פוסטים

ישראל כ"ץ לא טעה: 9 בני דודים של ח"כ זוהר מנהלים אולמות אירועים

שר האוצר טען שיו"ר הקואליציה מקדם מתווה פיצוי לבעלי אולמות כי בן דודו הוא אחד מהם ● הוא התבלבל: מדובר בתשעה בני דודים ולא אחד, שמנהלים קבוצת עסקים ששולטת בתחום, באזור קרית גת ● חשוב להדגיש: החוק לא מגדיר קרבה משפחתית כזו כ"ניגוד עניינים", אך ההיסטוריה של ח"כ זוהר מלמדת שכדאי לפקוח עין

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

לפני כשבוע תקף שר האוצר ישראל כ"ץ את ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) ואמר כי ח"כ זוהר מנסה לקדם את האינטרסים של בעלי אולמות האירועים בכנסת כדי לדאוג לעסקים של בני משפחתו. בדיקת "שקוף" של העומד מאחורי ההאשמה של שר האוצר מגלה כי למיקי זוהר תשעה בני דודים המנהלים יחד את קבוצת העסקים "שבט אחים", השולטת בעסקי האירועים בקריית גת והסביבה. 

מיקי זוהר וישראל כ"ץ בדיון שהתפוצץ בוועדת הכספים. (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

החוק אמנם לא מגדיר בני דודים כקרבה שנחשבת "ניגוד עניינים", והיא אינה פוסלת את זוהר מעיסוק בנושא – אך מעקב צמוד של "שקוף" אחרי פעילותו מגלה שיש ממה לחשוש.

כששר האוצר תקף את יו"ר הקואליציה

במהלך דיון בוועדת הכספים בשבוע שעבר נערך דיון בנושא מתווה הפיצוי של המדינה לבעלי אולמות האירועים. "פנו אלי מספר רב של בעלי אולמות, כולל יו"ר ארגון האולמות", אמר אז ח"כ זוהר. בהמשך דבריו הציג זוהר את עמדתם של בעלי האולמות כלפי מתווה הפיצוי.

עוד באותו נושא:

לאחר דבריו, תקף שר האוצר ישראל כ"ץ את ח"כ זוהר וטען כי הסיבה לרצונו לקדם מתווה פיצוי לבעלי האולמות היא כדי לדאוג לעסקיו של בן דודו: "שאלתי את יו"ר איגוד האולמות כשישבתי איתו אתמול, 'למה מיקי זוהר כל כך דואג לתחום שאני בלאו הכי דואג לו?' אז הוא אמר לי שיש לו בן-דוד, והוא סיפר לי איזה אולם יש לו גם".

מתברר כי השר כ"ץ קימץ במידע כשטען שמדובר בבן דוד אחד של ח"כ זוהר שבבעלותו אולם אירועים: מבדיקת "שקוף" עולה כי לח"כ זוהר לא פחות מתשעה בני דודים המנהלים יחד את קבוצת העסקים "שבט אחים", שעוסקת בתחום האירועים והבילוי.

שבט משגשג

משפחת יפרח מונה תשעה אחים ואחיות המתגוררים בקרית גת ובמושבים בסביבה, והם בני דודיו של ח"כ זוהר מצד אמו. ככל שנודע ל"שקוף", כל תשעת האחים ורבים מבני ובנות זוגם עובדים בעסק המשפחתי של משפחת יפרח: קבוצת העסקים המשגשגת "שבט אחים", שעוסקת ברובה בתחום האירועים. נציין כי בין 2005 ל-2009 שימש יורם יפרח, אחד מהאחים, כיו"ר התאחדות בעלי האולמות בישראל.


תחת קבוצת "שבט אחים" של משפחת יפרח מתנהלים שישה עסקים: שני אולמות האירועים הגדולים "נסיה" ו"דוריה", עסק לקייטרינג ומזון לאירועים, מסעדת "ערמונים" מתחם הנופש "דרים איילנד" ומתחם הקניות "איי-סולומון". קבוצת "שבט אחים" מעסיקה כ-1,000 עובדים בסך הכל. 

קבוצת העסקים מצליחה מאוד ועובדת גם במגזר הציבורי. כך למשל, חברת "לי-בר", חברת הבת לקייטריג של משפחת יפרח, זכתה לפני כשלוש שנים במכרז להאכלת אלפי החיילים בעיר הבה"דים בדרום. החברה עובדת גם עם גופים ממשלתיים נוספים, כמו רשות הכבאות, שירות בתי הסוהר, ועוד.

אך לדברי מקורבים, עסקי הקבוצה נפגעו כלכלית באופן משמעותי עקב משבר הקורונה שכן הם מתבססים על מתחמי אירועים ובילוי, שפועלים במתכונת מצומצמת עקב הקורונה. כלומר, רבים מבני משפחתו המורחבת של ח"כ זוהר נפגעו כלכלית באופן משמעותי בחודשים האחרונים.

החוק קובע: לא ניגוד עניינים

בהמשך הדיון בוועדת הכספים הבהיר חבר הכנסת מיקי זוהר כי הוא לא מכחיש שלבן דודו יש אולם אירועים, אך כי הטענה כי זו הסיבה שהוא פועל למען בעלי האולמות היא לא יותר מהכפשה מצד השר כ"ץ. 

ח"כ זוהר ביקש הבהרה של עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית של ועדת הכספים, לעניין. עו"ד אפיק הסבירה כי העובדה שלחבר הכנסת זוהר יש בני דודים בעלי אולמות אינה מציבה אותו בניגוד עניינים. לדבריה, מצב בו חבר הכנסת פועל בתחום שבו עוסק גם בן-דודו, לא מוגדר כניגוד עניינים.

"ההגדרה לעניין אישי היא היא הנאה חומרית ישירה או עקיפה של חבר הכנסת או של קרובו למעט עניין הנוגע להנאה משנית", הסבירה עו"ד אפיק. "בהגדרת קרוב לא נכלל בן-דוד, הגדרת קרוב היא הגדרה מצומצמת יותר: בן זוג, הורה, צאצא, או כל קרוב שפרנסתו תלויה בחבר הכנסת. כיוון שההגדרה לא חלה עליך (זוהר), נושא של טובת הנאה אישית לא מתקיימת".

היסטוריה של קידום אינטרסים זרים

ההבהרה של עו"ד אפק חשובה, מפני שחשוב להדגיש כי ח"כ זוהר לא עבר על החוק. יחד עם זאת, מעבר להיבט החוקי, שאלת השפעת עסקיהם של בני דודיו על הפעילות הפרלמנטרית אינה עומדת בחלל ריק. מעקב "שקוף" בשנים האחרונות מגלה כי ח"כ זוהר פעל בעבר למען האינטרסים העסקיים של בני משפחתו או קבוצות לחץ שונות – על חשבון טובת הציבור.

הנה דוגמה: במשך עשרה חודשים בשנים 2017-2016 קיים זוהר שלושה דיונים שונים כדי לקדם את ענייני שכונת כרמי גת אשר בקרית גת, מתוקף תפקידו כיו"ר "הוועדה לצדק חלוקתי". זוהר דן בגני הילדים בשכונה, במחלף הכניסה ועוד. רק מה, הוא עשה זאת בזמן שאשתו, בעלת חברת תיווך נדל"ן בעיר, סחרה בדירות בשכונה ואף החזיקה בה במספר נכסים. 

נבחרי ציבור צריכים לפעול לטובת כל האוכלוסייה כדי שנבטח בהם (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

בשלושת הדיונים שקיים זוהר בנושא הוא לא אמר מילה על הנכסים של אשתו בשכונה. לאחר שנחשפו האינטרסים הכלכליים שלו על ידי העיתונאי שוקי שדה בדה -מרקר, אמר: "לא מצאתי עניין ציבורי לעדכן ולפרט על נכסיה הפרטיים של אשתי".

"שקוף" והמשמר החברתי פנו באותה תקופה לוועדת האתיקה של הכנסת בנושא. ועדת האתיקה קיבלה את הפנייה, חבריה רשמו הערה לח"כ זוהר ואסרו עליו להמשיך לעסוק בנושא. "קובעת הוועדה כי על חבר הכנסת זוהר להימנע מכאן ולהבא מליזום ומלנהל ישיבות העוסקות בשכונת כרמי גת בוועדה שבראשותו או בוועדות אחרות", קבעה ועדת האתיקה של הכנסת.

ח"כ זוהר פעל לאחרונה גם עבור קבוצת לחץ קטנה נוספת: סוכני הביטוח. הוא ניסה למנוע את כניסתן של חברות האשראי לשוק סוכני הביטוח, בכך בלם מהלך שיכול היה לגרום לך לשלם פחות על ביטוחים שונים. ח"כ זוהר עשה זאת כדי להגן על משכורתם של סוכני הביטוח, שכ-1,000 מהם מתפקדים לליכוד.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): בתקופה האחרונה חל משבר אמון חמור סביב החלטות הממשלה ועיתויין – עד כמה הן קשורות בטובתם האישית של חברי הכנסת. כשפותחים את מתחמי איקאה בעת שסוגרים חנויות אנחנו מתחילים לערער על הנסיבות שהובילו להחלטה. אם חוסר האמון הזה יימשך – יותר ויותר אנשים יפסיקו להישמע להנחיות, דבר שיפגע מאוד ביכולת ניהול המשבר.

וכמובן, הפגיעה המשמעותית היא בכיס שלנו. אם לא יהיה מי שידאג לעבודה שלך, כמצילה בבריכה או כשוטף כלים, ולעומת זאת מקורבים לנבחרי הציבור יקבלו יחס מיוחד – רבים מהאזרחים ימשיכו לדשדש במצב כלכלי קשה מאוד. לכולנו מגיע יחס הוגן – לכן חשוב שנבחרי הציבור ידעו שאנחנו פוקחים עליהם עין. 

מה עושים כדי לתקן את המצב? (מעש"י):

  1. "שקוף" תמשיך לעקוב אחר פעילותו של חבר הכנסת מיקי זוהר בתחום אולמות הארועים ובתחומים נוספים, ולבחון את ענייניות קבלת ההחלטות של מקביליו בניהול משבר הקורונה. נפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי לוודא שח"כ זוהר ואחרים פועלים למען הציבור הרחב ולא למען קבוצות אינטרס קטנות.
  2. עלינו לזכור ולהזכיר לציבור שמיקי זוהר הוא ח"כ שפועל נגד הציבור ולטובת קבוצות אינטרס, כדי להרתיע חברי כנסת אחרים מלפעול באופן הזה. לשם כך יצרנו את הווידאו הבא. צפו ובצעו את הפעולה שמוצעת בסופו:

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

כך טרפד נתניהו הקמת ועדת חקירה ממלכתית על ניהול משבר בקורונה

אם מדינת ישראל לא תקים ועדת חקירה ממלכתית להתמודדות הממשלה עם נגיף הקורונה – איך היא תלמד מטעויות? ● למרות זאת, נראה שרה"מ בנימין נתניהו יעשה הכול כדי לחמוק מכך ● הוא אפילו שינה את הרכב ועדת הביקורת בכנסת, כך שלא תוכל להקים ועדת חקירה עצמאית ● כחול-לבן? גיבו את המהלך

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

בהיסטוריה הישראלית הוקמו 18 ועדות חקירה ממלכתיות. הנה כמה ועדות חקירה ממלכתיות שהוקמו סביב אירועים משמעותיים: חקירת שמועות להטיות משחקי כדורגל (1971), רצח ארלוזורוב (1982), אסון ורסאי (2001), סיוע לניצולי שואה (2008), ניהול משק המים (2008).

מי יבקר את מספר בדיקות הקורונה והתנהלות בתי החולים? (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

האם צריך לשכנע מישהו שיש למנות ועדה כזו גם לבדיקת התמודדות הממשלה עם נגיף הקורונה? מצב מחסני החירום, התפשטות הנגיף בבני ברק, קבלת החלטות אפופת מסתורין – כל אלו יכולים להצדיק את הקמתה.

הרי איך אפשר להשתפר בלי ביקורת? איך ניתן לוודא שנהיה מוכנים לנגיף הבא, או לאירוע חירום אחר, בלי שגורם בעל אמצעים וגישה ינבור ויחפור במה שקרה פה בחודשים האחרונים ויסיק מסקנות?

עוד באותו נושא:

בקרוב יתחיל מבקר המדינה לכתוב דוח על ניהול המשבר. זו הייתה יכולה להיות הביקורת שציפינו לה, אלמלא המבקר היה ידוע בשיטה שלו לריכוך הדוחות. לעומתו בראש ועדת חקירה ממלכתית עומדים לרוב שופטים בדימוס, עצמאיים ובלתי תלויים.

נתניהו מעולם לא התמודד עם ועדת חקירה

אבל הסוגיה של הקמת ועדת חקירה לבדיקת הטיפול בקורונה לא נמצאת כלל על השולחן. למה? כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מתעב ביקורת. זו לא הערכה.

ראש הממשלה נתניהו. יעשה הכול כדי לחמוק מביקורת (צילום: דוברות הכנסת)

עובדה: ועדות חקירה קמו תמיד רק מחוץ לקדנציות של נתניהו: לפני ואחרי הקדנציה הראשונה שלו (הייתה ועדה אחת ב-1995 והבאה רק בשנת 2000). ומה לגבי הוועדה האחרונה שפעלה בישראל לבדיקת הטיפול במפוני גוש קטיף? היא הוקמה חודשים בודדים לפני השבעתו של נתניהו ב-2009.

זה לא במקרה. ב-2010 טרפד נתניהו ועדת חקירה לאסון הכרמל, בין השאר באמצעות הקצאת מיליוני שקלים לישיבות ההסדר – מה שגרם לח"כ אורי אריאל לחזור בו מדרישתו – ולהכחדת הרוב להצעה.

לאחרונה ביצע נתניהו מהלך פוליטי חכם יותר: הוא פעל באמצעות יו"ר הכנסת יריב לוין ויו"ר הקואליציה מיקי זוהר לשנות את הרכב ועדת הביקורת בכנסת כך שהצעה להקמת ועדת חקירה לעולם לא תזכה ברוב. בין חברי הליכוד המכהנים בוועדה נמצאים מקורביו – שלמה קרעי ואוסנת מארק.

מחאה על פתיחת איקאה אל מול סגירת בתי העלמין ביום הזיכרון. הביקורת הכרחית (צילום: קדיה לוי, פלאש 90)

למה זה חשוב? כי במקום לחכות להחלטת ממשלה להקמת ועדת חקירה, ועדת הביקורת בכנסת יכולה להכריז בעצמה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, אלא שההרכב הנוכחי של ועדת הביקורת הזו יהפוך את הקמת ועדת חקירה לחסרת סיכוי. 

שינוי ההרכב, אגב, לא יכול היה להיעשות ללא הגיבוי של כחול-לבן שהסכימו לוותר על חבר אחד בוועדה לטובת הליכוד. התוצאה: סיכוי אפסי להקמת ועדת חקירה בכל נושא – מהקורונה ועד הצוללות. נתניהו כנראה חושש גם הפעם שוועדת חקירה ממלכתית יכולה לטלטל את הכסא עליו הוא יושב – והוא לא רוצה להסתכן. את המחיר ישלמו אזרחי ישראל. ביקורת היא נשמת אפה של חברה חפצת חיים. משבר הקורונה הוא אירוע חסר תקדים שבדיקתו תוכל לסייע למוסדות המדינה להתייעל ולהשתפר.

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): אין תכנון לטווח ארוך. הטיפול בך אם תחלה או תחלי, או התמיכה בעסק שלך אם יהיה סגר – יהיה לקוי. כל זה יכול להימנע אם ועדת חקירה תיתן המלצות ומדינת ישראל תלמד מהביקורת. ביקורת גם מונעת בזבוזים עתידיים מכספינו ומזכירה לכולנו ממי צריך לדרוש דין וחשבון.

אלא שנראה שבמקום לתעל אנרגיה לתיקון הליקויים, מקדיש אותה נתניהו לביטול ועדות.

מה לעשות כדי שיתוקן (מעש"י): שתפו כדי שכולם יידעו איך קוברים ועדה עוד לפני שנולדה. כמו כן אנא שלחו את הכתבה לח"כים שאתם מעריכים (הדוא"ל שלהם באתר הכנסת). הציעו להם להרים את הכפפה ולפעול בכלים הפרלמנטריים העומדים לרשותם להצפת הנושא בכנסת.

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי תומר אביטל

הכנסת אישרה את חוק הסמכויות: מהם הסעיפים המסוכנים?

חוק הסמכויות שעבר הלילה יתיר לממשלה לקבוע הגבלות – והכנסת תאשר אותן רק בדיעבד ● אם תעברו על ההגבלות אתם מסתכנים לא רק בדוח – אלא גם ברישום פלילי ● הנתונים שהובילו לקבלת ההחלטות על ההגבלות לא יהיו שקופים לציבור ● כל הסעיפים במחלוקת במילים פשוטות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| דרור גורני |

**עדכון: הצעת חוק הסמכויות (הנקרא גם "חוק הקורונה הגדול") אושרה הלילה (חמישי) בקריאה שניה ושלישית.

מטרת ההצעה היא להסדיר באופן נרחב את סמכויות הממשלה בניהול משבר הקורונה. בין הסעיפים המסוכנים: אישור הגבלות רק בדיעבד ע"י הכנסת, ענישה פלילית למי שיפר הוראות, הגבלות על הפגנות, חוסר שקיפות של נתונים ומתן סמכויות מופלגות לפקחים עירוניים.

רה"מ ורה"מ החלופי. מבקשים לשנות את יחסי הכוחות בין הכנסת לממשלה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

החוק ארוך ומורכב מאוד ולכן איתרנו את הסעיפים שישפיעו באופן הכי משמעותי על חייך ופירטנו במילים פשוטות על מה כל הסיפור. הכתבה נכתבה לפני אישור החוק, ומכילה את ההצעות לתיקון הסעיפים המסוכנים.

רקע קצר: איך נולד חוק הסמכויות

הצעת חוק הסמכויות מאפשרת לממשלה להחליט על שעת חירום אזרחית ולהגביל את תנועתו של הציבור במרחב הציבורי, כמו גם את העסקים, מוסדות החינוך, התחבורה ועוד. על מנת להעביר את ההגבלות למניעת התפשטות הנגיף במהירות, הממשלה מבקשת לעקוף את דיוני החקיקה הארוכים – ובכך לשנות את היחסים בינה לבין הכנסת בשעת החירום הזו.

עוד באותו נושא:

בתחילה קבעה הממשלה תקנות שעת החירום שתקפות לשלושה חודשים ויש להאריכן כל פעם ב-45 יום נוספים. על מנת שתקנות אלו יישארו קבועות יש צורך בהליך חקיקה סדור בכנסת. בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה הנחו את הממשלה לעגן את התקנות האלו בחוק מסודר. כך נולדה הצעת חוק הסמכויות. החוק יבטל את התקנות הקודמות שנקבעו ויעגן בחוק את הסמכויות החדשות של הממשלה להתנהלות בזמן המשבר.
חשוב לציין, המטרה הראשית של החקיקה היא שמירה על בריאות הציבור, אך הצעת החוק כוללת סעיפים מסוכנים שעלולים להתקבע גם בעתות חירום בעתיד. והנה הם:

1. הממשלה קובעת – הכנסת מאשרת בדיעבד

הממשלה הציעה מנגנון חריג – סעיף 4 בהצעת החוק מאפשר לממשלה להתקין תקנות ללא אישור מראש של הכנסת, אלא בדיעבד. כלומר, הממשלה תקבע את המגבלות, אך ועדה בכנסת תאשר אותן תוך 7 או 14 ימים, (תלוי בסוג המגבלה), עם אפשרות הארכה  של 3 ימים. אם הוועדה לא מצליחה לקבל החלטה או להתכנס לדיון, האישור יעבור למליאה.

יפעת שאשא ביטון, יו"ר ועדת הקורונה. נאבקה בתקנות הממשלה בדיונים בדיעבד (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

ההיגיון העומד מאחורי המנגנון הוא מניעת עיכוב על ידי הכנסת. לדברי המציעים, לפעמים עיכוב של יום או יומיים בהחלטה על הגבלה חדשה, יכול להבדיל בין כמה מאות לבין כמה אלפי חולים חדשים.

יחד עם זאת, ישנה סכנה ממשית לכך שהממשלה "תמשוך את הזמן" מרגע שתפעיל את כוחה בהגבלת הציבור ועד העברת התקנה לאישור הכנסת בדיעבד. הסעיף קובע כי נוסח התקנות "יונח בסמוך ככל האפשר" לאחר כניסתן לתוקף של התקנות – ביטוי עמום שלא ניתן לבחון אותו, אלא רק לאחר תקופת זמן עמומה זו, יהיו לוועדה עד 7 או עד 14 ימים נוספים לאשר את התקנות והמגבלות, על פי התקנה ומידת ההשפעה שלה על הציבור.
סכנה נוספת היא בהעברת סמכות האישור בדיעבד לידי המליאה. אם הוועדה לא תקבל החלטה הדיון יעבור למליאת הכנסת, שם ינתנו 7 ימים נוספים לאישור התקנות שנקבעו על ידי הממשלה.

"הסמכת המליאה להחליט בנושא כזה בעייתית", מסבירים במכון הישראלי לדמוקרטיה. "מליאת הכנסת אינה עוסקת בניסוח דברי חקיקה ברזולוציה זהה לזו של  הוועדה. במליאה אין יכולת לנהל דיון אמיתי ואפקטיבי על תקנות כאלה או אחרות המתעסק בדקויות ומשקלל את כל האינטרסים. במליאה גם לא מופיעים מומחים ולא נשמעות עמדות הציבור. מכאן, המליאה עלולה להפוך ל"חותמת גומי" בה הרוב הפוליטי מאשר את החלטות הממשלה".

כמו כן, בהצעת החוק הנוכחית הכנסת לא מעורבת בשום שלב בהליך קבלת ההחלטות בנוגע להגבלות, ואין הבחנה בין הגבלות קלות או חמורות, שהממשלה מחליטה עליהן. בין אם הממשלה מחליטה לסגור את חדרי הכושר ובין אם היא מכריזה על סגר מלא – לכנסת אין שום אופציה להתערב בהליך קבלת החלטות זה.
איך זה משפיע עליך? כדי שלא יסגרו לך את העסק שוב ושוב, שנוכל לחזור להיפגש עם סבא וסבתא, וכדי שנוכל סוף סוף לצאת ממשבר הקורונה – יש צורך להתקין את ההגבלות במהירות.

העברת הסמכות האחרונה למליאה עלולה להפוך את הכנסת ל"חותמת גומי". (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

עם זאת בנוסח הנוכחי של הצעת החוק, הממשלה יכולה להחליט שהיא מטילה הגבלות על אילו גופים שתרצה, להקטין התקהלויות, לחזור לסגר מלא, וכד'. במצב זה האזרחים ייספגו פגיעה מהותית בזכויותיהם, כל עוד הכנסת לא תחליט לבטל הגבלות אלה במידת ותראה לנכון.

מה לעשות כדי שיתוקן? כפי שנכתב, הצעת החוק בנוסח הנוכחי שלה לא מאפשרת לכנסת להתערב בשום שלב של קבלת ההחלטות בנוגע להגבלות. המכון הישראלי לדמוקרטיה מציע כי ברירת המחדל תהיה שכל התקנות וההגבלות שהממשלה רוצה לקבוע יעברו בצורה הסדורה של קבלת אישור הכנסת, ורק במקרים חריגים ודחופים במיוחד הממשלה תהיה רשאית להתקין תקנות והגבלות אשר יכנסו לתוקף מיידית, והן יועברו לאישור הכנסת בדיעבד.

2. הנתונים שהובילו להחלטות הממשלה – לא שקופים לציבור

סעיף 4(ד) בהצעת החוק מציין כי התקנות וההגבלות ,אותן הממשלה קובעת, צריכות להיות מלוות בהסבר. זהו כיוון חיובי של שקיפות: כאשר תקנה מונחת על שולחן הוועדה בכנסת עם דברי ההסבר, היא עולה לאתר הוועדה וההסבר יהיה חשוף לציבור.
עם זאת, אין כל סעיף בחוק המחייב את הממשלה להביא בדברי ההסבר שלה לתקנות את הבסיס העובדתי לקבלת ההחלטות. בשורה התחתונה, הנתונים שהובילו לקבלת התקנה לא יהיו שקופים לציבור.

פתיחת איקאה בעת סגירת בתי העלמין ביום הזיכרון. שיקולי הממשלה צריכים להיות חשופים לציבור (צילום: קדיה לוי, פלאש 90)

איך זה משפיע עליך? הנתונים שהובילו לקבלת ההחלטות בנוגע להגבלות שפוגעות לך בחופש הפרט יכולים להישאר במחשכים לתקופה ארוכה. זה פוגע בפיקוח על קבלת ההחלטות של הממשלה, וגם ביכולת שלך להעריך את התרחישים שעלולים להוביל לסגירת עסק או לבידוד.

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? במצב בו מקבלים החלטות שמשפיעות על הציבור בצורה כה מהותית, ראוי שנבין מה הם הנתונים שהובילו לכך. האם נשקלו חלופות? כדי שתהיה לנו את האפשרות המינימלית של גישה אליהם, וכך גם את האפשרות לבקר אותם במידת הצורך, הכנסת צריכה לחייב את הממשלה בחוק זה לפרסם בכל החלטה את הבסיס העובדתי ואת הנתונים שהובילו להחלטה על הגבלת הציבור והאם נשקלו חלופות אחרות.

3. יצאת מהבית בסגר? הפכת לפושע

פרק ד' בהצעת החוק מציין כי הממשלה תוכל לקבוע ענישה פלילית לאלה המפרים את הוראות המגבלות. בשורה התחתונה: הממשלה יכולה לקבוע עונש פלילי אם אתם חלק מהתקהלות, אם יצאת מעבר למרחק המותר שנקבע שמותר לצאת ממנו מהבית, או אם עברת על כל מגבלה אחרת שהטילה הממשלה.

הפיכת אזרחים מפרי הנחיות לפושעים בהליך מזורז היא לא מידתית (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

איך זה משפיע עליך? תקנות והגבלות הממשלה משתנות בתכיפות גבוהה. מצב זה אינו מאפשר לאזרחים להפנים את הדין, במיוחד לאזרחים מאוכלוסיות מוחלשות. כך למשל, אם תפר הנחיה מסוימת בעת הפגנה, בין אם בתום לב (כי לא היית מודע להנחיה חדשה) ובין אם לא, הממשלה יכולה להפוך אותך לפושע מבלי שהדבר התקבל בצורה סדורה בכנסת.
מדובר במדרון חלקלק מאוד שיכול לשמש את הממשלה ככלי ענישה חריף. הפיכת אזרחים לפושעים בהליך כה מזורז היא לא מידתית בעליל.

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? אם רוצים לשמור על ההגבלות חשוב שיהיו עליהן סנקציות, אבל רישום פלילי מלווה אדם לכל החיים. אחת ההצעות היא לאפשר לתת דוחות אך לבטל בהם את הפן הפלילי.

4. הגבלת הפגנות

סעיף 7 בהצעת החוק מציין כי לא יהיה ניתן לאסור על קיום הפגנה בשל החשש לפגיעה בחופש הביטוי, אך עם זאת, הממשלה רשאית "לקבוע תנאים לעניין אופן קיומה" במטרה למנוע את התפשטות נגיף הקורונה. כלומר, הממשלה יכולה לקבוע הגבלות על הפגנות.

ההפגנה הגדולה מול בית ראש הממשלה בבלפור, מה-15.7 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

איך זה משפיע עליך? גם בהפגנות שמירה על בריאות הציבור היא חשובה, אך האם סעיף זה בהצעת החוק ישמש את הממשלה בכדי לעקר את הזכות להפגין? אם בכל הפגנה שתתקיים תוגבל כמות המשתתפים, ויחולקו קנסות לכל מי שלא שומר מרחק של שני מטר – האם במצב זה הזכות להפגין תישאר רלוונטית?

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? על הכנסת לוודא שכל הגבלה שמוטלת על קיום הפגנה היא מידתית ומותאמת להגבלות אחרות המוטלות באותה שעה על התכנסויות בחוץ, ללא החמרה מיותרת. חשוב שהציבור יהיה מודע לאפשרויות העומדות בפני הממשלה, וכך ידע גם לבקר אותן במידת הצורך. בניירות העמדה שהגישו התנועה לאיכות השלטון והמכון הישראלי לדמוקרטיה יש הצעות לתיקונים נוספים המתבקשים בנושא.

5. הכירו את השוטרים החדשים: פקחי העירייה

סעיף 25 בהצעת החוק מאפשר לממשלה להסמיך פקחים עירוניים לאכוף את התקנות ואת ההגבלות, שכאמור יכולות להוביל את מי שעובר עליהם, למשפט פלילי. הפקח העירוני המוסמך יוכל להיכנס לכל מבנה, חוץ ממקום המגורים הפרטי שלך, ולכלי רכב נייחים שאינם פרטיים, כמו אוטובוסים וכדומה, ו"לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות".

פקחים אינם עוברים הכשרה בנוגע להפעלת כוח על אזרחים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


סעיף זה הוביל להרבה גבות מורמות. הרי כל שוטר זקוק ל"יסוד סביר" לביסוס חשדותיו כדי לבצע חיפוש על אדם. בנוסח הצעת החוק לא ברור האם הפקח זקוק גם הוא ל"יסוד סביר" על מנת שידרוש "מכל אדם למסור לו כל ידיעה או מסמך"? נוסח החוק בהקשר זה עמום וניתן לפרש אותו בדרכים רבות.
עם זאת, ישנו סייג בהצעת החוק הטוען כי "מוצע להגביל את הסמכתם של הפקחים", אך הגבלה כזאת אם תהיה, נתונה כאמור אך ורק להחלטת הממשלה ולא לכנסת. אם הממשלה תרצה היא תוכל לתת את הסמכויות האלה לפקחים העירוניים.

נזכיר בשלב זה שבניגוד לשוטרים אשר עוברים הליך הכשרה מסודר ומעמיק הנוגע להפעלת סמכויות על אזרחים ואכיפת החוק, לא ברור מהם הליכי ההכשרה של פקחים עירוניים. כיצד ימודדו עם מצב של שיטור ממשי, תוך סמכות והפעלת כוח מול אזרחים?

סמכויות פקחים בחוקים אחרים

חשוב לציין שגם במקרה זה הממשלה לא "המציאה" סמכויות חדשות לפקחים. הסמכויות המדוברות בחוק הסמכויות קיימות בצורה זהה לחלוטין גם בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים (סעיף 12), וגם בחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו (סעיף 13).

גם בשני חוקים אלו ניתן למצוא את השורות:
"לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה ומסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען". עם זאת, הבעיה בסמכויות אלו שיינתנו לפקחים בחוק הסמכויות, היא רגישות הנושא והפוטנציאל הנפיץ שלו לגרור השלכות חמורות בהרבה מחוק הצהרונים וחוק ייצור הצמח.

איך זה משפיע עליך? הצעת החוק מעניקה כוח רב לפקחים – כוח שלא ברור לגמרי מה היא משמעותו. האם פקח עירוני יוכל לקנוס אותך אם יראה תמונה בפייסבוק בה מפרים הנחיות? האם יוכל לדרוש ממך למסור לו תמונה שקיבלת מחבר שלך שמפר את אחת המגבלות?

