פוסטים

"הסמטוכה בהסברה": למה אנחנו עדיין לא מבינים את הנחיות הקורונה?

תשעה חודשים לתוך משבר הקורונה ולישראל עדיין אין מערך הסברה שמצליח להנגיש לציבור מידע באופן יעיל ● שורה של גופים ומשרדי ממשלה פועלים ללא תיאום ומתחרים זה בזה במקום לשתף פעולה. לאגו ולשיקולים פוליטיים יש תפקיד חשוב ● מומחים וגם בכירים מתוך המערכת מכירים בכך שמדובר במחדל שפוגע קשות במאבק במגפה ● ועדת חקירה עוד תצטרך להקדיש פרק נרחב לכשלון ההסברה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

גננת בגן ילדים נכנסה לבידוד לאחר שבאה במגע עם חולה מאומת. במהלך הבידוד, עברה הגננת בדיקת קורונה. התשובה השלילית לבדיקה הגיעה מהר, מה שגרם לה להחליט לסיים את תקופת הבידוד לפני שעברו 14 ימים – בניגוד להנחיות – ולחזור לגן. היא גם הסבירה להורי הילדים שאין בעיה לחזור לגן מיד אחרי קבלת תוצאת בדיקה שלילית, ואמרה להם שיפעלו באופן דומה גם עם הבידוד של ילדיהם. היא לא התכוונה, אבל סיכנה הגננת את כל ילדי הגן בהדבקה בקורונה. לא מכוונה רעה, אלא כי לא הבינה את ההנחיות.

הסיפור הזה הוא לא סיפור מתחילת המשבר – מדובר במקרה שהגיע בשבועות האחרונים אל אחת מקבוצות הפייסבוק של עמותת "מדעת", עמותה לבריאות הציבור. לפי מנכ"לית "מדעת", אדוה לוטן, לא מדובר במקרה חריג: לטענתה רוב הציבור מתקשה להבין עד היום את ההנחיות הבסיסיות של הקורונה. מדובר במחדל. "ישראל מתמודדת עם מורכבות כפולה: כמו בכל העולם אנחנו כבר עייפים מהנחיות, אבל לנו גם אין מערך הסברה מתפקד", הסבירה לוטן.

ראש הממשלה נתניהו במסיבת עיתונאים בנושא הקורונה, מנסה להסביר למה ישראל מובילה במאבק בקורונה. (צילום: עמוס בן גרשום, לע״מ)

"הרובד הבסיסי הראשון לפני כל דבר אחר בניהול המשבר, היה צריך להיות הסברה. אין דרך אחרת, אין דרכים עוקפות", היא טוענת. "שיתוף הפעולה של הציבור הוא אבן יסוד להצלחה בהתמודדות עם המשבר, כך שגם אם כל המערכות הלוגיסטיות יתפקדו, התחלואה לא תפסיק בלי הסברה".

מפלצת רב-ראשית

למרות החשיבות העצומה של ההסברה במשבר הקורונה, עד היום אין בישראל אף גוף אחד או אדם אחד שלקח על עצמו את התחום. אין מי שמסביר לציבור באופן קבוע מה הן ההנחיות ומדוע נקבעו, וכל אחד מהגופים שרואים עצמם אחראים במידת מה על הסברה פועלים בחוסר תיאום ובאופן לא איכותי. 

"יש פה קצת 'סמטוכה' בהסברה, שאני לא הצלחתי לחלוטין לסדר אותה", הודה פרופ' רוני גמזו, בראיון מיוחד ל"שקוף" לפני כחודש. "הבעיה היא שיש לא מעט ראשי הסברה וכל אחד מהם מושך לצד שלו – משרד הבריאות, משרד רה"מ, פיקוד העורף. נושא ההסברה יכול להיות טוב יותר וראוי יותר".

גמזו צודק – יש בלאגן בתחום. נראה כי משרדי הממשלה האחראים על הסברה, עובדים ללא תיאום ודורכים אחד על האצבעות של השני. ישנה תחרות רבה בין מערכי ההסברה של המשרדים השונים וקשה מאוד להתנהל מול מפלצת רב ראשית כזאת. נראה היה שגמזו הרים ידיים בנושא. 

פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

יש האומרים כי עניין נוסף שמקשה על ניהול תחום ההסברה הוא הפוליטיקה בין המשרדים האחראים על ניהול המשבר. משרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות מנוהלים על ידי אותה מפלגה – הליכוד. פיקוד העורף, שנמצא תחת משרד הביטחון – מנוהל על ידי כחול לבן, השותפה-יריבה של הליכוד. יכול להיות שלנסות לייצר הבנות בין הליכוד לכחול לבן בתחום ההסברה זו משימה פוליטית כבדה מידי.

מחדל מתמשך

את ההשלכות ניתן לראות בשטח: חדשות לבקרים אנחנו שומעים על שוטרים שאינם מעודכנים בהנחיות החדשות, נבחרי ציבור שמפרים את ההנחיות, אזרחים שהולכים בלי מסכה ברחובות, התקהלויות בניגוד להנחיות. לאזרחים קשה להבין היכן ניתן למצוא את ההנחיות הכי מעודכנות, את ההסברים הנכונים ביותר, וכו'.

עוד בשקוף:

בדיון בקבינט לקראת היציאה מהסגר, אמר מ"מ מפכ"ל המשטרה, מוטי כהן: "אנחנו עם תקנות מאד קשות ליישום ועוד יותר לאכיפה. משטרת ישראל נתקלת בסיטואציות מאד מורכבות. אני מבקש שההחלטות שיתקבלו יהיו ניתנות לאכיפה (…) אין ספק שככל שיהיו הקלות עלינו לעשות יותר הסברה". 

אדוה לוטן לא מופתעת שזה המצב. "ההנחיות לא מובנות לציבור ולהרבה מאוד מהגורמים שאמורים לתווך אותן לציבור החל מהגופים כמו המוקד של משרד הבריאות, קופ"ח, חולים, רופאים בקהילה. יש לנו דוגמאות אינספור של אנשים שמתקשרים למוקד משרד הבריאות ומקבלים הנחיה אחת, מתקשרים שוב ומקבלים הנחיה אחרת, וכשמדברים עם רופאת המשפחה – היא נותנת הנחיות סותרות. מדובר על נושאים בסיסיים: כמו כניסה לבידוד, האם צריך ללכת להיבדק, מה ההנחיות היום, ועוד".

"ישראל מתמודדת עם מורכבות כפולה: כמו בכל העולם אנחנו כבר עייפים מהנחיות, אבל לנו גם אין מערך הסברה מתפקד". אדוה לוטן, מנכ״לית עמותת מדעת. (התמונה באדיבות המצולמת)

"כל עקרונות הבסיס להסברה היו ידועים לנו לפני חודשים רבים, ועליהם היה צריך לבנות את מערך ההסברה בישראל", הסבירה אדוה לוטן. "בניגוד לדברים שהיינו צריכים ללמוד תוך כדי תנועה, את העקרונות של הסברה באירוע כזה לא היה צריך ללמוד. אין פה הפתעות. העובדה הזו הופכת את אי הקמת מערך ההסברה למחדל גדול עוד יותר". 

לוטן מדייקת: החשיבות של הסברה לציבור בזמן התפשטות של מגיפה איננה דבר חדש. כבר ב-2007 הוציא משרד הבריאות מסמך שנקרא "תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית". המסמך חזה כבר אז את הצורך בהסברה אפקטיבית ומותאמת, ואף הכין תכנית כדי ליישמה. 

מי אחראי בהיעדר מסביר לאומי?

כשמנסים להבין מי היו יכולים להיות האחראים הבלעדיים על ההסברה, מגלים כי ישנם גופים רבים שהיו יכולים לבצע את המשימה או מבצעים אותה באופן חלקי. אך אף אחד מהם לא קיבל את האחריות המלאה לעשות זאת ואין משנה סדורה לפעולה בתחום.

משרד הבריאות: זהו כנראה הגוף שפועל במידה הניכרת ביותר בתחום ההסברה, אך ההסברה שהוא מספק אינה מלאה ואינה עומדת בסטנדרטים שהציבה מדינת ישראל לעצמה בתוכנית מ-2007. היום אין מסביר רשמי מטעם משרד הבריאות או בכלל שמעדכן את הציבור לגבי הקורונה באופן קבוע. זאת ועוד, ההסברה בדמות משרדי טלוויזיה או רדיו של משרד הבריאות מתמקדת לא פעם בהפחדה ולא בהסברים של ההנחיות החדשות והמסובכות.

פרויקטור הקורונה ומערך "מגן ישראל": עם כניסתו לתפקיד של הפרויקטור גמזו היה נראה שאולי הוא זה שיקח על עצמו את הנושא, אך זה לא קרה בסופו של דבר. לדברי גמזו עצמו, הוא שקל להיות מעין "מסביר לאומי" אך החליט לוותר על הרעיון לאחר שמומחי דוברות שונים טענו שהוא שוחק את עצמו בהופעות רבות מידי בתקשורת. כעת נכנס לנעליו הפרויקטור החדש, פרופ׳ נחמן אש, ונצטרך להמתין כדי לגלות כיצד הוא רואה את תפקידו בממלכת ההסברה.

פרויקטור הקורונה החדש, פרופ׳ נחמן אש. (צילום: דו״צ, ויקימדיה)

"צריך להודות על האמת: מערך ההסברה הישראלי לא תפקד טוב ולא מתפקד מספיק טוב בעיני", אמר ל"שקוף" תומר לוטן, ראש מטה "מגן ישראל". לוטן ניסה להסביר מדוע "מגן לישראל" לא לקחה על עצמה את ההסברה במשבר הקורונה. "כשהגענו לפה לפני חודשיים, ראינו שההסברה לא עובדת מספיק טוב. ניסינו לעשות סדר בעיקר במערכת יחסים שבין ההסברה של משרד הבריאות לבין פיקוד העורף, בעיקר על רקע תכנית הרמזור, אבל ככל שנכנסנו לעולם הסגר מאמצע ספטמבר, זה שיבש לכולנו את התכניות, וגם את אלמנט ההסברה".

פיקוד העורף: פיקוד העורף מטפל בנושא באופן חלקי. חיילי פיקוד העורף מסתובבים ברחבי הארץ, מחלקים מסכות ומסבירים לציבור את ההנחיות. בנוסף, אתר פיקוד העורף הפך ל"פורטל חירום לאומי" וניתן למצוא בו מידע בנוגע להנחיות הקורונה. המידע שמופיע גם באתר משרד הבריאות.

בהקשר היחסים בין משרד הבריאות לפיקוד העורף, נראה כי שני הגופים פועלים ללא תיאום. הוכחה לכך נמצאת בישיבת קבינט הקורונה מהחודש שעבר, במהלכה גנץ דרש להעביר את האחריות להסברה לציבור בנוגע לקורונה ממשרד הבריאות לפיקוד העורף. ראש הממשלה נתניהו, כך התברר, כלל לא ידע שסוגיית ההסברה נמצאת בידי משרד הבריאות, ואמר שחשב שפיקוד העורף מטפל בנושא.

ראש הממשלה נתניהו בסיור בחמ״ל קורונה בבי״ח רמב״ם בחיפה. (צילום: קובי גדעון, לע״מ)

מערך ההסברה במשרד רה"מ: ב-2007 התקבלה החלטת ממשלה לפיה יקום מערך הסברה במשרד ראש הממשלה, ש"יתאם את כלל גורמי ההסברה במדינת ישראל" ותחתיו יקומו גופים נוספים שיעסקו בהסברה בעת חירום. מערך ההסברה אכן הוקם, אך כבר שנתיים שלא מונה אף אדם לעמוד בראשו. 

רק בחודש שעבר, הרבה יותר מחצי שנה לתוך המשבר, הודיע ראש הממשלה על מינויו של "אחראי על ניהול ההסברה הלאומית של משבר הקורונה" – אדם בשם ירדן ותיקאי, יועץ תקשורת מוכר שבעבר היה ראש מטה ההסברה הלאומי. כמה שעות לאחר ההודעה על המינוי, הבהירו במשרד ראש הממשלה כי ותיקאי מונה כ"יועץ מקצועי חיצוני לענייני הסברה" ולא לאחראי ניהול ההסברה הלאומית של משבר הקורונה. 

בסופו של דבר המינוי של ותיקאי התמסמס ולא יצא לפועל – לדברי מקורבים, כנראה מפני שהבין שאין לו מה לתרום כשמערך ההסברה לא קם, וכשמשרד הבריאות ופיקוד העורף מתגוששים ביניהם בנושא.

*

לא חסרים בישראל אנשים מקצוע שיודעים לעשות את העבודה וגופים שהיו מוכנים לקחת על עצמם טיפול בלעדי בנושא. אך בנושא ההסברה, כמו בנושאים אחרים במשבר הקורונה, נדרשים הפוליטיקאים להתעלות מעל היריבויות והקשיים הפוליטיים ולקבל החלטות קשות שאינן תמיד מיטיבות עם האינטרסים שלהם. עד שהם לא יחליטו לעשות זאת, ה"סמטוכה" בהסברה לא תיפתר. 

איך זה משפיע עליך? (אזמ״ע)

כל עוד אין מערך הסברה מתפקד בישראל, המלחמה במגיפת הקורונה תמשיך להיות קשה והרסנית. הכשלון ההסברתי משפיע לרעה על הנכונות של הציבור לציית להנחיות שמונעות הדבקה. ככל שהמגיפה תמשיך, כך יחמיר המשבר הכלכלי, החברתי והנפשי שחווים אזרחי ישראל. 

תומר לוטן, ראש מטה מגן לישראל, ניסח זאת כך: "אין שאלה: ככל שההסברה פחות אפקטיבית ומוצלחת, אנחנו רואים קושי יותר גדול ביכולת לעצב ולסייע לציבור להתנהג נכון, רואים שחיקה באמון הציבורי. חוסר בהסברה פוגע בתפקוד האזרחי מול הקורונה".

מה עושים כדי לתקן את המצב? (מעש״י)

  1. ממשלת ישראל צריכה להחליט איך צריך להיראות מערך ההסברה בישראל: מי מנהל אותו, מאיפה יגיע התקציב שלו, מה הם יעדיו, וכו. הממשלה חייבת להשקיע משאבים בהסברה ולדאוג שהיא נעשית בשקיפות, אמינות, באופן קבוע ורציף ובהתאם לסטנדרטים העולמיים בתחום. הדבר דורש עבודה יומיומית עם אנשי מקצוע שעוסקים רק בנושא ההסברה.
  2. אדוה לוטן, מנכל"ית מדעת, מציעה פתרון פרקטי אחד שאפשר ליישם במהרה ובעלות מינימלית כבר עכשיו. זה לא מאוחר: "הייתי מייצרת לכל הפחות תדריך יומי פתוח מול התקשורת והציבור אותו מנהל אדם אחד קבוע, מקצועי ואמין. בתדריך אומרים מה המצב, מדברים על החלטות ושיקולים ועונים על שאלות".

