פוסטים

מערבבים דוברות עם שקיפות: משרד הרווחה עובר על הנהלים

בדיקה טרחנית במיוחד מגלה שמי שמטפלת בבקשות חופש מידע במשרד הרווחה כפופה לאחראית על הדוברות המשרד. יחסים אלו מנוגדים לנהלים. כיצד יכולה נציגת השקיפות לדרוש מבכירי המשרד פרטים מביכים לפרסום, כשהבוסית שלה עוסקת ביח"צ ודוברות? משרד המשפטים: לא הוצגו נימוקים שיצדיקו מהלך זה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

טרחנות טרחנית מהרגיל. מוכנים? נצא לדרך. 

אני עובר על שלל תשובות ממשלתיות לבקשות מידע. יום אחד הסתבר לי שעל תשובה לבקשה ממשרד הרווחה הייתה חתומה עובדת ב"אגף קשרי חוץ ודוברות". זה הדליק לי נורה אדומה.

עוד באותו נושא:

דוברות ושקיפות הן כמו שמן ומים

קצת רקע: יש בישראל חוק יפיפה: חוק חופש המידע. הוא עיגן את זכותנו לשקיפות במידע המוחזק בידיהם של הרשויות הציבוריות. למה? כי כולו, בסוף, שייך לנו – האזרחים.

שר הרווחה הנכנס, איציק שמולי. האם יפריד סופית בין דוברות לשקיפות במשרד?

החוק מאפשר לעיתונאים ולאזרחים פרטיים לדרוש ובכן, מידע. לדוגמא פירוט של התקשרויות הממשלה עם ספקים, פרוטוקולים של ישיבות ועוד. כך למשל חשפנו את את סרטון הברכה שנתניהו צילם לשלדון אדלסון, גילינו שישראל כץ חוגג בשבת עם הרכב הממשלתי ועוד אינספור סיפורים.

כפי שאפשר לדמיין, לממונים על השקיפות (שנקראים 'ממונים על חופש מידע') במשרדים השונים יש חיים לא פשוטים. עליהם לחלץ מידע ומסמכים שלעתים מביכים את הקולגות שלהם, ולאפשר את פרסומם בפומבי.

לכן חוזר נהדר של נציב שירות המדינה הסדיר את מעמד הממונים על העמדת מידע לציבור במשרדי הממשלה. בין שלל הסעיפים שאמורים להקל עליהם לעשות את מלאכתם נקבע שדוברי ממשלה לא יהיו הממונים על המידע. 

גלעד ארדן מתראיין. לדוברי שרים אין אינטרס לפרסם מידע מביך על הבוס (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

תפקיד הדובר או הדוברת הוא להפיץ פרסום חיובי של המעסיק שלו בעיני הציבור ולהדוף או להגיב לפרסום שלילי. כיצד הוא יכול להיות האחראי על פרסום מידע לא מחמיא? 

החוזר מדגיש כי "במקרה בו הממונה הינו עובד ביחידת הדוברות –  יש להכפיפו מקצועית, בנושא חופש המידע (לבעל תפקיד אחר) כפי שתנחה היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים, בתיאום עם נציבות שירות המדינה". זה נועד לחסל ניגודי עניינים בין הדוברות ליחידת השקיפות.

משרד הרווחה עבר על הכללים

אז בחזרה לסיפור שלנו: מי שאמונה על השקיפות במשרד הרווחה עובדת, כך גיליתי, באגף הדוברות של המשרד. 

הממונים על השקיפות אמנם כפופים למשרד בו הם עובדים, אך במשרד המשפטים קיימת היחידה הממשלתית לחופש המידע. היא משמשת כמוקד ידע מקצועי עבור הממונים, בסמכותה לברר תלונות לגביהם. אמנם אין לה סמכות של ממש בנוגע לממונים (זה נושא ראוי לטרחנות אחרת), אך הכללים כן קובעים שמינוי של ממונה חופש מידע הקשור למחלקת הדוברות – צריך להיעשות בתיאום עימם.

אז פניתי אליהם כדי לבדוק האם אכן המינוי נעשה כפי שדורשים הכללים. טרחני, נכון, אך ככל שהאחראים על השקיפות בממשלה יוכלו לעבוד בצורה עצמאית – כולנו נרוויח ממידע, ובכן, חופשי.

במשרד המשפטים ענו כי "לא נעשתה פניה יזומה אל היחידה על מנת לקבל את עמדת היחידה, וממילא לא הוצגו כל נימוקים שיצדיקו מהלך זה. יצוין שגם אילו היחידה הייתה מאשרת את ההעברה, הדבר היה נעשה בכפוף להכפפת הממונה לגורם מקצועי שאינו הדובר, כפי שמחייב חוזר נציב שירות המדינה".

ביחידה הדגישו שהסיבה להפרדת הכוחות נעוצה בצורך לשמור על עצמאות הממונה ולהימנע מניגודי אינטרסים בין תפקיד הדובר לתפקיד הממונה. 

מי הבוסית?

מצוייד בתשובה זו פניתי לדוברות משרד העבודה והרווחה (בה לכאורה עובדת גם הממונה על חופש המידע) ותהיתי מדוע הם עוברים על הנהלים.

משרד הרווחה (צילום: יוסי זמיר)

אלא שבמשרד הרווחה התנערו לגמרי מהטענות. הם טענו שיחידת חופש המידע היא יחידה עצמאית בתוך אגף בכיר קשרי חוץ, אשר במסגרתו פועלות באופן נפרד שש יחידות שונות ביניהן גם דוברות המשרד. "אין ולא הייתה כפיפות ארגונית או מקצועית של יחידת חופש המידע ליחידת הדוברות". 

במילים אחרות, הם אומרים שהדוברות והשקיפות לא מאוחדים, אלא בסך הכל כפופים לאותו גורם, ולכן אין שום ניגוד עניינים.

אז נכנסתי לדף שכולל את העץ הארגוני של משרד הרווחה. אכן, נראה ש"אגף בכיר קשרי חוץ ודוברות" חולש על שש מחלקות. אחת הינה חופש המידע, אחרת הדוברות, ויש עוד ארבע מחלקות נוספות. 

וואלה. אז אולי הממונה על השקיפות באמת נפרדת לגמרי מהדוברות במשרד?

יש רק דרך אחת לבדוק: לברר האם מנהלת האגף כולו, ענת רז, עוסקת בעצמה בדוברות. אם לא, אז אין באמת מה לחשוש, משום שהממונה על השקיפות לא תיאלץ להתחשב בשיקולי דוברות כאשר תקבל בקשות חופש מידע, משום שהבוסית שלה גם לא עוסקת בכך. 

אז בדקתי. פניתי לעיתונאי רווחה (טרחנות או לא טרחנות?) ושאלתי אם יצא להם לעבוד מול רז, ראשת האגף. כמה כתבים השיבו בחיוב. 

"מצער לשמוע"

שאלתי את רבקי דבש, ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע בדימוס שהתעקשה בזמנו לאסור על זהות או כפיפות בין הממונה על השקיפות לדובר, מה דעתה. 

"תפקידו של הדובר הוא להציג את הרשות באור חיובי", אמרה לי, "בעוד תפקיד הממונה הוא להנגיש מידע לציבור, ללא קשר לתדמית שנוצרת לרשות מהמידע". לדבריה, הצורך באישור חריג למינוי ממונה על שקיפות עם זיקה לדוברות הוא לא סתם אישור. אלא כזה הנועד להבטיח את עצמאות הממונה כמי שמתפקד כ'שומר סף' ברשות ולהבטיח כי השיקולים שיעמדו בפניו לא יהיו מתחום הדוברות. "מצער לשמוע", הדגישה, "כי משרד משמעותי בקשריו עם הציבור, אינו מקפיד על הוראה מהותית זו".

רבקי דבש. צלם: סהר דמארי

אז חזרתי לדוברות הרווחה וציינתי את העובדות:

  1. מחלקת הדוברות וחופש המידע כפופות לאותה ראשת אגף שנמצאת למעשה בניגוד עניינים בין אינטרס הדוברות לאינטרס חופש המידע. במיוחד כשלאגף קוראים "אגף קשרי חוץ ודוברות".
  2. עיתונאי רווחה עבדו מול ראשת האגף. כלומר, היא עוסקת בדוברות.
  3. לא פניתם ולא קיבלתם את אישור משרד המשפטים.

לשאלות האלו כבר סירבו להגיב בדוברות משרד הרווחה. עצוב. ממוני יח"צ ושקיפות בממשלה הם כמו שמן ומים. הם חייבים להיפרד.

אבל חדשות טובות. העברתי את המידע לנציבות שירות המדינה שהודיעה לי כי הנושא ייבדק. בכל מקרה נמשיך לפעול בכל הדרכים, גם הטרחניות שבהן, לקידום השקיפות.

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי תומר אביטל

חוק הקורונה "המרוכך" עדיין יקל על הממשלה להגביל את אזרחיה

בתקשורת מיהרו לחגוג, אך מעבר מדוקדק על תזכיר החוק מגלה שדווקא התיקונים עצמם רוככו. התזכיר בנוסחו החדש עדיין עוזר בעיקר לממשלה, לא לציבור. רה"מ יהיה בעל הסמכות היחיד לקביעת תקנות לשעת חירום. משל העז – גרסת חוק הקורונה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| רבקי דב"ש // טור אורחת |

חצי שעה לפני כניסתו של חג השבועות, ותחילתו של סופשבוע ארוך, פורסמה טיוטה להצעת חוק ממשלתית (תזכיר חוק) אשר מטרתה להסדיר את סמכויות הממשלה למאבק בקורונה. לתזכיר הוקצו ארבעה ימים לתגובת הציבור, במקום 21 הנהוגים על פי הנחיית היועמ"ש.

15 אלף אזרחים הגיבו לחוק הקורונה – אך הוא לא באמת רוכך (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

התזכיר נועד להחליף מספר תקנות לשעת חירום אשר עיגנו את המגבלות שהוטלו על הציבור מתחילת המשבר. אזכיר שהשימוש בתקנות חירום זכה לביקורת מבית המשפט העליון ומהיועץ המשפטי לממשלה, שקראו לממשלה להסדיר סמכויותיה בחקיקה רגילה.

עוד באותו נושא:

אלא שגם התזכיר המוצע זכה לביקורת ציבורית חריפה, והוביל לכחמש עשרה אלף הערות מאנשים שנדמה שאינם נוטים לעסוק בחקיקה. לא מעט מהם חברי סיירת השקיפות. מרשים. ואכן, שר המשפטים, אבי ניסנקורן, מיהר להגיב והתחייב לתקן את הנוסח, וכן הודיע על הארכת המועד לתגובה בשלושה ימים נוספים.

מתוך הפרסום בכלכליסט. התקשורת טוענת שהחוק רוכך – אבל הוא בעצם מקל על הממשלה

אתמול הממשלה דנה בטיוטת התזכיר, ואישרה אותו עקרונית בכפוף לשינויים בוועדת השרים לענייני חקיקה. בניגוד לנהוג, נוסח רשמי לא פורסם באתר מזכירות הממשלה, אולם התגלגל למספר כתבים. ההודעה לתקשורת שיצאה טענה לריכוך ולשינוי משמעותי שהתזכיר עבר. ההודעה אף לוותה בגרף המונה עשרה הישגים.

האם הנוסח עבר שינוי משמעותי? בקצרה – כן, ולא.

התיקונים עצמם – הם שרוככו

קודם כול, רשימת הישגי הריכוכים שפורסמה על ידי כחול לבן כוללת חמש נקודות שהיו קיימות כבר בגרסה הקודמת: עצמאות בתי המשפט והכנסת, הגנה על הזכות להפגין (אם כי הנוסח לא היה מיטבי), סמכות הכנסת לבטל הכרזה על מצב חירום, והגבלת ההכרזה על אזור מוגבל ל-7 ימים. 

הפגנה נגד חוק הקורונה בכיכר רבין. הזכות להפגין נשמרה, אך הנוסח לא מיטבי (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

נכון, בהשוואה בין המסמכים עולה כי אכן ישנם שינויי נוסח רבים, אך רובם ככולם נוגעים להגהות נוסח שמקורן, יש להניח, במחלקת "נוסח החוק" המדייקת את השפה המשפטית.

כן הוכנסו ארבעה תיקונים: הגבלת כניסת שוטר לבית מגורים ללא צו; צמצום ההכרזה על מצב חירום מ-45 יום ל-30 יום; אישור של הכנסת לתקנות; והמחויבות לצרכים של אנשים עם מוגבלות. 

לעומת זאת, הטענה כי בנוסח החדש הממשלה מחוייבת להתחשב בהשלכות כלכליות, איננו חד משמעי. ישנה התייחסות לכך בתקנות, אך הנוסח ערטילאי.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לפי החקיקה, רה"מ הוא בעל הסמכות היחיד לקביעת התקנות

בנוסף, הסמכות לקביעת התקנות נמצאת גם בנוסח החדש בידי ראש הממשלה. אפילו בקביעת תקנות להגבלה בתחומי משרדים אחרים, כגון מוסדות חינוך או רווחה, אין חובת היוועצות עם השרים הממונים על התחום. 

הסמכות היחידה המוקנית למספר שרים ולא נשארת בידי רה"מ בלבד, היא הסמכות להכריז על אזור מוגבל. את ההחלטה הזו רשאית לקבל רק ועדת שרים ייעודית, שהרכבה לא נקבע בחוק.

איך זה נראה במדינות אחרות?

התחושה המרכזית לגבי הצעת החוק דומה לאותה משפחה שביתה היה צר עליה, והרב המקומי הציע להם להכניס עז לבית. כעבור שבוע כשהם נאנקו מהצפיפות והריח, הרב הורה להוציא את העז. "נכון שכעת רווח לכם?"

כך אצלנו. תיקונים קוסמטיים כאלו ואחרים, גורמים לנו לאבד את נקודת המבט המרכזית: מה נועדה החקיקה להשיג? 

תלמידה בבידוד. אין בחוק היערכות רחבה לגל השני (צילום: חן ליאופולד, פלאש 90)

אבהיר – חשוב להסמיך את הממשלה לנקוט במהירות וביעילות לטיפול בהתפשטות נגיף הקורונה. מדינות רבות יצרו חקיקה ייעודית ובהן – אנגליה, קנדה, אירלנד, ניו זילנד, סינגפור. חלקן יצרו יותר מתיקון חקיקה אחד. 

מעיון בחוקים זרים עולה שהנושאים שהוסדרו רחבים הרבה יותר מאשר סמכות הממשלה להגביל את אזרחיה. הם נוגעים להטבות פיננסיות, הטבות מס, תחולת הסכמים בתקופת הקורונה, החובה לפרסם מידע ועוד. כל אלו, אינם קיימים – נכון למועד זה – בחקיקה המוצעת בישראל.

כשל נוסף בחקיקה הישראלית, הוא שיקול הדעת הרחב של הממשלה להכריז על מצב חירום. למעט הצורך לשמוע את עמדת שר הבריאות, אין מדדים לקביעת קיומו של מצב חירום, ואין מדרג בין רמות סיכון שונות. החוק מסתמך על נוסח משפטי עמום – "דרישה לסיכון ממשי" ו"פגיעה בבריאות". 

