פוסטים

הממשלה יכולה לקצר לכם את תקופת הבידוד אך גוררת רגליים

דיון בוועדת החוץ והביטחון חושף כי אפשר לקצר את תקופת הבידוד, אבל מריחת זמן של הממשלה פוגעת בנו. וגם: רוב המערערים על איכון השב"כ שוחררו. חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: "יותר נזק מתועלת"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"הסבירות שהמבודד ידביק ביום ה-12 לאחר בדיקה, דומה לסבירות שידביק ביום ה-14", כך, רק לאחר 40 דקות דיון שהתקיים השבוע בוועדת החוץ והביטחון בכנסת, ובעקבות לחץ מתמשך של יו"ר הוועדה צביקה האוזר וח"כ איילת שקד, הודה ד"ר בועז לב, ראש הצט"מ (צוות טיפול במגיפות) במשרד הבריאות, כי אפשר לשחרר את מי שנגזר עליו בידוד לאחר 12 יום, ולא לאחר 14 יום כנדרש כיום.

גם יומיים בלבד הם קיצור משמעותי כשמדובר בבידוד, שהוא למעשה מעצר בית, לעיתים בחדר קטן, תוך גרימת סבל למשפחת המבודד ואובדן פרנסה. במקרה שההודעה על המגע המאומת מגיעה בהפרש גדול מרגע המגע בפועל, קיצור של יומיים יכול אפילו לייתר את הבידוד כולו. אם ישנה הצדקה רפואית לקיצור, ע"י עריכת בדיקה ביום השמיני או התשיעי, מדוע הוא אינו מתבצע? הסיבה, כפי שהתברר בדיון, היא בעיקר סרבול ומריחה ממשלתית.

"השר ביקש כי עד ל-9 בחודש תוגש לו חוות דעת לגבי היכולת לספק בדיקות לכלל המבודדים ביום השמיני או התשיעי, והמשרד ממתין להתייחסות משרד הבריאות בנושא", אמרה מיכל כצנלסון, בהתייחסה לשאלה אם הממשלה והשר הממונה, אלי כהן נדרשו לסוגיה. אבל לשאלה מדוע דרושים תשעה ימים לקבל תשובה – לא ידעה לענות (אגב, כצנלסון היא בכלל לא עובדת משרד הבריאות אלא ראש אגף מדיניות במשרד המודיעין, שמרכז את עבודת צוות השרים בנושא איכוני שב"כ).

נציין שמספר הבדיקות הנדרש לצמצום ימי הבידוד קל למדי להערכה – משרד הבריאות יודע כמה אנשים נשלחים מדי יום לבידוד. מתוכם יש להוריד את מספר החולים המאומתים הממוצע מסך המבודדים וכך נגיע למספר שמשקף את מספר הבדיקות המקסימלי. המספר האמיתי יהיה כנראה נמוך יותר, מאחר וכנראה שלא כולם יממשו זכות זאת. 

עוד בדיון, האוזר שאל מדוע שוויץ ואוסטריה קיצרו את תקופה הבידוד ומה אפשר ללמוד מהם. התשובה שהוא קיבל מנציג משרד הבריאות היא כי "המחלקה הבינלאומית של משרד הבריאות פנתה בשאלות למדינות הללו, אך טרם קיבלה תשובות". לא הצלחנו ליצור איתם קשר, אמר הנציג, ד"ר לב. אמירה תמוהה מאחר ואם יכול היה מנכ"ל משרד הבריאות לטוס לדובאי – מדינה שרק עתה כוננו איתה יחסים דיפלומטים ולהיפגש עם מקבילו בנסיכות, הוא יכול להשיג את מספר הטלפון של שר הבריאות האוסטרי. 

"832 אלף איש הוכנסו לבידוד. יציאה מהבידוד ביום ה-12 לאחר בדיקה, פירושה חיסכון של מעל מיליון ושש מאות אלף ימי עבודה מבחינת המשק, וימים בהם לא נשלל חופש התנועה של אדם מבחינת זכויות הפרט והחברה", אמר האוזר. "זה חיסכון משוער של כ-150 מיליון שקל בחודש וכ-2 מיליארד שקל בשנה למשק הישראלי. אל מול זה, בהינתן כי נכנסים לבידוד כ-100 אלף אזרחים בשבוע, יידרשו 12 אלף בדיקות ביום למי שנמצא בבידוד בכדי לקצר את זמן הבידוד – אני בטוח שאם משרד האוצר ייתן דעתו לעלויות אלה מול אלה, גם הם ישתכנעו בהצדקה הכלכלית לכך".

יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ צבי האוזר, בדיון בוועדה. צילום: מוריה ברקוביץ, דוברות הכנסת

כזכור, חוק הסמכת השב"כ אושר בוועדה ובמליאת הכנסת בסוף חודש יולי, על מנת לסייע בצמצום התפשטות נגיף הקורונה ובמקביל לקדם את השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים. על פי החוק, בכל פעם רשאית הממשלה להכריז על הסמכת שב"כ לתקופה של עד 21 יום, אך הדבר נתון לאישור סופי של ועדת החוץ והביטחון.

הוועדה, כדי להביע את מורת רוחה מהתשובות הלא מספקות שקיבלה בקשר לסוגיית קיצור תקופת הבידוד, האריכה את ההסכמה רק עד ה-16.9 ולא עד ה-21 לחודש כפי שביקשה הממשלה. בזמן הזה על הממשלה יהיה לבחון את הגדלת מערך הבדיקות וקיצור תקופת הבידוד. 

ומה באשר להתקדמות במציאת פתרונות אזרחיים לקטיעת שרשרת ההדבקה, פתרונות אלטרנטיביים לשימוש בשב"כ? 

גם כשהגיעו בוועדה לדיון על אפליקציית המגן לא ניתן היה למצוא בשורות. במשרד סיפרו כי קיצרו את הליך ההרשמה לאפליקציה, אך שלל בעיות אחרות טרם נפתרו. משרד הבריאות השיק את האפליקציה לפני חודש, נתקל בקשיים והוריד את הקמפיין לאחר שבוע. מזה שלושה שבועות הקמפיין נתון בהקפאה עמוקה ורק בשבוע הבא יושק מחדש.

"הפסקנו את הקמפיין לאחר שראינו שהורידו אותו 100 אלף והסירו אותו 50 אלף. אם לא יצליחו לשפר בשבוע הקרוב עוד קצת את האפליקציה אנחנו נצא לניסיון נוסף, רק בדיגיטל, אם זה לא עובד אז נעצור שוב", סיפקה עינת שומרון, סמנכ"לית הסברה ויחסים בינ"ל במשרד הבריאות, הסבר קודר למדי.

"ברור שהאשליה שהשב"כ לבדו ימנע סגר התפוגגה כליל", אמר גיל גן-מור מהאגודה לזכוית האזרח. "החלופה האמיתית היא החקירות האנושיות והוועדה לא משקיעה זמן בשאלה מדוע אנחנו לא משפרים את היעד לשיפור החקירות האנושיות. לא באמצעות טלפונים אישיים וחקירות על נייר אלא באופן דיגיטלי יזום". 

"בדיוני הצוות של הצט"ם (צוות טיפול במגיפות) יש כאלו שמתנגדים לאיכוני השב"כ ועד עכשיו קולם לא הגיע אליכם", אמר פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, "למה שמקבלי ההחלטות לא ישמעו את חוות הדעת המקצועית? למה שלא נראה את הדיון ושההחלטה תתקבל בשקיפות מלאה? הכלי הזה גורם הרבה יותר נזק מאשר תועלת", סיכם.

832 אלף אנשים נשלחו לבידוד תוך חודשיים. שני שליש מהמערערים על האיכון שוחררו

מניתוח הנתונים שהכינה ועדת החו"ב ניתן ללמוד שהמדינה אכן ממשיכה לשפר את המערך האפידמיולוגי ויותר חולים מזוהים על ידי חקירה אפידמיולוגית, לעומת כלי השב"כ. כך אם באמצע יולי אותרו רק כ-27 אחוז מהחולים על ידי חקירה אפידימולוגית לבדה, כיום אנו עומדים על יותר מ-50 אחוזים.

מבחינת אפקטיביות הכלי נראה ש-5.2% מהמבודדים שמאותרים על ידי השב"כ בלבד מזוהים לבסוף כחולים. 

עם זאת בתמונה הכללית נראה שמרחב הטעות של השב"כ הוא רחב. 63% מההשגות שהוגשו על מגע עם חולה אושרו. כלל ההשגות עומד על 204 אלף.

רבע ממבודדי קורונה שאותרו על ידי שב״כ שוחררו לאחר שהתברר כי האיכון היה שגוי

בחמישה שבועות שלח השב״כ לבידוד כ-281 אלף אזרחים באמצעון מסרון רק כ-4 אחוזים ממבודדי שב״כ אובחנו כחולים למרות הטענות כי אינו יעיל במאבק בקורונה, הממשלה ממשיכה להשתמש בכלי הדיגיטלי של שב״כ ולעקוב אחר כל אזרחי המדינה 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

רק כ-4.3 אחוז מהאזרחים שקיבלו הודעה על חובת בידוד לאחר שהטלפון שלהם אוכן על ידי השב״כ כמי שנחשפו לחולה מאומת – אובחנו כחולים בקוביד-19. רבע מהאנשים שאותרו באמצעות כלי המעקב שמפעיל השב״כ ונשלחו לבידוד, שוחררו לאחר שהתברר כי האיכון היה שגוי. למרות שהאפקטיביות שלו מוטלת בספק גדול, ולמרות שפותחה אפליקציה ייעודית מטעם משרד הבריאות – המגן – מתעקשת הממשלה להמשיך לעשות שימוש בכלי המעקב של שירות הבטחון הכללי. 

מחר זה יכול לקרות גם לך – הודעת אסמס אחת תשלח אותך לבידוד מלא, בטעות, ולכי תוכיחי שאין לך אחות. בידוד קורונה, אילוסטרציה.

מה שהיה נראה כצעד חסר תקדים במדינה דמוקרטית – לאשר לשירותי הבטחון שלה לעקוב אחר כל האזרחים באופן גורף ואיסוף מידע עליהם – הפך במרוצת החודשים האחרונים של התמודדות עם מגפת הקורונה לעובדה קיימת שהתרגלנו אליה. ישראל היא המדינה היחידה שמתגאה במשטר הדמוקרטי שלה, ומשתמשת באמצעי ריגול נגד אזרחיה באופן גורף. 

כמעט חצי מליון מבודדים בחמישה שבועות

בשבוע שעבר התקיים בוועדת החוץ והבטחון של הכנסת, בראשה עומד ח״כ צבי האוזר (דרך ארץ), דיון במהלכו נחשפו הנתונים על אזלת היד שמגלה המדינה בכל הקשור לאיתור ובידוד מגעים עם חולים מאומתים. 

במהלך הדיון נחשף כי בתוך חמישה שבועות, מאז ה-1 ביולי, נשלחו 483 אלף אזרחים לבידוד. כ-281 אלף מהם אותרו באמצעות כלי השב"כ. אחרים אותרו באמצעים אחרים (חקירות אפידמיולוגיות, ודיווח עצמי). 70 אלף, כרבע מתוך המבודדים בעקבות איתורים של השב"כ ערערו על נכונות המידע, ושוחררו מהבידוד הכפוי. 

עוד בנושא:

הסיבה המרכזית בגינה כינס ח״כ האוזר את הוועדה בראשה הוא עומד היתה ניסיון להוביל מהלך שיצמצם את תקופת הבידוד מ-14 יום ל-12. הטענה המרכזית של האוזר היא שאם משתמשים בכלי הדרקוני של שב"כ צריך לצמצם עד כמה שניתן את הנזק שנגרם לציבור. אולם המהלך לא זכה לשיתוף פעולה ממשרד הבריאות. 

במהלך הדיון חשף האוזר כי ניסה לקבל חוות דעת בנושא ממשרד הבריאות, אך ללא הצלחה. הוא סיפר כי פנה למנכ״ל משרד הבריאות, פרופ׳ חזי לוי, עוד ב-21 ביולי אולם עד לזמן הדיון לא קיבל ממנו תשובה. שבוע אחר כך, ב-28 ביולי פנה לפרויקטור הקורונה פרופ׳ רוני גמזו, אך לא קיבל התייחסות. האוזר, שמשוכנע שצריך לקצר את תקופת הבידוד אמר במהלך הדיון שאם משרד הבריאות לא ימסור לו את המידע הרלוונטי ואת חוות דעתו המקצועית הוא יבקש מוועדת החוץ והביטחון לעצור את איכוני השב"כ.

ניסה לצמצם את תקופת הבידוד. ח״כ צבי האוזר ועדת חוץ וביטחון (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

סגן שר הבריאות, ח״כ יואב קיש (הליכוד), שנכח בדיון, ענה להאוזר שהוא לא מכיר את הפניה והתנצל בשם המשרד, אך גם לא סיפק תשובה בעצמו. קיש טען בדיון כי הכלי של השב"כ הוא זה שהצליח להוריד את התחלואה. יכול להיות שח״כ קיש צודק, אבל אי אפשר באמת לדעת. לא בלי מידע. וגם קיש לא הציג נתונים שמגבים את הטענה שלו. היום (שני, 17/8) הודיע משרד הבריאות כי הוא מתנגד לקיצור ימי הבידוד. מלשכתו של האוזר נמסר בתגובה לפניית ״שקוף״ כי הוא: "יבקש ממשרד האוצר דו"ח האומד את היקף הפגיעה הכלכלית באשר למספר המבודדים".

המועד הבא שבו תידרש הוועדה לאשר את המשך איכוני השב״כ יהיה ב-3 בספטמבר. זו תהיה הזדמנות נוספת של הוועדה "לאיים" בהפסקת השימוש בכלי.

מדינה אדומה במעקב

קשה מאוד להפריד בין הפעולות השונות שננקטו, לטוב ולרע, ולהסיק מהן מה סייע למאבק במגפה, ומה דרדר את מצבנו. כך לדוגמא, לצד הפעלת הכלי ב-1 ביולי התבצעה פתיחה מהירה של המשק. בנוסף, מספר החקירות אפידמיולוגית עדין נמוך מהמצופה. לפי דו"ח של מרכז המחקר והידע הלאומי למערכה בקורונה (גוף של אגף המודיעין בצה״ל) ביחס למדינות מערביות אחרות, ישראל ממוקמת במקום נמוך במספר החוקרים האפידימיולוגים שהיא מפעילה. לאחר שיסתיים התגבור המובטח של מערך החקירות, יעמוד היחס על חוקר אפידימולוגי אחד על כל עשרת אלפים תושבים. לשם הפרופורציות, בגרמניה יש חוקר אחד לכל 4,000 נפש, ובאנגליה היחס הוא 1:2,200. המצב שלנו טוב יחסית לסינגפור שם היחס עומד על חוקר אחד לכל 40 אלף נפשות. 

ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שמשתמשת בכלי מעקב אחרי כל האזרחים שלה. למרות זאת אנחנו עדיין מדינה ״אדומה״. לשם השוואה, לפי אתר הסטטיסטיקה הבינלאומי worldometers, שמרכז נתונים בזמן אמת אודות המאבק העולמי בקורונה, ישראל נמצאת במקום 20 בעולם עם 9,083 מקרים מאומתים לכל מיליון תושבים, כאשר הממוצע העולמי עומד על 2,572 מקרים לכל מיליון תושבים. גרמניה, שממוקמת מעט מתחת לממוצע העולמי, אגב, לא משתמשת בכלי ריגול אחר אזרחיה.

מספר החוקרים האפידימיולוגים בישראל נמוך, ביחס למדינות מערביות אחרות. (צילום מסך מתוך דו"ח של מרכז המחקר והידע הלאומי למערכה בקורונה)

בנוסף, אם בכל שבוע מאה אלף איש נשלחים לבידוד ומנתקים אותם מהאוכלוסיה, לא משנה מי הם והאם הם חולים, זה עשוי להוריד את היקף התחלואה. 

הודעות שגויות ששלח השב״כ. יש אנשים שהצליחו להוכיח כי ההודעה שקיבלו שגויה, אבל מה עושה מי שאינו יכול להוכיח ונשלח ל-14 ימי בידוד בלי שום סיבה?

בדו"ח של הרשות להגנת הפרטיות, שהתפרסם לפני כשבועיים, נכתב כי: "גם בחלוף כחודש מאז חודש השימוש בו, מנגנון השב"כ עודנו גוזר על רבבות מתושבי מדינת ישראל הגבלה דרסטית על חופש התנועה לפרק זמן של שבועיים, מבלי שנחשפו כלל לחולה קורונה".

הדו"ח מציין כי: "הדוח האחרון שהועבר על ידי משרד הבריאות ליועץ המשפטי לממשלה מלמד כי כ-57% מההשגות שהוגשו על ידי מי שקיבל הודעה על חובת בידוד באמצעות מנגנון השב"כ, התקבלו והובילו לשחרור מבידוד". בנוסף, מציינים בדו"ח כי רק ״כ- 4.3% בלבד ממי שקיבלו הודעה על חובת בידוד באמצעות מנגנון השב"כ, אובחנו בסופו של יום כחולים".

למרות זאת, במהלך הדיון ח״כ קיש רמז שהממשלה הולכת להתעקש על המשך השימוש בכלי המעקב של שב״כ גם במספרים נמוכים יותר. "אני לא בטוח שהמדד של פחות ממאתיים חולים ביום הוא נכון", אמר קיש ביחס למגבלה בחוק שקובעת כי יש להפסיק את השימוש בכלי המעקב אם המגפה נבלמת ונגיע למצב שבו יתגלו ביום 200 חולים מאומתים ומטה. 

למרות אמצעי הריגול המשוכללים, ישראל לא מצליחה לקטוע את שרשרת ההדבקות. מאז התגאה נתניהו בכך שאנחנו משמשים דוגמא למדינות העולם בהתמודדות עם המגפה – ירדנו לתחתית הדירוגים והפכנו למדינה אדומה. סימן שאלה ענק מרחף מעל יעילות השימוש בכלי האיכון של השב״כ, ששולח עשרות אלפי אנשים לשבועיים של בידוד – שהוא כמו מעצר בית ללא משפט, לעיתים בחדר סגור ובניתוק מוחלט ממשפחה וחברים. וכל זאת – באבחת הודעת טקסט אוטומטית.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע):
מהנתונים עולה כי כלי השב"כ שולח עשרות אלפי אזרחים לבידוד ללא כל צורך. מחר זה יכול לקרות גם לך – הודעת אסמס אחת תשלח אותך לבידוד מלא, ולך תוכיח שאין לך אחות. לצד אותם אנשים שהצליחו להוכיח את טענתם כי האיכון שלהם היה שגוי, רבים אחרים קיבלו את ההודעה על בידוד אך לא הצליחו להוכיח שמקורה בטעות. מדובר בפגיעה אנושה בזכויות אדם, בפרטיות, בחופש העיסוק והתנועה, ביכולת להשתכר, לקיים חיי משפחה וחברה. בידוד ארוך בחלל סגור עלול גם לפגוע בבריאות, הפיזית והנפשית, אם הוא נעשה מהמניעים הלא נכונים. 

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י):
לא רק שהיא פוגעת קשות בפרטיות שלנו, הממשלה ממשיכה להשתמש בכלי שהוכח שוב ושוב שאינו אפקטיבי ואינו מסייע בצמצום המגפה. בדרך הזאת היא מתחמקת מהצגת תוכניות פעולה אפקטיביות. חברי הכנסת חייבים לדרוש מהגופים המוסמכים להציג פתרונות יעילים שפגיעתם באזרחים חמורה פחות. 

* * *

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

 

השב"כ חוזר: הממשלה מורחת זמן במציאת חלופה טכנולוגית

אפליקציה יעילה יותר וחודרנית פחות לאיתור נדבקי קורונה מחכה על המדף – אך המדינה אישרה את המשך מעקב השב"כ. משרד הבריאות העביר את הכדור למשרד המודיעין, שם עדיין "לומדים את החומר". בדיון בכנסת נציגי ממשלה סיפקו נתונים שגויים, הפגינו בורות והתחמקו מלוחות זמנים ברורים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

חוק מעקב השב"כ לאיתור נדבקים פוטנציאליים עבר בשבוע שעבר (רביעי) בקריאה ראשונה בהליך מזורז, לטובת הפעלה מיידית במידת הצורך. הסיבה לחזרה להפעלת "הכלי" היא עיכוב מתמשך של משרדי הממשלה בהפעלת חלופה טכנולוגית יעילה יותר וחודרנית פחות למיגור וירוס הקורונה.

ועדת החוץ והביטחון. הממשלה הביכה עצמה עם נתונים שגויים (צילו:ם עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

לאחר שנמנע מעיסוק בנושא בחודש האחרון, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, צבי האוזר, קיים דיון מקדים בחלופות טכנולוגיות למעקב השב"כ. בדיון ארוך (קרוב לשלוש שעות) התברר שיש לפחות ארבעה גורמים בממשלה שעוסקים באותו נושא ועדיין "לומדים את החומר". 

עוד כתבות בנושא:

גרסה חדשה של אפליקציית המגן, המיועדת להחליף את איכוני השב"כ תוך שימוש בטכנולוגיית בלוטות', כבר מוכנה לשימוש. אך על מנת שתהיה אפקטיבית יש צורך במספר משתמשים רב, ונושא השיווק עבר לאחרונה מאחריות משרד הבריאות למשרד המודיעין החדש, שאנשיו עדיין "לומדים את הנושא".

הדיון כלל גם לא מעט רגעים מביכים. נציגי המשרדים הציגו נתונים שהתבררו כחלקיים ואף לא נכונים, כמו למשל אומדן שגוי של מספר האזרחים המחזיקים בטלפונים חכמים. חברי כנסת ונציגי החברה האזרחית העמידו את המשרדים על טעותם שוב ושוב.

משרד המודיעין מבולבל

בפתח הדיון, ממלא מקום מקום מנכ"ל המשרד לענייני מודיעין, רונן הרלינג, דיבר דקות ארוכות ואמר ביטויים כמו: "תכלול" ו"קידום תפיסת ההפעלה". לטענת הרלינג, "לא הוגדר לנו לוח זמנים אך אנחנו עושים הכל כדי לקדם ולזרז את קידום אפליקציית המגן".

בחודש האחרון, הוא סיפר, אנשי משרדו למדו את הנושא וערכו השוואה בינלאומית. מדובר בזמן יקר שאבד לבלי שוב, כיוון שהרשות להגנת הפרטיות כבר ערכה השוואה כזו לפני כחודש. מרכז המידע והידע כבר מחזיק במידע זה, המכון הישראלי לדמוקרטיה הגיש מסמך שמפרט את כל החלופות, וכך גם מכון אבא אבן, לדיפלומטיה ציבורית במרכז הבין תחומי (בחודש מאי)

הרלינג טען שכדי להגיע לאפקטיביות יש להגיע למספר משתמשים גבוה ביישומון הרלוונטי, שמגיע לכ-60% מהאוכלוסיה. אך מסתבר כי נתון זה שגוי לחלוטין. הוא ציטט מתוך מחקר של אוניברסיטת הארוורד, אך שגה בנתון המשתמשים הגבוה.

"האפליקציה מתחילה להיות אפקטיבית מרגע שאחוז המשתמשים מגיע לשתי ספרות (כלומר 10% ומעלה)", נכתב במחקר. ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) ציטט את מהמאמר העמיד אותו על טעותו. הרלניג תיקן והסביר כי המשרד הממשלתי הציב לעצמו את היעד הגבוה, שנע בין 40-60 אחוז.

"מספרים מניפולטיביים"

רפי מירון, מהמועצה לביטחון לאומי, טען בדיון שהמל"ל עובד על איתור אמצעים משלימים. הסיבה: האפליקציה רלוונטית רק למי שמחזיק בטלפון חכם ואינה כוללת ילדים קטנים, חלק מהחרדים ושומרי שבת ליממה בשבוע. הפתרון שהציג הוא כרטיס או צמיד עם טכנולוגיית בלוטות', שעלותו כ-15 דולר ליחידה.

לפי נציג המל"ל, מדובר ב-3.64 מיליון אזרחים ללא טלפון חכם. לטענת תהילה אלטשולר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, המספרים הללו מניפולטיביים. הם כוללים את תינוקות וטף, שבכל מקרה לא נושאים טלפונים ולא מצויים תחת מעקב השב"כ.

"אלו נתונים שהתקבלו ממשרד הבריאות", טען מירון. אך במשרד הבריאות הודו שאין בידיהם נתונים רלוונטיים. "לא משנה כמה ניסינו, לא הצלחנו להגיע למספר האנשים שאינם מחזיקים בטלפונים סלולרים חכמים", אמרה בדיון רונה קייזר ממשרד הבריאות. עם זאת, העריכה שיש קצת פחות מ-6 מיליון משתמשים בטלפונים חכמים בישראל.

"ההתרשמות שלי היא של גרירת רגליים מצד הגורמים המתכללים", טענה ד"ר אלטשולר כנגדם. "יחד עם חוקרת נוספת במכון הישראלי לדמוקרטיה, הגענו לכל המידע הזה כבר. מידע שהמדינה אוספת תוך שלושה ארבעה חודשים". 

עוד טענה, כי "בניגוד לצפיות של המרכז הלאומי לקורונה, בתחילת הדרך, בשאר העולם הדמוקרטי לא פנו לארגוני ביון כמו שקרה פה". 

פינג פונג על הגב שלנו

בחודשים האחרונים נושא השקת אפליקציית המגן 2.0 עולה שוב ושוב לדיון, אך נראה שבמשרדי הממשלה מסרבים להתקדם. לדברי רונה קייזר, הממונה על פיתוח המגן במשרד הבריאות, אפליקציית המגן 2.0 תהיה מוכנה בעוד שבוע לכל סוגי המכשירים הסלולריים החכמים. לדבריה, המשרד טרם הפיץ את הגרסה, בשל חשש שמא אנשים לא יפעילו את הבלוטות'. 

"זה מחייב הסברה נרחבת לאוכלוסיה", הבהירה. אם כך, מה מתקדם בתחום ההסברה? קייזר העבירה את הכדור למשרד המודיעין וטענה שהוא אחראי כעת לתחום ההסברה.

רונה קייזר ממשרד הבריאות. העבירה את הכדור למשרד המודיעין

עוד טענה קייזר, שלפי בדיקות המשרד, שימוש במיקום ובלוטות' בה בעת מנצל כ-15 אחוזים מהסוללה ולכן עולה החשש שהציבור לא יפעיל אותן באופן רציף. אך מנכ"ל חברת נקסר טען לעומתה כי ניתן לחייב את האזרחים להציג את סטטוס ההפעלה בטלפון בכניסה לכל סופר או קניון. 

"יש היום מאות מפתחים באפל וגוגל שפיתחו פלטפורמה מלאה לאיתור מדויק של מגע בין אנשים תוך שמירה על הפרטיות", ציין שיר. "רוב הסיכויים שהמערכת הזו תיכנס למערכת ההפעלה הבאה שלהן, כך שיגיעו במיידית ל-100% חדירה". 

הרשות להגנת הפרטיות, שכאמור הפיצה כבר לפני כחודש דוח שטוען כי יש להחליף במיידי את מעקב זרועות הביטחון במערכת טכנולוגית, דבקה בעמדתה. "עמדתנו היא שגם שהיא לא מושלמת (מגן 2.0) נכון יהיה להתחיל להשתמש בה ובכל מקרה היא עדיפה על כלי השב"כ. נכון להשתמש בה מוקדם ככל האפשר", אמר עוז שנהב, מהרשות להגנת הפרטיות. 

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): אי קידום חלופות למעקב השב"כ עשויי להחזיר אותנו אחורה, למעכב השב"כ. העובדה שהנתונים שלנו חשופים לאורך זמן למעקב ממשלתי עלולה לפגוע בפרטיות שלנו. חמור מכך – שמשרד הבריאות לא מאבטח את נתוניו מספיק טוב, נכון לדוח האחרון של מבקר המדינה. אם ידלפו חלילה ממאגריו לידיים זרות – הם יכולים לשמש גופים עסקיים לברר עלינו מידע שממש לא אמור להגיע אליהם.

בנוסף, לפי מומחים שונים ולאור סקירה בין לאומית – שימוש בbluetooth יעיל יותר משימוש בשב"כ, לצורך זה. עיכוב בשימוש בו לצורך איתור נדבקים פוטנציאלים עלול לגרום לך לחלות או להדביק אחרים בלי שידעת, לגרום לגל השני לצאת משליטה או לפגוע בעסק שלך, שיצטרך שוב להפסיק פעילות.

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י): משרד הבריאות חייב לקדם במהירות רבה יותר את פיתוח החלופות ובראשן מגן 2.0 כדי לאפשר חלופות לשימוש בשב"כ בגל השני ולבחון גם את השימוש בטכנולוגיה של אפל וגוגל. נמשיך ללחוץ.

בשל עיכוב משרד הבריאות: השימוש במעקב השב"כ עשוי לחזור

משרד הבריאות התחייב להשיק בתחילת יוני יישומון שיכול להחליף את מעקב השב"כ בשימוש בטכנולוגיית bluetooth. זה לא קרה. לדברי שר המודיעין אלי כהן, בגל תחלואה שני "לא תהיה ברירה אלא לחזור לכלי הזה". תגובת המשרד: נשיק בשבועות הקרובים"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

משרד הבריאות מתעכב בפיתוח אפליקציה שתזהה נדבקים פוטנציאלים ותהווה תחליף למעקב השב"כ. מדובר ביישומון "המגן 2", שעושה שימוש בטכנולוגיית bluetooth, שמדינות דמוקרטיות בעולם כבר אימצו לצורך זה. לדברי משרד הבריאות היא תעלה לאוויר תוך "כמה שבועות", זאת חרף התחייבותה להשיק את היישומון עד לתחילת יוני.

טכנולוגיית Bluetooth יותר יעילה באיתור נדבקים (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

לפני כשבועיים פג תוקף ההארכה שנתנה הכנסת לממשלה, והשימוש ב"כלי" של השב"כ לצורך איתור נדבקי קורונה נפסק. בהיעדר אמצעי טכנולוגי חלופי, ייתכן שהגורמים הרלוונטיים יאיצו תהליך חזרה לשימוש בשב"כ למטרה זו.

עוד כתבות בנושא:

לדברי שר המודיעין אלי כהן, "אם יהיה גל תחלואה שני בהיקפים משמעותיים לא תהיה ברירה לחזור לכלי הזה". בראיון לרשת ב' הסביר כי "השימוש בכלי של שב"כ עזר לנו מאוד, יותר משליש מהנדבקים אותרו בעזרתו". טענה שחזר עליה בהמשך גם יואב קיש, סגן שר הבריאות וגם מכיוונו של רה"מ.

הבטחה לעלות עם מגן 2.0 בתחילת יוני – לא מומשה

בדיון שהתקיים ב-26 במאי בוועדת החוץ והביטחון, אמרה האחראית על פיתוח אפליקציית המגן במשרד הבריאות, רונה קייזר, כי גרסת מגן 2.0 תושק בתחילת החודש הנוכחי, שמגיע בשבוע הבא לסיומו. 

"בתחילת יוני אנחנו נשיק את האפליקציה עם יכולות הבלוטות' שלה", הבטיחה קייזר. "כדי שזה יהיה אפקטיבי צריכים להיות ארבעה מיליון משתמשים. בהינתן שהיום אנחנו נמצאים בערך על מיליון משתמשים ואנחנו נמצאים בעידן של שגרה, אנחנו צריכים להפעיל הרבה מאמצים כדי שיהיו ארבעה מיליון משתמשים שייצרו אפקטיביות מקסימלית". 

רונה קייזר ממשרד הבריאות. הבטיחה שאפליקציית "המגן 2" תעלה בתחילת החודש

בהמשך לכך, קייזר הסבירה כי נדרש תקציב נוסף לשיווק כשהמוצר יהיה מוכן סכום של ארבעה מיליון ש"ח המוביל לעיכוב בהשקה. נכון להיום, לבדיקת "שקוף", המוצר טרם הושק ופעולת השיווק לא החלה. כבר בדיון זה הביעו חלק מהח"כים, ביניהם היו"ר צבי האוזר, חשש כי משרד הבריאות גורר רגליים.

"חייבים לדון בחלופות לשב"כ לפני הגל השני"

הצורך בתחליף טכנולוגי לשימוש בכלי המעקב של השב"כ אינו חדש לגורמים הרלוונטיים. "עוד בדיונים הראשונים של ועדת החוץ והביטחון בשימוש בשב״כ, דרשנו לעשות דיון מהותי בחלופות אזרחיות עם נציגי החברה האזרחית והסקטור הפרטי", הבהירה פרופ' קרין נהון, יו"ר איגוד האינטרנט. 

"לצערי, נכון להיום דיון זה לא התרחש. זה קריטי שהמדינה תכנס דיון שכזה, עוד לפני גל ב׳ של מגיפת הקורונה. הוא יאפשר לבחון האם השימוש בשב״כ מידתי והאם השימוש בחלופות ישיג בקירוב את אותן מטרות תוך שמירה טובה יותר על פרטיות האזרחים".

לדברי נהון "תפקיד השב״כ הוא לסכל טרור, ולא להשתמש באמצעים הטכנולוגיים שלו למטרות אזרחיות. אף משטר דמוקרטי לא עושה שימוש בארגון הביטחון המסכל שלו לאיתור נתיבים של חולים".

נראה כי יו"ר הוועדה שתפקידה לכנס דיון מסוג זה, מסכים עם הטענות. "המאבק בקורונה הוא אירוע חריג, אך גם ההסתייעות ביכולות שירות הביטחון הכללי במסגרת מאבק זה היא חריגה. חריגות זו הביאה את ועדת המשנה למודיעין לקיים את מרבית דיוניה באופן גלוי, בכדי לאפשר לציבור לבחון את האיזונים הנעשים בין הזכות לחיים לבין שמירה על הזכות לפרטיות". 

קרין נהון, יו"ר איגוד האינטרנט. "לבחון האם השימוש בשב"כ מידתי"

עוד הוסיף, כי "נושא זה צריך להיבחן הן בשאלת הצורך והן בשאלת החלופות. הוועדה מציעה לבחון ולמצוא חלופות אזרחיות אחרות, בדומה למדינות מערביות שונות שהתמודדו עם נגיף הקורונה. החלופות שהוצגו בועדת המשנה למודיעין לפני כשלושה שבועות לא היו משביעות רצון, לא באשר להיקף המימון שהוצע בהן ולא באשר למאמצים שהושקעו בפיתוחן". 

למרות הסכמתו, בלשכתו של האוזר, נכון להיום, לא התחייבו ליזום דיון בנושא.

הפתרון האופטימלי והרווח: Bluetooth מבוזר

מסקירת הרשות להגנת הפרטיות עולה כי אין אף דמוקרטיה שמשתמשת בטכנולוגיה שבה משתמשת ישראל לצורך אכיפת חובת בידוד וסגרים. עוד עולה מהסקירה, כי מדינות דמוקרטיות רבות מפתחות ממש בימים אלה טכנולוגיות אשר מטרתן לאתר קרבה לחולה קורונה באמצעות Bluetooth.

נתוני מיקום, כמו GPS, מגלים מידע על תנועה באופן שוטף. בניגוד לכך, נתוני מרחק, כמו אלו שמועברים על ידי Bluetooth, מצביעים רק על מידת המרחק של אנשים זה מזה, ואף את משך השהייה.

ניידים מתקשרים זה עם זה ב-bluetooth וכך מגלים קרבה בין נדבקים

"בהיבט הטכנולוגי, השיטה האחרונה עדיפה על איסוף נתוני GPS, שכן היא מספקת נתונים מדויקים יותר", נכתב בדו"ח של הרשות להגנת הפרטיות. "איתור קרבה, באמצעות נתוני מרחק, מתבסס בד"כ על אותות המועברים ב- Bluetooth בין משתמשים אשר הורידו אפליקציה למכשיר נייד, ונמצאים בקרבה מספקת זה לזו".

בדוח אחר שהגישו שורת מומחים לטכנולוגיה ופרטיות לשר המדע, יזהר הס, כתבו כי "טכנולוגיה שתזהה קרבה בין אנשים, בלא להתחקות אחר מיקומם, תיתן מענה איכותי – לעיתים קרובות אף יותר מטכנולוגיית מעקב מיקום – לצורך לזהות במהירות מגעים חבי-בידוד". 

עוד הוסיפו, כי "כלי שמבוסס על מעקב לפי איכון מכשירים סלולריים, מהסוג שנעשה בו שימוש למשל באיכון השב"כ, סובל גם מחולשות לא מעטות – דיוקו אינו גבוה, יכולתו לאתר מיקום מדויק במבנים מקורים, בבניינים רבי קומות או במקומות הומי אדם נמוכה, ועוד".

כדי להמחיש את הטענה, ציינו בדוח כי "דרישת משרד הבריאות לבצע רישום של מיקום קונים בקניונים סגורים מעידה על החולשה המובנית של כלי זה. עקב כך, כלי מסוג זה יוצר לא מעט התראות שווא או מחסיר התראות אמת".

משרד הבריאות: טרם נקבע מועד סופי

משרד הבריאות, כאמור, מתעכב בתהליך פיתוח והשקת מגן 2.0, שעושה שימוש בטכנולוגיית Bluetooth המדובר.

"גרסה 2 של יישומון המגן, אמורה לעלות לחנויות האפליקציות בשבועות הקרובים (טרם נקבע מועד סופי), והינה גרסה בעלת היכולות הקיימות בגרסה הנוכחית לצד יכולות נוספות של טכנולוגיית בלוטות'", מסרו ממשרד הבריאות.

אפליקציית "המגן" של משרד הבריאות. מתי תעלה גרסה 2?

"השימוש בטכנולוגיית בלוטות' עשוי לסייע ברמת דיוק גבוהה יותר של מיקומי נקודות החשיפה. משרד הבריאות שם דגש רב על עקרונות השמירה על הפרטיות של יישומון זה, ועל מהותו המתמקדת באחריות חברתית, מטרות הדדיות ושקיפות.

"על כן, כל אלה לא ישתנו וימשיכו להישמר גם תוך השימוש בטכנולוגיית בלוטות', ותוך המשך הפיתוח בקוד פתוח; המידע נשמר על המכשיר הסלולרי של המשתמש בלבד, ולא מועבר אל משרד הבריאות. 

המקרה היחיד בו ישותף המידע עם משרד הבריאות הוא במקרה של משתמש שהינו חולה מאומת אשר בוחר לשתף את המידע עם משרד הבריאות כחלק מחקירה אפידמיולוגית".

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): אי קידום חלופות למעקב השב"כ עשויי להחזיר אותנו אחורה, למעכב השב"כ. העובדה שהנתונים שלנו חשופים לאורך זמן למעקב ממשלתי עלולה לפגוע בפרטיות שלנו. חמור מכך – שמשרד הבריאות לא מאבטח את נתוניו מספיק טוב, נכון לדוח האחרון של מבקר המדינה. אם ידלפו חלילה ממאגריו לידיים זרות – הם יכולים לשמש גופים עסקיים לברר עלינו מידע שממש לא אמור להגיע אליהם.
בנוסף, לפי מומחים שונים ולאור סקירה בין לאומית – שימוש בbluetooth יעיל יותר. עיכוב בשימוש בו לצורך איתור נדבקים פוטנציאלים עלול לגרום לך לחלות או להדביק אחרים בלי שידעת, לגרום לגל השני לצאת משליטה או לפגוע בעסק שלך, שיצטרך שוב להפסיק פעילות.

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י): משרד הבריאות חייב לקדם במהירות רבה יותר את פיתוח החלופות ובראשן מגן 2.0 כדי לאפשר חלופות לשימוש בשב"כ לפני הגל השני. יש לקיים דיון בוועדה לחוץ וביטחון בחלופות טכנולוגיות אזרחיות לקראת הגל השני של הקורונה. נמשיך לעקוב וללחוץ על בעלי התפקידים יחד עם "סיירת השקיפות".

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

דו"ח ממשלתי קובע: אפשר להילחם בקורונה בלי לפגוע בפרטיות

הרשות להגנת הפרטיות טוענת שניתן לצמצם את פגיעה פוטנציאלית בפרטיות שלנו, במעבר לשימוש ב-Bluetooth במקום טכנולוגיית זיהוי מיקום. משרד הבריאות עובד על זה – אך לטענתו תקציב של מיליונים בודדים מעכב את ההטמעה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

דו"ח חדש של הרשות להגנת הפרטיות קובע כי ישנה חלופה יעילה יותר ל"כלי" של השב"כ במעקב אחרי האזרחים לצורך זיהוי מדביקים פוטנציאליים. לפי הדו"ח ניתן להשתמש בטכנולוגיית Bluetooth, היעילה יותר מטכנולוגיית זיהוי מיקום באיתור הדבקות. כמו כן, החלופה מצמצמת סיכון עתידי לפגיעה בפרטיות האזרחים.

הצלבת נתונים עם זיהוי מיקום יכולה לגלות עלינו כמעט הכול

הדו"ח פורסם לקראת דיון בוועדת החוץ והביטחון שהתקיים בשבוע שעבר, על המשך מעקב השב"כ לזיהוי נדבקים פוטנציאליים. במשרד הבריאות טענו שהגרסה החדשה של אפליקציית המגן תעשה שימוש בטכנולוגיית Bluetooth, אך תקציב של מיליוני שקלים בודדים מעכב את הטעמתה החלופה.

לדעת איפה אנחנו אוכלים והאם אנחנו מתפללים

איסוף מידע על אזרחים לצורך אזהרת נדבקים פוטנציאליים, מטריד אזרחים רבים החוששים לאובדן פרטיותם. מה המשמעות של חלקי המידע הנאספים עלינו?

עוד באותו נושא:

לפי דו"ח הרשות להגנת הפרטיות, שבדקה את הנושא, "גם כאשר נתוני מיקום נדמים להיות אנונימיים, כלומר אינם מקושרים לאדם מזוהה ונשמרים בנפרד, הרי שהצלבתם עם מידע זמין אחר עלולה לגרום לזיהוי".

איך זה קורה? אחת הדרכים היא הצלבת כתובת ה-IP של המחשב עם חשבון האינטרנט של המשתמש, המגלה מי הוא בעליו והיכן שהה. דוגמה נוספת היא הצלבת צילומי תנועת מכוניות עם מספר רישוי רכב, שיכולה להוביל לזיהוי בעל הרכב.

טכנולוגיית bluetooth יעילה יותר בזיהוי קרבה בין נדבקים (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

בנוסף, "הצלבת נתוני מיקום עם מידע המצוי ברשתות חברתיות, מצלמות אבטחה במרחב הציבורי, עסקאות אשראי וכיו"ב, עלולים גם הם לגרום לזיהוי פרטיו של אדם", פירטו בדו"ח.

עוד הוסיפו ש "ניתוח נתוני מיקום יכולים לחשוף מידע כמו כתובות מקום עבודה או מגורים. מחקרים מראים כי מעקב במשך שנה וחצי אחר נתוני מיקום אנונימיים של 6 חצי מיליון איש, מעלה כי לרובם יש שובל ייחודי, המאפשר לזהות 95 אחוז מהם".

זה לא נגמר כאן. נתוני מיקום והצלבתם מגלים מידע פולשני אף יותר, כמו "מצבו הבריאותי והנפשי (אדם המבקר במוסדות רפואיים), אמונותיו (ביקור בבית תפילה, היעדר תנועה ושימוש בימי שבת), דעה פוליטית (ביקור במוסדות מפלגתיים או השתתפות בהפגנות)".

כך גם ניתן לגלות העדפה מינית (ביקור במקומות בילוי ייעודיים לקהילה מסוימת), מצב כלכלי (אזור מגורים, מקום עבודה, מקומות בילוי, עלולים להצביע על מצב כלכלי), קשרים חברתיים או מקצועיים, מצבו האישי של אדם (מקום לינה השונה מכתובת מגורים), מצב תעסוקתי ועוד.

החשש: דליפת נתונים לידיים זרות

החשש עולה כאשר גורם בעל אינטרס זר ישים ידו על הנתונים. "ככל שהזמן חולף, טכנולוגיות המידע משתפרות, ומקורות מידע רבים נעשים פומביים. תהליך זה מגביר את הסיכון של הצלבת המידע הגלוי עם המידע ה"אנונימי" אשר יגרמו לזיהוי הפרטים האישיים", נכתב בדו"ח.

משרד הבריאות קיבל בעבר ביקורת על אבטחת נתונים לקויה (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

אפשרות מדאיגה אחת היא פריצה למאגרי נתונים של גופים כמו משרד הבריאות למשל, וגניבתם. חשוב להדגיש כי עוד ב-2019 התריע מבקר המדינה מפני אבטחה לקויה של הנתונים במשרד הבריאות.

בראיון שקיימנו עם עו"ד יהונתן קלינגר לפני הבחירות, הוא הזהיר מהשלכות של דליפת נתונים. לטענתו באותו ראיון, הרשות להגנת הפרטיות היא גוף חסר שיניים. "יש עליה מכבש לחצים פוליטי", טען.

גם דו"ח מבקר המדינה, אותו אחד שהצביע על הליקויים באבטחת המידע, טען לחוסר מעורבות של הרשות להגנת הפרטיות בקבלת החלטות. טענה שבלטה גם בדיונים בנושא זה. 

הפתרון האופטימלי והרווח: Bluetooth מבוזר

מסקירת הרשות לפרטיות עולה כי אין אף דמוקרטיה שמשתמשת בטכנולוגיה שבה משתמשת ישראל לצורך אכיפת חובת בידוד וסגרים. עוד עולה מהסקירה, כי מדינות דמוקרטיות רבות מפתחות ממש בימים אלה טכנולוגיות אשר מטרתן לאתר קרבה לחולה קורונה באמצעות Bluetooth.

אפליקציית "המגן". גרסה 2.0 מבוססת על bluetooth, אך הטמעתה מתעכבת

נתוני מיקום, כמו GPS, מגלים מידע על תנועה באופן שוטף. בניגוד לכך, נתוני מרחק, כמו אלו שמועברים על ידי Bluetooth, מצביעים רק על מידת המרחק של אנשים זה מזה.

"בהיבט הטכנולוגי, השיטה האחרונה עדיפה על איסוף נתוני GPS, שכן היא מספקת נתונים מדויקים יותר", נכתב בדו"ח של הרשות להגנת הפרטיות. "איתור קרבה, באמצעות נתוני מרחק, מתבסס בד"כ על אותות המועברים ב- Bluetooth בין משתמשים אשר הורידו אפליקציה למכשיר נייד, ונמצאים בקרבה מספקת זה לזו".

כלומר, לפי ניתוח זה השיטה האחרונה עדיפה בהרבה, גם מבחינת דיוק בניסיון לגלות מי אכן נמצא בסכנת הדבקה, וגם בהיבט של שמירה על פרטיות המשתמשים. 

כיצד פועלת טכנולוגיית Bluetooth?

הרעיון שעומד מאחורי השימוש ב-Bluetooth הוא הצפנת המספר על ידי ססמת זיהוי רנדומלית. "כל משתמש באפליקציה הייעודית מקבל מספר רנדומלי אנונימי הנשמר במכשיר הטלפון הנייד שלו", פותחים ומסבירים בדו"ח. "המספר מתחלף בפרקי זמן קבועים ותדירים, מטעמי אבטחת מידע".

כאשר משתמשים נמצאים בקרבה מסוימת, מכשירי הטלפון יוצרים קשר ומחליפים ביניהם את סיסמת הזיהוי הרנדומלית, כך שכל מכשיר נייד שומר את המספר של המשתמש השני.

ניידים מתקשרים זה עם זה ב-bluetooth וכך מגלים קרבה בין נדבקים

"לדוגמה: משתמש א' פוגש את משתמש ב'. הטלפון של משתמש א' שולח לטלפון של משתמש ב' את מספר הזיהוי הרנדומלי-אנונימי של משתמש א' והמספר נשמר בטלפון של משתמש ב' ולהיפך".

על פי סקירת הרשות לפרטיות שימוש בטכנולוגיה זו לצורך זיהוי והתראה לנדבקים פוטנציאליים יעבוד כך: "כאשר משתמש מתגלה כחולה קורונה, משתמשים אחרים אשר באו עימו בקרבה הנדרשת ולמשך הזמן הנדרש ושפרטיהם הוחלפו עם המשתמש, יקבלו הודעה על כך ששהו בקרבת חולה (מבלי לקבל את פרטיו) וכי עליהם להיכנס לבידוד לתקופה המתאימה". כל זה מתוך המידע השמור בטלפון בלבד ולא במערכת מרכזית.

כלומר, מדובר באיסוף מידע הרלוונטי אך ורק לשאלת הקרבה לחולים ומשך השהייה בקרבתו. המידע אינו כולל נתונים על מיקום הנדבק הפוטנציאלי, לא ברגע ההדבקה ולא בנקודות שונות על המפה במהלך כל שעות היום.

"גרירת רגליים"

ועדת המשנה למודיעין, בראשות צבי האוזר (דרך ארץ), התכנסה בשבוע שעבר על מנת לדון אם לאפשר אורכה לממשלה בשימוש בכלי השב"כ לביצוע חקירות אפידימיולוגיות, אך תוך צמצום משמעותי. 

צבי האוזר, יו"ר ועדת חוץ וביטחון (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

בדיון טענה רונה קייזר, ראש אגף מערכות ומחשוב במשרד הבריאות, כי פיתוח גרסה 2.0 של אפליקציית "המגן" אכן תתבסס על שימוש ב-Bluetooth. עד כה הורידו את האפליקציה 1.58 מיליון משתמשים (מתוכם 870 אלף משתמשים פעילים), לעומת יעד של 4 מיליון שהציב לעצמו משרד הבריאות. 

היו"ר האוזר, לחץ ושאל "האם מדובר בפרויקט מתמשך או פתרון ממשי?" קייזר ענתה שבתחילת יוני יעלו עם הגרסה המשדורגת וכי הם נערכים לתוכנית שיווקית. לטענתה "המאמץ השיווקי יעלה בין 3-4 מיליון שקלים". 

האוזר המשיך וטען כי "בהיקף ההוצאות של ההתמודדות עם הקורונה, נשמע לי אבסורד שבגלל ארבע מיליון שקלים מתמהמהים עם זה". ח"כ אלי אבידר מישראל ביתנו הסכים: "4 מיליון שקל לקמפיין ועדיין לא עשו את זה, זו גרירת רגליים".

שינוי גישה: מעכשיו צריך תירוץ טוב לשימוש בשב"כ

"אנחנו מעלים חשש כבד מאוד עם העובדה שצמצמו את היכולת שלנו לבצע חקירות יותר מקיפות", אמרה פרופ' סיגל סדצקי בפתיחת הדיון בוועדת המשנה לשירותים חשאיים בכנסת. סדצקי מביעה תרעומת על כך שהממשלה החליטה לצמצם בתחילת השבוע את האפשרות שלה להשתמש במעקב השב"כ אחרי אזרחים. 

אם בעבר שמו של כל חולה מאומת עבר אוטומטית לשב"כ על מנת לאתר את מסלולו בשבועיים הקודמים ובכך לאתר גם את כל מי שבא איתו במגע, החל מהיום השימוש בכלי יעשה רק כשאין ברירה אחרת.

סיגל סדצקי, משרד הבריאות. הודתה שהעדיפה המשך מעקב השב"כ (צילום: פלאש 90)

לפי החלטת הוועדה, כל בקשה כזו תידרש לאישור ונימוק של מנכ"ל משרד הבריאות תוך תיאום עם השב"כ לפני הפעלתו. הסיבה להיוועצות עם השב"כ היא על מנת לוודא שזו לא תהיה בדיקה לחינם. ההארכה תפוג ב-8 ביוני במידה ולא תוגש עד אז על שולחן הכנסת הצעת החוק הממשלתית בנושא. 

ח"כ גדעון סער (הליכוד) תהה ושאל את סדצקי: "מה נשתנה?". מדוע למרות שמשרד הבריאות מבקש להמשיך במתכונת הקודמת, השימוש בכלי צומצם. סדצקי הודתה שהייתה מעדיפה להמשיך כמו בעבר אך זו ההחלטה שאושרה בממשלה.

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) שאל: "מדוע למרות שיש 400 אחיות שמיועדות לחקירות אפידמיולוגיות על כ-20 חולים המשרד ממשיך לדרוש חדירה לטלפונים הניידים". 

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו). מתח ביקורת על משרד הבריאות בדיון

סדצקי הודתה שאכן מהירות החקירות המסורתיות הוא משביע רצון ועומד על זמן ממוצע של יום ורבע (כולל שבתות), לעומת שעות ספורות בשימוש אלקטרוני. לטענתה ההבדל המשמעותי הוא בדיוק הבדיקה ולא בזמן שלוקח למשרד לבצע את החקירה. 

איילת שקד (ימינה) אמרה: "כל עוד אנחנו מפקחים אני לא רואה סיבה שלא להמשיך בשימוש בכלי שיאפשר להשאיר את המשק פתוח".

"לא אפקטיבי, יפגע בענף ההיי-טק"

בדיון עלו שורה של ארגונים אזרחיים והתנגדו להמשך השימוש ב"כלי" של השב"כ. אנחנו הולכים לכלי אוטומטי שהיום חצי מהבקשות בכלל לא אפקטיביות", טען פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. "כרגע אפשר לעצור את השימוש בכלי. היום יותר חשוב לעשות סקרים מדגמיים כדי לזהות מקרים שאנחנו לא מכירים".

קרין נהון, יו"ר איגוד האינטרנט. "הכלי של השב"כ לא אפקטיבי"

ד"ר תהילה אלטשולר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הוסיפה כי "אין אף מדינה דמוקרטית שבחרה להשתמש בשירותים החשאיים שלה במעקב אחר אזרחים. אנחנו פועלים באופן חזיתי כנגד הנחיות האיחוד האירופי, מה שיביא לפגיעה בענף ההייטק בישראל".

"כל האנשים בדיון יודעים שהכלי של השב"כ לא אפקטיבי כשכולם בחוץ", הסכימה פרופ' קרין נהון, יו"ר איגוד האינטרנט הישראלי. "לדעתי, צריך לבטל את ההארכה ולחכות לחקיקה ראשית, ויש לקיים דיון רציני בנושא החלופות".

השב"כ: "אנחנו דווקא מבקשים לצמצם" 

לקראת סוף הדיון עלו לדיון המקרים בהם יוכלו במשרד הבריאות להפעיל את כלי המעקב: אדם בעל מוגבלות, אדם המסרב לשתף פעולה ו'סעיף סל' של מקרים חריגים שיעשו תוך דיון ותיאום עם השב"כ.

ניצן, סגן היועץ המשפטי של השב"כ עלה לדיון בזום לקראת הסוף ואמר כי הסעיף שמתייחס לחולה המסרב לשתף פעולה אינו מקובל על השב"כ מאחר והוא מרחיב את מנעד המעקב. עוד הוסיף שמבחינתו היה מסיר גם את הסעיף לגבי בעלי מוגבלויות. ניצן ניסה להסיר את האישור האוטומטי שניתן לשני מקרים אלו ולהתייחס רק ל'סעיף הסל' של מקרים חריגים שיהיו חייבים לנמק ולבצע בתיאום איתם. 

עוד הוסיף כי השב"כ מבקש להיות מעורב בקבלת ההחלטות באם להפעיל את הכלי רק כדי שלא יופעל לחינם. כלומר, לוודא שהפעלתו תהיה באמת אפקטיבית לפני שמשתמשים בו. 

לבסוף, לבקשת השב"כ, הוחלט להסיר את שתי ההגדרות הראשוניות: טעמי מוגבלות ומטעמי סרבנות ולהשאיר רק סעיף למקרים חריגים שבו יתבצע נוהל תיאום ואישור שיפורסם. כלומר, השב"כ הפך להיות דווקא הגורם המצמצם.

ההצעה אושרה לבסוף: גדעון סער (ליכוד) וצבי האוזר (דרך ארץ) תמכו, אלי אבידר (ישראל ביתנו) התנגד. איילת שקד נכחה בחלק מהדיון אך לא השתתפה בהצבעה. יאיר לפיד ומשה יעלון נעדרו. יואב קיש ויואב בן צור מונו לסגני שרים ולא יוכלו להיות יותר חברי הוועדה. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

החוק שפיספסתם: כך סידרו לעצמם הנדל והאוזר 6 מיליון שקלים

הח"כים שנבחרו על תקן שומרי הסף של הדמוקרטיה תפרו לעצמם חוק כדי שסיעתם לא תאבד 6 מיליון שקלים. התרגיל: תיקון רטרואקטיבי לחוק שמטיל סנקציות על ח"כים שפרשו מסיעתם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

אולי פספסתם בבלגן הפוליטי את הסיפור הבא: יועז הנדל וצביקה האוזר יקבלו מתנה בשווי שישה מיליון שקלים מהכיס שלכם. נכון, זה נשמע מורכב. אבל על זה בדיוק הם בונים. אז הנה הסיפור שחברי הכנסת הנדל והאוזר מקווים שהוא מורכב מדי, ולכן אף אחד לא יתעניין בו.

 רגע, זה לא מה שבחרנו בקלפי

שיטת הבחירות בישראל היא מפלגתית. כלומר אנחנו לא בוחרים ח"כים אלא משלשלים בקלפי פתק למפלגה, ומקווים שהיא וחבריה יישארו נאמנים למה שהם הבטיחו לנו לפני הבחירות.

בסופו של יום כל ח"כ יכול לקדם מהלכים כאוות נפשו, ולהצביע כפי שחפץ ליבו וקובע מצפונו. וזה מעולה. זה מאפשר עצמאות פרלמנטרית חשובה. לעומת זאת, אם ח"כ רוצה לקדם מהלך גדול של התפצלות ממפלגתם זה עלול לערער את יציבות בית המחוקקים ולפגוע באמון הבוחרים.

אז כדי לאזן בין הצורך לעצמאות פעולה לבין השיטה המפלגתית – נקבעו סנקציות לח"כים "מורדים". חברי כנסת יכולים להתפצל מהמפלגה בה רצו, אך כעונש על "גניבת קולות", המפוצלים לא יזכו לקבל בשנתיים הראשונות, כספי מימון מפלגות.

מעטפות כפולות קולות פתק

התפצלות ממפלגה לאחר הבחירות מערערת את אמון הבוחרים (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

אל תירדמו כי בדיוק הגענו לקטע החשוב: כל סיעה זכאית לקבל מהמדינה עשרות אלפי שקלים בחודש עבור כל ח"כ מכהן. הכסף הזה אמור לממן את המנגנון המפלגתי ואת התעמולה לקראת הבחירות הבאות. הנדל והאוזר היו זכאים, אם לא היו מתפצלים מסיעתם, לקבל יחד מיליוני שקלים בשנה.

אך המחוקקים החליטו בעבר למנוע מח"כים שפורשים מסיעתם את התקציב הזה לשנתיים. הסנקציה ההגיונית הזו אמורה לגרום להם לחשוב פעמיים לפני שיעשו מהלך כה קיצוני ויתפצלו מהמפלגה שבזכותה נכנסו לכנסת. 

אלא שהנדל והאוזר, שכידוע התפצלו מתל"ם של משה (בוגי) יעלון, לא אוהבים את החוק הקיים. הרי הוא מפריד מהם תקציב של שישה מיליון שקל. העיתונאי חיים לוינסון חשף שהם ביקשו לתקן את החוק – באופן רטרואקטיבי וספציפי עבורם. השניים רוצים שלא תהיה שום סנקציה כלכלית על התפצלות, גם אחורה.

ממש במקרה: החקיקה עלתה בצמוד להסכם הקואליציוני

הליכוד וכחול לבן הסכימו לדרישתם (אחרי הכל, זה לא מהכיס של גנץ או נתניהו, אלא משלך). אלא שאז התעוררה בעיה: אסור לכלול תמורה כספית עבור הצטרפות לקואליציה. זה הרי משול לשוחד.

לכן ביטול העונש הזה לא נמצא בהסכם הקואליציוני. אבל אל תמהרו לפתוח שמפניות. ממש "במקרה", בצמוד לחקיקה שתאפשר את הקמת הממשלה עלה גם החוק שמאפשר להנדל והאוזר לקבל את המימון הזה, והוא אושר ביום חמישי.

בני גנץ ובנימין נתניהו חותמים על ההסכם הקואליציוני. החוק של האוזר והנדל לא נכלל בו, אבל חוקק בצמוד

האוזר והנדל טענו שהם בסך הכל רצו לתקן את האפליה הקיימת ולהשתוות לשאר הסיעות. זו היתממות. הפגיעה במימון המפוצלים נולדה כאמצעי לגיטימי לעכב ח"כים מפיצולים ואיחודים חפוזים, שמשנים הלכה למעשה את תוצאות הבחירות. ואגב, לרשות הח"כים המפוצלים עומד גם ככה תקציב של "קשר עם הציבור" שעומד על כ-200 אלף שקל בשנה והוא לא נפגע.

לבסוף, אם השניים באמת חושבים שהמצב עקום – שיתקנו אותו קדימה. אלא שהם העדיפו חוק רטרואקטיבי שתפור ספציפית לחליפות שלהם בהליך חקיקת בזק. הם בעצם קידמו מהלך עקום, ואז דאגו לעקם בדיעבד את הסרגל. 

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): החוק שהשניים חוקקו גורם לכך שהקול שלך בקלפי יהיה שווה פחות. ח"כים יוכלו לצפצף על המסגרת המפלגתית באמצעותה נבחרו ביתר קלות. 

מעש"י (מה לעשות כדי לתקן?): הכנסת חייבת לבטל את התיקון השערורייתי הזה. במקביל, יש להפיץ את המידע בכיכר העיר כדי שהציבור ידע על המהלך הבעייתי שהנדל והאוזר קידמו, בחסות ממשלת נתניהו וגנץ. 

חקיקה חפוזה ומלאה בחורים – כך משנים את מבנה המשטר שלנו

בדיון שנמשך עד לשעה 2:30 לפנות בוקר ביום שישי, דנו בכנסת בשינויי החקיקה שיבטיחו את ההסכם בין כחול לבן לליכוד. בינג' צפייה באתר הכנסת מגלה שהדמוקרטיה הישראלית משתנה בתהליך רשלני, ללא דיון, ללא תשובות. החשש: הכחדת האיזונים והבלמים לטובת כוחם הבלעדי של שני ראשי הממשלה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

איך משנים מבנה משטרי של מדינה דמוקרטית בכמה שבועות? לאחר צפייה אדוקה בדיוני הכנסת בהם העבירו את החקיקה החפוזה והדרמטית בשבוע שעבר, בבינג' שנמשך לתוך השעות הקטנות של הלילה, התמונה מתבהרת; היועץ המשפטי לא מרוצה אבל אין לו ברירה, ליו"ר הוועדה אין תשובות וייתכן שאינו מבין בעצמו את החוק, לציבור אין דרך לדעת מראש על מועדי הדיונים וחברי האופוזיציה זכו להתעלמות עד שהתייאשו. 

או במילים אחרות: כללי המשחק שעיצבו את הדמוקרטיה בישראל משתנים בהליך חפוז, המנוהל באופן רשלני, ללא דיון ומובא לקריאה שניה ושלישית ללא מענה לשאלות מהותיות. הסיבה לחיפזון היא שכחול לבן רוצים לאשר את החוק לפני סוף השבוע, שבו צפוי פילבסטר ארוך וחסר תקדים מבחינת המתנגדים. 

המטרה היא לעגן את ההסכם על הרכבת הקואליציה בחקיקה טרם התקופה בה הכנסת יכולה לאסוף 61 חתימות כדי להמליץ על ח"כ לראשות הממשלה. בנוסף, הדיון בבג"ץ היום (שני) עשוי לאותת להם כי שינויי של חלק מהסעיפים לטובת חוקי היסוד עשוי להיות לא חוקתי.

פרק 2: דיון למראית עין – כך זה נראה, צעד אחר צעד

  • הכל קרה בשבוע אחד

לאחר שהונח החוק על שולחן הכנסת ב-23 באפריל, הוא אושר בקריאה הטרומית עוד באותו היום. זה קרה מבלי לאפשר לח"כים ולציבור לדון בסעיפי החוק ובהשלכותיו. לאור העובדה שוועדת החוקה טרם הוקמה, הקימו בכנסת ועדה מיוחדת לדיון בהצעת החוק לפני קריאה ראשונה.

ח"כ גינזבורג במעמד אישור הצעת חוק בקריאה טרומית. "הוא לא מבין את החוק" (צילום: מתוך אתר הכנסת)

ביום ראשון בשבוע שעבר החוק כבר הגיע לדיוני הוועדה בשעה 9:00 בבוקר. הדיון ערך 17 שעות, המשיך למחרת ועבר מיד להצבעה במליאה לקריאה ראשונה. ההצבעה אושרה במליאה ביום חמישי בסוף אותו השבוע. 

  • היועץ המשפטי: החקיקה בעייתית, אבל אפשרית

הדיון התנהל כך: היועץ המשפטי של הוועדה, גור בליי, מקריא חלק מהחוק ויו"ר הוועדה איתן גינזבורג מאפשר לח"כים להביע את דעתם ולשאול שאלות. השאלות לא זוכות למענה וסבב ההערות מסתיים לאחר שעתיים-שלוש. לאחר מכן היועץ המשפטי חוזר עם מענה לחלק מהשאלות – לפחות אלו שנוגעות למישור המשפטי. לדבריו, רובן מבהירות כי אכן יש בעיה, אך לא נחצה קו אדום. 

  • "יו"ר הוועדה לא מבין את החוק"

הדיון ממשיך באותה הדרך. יוזם החוק ויו"ר הוועדה איתן גינזבורג ממלא פיו מים, השאלות מופנות לייעוץ המשפטי וכך הלאה. במהלך הדיון הפניתי שאלה לאחד הח"כים המשתתפים ושאלתי: מדוע אתה לא מפנה את השאלות ליוזם החוק, גינזבורג? "הוא לא מבין אותו", השיב לי. 

ואכן, גינזבורג לא היה מסוגל להבהיר ולענות לשאלות – אפילו לא לשאלה: מה סדר היום של הוועדה?

מדי פעם ח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן) נותן תשובות כלליות: "ממשלת חירום", "כורח הנסיבות", "פריטטי". אלו אמירות שבהמשך החל לחזור עליהן גם ח"כ גינזבורג. 

  • אין תשובות, ממשיכים לדהור

לאחר הדיון במליאה חזר החוק לוועדה להכנה לקריאה שניה ושלישית. היו"ר גינזבורג שנראה נחוש לסיים עוד באותו היום דיון שהחל בשעה 16:15 סירב לומר לח"כים מה צפי הסיום. הפעם ניכר כי היה יותר סבלני, אך השאיר שאלות רבות ללא מענה. 

תהליך הדיון היה דומה לקודמו: גם הפעם יו"ר הוועדה פתח את הדיון להתייחסויות לאחר קריאת החוק, אך לא ענה לשאלותיהם המהותיות של הח"כים. היועץ המשפטי בליי המשיך להבהיר, שוב, כמו בפעם הקודמת, שנשארו שאלות רבות ללא מענה. 

  • לציבור אין דרך לעקוב

הדיון לא פורסם לציבור מראש – הוא לא הופיע באתר הכנסת עד שהחל. בדרך כלל דיוני מליאה וועדות כנסת מפורסמים באתר כדי שהציבור יוכל לעקוב ואם ירצה אפילו ישתתף לבקשתו. דרך התנהלות זו מעקרת את יכולתו של הציבור לעקוב אחרי שינוי המשטר של שמתרחש בימים אלו. מהתנהלות הוועדה ניתן לדמיין שמדובר פה בהליך פנימי ושולי.

מפלצת דו ראשית: איך מנהלים משרד עם שני שרים?

הליך החקיקה של הוועדה לא גמור. יו"ר הוועדה השאיר פתח עצום לפרשנות שעשויה להוביל לקטסטרופה חוקתית וניהולית בממשלה שתקום. זו החלטה שתפגע בהמשך במדינת ישראל. הנה כמה מהבעיות שלא זכו למענה:

  • שני שרים: החוק יאפשר למנות שני שרים במשרד, שני שרי חינוך, שני שרי אוצר ועוד. מי יהיה השר האחראי, איך ימנו מנכ"ל? כשמבקר המדינה ידפוק בדלת ויבקש התייחסויות לפעולות המשרד – מי יענה עליהן? שאלות שלא זכו למענה.

  • פיטורי שרים: תארו לכם ששר הביטחון פועל כנגד עמדת ראש הממשלה. מעשה שלא יעלה על הדעת במצב רגיל – אבל בממשלה שתקום הוא הופך להיות לגיטימי לפי החקיקה החדשה. זאת, מאחר וראש הממשלה לא ממנה את השרים וגם לא יכול לפטר אותם. רצה רה"מ בנימין נתניהו להעביר מתפקידו שר שורר? הוא פשוט לא יכול.
  • זיקות: בחקיקה החפוזה נולד מונח יצירתי שיוצר מבנה חוקתי חדש בישראל. כל שר בממשלה צריך להצהיר עם מינויו על "זיקה" לאחד משני הראשים: בני גנץ או בנימין נתניהו. מה משמעותה של הזיקה? איך היא עובדת? מה קורה כששר רוצה לשנות זיקה? שאלות פתוחות שלא קיבלו מענה.
  • אחריות מיניסטריאלית: בוטלה בפועל האחריות המשותפת של השרים, כלומר אחריותם להצלחות או לכשלים של הממשלה. במצב החוקתי הנורמלי, שרים אחראים למעשי הממשלה, גם אם הם לא מסכימים עם ההחלטות. במבנה שיוצרים נתניהו וגנץ האחריות הזו בטלה. 

בנימין נתניהו ובני גנץ. החקיקה החדשה מעניקה לשניהם כוח בלתי מרוסן (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

  • קיזוזים: בממשלה רוצים ליצור מנגנון "קיזוז" להצבעות. לדוגמה, אם נתניהו ימנה 10 שרים וגנץ 20 – כל שר מהצד של נתניהו יהיה שווה בהצבעה לשני שרים מהצד של גנץ. איך כל זה יעבוד? התשובה של ח"כ גינזבורג היא שזה "ייקבע בתקנון הממשלה". כלומר, יו"ר הועדה מתעלם מכל השינויים הדרמטיים שהוא מבצע במו ידיו ואומר – את הפרטים נסגור אחר כך.
  • ביטול עקרון הרוב: החדשות הרעות מכולן הן שתיקון החקיקה הופך למשימה בלתי אפשרית. הוועדה מבקשת לעגן את החוק ברוב של 75 ח"כים, כלומר אם הממשלה הבאה תרצה לשנות אותו כי זה יקשה על הרציפות התפקודית שלה, או מהרבה מאוד סיבות שקשה לחזות עכשיו – היא תזדקק לרוב זהה, של 75 ח"כים. 

ייתכן שגם מי שעכשיו מעודדים את החקיקה, ירצו בכל זאת לערוך שינויים מאוחר יותר – מה שלא יתאפשר עוד. עוד תרחיש אפשרי הוא פנייה לבג"ץ כדי שיוציא את הערמונים מהאש. ברגע הזה, כפי שמזהיר ח"כ עופר שלח מ"יש עתיד", כשכולם יעמדו על הגדרות, נחווה התנגשות מוסדית בין הרשויות: הכנסת, הממשלה ובג"ץ.

ואז הגיע יועז הנדל, ולקח לנו 6 מיליון שקל

לאחר ששאר חברי הכנסת פרשו במחאה על כך שיו"ר הוועדה איתן גינזבורג לא מעדכן מהו סדר היום של הוועדה ומה צפי הסיום, הוא נשאר יחד עם הייעוץ המשפטי, ח"כ אבי ניסנקורן (שבעיקר בא לוודא שגינזבורג מזדרז) וח"כ שלמה קרעי מהליכוד. 

ואז נכנס אל החדר ח"כ יועז הנדל שפרש ממפלגת תלם, יחד עם שותפו ח"כ צביקה האוזר. במהלך שאינו נוגע בהקמת ממשלה פריטטית והבטחת הרוטציה, הכניסו הנדל והאוזר תיקון חקיקה שיאפשר להם לזכות במימון מפלגות: כשלושה מיליון שקלים בשנה.

שומרי הסף – של הארנק שלהם. חברי הכנסת צבי האוזר ויועז הנדל (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)

השניים מבקשים לחמוק מסנקציה שמונעת מח"כים להתפלג בשנתיים הראשונות של הכנסת מהמפלגה שנבחרו באמצעותה. בטווח הקצר מדובר ברווח כספי – בטווח הרחוק המשמעויות מרחיקות לכת: ביטול הסנקציות יבטל את הסכנה המרחפת על ח"כים שרוצים להתפלג ממפלגתם, וכך לא רק שהם לא יקנסו, אלא גם יקבלו צ'ופר. 

הנדל התיישב ביום שישי בשעה 1:30 לפנות בוקר והסביר שהאוזר והוא מבקשים את המימון לטובת ייצוג ועבודת המפלגה. קרעי מהליכוד שאל מדוע מפלגת תלם ממשיכה לקבל מימון בגינם? כלומר, למה גם מפלגת תלם מקבלת מימון וגם מפלגת "דרך ארץ", שבה יושבים השניים לאחר שהתפלגו? הרי הדבר ההוגן, לשיטתם, הוא שהמימון יעבור לסיעתם בלבד.

אולי סיבה טובה לכך היא שלהנדל והאוזר עומדים בתלם חובות בסך קרוב ל-2 מיליון שקלים. אם יקחו את הזכויות מתלם יאלצו לקבל על עצמם גם את החובות. מדובר בחוב שיגזול להם בשנה הקרובה חצי מהמימון השוטף. אם יהיו בחירות נוספות בקרוב, הנדל והאוזר יאלצו קודם להשיב את החוב – מה שכנראה פחות קוסם להם.

אזמ"ע (איך זה משפיע עלי?): תיקוני החקיקה מאיימים להפוך את שיטת המשטר לישראל לריכוז כוח בידי שני אנשים: ראש הממשלה הראשון וראש הממשלה השני. הקואליציה מאבדת מכוחה בכנסת וגם השרים עשויים להפוך לחברים בממשלת בובות. כל זה קורה תוך ימים אחדים, כשיו"ר הוועדה מתעלם מהחורים החמורים בחקיקה ורואים לנגד עיניהם רק את המירוץ לראשות הממשלה ה-35.

כשאין פיקוח מצד הכנסת והקואליציה הופכת יותר ויותר צייתנית, נעלמים האיזונים שמרסנים את כוחו של המנהיג. במקרה הזה – שני מנהיגים. 

מעש"י" (מה לעשות כדי לתקן?): הדבר הראשון הוא להבין ולדעת. המהלך הזה נעשה תוך ידיעה שמרבית הציבור לא מבין את השלכות החוק. הפיצו את המידע לכל מי שאתם מכירים. תוכלו להצטרף להפגנה הדיגיטלית שלנו "אומרים לא לדו-קטטורה!", שבה פרסמנו רשימת דרישות לנבחרי הציבור.

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? פנה/י לעיתונאי עידן בנימין

בזמן שאנחנו מדברים על מספר השרים – בכנסת משנים את המשטר בישראל

בשעות אלו מקדמים בכנסת שורה של הצעות חוק שישנו את סדרי הממשל. החל מהחלשת הפיקוח על הממשלה, סירוס עבודת השרים ועד לקביעת תאריך תפוגה מוקדם לכנסת ה-23. וכל זאת במהירות מסוכנת ולטובת אינטרסים אישיים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

בשעות אלה משתנה שיטת המשטר בישראל. ח"כים מהקואליציה העתידית פועלים במהירות שלא נצפתה במסדרונות הכנסת החל מהבוקר (ראשון) ואל תוך הלילה, כדי להעביר את הצעת חוק "ממשלת חילופים" לתיקון המבנה החוקתי של המדינה.

בנימין נתניהו ובני גנץ. משנים יחד במהירות הבזק את שיטת המשטר בישראל (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

ההצעה הוגשה מתוך כוונה לשרת אינטרסים אישיים, בחלקם באופן רטרואקטיבי, ספק אם חוקי, כאשר השינויים מרחיקי הלכת מתבצעים בחופזה חסרת תקדים. ההצעה מחלישה לא רק את הכנסת – אלא גם את הממשלה.

כמה מהשינויים המוצעים: אורך חיי הכנסת יתקצר מארבע שנים לשלוש, כוחם החשוב של ח"כים מהקואליציה יתנדף, ראש הממשלה יוכל להתמנות לשר תחת כתבי אישום, חברי כנסת שלא בחרתם יהפכו פתאום לנבחרי ציבור. האם בעתיד נוכל להחזיר את הגלגל אחורה? לפי ההצעה, כדי לשנות את חוק "ביבי-גנץ" יידרש רוב שכמעט בלתי אפשרי להשיג.

פרק 1: סירוס הקואליציה, השרים והכנסת

  • תהליך חקיקה פגום

הצעת החוק הוגשה ביום חמישי שעבר ביוזמת ח"כ איתן גינזבורג מכחול לבן. לפי תקנון הכנסת, לאחר שמוגשת הצעת חוק פרטית היא יושבת על שולחן הכנסת לפחות 45 יום עד שניתן להעלות אותה לקריאה טרומית. בזמן הזה יכולים חברי הכנסת לבחון את החוק ולגבש עליו עמדה טרם הוא מגיע להצבעה בקריאה הטרומית.

ח"כ גינזבורג במעמד אישור הצעת חוק ממשלת חילופים בוועדה הטרומית (צילום: מתוך אתר הכנסת)

ניתן לעקוף את התהליך, כפי שעשו הפעם: מיד לאחר שהונחה על שולחן הכנסת הוגשה בקשה לפטור מכך את התהליך. הצעת החוק עלתה עוד באותו היום לקריאה טרומית – ועברה. 

מאחר שאין ועדה שתדון בהצעה, נדרשה הכנסת להקים ועדה מיוחדת. גם הוועדה הזו הוקמה עוד באותו היום, בראשות ח"כ איתן גינזבורג (חוסן לישראל). הדיון התחיל מ-9 בבוקר (ראשון) ונמשך עד שעות הלילה בוועדה כדי להעביר את ההצעה בקריאה טרומית. התהליך החפוז בו היא מקודמת מעלה שורה של תמרורי אזהרה. 

  • ריבוי שרים: סירוס כוחם של ח"כים מהקואליציה

אחד השינויים שהצעת החוק מבקשת ליישם הוא קיצור את תקופת הכנסת ה-23 לשלוש שנים בלבד מיום כינון הממשלה. כשבחוק יסוד הכנסת אורך חיי הכנסת עומד על ארבע שנים. למה? כי זה מתאים להסכם הרוטציה בהרכבת הקואליציה בין ראשי הממשלה בנימין נתניהו לבני גנץ.

ח"כ לשעבר רחל עזריה, ממורדי הקואליציה הקודמת. החקיקה תסרס את המורדים (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

הנושא הבא שדורש תיקוני חקיקה משמעותיים הוא ריבוי השרים. גם אם נניח את הסרבול והעניין התקציבי בצד – כמות שרים מנופחת פוגעת בעבודת הכנסת. שרים וסגני שרים לא רשאים להיות חברים בוועדות, המשמעות היא שבכנסת צפויים לשבת חברי האופוזיציה בלבד וכמה "רובוטים קואליציוניים", שככל הנראה לא ישבו בוועדות, לא יאזינו לדעות שונות או יגבשו עמדה. תפקידם יהיה להתרוצץ בין ועדה לוועדה ולהצביע כפי שיורו להם בממשלה מבלי שילמדו את הנושא. 

חברי כנסת מהקואליציה שאינם יושבים בממשלה, הינם דמויות מפתח משמעותיות ביותר לקידום חקיקה. בשונה מחברי אופוזיציה, הם יכולים להשיג רוב בהצבעה, ושלא כמו חברי ממשלה, הם יכולים, גם אם לא תמיד עושים זאת, לפעול באופן עצמאי, ללחוץ על חברי מפלגתם ולבלום מהלכים אנטי דמוקרטיים. כך למשל, בכנסת ה-20 בני בגין מהליכוד יחד עם חלק מחברי הכנסת מסיעת כולנו התנגדו לשורת חוקים, ביניהם "חוק ההמלצות".

  • הנורבגי המדלג = שינוי תוצאות הבחירות

חלק מהפתרון לכך הוא חוק נורבגי, לפיו שרים יוכלו להתפטר מהכנסת והבאים בתור אחריהם ברשימה יוכל להיכנס. אבל לאחר פירוק מפלגות לשברירים כל התפטרות של שר עשויה להכניס אחריו ח"כ שלא בהכרח ממפלגתו. על כך מצאו בכחול לבן פתרון יצירתי – "נורבגי מדלג". 

ח"כ רויטל סויוד מהעבודה. החוק הנורבגי המדלג יכול לאפשר ליו"ר מפלגתה להכניס אותה לפני קודמיה, בניגוד להסכם עם מרצ (צילום: יוסי זמיר)

החוק נועד לפסוח מעל חברי כנסת מיועדים ברשימה שאינם מהמפלגה של השר המתפטר. כך למשל, אם לדוגמה מרצ התמודדה ביחד עם מפלגת העבודה ברשימה אחת ומפלגת העבודה זוכה למנות שרים, אלו יכולים להתפטר מהכנסת ומי שיכנס במקומם אלו רק חברי העבודה. 

כלומר, מדובר בשינוי תוצאות הבחירות לאחר הבחירות – החוק שנקרא "נורבגי מדלג" – עדיין לא נמצא בחקיקה אך מרחף כל העת ועשוי לעלות שוב בקרוב. 

שינוי חקיקתי שכזה דומה לשינוי תוצאות הבחירות לאחר הבחירות: המפלגות המתמודדות לכנסת מתמודדות ברשימות שאותן הן מפרסמות לציבור. הציבור מסתכל על הרשימה, מגיע לקלפי ומצביע לפי הרשימה הקרובה ביותר להשקפת עולמו. חוק שמבקש לבטל את סדר הרשימה שנבחרה, מתעלם מרצון העם.

  • כן המפקד: המאזן בין גוש גנץ לגוש נתניהו

ביטול סמכויות רה"מ – בחוק המוצע, ראש הממשלה בממשלת חילופים לא יוכל לפטר שרים שלא הוא מינה. כלומר, בחוק המוצע נתניהו לא יוכל לפטר שרים שמינה גנץ ולהפך. מינויים ופיטורים של שרים הם חלק משמעותו מכוחו, כך שביטול אפשרות זו עלול למנוע פיקוח אפקטיבי שלו על תפקודם.

גם אחריות השרים עשויה להיפגע בעקבות הצעת החוק. כך נכתב: "תקבע הממשלה מנגנון הצבעה שלפיו כוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה יהיה זהה לכוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה החלופי". המשמעות היא שבממשלה מאזן לעומתי שבו מספר האצבעות שווה וידוע מראש.

"השיקול הפוליטי של יצירת 'מאזן אימה' בין שני הגושים הפוליטיים המרכיבים את הממשלה על מנת שלא יפרו את התחייבויותיהם זה כלפי זה, גבר על האינטרס הציבורי", טוענים במכון הישראלי לדמוקרטיה.

מספר ההצבעות ידוע מראש, חברי הקואליציה יצביעו בלי לחשוב. בצלאל סמוטריץ ובני בגין (צילום: יוסי זמיר)

 

שרים יושבים בממשלה כדי לקבל החלטות כאנשים חושבים. יצירת מנגנון "שיאזן בין עמדות הצדדים" מבטל את הרצון החופשי של השרים, שיקבלו החלטות רק על פי מה שראש ה"גוש" שלהם אמר להם, כדי למנוע יתרון לגוש המקביל בקואליציה, ולא על בסיס המחשבה החופשית כפי שהיינו מצפים. זהו מהלך שיחזק את כוחם של גנץ ונתניהו ויחליש את השרים בממשלה.

הנדל והאוזר מחוקקים לעצמם מפלט מהסנקציות

בנוסף, מתוך כוונה לחזק את המבנה המפלגתי ולמנוע פיצולים, ישנן כמה סנקציות בחוק על חברי כנסת שמבקשים להתפלג ממפלגתם. מי שחותרים לכך הם יועז הנדל וצביקה האוזר שהתפלגו ממפלגת תלם בראשות בוגי יעלון וכעת מבקשים לבטל, באופן רטרואקטיבי, את הסנקציה המוטלת עליהם בחוק – רק להם ובאופן זמני.

חברי הכנסת צבי האוזר ויועז הנדל מסדרים לעצמם פטור רטרואקטיבי מהסנקציות על פרישתם (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)

מדובר בסנקציה שמונעת מח"כים להתפלג בשנתיים הראשונות של הכנסת. בטווח הקצר הרווח של האוזר והנדל עומד על כ-3 מיליון שקלים לשנה. בטווח הרחוק המשמעויות מרחיקות לכת: ביטול הסנקציות יעודד ח"כים להתפלג ממפלגתם, ולא רק שהם לא נקנסו, אלא גם יקבלו צ'ופר. האוזר והנדל יקבלו בבחירות הבאות יותר מ-4 מיליון שקלים לקמפיין. נזכיר שמדובר בחוק שיחול רטרואקטיבית כדי לשרת צורך אישי.

כדי שנתניהו יוכל לשמש שר – עוקפים את בג"ץ 

המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביע על עוד שורת בעיות בחוקים. כך למשל, המצאת תפקיד ראש הממשלה החלופי, שעוקפת את פסיקת בג"ץ כדי לאפשר לנתניהו לשמש כשר בזמן שהוא עומד למשפט.

לפי פסיקת דרעי פנחסי של בג"ץ, שר שהוגש נגדו כתב אישום חייב להתפטר כל עוד שאלת רה"מ נשארה פתוחה, לפחות בכל הנוגע לתפקיד הרכבת הממשלה. כשנתניהו יסיים את כהונתו לאחר שנה וחצי, הוא יהיה עשוי להתמנות לשר ולפיכך להתפטר. 

החוקים החדשים יאפשרו לנתניהו לכהן כשר תחת כתב אישום. בתמונה: הפגנה משישי האחרון נגד ממשלת החירום (צילום: תומר נויבברג, פלאש 90)

כדי לפתור זאת המציאו את תפקיד "ראש ממשלה החלופי", תפקיד שלא היה קיים קודם לכן. לטענת גורמים רבים, בינהם גם המכון הישראלי לדמוקרטיה, החוק יאפשר לנתניהו להמשיך לכהן בתפקיד מקביל לראש הממשלה, מבלי להיות שר ומבלי שיהיה חייב להתפטר. על כל פנים, מדובר, גם פה בחקיקה פרסונאלית וגם רטרואקטיבית, מאחר והמשפט של נתניהו, בשלושה כתבי אישום, היא עובדה מוגמרת.

אי אמון בהצבעות אי אמון

לפי החקיקה המוצעת מוצע לעקר מתוכן את מוסד אי האמון בממשלה. "החליטה הכנסת להביע אי אמון בממשלת חילופים ולהביע אמון בממשלה אחרת […]", לשון החוק, "ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי בממשלת החילופים שבה הובע אי האמון לא יהיו רשאים לעמוד בראשות הממשלה האחרת". כלומר, אם יפילו ממשלה בראשות נתניהו או גנץ, האדם השני לא יוכל לעמוד בראש אותה הממשלה. 

הצבעת אי אמון בממשלה ב-2010. אם הכנסת תפיל את הממשלה, רה"מ החלופי לא יוכל לעמוד בראשה (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)

כל חבילת החקיקה עליה חתום איתן גינזבורג יחד עם מיקי מכלוף זוהר, אבי ניסנקורן, יעקב אשר, יואב בן צור, איציק שמולי, אורלי לוי אבקסיס וצבי האוזר, משוריינת ברוב של 75 חברי כנסת. אם ירצו בכנסת לבטל את תיקוני החוק המסורבלים, חסרי התקדים, יהיה זה כמעט בלתי אפשרי, כיוון שכדי לעשות זאת נדרשים 75 חברי כנסת. כלומר, החתומים יצרו "רוב מלאכותי" כדי לשנות חקיקה פרסונאלית שנועדה לשרת צורך רגעי.

אנחנו עדיין לא יודעים הכל, האמת שגם מציעי החוק לא. המשמעויות והפרשנויות שלו רחבות ובלתי ידועות: מה המשמעות של "שרים שהם בזיקה"? איך מקבלים החלטות בממשלה? אם גנץ בעד העלאת קצבת הנכים ונתניהו נגד – אז מה עושים? כן מעלים, או לא מעלים? 

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): ממש עכשיו משנים את שיטת המשטר בישראל, בחסות מגיפת הקורונה ובמהלך נחפז ופזיז. החקיקה מחלישה את הכנסת, לא רק את האופוזיציה אלא גם את חברי הקואליציה שבתוכה. היא מעמיקה את תרבות המשמעת הקואליציונית ומסרסת אפילו את כוחם של השרים.

האם תיקוני החקיקה נחוצים לישראל לטווח הארוך? זה כבר נוגע לדיון עמוק יותר. יכול להיות שבישראל יש מקום ל-36 שרים, יכול להיות שצריך גם לשנות את הדרך בה מצביעים אי אמון ולקצר את חיי הכנסת לשלוש שנים. 

מה שבטוח: החתומים על הצעת החוק הזו מפגינים חוסר כבוד לחוקי מדינת ישראל ומוסדותיה והופכים את המבנה המשטרי לערימת פלסטלינה רכה. זילות שכזו כלפי חוקי המדינה מהווים מדרון חלקלק שיאפשר לכל כנסת שתבחר, מימין או משמאל, להחליט בחקיקה, לעיתים בלתי הפיכה, על סדרי שלטון שנוחים לה. תוכלו לקרוא על כך עוד בהרחבה, במסמך שכתב הייעוץ המשפטי של הוועדה. 

  • מעש"י (מה לעשות כדי לתקן?): הרצון והצורך של סיעות כחול לבן והליכוד להקים ממשלה הוא לגיטימי ומובן. אבל ההסדר שלהם חייב להיות מבוסס על כבוד והבנה הדדית ולא בחקיקה שמסכנת את המבנה החוקתי וההסדרים הדמוקרטיים של מדינת ישראל. כדי לתקן את החקיקה יידרש רוב של 75 ח"כים – משימה קשה עד בלתי אפשרית. אף ייתכן שזה לא יעבור את מבחן בג"ץ. אנחנו ב"שקוף" נמשיך לעדכן במשמעויות השונות של חקיקת הבזק. הפיצו את המידע לכל מי שאתם מכירים. תוכלו להצטרף להפגנה הדיגיטלית שלנו "אומרים לא לדו-קטטורה!", שבה פרסמנו רשימת דרישות לנבחרי הציבור.
  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתוב לעיתונאי עידן בנימין