פוסטים

גלגולו של פטור ממס: מהנשיא הראשון חיים ויצמן ועד לראש הממשלה נתניהו

בעיצומו של משבר הקורונה הצליח ראש הממשלה נתניהו, באמצעות יד ימינו ח״כ מיקי זוהר, לסדר לעצמו הטבות מס רטרואקטיביות. לא רק על הוצאותיו במסגרת תפקידו, אלא גם על הפרטיות. כמו למשל הבריכה בוילה בקיסריה זוהר טען שהוא בסך הכל משווה בין התנאים של רה״מ לאלו שמקבל הנשיא יצאנו לבדוק האם הוא צודק

| עידן בנימין |

ביוני האחרון, בעיצומו של משבר הקורונה, אישרה ועדת הכספים, ברוב קולות, את בקשתו של ראש הממשלה נתניהו שלא לגבות ממנו את המס שנדרש לשלם בין השנים 2010 -2017. 

מי שדחף את הפטור, כך שיחול לא רק על ענייניו הציבוריים של נתניהו, אלא גם על הוצאות פרטיות – כמו על הבריכה בוילה הפרטית בקיסריה – היה ח״כ מיקי זוהר, יד ימינו של רה״מ. זוהר אז כי "הם רוצים להפוך את רה"מ לנכה כלכלי, הוא צריך לתפקד בלי לחשוב איך יגמור את החודש". 

לא ממצמץ. ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: עמוס בן גרשום, לע״מ)

בלי למצמץ

זה היה השלב האחרון במהלך שהחל כבר ביולי 2018, אז ביקש ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) להעניק לרה"מ, בנימין נתניהו פטור ממס לכל ההוצאות הנלוות שלו בבית הפרטי. כשעבר אז החוק, אמר זוהר במליאת הכנסת כי: "ראש הממשלה, יש לו בית בקיסריה במקרה הזה, שבסופו של דבר אין ביכולתו הכלכלית, יחסית לשכר שהוא מקבל, להחזיק את הבית הזה". 

האמת היא שפרט לוילה בקיסריה, ולמעון הרשמי בו מתגורר נתניהו אבל נמצא בבעלות המדינה – לנתניהו יש עוד שתי דירות בירושלים, פטרון שממן אותו בקיסריה ואת דירת השגריר שעדיין רשומה על שמו במנהטן – דירה שמסיבה לא ברורה, 35 שנה אחרי שנרכשה ונרשמה על שמו של נתניהו, עדיין לא עברה לבעלות המדינה.

גם לאחר שהחוק שונה ב-2018, ופטר את רה״מ באופן חוקי מתשלום מס על כל ההטבות שלו, לנתניהו זה לא הספיק. הוא ביקש פטור ממס על ההוצאות שלו – גם רטרואקטיבית. 

עד אז היה אמור נתניהו לשלם מס אך במשרד רה"מ לא דאגו לעשות זאת, עד שבג״ץ קבע, בעקבות עתירה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר, כי על המשרד לפעול לפי החוק. החוק תוקן אבל רשות המיסים הנפיקה לנתניהו שומת מס שהגיעה לכמיליון שקל על שמונה השנים שקדמו לתיקון. אם חובת המס עצמה היא בגובה שכזה, ניתן רק לדמיין את גובה ההוצאות שהעמיס נתניהו על הציבור. 

עוד בשקוף:

המשבר הכלכלי ומאות אלפי המובטלים לא גרמו לנתניהו למצמץ כששיגר את ממלא מקום מקום מנכ"ל משרד רה"מ, רונן צור, לדרוש את תיקון החוק ואת ביטול חוב המס שלו. חלק מהחוב אכן היה בשל הוצאות ושידרוגי אבטחה, ולכן ביטולו דווקא ראוי, אבל חלקו, כן, היה גם על המים בבריכה. וכך, בשיטת הערבוב של האישי עם הציבורי פטרה ועדת הכספים את נתניהו ממס על ההוצאות האישיות. פטור שהוערך בוועדה בכ-600 אלף שקל

הנימוק המרכזי של זוהר, שחזר על עצמו לאורך השנים האחרונות, הוא שכוונתו היא רק להשוות את התנאים של ראש הממשלה לנשיא. 

לכן, רגע לפני סיום חג סוכות, חג המעונות הזמניים, וארבעה חודשים מאז החלטת ועדת הכספים בנושא חזרנו שישים שנה אחורה במנהרת הזמן – נברנו בארכיון כדי לגלות איך התגלגל הפטור ממס לנשיא מאז ועד היום. בדרך גילינו שפעם גם המשכורת של הנשיא היתה פטורה ממס, אבל אז עוד אף אחד לא דמיין לעצמו ראשי ממשלה שמחזיקים וילה בקיסריה ודירות נוספות, והנשיא התגורר בביתו הפרטי ולא ב״משכן״. 

דואג שראש הממשלה לא יהפוך ל״נכה כלכלית״. ח״כ מיקי זוהר (צילום: דוברות הכנסת)

אבל קודם דיסקליימר:

למרות שחלקנו היינו מעדיפים לשלם על הארוחות שלנו מכספנו, זה אך הגיוני שהמדינה תממן את הוצאות רה"מ במעון הרשמי. יותר מכך, אם ראש הממשלה מעוניין לבלות את סופי השבוע בביתו הפרטי, במקרה הזה בקיסריה, טוב שהמדינה תתאים ותממן סידורי אבטחה לבית ואולי אפילו תשלם הוצאות מסויימות הנגזרות מהיותו רה"מ. 

הבעיה שנתניהו דרש (וקיבל) שהציבור יממן לו את כלל ההוצאות, ללא הפרדה בין הוצאות פרטיות לאלו הציבוריות שנגזרות מתפקידו. כך יוצא שבמשך שנים אנו סופגים על חשבוננו גם את הוצאות הבריכה בקיסריה, שיפוצים שונים בבית הפרטי ומי יודע מה עוד. 

הטענה של נתניהו, באמצעות שלוחיו, היא ש"ככה זה אצל הנשיא". הוא צודק. ההבדל הוא שבית הנשיא מוכן לפרסם את המידע על ההוצאות הפרטיות בעוד לשכת רה"מ מסתירה, במכוון, את הנתונים מהציבור.

ההיסטוריה של הפטור לנשיא

המקור לפטור שקיבל הנשיא ממס הכנסה מעוגן בפקודת המיסים (חלק ג'). נכון להיום, הנשיא פטור מ"תשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לנשיא או לנשיא לשעבר או לשאיריו בקשר למילוי תפקידו כנשיא, למעט משכורת וקצבה". 

אבל לא תמיד זה היה כך.

1961 האיזכור הראשון שמצאנו לפטור ממס שניתן לנשיא המדינה היה בפקודת המיסים משנת 1961. שם נכתב כי משכורתו של נשיא המדינה פטורה ממס.

מתוך פקודת המיסים משנת 1961

ומה לגבי ההטבות והשירותים שמקבל הנשיא? 

מן הדיונים במליאה משנת 1988 (אליהם נגיע בהמשך) אפשר ללמוד כי גם השירותים וההטבות היו פטורים ממס, אבל יש הבדל אחד: הנשיאים הראשונים המשיכו להתגורר בבתיהם הפרטיים גם כשכיהנו בתפקיד. הנשיא הראשון, חיים ויצמן המשיך להתגורר בביתו ברחובות והמדינה חייבה אותו לקבל משכורת סמלית. כך גם הנשיא השני יצחק בן צבי שביקש להמשיך להתגורר בביתו אליו הוסיפה המדינה שני צריפים כדי שניתן יהיה לקיים במקום את פעילותו הציבורית. לפני כשבע שנים פורסמו מסמכים מהם עולה כי במשך עשור סרב בן צבי לכל העלאה בשכרו

1967 – לקראת מועד ההצבעה בכנסת האם להאריך את כהונתו של הנשיא השלישי זלמן שזר בתפקיד, עלתה לדיון סוגיית הפנסיה של הנשיא. הכנסת בקשה לפטור גם את הפנסיה של הנשיא ממס, וההצעה התקבלה.

עד אז זה כנראה לא הטריד אף אחד מאחר ושני הנשיאים הראשונים, הרצוג ובן צבי, נפטרו במהלך כהונתם. במהלך הדיון על הצעת החוק במליאת הכנסת אמר ח״כ ישראל קרגמן (המערך): "פקודת מס הכנסה פוטרת את משכורתו של נשיא המדינה ממס הכנסה, ובהתחשב בכך נקבע גם שיעור משכור­תו של הנשיא. והנה בבואה, לאחרונה, לקבוע גמלאות לנשיא ולשאיריו, נתנה ועדת הכספים דעתה לעובדה כי פקודת מס הכנסה אמנם פוטרת ממס את משכורת הנשיא, אך אינה דנה כלל בגמלה. מאחר שהגמלה היא פונקציה של המשכורת, יש צורך להחיל גם עליה את הפטור הקיים". 

השינוי עבר ללא התנגדות בקריאה הטרומית ובקריאה הראשונה, ופה אחד בקריאה השניה והשלישית.

הנשיאים. מימין לשמאל: יצחק בן צבי, ראובן ריבלין, זלמן שזר, יצחק הרצוג, חיים ויצמן (צילומים: לע״מ)

1988 – הנשיא השישי חיים הרצוג ביקש לשלם מיסים אבל גם העלאת שכר.

"על דעת כל חברי ועדת הכספים אנחנו מציעים לבטל את הפטור ממס הכנסה לנשיא המדינה", אמר חיים רמון (המערך) במליאה, בדצמבר 1987 כשעלתה ההצעה בקריאה הטרומית. יו״ר המליאה, ח״כ אליעזר שוסטק, שאל האם זה מקובל גם על הנשיא? ורמון השיב לו כי "דבר זה נעשה אחרי התייעצות עם הנשיא. על דעתו, ומתוך מחשבה שאין איש במדינת ישראל. שיש מקום לפטור אותו ממס הכנסה. הנשיא עצמו מבקש לשמש דוגמה בעניין זה, בעיקר כאשר אנחנו שומעים על התחמקויות מתשלום מס, על העלמות מס ועל התרבות ההון השחור. אנחנו מבקשים לבטל את הפטור הזה והנשיא ישלם מס הכנסה משכרו. אשר ישולם לו על ­פי החלטת ועדת הכספים". 

כשהגיע החוק לקריאה ראשונה, הציגה ח״כ עדנה סולדר (המערך) את נוסח התיקון לפטור ממס לנשיא, שנמצא בתוקף עד היום: "תשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לנשיא או לנשיא לשעבר או לשאיריו בקשר למילוי תפקידו כנשיא, למעט משכורת וקצבה". עד אז לנשיא היה פטור גורף ממס, כולל ההטבות והשכר, ועל פי ההצעה של סולדר הפטור יחול רק על ההטבות והשירותים.

באותה נשימה סולדר ביקשה גם להעלות את שכרו של הנשיא. היא הציעה שהוועדה תקבע כי משכורתו של הנשיא תהיה גבוהה בשקל אחד ממשכורתו של נשיא בית המשפט העליון. המשמעות: העלאת השכר תהיה גבוהה יותר מאשר המס שעל הנשיא לשלם. 

ח״כ לשעבר דן תיכון (הליכוד) . ״מעתה ואילך נפתחת כנראה תיבת פנדורה״. (צילום: סער יעקב, לע״מ)

אז עלה אל הדוכן ח״כ דן תיכון (הליכוד) ואמר את מה שיהדהד כיום גם חבר הכנסת מיקי זוהר: למה רק הוא? תיכון הזהיר כי אחרי שיבואו ויעלו את השכר לנשיא יבוא גם נשיא בית המשפט העליון ויבקש להשוות את התנאים: 

"מעתה ואילך נפתחת כנראה תיבת פנדורה, וכשהנשיא יפרוש הוא יקבל פנסיה של 100% בסך של 5,579 ש"ח (כ-29 אלף שקל במחירים של היום, ע.ב.), ואילו נשיא בית­ המשפט העליון יקבל רק פנסיה בשיעור של כ-70%. אני לא צריך לומר לכם שקרוב לוודאי שנשיא בית­ המשפט העליון יפנה בעתיד הקרוב, ואולי כבר פנה אתמול או היום, ויבקש להשוות את תנאי הפנסיה שלו לתנאי נשיא המדינה… אחריו יבקשו זאת כל חברי בית המשפט העליון. ובזאת תיפתח בעיה שלא נוכל לעמוד מולה. אני תומך בעשיית צדק לנשיא. אבל אני גם תומך בסגירה הרמטית של העניין: אין יוצא ואין נכנס, מדובר רק בנשיא המדינה. עם כל הכבוד לנשיא בית ­המשפט העליון. הוא לא יוכל להיכלל באותה קטגוריה. יש לי ספק האם נהיה די חזקים לענות בשלילה לנשיא בית­ המשפט העליון". 

בדיון שהתקיים אז בוועדה, התגלעה מחלוקת על גובה השכר אך בגלל חשש לפתוח את הסוגיה בפורום רחב,  סגרו את הנושא בין ראשי הסיעות: הנשיא ישלם מס אך שכרו יהיה גבוה בשקל משכר נשיא ביהמ"ש והפנסיה שלו תגיע ל 70% ולא ל-100%. הצעת החוק עברה פה אחד. ומאז ועד היום המצב נשאר זהה. (רוצה להרחיב? כאן ניתן למצוא את הליך החקיקה המלא)

*

זה הגיוני וראוי שהנשיא וראש הממשלה יהיו פטורים מתשלום מס על זכויות שהם מקבלים בעת מילוי תפקידם. אבל לא ייתכן שכל הנושא הזה יתנהל בחוסר שקיפות תוך ערבוב העניינים הפרטיים של נבחרי הציבור הרמים ביותר במדינה עם תפקידם הציבורי. אם מחר יחליט טייקון בעל נכסים, דירות ובניינים בכל הארץ להתמודד בבחירות – האם עלינו לממן את הוצאות מעונותיו הפרטיים?  

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

לקראת כיפור: יצאנו לחפש נבחרי ציבור שמוכנים לקחת אחריות

פנינו ל-12 נבחרי ציבור שנתפסו על חם כשהם מפרים את הנחיות הקורונה הצענו להם לקחת אחריות ולהעביר מסר לציבור לכבוד יום הכיפורים רק אחד הרים את הכפפה מהאחרים קיבלנו תירוצים במקום סליחות בלי דוגמא אישית של נבחרי ציבור ומובילי דעת קהל אין לנו שום סיכוי לנצח את הקורונה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

״לא עשינו מספיק כהנהגה כדי להיות ראויים לתשומת לבכם. סמכתם עלינו, ואנחנו, אכזבנו״, התנצל הנשיא רובי ריבלין בנאום מיוחד לקראת ערב ראש השנה. הנשיא העשירי של ישראל החליט לקחת אחריות ולהתנצל. צעד שכבר מזמן לא נראה במחוזותינו, גם אם זו הדרגה הנמוכה ביותר של לקיחת אחריות. 

"ברמה האישית אני מבקש את סליחתכם על התנהלותי כאן בבית הנשיא במהלך הסגר של ימי הפסח. התנצלתי על כך בעבר, כן, ואני עושה זאת שוב היום. הבדידות שלי אינה כואבת יותר מהבדידות של רבים מכם שהקפדתם על ההנחיות", כך הוא אמר. ריבלין, כזכור, הפר את ההנחיות כשאירח בבית הנשיא את ביתו ומשפחתה ובניגוד להנחיות שהיו בתוקף בערב החג. 

מראה נדיר במחוזותינו: איש ציבור שלוקח אחריות. הנשיא ראובן ריבלין. (צילום: ויקימדיה)

אנחנו עוברים תקופה של דאגה ושל חשש מפני הבאות. רבים חווים תחושה של בדידות, חוסר בטחון, חוסר יציבות. לצד הפחד להידבק, ישנה החרדה לעתיד הכלכלי. על אלו מתווספות ההנחיות הקשות שמטילה הממשלה על הציבור חדשות לבקרים. הן כוללות פגיעה בחופש התנועה ובחופש בכלל, מצופפות משפחות שלמות בתוך בתים סגורים, מעמיקות את הבידוד, ופוגעות גם בבריאות. לפעמים הן מרגישות שרירותיות ולא מובנות. אבל רובנו מבינים שאם אנחנו רוצים לעצור את ההתפרצות אנחנו צריכים לשתף פעולה. ביחד. 

היינו מצפים מנבחרי הציבור – הם אלו שמחליטים על ההנחיות האלו, לטובת כולנו כמובן – להיות הראשונים שנותנים דוגמא אישית ואפילו להחמיר עם עצמם. אלו שמקפידים יותר מכולם, שמנדנדים לאנשים שעובדים איתם לשים את המסכות טוב טוב גם על האף. 

מאז פרצה מגפת הקורונה לחיינו נחשפו יותר מדי מקרים בהם קרה בדיוק ההיפך. נבחרי ציבור רבים מידי – גם הבכירים ביותר שהחליטו בימים האחרונים על החרפת הסגר, וגם כאלו שמאשימים את האזרחים בחוסר ציות להנחיות שהוביל להתפרצות המחודשת – פשוט זלזלו בהחלטות של עצמם.

עוד בשקוף:

לפעמים זה מרגיש שנבחרי הציבור שלנו חושבים שהם חסינים מפני הנגיף. זה לא רק לוחץ היטב על כפתור ה״פראיירים״ הישראלי, אלא ממש מבלבל. כי יש מי שיראו בזה סימן לכך שאולי אם הנבחרים לא ממלאים אחר ההנחיות בכלל אין נגיף. אולי זו רק קונספירציה? למען הסר ספק, יש נגיף והוא מסוכן.

סגן שר החינוך, מאיר פרוש, נתפס בחתונה המונית בחיפה ואלי כהן, שר המודיעין בחתונה של חבר ובשניהם לא שמרו על הכללים; כחול לבן קיימו אירוע גיבוש בלי להקפיד על עטיית מסכות ושמירה על ריחוק.

סגן השר לביטחון הפנים גדי יברקן הפר חובת בידוד (ולאחר מכן התגלה כי באמת חלה) וכך גם רה"מ נתניהו שבנוסף השתתף בטקס החתימה בוושינגטון, שם התנהלו כולם כאילו הקורונה זו רק בירה שלוקחים מהבר בטקס.

שרת התחבורה מירי רגב נאמה לרגל חניכת מחלף חדש, באירוע שגרם להתקהלות אסורה; חברי הכנסת אביגדור ליברמן, ניר ברקת, יואב גלנט וגם הנשיא ריבלין אירחו את ילדיהם בערב חג הפסח, ושני שרי הבריאות האחרונים: יעקב ליצמן וגם יולי אדלשטיין נתפסו בחוסר דוגמא אישית. אלו רק חלק מהאירועים. 

אלו הם רק חלק מהמקרים הבולטים בחודשים האחרונים, בהם נבחרי ציבור נתפסו על חם כשהפרו הנחיות או התחכמו. לכבוד יום הכיפורים ובפתחו של החמרת הסגר השני, פנינו אליהם. רצינו להציע להם לקחת אחריות, לפתוח דף חדש, לנצל את הבמה כדי להעביר מסר לציבור ואולי אפילו ממש להתנצל. כמו הנשיא. הבהרנו שכוונותינו טובות. 

זה היה אמור להיות פרויקט חיובי. אחרי הזעם הציבורי ביקשנו דווקא לסלוח. לקראת הסגר המוחלט השני חשבנו שלציבור חשוב שהם יפגינו מנהיגות. 

אנחנו לא תמימים. ידענו שעד כה עיתונאים וגם גולשים ברשתות החברתיות ביקשו מהם לא פעם להסביר מה קרה ולקחת אחריות. ושזה לא קרה. אז לא באמת ציפינו להתנצלות אלא לדעת שהם מבינים שהנראות חשובה. שהציבור נושא אליהם עיניים ויש משמעות למה שהם עושים. ולמרות זאת, התאכזבנו. 

טעינו. ואנחנו מתנצלים בפניכם קוראי שקוף היקרים והיקרות. ערב יום הכיפורים, ובמקום סליחות מצאנו בעיקר תירוצים והכחשות. רק אחד מנבחרי הציבור אליהם פנינו גילה שביב של לקיחת אחריות. השאר התפתלו, דקדקו איתנו על חודו של קוץ מה בדיוק היו ההנחיות באותה שניה ספציפית, התווכחו אם היו 48 משתתפים או 51, חלקם ביקשו להסביר ״שלא לציטוט״ את מה שהתרחש מאחורי הקלעים, והיו מי שהסבירו לנו למה דווקא אנחנו אלו שלא בסדר. זה בהנחה שבכלל קיבלנו תשובה.

כשכבר נואשנו התקבלה תגובה מלשכתו של שר המודיעין, אלי כהן. זיק קטן של לקיחת אחריות: "עטיית מסכה היא חיונית במלחמה בקורונה. במסגרת אירוע בו השתתפתי הורדתי מסכה לטובת צילום עם בעל השמחה, וקיבלתי וכיבדתי את הביקורת גם על עצם הצילום ואקפיד להבא כמובן קלה כבחמורה. ביחד ננצח את נגיף הקורונה".

בימים אלו אנחנו מסתפקים במועט. וזה בדיוק מה שצריך. לא יותר ולא פחות. 

גם נבחרי ציבור הם בני אדם. יכול להיות שטעו או נקלעו לסיטואציה שלא התכוונו אליה. אולי הדברים לא נעשו מתוך רוע או בזדון. אבל אנחנו לא נפסיק לצפות מהם לתת דוגמה אישית, ולדרוש מהם לתת לנו, הציבור, דין וחשבון.

המאבק במגפה דורש ערבות הדדית, סולידריות ושיתוף פעולה של כולם, מקטן עד גדול, מהבן של השכנים ועד לראש הממשלה. אבל אנחנו חיים במדינה שהספורט האולימפי שלה הוא ״לא לצאת פראייר״. מדינה שבה אמון הציבור במערכת נשחק עד דק. חצי שנה לתוך הקורונה הגיע הזמן כבר להתעורר ולהבין שאם חבר כנסת לא מכסה את האף, אז גם הציבור לא יכסה את האף. ואם השר משתתף בטרנד של מסכת-סנטר, אז לכולם מותר ללכת עם מסכה על הסנטר. בלי דוגמא אישית ולקיחת אחריות של נבחרי ציבור ושל מובילי דעת קהל אין לנו סיכוי לנצח את הקורונה.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין