פוסטים

איך העיכוב במינויי רבני ערים משפיע עליך?

ב-29 רשויות, ביניהן תל אביב, חיפה ובני ברק – רב העיר הוא ממלא מקום שכלל אינו חייב לגור בעיר ● הסיבה: מחלוקות פוליטיות מעכבות מינויים קבועים ● המשמעות: תעודות הכשרות בעסק שלך תלויות בכך – וגם הוכחת היהדות לצורך רישום נישואין ● טור אורח

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תני פרנק / טור אורח |

סביר שאתם לא מכירים את רב העיר שלכם. עוד יותר סביר, שאין בעירכם רב עיר במינוי קבוע, אלא ממלא מקום. ייתכן שהוא עסוק מאוד ומתפקד כממלא מקום גם בעיר נוספת. ניחוש פרוע: הוא אפילו איננו גר בעיר.

יו"ר מועצת הרבנות, הבוחרת את רבני הערים, הרב הראשי יצחק יוסף. (צילום: ישיבת מרכז הרב, ויקימדיה, CC BY-SA 3.0)

איך זה משפיע עליך? לרב העיר יש שתי סמכויות משמעותיות – חתימה על תעודות הכשרות וחתימה על תעודות הרישום לנישואין. יכול להיות, למשל, שהמסעדה שלך מפסידה כסף כי תעודת הכשרות "תקועה" בשל החלטה של הרב להחיל מדיניות חדשה שלא מתאימה לתושבים. 

עוד באותו נושא:

יכול גם להיות שאת עולה חדשה מרוסיה והחלטת להתחתן, אבל רב העיר שלך הוחלף בממלא מקום חרדי עם מוטיבציה להקשיח את התנאים. אולי הוא יחליט לפתוח בהליך בירור יהדות לגבייך מכיוון שאינו מכיר מספיק את הקהילה המקומית.

מתל אביב ועד בית שמש

ב-29 ערים ומועצות מקומיות בישראל מכהנים כעת ממלאי מקום במקום רבנים. ברשימה הזו מצויות גם ערים גדולות מאוד: תל-אביב, חיפה, רמת השרון, שדרות, בית שמש, רמת גן, אשקלון, קרית מלאכי, לוד, כפר סבא, הרצליה, ראש העין, בני ברק, אריאל ועוד.

הליכי המינוי הרשמיים לרב עיר נתקעים פעמים רבות מסיבות פוליטיות, בשל צורך בתיאום בין השר לענייני דת לבין ראש הרשות. לשר לשירותי דת יש תמריץ להביא למינוי של מספר גדול יותר של רבני ערים, בעיקר אם הם מזוהים עם המפלגה ממנה הוא מגיע. כיום זהו הרב יעקב אביטן מש"ס, ששולטת גם במשרד הפנים, שבראשו עומד השר אריה דרעי. מצב זה מגדיל מאוד את האינטרס של כל ראש רשות לשמור על "רוח טובה" עם יו"ר ש"ס.

יו"ר ש"ס אריה דרעי. משפיע על מינוי רבני הערים דרך משרדי הממשלה (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

את ממלאי המקום ממנה גוף שנקרא "מועצת הרבנות הראשית", שהפרוטוקולים שלה משלוש השנים האחרונות נחשפים לציבור ב"שקוף" לראשונה. בעוד שרב עיר קבוע חייב להיות תושב העיר, ממלאי המקום יכולים להתגורר ביישוב אחר ובמנותק מהקהילה. בדרך כלל הם לא מתגוררים בה, ופעמים רבות המינוי אף מתבצע ללא התייעצות עם מועצת העיר או עם העומד בראשה. כלומר, הם מוצנחים מעל ראשיהם של התושבים.

מבקר המדינה כבר התריע על הכשל במינוי של רבני ערים קבועים בשנים האחרונות, אך עד כה לא נעשה שינוי במנגנון המינוי. 

רקע קצר: הרכב מועצת הרבנות הראשית

לפני שנצלול לדוגמאות כדאי להכיר את מועצת הרבנות הראשית. מדובר בדירקטוריון של הרבנות הראשית לישראל, גוף שעל פי חוק יש לו סמכויות לפסוק הלכה בשלל נושאים, בהם נושאים שיש להם השפעה ישירה על חיי היומיום שלכם כמו מתן תעודות הכשר ותעודות רישום לנישואין. 

מועצת הרבנות הראשית מורכבת כיום מ-16 חברים. שני הרבנים הראשיים לישראל מכהנים ברוטציה כנשיאי מועצת הרבנות, כלומר יו"ר הדירקטוריון. בנוסף עליהם חברים בה הרבנים הראשיים של ירושלים, תל-אביב, חיפה ובאר שבע (נכון להיום רק הרבנים של ירושלים ובאר שבע, כיוון שבתל-אביב ובחיפה לא מכהנים רבנים קבועים), הרב הצבאי הראשי ועשרה רבנים (חמישה ספרדים וחמישה אשכנזים) שנבחרים על ידי אסיפה בוחרת המורכבת מרבנים ונציגי ציבור פעם בחמש שנים.

נכון להיום נשיא מועצת הרבנות הראשית הוא הרב הראשי הספרדי הרב יצחק יוסף, אשר מכהן בתפקיד זה כבר כמעט שנתיים. הוא החליף את הרב דוד לאו, הרב הראשי האשכנזי, אשר כיהן בתפקיד בין 2013 ל-2018.

 "הממשלה" של הרבנות היא זו שמחליטה עבור רוב אזרחי ישראל מי יהיה בפועל רב העיר שלהם. היא גם מחליטה האם סמכויות מתן תעודת כשרות ותעודת נישואין יוטלו על אדם אחד או שניים. 

ממלאים מקום יותר משלוש שנים

הנה המקרה של העיר רמת גן, שרב העיר שלה הוא ממלא מקום שכלל לא מתגורר במקום והוצנח בהליך בחירה חפוז ותמוה. 

בשנת 2017 סיים הרב יעקב אריאל את כהונתו כרב העיר לאחר 27 שנים. במקומו מונה הרב אהרן כ"ץ, אשר שימש עוד קודם בתפקידים במועצה הדתית המקומית, כממלא מקום רב העיר. לפני כשנה הגיע הרב כ"ץ לגיל פרישה.

לאחר עיכוב של כחצי שנה מועצת הרבנות הראשית החליטה על מינוי מחליף. המינוי נעשה ללא התייעצות עם מועצת העיר או ראש העיר, ללא ידיעתו של הרב כ"ץ ובמשאל טלפוני בין חברי מועצת הרבנות הראשית. ממלא המקום החדש הוא הרב חן סידה, רב המושב אחיטוב. 

המושב אחיטוב, אם לא הכרתם, נמצא בעמק חפר – הרחק מרמת גן, אבל זה לא הפריע למועצת הרבנות הראשית באותו משאל טלפוני למנות את הרב סידה, ללא ניסיון קודם ברבנות עיר, לממלא מקום רב עיר מהגדולות בישראל.

הרב אליעזר שמחה וייס. ממלא מקום בהרצליה – וחבר מועצת הרבנות בעצמו (צילום: ישיבת מרכז הרב, ויקימדיה)

גם בהרצליה נולד צורך למנות ממלא מקום לרב העיר שנפטר לפני כשנה וחצי לאחר כהונה של 66 שנים בתפקיד. במקרה הזה לא הסתפקו ברבנות הראשית במינוי אחד ומינו שני ממלאי מקום – כששניהם לא מתגוררים בהרצליה ומשמשים גם כרבנים של ערים שונות נוספות.

אחד מהם, הרב אליעזר שמחה וייס, הוא חבר מועצת הרבנות הראשית בעצמו. הוא כיהן במשך שנים כרב המושב הדתי כפר הרא"ה (בעמק חפר) ובנוסף הוא ממלא מקום רב העיר בני ברק. 

השני, הרב מרדכי מלכא, מכהן גם כרב העיר הספרדי של אלעד ויחד עם תפקידו בהרצליה מונה גם 'על הדרך' לממלא מקום של רב ראש העין, הסמוכה למקום מגוריו. בשני המקרים הליך המינוי היה חפוז ולא רציני, כשהרב מלכא מונה לשני תפקידי מילוי המקום בישיבת טלפונית של מועצת הרבנות הראשית.

מה היו השיקולים למינויים אלו? לא ברור. אך הרב מלכא עצמו אמר כי "נענה לבקשת הרבנים הראשיים" כאשר נכנס לתפקידו החדש בהרצליה.

כפר סבא: המינוי הגיע לבג"ץ

בכפר סבא הגיע הליך המינוי עד לבית המשפט העליון. זה התחיל כשהרב אברהם שלוש שכיהן במשך עשרות שנים כרב העיר הודח מתפקידו במהלך שנת 2017. הסיבה להדחה: במשרד לשירותי דת מצאו שבניגוד לחוק, הוא אינו מתגורר בעיר כלל ובקושי מגיע למועצה הדתית לבצע את תפקידו. 

הרב שלוש. הודח מתפקידו בכפר סבא כי אינו מתגורר בה. לממלאי מקום מותר לגור בעיר אחרת (צילום: ויקיפדיה)

מייד לאחר מכן מונה הרב דוד אוחיון, רבה של אלפי מנשה, לממונה על תחום הכשרות בעיר בעוד הרב ראובן הילר מהוד השרון מונה כרושם הנישואין. עם זאת, לאחר כניסת הרב יצחק יוסף לתפקידו כנשיא מועצת הרבנות הראשית החליטה המועצה למנות את הרב אוחיון גם לרושם הנישואין ובכך להפכו לרב העיר בפועל. 

בעיריית כפר-סבא לא אהבו את ההחלטה, בין השאר על רקע סכסוך בין ראש המועצה הדתית לרב אוחיון והחליטו לעתור לבג"ץ נגד ההחלטה של מועצת הרבנות. בג"ץ דחה את העתירה והרב אוחיון מונה לתפקיד על אף התנגדות מוצהרת של נציגי הציבור המקומי בכפר-סבא.

התופעה של הצנחת רבני ערים על הציבור ללא התייעצות מוקדמת עם נציגי הציבור המקומי איננה דמוקרטית ומתנהלת בהיעדר שקיפות. יש לדרוש ממועצת הרבנות הראשית והעומד בראשה הראשון לציון הרב יצחק יוסף ליצור שקיפות בקבלת ההחלטות. עליו לקבוע מנגנון התייעצות בטרם ימונה מחליף לרב העיר, גם אם מדובר במינוי זמני. לבסוף, יש לחדש את תהליכי מינוי רבני הערים ולהגדיל את השתתפות הציבור המקומי בתהליך הבחירה.

***

הכותב הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה.

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

איך הצליחו רבני הערים לקבל העלאה בשכרם?

רבני הערים נבחרים לתקופות לא-קצובות, ללא שום צורך להיבחר מחדש. גם אם רב עיר לא מתפקד כראוי – כמעט בלתי אפשרי להדיח אותו. האוצר התנגד להעלאת שכרם מבלי הקמת נוהל להדחת רבני ערים שלא מתפקדים כראוי. המשרד לענייני דת אכן פרסמו תזכיר חוק בנושא, אך בלחץ הרבנים הראשיים הסוגיה הזו נדחתה ונשכחה. את משכורתם של רבני ערים שלא מחויבים לציבור – כולנו משלמים

המשך קריאה…

למה יש יותר רבני ערים בפריפריה?

לכל עיר בישראל יכול שיהיה רב עיר משלה, ואפילו שניים: ספרדי ואשכנזי. אז איך זה שדווקא בערים החלשות בפריפריה ישנו איוש נרחב יותר של תקני רב? רמז: אריה דרעי הוא גם שר הפנים וגם השר לשירותי דת

| טור אורח: תני פרנק, נאמני תורה ועבודה |

רוב האנשים חושבים שרב עיר הוא תפקיד ייצוגי בלבד, אך זה ממש לא המצב. לרב העיר יש המון סמכויות – ויכולת להשפיע לכל אחד ואחת מכם על החיים. איך? פשוט – רב העיר הוא זה שחותם על תעודות הכשרות לכל עסק שמעוניין בכך בעיר. בנוסף, רב העיר הוא רשם הנישואין וחותם על תעודות הנישואין שמנפיקה המועצה הדתית ברשות. רב העיר ממונה הלכתית גם על נושא המקוואות, העירובין ועוד.

איך רב עיר נבחר?

רב העיר נבחר על ידי גוף ייעודי שמורכב לצורך ההליך ונקרא "אסיפה בוחרת". באסיפה יש בין 16 ל- 48 חברים, בהתאם לגודל העיר. 50% מהחברים בגוף הבוחר מיוצגים על ידי מועצת העיר (דהיינו ייצוג להרכב האוכלוסייה של הרשות, כפי שהוא מתבטא בתוצאות הבחירות למועצה). 25% נוספים ממונים מבין תושבי העיר על-פי בחירתו של השר לשירותי דת (שהוא כיום אריה דרעי מש"ס), ו- 25% הם נציגי בתי הכנסת בעיר.

הליך הבחירות מורכב ומסורבל אך בסופו מתמנה רב העיר לכהונה שנמשכת עד גיל 70 – וישנה גם אפשרות הארכה לגיל 75. רבני הערים הוותיקים יכולים אפילו לקבל הארכת כהונה נוספת עד גיל 80, והוותיקים ביותר (אלה שמונו לפני שנת 1974) פשוט מכהנים לכל החיים.

כהונתם של רבני ערים איננה קצובה כמו של נבחרי ציבור אחרים ובפועל הם יכולים לכהן בתפקיד אפילו מגיל 30 ועד גיל 75. רק בנסיבות חריגות במיוחד הם מודחים מתפקידם.

דו"ח מבקר המדינה האחרון מצא שישנן בעיות רבות בתפקודם של רבני הערים ובהליך המינוי שלהם. בפועל, ישנו מצב משונה שדווקא בחלק מהערים בפריפריה מכהנים שני רבנים (אשכנזי וספרדי), בעוד שבמרבית הערים בארץ אין רב עיר בכלל – כולל בערים גדולות כמו חיפה ותל-אביב. בירושלים לא כיהן רב עיר מ- 2003 ועד 2014.

הכוח של משרד הפנים, המשרות של רבני הערים

כיצד הגענו למצב זה? המינוי של רבני ערים תלוי, כאמור, בהחלטת מועצת הרשות המקומית והמשרד לשירותי דת. לשר לשירותי דת בדרך כלל יש תמריץ להביא למינוי של כמה שיותר רבני ערים, בעיקר אם הם מזוהים עם המפלגה ממנה הוא מגיע. כך הבית היהודי עשו כאשר נפתלי בנט עמד בראש המשרד לשירותי דת (אז הוא חתר להביא למינוי רבנים ראשיים בירושלים, אשכנזי וספרדי) וכך עושים היום בש"ס – בפועלם להביא למינוי רבני עיר ספרדים.

ההבדל הגדול כיום הוא שבמקביל לשליטה במשרד לשירותי דת, ש"ס שולטת גם במשרד הפנים. המצב הזה מגדיל מאוד את האינטרס של כל ראש רשות לשמור על "רוח טובה" עם יו"ר ש"ס, אריה דרעי, המכהן בשני תפקידי השר.

האמת הזו נכונה בעיקר לרשויות מוחלשות: בניגוד לפורום ה- 15 – שמאגד את הרשויות המקומיות החזקות בישראל – מרבית הרשויות האחרות תלויות מאוד בהחלטות משרד הפנים בחישובי ארנונה, מענקי איזון, תיקוני גבולות מוניציפליים, ועוד. על כן, ראשי רשויות אלו יהיו בעלי אינטרס גדול יותר לשתף פעולה עם השר גם כאשר מדובר במינוי רבני ערים – בכובע השני שלו כשר לשירותי דת.

המינויים וניסיונות המינוי האחרונים של רבני ערים התקיימו ב- 2017 (ב- 2018 הם הוקפאו בגלל שנת הבחירות המקומיות). מבט מהיר על רשימת המינויים מראה שכולם מינויים של ש"ס: הרב יצחק לוי, שנבחר כרב העיר נשר, הוא תלמידו המובהק של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף; הרב אליהו בר-שלום נבחר לרבה הראשי של בת-ים במקום אחיו הרב יוסף בר-שלום שנפטר (משפחת בר-שלום מחותנת עם משפחת יוסף); הרב משה צבי בוחבוט, רב כולל בבני-ברק, נבחר לרב העיר טבריה כמועמדו הבולט של נשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס, חכם שלום כהן. הבחירות לרבנות העיר לוד, בית שמש וחדרה הוקפאו בהוראת בג"ץ בשל אי-סדרים – אך גם בהם הרבנים המובילים היו רבנים מטעם מפלגת ש"ס.

שר הפנים והשר לשירותי דת, אריה דרעי

הרב הירושלמי ברחובות וסכסוך רבנים בקרית אתא

ברחובות מכהן משנת 1972 הרב שמחה הכהן קוק. הרב קוק מבוגר וכבר לא כל-כך מתפקד – אך כאמור זה לא מונע ממנו מלהמשיך להחזיק במשרתו. ראש עיריית רחובות, רחמים מלול, הוא איש ש"ס לשעבר ואף כיהן כח"כ מטעמה. כך קרה האבסורד שביום אחד מועצת העיר ברחובות אישרה מינוי של רב עיר שני – ועוד מועמד שמתגורר בכלל בשכונת הר נוף בירושלים (בה מתגורר,אגב, גם אריה דרעי) – במקום להחליף את רב העיר הנוכחי.

התושבים ברחובות גילו שאין באמת צורך ברב עיר נוסף, שנושא באותן סמכויות של רב העיר הנוכחי ושעלות שכרו תעמוד על כחצי מליון שקל בשנה. הליך המינוי החל באופן רשמי, אך מחאה נחרצת של פעילים מקומיים, בסיוע התנועה שלנו ("נאמני תורה ועבודה"), הביאה לעצירת ההליך והקפאת המינוי.

בקריית אתא התושבים כבר "נהנים" משני רבני עיר שמסוכסכים זה עם זה. הרב מימון, הרב הספרדי, ממומן מקופת המועצה הדתית – והרב דיסקין, האשכנזי, מקופת העירייה. הרב דיסקין הוצנח על ידי ראש העיר ואנשי ש"ס לפני מספר שנים, כדי לחלוש על מערך הכשרות המקומי מפני שהרב מימון היה עצמאי מדי. הדבר גרר מלחמה בין שני הרבנים, כאשר אחד ביטל את תעודות הכשרות של השני, וכל זאת על גבם של בעלי המסעדות וצרכני הכשרות בעיר.

*

לדעתי, אף פעם אין צורך בשני רבני ערים. בטח כאשר אין חלוקת סמכויות ברורה בין השניים באופן שמביא פעמים רבות לסכסוכים ולפגיעה בשירותי הדת המקומיים. על אחת כמה וכמה אין הצדקה למינוי שני רבנים דווקא בפריפריה, ברשויות בהן יש פחות כסף מלכתחילה. הרי איך מסתדרים בתל אביב ובחיפה ללא רב עיר כלל? מסתדרים. וכל זאת נכון בוודאי כאשר רב העיר ברוב המקרים לא מחובר לציבור אותו הוא נבחר לשרת.

יש כמאה רבני ערים בארץ, אתם מוזמנים לבדוק ברשימה המלאה שהכנו אם בעירכם יש רב עיר, אחד או יותר. אם אין לכם רב עיר – בקרוב יכול להיות שתתחדשו באחד.

*

הכותב הוא תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה.