פוסטים

"ועדת השרים לחקיקה היא אחד האסונות הדמוקרטיים שלנו" – הכירו את פרופ' יפעת ביטון ממפלגת המחנה הדמוקרטי

מיזם הראיונות עם מועמדות ומועמדים בקצה הרשימות לכנסת ממשיך! והפעם: פרופ' יפעת ביטון, מס' 7 ברשימת המחנה הדמוקרטי. על אהוד ברק ("ברק עשה מעשה לא ראוי בחיבור עם אפשטיין. זה מסב לי עוגמת נפש רבה"), על התכנית לקידום "חוק יסוד: השוויון", על הפעם האחרונה שהשתמשה בתחבורה ציבורית ("זה היה בניו יורק") ועל המהפכה הנדרשת במוסד לביטוח לאומי ("גיליתי שחסרים להם 500 מיליארד ש"ח בקופה"). חלקים מרכזים מהראיון בכתבה הבאה

| יעל פינקלשטיין |

לקראת הבחירות הקרובות פתחנו במיזם חדש: ראיונות עם מועמדות ומועמדים חדשים או פחות מוכרים, שעוד לא קיבלו במה בתקשורת, במטרה להכיר טוב יותר את מי שאולי בקרוב ישפיעו על החיים של כולנו. הנה הראיונות הקודמים בסדרה: ד"ר רונית דרור (זהות) וחגי רזניק (העבודה-גשר).

דרור ורזניק אינם היחידים – בהמשך נערוך ראיונות עם מועמדים/ות ממפלגות נוספות. אנחנו מזמינים אתכן ואתכם להשפיע על תוכן הראיונות הבאים: לפני כל ראיון נפרסם פוסט בעמוד הפייסבוק שלנו ונבקש מהציבור לכתוב רעיונות לשאלות בתגובות.

*

פרופ' יפעת ביטון, מקום 7 ברשימת "המחנה הדמוקרטי" לכנסת ה-22, היא חברת סגל בפקולטה למשפטים במכללה למנהל ומומחית בתחום שוויון במערכת המשפט ודיני נזיקין. ביטון היא ממקימות עמותת "איתך – משפטניות למען צדק חברתי", "מרכז תמורה – המרכז לקידום השוויון" ו"מרכז נגה" לנפגעות ונפגעי עבירות אלימות ומין חמורות. עד לא מזמן הייתה יו"ר ועדת הביקורת של בנק ישראל והייתה מועמדת לתפקיד שופטת בבית המשפט העליון. בשיחה איתה סיפרה לנו פרופ' ביטון על עמדותיה בנושא שוויון חברתי, על העשייה הציבורית שעשתה בתחום השוויון במשפט והתמיכה באוכלוסיות מוחלשות ועל התוכניות שלה לקידום נושאים אלה וועוד בכנסת ה-22.

  • לצפייה בראיון המלא (54 דקות) לחצו כאן, או הקשיבו לגרסת הפודקאסט כאן.

סיכום הרגעים המרכזיים בראיון

איך תקדמי את הנושאים שקידמת עד היום מתוך הכנסת?

אחד הדברים המרכזיים שאנחנו הולכים לקדם הוא את "חוק יסוד: השוויון". יש כבר טיוטה מגובשת שהכנתי. יש פגיעה הולכת ונמשכת של עקרון השוויון. כמו שיש לנו חוק יסוד שמעגן את זכותו של העם היהודי על מדינת ישראל כמדינת הלאום שלו – הדבר הבסיסי שחייבים לעשות מול זה הוא הגנה על עקרון השוויון של כל האזרחים והאזרחיות במדינה. 

 

מה גילית בדו"ח שכתבת על המשבר בביטוח הלאומי?

המשבר האקטוארי בביטוח הלאומי כבר פה מזמן. פנו אליי מוועדת הביקורת של הביטוח הלאומי כשביקשו מהם לאשר את הדו"ח הכספי של הביטוח הלאומי בשנה שעברה. הם ראו שיש מאות מיליארדים שהמדינה לקחה והם אינם וביקשו ממני לחשוף איפה נמצאת הבעיה והאם אפשר לפתור אותה. גיליתי כמה דברים: מדובר על כמעט 500 מיליארד ש"ח שאינם מצויים בקופת הביטוח הלאומי ושהיו צריכים להיות בה. אנחנו כציבור הזרמנו לשם כסף והוא אינו שם כי הוא הוזרם בידי המדינה מהביטוח הלאומי לאוצר. האוצר לא החזיר את הכסף ולהערכתי הוא לא מתכנן להחזיר אותו. בעיניי ראוי לנהל מאבק להחזיר את הכספים האלה, אבל זה יהיה מאוד מאוד קשה. הדבר הבסיסי שאני חושבת שאנחנו צריכים וצריכות לעשות, זה להסדיר את זה שפעולות הביטוח הלאומי והאוצר יעשו על פי חוק. המוסד לביטוח לאומי היה צריך להיות עצמאי באופן שהכספים שמגיעים אליו ישארו בתוכו ולייצר קרן השקעות בה הכסף יושקע. צריך לדרוש שהכספים האלה יופנו וינותבו למערך הסוציאלי של מדינת ישראל – זאת המשמעות של הביטוח הלאומי. תחשבו שאם לא כך, אנחנו משלמים את המס השולי הגבוה ביותר בעולם. כי אם כספי הביטוח הלאומי לא מגיעים למערכת רווחה אלא מוזרמים לבריכה הגדולה של התקציב, למעשה מס ההכנסה גבוה בהרבה ממה שאנחנו חושבים.

 

יש לך רב קו? מתי נסעת לאחרונה בתחבורה ציבורית?

לא. האמת שזה מדכא לומר אבל הפעם האחרונה שהשתמשתי בתחבורה ציבורית היתה כשלימדתי ב-NYU בניו יורק. זאת הייתה חוויה מטלטלת לראות את הפערים בין איך את יכולה לחיות בתוך עיר ואיך את חיה כשאת כאן. כשהייתי שם לא הייתי צריכה לזהם אוויר ולהוציא כסף על מכונית פרטית. יש חשיבות דרמטית לתחבורה ציבורית מתפקדת. החלום שלנו הוא שהנושא יתוקן בתוך הערים וגם בין הערים. אני, למשל, גרה בהרצליה ומלמדת בראשון לציון. היכולת שלי להגיע בתחבורה ציבורית היא כל כך מוגבלת – אני צריכה לקחת אוטובוס לתחנת הרכבת, לקחת רכבת לראשון לציון, משם ללכת לתחנת האוטובוס ולחכות לאוטובוס לא סדיר שייקח אותי למכללה למנהל.

 

אז אולי נבחרות ונבחרי הציבור שלנו צריכים להתחיל לנסוע קצת בתחבורה ציבורית כדי להבין את הקושי של הציבור?

אני חושבת שכדי להיות חברת כנסת מעולה ולהבין את הצרות של מדינת ישראל מספיק שאת חיה בתוך עמך בהרבה מובנים אחרים. התחבורה הציבורית כן רלוונטית לחיים שלי – הילדים שלנו נוסעים בתחבורה ציבורית לבתי הספר כעקרון ולא ברכב פרטי שלנו. ברור שהבעיה קשה ופוגעת באנשים שגרים במרכז ובפריפריה ובאופן מובהק באוכלוסיות מוחלשות.

יש לנו תכנית בנושא: הגברת נסיעות שיתופיות, הסדרת נתיבי תחבורה ציבורית, תחבורה ציבורית בשבת – לאפשר לרשויות המקומיות לקבוע את המינון אבל לא להשאיר את זה רק בידי הרשויות המקומיות ולאפשר קווים שיחברו בין חלקים שונים של המדינה.

פרופ' יפעת ביטון

יש חברות או חברי כנסת מהכנסת הקודמת שאת מעריכה?

אורלי לוי – רצנו ביחד בבחירות הקודמות ועבודתה הציבורית חשובה. בשמירה והגנה על הדמוקרטיה אני מעריכה את עבודתה של זהבה גלאון. היה לנו שיתוף פעולה מדהים איתה גם בנושאים דמוקרטים וגם בהגנה על זכויות נשים. עוד מישהי שאני מעריכה מאוד ועבדתי איתה בנושא אלימות נגד נשים ובנושא תכניות שוויון באופן כללי זאת השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל. שיתוף הפעולה שלה עם מרכז תמורה בנושא מיגור אלימות כלכלית נגד נשים ובנושא הפריפריה היה מאוד מרגש.

 

ספרי לנו על המועמדות לבית המשפט העליון.

