פוסטים

עוד לפני שהחל משפטו: רה"מ נתניהו לא ממנה מנכ"ל למשרדו. לטענתו, כי אין לו זמן

כמעט שנה וחצי שאין מנכ"ל קבוע למשרד רה"מ ● בהתחלה טען נתניהו שבגלל הבחירות לא ניתן למנות מנכ"ל ● עכשיו הוא טוען: "טרם הספקתי" ● אם כבר עכשיו נתניהו טוען שאין לו זמן, מה יהיה כשהוא יצטרך להתייצב כמה פעמים בשבוע בבית המשפט? 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"הנסיבות המיוחדות להארכת הטלת התפקיד האמורה הן כי בשל מצב הקורונה בישראל והעניינים המדיניים שעל הפרק טרם הספקתי להידרש לנושא מנכ״ל קבוע". כך כתב רה"מ נתניהו ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בפעמיים האחרונות בהן ביקש אישור להאריך את כהונתו הזמנית של רונן פרץ, ממלא מקום מנכ״ל משרד ראש הממשלה. כלומר, אומר נתניהו – אין לי זמן. 

כך עולה מהנספחים לתגובה שהגיש נתניהו לעתירת התנועה לטוהר המידות נגד המשך כהונתו של פרץ כממלא מקום מנכ"ל משרד רה"מ.

הטענה הזו נכתבה בפעמיים האחרונות כשנתניהו נדרש למנות מנכ"ל קבוע למשרדו. בפעם הראשונה ביקש זאת ב-15 ביוני, בדיוק באותו היום שבו פקעה כהונתו של פרץ. כעבור שלושה חודשים, ב-14 בספטמבר, ביקש נתניהו להאריך שוב את המינוי, הזמני כמובן. הפעם הוא נזכר מוקדם יותר – יומיים לפני תום כהונתו של פרץ, וקיבל הארכה עד ל-1 בנובמבר.

האמירה של נתניהו כי "אין לי זמן" מעט תמוהה. מינוי מנכ"ל אינו הליך סבוך מאחר שמדובר במינוי אישי. בנוסף, בינואר הקרוב יתחיל שלב ההוכחות במשפטי נתניהו. ראש הממשלה, יתייצב שלוש פעמים בשבוע לדיונים, מתכוון לנהל את המשפט במקביל לתפקידו. הוא ומקורביו כבר הצהירו כי אין בעיה לכהן כרה"מ ולנהל משפט במקביל. אבל כעת, לטענתו, כבר עכשיו עוד בטרם החל המשפט נראה שאין לו אפילו זמן למנות מנכ"ל.

הארכה שישית

עוד עולה מתגובת המדינה לעתירה, עליה חתומים גם היועמ"ש ונציב שירות המדינה, כי ניתנה הסכמה עקרונית להארכת כהונתו של פרץ עד ל-1 בדצמבר 2020: זו תהיה הפעם השישית בה מקבל רה״מ אישור להאריך את מינויו הזמני של פרץ כממלא מקום (בפעמים הקודמות היה זה בגלל שהינו בעיצומה של תקופת בחירות).

בתגובה לתשובת משרד רה"מ והיועץ המשפטי לממשלה כתבה התנועה לטוהר המידות לביהמ"ש: "זולת אמירות סתמיות אלו, בדבר 'עומס המוטל על המשיב 1' (רה"מ, ע.ב) ,'עניינים מדיניים' וכמובן גם 'נגיף הקורונה', אין התשובה מפרטת את שהיה עליה לפרט, היינו – מה נעשה עד כה למען קידום מינוי של מנהל כללי קבוע למשרד ראש הממשלה, ומהן הנסיבות הקונקרטיות המצדיקות אישור מתן שש הארכות כהונה".

נציין כי אם לא יעבור תקציב, הכנסת תפוזר ב-23 בדצמבר. אבל אפשר לסמוך על זה שכבר ב-1.12 יוכל נתניהו לחזור להשתמש בתירוץ "אנחנו לקראת בחירות ולא נכון למנות עכשיו מנכ"ל" – וכך המינוי של פרץ יוכל להמשיך – כמעט באופן אוטומטי – עוד כחצי שנה. אם נתניהו ירצה.

עוד בשקוף:

מדיניות האין מינויים

למשרד רה״מ אין מנכ״ל. ושר המשפטים ניסנקורן דווקא רוצה למנות מנכ״ל למשרדו, אבל נתניהו בולם את המינוי. רק לאחרונה, התפטרה מתפקידה גם קרן טרנר, שהיתה מנכ"ל משרד האוצר. 

אנחנו לא יודעים אם נתניהו דובר אמת כשהוא טוען: "אין לי זמן". אנחנו כן יכולים לומר שזו שיטה. יש שורה של מינויים בכירים חסרים בשירות המדינה. מדובר במצב חמור, שבו אין מנהלים קבועים לכמה מן הגופים החשובים ביותר לתפקוד התקין של המדינה. בימים רגילים ובטח שבזמן משבר. 

מסתבר שאין לו זמן. ראש הממשלה בנימין נתניהו. (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

אבל בשונה ממינויים לתפקידים בכירים אחרים כמו מפכ"ל, נציב שב"ס או ראש הרשות להגנת הפרטיות שדורשים הליך בחינה של ועדה ופרוצדורה ביורוקרטית, תפקיד של מנכ"ל משרד ממשלתי הוא על תקן משרת אמון. לראייה, במשרדי הממשלה האחרים, עוד בטרם מצאו השרים את הכיסא שלהם במשרד, הם כבר מינו מנכ"לים. השר זאב אלקין, שר המים וההשכלה הגבוהה, לא חסך ומינה אפילו שניים. ולמרות זאת, נתניהו לא ביקש עדיין למנות מנכ"ל קבוע.

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): איך בכלל אפשר להתנהל במשרד ממשלתי – גוף מורכב ועתיר עובדים ותקציבים – ללא מנהל? תארו לכם כל ארגון ללא מנהלת קבועה. לא ניתן לפתח תוכניות, ליזום ולהתחייב לפרויקטים, ולהקנות תחושת יציבות. בלי מנכ״ל אין מי שעומד וחוצץ בין העובדים לדירקטוריון. במקרה שלנו אלו הפוליטיקאים – והלחץ מהם עלול להיות מכביד מאד. 

ממלאי המקום רוצים לשמור על מקום עבודתם. זה מציב אותם בדילמה – האם האם צריכים קודם כל לשרת את הציבור או את השר הממונה עליהם ושמחזיק בידיו את עתידם? 

מה אפשר לעשות כדי שישתנה (מעש"י): נתניהו חייב למנות מנכ"ל קבוע למשרד רה"מ. אם הוא לא מוצא זמן לנושא, רצוי שיבחן שוב אם יצליח לנהל במקביל גם את המשפט שלו.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

סאגת המינויים החסרים: כך עצר רה"מ את הליך המינוי של פרקליט המדינה – עוד לפני שהחל

כמעט חודשיים מנסה שר המשפטים למנות מנכ״ל קבוע למשרדו. אבל משרד רה״מ מסרב להעלות את המינוי, שאושר על ידי נציבות המדינה, להצבעת ממשלה. כעת טוען נציב שירות המדינה שללא מנכ"ל קבוע למשרד המשפטים לא ניתן להקים את ועדת האיתור לתפקיד פרקליט מדינה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

המכתב ששלח השבוע שר המשפטים אבי ניסנקורן לנציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, שופך אור על הדרך שבה הצליח נתניהו לעצור את ההליך למינוי פרקליט המדינה – עוד לפני שאפילו החל. בקצרה: הרשקוביץ טוען שבגלל שאין למשרד המשפטים מנכ״ל קבוע, לא ניתן לכנס את ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה. מי שמסכל את מינויו של מנכ״ל קבע הוא משרד ראש הממשלה. ככה שיטת המינויים החסרים משפיעה על המציאות. 

נכון להיום, למשרד המשפטים אין מנכ״ל קבוע. בתפקיד ממלאת מקום המנכ״ל מחזיקה סיגל יעקובי שמונתה כממלאת מקום על ידי שר המשפטים הקודם, אמיר אוחנה. כעת מסתבר כי מזה חודשיים השר הנוכחי ניסנקורן מנסה למנות מנכ״ל קבוע למשרד המשפטים, הוא כבר בחר את המועמד שלו שכבר קיבל את כל האישורים הנדרשים מנציבות שירות המדינה. אבל מי שמטרפד את המינוי מאז הוא נתניהו. איך הוא עושה את זה? הוא מסרב להעלות את מינויו של המנכ״ל של ניסנקורן על סדר יומה של הממשלה. בלי שהממשלה תאשר את המינוי הוא לא יכול לצאת לפועל. 

קטיעת שרשרת מינויי הקבע

לאחרונה פנה ניסנקורן להרשקוביץ וביקש ממנו להקים את ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה. הרשקוביץ סרב בטענה כי לא ניתן להקים את הוועדה בגלל שממלאת מקום אינה יכולה להיות חלק מוועדת האיתור. הרשקוביץ טוען שבוועדת האיתור חייבת לשבת מנכ״ל קבוע. היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה וגם היועץ המשפטי לממשלה קבעו בינתיים מצידם שהרשקוביץ לא יכול למנוע את הקמת הוועדה. 

עוד בשקוף:

פרקליט המדינה ממונה לתקופה של שש שנים. ועדת האיתור לתפקיד לפי החלטת הממשלה מונה שישה חברים: היועץ המשפטי לממשלה – יו"ר; נציב שירות המדינה; מנכ"ל משרד המשפטים; עו"ד מקרב הציבור בעל מומחיות בתחום דיני העונשין והמשפט הציבורי, שימנה היועץ המשפטי לממשלה, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה ועם המנהל הכללי של משרד המשפטים; שופט בדימוס שימנה נשיא בית המשפט העליון; איש אקדמיה הבקיא בתחומי דיני העונשין והמשפט הציבורי שייבחר בידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים במוסדות להשכלה גבוהה.

נציב שירות, הרשקוביץ', טען כי כי יש קושי להקים את הוועדה. על פי הפרשנות שלו, אם אין מנכ״ל קבוע – לא ניתן להקים את הוועדה.

שר המשפטים אבי ניסנקורן. נבלם מכל הכיוונים.

במכתב ששלח ניסנקורן להרשקוביץ בתגובה הוא הסביר כי: "כבר ב-21 באוגוסט נעשתה פנייה למזכירות הממשלה בבקשה להעלות על סדר יומה של הממשלה את מינוי של עו"ד שמעון בראון לתפקיד המנהל הכללי של משרד המשפטי". עוד הוסיף ש"מאז נעשו שלוש פניות נוספות" ו"כולם נדחו מסיבה בלתי ברורה". בתגובה לפנייתו האחרונה, כך כתב ניסנקורן, "הסבירה מזכירות הממשלה כי יש לפנות בנושא זה לראש לשכתו של ראש הממשלה, מר אשר חיון". גם כעת, לאחר פרסום טענותיו של ניסנקורן, מינוי המנכ"ל לא נמצא על סדר היום של ישיבת הממשלה מחר.

נחדד: שר המשפטים מנסה למנות מנכ"ל קבוע — רה"מ מונע את המינוי — שר המשפטים מבקש להקים ועדת איתור למינוי פרקליט המדינה —נציב שירות המדינה מונע ממנו מאחר ולא מינה עדיין מנכ"ל למשרד המשפטים — אין פרקליט המדינה.

מעכב המינויים, ראש הממשלה בנימין נתניהו.

"מזה זמן רב נוקט ראש הממשלה במדיניות מכוונת – למנוע מינויים קבועים ובמקום זה ליצור שירות ציבורי מלא בממלאי מקום מוחלשים. ממלאי המקום התלויים בממנה לצורך מינויים או הארכת כהונתם, לא יכולים לקדם תכניות ארוכות טווח. הם חוששים לומר את דעתם", אמר לנו עו"ד עומר מקייס, מנכ"ל התנועה לטוהר המידות כששאלנו האם לדעתו נתניהו מתערב בצורה עקיפה במינוי פרקליט המדינה. 

"נושא פרקליט המדינה מן הסתם מעסיק אותו, ונראה שהוא שמח לעכב כל מינוי, בכל דרך אפשרית. אנחנו לא יודעים על קשר בין עמדת נציב שירות המדינה לבין עמדת ראש הממשלה, אבל אפשר להעריך שהיא עולה בקנה אחד עם האינטרס האישי שלו. צריך גם לזכור שגם אם תתכנס הוועדה ותבחר מועמד, הממשלה עדיין יכולה לעכב את המינוי, כפי שקורה עם מינוי מנכ"ל קבוע למשרד המשפטים", הוסיף.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

תזכורת: אין עדיין פרקליט מדינה

מאז ה-16 בדצמבר, אין בישראל פרקליט מדינה. בנתיים, השר דרעי, סגן השר ליצמן וח"כ ביטן ממתינים להחלטה בעניינם בפרקליטות. מהפרקליטות נמסר: "אין בכך כדי לעכב את התיקים"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

כזכור, שר המשפטים אמיר אוחנה, שמונה בממשלת מעבר (שמכהנת מאז דצמבר 2018) על ידי נתניהו (המואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים), ביקש למנות פרקליט מדינה לאחר שהקודם – שי ניצן – סיים את תפקידו. היועמ"ש אביחי מנדלבליט טען שאין זה נכון שהשר ימנה ממלא מקום במציאות זו. מנדלבליט הציע לאוחנה מספר מועמדים לתפקיד, אך האחרון בחר למנות דווקא את זו שלא הופיעה ברשימה, אורלי בן ארי – חרף התנגדותו של מנדלבליט. 

ביום החלפת פרקליט המדינה, הקפיא בג"ץ את המינוי של אורלי בן ארי, הפרקליטה המיועדת, שהחליטה לבסוף להסיר את מועמדותה. התוצאה – אין כיום אף אחד בתפקיד.

פוליטיקאים בכירים ממתינים להכרעה 

בתוך כך: ח"כ דוד ביטן (אשר חשוד בשוחד, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה והפרת אמונים), סגן השר יעקב ליצמן (החשוד בעבירות מרמה, הפרת אמונים והדחת עד בפרשיה אחת, וכן בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים בפרשיה אחרת) והשר אריה דרעי (החשוד בעבירות מרמה, הפרת אמונים, שבועת שקר ועבירות כלכליות) ממתינים בינתיים להחלטה בעניינם הנמצאת בפרקליטות. פנינו לפרקליטות בשאלה האם העיכוב במינוי פרקליט חדש עשוי להשפיע על קבלת ההחלטות בעניינם, משם נמסר לנו כי "אין בכך כדי לעכב את התיקים".

"התנהלות שתכליתה ליצור כאוס ופגיעה באמון הציבור"

שיחות רקע שערכנו עם מומחים לנושא מלמדות כי סמכויותיו של פרקליט המדינה ניתנות להאצלה בקלות יחסית, ושחשיבותו של פרקליט המדינה למדינה דומה לחשיבותו של מנכ"ל לחברה: ניתן להסתדר בלעדיו לפרק זמן קצר, אך בטווח הארוך יותר הדבר עשוי להוביל לכאוס. 

עו"ד אביה אלף, חוקרת שחיתות ולשעבר ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, שליוותה שורת תיקים של נבחרי ציבור, אמרה לנו: "אי מינוי פרקליט מדינה לא אמור לפגוע בתהליך קבלת ההחלטות בעיניינים של נבחרי ציבור. יש אצילת סמכויות, צוותי  עבודה מסודרים וכמובן יש את היועץ המשפטי שעומד בראש מערכת התביעה. 

עם זאת, מציאות זו, שבה אין פרקליט מדינה היא בעייתית והתנהלות שר המשפטים עד כה תכליתה ליצור כאוס ופגיעה באמון הציבור במערכת".

מהשר אוחנה לא נמסרה תגובה לדברים.