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

משבר אמון: 70 כישלונות הממשלה בניהול משבר הקורונה

תהליכי קבלת החלטות לקויים, מינוים זמניים, מנגנונים שהוחלשו במשך שנים, ניתוק מהשטח, ייצוג חסר, שיקולים פוליטיים, החלטה לא להפעיל מערכים שתפקידם לנהל מצבי חירום בריאותיים ● אי לקיחת אחריות, היעדר שקיפות ומשבר מנהיגות שהוביל לקריסת אמון הציבור בנבחריו ● שמונה חודשים לתוך משבר הקורונה אספנו 70 כישלונות בולטים של הממשלה ● הנה רשימה להתחיל ממנה ביום שבו תוקם ועדת חקירה ● פרויקט מיוחד

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין ועידן בנימין |

שמונה חודשים אחרי שהקורונה פרצה לחיינו בישראל, ויותר מחמישה חודשים מאז שהוקמה ממשלת הליכוד-כחול לבן, יצרנו את רשימת כל הכשלונות של הממשלה שנולדה לצורך התמודדות עם מגפת הקורונה.

הרשימה מורכבת מ-70 כשלונות בשלושה תחומים: ניהול המשבר, פגיעה באמון הציבור ושחיקת המנגונים שאמורים היו להתמודד עם מצבי חירום. את האירועים אספנו ממקורות גלויים, שיחות רקע ותוכניות עבודה להתמודדות עם מגפות. השתדלנו, ככל הניתן, שלא להיות חכמים בדיעבד, ולכן נצמדנו לתהליכי ניהול וקבלת החלטות ולסימנים המעידים על תהליכי עומק כמו התפטרות של בכירים.

מניתוח הרשימה שלפניכם עולה כי 55 מהכשלונות (79%) נוגעים בשחיקת אמון הציבור בממשלה – בצורה ישירה או עקיפה. 31 מהם (44%) נוגעים בניהול וארגון, ו-13 סעיפים (19%) מהכשלונות מתייחסים לשחיקה של מוסדות ומערכים שהיו אמורים לתת מענה בזמן של מגפה. (נציין כי פעמים רבות כישלון אחד נגע ליותר מקטגוריה אחת ולכן נספר פעמיים. זה קרה בעיקר במה שהגדרנו כ"פגיעה באמון").

משבר הקורונה מציג אתגרים ניהוליים וארגוניים רבים. ריכזנו כאן שורה של דוגמאות בולטות לתהליכי קבלת החלטות קלוקלים (בחלוקה לכשלים ארוכי טווח ולמקרים נקודתיים). החלק הזה מתייחס לסוגיות של ייצוג חסר בפורומים השונים, המנעות מקבלת החלטות ממניעים שונים, והחלטות שהתקבלו אבל לא בוצעו בפועל בשל לחצים פוליטיים, בשל קשיים ארגוניים ובירוקרטיים או בשל התנהלות מסורבלת אחרת של משרדי ממשלה.

1. בתוך חודשיים בוטלו חמש ישיבות ממשלה בגלל מאבקי כוח פוליטיים
בשיא המשבר ורגע לפני הסגר, באוגוסט וספטמבר, התבטלו חמש ישיבות ממשלה לאחר שנקבעו, בגלל מאבקי כוח בתוך הממשלה. חלק מהישיבות התבטלו ברגע האחרון ומבלי להודיע על כך לציבור. גם כשכן נערכו לבסוף ישיבות – סדר היום שלהן פורסם ברגע האחרון, או לא פורסם כלל. רבות מהישיבות נקבעו לשעות מאוחרות מדי והתארכו אל תוך הלילה, כך שהחלטות חשובות התקבלו לפנות בוקר, כשחברות וחברי הממשלה לא בשיא כוחם ובעיקר כשהתקשורת והציבור לא יכולים לפקח על הנעשה בישיבות. ההתנהלות הזו ממשיכה גם כיום, יוצרת חוסר וודאות ופוגעת באמון הציבור באופן שבו מתקבלות כרגע החלטות ובסדרי העדיפויות של חברי הממשלה.

2. הממשלה יכולה לקצר את משך הבידוד, אבל לא עושה זאת כדי לחסוך בבדיקות
דיון בכנסת חשף כי למרות שניתן לקצר את תקופת הבידוד ביומיים, משבועיים ל-12 יום, משרדי הממשלה גררו רגליים. לבסוף, למרות ההמלצות המקצועיות, שיחסכו כסף רב וסבל – ההחלטה לא התקבלה. גם כיום, למרות שהובהר כי מדובר במהלך אפשרי, הממשלה בוחרת שלא לבצע אותו כדי לחסוך בבדיקות קורונה.

3. אין תקציב ל-2020 ול-2021. המשמעות: אין כסף לניהול משבר הקורונה
החוק קובע כי ממשלה חדשה צריכה להעביר תקציב תוך 100 ימים מיום הקמתה. בשל המשבר בין הליכוד וכחול לבן, לא הצליחה הממשלה להסכים על תקציב והחליטה להאריך את התקופה הקבועה בחוק ב-120 יום נוספים. כך נדחתה העברת התקציב ל-23 בדצמבר 2020, שבוע לפני סוף השנה. חוסר ההסכמה בין הסיעות הוביל את הממשלה להסתמך על סדר העדיפויות של תקציב 2019 – של הממשלה הקודמת לפני שהקורונה נכנסה לחיינו. זאת למרות שהמדינה נמצאת במשבר חסר תקדים שדורש סדר עדיפויות ותקציב ייחודי. בנוסף, בעצם אי העברת התקציב בחרה הממשלה שלא לבקש את אמון הכנסת במדיניותה (ממשלה שלא מעבירה תקציב מביאה לפיזור הכנסת).

4. הממשלה שהוקמה לצורך המאבק בקורונה מנופחת ומסורבלת
ריבוי המשתתפים בישיבות הממשלה מסרבל ומאריך את הדיון על כל הצעה ותיקון חוק. האבסורד הוא שבדיוני ועדות הכנסת, שדנות גם הן בכל תיקון והצעה, יש פחות משתתפים מאשר בדיוני הממשלה. חלוקת התיקים הסיטונאית לשרים ללא תיק ולסגני שרים חסרי ערך מעלה את השאלה אם מדובר במאבק במגיפה בריאותית או במגיפה פוליטית. ההתנהלות יצרה חשש נוסף בציבור כי ניהול המשבר הוא רק משני לצרכים הפוליטיים של הממשלה, והעמיקה את חוסר האמון הציבורי.

5. משרד החינוך לא סיכם בזמן את תנאי העסקת המורים בתקופת המשבר
כבר עם פרוץ הגל הראשון למגפה היה ברור שמערכת החינוך תזדקק להיערכות מיוחדת, וכי צוותי החינוך יצטרכו להשלים ימי לימוד בחופשות. למרות זאת משרד החינוך לא קבע מדיניות להעסקת המורים, לא סיכם עם נציגיהם מתי נדרש מהם לעבוד ובאילו תנאים. התלמידים נשלחו הביתה אבל המורים לא הוצאו לחל״ת. רק אחרי שמנהלי בתי הספר בשטח הבינו שהם לא מקבלים הנחיות ברורות מהממשלה, הם החלו להגדיל ראש, לקחת אחריות על התלמידים ולהפעיל למידה מרחוק. חוסר היכולת של משרד החינוך לנהל את המשבר ולהנחות את הצוותים בשטח הוביל לעימות עם ארגוני המורים בתקופת הקיץ, ואת הממשלה לשפוך עוד כסף על קייטנות.

6. אין ייצוג לנשים במעגלי קבלת ההחלטות
מלכתחילה יש ייצוג חסר לנשים כמעט בכל שולחן של מקבלי החלטות במדינה. לאחר תחילת משבר הקורונה החליט נתניהו לצמצם את קבינט הקורונה כדי לייעל את הדיונים ואת תהליכי קבלת ההחלטות. אבל על הדרך הוצאו לחלוטין הנשים ממעגל קבלת ההחלטות. רק בעקבות ביקורת ציבורית מונו שתי נשים לקבינט, אבל עדיין מדובר בייצוג חסר למחצית מהאוכלוסיה. למרות שיותר מחצי מאוכלוסיית המדינה הן נשים, שיש להן צרכים משל עצמן ואולי גם סדרי עדיפויות וזווית ראיה אחרת על המצב, קולן כמעט ולא נשמע. לא כשמדברים על חינוך, לא כשמחליטים על צעדי כניסה ויציאה מסגר, ולא כשעוסקים בבריאות או בכלכלה. נושאים כמו אלימות במשפחה, הליכי הפסקת הריון או פוריות נותרים לחלוטין ללא מענה או דיון. כך נפגע האמון של חצי מהציבור שמרגיש שאין לו קול במקומות המכריעים.

7. אין ייצוג לאזרחים הערבים במעגלי קבלת ההחלטות
סביב שולחן הממשלה ושולחן קבינט הקורונה לא יושב אף נציג של הציבור הערבי בישראל. זאת למרות שלאורך החודשים האחרונים נרשמו התפרצויות במספר ערים ערביות שנצבעו באדום. למרות שאין שר ערבי בממשלה, הממשלה יכלה למצוא דרך לצרף לדיונים לפחות נציג או נציגה מהחברה הערבית שמכירים את הצרכים ויכול לחבר בין הממשלה לאזרחים בשטח, לצפות מראש קשיים ולתת מענה מדויק בזמן. מדובר בעוד פגיעה באמון וביחסים עם ציבור שגם בשגרה מרגיש מודר, וכעת גם בעיתות של משבר בינלאומי קולו וצרכיו אינם נלקחים בחשבון.

8. צה״ל לא קיבל אחריות על ניהול המשבר, למרות התוכנית להתמודדות עם מגפה
בתוכנית הממשלתית למוכנות להתמודדות עם פנדמיה נקבע כי מאחר ולמשרד הבריאות אין מספיק משאבים וכוח אדם, צה״ל, הגוף הגדול במדינה, יתפוס פיקוד על האירוע. אבל ברגע האמת, ראש הממשלה סירב לבצע את המהלך ולהעביר את הסמכויות למשרד בראשו עמד בתחילה בנט ואחר כך גנץ – שני יריביו הפוליטיים. לכן, רבים טוענים כי הטעמים להחלטתו של נתניהו פוליטיים. העימותים וחילוקי הדעות בנושא פגעו באמון הציבור בממשלה.

9. היערכות לקויה של מערכת החינוך: ישראל 2020 מתקשה בלמידה מרחוק
למשרד החינוך היתה תכנית מוכנה ללמידה מרחוק במצב חירום – שהתגלתה בזמן אמת כמנותקת מהמציאות. המערכת שהוכנה מראש – איכזבה. המורות מצאו את עצמן לומדות במהירות בזק כיצד ללמד דרך הפלא החדש ״זום״ – מערכת שכלל לא תורגלה. למרות ההבטחות, הממשלה גם לא נערכה לסייע לתלמידים שאין ברשותם מחשב – כ-140 אלף תלמידים כאלה. לא ניתן מענה גם לתלמידים שחולקים מחשב עם עוד בנות ובני משפחה. ויש עדיין משפחות שכלל אינן מחוברות לאינטרנט. בפועל הגילאים הצעירים מתקשים מאוד בלמידה מרחוק, וגם לגדולים מדובר באתגר מורכב. ילדים רבים דווחו כמנותקי לימודים, יש עליה בדיכאונות בני נוער, ובבדידות. לכל אלו אין מענה. בפעמיים בהן הוחלט לפתוח מחדש את בתי הספר, ברוב הרשויות הדבר לא נעשה תוך תכנון מספיק.

10. מערכת החינוך קיבלה הנחיות לא ריאליות לשמירה על ריחוק חברתי
בתי הספר קיבלו הנחיות שממחישות את הניתוק בין הממשלה לבין מה שקורה בשטח, ומבהירות שמי שחיבר את ההנחיות בכלל לא חשב האם ניתן יהיה ליישם אותן בפועל. אין שום יכולת לשמור על קפסולות במתווה שנקבע ליציאה, לאכוף הנחיות לשמירת מרחק של שני מטר בין ילדים, להקצות שולחן לכל ילד, ולכפות על ילדים לחבוש מסיכות לאורך כל השיעור.

11. הממשלה לא הקימה בזמן מערך חקירות אפידימולוגי יעיל
מספר החוקרים האפידמיולוגים בישראל נמוך מאוד ביחס למדינות אחרות בעולם. לפי דו"ח של מרכז המידע והידע למערכה נגד הקורונה (של אמ״ן) הוא עמד בחודש יולי על חוקר אחד ל-300 אלף אזרחים. במדינות אחרות המספר מגיע לחוקר אחד לכל אלפים בודדים של אזרחים. מערך יעיל יכול היה לסייע בקטיעת שרשרת ההדבקה במהירות רבה יותר. למרות הבטחות הממשלה לתגבר את המערך, זה נעשה מאוחר מדי ולאט מדי. בנוסף, למרות מודלים שמציעים העברת סמכויות בתחום קטיעת שרשראות ההדבקה לרשויות מקומיות או למחוזות – הממשלה לא עודדה מהלך כזה.

12. הסתמכות על איכוני שב"כ כפתרון דיגיטלי יחיד לקטיעת שרשראות הדבקה
למרות ביקורת ציבורית רחבה, הממשלה החליטה לעשות שימוש בכלי של השב״כ כדי לאתר מגעים של חולי קורונה באמצעות איכון סלולרי. לפי נתוני משרד הבריאות השב"כ אכן עוזר לאתר מגעים של חולי קורונה. עם זאת במהלך החודשים האחרונים הסתמכה הממשלה על כלי זה בלבד ולא פיתחה מערך חקירות אפידמיולוגיות אנושי מה שמביא לפספוס של חולים רבים ולעליה בתחלואה. למשל, בזמן פולחן דתי הציבור לא נושא עליו טלפונים סלולריים. לכן רק חקירה אנושית יכולה לקטוע את שרשראות ההבדקה באופן יעיל. בנוסף, נכון לחודש אוקטובר התברר כי שני שליש מהאזרחים שערערו על הודעת השב"כ, שוחררו מבידוד כשערעורם נמצא נכון.. מערך הערעורים על בידודי השב״כ עדיין עובד לאט.