זאת בפירוש זכות גדולה ומרגשת, להיות האישה הצעירה ביותר ברשימת המועמדות והמועמדים לבית המשפט העליון, וגם האישה המזרחית הראשונה שהייתה מועמדת לתפקיד. אלה חלק מהתיקונים שיש לעשות בתוך מערכת המשפט. מה שיפה במיוחד במועמדות הזאת היא לא רק שהיא באה על רקע הוכחה של ידענות תיאורתית ואקדמית גבוה ויכולת לייצר שינוי פרקטי, אלא גם מתוך הכרה בביקורת שיש לי על המערכת המשפטית שהיא בסך הכל בגדול מאוד שמרנית, מסורתית ולא מגוונת במובן הזה. הייתי בין אלה שקראו להפוך את מערכת המשפט להרבה יותר מייצגת את הציבור הרחב, כשהמשמעות היא לייצג את הגוונים השונים של החברה הישראלית ולאפשר לאוכלוסיות מוחלשות ומודרות להיות חלק מהמערכת כדי שאנשים ירגישו שהמערכת המשפטית היא לא רק זאת שרודפת אותם בהוצאה לפועל, אלא גם זאת שמכירה בזכות שלהם לקורת גג.

 

פורסם שהיתה כוונה להציע אותך כמועמדת גם לתפקיד מבקרת המדינה.

נעשתה אלי פניה להסכים שהמועמדות שלי תוצג לתפקיד. זה היה כבוד גדול ושקלתי את העניין בכובד ראש. העניין המרכזי שהפריע לי זה שיש תהליך של פוליטיזציה של התפקיד. הוצע לי להיות נציגת האופוזיציה לתפקיד וחשבתי שזה בעייתי ולא נכון.

אני חושבת שאם כבר החליטו באופוזיציה שיש פה מלחמה, הם היו צריכים להילחם את המלחמה הזאת. אני לא רציתי להיות חלק מהמהלך הזה של מבקרת מדינה פוליטית. יש כמה דמויות מהקואליציה ששוחחתי איתם ושבהחלט היו בעד המועמדות שלי אבל בסופו של דבר התחושה הייתה שזאת הצגה מאוד פוליטית."

 

את יושבת במפלגה עם אהוד ברק שהיה בקשר עם המיליארדר האמריקאי אפשטיין שהורשע בשידול לזנות והואשם שוב לאחרונה בסחר בקטינות. איך את מרגישה עם זה?

אין ספק שזה מסב לי עוגמת נפש רבה. אני חושבת שברק שעשה את החיבור הזה עשה מעשה לא ראוי. אני מודעת לזה שלצערנו הרב הסטנדרט של מה ראוי היום הוא עדיין לא הסטנדרט שאנחנו דוחפות ומייחלות לו. לצד זה, ברגע שהוא מבין שהמעשה לא ראוי וחוזר בו ומנתק את הקשרים שלו, אלא המהלכים המינימליים שאני מצפה ממנו לעשות. ברור שבעיניי אני בחיים לא הייתי מעלה על דעתי לחבור לאדם שעשה עברת מין באשר היא, אבל זה לא הופך את אהוד ברק בעצמו לאדם לא ראוי.

 

האם תפרסמי יומן והצהרת הון?

כן, בוודאי.

 

מה דעתך על ועדת השרים לענייני חקיקה?

אני חושבת שזה אחד האסונות הדמוקרטיים שלנו. צריך לשנות את ספרי הלימוד של האזרחות: הסיפור האמיתי הוא שהממשלה נטלה מהכנסת את רוב כוחה בתחום החקיקה. ועדת שרים לחקיקה הפכה להיות הגורם המרכזי והכמעט בלעדי לחקיקה במדינת ישראל. זה ניטרל את היכולת לשמוע קולות מחוץ לקואליציה. אני חושבת שזה נושא קריטי: הוועדה צריכה להיות כמה שיותר שקופה, כי היא היום המחוקקת בסופו של דבר. אנחנו צריכות לחשוב על דרכים שבאמצעותן אפשר יהיה להחזיר את הפרדת הרשויות ולא לאפשר את המחיקה של תפקידה של הרשות המחוקקת באמצעות ועדת שרים לחקיקה.

כמה שאלות מתומכות ותומכי שקוף

בבחירות הקודמות רצת במפלגת גשר – למה עזבת את המפלגה?