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? הסמכויות לאכיפת החוק צריכות להישאר ברשות השוטרים אשר עברו את ההכשרה הנדרשת לכך והוסמכו לכך בעבודתם. לכל הפחות ראוי שבהצעת החוק יבהירו בצורה ברורה יותר את סמכויות הפקחים, וכן שהכנסת תהיה מעורבת בהחלטה הנוגעת לסמכויות הניתנות לפקחים העירוניים, במידה ותתקבל כזאת.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לדרור גורני – [email protected] 

נאצים ואנרכיסטים: כך תיארה תקשורת הימין את המפגינים מול בלפור

ב"ישראל היום" השוו את המפגינים נגד נתניהו לנאצים • במעריב תיארו מובילי המחאות כ"אנרכיסטים ואינטרסנטים חסרי מעצורים" • ב"מקור ראשון" האשימו את "יש עתיד" ברוח האנרכיסטית • כך תיארו פרשנים המזוהים עם הימין את המחאות ברחובות 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| אורן פרסיקו, "העין השביעית" |

"קולות של אנרכיה", נכתב אתמול בכותרת הראשית של השבועון החינמי "בשבע", על רקע תצלום מההפגנה הגדולה שנערכה השבוע מול בית ראש הממשלה בירושלים. הכתב שילה פריד תיאר "התפרעות המונית ברחבי ירושלים" שיצאה מכלל שליטה.

ההפגנה הגדולה מול בית ראש הממשלה בבלפור, מה-15.7 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

לדבריו, "איש ממארגני המחאה, ממשתתפיה ומחברי-הכנסת שעודדו אותה לא התנער מהמראות האלימים, לא ניסה להרגיע את הרוחות או לגנות את המתפרעים, מלבד יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד". טעות עובדתית, כפי שעולה גם מדיווח שפורסם הבוקר ב"הארץ".

פריד שוחח עם הקומיקאי יקיר בר-זוהר, שהגיע כדי לצלם סרטונים משעשעים ומצא עצמו חוטף מכל עבר. "זו לא היתה מחאה של אנשי שמאל. זו בכלל לא היתה מחאה. זה היה אירוע אלים של קבוצה הזויה, מנותקת מכל פלג אידיאולוגי", הוא מצוטט.

"רשות הדיבור לאנרכיה", נכתב בכותרת טורו של אריה אלדד ב"מעריב". "עברנו מרציונליות לאנרכיה ממומנת ומכוונת", נכתב בכותרת המשנה לטור של מיכאל קליינר באותו עיתון. "הדגלים השחורים, דרכנו ויתר אנרכיסטים ואינטרסנטים חסרי מעצורים עושים עכשיו מאמץ דרמטי לתעל את האנרגיות הציבוריות למטרות שלהם", מזהיר נדב העצני בטורו שב"מעריב".

תחילת ההפגנה בבלפור. "אירוע אלים של קבוצה הזויה" (יונתן זינדל, פלאש 90)

עמיתו לעיתון שמואל רוזנר מקדיש את מדור הסקרים שלו לשלטון הכאוס, כלומר לאנרכיה. רוזנר מזהיר כי האנרכיה גרועה כמעט תמיד מדיקטטורה, והרי ישראל אינה דיקטטורית.

עורך "מקור ראשון" חגי סגל מקדיש את פתח טורו במוסף "יומן" של העיתון לסכנת האלימות משמאל. "אנרכיסט תל-אביבי ניפץ במוצאי שבת זגוגית של סניף בנק, ואף ח"כ באופוזיציה לא טרח להסתייג ממנו", הוא כותב. "רק אמיר השכל חש אי-נעימות קלה. 'הם יצאו למסע ונדליזם שאינו קשור אלינו כלל', התנער והיתמם. ועוד איך קשור. השכל, שותפיו, מעריציו, אהוד ברק ובכירי יש-עתיד הם המחוללים של הרוח האנרכיסטית אשר מנשבת עכשיו בעוז במרחבי האופוזיציה, ועלולה לגרור אותנו להתנגשות פנימית קשה פי כמה".

בהמשך מוסף "יומן" כותבת אילת כהנא כי במאהל המחאה הבהירו ביום שלישי השבוע חזור והבהר כי הם מתנגדים לאלימות, אבל כל ההצהרות שלהם לא הועילו מרגע שההפגנה יצאה מידם ועברה לרשות ההמון. כהנא מקדישה פרק בכתבתה לשאלת מימון המחאה, וכרגיל בתקשורת הימנית נסמכת על פרסומים של התקשורת ה"שמאלנית" (במקרה זה "הארץ" וחדשות 13).

מפגין שנעצר במהלך ההפגנה. אמנון לורד השווה את המפגינים לנאצים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מי שלא התעדכן בתיוג של המפגינים כאנרכיסטים הוא אמנון לורד. עבורו הם דווקא נציגיו של הפשיזם, וליתר דיוק – של הנאציזם.
"הדגלים הדומיננטיים היו אדומים בהפגנת הפשיזם השחור-אדום", כותב לורד בטורו שבמוסף "ישראל השבוע" של "ישראל היום", ומגדיר חלק מהמפגינים כ"פנסיות תקציביות מהלכות". בטור דומה, שפרסם אתמול, כתב על המפגינים והעריך ש"הפעם לא ילכו על רצח, אלא על מהלך מהפכני שכולל שימוש בכוח".

לורד הסתובב בירושלים בערב ההפגנה, הבחין ב"ריח של פוטש" וכבר עשה את החיבורים המתבקשים למשתפי הפעולה שבמסדרונות השלטון הרשמי והבלתי רשמי. "לפי כמות הלודנדורפים ברור שיש תכנון ויש אסטרטגיה", כתב (הנאצי אריך לודנדורף היה ממארגני הפוטש הכושל של היטלר ב-1923).

בטורו מהבוקר מקדיש לורד פסקה לרעש הבלתי פוסק של המפגינים. "אורי אליצור ז"ל קרא לזה שיטת הפטיש אוויר. רעש וטרטור אינסופי – ואתה לא יכול לברוח. בלאומילך כבר מולך ברחובות ירושלים".

עפרי אילני, התגלמות ההפך של אמנון לורד, נזכר גם הוא הבוקר ב"הארץ" בטרטור בלתי פוסק דוגמת זה של מקדחת האדון בלאומילך. "ביבי הוא אסקפיזם מנטפליקס", מכריז אילני, וטוען כי בניגוד לאמירה של עמוס עוז, שהמשיל את נתניהו לקומפרסור שמרעיש ללא הפסקה מתחת החלון, "הקומפרסור הוא לא נתניהו, אלא דווקא הטלוויזיה", שמתעקשת לדווח עליו ועל מעלליו.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

גם אם הכנסת תושבת – ח"כים יכולים להפר בידוד

בניגוד לכל אזרח ואזרחית – ח"כים יכולים להסתובב חופשי גם אם הנחו אותם להיכנס לבידוד, או אפילו אם חלו בקורונה ● בחודשי הסגר הנהלת הכנסת נקטה בקו חמור, אך ח"כים הפרו בידוד ונכנסו למשכן בחסות חוק החסינות ● מנכ"ל הכנסת היוצא: "להחזיר מיידית את ההגבלות, גם במחיר פגיעה בפעילות הפרלמנטרית"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עקיבא נוביק |

מכל מוסדות השלטון, הכנסת נקטה את הקו הכי קיצוני וחריף מול ההגבלות: שלושה ימים אחרי הבחירות האחרונות, ב-5 במרץ, הודיע מנכ"ל הכנסת דאז אלברט סחרוביץ' על יציעים ריקים בטקס ההשבעה,על ביטול כל טקס מתוכנן ועל צמצום דרמטי של ההזמנות למשכן. 

יולי אדלשטיין לפני ההשבעה לכנסת. ח"כים יכולים להפר בידוד ולהסתובב חופשי

כעבור שבוע החליט כי חברי הכנסת ישבעו אמונים בשלשות, ובמליאה יורשו לשהות עד 10 אנשים ברגע נתון – הגבלה שאפילו משרד הבריאות לא דרש בנקודת הזמן ההיא. 

עוד באותו נושא:

בזמן אמת, ההחלטה של סחרוביץ' עוררה זעם. בחודשים ההם הליכוד ניסה לסגור את הכנסת ולמנוע הקמת ועדות לעומתיות ודיונים שיאתגרו את הממשלה. המנכ"ל, שהינו חבר ליכוד ותיק, נתפס כמי שמקבל החלטות ששירתו את האינטרס הליכודי ולא את האינטרס הדמוקרטי והציבורי. בכחול לבן של אז זעמו על סחרוביץ' ואדלשטיין והאשימו את הליכוד בניצול ציני של המשבר.

הנגבי נשבע – והאסימון נפל

הזעם הזה נמשך ימים ספורים. ביום ההשבעה (16 במרץ) הגיע למשכן השר צחי הנגבי, ומייד נקרא ללשכת קצין הכנסת. זה הבהיר לו כי הוא נדרש להימצא בבידוד, וביקש ממנו לעזוב מיידית את הכנסת. 

השר צחי הנגבי. הגיע למליאה חרף ההזהרות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הנגבי בחר להיכנס בכל זאת למליאה ולהישבע אמונים. התנהלותו הדליקה את כל הנורות האדומות במשכן. כל הסכנות צפו מייד אל מול המצלמות: ח"כים ושרים אינם מחויבים לציית לכל הוראה המגבילה את תנועתם.

על פי החוק, הכנסת או גוף אחר כלשהו לא יכולים לומר לח"כ איפה להסתובב או לאן לא להגיע. חוק חסינות הח"כים קובע כי "לא ניתן להגביל את תנועתו של ח"כ. שום הוראה שמגבילה תנועה במקום ציבורי לא חלה על חברי כנסת" (סעיף 9 א) "אלא אם ההגבלה נובעת מנימוק של ביטחון המדינה או שמירה על סוד צבאי".

הסכנה: הפצת הווירוס במשכן

תאורטית, גם ח"כ חולה בקורונה יכול להגיע למשכן ולהשתתף בכל פעילות שימצא לנכון. זה תסריט אימים מבחינת האחראים. לכן, ב- 22 במרץ פרסמה הכנסת הודעה חריגה ונואשת: מנכ"ל הכנסת וקצין הכנסת, פנו לכלל חברי הכנסת והשרים המצויים בבידוד וביקשו מהם "לנהוג באחריות, לא להפר את הנחיות משרד הבריאות ולא להגיע למחרת למשכן הכנסת ובכך לסכן את עמיתיהם ואת עובדי הכנסת". 

לאחר מכן הותקן מסלול מיוחד ביציע האורחים שבו ח"כים יוכלו להיכנס בצורה סטרילית מכניסה נפרדת להצביע, ולשוב לבידוד. אבל כאב הראש נשאר. כעבור שבוע הוחלט כי חברי הכנסת ישבעו אמונים בשלשות ובמליאה יורשו לשהות עד 10 אנשים ברגע נתון – הגבלה שמשרד הבריאות לא דרש בנקודת הזמן ההיא. 

בבוקר ה-22 באפריל התעמת סחרוביץ' עם חברי הכנסת  ובעיקר עם ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד-תלם), שסירבו לחבוש מסכות בדיון בוועדה בכנסת. המנכ"ל דרש מכל עובדי הוועדה לצאת והשבית, הלכה למעשה, את הדיון. 

מאז חלפו הימים, סחרוביץ' הוחלף במנכ"ל חדש וכל הגבות שהורמו בתחילת הגל הראשון ירדו אחת אחת. אחרי שר וח"כ שחלו בקורונה, עשרות מבודדים ווועדה שהושבתה (חוץ וביטחון), ומשראינו איזה 'קצוץ' שמים חלק מהשרים והח"כים על ההנחיות והכללים, התברר כי סחרוביץ' צדק. 

"אין ברירה אלא לפגוע בפעילות הפרלמנטרית"

מאז 14 ביוני מתנהלת הכנסת בשגרת קורונה: לא ניתן לשבת באף אחד ממזנוני המשכן, רק ח"כים מורשים להיכנס למזנון הח"כים. בחדרי הוועדות והסיעות הותקנו מחיצות שקופות ומליאת הכנסת פוזרה ביציעים ובאגף האורחים לצורך ריחוק. 

עתה גורס סחרוביץ' כי יש להחזיר את ההגבלות המחמירות באופן מיידי. "הכנסת צריכה להגיב עכשיו", אמר ל'שקוף'. "יש משמעות למהירות התגובה. ככל שמדברים והעסק לא פועל זה גורם נזק. מה שעמד לזכותנו בגל הראשון זה מהירות התגובה. היינו מהראשונים שנקטנו פעולות. התגובה המהירה הוכיחה את עצמה".

אלברט סחרוביץ', מנכ"ל הכנסת לשעבר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

לדבריו "עכשיו התגובה הזו פחות קורית. אין ברירה אלא לפגוע כרגע בפעילות הפרלמנטרית. חד משמעית צריך להחזיר מיידית את ההגבלות. כל מה שלא קשור באופן מובהק וברור בפעילות הליבה של הכנסת צריך להתבטל. כל מי שלא קריטי לא צריך להתקרב לכנסת, גם בכירים. זה לא קורה עכשיו וחבל".

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מיידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

מחדל הקורונה בכנסת: עדיין אין פתרון לעבודה מרחוק

חמישה חודשים חלפו מאז פרוץ המגיפה – אך חברי כנסת משמאל ומימין לא נערכו לסגירת הכנסת וכניסה לבידוד ● הצעת חוק שתאפשר דיונים והצבעות מרחוק נתקעה, יו"ר הכנסת מתנגד לפעילות מהבית והאופוזיציה לא נקפה אצבע ● החשש: הכנסת תושבת וח"כים לא יוכלו להשפיע על ניהול המשבר הבריאותי והכלכלי

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| נעמי נידם |

מספר הנדבקים בווירוס הקורונה מזנק מיום ליום ותרחיש הטלת סגר כללי חוזר לתמונה. כיצד נערכו בכנסת להשבתת המערכות? בדיקת "שקוף" מגלה כי חמישה חודשים מאז פרוץ המגפה אין כל מתווה לפתרון. ח"כ יזהר שי היה היחיד שפעל בנושא כשהציע הצעת חוק לקיום דיונים מרחוק – אך מאז שהפך לשר המדע היא לא קודמה. גם האופוזיציה לא פעלה בנושא.

חיטוי משכן הכנסת. בקרוב תיסגר שוב? (צילום: עדינה ולמן)

המשמעות: הכנסת עלולה להיות מושבתת, ח"כים לא יוכלו לייצג את האינטרס הציבורי מול הממשלה ולפקח על החלטותיה. לא יתקיימו דיונים על מעקבי השב"כ או על החלטות  סגירת חדרי כושר או מסעדות, לא על תפקוד מערכת הבריאות ולא על סיוע כלכלי למפוטרים ועצמאים.

עוד באותו נושא:

כחול לבן קידמו הצבעות מרחוק – ואז נכנסו לממשלה

פתרון העבודה מרחוק עלה כבר בחודש מרץ. עם הקמת הכנסת ה-23 פנה ח"כ יזהר שי (כחול לבן) במכתב ליו"ר הכנסת דאז יולי אדלשטיין וביקש ממנו לאפשר לח"כים להשתתף בדיונים ולהצביע מרחוק. המטרה הייתה היערכות לתרחיש שבו ח"כים מבודדים או חולים בקורונה לא יוכלו להגיע למשכן ובית הנבחרים ישותק לחלוטין. 

השר יזהר שי. היחיד שפעל בכנסת לקידום פעילות מרחוק (צילום: אלעד מלכה)

המכשול שעמד בפניו היה תקנון הכנסת לפיו "חבר הכנסת יצביע באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית, ממקום מושבו הקבוע בלבד". אך בהמשך התברר שכדי לאפשר לחברי כנסת הצבעה מרחוק, שינוי שיכול להיות בר-השפעה גם בהמשך, יש צורך בשינוי חקיקה.

ח"כ שי החל לקדם הצעת חוק לשינוי המצב. עוד בחודש מרץ הוא הסביר בדיון בוועדה המסדרת כי "התרחיש הגרוע עשוי להיות שסיעה שלמה תיכנס לבידוד ואז תהיה פגיעה של ממש בדמוקרטיה. עוד אפשרות היא שח"כים רבים מאוד מסיעות שונות לא יוכלו להגיע. לכן, חשוב להסדיר את סדרי העבודה כמה שיותר מהר על-מנת לשמור על רציפות החקיקה והדמוקרטיה בכלל".

על פי הצעת החוק, שהוגשה ב-20 באפריל "חברי כנסת שנכנסו לבידוד בשל חשש להידבקות בנגיף הקורונה יהיו רשאים להשתתף מרחוק בדיון ובהצבעה במליאת הכנסת ובוועדות הכנסת […] באמצעות כלים טכנולוגיים המאפשרים זיהוי קולי וחזותי", לשון הצעת החוק. 

בדברי ההסבר להצעה הiזכר כי הכנסת כבר נערכה בעבר לפעילות מרחוק במסגרת תרגיל שנערך בפרויקט "כנסת תמיד". "מטרת התרגיל הייתה היערכות לרציפות הדיונים בבית המחוקקים במקרה שמשכן הכנסת מושבת. ואף על פי כן, אין מענה בחוק ובתקנון הכנסת למצב שבו אין ביכולתה של הכנסת לקיים את דיוניה באופן סדיר נוכח התפשטות מגיפת הקורונה", כך לפי הצעת החוק.

יו"ר הכנסת מתנגד להצבעה מרחוק

כמעט ארבעה חודשים חלפו מאז, אך הצעת החוק לא התקדמה. ב-17 במאי הושבע שי כשר המדע והתפטר מתפקידו כח"כ במסגרת החוק הנורבגי. הצעות החוק שלו הוקפאו. מאז הנושא לא עלה לדיונים, אף לא אחד או אחת מהח"כים קידם את הצעת החוק של שי או הצעה דומה. גם האופוזיציה לא פעלה בנושא. "הכנסת חייבת למצוא לעצמה פתרונות שיאפשרו דיוני מליאה והצבעות מרחוק, תוך הקפדה על כללי שקיפות ובהתאמה לתקנון הכנסת ולרוח החוק", מסר השר שי ל"שקוף".

יו"ר הכנסת, יריב לוין. (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

"אם לא ניערך לכך, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב שבו סיעות שלמות 'נמחקות' מההליך הדמוקרטי למשך פרקי זמן ממושכים בשל בידוד או הידבקות בנגיף וזו תהיה פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית. הצעת החוק שהגשתי מטפלת בנושא הזה בזהירות ובהסתייגויות הראויות כדי לשמר את רוח ההליך הדמוקרטי בישראל".

יו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין, שתפקידו לשמור על המשך תפקודה התקין של הכנסת, מסר כי הוא מתנגד להצבעות מרחוק אך סירב להסביר מדוע. גם סיעת כחול לבן, חרף עמדתו המובהקת של השר שי, חלוקה כיום בדעתה בנושא, זאת חרף התבטאויות של היו"ר בני גנץ בעבר אודות הסכנה שבשיתוק הכנסת. "במשטר דמוקרטי לא משביתים את בית המחוקקים ומונעים ממנו לבטא את רצון האזרחים ובחירתם", אמר גנץ בימי תחילת המשבר. "לא תהיה ממשלה אם לא תהיה כנסת מתפקדת".

הכנסת תחילה. על ממלכתיות, רעות ועמידה על עקרונות. אנחנו מסיימים שבוע לא פשוט. אני מבקש להגיד לכל מי שמסתכל על המערכת…

Posted by ‎בני גנץ – Benny Gantz‎ on Friday, March 20, 2020

משמעות הדבר היא שאם בשבועות הקרובים המגפה תחריף, חברי הכנסת לא יוכלו להצביע מרחוק. בשל חוסר היערכות לפתרון טכנולוגי פשוט, הכנסת עלולה להיות מושבתת.

החשש המקורי של יזהר שי הולך ומקבל צורה: הפיקוח הפרלמנטרי על תפקוד הממשלה בשעת משבר בריאותי וכלכלי ייפגע משמעותית או ייעלם כליל. כל זאת, בעת הפעלת מעקב השב"כ לצורך איתור נדבקים וקידום חוק הסמכויות שבו הממשלה מבקשת לעקוף את הכנסת בהחלטות שעשויות להגביל או, לחילופין, לסכן את הציבור.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): אם יוטל סגר על מדינת ישראל יתקבלו החלטות שישנו את חייך ברגע. מי שתפקידם לייצג אותך, כבעלת עסק עצמאי או כקשיש החולה בקורונה, כסטודנט או כאסירה משוחררת הנתונה למעקבי שב"כ הם חברי וחברות הכנסת. אם הם לא יוכלו לפעול מרחוק הממשלה עלולה לקבל החלטות ללא התייחסות לאופן שבו זה ישפיע עליך או עלייך.

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י)הצעת החוק של יזהר שי כבר קיימת, חברי כנסת יכולים להרימה מהשולחן ולקדם אותה. בנוסף, יו"ר הכנסת יכול להציע פתרונות אחרים ולקדם אותם. כך או כך, יש לקיים דיון דחוף בנושא תוך הצגת פתרונות, בדומה לאלה המקובלים בפרלמנטים שונים בעולם.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לנעמי נידם

אלו הסיעות שתומכות בביטול פגרת הקיץ של הכנסת

אחרי שלושה סבבי בחירות ששיתקו את הפיקוח הפרלמנטרי על הממשלה ובלב משבר הקורונה – ייתכן שחברי הכנסת שלנו יצאו בקרוב לחופשת קיץ ● אילו סיעות תומכת בביטול פגרת הקיץ ומי מהן התחמקה מתשובה?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

פגרת הקיץ השנתית של חברי הכנסת מתקרבת: בימים נורמלים, חברי הכנסת יוצאים לפגרת קיץ ארוכה במיוחד של חודשיים וחצי, וחוזרים לעבודה אחרי החגים. בתקופת הפגרה לא מתקיימות ועדות (למעט חריגים), וחברי הכנסת אינם עוסקים בפיקוח פרלמנטרי על הממשלה. למעשה, אנחנו לא יודעים בדיוק מה חברי הכנסת עושים במהלך הפגרה – מפני שהיומן שלהם לא חשוף לציבור. 

הוועדה לקידום מעמד האישה. במהלך הפגרה לא מתכנסות כמעט ועדות (צילום: עדינה ולמן)

לאור משבר הקורונה, הדברים נראים אחרת. כרגע לא נקבע תאריך רשמי ליציאה לפגרה, ופרסומים שיצאו לאחרונה מרמזים על כך שפגרת הקיץ של חברי הכנסת תבוטל או תצומצם, מפני שהכנסת צריכה להצביע על חוק התקציב – מהלך ש"יגרר" עד סוף חודש ספטמבר. אישור התקציב הוא חשוב – אך חשוב להדגיש כי תפקידה של הכנסת משמעותי גם בשגרה ובייחוד בתקופת משבר הקורונה, לא רק בגלל הצורך לאשר תקציב. 

עוד כתבות על פגרת הכנסת:

בימים אלה לממשלה ישנן סמכויות מרחיקות לכת מכוח חוק הקורונה ותקנות החירום. תפקידה של הכנסת הוא לפקח על החלטות הממשלה – שמתקבלות ללא שקיפות – כדי לדאוג לציבור. זאת ועוד, תקופת הקורונה מביאה איתה סוגיות שדורשות פתרונות מיידיים ומערכת שלטונית מתפקדת: ישנם מעל מיליון מובטלים בישראל, מעקבי שב"כ שמתגלים כבעייתיים, פתיחת שנת הלימודים מתקרבת, ועוד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. לממשלה ישנן סמכויות מרחיקות לכת מכוח חוק הקורונה ותקנות החירום (צילום: דוברות הכנסת)

אם כן, האם חברי הכנסת תומכים בביטול הפגרה? פניית "שקוף" לכלל ראשי הסיעות בכנסת, דרשה מהם להביע עמדה נחרצת: בעד או נגד ביטול פגרת הקיץ, כדי להמשיך לטפל במשבר הקורונה וכדי לפקח על הממשלה?

רשימת הסיעות שתומכות בביטול פגרת הקיץ:

  • כחול-לבן
  • יש עתיד-תל"ם
  • יהדות התורה
  • מרצ
  • גשר
  • דרך ארץ
  • ישראל ביתנו

הסיעות שבחרו לא להגיב עד לרגע פרסום הכתבה:

  • הליכוד
  • הרשימה המשותפת
  • ש"ס
  • ימינה
  • העבודה (פרט לח"כ מרב מיכאלי, התומכת בביטול הפגרה)

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

חקיקה בשעת חירום: כך דרסה הממשלה את הכנסת

אתמול באישון לילה, תוך התחמקות מביקורת ציבורית, הממשלה הגדילה את סמכויותיה בעת חירום רק לפני שבועיים הכנסת הבהירה שכל הגבלה על הציבור מחייבת את אישורה – אז בממשלה העדיפו להעביר תיקון לחוק שמשנה את יחסי הכוחות ● היחסים בין שתי הרשויות לא ייראו עוד כמו שזכרנו

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| רבקי דב"ש, טור אורח |

נחזור לרגע לשיעורי האזרחות על מהות המשטר הדמוקרטי כדי להבין את משמעות החקיקה שעברה הלילה (ארבע לפנות בוקר) בכנסת, ומדוע היא עוררה כעס בקרב חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה כאחד.

בני גנץ בנימין נתניהו. הצעת החוק הממשלתית דורסת את הכנסת (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

הכנסת היא הרשות המחוקקת. היא בעלת הסמכות לקבוע כללים ונורמות המחייבות את הציבור. היא עושה כך לאחר ליבון ודיון ציבורי, ורמת שקיפות מהגבוהות הקיימות בשירות הציבורי. וכמובן, הכנסת מקבלת את כוחה ישירות מהציבור.

עוד באותו נושא:

הממשלה היא הרשות המבצעת המנהלת את ענייני המדינה באופן שוטף. חלק מארגז הכלים שלה הוא קידום הצעות חוק ממשלתיות, תקנות וצווים. גם שני האחרונים תלויים, בדרך כלל, ברשות המחוקקת לפני כניסתם לתוקף, וכך נתונים לביקורת ציבורית ולפיקוח.

בחקיקה שעברה הלילה הממשלה כמו אותתה לכנסת: אני לא זקוקה לך כדי להעביר החלטות בשעת חירום. כן, גם כשהן משפיעות על הציבור באופן חריג. ויותר מזה, אני עוקפת אותך אפילו שלפני שבועיים הבהרת בבירור שאת עומדת על הצורך בפיקוח מצדך.

כך זה התחיל: תקנות החירום הפכו לחוקים

בתחילת המשבר השתמשה הממשלה בתקנות לשעת חירום כדי להתנהל בצל המגיפה ולאפשר הגבלות משמעותיות של האזרחים. השימוש בתקנות לטיפול במשבר אזרחי, זכה לביקורת מבג"ץ כמו גם לקריאה של היועץ המשפטי לממשלה לחזור להסדיר את ההוראות בחקיקה רגילה. בנוסף, יש לדעת כי חקיקה לשעת חירום תקפה רק לשלושה חודשים, אלא אם הכנסת מחליטה לחוקק אותה מחדש.

מליאת הכנסת. הצעת החוק עלתה באישון לילה ללא ביקורת ציבורית (צילום עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

הממשלה חזרה בלית ברירה לכנסת והחלה בהליכי החקיקה. הצעת החוק המרכזית ביותר, שמאפשרת לממשלה להחליט על שעת חירום אזרחית ולהגביל את הציבור במרחב הציבורי כמו גם את העסקים, מוסדות החינוך, התחבורה ועוד, נקראת בקיצור "הצעת חוק הסמכויות". 

אחד הקשיים המהותיים עם הצעת החוק, הוא שהכנסת מאשרת רק בדיעבד את הגבלות הממשלה על הציבור. כלומר, הממשלה תקבע את המגבלות, ועדה בכנסת תאשר את הגבלות הממשלה בתוך 7 ימים או 14 (תלוי סוג המגבלה) עם אפשרות הארכה ב-3 ימים, וככל שהיא לא תקבל החלטה או לא תדון, האישור יעבור למליאה. 

ההצעה זכתה לביקורת ציבורית רבה (קרוב ל-20,000 מגיבים על ההצעה), ובימים אלו היא נדונה בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. הבעייתיות בהליך הזה עולה ממסמך ההכנה של הייעוץ המשפטי של ועדת החוקה, וכן מההערות הרבות שהגיעו לוועדה מהציבור.

אין ספק: ההסדר האמור חריג עד מאוד אל מול המצב החוקתי הקיים. הכנסת היא הרשות המחוקקת, ורק היא רשאית להסדיר את הנורמות הראשוניות המחייבות את הציבור. ההיפוך הזה חמור על אחת כמה וכמה כשמדובר בחקיקה שפוגעת באופן משמעותי בחירויות הפרט ועשויה לגרור אחריה ענישה פלילית.

כשאת אומרת לא – למה את מתכוונת?

בינתיים, תקנות החירום ממשיכות לשמש את הממשלה ולאפשר הטלה של הגבלות משמעותיות על הציבור. על מנת שיהיה בידי ועדת החוקה זמן מספק לדון ב"הצעת חוק הסמכויות" המורכבת והייחודית בצורה מקיפה, ומצד שני להשאיר בידי הממשלה כלים להתמודד עם המגיפה, אושרו מספר חוקים המאריכים תקנות חירום מסוימות ב-45 ימים. 

הפגנה נגד חוק הקורונה בכיכר רבין (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

בין החוקים: חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום שפורסם ב-22 ביוני. בעזרת החוק המדינה יכולה להמשיך להסדיר ולהגביל פעילות במגוון תחומים, כגון תחבורה ציבורית, אירועים, הפעלת מקומות עבודה וכו'. 

סעיף 2 לחוק קובע שהממשלה רשאית לשנות את מספר השוהים באירוע, ולשנות את האיסור או ההיתר של עסקים ומקומות לפעול בתנאים שונים משנקבע, ובתנאי שוועדה בכנסת תאשר את השינוי. 

לא זה ההסדר שהממשלה רצתה.  בהצעת החוק המקורית הממשלה ניסתה לקבל סמכות לשנות את מספר השוהים בצו ללא אישור הכנסת כלל. אך הנוסח לא התקבל. הכנסת החליטה כי שינויים אלו שהממשלה מעוניינת לבצע, ואחרים שנוספו אליהם, יהיו חייבים מנגנון אישור מראש של ועדה בכנסת, וכך נקבע בחוק. 

אתמול, רק שבועיים לאחר שהחוק הקודם אושר, ביקשה הממשלה לתקן את החוק באופן שנותן בידה את הסמכות לשנות תנאים נוספים בתקנות – באישור בדיעבד בלבד מצד הכנסת. זאת, בדומה למה שביקשה לעשות מלכתחילה בחוק הסמכויות. 

התעקשות הממשלה: אירוע חריג שעוד ישפיע עלינו

הליך החקיקה אתמול היה חריג משני טעמים מרכזיים – בדרך בה הוא קודם ובמהות. ככלל, נהוג לקדם חקיקה באופן המאפשר ביקורת ציבורית ופרלמנטרית. אך במקרה זה, החוק הונח אתמול על שולחן הכנסת ובפחות מ-24 שעות הפך לחוק מוגמר. מדובר באירוע חריג, שקרה פעמים בודדות בלבד בעבר.

יתר על כן, התיקון שעבר לפנות בוקר מתקן נוסח שאושר אך לפני שבועיים בו הכנסת החליטה במפורש, ובניגוד לבקשת הממשלה, כי תהיה ביקורת פרלמנטרית על החלטת הממשלה, טרם כניסת שינויים לתוקף. 

הכנסת מעוניינת לפקח על כל הגבלה ממשלתית בזמן הקורונה (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

במהות, התיקון מאפשר לממשלה לקבוע הסדרים חוקיים ראשוניים, שיש להם השלכה מהותית על פעילות הציבור במרחב הציבורי, וזאת ללא אישורה ומעורבותה של הכנסת.

זו הסיבה שבדיון הלילי בוועדת הקורונה חברי כנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה, נזעקו. הממשלה החליטה להפעיל לחץ על הכנסת, שהתעקשה על פיקוח ואישור לכל החלטה שתשפיע על הציבור – ודאגה לעגן הסדר שפשוט יעקוף אותה.

במובן זה, התיקון "המינורי" שעבר בהליך חקיקה מזורז ובאישון לילה, פותח את הפתח למערכת יחסים חדשה. מה שקרה אתמול בלילה, עשוי להוביל לשינוי מהותי בחלוקת הכוחות בין הממשלה לכנסת. הלוואי ואטעה.

***

רבקי דב"ש היא יועצת ומרצה בתחום הממשל והטכנולוגיה, ולשעבר בכירה במשרד המשפטים.

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

הפסקות ללא הפסקה: האם פגרת הקיץ של הכנסת תבוטל?

 יצאנו מגל הקורונה הראשון, סיימנו שלושה גלי בחירות – אבל בכנסת ישראל עדיין לא יצאה החלטה רשמית על ביטול פגרת הקיץ ● מה עושים פרלמנטים אחרים בעולם עם פגרת הקיץ במדינתם, שמגיעה אחרי חודשים של שיתוק?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| בשמת בר-עקיבא |

משבר הקורונה שתקף אותנו השנה ושיבש את שגרת החיים של כל המערכות במדינה לא יכול היה להגיע בעיתוי גרוע יותר מהנוכחי. המערכת השלטונית הייתה מושבתת כתוצאה מקיומן של שלוש מערכות בחירות וכעת המגיפה טרפה שוב את הקלפים.

מליאת הכנסת. האם תעבוד בקיץ או תצא לחופשה? (צילום עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

בתוך שנה ללא הקמת ממשלה, לא היו קואליציה ואופוזיציה ולא מונו בעלי תפקידים הנגזרים מכך וכן לא הוקמו ועדות קבועות. פעילות החקיקה נבלמה כמעט לחלוטין, ורוב התקופה הזאת שהתה הכנסת בפגרת בחירות. האם תצא שוב לפגרת קיץ של שלושה חודשים?

לפי פרסום "מקור ראשון", יו"ר הכנסת יריב לוין מתכנן לבטל את הפגרה על מנת להעביר את התקציב עד לתאריך ה-24 לספטמבר. העברת התקציב קריטית לא רק לניהול המשבר הכלכלי, אלא משום שהיא תנאי לקיום ההסכם הקואליציוני. אם לא יעבור התקציב, הכנסת עלולה להתפזר. 

עוד ב"שקוף" על פגרות הכנסת:

אך תפקידה של הכנסת משמעותי במיוחד בתקופה זו, לא רק בגלל התקציב. לממשלה ישנן סמכויות מרחיקות לכת מכוח חוק הקורונה ותקנות החירום. האם הכנסת תעבוד במתכונת מצומצמת רק כדי לאשר את התקציב – אך תפקיר את הפיקוח על הממשלה, שהפך מצומצם ממילא? 

מה קורה עם חופשת הקיץ מסביב לגלובוס?

ההשבתה בפעילות הפרלמנט אינה ייחודית לישראל. אצלנו הבעיה אולי הייתה חמורה במיוחד וההשבתה ארוכה במיוחד, אך ברחבי העולם נאלצו בתי נבחרים להתמודד עם מגיפת הקורונה ובעקבותיה צמצמו פעילות, הפחיתו דיונים והאריכו פגרות חג.

כעת, כשברחבי העולם רק מתחילים לצאת מהגל הראשון של המגפה, לחזור לשגרה ולנסות לגשר על הזמן האבוד – מגיע הקיץ ואיתו השאלה: מה עושים עם פגרת הקיץ הזאת שמופיעה בלוח השנה? 

בריטניה: הפגרה נחתכה כמעט בחצי 

בית הנבחרים הבריטי, שבו הוארכה פגרת חג הפסחא כמעט לחודש שלם בשל מגפת הקורונה, החליט לקצר את פגרת הקיץ משבעה שבועות לארבעה. הפגרה תחל רק בסוף יולי, תשעה ימים אחרי המועד המקורי, ותסתיים עם סיומו של אוגוסט. אז יחל מושב שיימשך עד דצמבר, מועד היציאה לפגרת חג המולד. 

בריטניה היא אחת המדינות שספגו את המכה הקשה ביותר מווירוס הקורונה, לאחר שנקטה תחילה גישה של הגבלות חלקיות בלבד. הכניסה להסגר מלא במדינה קרתה מאוחר יותר מאצל שכנותיה באירופה וכך גם היציאה ממנו. 

כשהפרלמנט הבריטי חזר לפעול ב-21 באפריל הוטמעה מערכת שאפשרה לחלק מחבריו להשתתף בדיונים באמצעות וידאו ולהצביע אלקטרונית מרחוק, בשעה שבמליאה הוגבל מספר השוהים בה בו-זמנית. מאז כבר חזר הפרלמנט לפעול כרגיל וחבריו מחויבים בהגעה כדי להשתתף בדיונים ולהצביע.

דרום אפריקה: הפגרה צפויה להתבטל או להידחות כדי להעביר תקציב

בקייפטאון הגיש יו"ר הפרלמנט הצעה שלפיה הפגרה הקבועה בת החודש, שנפרשת על פני כל חודש יולי, צריכה להיבחן מחדש ויש לדחות, לקצר או לבטל אותה כדי לאפשר לוועדות לפעול. 

יו"ר הכנסת, יריב לוין. לפי פרסומים, יכריז על ביטול הפגרה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

המטרה היא שהפרלמנט יעבוד במהלך יולי כדי שיוכל לאשר עד לסוף החודש תקציב חירום לימי הקורונה, שהוגש רק כשבוע לפני מועד היציאה לפגרה המתוכנן, ואת החקיקה הנלווית לו.

הפרלמנט הדרום אפריקני המשיך לפעול במהלך ימי המגפה בעיקר במתכונת של פגישות וידאו, שגם שודרו בשידור חי בטלוויזיה וברשתות החברתיות כמו יוטיוב וטוויטר.

יפן: הפגרה מתקיימת כרגיל אך נערכים כינוסים על פי הצורך

ביפן התחוללה דרמה פוליטית רצינית סביב שאלת ביטול הפגרה. האופוזיצה נלחמה לדלג על חופשת הקיץ ולהאריך את המושב עד סוף דצמבר. חבריה אף איימו בהצבעת אי אמון על ממשלתו של אבה שינזו.

אבה שינזו, ראש ממשלת יפן. הפרלמנט יצא לפגרה אך ימשיך לעסוק בנושא הקורונה


לבסוף, שני הצדדים סיכמו על יציאה לפגרה תוך קיום ועדות הנוגעות לטיפול בנושא הקורונה בלבד. באמצע חודש יוני נגמר המושב והדרמה הגיעה לסיומה.

המושב שהסתיים נפתח בינואר, עוד בטרם דווחה הדבקה ראשונה בנגיף ביפן. עם התפשטות המגפה העביר הפרלמנט שני תקציבי חירום שנועדו לסייע לאזרחים נוכח המשבר הכלכלי. 

קנדה: הפגרה מתקיימת כרגיל עם ארבעה ימי כינוס שנקבעו מראש

המצב בקנדה, אולי תופתעו, לא טוב יותר משלנו. בדומה לישראל, נערכו במדינה הצפונית בחירות במהלך השנה האחרונה. כתוצאה מכך, עוד לפני פרוץ הקורונה סבל הפרלמנט ממחסור בימי פעילות, והמגפה רק החמירה את המצב. 

מאז שיצאו לפגרת הקיץ הקודמת ביוני שעבר ועד לסיום המושב ביוני השנה, פעל הפרלמנט רק 40 ימים. עם פרוץ המגפה, בחודשים מרץ, אפריל ומאי הפרלמנט הקנדי החליט, בכל חודש מחדש, להשעות את הפעילות הסדירה. בדומה לישראל, החלטות אלו התקבלו תחת מחאת האופוזיציה שטענה כי עצירת הפעילות היא דרכה של הממשלה לסכל את הפיקוח עליה. 

נגיף הקורונה בקנדה. הפרלמנט עבד עד היום 40 יום בלבד

במהלך כל התקופה פעלה ועדת קורונה מיוחדת שהתפזרה ביוני. לאחר יום התכנסות אחד, לאישור ההוצאה הממשלתית ב-17 ביוני, יצא הפרלמנט הקנדי לפגרת קיץ עד ספטמבר. פרט לארבעה ימי פעילות, חברי הפרלמנט הקנדי יוצאים שוב לחופש.

בינתיים, בוחנים שם לקראת החזרה מהפגרה אמצעים להתנהלות מרחוק, כמו הצבעות בשיחות וידאו או באמצעות אדם אחר שנוכח במליאה. אם במושב הבא אכן תהיה חזרה מוחלטת לשגרה והפרלמנט יפעל כמתוכנן, הוא צפוי לסיים את שנת 2020 עם 86 ימי פעילות בלבד בשנה הקלנדרית (בהשוואה ל-122 יום בשנה רגילה). 

ואצלנו: חזרתו של החופש הגדול?

בעשור האחרון צצו בישראל יוזמות רבות לקיצור או לביטול פגרת הקיץ. ב-2011, למשל, פנו ח"כים מסיעות שונות ליו"ר הכנסת בבקשה לבטל את הפגרה על רקע המחאה החברתית והצורך לטפל ביוקר המחיה ובמחירי הדיור. 

ב-2013 קרא ארגון "המשמר החברתי" לחברי הכנסת לקצר את הפגרה על רקע פיזור הכנסת שנה לפני כן והעבודה הלא סדירה שלה בשנה של מערכת בחירות. ב-2014 יוזמה בשם "צו 8 לכנסת" דרשה את ביטול הפגרה על רקע מבצע צוק איתן. בכל המקרים האלה לא נענו הקריאות והפגרה ארכה כמתוכנן. 

ח"כ אורי מקלב, יהדות התורה. עבד בחריצות בפגרה בכנסת ה-20

במהלך פגרות הח"כים לא אמורים להיות חסרי מעש, ולדבריהם הם עובדים קשה ומצדיקים את המשכורת שלהם בהכנת הצעות חוק, בפעילות מפלגתית ובפניות הציבור. אלא שלנו כציבור אין דרך לעקוב אחר הפעילות שלהם בימי פגרה, והם לא רואים את עצמם מחויבים לדווח על הפעילות. 

מה שכן ידוע הוא שאלה ימים שבהם אין פיקוח על הממשלה, לא מתקיימת פעילות חקיקה, לא מוגשות שאילתות, ורפורמות לטובת הציבור לא מיושמות. כשפנינו לקראת פגרת הקיץ הקודמת לח"כים וניסינו לברר במה הם עוסקים בפגרה רובם לא טרחו להשיב

למרות זאת, אנחנו יודעים שפעילות פופולרית במיוחד בקרבם בזמן פגרה היא נסיעות לחו"ל: לפי בדיקה שערכנו על כשני שלישים מהח"כים, הם נסעו 219 פעמים לחופשות פרטיות בחו"ל במהלך ימי הפגרה של 2019. האפשרות הזאת, כרגע, אינה מונחת לפתחם.

יש לציין שגם במהלך פגרה ניתן לכנס את המליאה ואת ועדותיה לישיבות מיוחדות. ועדת הכנסת מוסמכת לאשר דיונים נוספים. כך למשל בקיץ 2006, שבו התרחשה מלחמת לבנון השנייה, ובקיץ 2014 שבו נערך מבצע צוק איתן לא קוצרה פגרת הכנסת אולם התקיימו כינוסי חירום בנושאים ביטחוניים. גם במרבית המדינות שבהן לא בוטלה פגרת הקיץ השנה בשל הקורונה יתקיימו במהלך חודשי הקיץ דיונים בנושא ופעילות בוועדות ככל שיידרש.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

 

השב"כ חוזר: הממשלה מורחת זמן במציאת חלופה טכנולוגית

אפליקציה יעילה יותר וחודרנית פחות לאיתור נדבקי קורונה מחכה על המדף – אך המדינה אישרה את המשך מעקב השב"כ. משרד הבריאות העביר את הכדור למשרד המודיעין, שם עדיין "לומדים את החומר". בדיון בכנסת נציגי ממשלה סיפקו נתונים שגויים, הפגינו בורות והתחמקו מלוחות זמנים ברורים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

חוק מעקב השב"כ לאיתור נדבקים פוטנציאליים עבר בשבוע שעבר (רביעי) בקריאה ראשונה בהליך מזורז, לטובת הפעלה מיידית במידת הצורך. הסיבה לחזרה להפעלת "הכלי" היא עיכוב מתמשך של משרדי הממשלה בהפעלת חלופה טכנולוגית יעילה יותר וחודרנית פחות למיגור וירוס הקורונה.

ועדת החוץ והביטחון. הממשלה הביכה עצמה עם נתונים שגויים (צילו:ם עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

לאחר שנמנע מעיסוק בנושא בחודש האחרון, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, צבי האוזר, קיים דיון מקדים בחלופות טכנולוגיות למעקב השב"כ. בדיון ארוך (קרוב לשלוש שעות) התברר שיש לפחות ארבעה גורמים בממשלה שעוסקים באותו נושא ועדיין "לומדים את החומר". 

עוד כתבות בנושא:

גרסה חדשה של אפליקציית המגן, המיועדת להחליף את איכוני השב"כ תוך שימוש בטכנולוגיית בלוטות', כבר מוכנה לשימוש. אך על מנת שתהיה אפקטיבית יש צורך במספר משתמשים רב, ונושא השיווק עבר לאחרונה מאחריות משרד הבריאות למשרד המודיעין החדש, שאנשיו עדיין "לומדים את הנושא".

הדיון כלל גם לא מעט רגעים מביכים. נציגי המשרדים הציגו נתונים שהתבררו כחלקיים ואף לא נכונים, כמו למשל אומדן שגוי של מספר האזרחים המחזיקים בטלפונים חכמים. חברי כנסת ונציגי החברה האזרחית העמידו את המשרדים על טעותם שוב ושוב.

משרד המודיעין מבולבל

בפתח הדיון, ממלא מקום מקום מנכ"ל המשרד לענייני מודיעין, רונן הרלינג, דיבר דקות ארוכות ואמר ביטויים כמו: "תכלול" ו"קידום תפיסת ההפעלה". לטענת הרלינג, "לא הוגדר לנו לוח זמנים אך אנחנו עושים הכל כדי לקדם ולזרז את קידום אפליקציית המגן".

בחודש האחרון, הוא סיפר, אנשי משרדו למדו את הנושא וערכו השוואה בינלאומית. מדובר בזמן יקר שאבד לבלי שוב, כיוון שהרשות להגנת הפרטיות כבר ערכה השוואה כזו לפני כחודש. מרכז המידע והידע כבר מחזיק במידע זה, המכון הישראלי לדמוקרטיה הגיש מסמך שמפרט את כל החלופות, וכך גם מכון אבא אבן, לדיפלומטיה ציבורית במרכז הבין תחומי (בחודש מאי)

הרלינג טען שכדי להגיע לאפקטיביות יש להגיע למספר משתמשים גבוה ביישומון הרלוונטי, שמגיע לכ-60% מהאוכלוסיה. אך מסתבר כי נתון זה שגוי לחלוטין. הוא ציטט מתוך מחקר של אוניברסיטת הארוורד, אך שגה בנתון המשתמשים הגבוה.

"האפליקציה מתחילה להיות אפקטיבית מרגע שאחוז המשתמשים מגיע לשתי ספרות (כלומר 10% ומעלה)", נכתב במחקר. ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) ציטט את מהמאמר העמיד אותו על טעותו. הרלניג תיקן והסביר כי המשרד הממשלתי הציב לעצמו את היעד הגבוה, שנע בין 40-60 אחוז.

"מספרים מניפולטיביים"

רפי מירון, מהמועצה לביטחון לאומי, טען בדיון שהמל"ל עובד על איתור אמצעים משלימים. הסיבה: האפליקציה רלוונטית רק למי שמחזיק בטלפון חכם ואינה כוללת ילדים קטנים, חלק מהחרדים ושומרי שבת ליממה בשבוע. הפתרון שהציג הוא כרטיס או צמיד עם טכנולוגיית בלוטות', שעלותו כ-15 דולר ליחידה.

לפי נציג המל"ל, מדובר ב-3.64 מיליון אזרחים ללא טלפון חכם. לטענת תהילה אלטשולר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, המספרים הללו מניפולטיביים. הם כוללים את תינוקות וטף, שבכל מקרה לא נושאים טלפונים ולא מצויים תחת מעקב השב"כ.

"אלו נתונים שהתקבלו ממשרד הבריאות", טען מירון. אך במשרד הבריאות הודו שאין בידיהם נתונים רלוונטיים. "לא משנה כמה ניסינו, לא הצלחנו להגיע למספר האנשים שאינם מחזיקים בטלפונים סלולרים חכמים", אמרה בדיון רונה קייזר ממשרד הבריאות. עם זאת, העריכה שיש קצת פחות מ-6 מיליון משתמשים בטלפונים חכמים בישראל.

"ההתרשמות שלי היא של גרירת רגליים מצד הגורמים המתכללים", טענה ד"ר אלטשולר כנגדם. "יחד עם חוקרת נוספת במכון הישראלי לדמוקרטיה, הגענו לכל המידע הזה כבר. מידע שהמדינה אוספת תוך שלושה ארבעה חודשים". 

עוד טענה, כי "בניגוד לצפיות של המרכז הלאומי לקורונה, בתחילת הדרך, בשאר העולם הדמוקרטי לא פנו לארגוני ביון כמו שקרה פה". 

פינג פונג על הגב שלנו

בחודשים האחרונים נושא השקת אפליקציית המגן 2.0 עולה שוב ושוב לדיון, אך נראה שבמשרדי הממשלה מסרבים להתקדם. לדברי רונה קייזר, הממונה על פיתוח המגן במשרד הבריאות, אפליקציית המגן 2.0 תהיה מוכנה בעוד שבוע לכל סוגי המכשירים הסלולריים החכמים. לדבריה, המשרד טרם הפיץ את הגרסה, בשל חשש שמא אנשים לא יפעילו את הבלוטות'. 

"זה מחייב הסברה נרחבת לאוכלוסיה", הבהירה. אם כך, מה מתקדם בתחום ההסברה? קייזר העבירה את הכדור למשרד המודיעין וטענה שהוא אחראי כעת לתחום ההסברה.

רונה קייזר ממשרד הבריאות. העבירה את הכדור למשרד המודיעין

עוד טענה קייזר, שלפי בדיקות המשרד, שימוש במיקום ובלוטות' בה בעת מנצל כ-15 אחוזים מהסוללה ולכן עולה החשש שהציבור לא יפעיל אותן באופן רציף. אך מנכ"ל חברת נקסר טען לעומתה כי ניתן לחייב את האזרחים להציג את סטטוס ההפעלה בטלפון בכניסה לכל סופר או קניון. 

"יש היום מאות מפתחים באפל וגוגל שפיתחו פלטפורמה מלאה לאיתור מדויק של מגע בין אנשים תוך שמירה על הפרטיות", ציין שיר. "רוב הסיכויים שהמערכת הזו תיכנס למערכת ההפעלה הבאה שלהן, כך שיגיעו במיידית ל-100% חדירה". 

הרשות להגנת הפרטיות, שכאמור הפיצה כבר לפני כחודש דוח שטוען כי יש להחליף במיידי את מעקב זרועות הביטחון במערכת טכנולוגית, דבקה בעמדתה. "עמדתנו היא שגם שהיא לא מושלמת (מגן 2.0) נכון יהיה להתחיל להשתמש בה ובכל מקרה היא עדיפה על כלי השב"כ. נכון להשתמש בה מוקדם ככל האפשר", אמר עוז שנהב, מהרשות להגנת הפרטיות. 

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): אי קידום חלופות למעקב השב"כ עשויי להחזיר אותנו אחורה, למעכב השב"כ. העובדה שהנתונים שלנו חשופים לאורך זמן למעקב ממשלתי עלולה לפגוע בפרטיות שלנו. חמור מכך – שמשרד הבריאות לא מאבטח את נתוניו מספיק טוב, נכון לדוח האחרון של מבקר המדינה. אם ידלפו חלילה ממאגריו לידיים זרות – הם יכולים לשמש גופים עסקיים לברר עלינו מידע שממש לא אמור להגיע אליהם.

בנוסף, לפי מומחים שונים ולאור סקירה בין לאומית – שימוש בbluetooth יעיל יותר משימוש בשב"כ, לצורך זה. עיכוב בשימוש בו לצורך איתור נדבקים פוטנציאלים עלול לגרום לך לחלות או להדביק אחרים בלי שידעת, לגרום לגל השני לצאת משליטה או לפגוע בעסק שלך, שיצטרך שוב להפסיק פעילות.

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י): משרד הבריאות חייב לקדם במהירות רבה יותר את פיתוח החלופות ובראשן מגן 2.0 כדי לאפשר חלופות לשימוש בשב"כ בגל השני ולבחון גם את השימוש בטכנולוגיה של אפל וגוגל. נמשיך ללחוץ.