עוזר לממשלה, לא לציבור

התיקון שהממשלה מקדמת, מסמיך את ראש הממשלה לקבוע תקנות. מה יהיו תקנות אלו? האם הפעם, בהינתן שמדובר כבר ב"גל השני" יינתן לנו זמן מספק להיערך לתקנות ולהוראות החדשות? את הדרישה המינימלית הזו, של ודאות והכנה מראש, החקיקה אינה מקיימת.

בהחלטת הממשלה הוחלט על אישור עקרוני של הנוסח, אולם הוחלט להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה להכניס בו שינויים. בכך הוא למעשה דווקא יקל על הממשלה להגביל את אזרחיה, ולא יחייב אותה להציע הסדר כולל וסעד לקראת "הגל השני". בכך התהפכו היוצרות בצורה חריפה, ולא משנה כמה עזים יוציאו לנו מהבית.


***

עו"ד רבקי דב"ש היא מומחית בתחום משפט וטכנולוגיה ולשעבר ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע

גם במשבר הקורונה: שקיפות היא חלק מהפתרון / טור דעה אורח

כל העולם מתבונן במדינות המצליחות להתמודד עם מגיפת הקורונה (COVID-19). שתיים מהן, סינגפור ודרום קוריאה, מסתמכות במאבקן בנגיף על שקיפות. משרד הבריאות עושה צעדים ראויים באותו הכיוון, אך נדרשת עליית מדרגה ומינוי דובר יחיד ואמין שיהיה פני ההסברה למאבק בקורונה / טור דעה אורח

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עו"ד רבקי דב"ש / טור דעה אורח |

כל העולם מתבונן כעת במדינות המצליחות להתמודד עם מגיפת הקורונה (COVID-19). שתיים מהן, סינגפור ודרום קוריאה, מסתמכות לא מעט על שקיפות. בסינגפור הנגישו, מהרגע הראשון, את הנתונים באינטרנט ובאמצעות דיווח לציבור אודות כל חולה, והשקיעו גם במתן הנחיות לציבור באופן בהיר ופשוט הן מבחינת המונחים והן על ידי שילוב ציורים פשוטים המדגימים את האמור בהנחיות (תעיפו מבט).

מלחמה בקורונה דרך אינפוגרפיקה בסינגפור

על פי סגן ראש ממשלת סינגפור, הממשלה רואה בשקיפות כלי יעיל להתמודד עם הפאניקה שעלולה להתגבר במצב של חוסר ודאות ועל כן משקיעה בהנגשת מידע. גם דרום קוריאה ציינה את חשיבות הנגשת המידע והקפדה על שקיפות לעניין הנתונים המצויים בידי הממשלה כצעד הראשון להתמודדות עם המגיפה, וזאת בנוסף לבדיקות מרובות, בידוד אנשים נשאים, טיפול וחיטוי של סביבות מזוהמות.

סגן ראש ממשלת סינגפור, הנג סויי קיט

אכן, במדינות אלו יש מאפיינים נוספים התורמים להתמודדות המוצלחת. מאפיינים אלו כוללים לקחים שהופקו ממגיפת ה-SARS (כגון הכשרת מעבדות), נכונות לפגיעה גדולה יותר בפרטיות על ידי מעקב אחר חולים מנתוני הפלאפונים וכרטיסי אשראי ותרבות של משמעת ציבורית ואכיפה נוקשים יותר. ועדיין, שקיפות בדבר הנתונים העדכניים ודרכי ההתמודדות נזכרת ככלי מרכזי להתמודדות אפקטיבית עם יכולת הציבור להתגונן כראוי ולבקש סיוע, ככל שנדרש.

מלבד השקיפות המקומית, ישנו צורך למפות ולשתף את הידע הנצבר בכלל המדינות (כגון קצב ההידבקות, נתונים אודות הנדבקים – דמוגרפיים ורפואיים), לצורך מציאת דרכי פעולה יעילים להתמודדות.

על חשיבות השקיפות ניתן ללמוד גם מהניסיון הרע בסין אשר ניסתה בתחילה לטשטש את התפרצות המגיפה. כחלק מניסיון ההסתרה החליט הממשל בסין לחקור שמונה אנשים שניסו להתריע מפני קיומה של מחלה ויראלית חדשה ומסוכנת. אנשים אלו נחקרו והוזהרו, אם כי עם היוודע היקף המגיפה וחומרתה, הוחלט שלא לנקוט נגדם בצעדים נוספים. המקרה שנחרט בזכרוננו, הוא של הרופא בן ה-34, ד"ר לי וואנליאנג (Li Wenliang), אשר ניסה להתריע על קיומו של וירוס חדש וקטלני, נחקר על ידי השלטונות, ומצא לאחרונה את מותו מהמחלה עליה ביקש להתריע.

דרוש: המשקיף הלאומי

גם הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (ארגון המונה 57 מדינות), קרא לשקיפות בנתוני המגיפה. יש להניח שהחשדות בדבר מהימנות הדיווחים מאירן, המהווה מוקד פעיל ומדאיג של הקורונה, תרמו לקריאה זו של הארגון, כמו גם העובדה שמרבית המשטרים במדינות אלו אינם מצטיינים בשקיפות.

בישראל נראה כי משרד הבריאות מנסה לאמץ את גישת ה"שקיפות כפתרון". אתר מקיף הוקם במהירות כמו גם פתיחת ערוץ טלגרם לעדכון הציבור ופיתוח אפליקציה, שזכה לביקורת בין היתר בשל כשל באבטחת המידע. אולם, יש להשקיע עוד בהעברת מסרים פשוטים וברורים לציבור – ונראה אכן כי המשרד משתכלל בנושא זה על ידי הוספת הסברים קצרים מלווי גרפיקה ידידותית. כמו כן יש לזכור כי קיימת חשיבות להצגת התמונה המלאה, עד כמה שניתן, גם במקום בו יש חוסר במענה – על מנת שהציבור לא ייפתח ספקולציות.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב

לעת הזו, יותר מתמיד, אנו נדרשים למשמעת ואמון במקבלי ההחלטות. המשך השקיפות בתחום ההתמודדות עם המגיפה, תמקד את ההסתמכות על הגורם הרשמי ותפחית הסתמכות על פייק ניוז. שקיפות כזו דורשת מינוי דובר אחד רהוט וענייני שיידאג להעביר מסרים פשוטים על פי הצורך (מעיין "נחמן שי" עכשווי); העברת אותם מסרים בשלל ערוצים עם גרפיקה פשוטה וידידותית (נקודה בה משרד הבריאות השתכלל מתחילת המשבר); והנגשת מירב הנתונים המשמשים את משרד הבריאות בקבלת החלטותיו – מלווה בגרפים נהירים, תוך הבהרה מדוע ננקטת מדיניות זו או אחרת (ראו, כדוגמא, את השאלות סביב הצורך לשימוש באיכון סלולרי).

נקווה כי גם בישראל יתייחסו לשקיפות כחלק מהפתרון, ולא כמטלה מכבידה ומיותרת. בכך, אם נלמד מאחרים, נשפר את מצבנו.

עו"ד רבקי דב"ש היא מומחית בתחום משפט וטכנולוגיה ולשעבר ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע.

אחראי חופש מידע ברשות מקומית לא מסר מידע – וחויב לשלם הוצאות משפט

בית המשפט הטיל הוצאות ישירות על ממונה חופש המידע בחורפיש, לאחר שמידע לא הועבר מהמועצה לציבור כנדרש. מה המשמעות של המהלך והאם זה טוב או רע למאבק חופש המידע? טור מאת רבקי דב"ש – מי שהקימה את היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים ועמדה בראשה עד לא מכבר. חובבי שקיפות כבדים? הטור הזה בשבילכם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| רבקי דב"ש |

נתחיל מהתחלה.

עמותת עורכי דין לקידום מנהל תקין הגישו בקשת חופש מידע למועצה המקומית חורפיש במטרה לקבל מסמכים הנוגעים למכרז לביצוע סקר נכסים במועצה. משלא נמסר המידע, פנו המבקשים לביהמ"ש המחוזי בחיפה. בהסכם פשרה, שקיבל תוקף של פס"ד, הוחלט כי המועצה תמסור את המידע עד לראשון במרץ 2019.

על אף פסק הדין, נמנעה המועצה מלמסור את המידע למבקשת. העמותה החליטה לעמוד על שלה ופנתה בבקשה לביזיון בית המשפט כנגד המועצה. הפעם המועצה הבטיחה למסור את המידע תוך 7 ימים, ובכך נמחק ההליך. 

כלומר: בית המשפט לא הכריע בשאלה אם המועצה והממונה ביזו את בית המשפט. אבל באותה נשימה קבע בית המשפט כי אלמלא ההליך המשפטי, המידע לא היה נמסר כנדרש, ולכן החליט להטיל על ממונה חופש המידע ועל המועצה *ביחד ולחוד* לשלם הוצאות למבקשת.

מה זה אומר ולמה ההתפלפלות המשפטית הזו צריכה לעניין אותנו?

בהחלטתו, נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, רון שפירא, החליט להטיל חיוב ישיר על ממונה חופש המידע – האדם הספציפי המחזיק בתפקיד! – כדי שישלם כסף מכיסו בגלל שהמועצה לא פעלה לקיים את פסק הדין הקודם של בית המשפט. יותר מכך, כאשר החוב מוגדר "ביחד ולחוד", הממונה ערב (גם) לתשלום ההוצאות של המועצה.

החלטה כזו היא חריגה ומעניינת בהחלט. עד כה בתחום חופש המידע, למעט מקרה בודד, בתי המשפט הטילו הוצאות על הרשות בלבד ולא על הממונה.

מעניין יהיה לראות אם ההחלטה שהתקבלה לאחרונה בחורפיש תחזור גם במקרים נוספים בעתיד, או שנסיבות המקרה הן ייחודיות והסיכוי שההחלטה מעידה על מגמה – נמוך (מכיוון שההחלטה אינה מנומקת, קשה להסיק ממנה את התשובה).

מה שכן ניתן להסיק הוא כי הנשיא שפירא לא ראה בתפקיד הממונה במועצה המקומית חורפיש כתפקיד זוטר שאין לו תרומה למחויבות המועצה לחוק ולפסיקת בית המשפט.

רבקי דבש. צלם: סהר דמארי

נזכיר כי על אף שאנו, העוסקים בתחום חופש המידע, מודעים לחשיבות תפקיד הממונה – הנושא אינו בא לידי ביטוי בהסדרת מעמד הממונים, בטח לא ברשויות מקומיות. 

בניגוד לממוני חופש המידע במשרדי הממשלה, שמעמדם הוסדר בהנחיית נציב שירות המדינה ממאי 2017, לממונים ברשויות מקומיות אין חובה לעבור הכשרה מתאימה; אין תנאי סף למילוי התפקיד; ואין הכרה בדבר חשיבותו כגון על ידי תגמול כספי.

במצב דברים זה, הטלת האחריות האישית על הממונה, לטעמי, מוקדמת מדי. טוב יהיה שיחזקו את מעמד הממומנים ברשות ויתנו להם כלים להתמודד עם התפקיד המאתגר המוטל עליהם, בטרם יטילו עליהם אחריות אישית.

תודה לגיא זומר על ההפנייה להחלטה.