ההצטרפות למפלגת גשר היתה מתוך אמונה של קידום הנושאים החברתיים שאני מקדמת כבר לפחות 20 שנה בעשייה הציבורית שלי. לצערנו המחשבה שאפשר להביא רק סדר יום חברתי הוכיחה עצמה כלא נכונה. העשיה שלי בהקשרים חברתיים אבל היא גם מאוד חזקה בהקשרים דמוקרטיים – אני צופה בחרדה מאוד גדולה על מה שקורה לדמוקרטיה הישראלית. שילוב הכוחות הזה התאים לנקודת הזמן ההיא אבל בנקודת הזמן הנוכחי שבה נבנה מחנה דמוקרטי ששם על סדר היום גם את הנושאים החברתיים וגם את ההגנה על הדמוקרטיה, ההתאמה מבחינתי היתה ברורה. בנוסף, כשנעשתה הפניה אליי להצטרף, מפלגת גשר עוד לא היתה שחקנית במרחב הפוליטי.


האם תכללו קידום שוויון זכויות לקהילת הלהט"ב במסגרת ההסכמים הקואליציונים?

בוודאי. במחנה הדמוקרטי יש מטה להט"ב שמוקדש לנושא הזה באופן מובהק. אני רוצה לזקוף לשותפיי ממפלגת מרצ שעבודתם בנושא הגנה על זכויות להט"ב היא מהמתקדמות ביותר ואין לה מתחרים בשום מפלגה אחרת. 

 

איך תקדמי שוויון בין נשים וגברים?

אנחנו הרשימה היחידה עם 50% נשים וגברים. כשמסתכלים על המפלגות הגדולות, אני חושבת שזאת פשוט חרפה: אנחנו רואות במפלגות שמתיימרות להיות מפלגות שלטון – חלקן כבר בשלטון כמו הליכוד – ייצוג כל כך מביך לנשים, ואני בטוחה שיש נשים מעולות ונהדרות שהיו יכולות להיות חלק מזה. בכחול לבן יש ועדה מסדרת – אני מתקשה להאמין שהיא לא יכלה למצוא נשים נהדרות שיכולות היו להגיע עד כדי 50% ולשבץ אותן במקומות גבוהים. לנו יש חמש נשים וחמישה גברים בעשירייה הראשונה.
אנחנו צריכות לתת תקווה לילדות שנשים יכולות להיות בהנהגה בישראל באותה מידה כמו גברים.

הכירו את המועמדות והמועמדים בקצה הרשימות: ראיון עם חגי רזניק מהעבודה-גשר

מיזם הראיונות עם מועמדות ומועמדים חדשים לכנסת ממשיך! והפעם: שיחה עם חגי רזניק, מספר 7 ברשימת העבודה-גשר. מתי בפעם האחרונה נסע באוטובוס? מהיכן יגיע הכסף לתכניות מפלגת העבודה? האם יסכים להיכנס לקואליציה עם ראש ממשלה שמצפה לשימוע לפני כתב אישום? וגם: על הקשר הקרוב עם השר יואב גלנט והבטחה לפרסם יומן והצהרת הון

| יעל פינקלשטיין |

לקראת הבחירות הקרובות פתחנו במיזם חדש: ראיונות עם מועמדות ומועמדים חדשים או פחות מוכרים, שעוד לא קיבלו במה בתקשורת, במטרה להכיר טוב יותר את מי שאולי בקרוב ישפיעו על החיים של כולנו. הראיון הקודם בסדרה, עם ד"ר רונית דרור (זהות) זמין כאן

דרור ורזניק אינם היחידים – בהמשך נערוך ראיונות עם מועמד/ת ממפלגות נוספות. אנחנו מזמינים אתכן ואתכם להשפיע על תוכן הראיונות הבאים: לפני כל ראיון נפרסם פוסט בעמוד הפייסבוק שלנו ונבקש מהציבור לכתוב רעיונות לשאלות בתגובות.

*

חגי רזניק, חבר קיבוץ רביבים, כיהן כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון במשך 3 שנים (תחת השר יואב גלנט) ועזב את תפקידו כדי להצטרף לרשימת "גשר" בבחירות לכנסת ה-21. רזניק היה מנכ"ל המועצה האזורית רמת נגב, ניהל את הפנימייה במדרשת שדה בוקר וכתב שלושה ספרים. בשיחה איתו סיפר לנו רזניק על תפיסתו החברתית, שהתעצבה עוד כשהיה ילד שהוצא בהוראת בית משפט מבית הוריו, על הנושאים שהוא מתכוון לקדם אם יבחר לכנסת ה-22, על עבודתו במשרד הבינוי והשיכון וגם על שקיפות. 

  • לצפייה בראיון המלא (41 דקות) לחצו כאן, או הקשיבו לגרסת הפודקאסט כאן.

חגי רזניק

סיכום הרגעים המרכזיים בראיון

איזו מדיניות תקדם בכנסת?

תפקיד המדינה לספק לכל ילד, לא משנה מה נקודת המוצא שלו ומה התנאים שאיתם הגיע, את הכלים להגשים את עצמו ולהצליח. להיות חברתי זה דבר שהוא כלכלי: הילד שיהפוך לבוגר, אם יקבל כלים מהמדינה למסוגלות, הוא יהפוך להיות לא לנטל – אלא למחולל וליצרני.

מאיפה הכסף לכל התכניות של מפלגת העבודה-גשר?

עשירים יצטרכו לשלם יותר מיסים. יש כספים קואליציונים שמשרתים דברים מסוימים ואפשר להפנות אותם לדברים אחרים שהם דברים חברתיים שכולם זקוקים להם. היום, למשל, מדינת ישראל מוציאה כל שנה 2 מליארד שקל על סיוע בשכר דירה – במקום זה אפשר היה לתת מענה לזכאים.

כספים קואלציונים אלה כספים שהולכים גם למטרות חשובות.

אבל הרבה פעמים הם הולכים לדברים סקטוריאלים.

נגיד ואתה תרכיב את הממשלה – לא תחלק כספים קואליציונים?

חד משמעית לא.

אני חושב שאין בעיה לקחת נושאים ולתעדף אותם, להגדיל תקציבי משרדים, להקטין אחרים ואפילו לאחד משרדים. אני לא בטוח שצריך כל כך הרבה משרדים וכספים לשירות הציבורי על חשבון השירות של הציבור.

מערכת הבריאות קורסת – התורים במיון, אין תקנים לאחיות, אין מספיק מיטות. אם יש לך כסף אתה יכול לקנות דברים כאלה באופן פרטי, אבל יש מי שנסמך על אותן מערכות ציבוריות. אם הן לקויות – זאת בעיה של כולנו.

אתה היית מנכ"ל משרד השיכון כשיואב גלנט היה השר, אמרת שלא נעשה מספיק אבל אתם הייתם האחראים בשנים האחרונות (2014-2018).

כשהייתי בתפקיד אמרתי את דעתי מספר פעמים. בכל זאת עשינו הרבה דברים: חידשנו את שיקום השכונות מאפס ש"ח לחצי מיליארד, חידשנו רכש דירות. בנוסף הצעתי את תכנית "לגור בכבוד" אבל לא יצאה לפועל.

מה טיב הקשר בינך לבין יואב גלנט?

אנחנו בקשר מצוין. בסופו של דבר לא המשכתי איתו לליכוד. אני התחברתי לאידיאולוגיה של כולנו ב-2015, וגם שם חלק מהערכים נזנחו. אני מאמין שיכולתי להמשיך עם גלנט ולהשתלב בליכוד אבל בחרתי ללכת לדרך חברתית עם הערכים שלי שהם הערכים שבנינו בגשר. אני חושב שהליכוד היא תנועה שחלק מהערכים החברתיים שלה נזנחו לאורך השנים. לא יכולתי למצוא בית פוליטי מתאים יותר מהעבודה-גשר.

איך תילחם בשחיתות ואיך תקדם שקיפות בכנסת? איך המפלגה תקדם זאת?

אני חושב שהיומן שלי צריך להיות שקוף ומקווה שאוכל להתגאות בו. אפרסם הצהרת הון.

עמיר פרץ ואורלי לוי הם אנשים צנועים. אין להם חברים טייקונים ובן הברית המרכזי שלהם הוא הציבור.

האם תשבו בקואליציה עם ראש ממשלה או חברי כנסת שיש נגדם כתב אישום או שנמצאים בהליך של שימוע לפני כתב אישום?

זה נאמר בצורה ברורה – גם עמיר וגם אורלי אמרו שלא ישבו עם ראש ממשלה תחת כתב חשדות או כתב אישום.

ונגיד ויציעו לך להיכנס לקואליציה ולקבל תפקיד שר?

אני לא אחבור ולו רק כי המפלגה ואני התחייבנו לדבר הזה, יש ערך למילה שלנו לציבור – גם אם משלמים עליה לפעמים מחירים.

יש לך רב קו?

אני נוסע מעט מאוד בתחבורה ציבורית. נסעתי לפני כמה חודשים מרביבים לבאר שבע. מערכת התחבורה בדרום שונה ממערכת התחבורה במרכז. היתה הזנחה קשה של התחבורה הציבורית.