13. אומת ההייטק לא הצליחה לפתח אפליקציה שתחליף את איכוני השב"כ
כלי הריגול שהוצג בתחילת המגיפה כברירת מחדל שמהווה פתרון חלקי עד למציאת פתרונות אזרחיים – נותר הכלי היחידי של הממשלה בתחום. הממשלה ניסתה לקדם פיתוח של אפליקציה עצמאית (המגן), אבל הציבור לא מביע בה אמון ולא מתקין אותה. הסיבות לכשלון רבות, החל במריחת זמן בפיתוח היישומון ועד לחוסר היכולת לשווק את האפליקציה ולגרום לאנשים להתקין אותה ולשתף פעולה. בסופו של דבר החליטה הממשלה לוותר כליל על האפליקציה.

14. הממשלה לא חיזקה את הרשויות המקומיות שינהלו את המשבר בתחומן
כבר במסקנות הביניים של ועדת הקורנה הבינו כי מי שיכולות וצריכות לחבר בין הנחיות הממשלה לבין השטח הן הרשויות המקומיות. הוועדה המליצה לחזק ולגבות את הרשויות כדי לאפשר להן לנהל את המשבר בתחומן. דו"ח של הממשלה עצמה מעיד שניהול מבוזר של המשבר עובד. למרות זאת, החלטות ממשלה התקבלו מאחורי גבן של הרשויות ובאופן שלא מאפשר להן להיערך. כך, לעיתים ראשי ערים התעוררו בבוקר, והופתעו לגלות כי הוטל סגר או נסגרה מערכת החינוך בעיר שהם מנהלים. רק לאחרונה החליטה הממשלה לאפשר לרשויות להקים מערך חקירות משלהן.

15. למורים רבים חסרה תשתית שמאפשרת להם ללמד מהבית באופן יעיל
מרגע שהוחלט על למידה מרחוק משרד החינוך לא דאג לוודא שלכלל המורים יש תשתית מספקת מותקנת בביתם. זה דבר אחד שלתלמיד מתנתק הזום במהלך השיעור, אבל זה אירוע אחר לגמרי שהמורה לא מצליח להתחבר.

16. החלטות על פתיחת מסעדות וסגירתן מהיום למחר, בלי תיאום עם אנשי הענף
כמו ענפים רבים במשק, גם ענף המסעדנות נפגע קשה כתוצאה מהמשבר. מסעדות נסגר, עובדים רבים פוטרו. אבל הענף גם סבל קשות מחוסר היכולת של הממשלה להחליט, וליישם. כך לדוגמה, ביום שישי, ה-17 ביולי, הורתה הממשלה בפתאומיות על סגירה מוחלטת של מסעדות. החלטה הובילה למחאה ולתחושות של חוסר אונים בענף. בעקבות המחאה החליטה הממשלה תוך כמה שעות לדחות את הסגירה בכמה ימים. ההחלטות שהתקבלו נראו כמושפעות מלחצים פוליטיים ולא משיקולי בריאות ענייניים. בינתיים מסעדות רבות הספיקו לזרוק מוצרים רבים לפח, וכסף רב ירד לטמיון יחד עם האמון הציבורי.

17. רה״מ נאבק בעצמו: אסר טיסות לאומן ופעל כדי לאפשר אותן
 עד לרגע זה ראש הממשלה לא באמת הסביר לציבור מה הניע אותו לפעול נגד עצמו בפרשת טיסות החסידים לאומן, אבל לקראת ראש השנה הוא פעל במקביל מאחורי הקלעים כדי למנוע את הטיסות ובו זמנית פומבית כדי לאפשר אותן. הוא אף שלח לאולפנים את מקורביו כדי להשתלח בפרויקטור הקורונה גמזו שמונה לתפקיד זמן קצר לפני כן. ההתנהלות הזו יצרה בלבול, החלישה את מעמד הפרויקטור והחריפה את חוסר האמון בהחלטות שמקבלת הנהגת המדינה.

18. הממשלה קיבלה את תוכנית הרמזור אבל לא אשרה אותה במשך חודש
 ב-23 ליולי מונה פרופ' רוני גמזו לפרויקטור הקורונה. ששה ימים אחר כל הוא כבר הציג בפני הממשלה את תוכנית הרמזור להתמודדות עם משבר הקורונה. הממשלה החליטה לתמוך בתוכנית עקרונית. אבל בגלל לחצים פוליטיים היא לא אושרה בממשלה, במשך חודש שלם. רק ב-30 באוגוסט, כשהמדינה כולה היתה אדומה וכבר היה מאוחר מידי, אושרה התוכנית. במשך שבועות ארוכים הממשלה הסתכלה בגרפים המטפסים מעבר לקווים האדומים שהיא עצמה קבעה, ולא עשתה דבר.

19. התחבורה ציבורית צומצמה. הצפיפות באוטובוסים גבוהה
באמצע ספטמבר, עם סגירת המשק בגל השני הח לצמצם את תדירות האוטובוסים. התוצאה: עובדים במקצועות חיוניים שאין ברשותם רכב נאלצים להצטופף באוטובוסים ולהמתין זמן ממושך בתחנות. בעקבות ביקורת ציבורית תוקנה גם ההחלטה הזאת, אבל זוהי דוגמה נוספת שמצביעה על ניתוק ויוצרת תחושה בציבור כי ההחלטות לא מחוברות למציאות.

20. שיא הניתוק: השרים הנחו לכבות מיזוג באוטובוסים, אך ברבים אין חלונות
במהלך הקיץ החליטה הממשלה להורות על כיבוי מזגנים באוטובוסים ועל פתיחת החלונות. הבעיה: בחלק גדול מהאוטובוסים אין חלונות. למרות שנראה כי מדובר בהחלטה שולית זוהי אחת ההחלטות שלימדו אותנו באופן חד על כך שהשרים בכלל לא מבינים איך הציבור חי.

21. כניסה לסגר ראשון בלי תוכנית יציאה מוכנה מראש
הממשלה החליטה על כניסה לסגר ראשון מהר מאוד עם התפרצות המחלה. בעולם לא היה מידע רב על הווירוס, אבל המידע הקיים הצביע על צורך בפעולה דחופה. ואכן, הממשלה הגיבה מהר. אבל לאחר הכניסה לסגר, היא לא השכילה לקבוע אסטרטגיית יציאה ברורה ושקופה לציבור. הלחצים הפוליטיים הובילו לפתיחה מהירה של המשק ומערכת החינוך, ומשם הדרך היתה קצרה לכך שההישגים של הסגר התפוגגו במהירות, והגענו עד לסגר שני. כשההחלטות לא ברורות קשה מאוד לגייס את הציבור לשתף פעולה.

22. כניסה לסגר פעם שניה בלי תוכנית יציאה מוכנה מראש
למרות שהפעם לא היה מדובר בהפתעה אלא בסגר מתוכנן מראש, הממשלה בראשות נתניהו לא הצליחה לקבוע מראש אסטרטגיית יציאה ברורה. הכוונה להישען על מודל הרמזור כבר הופרה. גם היום, כשמיליון עדיין ילדים יושבים בבית, לא ברור באילו תנאים תיפתח מערכת החינוך במלואה. בעלי עסקים עדיין לא יודעים כמה זמן עליהם לגשר על חובות העסק בהלוואות, העצמאים מחכים לסיוע, ויותר מ-750 אלף מחוסרי עבודה (מובטלים או חל״ת) לא יודעים מתי יזכו לחזור לעבודה. למרות ההבטחות, גם הפעם קבלת ההחלטות בממשלה תלויה בלחצים פוליטיים.

23. למרות שהיתה צפויה עליה באלימות במשפחה בסגר – המדינה לא נערכה
פעמיים נכנסנו לסגר, ופעמיים לא היינו מוכנים. למרות שמומחיות וחברות כנסת הזהירו עוד במרץ על העליה הצפויה במקרי האלימות במשפחה בזמן הסגר, במשרד הרווחה לא נערכו כראוי להתמודד עם המצב. בסגר הראשון, בחוסר היגיון, הוצאו רוב העובדות הסוציאליות לחל"ת ולא הועברו תקציבים מספיקים למקלטים לנשים נפגעות אלימות וילדיהן. למרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית הועבר כ-25% מהתקציב השנתי ונכון להיום שאר הסכום לא הועבר.

24. לממשלה אין תוכנית כלכלית, אז היא מבטיחה לחלק כסף לציבור
לפזר כסף ללא הכרה ובלי תכנון זו לא תוכנית כלכלית. ולישראל אין תוכנית כלכלית להתמודדות עם המשבר – מאחר ולא אישרה תקציב מדינה. מעולם לא התקבלה החלטה מודעת ומתוכננת, ולכן לא נקבעו סדרי עדיפויות תקציביות. כרגע, כל הוצאות הקורונה נשענות על "קופסה" – מסגרת חוץ תקציבית שהנינים והבני נינים שלנו ישלמו עליה, מאחר והממשלה לווה כסף למאה שנה קדימה. זה אולי מתאים פעם אחת אך ללא תקציב הממשלה מסכנת את האמון שנותנים לה השווקים ואת היציבות הפיננסית של מדינת ישראל מה שיכול להביא להורדת דירוג אשראי שבתורו יביא להעלאת ריביות שאנחנו משלמים לבנקים על הרכב או המשכנתא ואף קיצוץ בשירותים ציבוריים. כך לדוגמא, רה"מ החליט בערב אחד על חלוקת מענק של קרוב ל 7 מילארד שקל – 750 שקל לאזרח אבל ללא תוכנית.

25. מערכת החינוך לא נערכה כראוי ללמידה מרחוק לקראת גל שני
למרות שהגל השני היה צפוי וכך גם החזרה ללמידה מרחוק, משרד החינוך לא נערך בזמן כדי לאפשר לכלל תלמידי ישראל ללמוד מהבית. ההכשרות למורים נעשו באיחור, ילדים רבים עדיין לא מחזיקים במחשבים או גישה לאינטרנט, והאינטרנט ממשיך להיות איטי באופן שמקשה על ניהול שיעורים און ליין. הממשלה הייתה יכולה לסכם עם חברות האינטרנט על רוחב פס מינמאלי לפי כמות הילדים במשפחה שיאפשר לכל התלמידים בכל המדינה ללמוד באופן ראוי ולהורים שלהם לעבוד מהבית – בו זמנית.

למדינה יש מנגנונים שהוקמו במיוחד כדי לפעול בעיתות חירום. אלו אמורים להתכונן בזמן שגרה ולהיכנס לפעולה בזמן חירום. אבל מתחילת המשבר רבים מהמנגנונים האלו, שהיו אמורים לעמוד בחזית ההתמודדות עם המגפה, בכלל לא הופעלו. פעמים רבות מסיבות פוליטיות. המשבר חידד גם בעיות כמו הקצאת משאבים לא מספקת למערכות שונות, ייבוש והפרטה שלהן בזמן שגרה. כעת בזמן מבחן הן מתקשות לתפקד. וכאשר בכל צומת משמעותית לניהול המשבר מונו ממלאי מקום זמניים, קשה מאוד להתנהל. את החלק הזה של דו״ח הכשלונות שלנו חילקנו לשניים: הראשון עוסק בתהליכים שהחלו הרבה לפני מרץ, והשני באירועים והחלטות שהתקבלו אחרי תחילת המשבר.

החלשה מערכתית – טרם המשבר

26. אין מפכ"ל. ממלא מקום זמני מוביל את המשטרה
יותר משנתיים שלמשטרה אין מפכ"ל. במקומו מונה יושב ממלא מקום, זמני, שתלוי בדרג הפוליטי להארכת מינויו. המצב הזה, שבו חרב מרחפת מעל ראשו, מקשה עליו לחצוץ בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי. כתוצאה מכך נגרמת שחיקה הולכת וגוברת של האמון הציבורי במשטרה, והחלשה שלה אל מול הדרג הפוליטי.

27. מינוי מבקר מדינה שלא תומך בביקורת בזמן אמת
מבקר המדינה הוא זה שצריך להציב מראה מול השלטון ולדרוש תיקון. עד עכשיו הוא יכול היה לפרסם לפחות דו״ח ביניים אחרי הגל הראשון ובטרם הגל השני – כזה שניתן יהיה ללמוד ממנו איך לא לחזור על טעויות העבר, שידרוש טיפול בכשלונות קונקרטיים ויחשוף לציבור מחדלים. אבל מתניהו אנגלמן, שמונה לתפקיד מבקר המדינה על ידי נתניהו עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה, לא מאמין בביקורת בזמן אמת. הוא מאמין ב״ביקורת בונה״, וספג ביקורת על היד הרכה שבה הוא נוהג במושאי הביקורת שלו. ולכן, למרות שכבר בחודש מרץ הוא הודיע שיפתח בבדיקה, רק השבוע הוא פרסם דו״ח חלבי שבוחן את התנהלות חלק משרדי הממשלה והרשויות השונות בזמן המשבר.

28. פורקה רשות החירום הלאומית, שאמורה לנהל מצבים כמו התפרצות מגיפה
רשות החירום הלאומית (רח"ל) היתה אמורה להיות הגוף שמנהל את ההתמודדות עם משבר הקורונה. אבל לאחר שראש הרשות סיים את תפקידו בנובמבר 2019 לא נבחר מנהל חדש לרח״ל ופעילותה הופסקה. לכן כשפרצה המגפה, לא היה את מי להפעיל. עוד בפברואר, רגע לפני פרוץ המשבר, ח"כ צבי האוזר התריע שצריך להיערך בדחיפות למגיפה, למנות ראש לרח"ל ולהקים ועדת קורונה בכנסת. אבל חברי הליכוד החרימו את הדיון. רק בימים האחרונים מונה ראש רשות חדש, תא"ל במיל. יורם לרדו.

29. מערכת הבריאות יובשה והוזנחה במשך שנים 
במשך שנים רבות, הרבה לפני המשבר הנוכחי, מערכת הבריאות הציבורית הוחלשה והורעבה, לצד מהלכי הפרטה מואצים. ההשקעה הציבורית בבריאות בישראל עומדת, כיום, על כמחצית מהממוצע במדינות OECD. יש לנו פחות מיטות לנפש, פחות מכשירי הדמיה, פחות מעבדות, ופחות כוח אדם רפואי. קופות החולים, המרפאות ובתי החולים סובלים מתת תקצוב, ויש פערים גדולים בשירותי הבריאות בין פריפריה למרכז. הקורונה חשפה כמה הוזנח גם מערך בריאות הציבור. כעת, בזמן המשבר, המערכת עומדת בפני קריסה, והחלטות על נקיטת צעדים כמו סגר מתקבלות פעמים רבות בשל חוסר היכולת של מערכת הבריאות לתת מענה.

מונה כדי שניתן יהיה להכשיל אותו ולהטיל עליו את האשמה. פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

30. את משרד רה״מ מנהל מנכ״ל זמני, ממלא מקום
לאורך כל המשבר, האדם שמנהל את המשרד של האיש החשוב במדינה הוא ֿממלא מקום זמני. רונן פרץ, מ״מ מנכ״ל משרד רה״מ לא עבר שום הליך מינוי ממשלתי וכישוריו לתפקיד מעולם לא נבדקו. הוא חוליה משמעותית בשרשרת של מינויים זמניים שמחלישים את המערכת. עד כה, ההצלחה העיקרית שלו, בשיא המשבר, הייתה אישור הטבת מס לרה"מ.לאחר הארכות אין סופיות בתירוצים שונים, המינוי שלא אמור לפוג בסוף השבוע הזה.

31. כשלי ההסברה: הציבור לא מבין את ההנחיות, ולמה התקבלו החלטות
משרד הבריאות אמנם הקים אתר ייעודי, בדיוק כפי שהומלץ בתוכנית ההיערכות למגפות משנת 2007, אבל מערך ההסברה, הגוף שתפקידו להנגיש מידע לציבור – לא מתפקד ואין לו מנהלת. ההנחה היא שללא התגייסות הציבור לא ניתן להיאבק במגפה, אבל לאורך כל תקופת המשבר מתפרסמות הנחיות לא ברורות לציבור. בנוסף, פעמים רבות מדי הציבור לא מצליח להבין למה התקבלו ההחלטות, ועולה החשש כי עומדים מאחוריהן שיקולים פוליטיים או שהן מתקבלות באופן שרירותי. הציבור מבולבל ומרגיש שלא סופרים אותו. התוצאה: רבים אינם משתפים פעולה ולא מאמינים לנתונים המתפרסמים; המשטרה נאלצת לאכוף הנחיות שקשה ליישם, ובעיקר, שאינן מובנות לציבור; הציבור משלם קנסות על הנחיות שאינו מבין; ובסוף זה עולה לנו בהתפרצויות של המגפה ובחיי אדם.

32. עם פרוץ המגפה הליכוד מנע הקמה של ועדות הכנסת, בהן ועדת הקורונה 
עוד בכנסת ה-22 כשכבר היה מידע על התפרצות הנגיף (covid-19) בסין ובעולם מנעו ח״כים מהליכוד את הקמתה של ועדות שיפקחו על היערכות הממשלה למגפה, בהן ועדת הקורנה.

לאחר פרוץ המשבר

33. לא הופעל הגוף שאמור לנהל את מערכת הבריאות בזמן חירום
"הרשות העליונה לאשפוז" היא הגוף שאמור היה לרכז ולהפעיל את מערכת הבריאות בזמן חירום. תפקידה "לתכנן, לארגן ולהפעיל את מערך האשפוז והבריאות לשעת חירום". בראש הרשות עומד מנכ"ל משרד הבריאות ולצדו קצין רפואה ראשי בצה"ל ומנכ"לי קופות החולים. למרות שבעבר התכוננה הרשות למצב חירום, היא לא הופעלה מתחילת המשבר. בגל הראשון לקורונה הרשות לאשפוז לא התכנסה אפילו פעם אחת, ובהמשך ניהלה רק מספר ישיבות.

34. אין תקנון לממשלה. המפלגות לא הגדירו את סדרי העבודה ביניהן
כדי להקים את הממשלה הדו-ראשית (״פריטטית״) היה צריך לשנות את החוק. אבל כחול לבן לא התעקשו לקבוע תקנון לעבודת הממשלה. זאת למרות המתח הפוליטי בין שתי המפלגות, חוסר האמון שרוכשת כחול לבן לנתניהו, וההבנה כי אנחנו בשיאו של משבר. המשמעות: גנץ או נתניהו יכולים להטיל וטו על כל נושא שעולה לסדר היום ובכך לשתק את עבודת הממשלה. כך לדוגמא, לפני ההחלטה על שורת ההקלות בתום הסגר השני התגלה בין השניים ויכוח על מועד הישיבה שהוביל לדחייתה.

יודע לקחת לעצמו קרדיט, אבל פחות טוב בלקיחת אחריות על כשלונות. הרשימה הזאת רשומה על שמו. ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

35. המנדט לניהול המשבר ניתן דווקא לגוף הבטחוני שכפוף ישירות לרה"מ
לתוך הוואקום שנוצר בין שר בריאות מגזרי (יעקב ליצמן), רח״ל שאינה מתפקדת, וטרפוד העברת הסמכויות למשרד הביטחון (צה"ל) בשל אינטרסים פוליטיים של ראש הממשלה – נכנס המל"ל (המטה לבטחון לאומי, שכפוף לרה״מ). המל"ל, שתפקידו להיות מטה מייעץ לרה״מ ולא לנהל מצבי משבר וחירום, קיבל מנדט, שלא עוגן באופן מסודר, לנווט את הספינה תחת רה"מ. בינתיים, יש מי שיאמרו, הוא נתקל בקרחון.

36. נתניהו טירפד ועדת חקירה בתום הגל הראשון. לא הופקו לקחים 
נתניהו, יו"ר הכנסת יריב לוין ומיקי זוהר, יו"ר הקואליציה, שינו את הרכב הוועדה לביקורת המדינה, בגיבוי אנשי כחול לבן. בעקבות השינוי יש בוועדה רוב של חברות וחברי כנסת שיתנגדו להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אם הצעה להקמתה תעלה להצבעה. הממשלה עצמה, לא העלתה בדעתה אפילו להזמין ביקורת מהירה שתעזור להיערך לגל השני ואולי בעתיד גם לשלישי.

37. נורה אדומה מס׳ 1: התפטרות ראש שירותי בריאות הציבור פרופ׳ סיגל סדצקי
ביולי, עם תחילת הגל השני הניחה פרופ' סדצקי מכתב התפטרות על שולחן מנכ"ל משרד הבריאות. סדצקי, מבכירי משרד הבריאות, לקחה חלק מרכזי בניהול ההתמודדות עם המגפה בגל הראשון. במכתב ההתפטרות ששלחה לשר הבריאות אדלשטיין היא הבהירה כי "בתנאים החדשים שנוצרו ובהם דעתי המקצועית לא מתקבלת, אין ביכולתי עוד לסייע לבלימת התפשטות הקורונה". התפטרותה היתה אמורה להיות דגל אדום בוהק עבור הממשלה והציבור, אבל נראה שאלו עשו מאמצים כבירים כדי לעצום את העיניים. במקומה עד היום מכהנת ממלאת מקום.

38. נורה אדומה מס׳ 2: התפטרות החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו
ביולי הניח החשב הכללי חזקיהו מכתב התפטרות על שולחנו של שר האוצר ישראל כ״ץ. חזקיהו, האיש שמנהל את תקציב המדינה, הודיע כי יתפטר במועד המוקדם מבין השניים: עם אישור התקציב לשנת 2020 או בסוף אוקטובר 2020. החשב הכללי אחראי על מעקב וניהול הוצאות המדינה. חשיבותו גדולה עוד יותר בגלל שלמדינה תקציב, הוא זה שמקצה לכל חודש 1/12 מתקציה 2019 ואמור להפעיל שיקול דעת. בנוסף, אם יתממשו האיומים ונצא שוב לבחירות, יכולתם של השרים לקבל החלטות תקציביות תהיה שוב מוגבלת. ללא חשב, לא ברור איך ניתן יהיה להתנהל. כמה ימים אחרי חזקיהו התפטרו גם סגן ראש אגף התקציבים, וראש צוות אסטרטגיה באגף התקציבים באוצר. ונתנו את האות לשרשרת של התפטרויות של בכירי האוצר.

39. נורה אדומה מס׳ 3: התפטרות ראש אגף התקציבים באוצר שאול מרידור
מרידור, מבכירי האוצר, התפטר תוך האשמות חמורות נגד התנהלות השר הממונה עליו ישראל כ״ץ. הוא טען שכ״ץ שולף החלטות מהשרוול ומפזר כספים בלי תכנון, בלי לקחת אחריות או להבין את ההשלכות. הוא טען כי שר האוצר לא באמת מתכוון להעביר תקציב מדינה, שהוא פועל באופן שערורייתי, ומשחק עם המספרים כדי שניתן יהיה לפזר עוד כסף. בינתיים מונה במקומו לתפקיד, ניחשתם נכון – ממלא מקום. יואב גרדוס, שכיהן עד כה כסגן הממונה על התקציבים לענייני מאקרו.

ראש אגב התקציבים המתפטר שאול מרידור ושר האוצר ישראל כ"ץ.

40. נורה אדומה מס׳ 4: התפטרות מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר אייל
"מה שמתרחש במשרד הוא הזוי. הכל כאן בשליפות מהמותן. אין התייעצויות מקצועיות. אני לא יכולה להמשיך עוד במצב הזה", כך הסבירו מקורביה של קרן טרנר אייל את התפטרותה. טרנר אייל, מינוי אישי של כ״ץ, התפטרה על רקע אי העברת תקציב המדינה, ולאחר שכ״ץ העליב אותה בפני בכירי משרדה בעקבות תמיכתה בקולגות שלה. ברקע נשמעו גם האשמות קשות על התנהגות הכוחנית של כ״ץ. בינתיים סוכם כי מנהל רשות המיסים, ערן יעקב, ימונה לתפקיד מ״מ המנכ״לית, ובהמשך יסוכם מינוי קבע.

שרשרת התפטרויות שכזו מדליקה שרשרת מאיימת של נורות אדומות שמתריאות על קטסטרופה כלכלית קרבה, כזאת שאף איש מקצוע לא ירצה שהכתם הנורא שלה ידבוק בו.

41. נורה אדומה מס׳ 5: התפטרות שר התיירות אסף זמיר: "חרד למדינה" 
בערב סוכות הודיע שר התיירות זמיר על התפטרותו מהממשלה, בעקבות ההחלטה להטיל מגבלות על ההפגנות נגד הממשלה. במכתב שפרסם באינסטגרם הוא האשים כי ״משבר הקורונה על השלכותיו הנוראיות נמצא במקרה הטוב במקום השני בסדר העדיפויות של ראש הממשלה. השיקולים האישיים והמשפטיים הם אלה שעומדים בראש מעייניו״. הוא טען כי הרמה של דיוני הממשלה ״נמוכה ולא מעמיקה״, וכי בגלל שיקולים פוליטיים ״החלטות לא מתבצעות ואזרחי ישראל משלמים את המחיר מדי יום״. זמיר, שחזר להיות ח״כ מן המניין הסביר: ״עליי ללכת בעקבות צו מצפוני״. במצב נורמלי, ובשעת משבר, התפטרות של שר הייתה אמורה לגרום לזעזוע.

42. לכנסת אין יועץ משפטי. מזה חצי שנה מכהנת בתפקיד ממלאת מקום. זמנית
זו אמנם אחריותה של הכנסת, אבל לממשלה נוח שגם לכנסת יש יועמ״ש זמני וחלש. מאז אפריל לכנסת אין יועמ״ש. לתפקיד מונתה ממלאת מקום, עו״ד שגית אפק. הבוס שלה הוא יו״ר הכנסת. הגונה ככל שתהיה, זה לא פשוט להחליט בניגוד לעמדה של הממונים עליך כשאין לך קביעות. וזה נכון לגבי כל אחד שהיה נקלע לסיטואציה. לאחרונה כשאפק התייצבה לצד יו״ר הכנסת לוין, בתקרית ביטול ההצבעה על הקמת ועדת חקירה לעסקת הצוללות – ניתנה לנו הזדמנות לראות מה קורה כאשר את תפקיד יועמ״ש הכנסת מבצעת ממלאת מקום. האירוע החריג הובא לפתחה של מ״מ יועמ״ש הכנסת. זו בחנה את האירוע והחליטה לתמוך ביו״ר לוין. אולם היא מיד ספגה ביקורת והוצגה כמי שמקבלת החלטות לא ענייניות ומנסה לרצות את הבוס שלה.

אפשר לומר שכמעט כל 42 הכשלונות שציינו עד כה פגעו באמון הציבור בממשלה. תהליכי קבלת ההחלטות הפגומים, הבלתי מוסברים, חוסר היכולת לממש החלטות, התחושה שפעמים רבות המניעים הם פוליטיים, ופעמים אחרות החלטות מתקבלות בשליפה מהשרוול. ההתפטרויות והדגלים האדומים – כל אלו ביחד מעצימים את המשבר ביחסים בין נבחרי הציבור לעם. בחלק השלישי והאחרון לפרויקט נוסיף על כל אלו גם שורה של דוגמאות לאופן שבו ריסקה התנהלות הממשלה את אמון הציבור ואת הסולידריות: מחסור בנתונים מהיימנים ונגישים, הבטחות לא ריאליות, חוסר שקיפות ושקרים, דוגמה אישית רעה, תחושה שנבחרי הציבור דואגים לעצמם במקום לציבור, הסתה וחוסר יכולת לקחת אחריות.

43. נבחרי ציבור לא ממלאים אחר ההנחיות של עצמם, ונתפסים על חם
בזמן שהורים רבים חגגו הרחק מילדיהם, רה״מ בילה את הסדר עם ילדיו וכך גם הנשיא ריבלין. השר גלנט וח״כים ברקת וליברמן, סגן השר פרוש והשר אלי כהן נצפו בחתונות בהן לא נשמרו ההנחיות. כחול לבן קיימה ישיבה גדולה ללא שמירת מרחק וללא מסכות. השרה מירי רגב השתתפה בטקס מרובה משתתפים לחנוכת מחלף בזמן שנאסר על כלל הציבור להתקהל. שר הבריאות אדלשטיין אירח מסיבה בביתו ושר הבריאות (לשעבר) ליצמן השתתף בתפילה שלא לפי ההנחיות. חבר ועדת הקורונה, ח"כ מיקי לוי, נפגש בסוכות עם משפחתו – בזמן הסגר השני. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל התפללה בבית כנסת במרחק 150 ק"מ מביתה, חלתה והדביקה אחרים. היחיד שלקח אחריות והתנצל, אך באיחור רב מאוד, היה הנשיא ריבלין. אם נבחרי הציבור מזלזלים בהנחיות ובמגבלות הקשות שהם עצמם גוזרים על הציבור – איך בכלל ניתן לצפות מהציבור להיענות

44. הנחת סלב: משלחת רה״מ לטקס השלום בוושינגטון זכתה לבידוד מקוצר 
במקום 14 ימי בידוד כמו כל אזרח ״פשוט״, חברי המשלחת לטקס השלום עם איחוד האמירויות ובחריין נשלחו לחמישה בלבד. משרד הבריאות טען כי התנה את קיצור הבידוד בשמירה על הנחיות ועל קפסולה., אבל, כפי שניתן היה לראות בתקשורת – הטקס התקיים ללא ריחוק חברתי וללא מסכות. יממה לאחר הטקס התגלו בבית הלבן חולי קורונה, בהם הנשיא דונלד טראמפ ואשתו מלניה. בנוסף, למרות שהמשלחת התחייבה לשמור על ״קפסולה״ בזמן השהות בארה״ב, סגן ראש המל"ל, חבר המשלחת, הפר את ההנחיות ו"פירק" את מודל הקפסולה.

45. איש הניו מדיה של נתניהו, הפר בידוד ונצפה בהפגנה בבלפור
לאחר החזרה מהטקס בוושינגטון, ובעיצומו של בידור מקוצר, נתפס טופז לוק, יועץ הניו מדיה של נתניהו דווקא בהפגנות נגד הבוס שלו מחוץ למעון רה״מ בבלפור. ככל הנראה כוונתו היתה לחפש חומר משמיץ על המפגינים – מדובר בשימוש נלוז בכספי ציבור. לוק שהיה במקום יחד עם עופר גולן, הדובר של משפחת נתניהו, טען בתחילה כי היה בדרכו לבדיקת קורונה. אולם לאחר שגרסתו הופרכה הבטיח לשלם קנס כאחד האדם. בישיבת ממשלה אמר נתניהו על הביקורת שהופנתה כלפי לוק כי "עכשיו פתאום כולם מתעוררים מול אדם אחד. כל מי שהפר בידוד צריך לשלם קנס אבל אסור שתהיה אכיפה בררנית".

בזמן המשבר נתניהו ומשפחתו רצו מטוס פרטי. טקס חתימת הסכמי אברהם בין ישראל לאיחוד האמירויות בבית הלבן בוושינגטון, ארה״ב. (צילום: הבית הלבן)

46. בעיצומו של משבר כלכלי – רה״מ ומשפחתו דרשו מטוס פרטי לטקס בוושינגטון 
מאות אלפי אזרחים איבדו את מקום עבודתם, עסקים קורסים, אבל רה״מ ומשפחתו דרשו לטוס לטקס בוושינגטון במטוס פרטי נפרד, בנוסף למטוס של המשלחת. משרד רה״מ טען כי המהלך דווקא יפחית את העלויות, אך יום לאחר לאחר הפרסומים בתקשורת התחרט וביטל את המטוס הנפרד. העיסוק במהלכים מנקרי עיניים כשלאנשים אין כסף לשכר דירה מעמיק את התחושה של ניתוק בין המנהיגות לאזרחים.

47. רה״מ לוקח קרדיט על הצלחות ומתנער מאחריות לכשלונות
להצלחה אבא אחד ולכישלון רבבות. אחרי הסגר הראשון ניתן היה לחשוב שראש הממשלה נתניהו "שיטח את העקומה" במו ידיו. הוא התגאה בהצלחתו לעצור את הגל הראשון ובכך שלא נכנע לביקורות וסגר את השמיים במהירות לכניסת תיירים מהעולם. עם זאת כשהגיע הגל השני והנתונים זינקו למעלה (לאחר כניעה ללחצים פוליטיים שהובילה ליציאה חפוזה מהסגר הראשון) – נתניהו ואנשיו זרקו אחריות על כל מי שרק אפשר: היועמ"ש, אביחי מנדלבליט שמנע כביכול מהממשלה להפעיל תקנות לשעת חירום למרות שהכנסת מתפקדת; יו"ר ועדת הקורונה יפעת שאשא ביטון ששאלה יותר מדי שאלות; בג"ץ שחייב את הממשלה בחקיקה של חוק איכוני השב"כ; ח"כים מהאופוזיציה שמיסמסו את ההחלטות שהגיעו לכנסת ; ציבור המפגינים שהפיצו את המחלה. בשלב מסויים, סגן שר הבריאות, יואב קיש, האשים את ילדי בית הספר על כך שלא נשמעו להנחיות. חוסר יכולת של מנהיגות לקחת אחריות מביאה לפגיעה באמון בממשלה ולעומד בראשה.

48. שאננות בעקבות הצלחת הסגר הראשון הובילה להיערכות לקויה לגל שני 
בעקבות ההצלחה בהתמודדות עם הגל הראשון הממשלה נכנסה לשאננות, ולכן ההיערכות לגל השני היתה חסרה, למרות שהוא היה צפוי. רה"מ התפאר בניצחונו על הנגיף, הוא סיפר לאזרחים על כך ששאר העולם רוצה ללמוד ממה שנעשה בישראל. המתח בציבור ירד, ולכן כשהגיע הגל השני להתפרצות, היה קשה להחזיר את השליטה ולגייס את הציבור למאבק.

49. שימוש במידע לא אמין ושקרי לצרכים פוליטיים (ודווקא כשיש הצלחה)
בסוף מרץ התגאה משרד ראש הממשלה במחקר של חברה בשם Deep Knowledge Group וטען כי "ישראל דורגה במקום הראשון במדד המדינות הבטוחות ביותר מפני התפשטות נגיף הקורונה". מכון המחקר התגלה מהר מאוד כקרן הון סיכון מהמזרח הרחוק. באפריל פרסם חשבון הטוויטר הרשמי של ראש הממשלה כתבה בנושא שהופיעה בפורבס, אך התברר כי מדובר בתוכן שיווקי של אחת מעובדות החברה שפרסמה את המחקר של עצמה. וממש לאחרונה נתניהו פרסם בעמוד הפייסבוק שלו צילום של כותרת מה״גארדיאן״ הבריטי שלטענתו מוכיחה ש״בריטניה צריכה ללמוד מישראל איך ליישם סגר אפקטיבי״, אבל הכתבה עצמה מצביעה על שורה של נזקים להם גורם הסגר ומציינת שלצד התועלת שמביא המהלך הקיצוני של הממשלה יש גם סכנות וכשלים ותוהה האם המהלך אפקטיבי.

50. נבחרי הציבור עוסקים במשכורות של עצמם
בזמן שמאות אלפים איבדו את פרנסתם ובתי החולים התמלאו, חלק מנבחרי הציבור שלנו התעסקו בנושאים שנוגעים אך ורק לטובתם האישית. כך למשל בחודש יוני התכנסה ועדת הכספים כדי לדון בהטבות מס לראש הממשלה נתניהו בסך של כמיליון ש"ח. בפברואר העלה יו"ר ועדת הכנסת, איתן גינזבורג, הצעת חוק שמבקשת לשנות את הרכב הוועדה הציבורית שעוסקת בשכר הח"כים.

אם היו״ר לא משתף פעולה עם הממשלה – הממשלה עוקפת אותו. יו״ר ועדת הקורונה יפעת שאשא ביטון במהלך דיון (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

52. שבירת הממלכתיות לטובת חיזוק "הבייס הפוליטי"
בכל פעם שראש הממשלה מכנס מסיבת עיתונאים בנושא המאבק בקורונה התקשורת עוברת לדום וזמן שידור יקר מופקע לטובתו ללא פילטרים. אבל פעמים רבות נתניהו מנצל את ההצהרות הללו לתקשורת כדי לעסוק בהצלחות שלו, בסגירת חשבונות פוליטיים, במתקפות על האופוזיציה והתקשורת בהסכמי הנורמליזציה והשלום. זה אולי מחזק את מעמדו בקרב מחנה התומכים שלו, אבל המחנה השני הפסיק להקשיב לחלוטין. שבירת הסולידריות החברתית, והחוסן הלאומי משפיעים על היכולת שלנו להתגייס כחברה למאבק בקורונה.

53. נתניהו מתייג את המפגינים נגדו כמי שמפיצים מחלות
נתניהו תייג את המפגינים נגדו כאנרכיסטים מפיצי מחלות. בכך הוא הוסיף עוד שמן למדורת השנאה ולאווירת הפלגנות בחברה הישראלית. שבירת הסולידריות מחלישה את החוסן הלאומי ופוגעת באמון הציבור כולו ובכך מפריעה למאבק בהתפשטות המגפה.

54. שיסוי המפגינים נגד נתניהו והמתפללים בבתי הכנסת אלו באלו
בכל פעם שהוטלו מגבלות על התכנסות במקומות סגורים ובכללם מתקני דת – הועלתה מיד ההשוואה להפגנות שמתקיימות באוויר הפתוח. אלו מאשימים את אלו בהפצת המחלה, נתניהו מנצח על התזמורת, ומתפזרות האשמות שאינן מבוססות על נתונים. הרי מצד אחד למשרד הבריאות אין נתונים על הדבקות בהפגנות (או בשטחים פתוחים אחרים כמו ים). מצד שני לא הוצגו פתרונות למתפללים, למרות שניתן היה להקים מתחמים מאובזרים באוויר הפתוח. וכך כולם יוצאים קירחים מכאן ומכאן חוץ מנתניהו ואנשיו.

55. ראש הממשלה מכהן תחת כתב אישום, כשהוא מתכונן לפתיחת משפטו
אי אפשר שלא לדבר על הפיל שבחדר. בין אם כבר החלטתם שנתניהו אשם אפילו לפני המשפט, ובין אם אתן חושבות שמדובר בתיקים תפורים. העובדה שנתניהו ממשיך לכהן בתפקיד רה״מ תחת כתבי אישום, ועוד באשמת שוחד, חריגה ומעלה כמה בעיות. כך לדוגמא, עניין (לא באמת) פעוט כמו הצורך לפנות זמן בלו״ז שלו לטובת טיפול בהכנות למשפט ובהמשך הוא גם יבלה ימים בבית משפט – במקום לעסוק בתפקידו החשוב. וכמובן השאלה התמידית שתרחף מעל ראשו בסיטואציה הזאת – האם מתקבלות החלטות על בסיס האינטרס הלאומי או האינטרס האישי ואינטרס ההישרדות הפוליטית מחוץ לכלא. ונתניהו עצמו ניסח את זה ב-2008 בצורה מדויקת. הוא, כמובן, דיבר על אולמרט. על עצמו הוא מחיל סטנדרטים אחרים.

56. רה״מ נתניהו והחלופי גנץ מבטיחים שוב ושוב שבקרוב ימצא חיסון. ואין חיסון
עוד בפברואר יצר נתניהו מצג כאילו יהיה פה חיסון "כל רגע". במהלך החודשים הודיעו רה"מ נתניהו וגם החליפי, גנץ, על שהורו למצוא חיסון, להתחיל בניסויים, ולהקים מפעל לחיסונים. נתניהו המשיך לנטוע בלב הציבור את התחושה כי ימצא חיסון בקרוב. ובכן, זה לא עובד ככה. חוקרים ברחבי העולם, מנסים למצוא חיון לקורונה, וזה לא קורה ביום אחד, וגם לא בחצי שנה, כמו שכולנו כבר מבינים. הצבת יעדים לא ריאלים למציאת חיסון מפחיתה את האמון בכל מילה נוספת שיוצאת למנהיגים מהפה.

57. נתניהו מבטיח לקטוע את שרשראות ההדבקה
ב-28 ביוני התפרסם בתקשורת כי רה"מ הנחה לצמצם את זמן הליך החקירה האפידמיולוגית מרגע איתור החולה ועד שכל המגעים שלו נכנסו לבידוד ל-48 שעות. הוא הורה גם לקצר את הזמן מרגע פנייה לבצע בדיקה עד לקבלת תוצאות ל-12 שעות. זה כמובן מעולם לא קרה, גם כשהיו ״רק״ מאות חולים ביום. פיזור של הצהרות ללא היתכנות אמיתית מפחית את אמון הציבור בממשלה.

58. מגזר העצמאים מתנהל בתוך אי ודאות וחוסר יציבות
העצמאים ממשיכים להיאבק על הישרדותם וחיים בתוך אי ודאות קבוע במהלך המשבר מבלי לדעת, איך ועל מה יפוצוץ. מבלי לבחון כל החלטה אם הייתה טובה או גרועה אפשר לומר שגם שהן התקבלו לקח זמן ליישם אותן – ממשלת ישראל יצאה בהכרזה אך לקח חודשים לבצע. לדוגמא, קרן הלוואות לעסקים שוויכוח על גובה הערבות הממשלתית דחה את הקמתה בחודשיים.

59. הנחיות לא אחידות לשמירת ריחוק חברתי לבעלי עסקים ולציבור הרחב
למשל, בשלב הראשון עם תום הסגר השני הוחלט להקל את ההנחיות ולאפשר התקהלויות של עד עשרה אנשים במקום סגור, ועד עשרים אנשים באוויר הפתוח. עם זאת, ההנחיות לא תקפות לבתי עסק, כך שמותר לקבוצת חברים לטייל בטבע או לעשות ספורט בפארק – אך אסור למדריכת טיולים או מדריכת כושר להדריך אותם בתמורה לכסף, וכן גם לחנות עם פחות מעשרה עובדים אסור להיפתח. ההבדל בהנחיות נראה חסר הגיון ופוגע בבעלי העסקים, שלא יכולים להתפרנס.

60. למרות ההסכם הקואליציוני: קבינט הפיוס לא כונס מעולם
הקרעים בחברה הישראלית מתרחבים. בהסכם בין כחול לבן ולליכוד הוחלט להקים קבינט פיוס "שיפעל לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית" – זה לא קרה. אם המפלגות לא האמינו שהקבינט יועיל – הן לא היו צריכות בכלל להחליט להקים אותו. אבל אם כבר הוחלט על הקמתו, אז למה לא לתת אפילו צ׳אנס?

61. הנחיות למנהלי בתי הספר ברחבי הארץ יצאו באיחור ממשרד החינוך
פעמים רבות מנהלי בתי הספר שאחראים על שלומם וחינוכם של התלמידים קיבלו הנחיות על פתיחה, סגירה, קפסולות ועוד מהתקשורת או מההורים. פעמים רבות הם נאלצו להיערך לשינויים באפס זמן.

62. פערים בין ההנחיות של משרד הבריאות למשרד החינוך
כך לדוגמה בשלב מסויים נסגרו בתי ספר אם התגלה בהם חולה מאומת אחד, בזמן שעל פי הניחיות משרד הבריאות נדרשו לפחות שלושה מאומתים.

63. פערים בין הנחיות הרשות להנחיות משרד הבריאות
למרות שמשרד החינוך אסר על כך, היו רשויות מקומיות שאפשרו את העברת הלימודים למרחבים פתוחים בחוץ.

64. משרד החינוך נתן אוטונומיה רחבה למנהלים בשטח אך ללא גיבוי
מנהלי בתי הספר נאלצו למלא את הוואקום הניהולי שנוצר במשרד החינוך עם פרוץ המשבר. הכאוס הוביל ליוזמות מקומיות, רבות מהן מבורכות. אבל ללא גיבוי של המשרד, ללא גורם מתאם – נותרו פערים בתפקוד בין בתי הספר.

65. שר החינוך יואב גלנט סירב להתייצב בפני ועדת החינוך
כמה שבועות לפני פתיחת שנת הלימודים, שר החינוך גלנט החרים ישיבה של ועדת החינוך של הכנסת בנושא היערכות לפתיחת שנת הלימודים, והורה גם לאנשי משרדו לא להתייצב. ההחלטה להחרים את הישיבה התקבלה לאחר שיו״ר הוועדה סרב להיענות לדרישת השר ולדחות את הישיבה. גלנט סרב להתייצב ולענות לשאלות נבחרי הציבור ולתת דין וחשבון.

השר יואב גלנט. לא חושב שהוא צריך לתת דין וחשבון לכנסת ולציבור.

66. משטרת ישראל סירבה להתייצב לדיון בוועדת הפנים והוועדה לביקורת המדינה
בעקבות העלייה בדיווחים על אלימות משטרתית על רקע אכיפת מגבלות הקורונה הלא תמיד יישימות – התקיים לאחר סוכות דיון בכנסת אליו הוזמנו בכירי משטרת ישראל. הדיון היה אמור לעסוק במדיניות המשטרה, בטיפול במפגינים ומפירי הנחיות. אולם בכירי המשטרה סירבו להתייצב בכנסת. בכך נמנע מנבחרי הציבור לבצע את עבודת הפיקוח שלהם, לייצג את הציבור בפני המשטרה, לתווך ואולי אפילו לדרוש את תיקון הנחיות האכיפה לטובת הציבור.

67. מינוי פרויקטור קורונה והכשלתו על ידי גורמים בקואליציה
אחרי חיפושים ארוכים מונה פרופ׳ רוני גמזו לתפקיד פרוייקטור הקורונה. אך הוא מונה ללא סמכויות ברורות, ועד היום לא ברור מה תפקידו הרשמי – מה שהוא כבר מתכון לכישלון. אף שהפרויקטור מונה כדי לנהל את ההתמודדות עם המשבר באופן מקצועי, הממשלה לא תמיד מקשיבה להמלצותיו וחברי קואליציה אף פרסמו הודעות שקראו להחליפו במועמד אחר.

68. דו״ח ועדת הקורונה: הממשלה מקבלת החלטות ללא מידע אמין, מקיף ורלבנטי
דו״ח שפרסמה ועדת הקרונה בראשות ח״כ עופר שלח בחודש מאי מצא כי במהלך החודשיים הראשונים של המגפה לא אספה הממשלה מידע אמין שיעזור לה בתהליך קבלת ההחלטות וההסברה לציבור. ״תרחיש הייחוס לקבלת ההחלטות שעובד במכון גרטנר התבסס על הנחות מתמטיות בלבד לשיעור הדבקה, לא עובדו נתונים מהעולם ולא חושבו הנחות לגבי השפעת הצעדים. התוצאה הייתה תרחיש ייחוס לא רלבנטי, בפועל, גורמים שונים עיצבו "אסטרטגיית יציאה" ללא בסיס עובדתי משותף של ממש. הבלבול הזה הוקרן גם לציבור והגביר את אי-האמון בהחלטות״, כך נכתב בדו״ח.

69. הפרוטוקולים החסויים: חוסר שקיפות בתהליכי קבלת ההחלטות
הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה בנוגע לקורונה חסויים לציבור, וישארו חסויים למשך שלושים שנה. שקיפות ושיתוף ציבור בתהליכי קבלת ההחלטות היו יכולים להגביר מאוד את האמון בשלטון ולהגדיל את שיתוף הפעולה הציבורי עם ההנחיות. אבל הממשלה בחרה להטיל חיסיון ולהותיר את הציבור תלוי בהדלפות ובהודעות יחסי ציבור של פוליטיקאים.

מבקר המדינה אנגלמן מגיש ליו״ר הכנסת לוין דו״ח חסר שיניים על התמודדות משרדי ממשלה עם משבר הקורונה. (שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

70. קבלת החלטות שאינן מגובות בנתונים ואינן מתיישבות גם עם ההגיון הבריא
ביולי ביקשה הממשלה לסגור את בריכות השחיה אף שהנתונים לא הצביעו על סכנת הדבקה מוגברת בהן. ההחלטה בוטלה לבסוף בעקבות התנגדות של ועדת הקורונה של הכנסת, בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון. דוגמאות נוספות הן ההחלטות על סגירת חופי הים, המגבלות השונות שהוטלו על פעילות ספורטיבית ועוד. וגם אם אין נתונים מספקים וההחלטות מתקבלות על בסיס ההגיון הבריא – צריך לתווך זאת לציבור.

איומים במקום הסברים והנגשת מידע
במקום להנגיש מידע, במקום לפנות לציבור ולנסות לגייס אותו, במקום להבטיח סיוע למי שישתפו פעולה – הממשלה נקטה בטקטיקה של איומים על הציבור. במקום לטרוח להציג עובדות, נתונים ומשמעויות היא איימה על הציבור בסגר ללא הרף. והציבור הפסיק, בחלקו הגדול, להקשיב.

להקים ועדת חקירה

הציבור הישראלי עדיין מלקק את פצעי סגר הקורונה השני, אבל כבר עכשיו ניתן לסכם: המשבר ההיסטורי הזה חושף כשלים עקרוניים בהתנהלות המערכות החשובות במדינה, וכשל מנהיגותי וניהולי עמוק. הוא מביא את משבר האמון בין הציבור למנהיגיו לתהומות חדשים.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם השבוע דו״ח חדש העוסק במשבר הקורונה. אולם מדובר במסמך חסר שיניים שלא מבקר את תהליכי קבלת ההחלטות, את הממשלה או הקבינט, ואפילו לא את אנשי הציבור שהפרו את ההנחיות. מי שקורא את הדו״ח יכול לחשוב שאין אחראי על הכשלים המעטים עליהם מצביע אנגלמן. הדו״ח הזה מייצג אולי יותר מכל את מדיניות בת היענה של הממשלה, שמסרבת פשוט ללמוד ולהשתפר.

הממשלה, שהוקמה למען המאבק בקורונה, חייבת להתחיל להכיר בכשלונות שלה, ולקחת אחריות. הגיע הזמן להקים ועדת חקירה – שתבדוק איך הגענו עד הלום, שתפיק לקחים כדי שהרשויות יוכלו להשתפר באופן שיאפשר להתמודד טוב יותר עם המגפה, ואולי למנוע גל שלישי רביעי וחמישי. רשימת הכשלונות שריכזנו כאן יכולה, אולי, להוות נקודת מוצא לעבודתה.

***

70 כשלונות זה לא מעט. אבל יכול להיות שיש עוד כשלים וטעויות שלא חשבנו עליהן, אירועים שלא שמענו עליהם, מידע שלא הגיע לידינו. אם את או אתה חושבים שיש לכם עוד כישלון להוסיף לרשימה – נשמח לשמוע וללמוד. אנא כתבו לנו.

***

מקורות מידע:​

צילומים: הדס פרוש, נתי שוחט, יונתן זינדל, אוליביה פיטוסי, אביר סולטן, תומר נויברג | פלאש 90. אלכס קולומויסקי.

פרויקטור הקורונה בראיון מיוחד: "ניסיתי להחזיר את ההיגיון"

"הסמטוכה בהסברה" שהוא לא הצליח לפתור ● הלחצים הפוליטיים ● החיפוש אחר הגיון בהחלטות ● הסגר השני שאולי היה ניתן למנוע ● לפרויקטור הקורונה יש בטן מלאה על הפוליטיקאים ● מדוע צמצם את הופעותיו בתקשורת? ● ואיך אפשר לפעול בלי מינוי וסמכויות? רגע לפני שהוא מסיים את תפקידו, רוני גמזו פותח הכל

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

"אני חושב שנבחרי הציבור מתרכזים בלעשות צעדים שנשמעים טוב, שנראים טוב, יותר מאשר באמירת האמת. זה הפך להיות תרבות במידה מסוימת", אומר פרויקטור הקורונה היוצא רוני גמזו בראיון ל"שקוף". לדבריו, "הציבור מעריך שהמנהיג אומר אמת – גם אם היא לא נעימה לפעמים. המנהיגות שאומרת את מה שנשמע טוב היא מנהיגות שבסוף הופכת חלשה. הציבור הרבה יותר חכם מזה".

פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

לפני שלושה חודשים פרופ' גמזו (54) נקרא לדגל כדי לרכז את המאבק בקורונה, ומאז הפך לפנים מוכרות בכל בית בישראל. בניגוד לנבואות הזעם שצפו שיתפטר או יעזוב בזעם את התפקיד, ולמרות עימותים בלתי פוסקים עם הממשלה, בקרוב יסיים את תפקידו כפרויקטור, כמתוכנן, ויחזור לבית החולים איכילוב שם הוא משמש כמנכ"ל. תקופת כהונתו כפרויקטור הקורונה אופיינה מצד אחד בניסיון שלו להתחבר לשטח ולבזר סמכויות, ומצד שני בקושי לפעול מול הפוליטיקאים. לא פעם הותקף על ידם בחריפות. 

את תוכנית הרמזור שניסה לקדם כמעט מיומו הראשון בתפקיד, לא הצליח לדחוף מספיק מהר כדי למנוע מכולנו סגר שני קטלני. כעת הוא חושף את הסיבה: שתי ישיבות קבינט קורונה נקטעו באמצע.

נפגשנו יום אחרי תחילת ההקלות והיציאה מהסגר השני, בבניין משרד הבריאות בלוד, שם הוא יושב יחד עם צוות "מגן ישראל". גמזו ישיר, פתוח ולא חוסך בביקורת על הממשלה. על האופן שבו היא מתקשרת עם האזרחים, ועל חוסר ההיגיון שבהחלטות שמתקבלות לעיתים. "אי אפשר להגיד שאין צדיקים בסדום", הוא פולט דווקא כשהוא מרגיש שהיה חריף מדי בביקורת שלו. אבל דווקא הניסיון הזה לתקן את עצמו חושף את עומק הביצה הטובענית של לחצים פוליטיים עימם התמודד בחודשים האחרונים. 

מחפש היגיון

עם פרספקטיבה של שלושה חודשים מאז שנכנס לתפקיד, גמזו בטוח שאחד הגורמים לאובדן האמון של הציבור בממשלה הוא התחושה שלא תמיד אפשר למצוא הגיון בהחלטות שמקבלת הממשלה. "הציבור מחפש את ההנחיות או את ההגבלות שלא הולכות בהיגיון, שמתנגשות לו מול העיניים – והוא מוצא אותן. למשל, הקניונים נסגרו בסוף שבוע, אבל את המסעדות החליטו להשאיר פתוחות כי קבוצת הלחץ שלהם גברה. מסעדה שיש לה פתח מתוך הקניון – פתוחה, אבל המסעדה שאין לה פתח מתוך הקניון כי היא בקומה שלישית – סגורה. זה לא הוגן, לא הגיוני, וזה גומר את הציבור.

"במצב הזה, אני בא לפוליטיקאים ואומר שזה נכון שיש יתרון בסגירת הקניונים – אבל יש חיסרון מאוד גדול בחוסר ההיגיון, בדרך שעשיתם את זה, אז תפתחו את הקניונים. אמנם פתיחת הקניונים פחות תורמת לבריאות הציבור, אבל תפתחו את הקניונים כדי להחזיר את ההיגיון. זה מה שניסיתי להגיד להם כל הזמן: תחזירו את ההיגיון". 

כדי להצליח להעביר החלטות גמזו נדרש לעבודת שכנוע מורכבת. במובן מסוים הוא הלוביסט של מערכת הבריאות בנושא הקורונה מול הממשלה. "למדתי לזהות מתי יש מצבים מול השרים, שלקראתם אני צריך ממש לחשוב על המכניזם ולתכנן הכל נכון, כדי להביא את השרים לא להתנגד להמלצות, אלא ללכת איתן. אני חושב מראש איך לכוון אותם נכון, איך להציג את הדברים בצורה שמדברת את השפה שלהם, בלי להתפשר על המקצועיות". 

בנימין נתניהו (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

"הפוליטיקאים כנראה יקראו את זה ויגידו 'מה הוא רוצה? את כל ההחלטות שלו קיבלנו'", הוא מדגיש. "אבל זה פשוט לא נכון. הייתי צריך להיאבק, להיאבק ולהיאבק". הוא נותן כדוגמה את פרשת איסור הנסיעות לאומן בראש השנה. גמזו ביקש לאסור על הטיסות לחלוטין. "זו הייתה החלטה מאוד קשה, שאני חטפתי עליה את כל האש", הוא מזכיר. "אחרי שקיבלנו את ההחלטה – הפוליטיקאים חזרו בהם". חלק מהשרים אף קראו לו להתפטר. הפתרון עליו הוחלט היה להקים צוות שרים שתפקידו להציע מתווה נסיעה לאומן. עכשיו גמזו אומר: "אני לא הצלחתי להבין – למה צריך עוד ועדת שרים בנושא? למה "מתווה"? הרי האחריות עלי, זה לא עליכם. שבו בצד! למה אתם עושים את זה?".

נראה שאמון הציבור בממשלה ירד עוד יותר לאחר המינוי שלך. 

"כשממנים פרויקטור רמת הציפיות עולה", טוען גמזו. אבל, הוא אומר, "הציבור לא טיפש". גמזו מסביר כי הציבור "רוצה לראות שכל תהליך קבלת ההחלטות מאוחד לחלוטין, ושכולם עומדים מאחורי הפרויקטור". עכשיו גמזו כבר מעט נסער, "לכן בפעם הראשונה שתוקפים את הפרויקטור על הבסיס הפוליטי, בפעם הראשונה כשלוקחים החלטה שלו ומעקמים אותה – האמון קורס. קורס!".

"כשאתה אומר שאין השנה לטוס לאומן, אין השנה לראות את אמא, אין השנה ארוחות חג, אין השנה הרבה דברים, ואז הפוליטיקאים אומרים לך 'לא' / 'כן' / 'מתווה' / 'בוא נעשה ועדת שרים' – זה מקריס את אמון הציבור. ועל זה עוד נוסיף את השרים וחברי הכנסת שהפרו את ההנחיות ופגעו באמון גם כן".

עוד בשקוף:

ללא מינוי, ללא סמכות

עשרים דקות לתוך הראיון גמזו מתחיל להרגיש נוח. הוא שולף מתחת לכסאו בקבוק בירה. הכיתוב על הבקבוק: "קורונה". כשהוא משכל רגליים, אפשר להבחין כי בין המכנסיים המחוייטים לנעליים האלגנטיות, מבצבצים להם גרביים אדומים עם הדפס צבעוני ועליז. ניגוד מוחלט לדמות הרצינית והמהודקת שלו. ביקשתי את רשותו לצלם והנה התוצאה:

רוני גמזו, פרויקטור הקורונה שולף בירה קורונה במהלך ראיון. (צילום: מאיה קרול)

אני מנסה להבין מגמזו מתי הוא הבין מה המשמעות של להיות "פרויקטור הקורונה" של המדינה. "בין רביעי לחמישי מוניתי לתפקיד. מוניתי בבזק, כך שביום שישי כבר הייתי צריך לעמוד מול המצלמות ולהגיד משהו", הוא מספר. "אחרי שהופעתי לראשונה, לא הייתי בטוח אם אמרתי את הדברים מספיק טוב, לא ידעתי איך הייתי. לפתע, קיבלתי שצף של וואטסאפים מפרגנים. וברגע הזה זה הבנתי מה תפקיד פרויקטור הקורונה. מעבר לדברים הבנאלים, שזה ברור שאתה צריך להיות מקצוען, בקשר טוב עם משרד הבריאות ועם השרים והפוליטיקאים, להשפיע על כולם, וכולי – 90 אחוז מהתפקיד זה קשר טוב עם הציבור. כל הזמן לדבר עם הציבור בגובה העיניים".

גמזו לא היה הבחירה הראשונה של רה"מ נתניהו ושר הבריאות אדלשטיין לתפקיד. הוא הוצע קודם לכן למועמדים אחרים, בהם האלוף במיל' רוני נומה, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, וגם פרופ' גבי ברבש – הפרשן הכוכב של ערוץ 12. כולם אמרו "לא". הסיבה המרכזית לסירוב, כך פורסם, היתה הידיעה שלא יוענקו סמכויות רשמיות לאף אחד. שיש סיכוי שמטרת התפקיד היא להיות שק חבטות אליו מפנים הפוליטיקאים את האש. 

גמזו לעומתם, מיד נענה להצעה. הוא הסכים לקחת על עצמו את התפקיד בלי סמכויות, וקיבל על עצמו את המשימה בלילה בו פנו אליו. "באתי באלטרואיזם כי ראיתי את המצוקה של שר הבריאות ושל מנכ"ל משרד הבריאות", הוא מספר על ההחלטה שלו לקבל את התפקיד. "היה בי כנראה קמצוץ של נאיביות, אף על פי שאני למוד ניסיון, מפני שחשבתי שבמצוקה הזו בטח ישמעו לי. לא קיבלתי הבטחה לכך מאף אחד, אבל הייתה תחושה שיעמדו מאחורי, כי אמרו לי 'אנחנו תלויים בך, אנחנו איתך'. בסופו של דבר, זה לא קרה". 

שר הבריאות יולי אדלשטיין.

והנה משהו שכנראה רובכם לא יודעים: עד היום פרויקטור הקורונה מתנהל מבלי שחתם אפילו על כתב מינוי. כלומר, לא רק שאין לו סמכויות – הוא בכלל לא מונה לתפקיד באופן רשמי. למעשה אי אפשר לפטר אותו. לכן אי אפשר לתת לו סמכויות או לקחת אותן. 

האם בדיעבד אתה חושב שדווקא היה טוב אם היה דורש סמכויות טרם התחיל בתפקיד?

"לא, לא הייתי צריך לבקש. אם הייתי דורש סמכויות הכל היה היה נתקע עוד ארבעה שבועות לפחות, וגם צריך לזכור: כל אלו שביקשו סמכויות ביקשו ממישהו – השר, המנכ"ל – שיאבד חלק מהן. אני חושב שגם בלי פורמליסטיקה של סמכויות יש לי מחויבות כלפי הציבור. אמרתי זאת בעבר: את המינוי קיבלתי מהממשלה, ואת המנדט – מהעם".

מה היתרון שיש לך בניהול המשבר על פני אנשי בריאות הציבור במשרד הבריאות? – הרי להם כבר יש סמכויות רשמיות והגדרות תפקיד

"מנכ"ל משרד הבריאות הוא מינוי של שר הבריאות, שהוא דמות פוליטית, ולכן גם המנכ"ל נתפס לעיתים כדמות פוליטית. הציבור מחפש עוד אדם שאין לו כפיפות פורמלית לפוליטיקאים", הוא עונה. "אף אחד לא תופס כאילו שאני חייב משהו לראש הממשלה. הרי אני לא בן מפלגתו. לעומת זאת על חזי לוי המנכ"ל, אומרים שזו משרת אמון של שר שהוא ממפלגתו של רה"מ. אני לא מגיע ממקום כזה, ולכן אם לעיתים יש מתיחות ביני לבין ראש הממשלה מבינים שזה טבעי.

"אמרתי את זה לשרי הליכוד כמה פעמים: הרי טבעי שלפעמים האזרחים יזהו הבדל בין הדעות שלי לדעות של הפוליטיקאים או רה"מ. זה אפילו נדרש באמון הציבור. אל תנסו להכניע אותי! כשאתם מנסים להכניע אותי – אתם מנסים להכניע את הציבור, וכשאתם תוקפים אותי – אתם תוקפים את הציבור". 

פרויקטור הקורונה החדש, פרופ׳ נחמן אש. (צילום: דו״צ, ויקימדיה)

גמזו מייעץ למחליפו לזכור שהאנשים שעובדים עכשיו במשרד הבריאות, כמו חזי לוי המנכ"ל, איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל, ושרון אלרועי פרייס, ממלאת מקום ראש שירותי בריאות הציבור – הם אלה שאמורים לסחוב את האירוע הזה עוד חודשים, אולי שנים, "ואיתם צריך לעבוד. אם יש לך אישיות ראויה, כמות חילוקי הדעות שלך תהיה מצומצמת. כמות חילוקי הדעות שהיו לי עם חזי לוי, למשל, היא אפס. בקיצור אם אתה אדם אגו-מניאק, רודף סמכויות ורודף כבוד – אל תהיה באירוע הזה". 

היום שבו רה"מ היה עסוק בשלום עם איחוד האמירויות

מהרגע בו נכנס גמזו לתפקיד ועד שהציג לציבור את תכנית "הרמזור" שהפכה מזוהה איתו, חלפו רק חמישה ימים. אבל בשבועות שלאחר מכן הדברים כבר לא התקדמו כל כך מהר: הממשלה קיבלה את התוכנית רק ביום האחרון של אוגוסט, יותר מחודש לאחר הצגתה. אם הייתה מאושרת קודם לכן, אולי היינו יכולים להימנע מסגר שני. 

גמזו מספר שכבר ביום הראשון לתפקיד נפגש עם אורי גורדין, אלוף פיקוד העורף, וחיים ביבס, ראש מרכז השלטון המקומי, שהציגו בפניו את התוכנית. "הגעתי לתפקיד עם ההבנה שאת האירוע הזה צריך לנהל מהרשויות המקומיות, אז כשהם הציגו לי את הרמזור אמרתי – בינגו. זה מה שאני צריך".

התוכנית הובאה לקבינט לראשונה בתחילת אוגוסט אבל אושרה רק ביום האחרון של החודש. מה לקח כל כך הרבה זמן? גמזו מסביר: ראשית, גמזו אומר שהיה צריך לשכנע את כלל הגורמים המעורבים, וזה לקח לו שבועיים, במקום שבוע כפי שחשוב. שנית, שתי ישיבות קבינט שונות בנוגע לתכנית – נקטעו באמצע, מה שדחה את אישורה. 

"תחילה אני עושה "לובינג" לתכנית, ממש הולך ומשכנע את כולם לתמוך בה: מרכז השלטון המקומי, ראשי ערים, משרד האוצר, משרד הפנים… וגם, אולי המשוכה הגדולה ביותר – את המומחים של בריאות הציבור. זו משוכה, כי יש להם השגות מקצועיות על התכנית עצמה.

"בהמשך אני מניח את עקרונות התכנית ב-13.8 על שולחן הממשלה, אך הישיבה נקטעת באמצע, מפני שרה"מ – ואני אומר את זה לזכותו – היה עסוק יותר בשלום עם איחוד האמירויות. זה היה היום בו הכריזו על השלום והוא היה צריך לצאת באמצע.

ב-20.8 אני מגיע עם התכנית המוכנה לישיבת הקבינט, ואני בטוח, בטוח, שהממשלה תאשר אותה, כי כאמור עשיתי כבר את כל הלובינג. אבל מפוצצים לי את הישיבה באמצע מפני שהשרים החרדים התנגדו לה. הם מפוצצים את הישיבה באמצע ויוצאים. זה תוקע אותי עד ה-30.8, רק אז התכנית מאושרת". 

 

טקס חתימת הסכמי אברהם בין ישראל לאיחוד האמירויות בבית הלבן בוושינגטון, ארה״ב. (צילום: הבית הלבן)

גמזו מדגיש נקודה חשובה בלוח הזמנים: "מהלך העניינים היה די טרגי. בסופו של דבר תכנית הרמזור אושרה בדיוק יום לפני תחילת שנת הלימודים, כך שרק אז יכולתי להתחיל להיאבק על לא לפתוח את מערכת החינוך בערים האדומות – כי רק מהרגע הזה יכולתי להגדיר שישנן 'ערים אדומות'. אם הייתי מגדיר ערים אדומות לפני כן, הייתי מתנפל עליהן כמה ימים לפני בכל מיני תהליכים".

אם התוכנית הייתה מאושרת מוקדם יותר ומתחילה לפעול בזמן שתכננת, היינו היום במקום אחר? או שזה לא היה משנה את המצב והיינו בסגר שני בכל מקרה? 

"בקורונה, כל יום קריטי. אני חושב שהיה לנו סיכוי להמנע מסגר אם זה היה מאושר 10 ימים קודם, אבל אני לא יודע לנבא את זה בצורה ברורה".

אתה רואה בזה שהתכנית לא עברה מוקדם יותר כישלון שלך?

"אני לא מתחמק מהעובדה שבתחילה נמנעתי מסגר, ושלבסוף בכל זאת היה סגר. אני מצר על כך, נחמץ לי הלב, אבל אני לא רואה את זה כהצלחות אי כשלונות אישיים. זה מורכב. אני לא רוצה ליצור תחושה אצל הציבור שנכנסנו לסגר בגלל שהרמזור איחר, או בגלל שמערכת החינוך נפתחה, או כי לא היה סגר על ערים אדומות, או כי פוליטיקאים אכזבו. אני לא רוצה לשים אצבע על שום דבר כי קרוב לוודאי שזה שילוב של הרבה מאוד גורמים". 

גמזו מאמין שסגר בחגים היה עדיף על סגר בזמן אחר. "אם היו שואלים אותי מתי אני מעדיף להטיל את הסגר, באוגוסט או בחגים, הייתי אומר שאני מעדיף בתקופת החגים. זה נשמע מוזר, הרי חגים הם תקופה קדושה וחשובה, אז אסביר: תקופת החגים הייתה צריכה להיות במתכונת של ריחוק חברתי בלאו הכי. בנוסף ידעתי שאני רוצה את מפקדת אלון מוכנה כשנצא מהסגר, כדי שהסגר יהיה אפקטיבי".

מפקדת אלון היא המערך שמטרתו לתחקר אפידמיולוגית את כל הנדבקים בנגיף ולדאוג שכל מי שבאו איתם במגע יכנסו לבידוד, כדי לקטוע שרשראות הדבקה. "אם הייתי עושה את הסגר באוגוסט, מפקדת אלון לא הייתה מוכנה ביציאה ממנו, והתחלואה הייתה עולה בחזרה מהר מאוד. עכשיו מפקדת אלון מוכנה עם 2,000 חוקרים, זאת אומרת עם יותר חוקרים מחולים מאומתים. בול פגיעה בלוחות הזמנים". 

שוטרים אוכפים סגר בכניסה לאלעד (צילום: יוסי אלוני / פלאש 90)

מפלצת הסברה רב ראשית

ביקורת רבה נשמעת על ההסברה לציבור לאורך תקופת המשבר. הקושי להבין את ההנחיות ואת הרציונל שעומד מאחוריהן, האיומים וההפחדות, השינויים המהירים בהנחיות, העובדה שהחלטות מתקבלות ברגע האחרון ובאמצע הלילה, שהדיונים אינם שקופים לציבור – כל אלו יוצרים אווירה של לחץ וחוסר ודאות, ומורידים את המוטיבציה של הציבור לשתף פעולה.

מה אתה חושב על עבודת ההסברה שנעשתה בישראל עד היום?

"יש קצת 'סמטוכה' בהסברה, שאני לא הצלחתי לחלוטין לסדר אותה. הבעיה היא שיש לא מעט ראשי הסברה וכל אחד מהם מושך לצד שלו – משרד הבריאות, משרד רה"מ, פיקוד העורף. נושא ההסברה יכול להיות טוב יותר וראוי יותר".

גמזו צודק – יש בלאגן בתחום. נראה כי משרדי הממשלה האחראים על הסברה, עובדים ללא תיאום ודורכים אחד על האצבעות של השני. ישנה תחרות רבה בין מערכי ההסברה של המשרדים השונים. קשה מאוד להתנהל מול מפלצת רב ראשית כזאת, ונראה שגמזו הרים ידיים בנושא. 

יש האומרים כי עניין נוסף שמקשה על ניהול תחום ההסברה הוא הפוליטיקה בין המשרדים האחראים על ניהול המשבר. משרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות מנוהלים על ידי אותה מפלגה – הליכוד. פיקוד העורף, שנמצא תחת משרד הביטחון – מנוהל על ידי כחול לבן, השותפה-יריבה של הליכוד. יכול להיות שלנסות לייצר הבנות בין הליכוד לכחול לבן בתחום ההסברה הייתה משימה פוליטית מידי.

לדעתך פרויקטור הקורונה צריך להיות הפנים של ההסברה בנושא? כמו נחמן שי?

"אני חושב שהדבר הכי חשוב בהסברה הוא שיח של מי שהכי מזוהה עם האירוע – עם הציבור. שום קמפיין דיגיטל או שלט חוצות לא דומה לתדרוך לאזרחים שאני נדרש לעשות כל זמן מסוים. לכן בתחילת התפקיד חשבתי שאופיע בין פעמיים לארבע בשבוע, וכך עשיתי. אך להפתעתי זה לא עבר יפה", הוא אומר. 

"קיבלתי המון ביקורת על ההופעות המרובות בתקשורת: כל אנשי התקשורת וההסברה המומחים בארץ הרימו לי דגלים. הם אמרו לי 'אתה מופיע יותר מידי'. אמרו לי שאני מתוקשר מידי, שאני שוחק את עצמי, שאנשים יחשבו שאני מנהל קמפיין אישי. זו הייתה באמת התלבטות בשבילי – כי היה לי מה לומר. כך נולד המצב שאין לי תדרוך יומי, אלא תדרוך שבועי".

גורם המעורה בנושא, טען בפני כי זו לא הסיבה היחידה שגמזו נאלץ להוריד מינונים בכמות ההופעות בתקשורת. לדבריו,כל פעם שגמזו הופיע בטלוויזיה, ראש הממשלה רצה להופיע לידו. גורמים בסביבתו חששו כי זה יהפוך את גמזו לדמות פוליטית שמזוהה עם רה"מ. לכן החליטו שלא להתחרות עם ראש הממשלה על כמות ההופעות בתקשורת, ולצמצם את מספר ההופעות של גמזו.

הפרויקטור גמזו בביקור בפיקוד העורף (צילום: דו״צ)

"מנהיגות שאומרת רק את מה שנשמע טוב בסוף הופכת חלשה"

גמזו מסיים את התקופה שלו עם בטן מלאה על הממשלה, על השרים שמינו אותו לתפקיד והיו הראשונים לבקר אותו ולדרוש את ראשו. אותם שרים שנכנעו ללחצים, חששו לקחת מנהיגות ולנקוט בצעדים הנכונים גם אם הפחות פופולריים. אלו הותירו אותו פעמים רבות לבד בחזית. 

"אין מנהיגות בלי לומר את הדברים הלא נעימים, ובלי להיות חרוץ, מסור ומורכב", הוא אומר. "הציבור מעריך שהמנהיג אומר אמת – גם אם היא לא נעימה לפעמים. המנהיגות שאומרת את מה שנשמע טוב היא מנהיגות שבסוף הופכת חלשה. הציבור הרבה יותר חכם מזה".

גמזו התנגד בהתחלה לסגר. הוא חשב שאם נצליח לעקוב אחר מודל הרמזור, נוכל להימנע מכך. בסופו של דבר הוא שינה את דעתו ונאלץ לתמוך במהלך. "באותו יום שקיבלתי את ההחלטה לגבי הסגר, הוואטסאפ שלי התמלא בהודעות מאנשים שכעסו עלי, כתבו לי 'הבטחת לנו'", הוא נזכר. "אבל למרות כל זה, בסופו של יום, האנשים שנמצאים בסגר עוצרים אותי ברחוב ואומרים לי תודה. אומרים לי 'תודה על זה שאתה אומר לנו את האמת'".

"מי שרואה את הוואטסאפ שלי, אומר לי שאי אפשר לחיות ככה. מכסחים אותי מצד ימין ומצד שמאל, יוצרים קבוצות וואטסאפ שיבלבלו לי את המוח. כשקיבלתי את ההחלטה שלי לגבי סגר, כתבו לי כל מכחישי הקורונה, שזה קבוצות רציניות של הרבה אנשים: 'יא שקרן, כולא אותנו, נגד החופש'… אבל אין מה לעשות. בסוף – האמת הכי חשובה, גם אם זה אומר שאתה סופג על הגב שלך אי אלו דברים. בתפקיד הזה, צריכה להיות לך יכולת עמידה".

***

גמזו מסיים תפקיד שלמעשה מעולם לא מונה אליו. מינוי של קומבינה, ללא הגדרות רשמיות, בישראל כמו בישראל. עכשיו כשהוא מסיים את הפרק הקצר שלו בתפקיד, עולה השאלה – מה הוא מותיר לבא אחריו? האם גם את המחליף שלו יזרקו למים בתקווה שהוא ידע לשחות? האם גם הוא ישמש כשק חבטות של הממשלה שניתן להטיל עליו את האשמה כשצריך? וכמה חודשים הוא יחזיק מעמד?

הסיפור של גמזו מלמד שחברי הממשלה עדיין לא הפנימו: אנחנו לא במשבר זמני. נגיף הקורונה אינו קוריוז. הגיע הזמן לשים את האגו בצד ולהציג לציבור פתרונות של קבע. אם לא, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בדרך לסגר הבא.

***

תודה רבה ל-106 המו"לים של "שקוף" ששלחו לנו שאלות לקראת הראיון עם פרופ' רוני גמזו. עזרתם לנו מאוד! תודה מיוחדת למו"לים איליה רץ, יעל גור איסן, עופרה מקובר, אסף חנני, איתי גולדמן, ונורית גרינברג.

תיקון טעות:
לאחר פרסום הכתבה פנה אלינו רוני גמזו וביקש לתקן את עצמו. לדבריו במהלך הראיון הוא שגה בתאריכים: במהלך הראיון הוא סיפר כי היום בו הניח את תוכנית הרמזור על שולחן הממשלה היה היום בו הודיעו על הסכם השלום עם איחוד האימירויות. זו טעות. לכן תוקנה הכתבה בהתאם, ושונתה גם הכותרת הראשית.

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

 

הממשלה יכולה ללמוד: דו״ח אמ״ן מסביר איך הצליחה ממשלת גרמניה להתמודד עם המגפה

דו"ח מיוחד של אגף המודיעין מסביר איך הצליחה גרמניה לבלום את הקורונה: להתאים מדיניות לכל מחוז, לתת למחוזות אחריות על ניהול חקירות אפידמיולוגיות תוכנית סדורה להתמודדות עם מגפות מנעה מהממשלה להיכנע ללחצים פוליטיים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

גרמניה הצליחה עוד מפרוץ המגפה לקטוע את שרשראות ההדבקה של הקורונה באופן יעיל למדי. דו"ח המרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה של אמ"ן, שפורסם ב-25 באוגוסט, מסביר איך הם עשו זאת. החל מגישה אקטיבית של שמירת קשר עם מבודדים, דרך ביצוע חקירה מהירה לחולה מאומת ועד לשימוש בבסיס אפידימולוגי קיים שמתוגבר לפי צורך. 

בעולם מצטבר ידע וניסיון, ובישראל יש מי שמנתח אותו. אבל משהו בחיבור להחלטות הממשלה כנראה לא עובד. אולי עכשיו, כשחצינו את כל הקווים האדומים עד להטלת סגר, מישהו בממשלה יקשיב למידע מתוך דו״ח שהיא חיברה בעצמה? 

אולי כדאי שהם ינצלו את החג כדי לקרוא את הדו״ח? ראש הממשלה נתניהו, שר הבריאות אדלשטיין (צילומים: יונתן סינדל / פלאש 90, עמוס בן גרשום / לע״מ)

העקרונות של ההתנהלות הגרמנית פשוטים: הם נשענים על תוכנית עבודה סדורה שנכתבה מראש ואיפשרה לממשלה לעקוף חילוקי דעות. והם קבעו מדדים וגבולות גזרה אפשרו לה לנהל את המשבר. 

גם לישראל יש תוכנית דומה שנכתבה כבר בשנת 2007 אבל ברגע האמת אמת, לא עבדו איתה. כך למשל, בתוכנית נקבע כי האחריות לניהול המשבר תעבור ממשרד הבריאות למשרד הביטחון – מה שקרה מאוחר מדי. הממשלה עדיין לא הצליחה לקבוע מדדים מוסכמים שיגדירו מהי התפרצות ומתי נדרש טיפול מיוחד. כך, גם כאשר כבר מתקבלות החלטות, פעמים רבות לחצים ושיקולים פוליטיים מכופפים אותן.

עוד בשקוף:

אז מתוך דו"ח שלמעשה היא כתבה בעצמה – הנה כמה נקודות שרצוי שרצוי שהממשלה שלנו תכיר, רגע לפני הסגר:

  • להיצמד לתוכנית שנכתבה מראש: לפני מספר שנים גיבשה גרמניה תוכנית ממשלתית מפורטת להתמודדות עם מגפות. תוכנית שהופעלה ביום פקודה עם תחילת המאבק בקורונה בגרמניה. מלבד העובדה שההיצמדות לתוכנית אפשרה לממשל לפעול במהירות היא גם אפשרה לכל המעורבים לעקוף חילוקי דעות בין הגורמים השונים במדינה ובתוך הממשל עצמו. כלומר, התוכנית דחקה לצד פוליטיקה צרה ואינטרסנטית. 
  • ניהול ברמה מקומית: התוכנית אומצה על ידי כל המחוזות בגרמניה, מה שעזר בהתמודדות עם המגפה שחלק משמעותי ממנה נוהל בכלל ברמה המקומית.
  • עבודה על בסיס נתונים: "הלב הפועם" של קבלת ההחלטות בגרמניה הוא מכון "רוברט כוך". המכון מפרסם מידע, מבצע הערכות סיכונים ומסייע לממשלה בקבלת החלטות. 
  • עצמאות מקומית: עם תחילת ההקלות הוחלט להפסיק להנהיג מדיניות אחידה בכל שטח גרמניה. גרמניה מחולקת למדינות שונות, ולכן נקבע כי במקום זה "כל מדינה תתנהל באופן עצמאי בתוך קווים מנחים כלליים שהוסכמו בין המדינות. במסגרת זאת, הממשלה הפדרלית הגדירה (6 במאי) קו אדום אפידמיולוגי על בסיס נתון של 50 חולים חדשים בשבוע לכל 100 אלף איש. במידה והקו נחצה, על המחוז לפעול לריסון המחלה״.

אולי הוא? רוני גמזו, פרויקטור הקורונה (צילום: אוליבר פיטוסי פלאש 90)

  • במקום חל״ת – אפידמיולוגיה: עוד בפברואר הקצו המחוזות המקומיים כוח אדם ניכר משאר המערכות הציבוריות לטובת אגפי הבריאות שלהם. כן, במקום "לשלוח את העובדים לחל"ת" הפנו אותם לעבוד במערך החקירות האפידמיולוגיות. 
  • הממשל מגבה: הממשל המרכזי הציב למחוזות יעדים בנוגע למספר החוקרים האפידמיולוגים שצריך לגייס, ונתן להם לנהל את מערך החקירות בעצמם. הממשל מצידו בנה מערך גיבוי (עתודה) שיכול לסייע במוקדי התפרצות בהם המערך קורס. החוקרים האפידמיולוגים יכולים לעבוד גם מביתם.
  • האפליקציה עובדת: במערך החקירות נעשה שימוש גם באפליקציה (כזו שעובדת) שהושקה ב-16 ביוני תחת השם ״Corona Warn״ הפועלת באופן מבוזר על בסיס בלוטות' (בדומה לאפליקצית המגן 2). גרמניה לא חייבה את האזרחים להשתמש באפליקציה, ונכון ל-22 ביולי לאפליקציה היו כבר 16 מיליון הורדות – כרבע מבעלי הסמארטפונים במדינה.
  • מודלים שמותאמים לכל מחוז: בגלל שאין פרוטוקול עבודה אחיד לכל המחוזות בגרמניה, כל מחוז פיתח שיטות עבודה ייחודיות לו שמאפשרות לו, במגבלות שלו, לנהל מערך חקירות אפידימולוגי יעיל.
  • קשר עם המבודדים: בנוסף, מרגע שנשלחת לבידוד המחוז מתבקש להמשיך לנהל איתך קשר יומי. מאחר וזה דורש משאבי כח אדם רבים, חלק מהמחוזות נעזרים בטופס אלקטרוני שמאפשר לקבל מידע על מצבו הבריאותי של המבודד, על בסיס דיווח אישי. המבודדים גם נשלחים לבצע בדיקה, לעיתים שתיים.
  • הנחיות ברורות: הנחיית הממשלה היא לשלוח כל מי שבא במגע עם חולה מאומת לבדיקה ראשונה, בלי קשר להופעת סימפטומים. לאחר חמישה ימים הוא ישלח לבדיקה שניה כדי לוודא שהוא לא נדבק.

חשוב לציין שלא הכל ורוד. לפי הדו״ח של אמ"ן נקודת הכשל המרכזית בהתנהלות הגרמנית היא מערכות ניהול המידע. בתחילת המגפה חלק גדול מן הרישום התבצע ידנית. מאחר ובגרמניה יש חוקי פרטיות נוקשים לא היה ניתן לשתף מידע בין הרשויות השונות. ספק אם הנושא הזה נפתר עד היום. עם זאת, כותבים מחברי הדו״ח, המחוזות עצמם מצאו פתרונות מקומיים. 

בישראל: איכוני שב״כ, מערך חקירות כושל, ניהול ריכוזי ולא עקבי

בישראל, על כל יתרונותיה כ"אי" מבודד שלו יש שער כניסה אחד בנתב"ג, אפשר לומר שהממשלה כשלה. נראה כי החגיגות בתום הסגר הראשון היו מוקדמות מדי. יתכן שעוד ממשלות בעולם, כולל גרמניה, יחזרו בתקופה הקרובה יותר או פחות לסגר ויחוו גל שני קשה מהקודם, אבל ממשלת ישראל הצליחה לעשות זאת הכי מהר ומאוד יסודי. 

בדיקות קורונה במתחם דרייב אין בישראל. למרות שחלפה כבר חצי שנה מפרוץ מגפת הקורונה בישראל, מערך החקירות האפדימיולוגיותעדיין לא מוכן (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)

אפליקציה המגן 2 שהושקה נחלה כישלון עוד בשלב הפיתוח (אזרחים התקינו אותה ואז הסירו תוך זמן קצר). מערך החקירות האפידמיולוגיות משתפר אולם הקמתו צפויה להסתיים רק בנובמבר. הממשלה מקבלת החלטות עמוק לתוך הלילה ומנחיתה אותן על בעלי העסקים והרשויות המקומיות ומבלי לנהל עם הציבור שיח כלשהו. ומעל כל זה ניצבת ההתמכרות של הממשלה לשימוש בכלי ריגול של השב"כ כביכול כדי להתמודד עם המגפה. למרות הפצרות ראש השירות להפסיק את השימוש בו ממשיך לפעול. בינתיים, מאות אלפי ישראלים נשלחו על ידו למעצר בית באופן שגוי.

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): בערב ראש השנה היהודי הטילה הממשלה סגר על המדינה למשך שבועות. אבל אף אחד לא יודע מה יקרה בצד השני של הסגר, ומתי נגיע אליו. האם יהיו מנגנוני לקטיעת שרשראות הדבקה, יותר חוקרים אפידמיולוגים, תוכנית הרמזור תחזור לפעולה?

בלי תוכנית סדורה ובלי מדדים ברורים (כמו למשל – איך נדע שאפשר לצאת מהסגר?) הממשלה צפויה לקבל שוב החלטות פזיזות תוך לחצים פוליטיים. זו נראית כמו דרך המלך לעוד כישלון בהתמודדות עם המגפה, שבסוף תשלח אותנו לסגר שלישי. אין צורך להרחיב בהפפעות המזיקות של הסגר על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו, על החברה והכלכלה.

מה אפשר לעשות (מעש")י: ישראל צריכה להרים טלפון לעולם. לברר איך עשו את זה במקומות שהצליחו להתמודד הכי טוב עם המגפה. ואם אנשי אמ״ן כבר עשו את זה בשביל הממשלה ואפילו חיברו דו״ח, כדאי גם ללמוד. למשל מהדו״ח על ההתנהלות בגרמניה ניתן ללמוד שכדאי לבזר סמכויות: לאפשר לראשי ערים לנהל המשבר ברמה המקומית תוך יצירת עתודה וסיוע ארצי לרשויות שמתקשות או קורסות. זה יאפשר את מיקוד המשאבים במקומות שבהם באמת יש צורך.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין