פוסטים

גם במשבר הקורונה: שקיפות היא חלק מהפתרון / טור דעה אורח

כל העולם מתבונן במדינות המצליחות להתמודד עם מגיפת הקורונה (COVID-19). שתיים מהן, סינגפור ודרום קוריאה, מסתמכות במאבקן בנגיף על שקיפות. משרד הבריאות עושה צעדים ראויים באותו הכיוון, אך נדרשת עליית מדרגה ומינוי דובר יחיד ואמין שיהיה פני ההסברה למאבק בקורונה / טור דעה אורח

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עו"ד רבקי דב"ש / טור דעה אורח |

כל העולם מתבונן כעת במדינות המצליחות להתמודד עם מגיפת הקורונה (COVID-19). שתיים מהן, סינגפור ודרום קוריאה, מסתמכות לא מעט על שקיפות. בסינגפור הנגישו, מהרגע הראשון, את הנתונים באינטרנט ובאמצעות דיווח לציבור אודות כל חולה, והשקיעו גם במתן הנחיות לציבור באופן בהיר ופשוט הן מבחינת המונחים והן על ידי שילוב ציורים פשוטים המדגימים את האמור בהנחיות (תעיפו מבט).

מלחמה בקורונה דרך אינפוגרפיקה בסינגפור

על פי סגן ראש ממשלת סינגפור, הממשלה רואה בשקיפות כלי יעיל להתמודד עם הפאניקה שעלולה להתגבר במצב של חוסר ודאות ועל כן משקיעה בהנגשת מידע. גם דרום קוריאה ציינה את חשיבות הנגשת המידע והקפדה על שקיפות לעניין הנתונים המצויים בידי הממשלה כצעד הראשון להתמודדות עם המגיפה, וזאת בנוסף לבדיקות מרובות, בידוד אנשים נשאים, טיפול וחיטוי של סביבות מזוהמות.

סגן ראש ממשלת סינגפור, הנג סויי קיט

אכן, במדינות אלו יש מאפיינים נוספים התורמים להתמודדות המוצלחת. מאפיינים אלו כוללים לקחים שהופקו ממגיפת ה-SARS (כגון הכשרת מעבדות), נכונות לפגיעה גדולה יותר בפרטיות על ידי מעקב אחר חולים מנתוני הפלאפונים וכרטיסי אשראי ותרבות של משמעת ציבורית ואכיפה נוקשים יותר. ועדיין, שקיפות בדבר הנתונים העדכניים ודרכי ההתמודדות נזכרת ככלי מרכזי להתמודדות אפקטיבית עם יכולת הציבור להתגונן כראוי ולבקש סיוע, ככל שנדרש.

מלבד השקיפות המקומית, ישנו צורך למפות ולשתף את הידע הנצבר בכלל המדינות (כגון קצב ההידבקות, נתונים אודות הנדבקים – דמוגרפיים ורפואיים), לצורך מציאת דרכי פעולה יעילים להתמודדות.

על חשיבות השקיפות ניתן ללמוד גם מהניסיון הרע בסין אשר ניסתה בתחילה לטשטש את התפרצות המגיפה. כחלק מניסיון ההסתרה החליט הממשל בסין לחקור שמונה אנשים שניסו להתריע מפני קיומה של מחלה ויראלית חדשה ומסוכנת. אנשים אלו נחקרו והוזהרו, אם כי עם היוודע היקף המגיפה וחומרתה, הוחלט שלא לנקוט נגדם בצעדים נוספים. המקרה שנחרט בזכרוננו, הוא של הרופא בן ה-34, ד"ר לי וואנליאנג (Li Wenliang), אשר ניסה להתריע על קיומו של וירוס חדש וקטלני, נחקר על ידי השלטונות, ומצא לאחרונה את מותו מהמחלה עליה ביקש להתריע.

דרוש: המשקיף הלאומי

גם הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (ארגון המונה 57 מדינות), קרא לשקיפות בנתוני המגיפה. יש להניח שהחשדות בדבר מהימנות הדיווחים מאירן, המהווה מוקד פעיל ומדאיג של הקורונה, תרמו לקריאה זו של הארגון, כמו גם העובדה שמרבית המשטרים במדינות אלו אינם מצטיינים בשקיפות.

בישראל נראה כי משרד הבריאות מנסה לאמץ את גישת ה"שקיפות כפתרון". אתר מקיף הוקם במהירות כמו גם פתיחת ערוץ טלגרם לעדכון הציבור ופיתוח אפליקציה, שזכה לביקורת בין היתר בשל כשל באבטחת המידע. אולם, יש להשקיע עוד בהעברת מסרים פשוטים וברורים לציבור – ונראה אכן כי המשרד משתכלל בנושא זה על ידי הוספת הסברים קצרים מלווי גרפיקה ידידותית. כמו כן יש לזכור כי קיימת חשיבות להצגת התמונה המלאה, עד כמה שניתן, גם במקום בו יש חוסר במענה – על מנת שהציבור לא ייפתח ספקולציות.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב

לעת הזו, יותר מתמיד, אנו נדרשים למשמעת ואמון במקבלי ההחלטות. המשך השקיפות בתחום ההתמודדות עם המגיפה, תמקד את ההסתמכות על הגורם הרשמי ותפחית הסתמכות על פייק ניוז. שקיפות כזו דורשת מינוי דובר אחד רהוט וענייני שיידאג להעביר מסרים פשוטים על פי הצורך (מעיין "נחמן שי" עכשווי); העברת אותם מסרים בשלל ערוצים עם גרפיקה פשוטה וידידותית (נקודה בה משרד הבריאות השתכלל מתחילת המשבר); והנגשת מירב הנתונים המשמשים את משרד הבריאות בקבלת החלטותיו – מלווה בגרפים נהירים, תוך הבהרה מדוע ננקטת מדיניות זו או אחרת (ראו, כדוגמא, את השאלות סביב הצורך לשימוש באיכון סלולרי).