אני מסכים שחשוב להיות מחובר. גם חשוב להבין שככל שהתחבורה הציבורית תשתפר נוכל לקצר את המרחק בין הפריפריה למרכז. זה מגיע מהזנחה מעמדית, אבל גם הציבור דחף לרכב פרטי. חזון תחבורתי צריך לכלול את התחבורה הציבורית.

מה עם תחבורה ציבורית בשבת?

צריך לאפשר תחבורה ציבורית בשבת, בתיאום עם הרשויות המקומיות. לא נכון לייצר תחבורה ציבורית באזורים שהם שומרי מסורת. בנוסף, דעתי לגבי חתונה אזרחית היא שכל אחד רשאי להתחתן איך שהוא רוצה. אנחנו נתמוך בפתרונות בנושא. מונופול הרבנות מוגזם בישראל. צריך לייצר אלטרנטיבות.

האם אתה חוסם אזרחים בפייסבוק?

אני באופן כללי נגד לחסום אנשים כי אני, כמשרת ציבור, צריך לענות לציבור. אם מישהו למשל מנצל את הדף לתעמולה שלו, אמחק את התגובה ובהמשך אחסום.

כמה שאלות מתומכי שקוף

מה ההבדל בין העבודה-גשר לבין המחנה הדמוקרטי?

העבודה גשר והחיבור בין אורלי לעמיר מייצר סיפור ישראלי חדש. אני חושב שנוצר פה כוח שהוא בעיקרו חברתי, שמייצר מאבק מעמדי וקידום מעמדי. וזה מה שמבדיל אותנו ממפלגות אחרות.

האם צריכות להיות נשים לוחמות בצבא?

נשים לא נופלות בשום דבר מגברים והן יכולות לכהן בכל תפקיד גם במערכת הצבאית וגם במערכת המדינית. אישה יכולה לעשות כל תפקיד בכל הקשר.

הצעתם מס עשירים של משכורות גבוהות מ-44 אלף שקל – איך נבחר המספר הזה, מה עומד מאחורי זה ואיך זה יעבוד במציאות?

לא בחרנו רק מיסוי על שכר גבוה. יש לנו סל של מקורות: מאבק בהון השחור, ביטול של כספים קואליציוניים, התייעלות ממשלתית. בקשר למס על המשכורות: אני חושב שבסופו של דבר אותם אנשים בעשירונים העליונים, גם אם יוותרו על כמה מאות שקלים בתלוש, הם ידעו שיש לכולם וגם להם מערכת חינוך ראויה, מערכת בריאות ציבורית ראויה, תחבורה ציבורית ראויה – אמנם אני לא משתמש בה הרבה אבל אולי בעצתך אתחיל יותר – אני שלם עם המיסוי הזה וחושב שזה דבר נכון. כולם מסכימים עם האתגרים שאמרנו שיש לטפל בהם. אבל אחרים לא הציגו תכנית אמיתית או מקורות. אין בעיה לקיים דיון על המקורות אבל צריך קודם כל להציג מאיפה הכסף יגיע.

חלק מהמבקרים אומרים שהמקורות פשוט לא מספיקים לכל מה שאתם מתכננים לעשות.

אנחנו פשוט לא יכולים להמשיך ככה. לא יתכן שצריך להמתין יום וחצי בתור למיון. לא יתכן שאם יש לך כסף תגיע לרופא מומחה ואם אין לך כסף תחכה שבועות וחודשים. לא יתכן שלא יהיה חינוך ראוי ומפוקח מגיל 0 עד 3. לכן על מנת לטפל בדברים האלה, צריך תכנית ומקורות.

לאילו ועדות תרצה להצטרף? יש חוקים שהיית רוצה לחוקק?

אשמח להצטרף לשדולת הדיור הציבורי. הייתי רוצה לייצר חקיקה שמעגנת בחוק מה המדינה חייבת לדיור הציבורי. אני רואה עצמי שותף גם בוועדת העבודה והרווחה ובוועדת החינוך.

אילו חברי וחברות כנסת אתה מעריך מהכנסת הקודמת?

אורלי לוי אבקסיס – כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון הקשר האישי והערכי שלי נוצר מולה.

גם דב חנין: אני לא מסכים עם כל העמדות שלו, אבל ראיתי את הפעילות הסביבתית שלו והפעילות החקיקתית שלו. הוא היה שותף שלנו לחלק מהדברים שקשורים לדיור הציבורי ואני בהחלט מעריך אותו.

***

אם יש מועמדות ומועמדים נוספים שתרצו שנראיין, כאלה שעוד לא כיהנו כחברי כנסת או שהציבור חייב להכיר יותר טוב, כתבו לנו.