – ומוצאים עצמם תקועים בבתים, שומרים על בני משפחותיהם, במקום לעבוד.

שר הבריאות יעקב ליצמן

אה, וזאת בהנחה שהם עצמם, כאמור, התאוששו כבר מהנגיף. אל תשכחו שהוא גורם לתסמינים דמויי-שפעת, עם חום גבוה וחולשה. ניסיתם פעם לעבוד בזמן שאתם חולים בשפעת? לא חוויה נעימה, בלשון המעטה.

במילים אחרות, אם ממשלת סין הייתה מניחה לנגיף להתפשט בין האוכלוסייה סתם ככה, יש סיכוי ממשי שהמשק שם היה קורס בכל מקרה, או לפחות סובל מאוד.

נשמע אפוקליפטי? ובכן, כן. אבל ככה אירועים כאלו תמיד נשמעים מהצד. גם במקרה של רעידת אדמה קשה, או מלחמה רחבה, בתי-החולים מהווים את נקודות התורפה. בבתי-החולים קיים תמיד מחסור במשאבים, וכמות גדולה במיוחד של אנשים הנוהרים לקבל עזרה, תביא אותם לקריסה או שתכפה עליהם קבלת החלטות קשות כמו תעדוף בין חולים, שליחה לאשפוז בית גם כשעדיף בית חולים, ובעיקר – הרבה, הרבה מהומה שתוביל לכך שאנשים רבים לא יקבלו טיפול רפואי מירבי.

וכל זה עלול לקרות גם בישראל.

ניישם לרגע את הסטטיסטיקה שציינתי על ישראל. בישראל חיים 9.1 מיליון תושבים. נחסיר מתוכם 2.9 מיליון ילדים (שמפתחים סימני מחלה קלים מאוד, אם בכלל) ונקבל 6.2 מיליון נדבקים פוטנציאליים. נניח שרק שישים אחוזים מהם יידבקו, ושרק אחד מכל 25 נדבקים (כלומר, 20 מתוך 500) יזדקק לטיפול נמרץ. אם זה יהיה המצב, הרי שתוך כמה חודשים נצטרך כמעט 150,000 מיטות בבתי-החולים בישראל. וזאת כאשר בבית החולים שיבא – הגדול ביותר במדינה – יש 1,500 מיטות בלבד.

אני חוזר שוב על המספר: 150,000 מיטות.

המספר הזה נובע משתי הנחות קיצוניות: שמספר גדול של אנשים יחלה, ושכולם יחלו בתקופת זמן קצרה יחסית של חודש או שניים. שתי ההנחות האלו עשויות להתממש, אבל יש סיבה טובה לאופטימיות: משרד הבריאות עושה כל מה שאפשר כדי שזה לא יהיה המצב.

הפחדתי אתכם? טוב מאוד. צריך לדעת גם מהו התרחיש הרע ביותר ולהיות מסוגלים להיערך לקראתו ולמתן את השפעותיו. ומשרד הבריאות שלנו כאן בישראל עושה עבודה די טובה עד עכשיו.

ד"ר רועי צזנה

סיבות לאופטימיות

הפחדתי אתכם? טוב מאוד. צריך לדעת גם מהו התרחיש הרע ביותר ולהיות מסוגלים להיערך לקראתו ולמתן את השפעותיו. ומשרד הבריאות שלנו כאן בישראל עושה עבודה די טובה עד עכשיו.

אנשי מערכת הבריאות שלנו קוראים לרבים להיכנס לבידוד. יש לכך סיבה טובה. הבידוד יכול להאט את התפשטות הנגיף בקרב האוכלוסייה, וכך למנוע מצב בו 150,000 אנשים יגיעו לבתי-החולים כולם ביחד. במקום זאת, אפילו אם הנגיף ממשיך להתפשט בישראל, הוא ידביק אנשים באיטיות כך שהביקורים בבתי-החולים יתפרסו ל"טפטופים" לאורך חצי-שנה או שנה. זה עדיין יטיל עומס עצום על בתי-החולים, אבל הוא יהיה נסבל.

סגירת הגבולות משרתת מטרה דומה. כל תייר שמגיע בלי לעבור בידוד, מגדיל את הסיכון להאצת התפשטות הנגיף בישראל. יש אמנם דרכים לשפר את ההתמודדות – לספק דרכי תחבורה חלופיות במקום רכבת ישראל למי שחשוד כנשא, או לפתח אפליקציה שמחייבת תיירים לדווח על מצבם הבריאותי (כפי שעשו בדרום-קוריאה). אבל עצם הדרישה לבידוד הגיונית בסך-הכל.

אני יודע שיש המון התמרמרות כנגד צעדים קיצוניים כל-כך, אבל ראינו כבר בסין שאפשר לעצור את הנגיף באמצעות הצעדים האלו. ייתכן שבמצב הקיצוני ביותר ניאלץ להטיל עוצר על ערים שלמות, לתת לכלכלת ההייטק להמשיך לעבוד ב"טלה-פרזנס" דרך האינטרנט, ולהגדיר שהחוואים ימשיכו לייצר מזון לצריכה ולייצוא בתנאים מבודדים יחסית. אולי ניאלץ אפילו לבודד את האוכלוסיות הרגישות – כלומר, את הקשישים – ולהקים מערך התנדבות שמשרת אותן בהסגר. אלו אפשרויות קיצוניות, אבל הן קיימות.

זה המקום להזכיר שאמצעי חיטוי בסיסיים כמו מתקני חיטוי ידיים אוטומטיים בכל מקום ציבורי, חיטוי תכוף של רכבות, אוטובוסים ומוניות, והנחיית הציבור לשמור על כללי היגיינה יסייעו לצמצם את ההידבקות ויאפשרו "לחיות עם הנגיף" במדינה.

יש סיבה אמיתית לאופטימיות: מדינות שנקטו בכל הדרכים האלו ביעילות, הצליחו לעצור את התפשטות נגיף הקורונה. דרום-קוריאה עורכת יותר מ-10,000 בדיקות ביום, חלקן בתחנות בצד הדרך, ועוקבת במגוון אמצעים טכנולוגיים אחרי כל הנתונים בבידוד כדי לוודא שלא יפרו אותו. פקידים ממשלתיים בודקים פעמיים ביום את מי שנמצא בהסגר, וכל מי שנכנס למדינה צריך להתקין אפליקציה על הסמארטפון ולדווח על מצבו הבריאותי מדי יום[7]. 

אנשי מערכת הבריאות שלנו קוראים לרבים להיכנס לבידוד. יש לכך סיבה טובה. הבידוד יכול להאט את התפשטות הנגיף בקרב האוכלוסייה, וכך למנוע מצב בו 150,000 אנשים יגיעו לבתי-החולים כולם ביחד.

כתוצאה מצעדים אלו, מספר הנדבקים החדשים בדרום-קוריאה יורד בימים האחרונים. סינגפור וטייוואן נוקטות בצעדים דומים, עם הצלחה דומה. האוכלוסיה במדינות אלו ממושמעת יותר, ומערכות הבריאות שלהן במצב טוב מלכתחילה. הכלכלות שלהן נהנות ממרווח נשימה. איפה ישראל עומדת על המפה הזו? אני חושב שאנחנו במקום לא רע. אולי חוץ מהעניין של האוכלוסייה הממושמעת.

גם אם לא נצליח למגר את הנגיף לגמרי, הרי שבינתיים, במרחב הנשימה שהבידוד וסגירת הגבולות מקנים לנו, מערכת הבריאות עושה דבר אחד גדול וחשוב: היא נערכת ומצטיידת לקראת הנגיף.

אני יכול להבטיח לכם שכל בית-חולים וקופת חולים מנסים בימים אלו לרכוש כל מכונת הנשמה שעוד מוצעת למכירה בשוק, מרעננים ציוד שהתיישן במחסנים ומזמינים שפע של תרופות ומסיכות לקראת העתיד לבוא. בזכות ההצטיידות הזו הם יוכלו, בתקווה, לטפל בחולים גם במצב של עומס קיצוני.

ועל הדרך, היא גם מצפה ל… "נס" – כלומר, לאירוע לא-צפוי ושלא ניתן לחזות מראש.

הג'וקר שבשרוול

קיים ג'וקר אחד – קלף שאפשר לשלוף מהחבילה ועשוי לשנות את כל התמונה בחודשים הקרובים. אבל בשביל זה צריך שיהיה לנו הרבה מאוד מזל.

ה"נס" שאני מדבר עליו הוא שנגיף הקורונה יתמסמס וייעלם עם בוא הקיץ. בימים האחרונים התפרסם מחקר חדש (שנכון לכרגע לא עבר ביקורת עמיתים) שהראה שהנגיף התפשט בסין במהירות הגבוהה ביותר בטמפרטורה של 8.7 מעלות צלזיוס בדיוק. כשחם יותר, הוא אמור להתפשט פחות בקלות. אבל המחקר אינו לוקח בחשבון נתונים אחרים כמו לחות, והחוקרים עצמם מודים כי – "מזג האוויר בפני עצמו… לא יוביל בהכרח לירידה במספר המקרים מבלי יישום אמצעים להתערבות מקיפה בבריאות הציבור".[8]

כדרכם של מחקרים מדעיים, יש גם דעות נגד. מומחים אומרים שאין עדויות שקרובי המשפחה הקטלניים יותר של נגיף הקורונה החדש – SARS ו-MERS – הושפעו לרעה מהקיץ. ובכל מקרה, כשקיץ בצד אחד של כדור-הארץ, חורף בצד השני. הנגיף פשוט ימשיך להתפשט למדינות אחרות – ויחזור אלינו בשיא העוצמה כמה חודשים לאחר מכן.

מייק ריאן, אחד הבכירים בארגון הבריאות העולמי, הזהיר כבר מפני התקווה שמזג האוויר החם יעצור את התפשטות הנגיף: "עלינו להניח שהנגיף ימשיך ליהנות מהיכולת להתפשט. זוהי תקוות שווא לומר שכן, הוא ייעלם כמו השפעת… איננו יכולים להניח כך".[9]

אבל מותר לקוות, לא?

מייק ריאן, אחד הבכירים בארגון הבריאות העולמי, הזהיר כבר מפני התקווה שמזג האוויר החם יעצור את התפשטות הנגיף: "עלינו להניח שהנגיף ימשיך ליהנות מהיכולת להתפשט. זוהי תקוות שווא לומר שכן, הוא ייעלם כמו השפעת… איננו יכולים להניח כך". אבל מותר לקוות, לא?

יהיה טוב – אם נפעל בחכמה

לסיום, שתי מילים אחרונות: יהיה טוב.

אבל רק אם נפעל בחכמה.

העתידן סטיוארט ברנד אמר פעם שהוא "פסימי בטווח הקצר ואופטימי בטווח הארוך". הוא פסימי בטווח הקצר כי הוא רואה את כל מה שיכול להשתבש ואת כל הצרות אשר יכולות ליפול על העולם. הוא אופטימי בטווח הארוך כי אנחנו, בני-האדם, טובים במציאת פתרונות לכל הבעיות האלו.

אני לא מאמין שהמצב הגרוע מכל – התרחיש בו בתי-החולים קורסים לגמרי – יתממש בישראל במלוא חומרתו. הרשומה הזו נועדה להבהיר מדוע אנשי משרד הבריאות חרדים כל-כך, ולמה הם נוקטים בצעדים הקיצוניים שאנחנו שומעים עליהם בתקשורת. צעדים אלו בדיוק אמורים למנוע את אותו התרחיש ולהוביל לעתיד טוב יותר, אבל לשם כך עלינו להקשיב להנחיותיהם של אנשי המקצוע ולציית להם.

אני לא אומר שלא יהיה קשה. לא נעים ולא נוח לשבת בבידוד, לחטא ידיים כל כמה שעות, או ללחוץ על כפתור המעלית עם המרפק במקום עם האצבע. לא נעים לקחת מונית בחזרה מנתב"ג, במקום להשתמש ברכבת. לא נעים ללכת עם מסיכה ברחוב כשיש לכם רק עקצוץ קטן באף. אבל ההוראות האלו נועדו למנוע את התרחיש בו בתי-החולים יקרסו, ובו בעיקר האוכלוסייה החלשה ביותר תיפגע: אבא ואמא, סבא וסבתא של כל אחד מאיתנו. כל מי שממלא אחר ההוראות האלו צריך לדעת שהוא מציל בכך נפשות רבות בישראל.

בראייה ארוכת טווח יותר, החיסונים הראשונים יופיעו עד סוף השנה או קצת לאחר מכן, ויש סיכוי טוב שהם ימתנו וירסנו את המתקפות הבאות של הנגיף. אם כך יקרה, הרי שהוא ייעלם לחלוטין, או שיהפוך להיות סוג נוסף של מחלת-חורף שתעיק על מערכת הבריאות שלנו. אבל זמנו קצוב. ההתקדמויות העצומות במדע הרפואה ינפיקו בעשור או שניים הקרובים פתרון גם עבור הנגיף הזה, ערמומי ככל שיהיה. בראייה ארוכת טווח, מצבנו טוב ורק יהיה טוב עוד יותר עם חלוף השנים. כבר היום מביא הנגיף להאצה בפיתוח טכנולוגיות רפואה ואבחון מרחוק, ואנחנו עדים לפתיחתם של בתי-חולים עם שירותים רובוטיים מתקדמים.

נגיף הקורונה – אחד האויבים החדשים של האנושות – עושה לנו חיים לא-קלים בטווח הקצר, אבל על הדרך הוא מסייע לשירותי הרפואה לזנק קדימה. מערכות הבריאות, שהתקשו מאז ומתמיד לאמץ טכנולוגיות חדישות, יעברו אליהן בעל כורחן. אנו צפויים לראות אימוץ מהיר של מערכות מתקדמות וטכנולוגיות חדשניות שיכולות לשפר לכולנו את החיים ואת הבריאות.

רק בריאות, לכולנו.

ד"ר רועי צזנה הוא חוקר עתידנות, במרכז למחקר סייבר בינתחומי באוניברסיטת תל אביב