נקווה כי גם בישראל יתייחסו לשקיפות כחלק מהפתרון, ולא כמטלה מכבידה ומיותרת. בכך, אם נלמד מאחרים, נשפר את מצבנו.

עו"ד רבקי דב"ש היא מומחית בתחום משפט וטכנולוגיה ולשעבר ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע.

אחראי חופש מידע ברשות מקומית לא מסר מידע – וחויב לשלם הוצאות משפט

בית המשפט הטיל הוצאות ישירות על ממונה חופש המידע בחורפיש, לאחר שמידע לא הועבר מהמועצה לציבור כנדרש. מה המשמעות של המהלך והאם זה טוב או רע למאבק חופש המידע? טור מאת רבקי דב"ש – מי שהקימה את היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים ועמדה בראשה עד לא מכבר. חובבי שקיפות כבדים? הטור הזה בשבילכם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| רבקי דב"ש |

נתחיל מהתחלה.

עמותת עורכי דין לקידום מנהל תקין הגישו בקשת חופש מידע למועצה המקומית חורפיש במטרה לקבל מסמכים הנוגעים למכרז לביצוע סקר נכסים במועצה. משלא נמסר המידע, פנו המבקשים לביהמ"ש המחוזי בחיפה. בהסכם פשרה, שקיבל תוקף של פס"ד, הוחלט כי המועצה תמסור את המידע עד לראשון במרץ 2019.

על אף פסק הדין, נמנעה המועצה מלמסור את המידע למבקשת. העמותה החליטה לעמוד על שלה ופנתה בבקשה לביזיון בית המשפט כנגד המועצה. הפעם המועצה הבטיחה למסור את המידע תוך 7 ימים, ובכך נמחק ההליך. 

כלומר: בית המשפט לא הכריע בשאלה אם המועצה והממונה ביזו את בית המשפט. אבל באותה נשימה קבע בית המשפט כי אלמלא ההליך המשפטי, המידע לא היה נמסר כנדרש, ולכן החליט להטיל על ממונה חופש המידע ועל המועצה *ביחד ולחוד* לשלם הוצאות למבקשת.

מה זה אומר ולמה ההתפלפלות המשפטית הזו צריכה לעניין אותנו?

בהחלטתו, נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, רון שפירא, החליט להטיל חיוב ישיר על ממונה חופש המידע – האדם הספציפי המחזיק בתפקיד! – כדי שישלם כסף מכיסו בגלל שהמועצה לא פעלה לקיים את פסק הדין הקודם של בית המשפט. יותר מכך, כאשר החוב מוגדר "ביחד ולחוד", הממונה ערב (גם) לתשלום ההוצאות של המועצה.

החלטה כזו היא חריגה ומעניינת בהחלט. עד כה בתחום חופש המידע, למעט מקרה בודד, בתי המשפט הטילו הוצאות על הרשות בלבד ולא על הממונה.

מעניין יהיה לראות אם ההחלטה שהתקבלה לאחרונה בחורפיש תחזור גם במקרים נוספים בעתיד, או שנסיבות המקרה הן ייחודיות והסיכוי שההחלטה מעידה על מגמה – נמוך (מכיוון שההחלטה אינה מנומקת, קשה להסיק ממנה את התשובה).

מה שכן ניתן להסיק הוא כי הנשיא שפירא לא ראה בתפקיד הממונה במועצה המקומית חורפיש כתפקיד זוטר שאין לו תרומה למחויבות המועצה לחוק ולפסיקת בית המשפט.

רבקי דבש. צלם: סהר דמארי

נזכיר כי על אף שאנו, העוסקים בתחום חופש המידע, מודעים לחשיבות תפקיד הממונה – הנושא אינו בא לידי ביטוי בהסדרת מעמד הממונים, בטח לא ברשויות מקומיות. 

בניגוד לממוני חופש המידע במשרדי הממשלה, שמעמדם הוסדר בהנחיית נציב שירות המדינה ממאי 2017, לממונים ברשויות מקומיות אין חובה לעבור הכשרה מתאימה; אין תנאי סף למילוי התפקיד; ואין הכרה בדבר חשיבותו כגון על ידי תגמול כספי.

במצב דברים זה, הטלת האחריות האישית על הממונה, לטעמי, מוקדמת מדי. טוב יהיה שיחזקו את מעמד הממומנים ברשות ויתנו להם כלים להתמודד עם התפקיד המאתגר המוטל עליהם, בטרם יטילו עליהם אחריות אישית.

תודה לגיא זומר על ההפנייה להחלטה.