פוסטים

מאז פברואר אין יו"ר אופוזיציה רשמי בישראל – והפיקוח על ראש הממשלה לא מתקיים

הפיזור החפוז והחריג של הכנסת ה-21, בשילוב תיקון שנערך לא מכבר בחוק הכנסת, יצרו מצב מדאיג: מאז חודש פברואר אין יו"ר אופוזיציה רשמי בישראל, ולכן גם לא התקיימו תדרוכים לאופוזיציה בענייני ביטחון המדינה. בכך בוטל למעשה הפיקוח על עבודת רה"מ הממשלה בנושאי הביטחון הרגישים ביותר. המצב צפוי להמשיך עד דצמבר

| עידן בנימין |

עד שנת 2000, תפקיד יושב ראש האופוזיציה היה הלכה למעשה מינוי של כבוד, אותו קיבל ראש המפלגה הגדולה מבין הסיעות שלא חברות בממשלה. כחלק מהנוהג שהתפתח עם השנים, היה מקבל יו"ר האופוזיציה תדרוכים קבועים בענייני ביטחון ישירות מראש שהממשלה. תכלית המפגש: להביא זווית של האופוזיציה לנושאים מהותיים – לייעץ לרה"מ, ולפקח על עבודתו. 

בשנת 2000 תוקן חוק הכנסת ועיגן רשמית את תפקיד יו"ר האופוזיציה ואת אופן בחירתו. לפי החוק המעודכן, יו"ר האופוזיציה יהיה ראש הסיעה הגדולה בכנסת שאינה חברה בממשלה – והוא (או היא) ימונה על-ידי יו"ר הכנסת, בתוך 14 יום מהקמת הממשלה ובהסכמת חבריו לספסל. 

וכך בדיוק יצר החוק החדש את המצב החריג בו אנו נמצאים כיום: בכנסת ה-21 לא הוקמה ממשלה וכך מאז הבחירות האחרונות ועד שממשלה תוקם אחרי הבחירות הבאות – לא מכהן יו"ר אופוזיציה בישראל. בעוד שממשלת המעבר ממשיכה להתקיים ולעבוד, רה"מ מפטר וממנה שרים והרציפות השלטונית נשמרת – אין רציפות לפיקוח של האופוזיציה.

יו"ר האופוזיציה: טקסים, זכות דיבור מיוחדת ותדרוך חודשי מרה"מ

בתיקון החוק, מלבד מקום מיוחד בטקסים ממלכתיים וזכות דיבור בכנסת לאחר רה"מ, עוגנה גם חובתו של רה"מ לתדרך את יו"ר האופוזיציה ב"ענייני המדינה" – שהם בפועל סוגיות ביטחוניות רגישות. לדוגמא, במקרה תקיפת הכור הגרעיני בסוריה ב-2007, תודרך יו"ר האופוזיציה דאז, בנימין נתניהו (!), באופן שוטף בידי רה"מ אהוד אולמרט, שלא חשש להתייעץ עניינית עם יריבו הפוליטי.

מאז פברואר אין תדרוכים

החוק החדש החליף את הנוהג הוותיק – אך יצר מצב ללא רציפות בתפקיד יו"ר האופוזיציה – ומכאן שגם התדרוכים אינם נמשכים – וזה בשעה שרוחות מלחמה נושבות בין איראן לארה"ב והסורים מדווחים על תקיפות ישראליות.

פנינו ליו"ר האופוזיציה היוצאת, שלי יחימוביץ' (העבודה), ולמי שהיה מיועד להיות יו"ר האופוזיציה בכנסת ה-21, בני גנץ (כחול לבן) -והם אישרו כי אף אחד מהם לא מקבל כיום תדרוך מרה"מ. 

מתי התקיים התדרוך האחרון ליו"ר אופוזיציה? מצאנו את הפרסום הזה בערוץ הכנסת מה-18 בפברואר. נראה שמאז לא התקיימה פגישה – וכנראה שהמצב לא צפוי להשתנות. פנינו ללשכת רה"מ לברר האם נתניהו תדרך לאחרונה מישהו ממפלגות האופוזיציה אך משם טרם התקבלה תגובה. 

לעיתים נראה שתרבות פוליטית חשובה ליציבות הדמוקרטיה יותר מאשר חקיקה. תדרוכים קבועים של רה"מ לאופוזיציה חשובים לפיקוח שוטף על עבודת רה"מ: בלם אחרון או תמיכה בפני החלטה באירועים רגישים שעשויים להביא למלחמה – כדוגמת תקיפת כור גרעיני. פנינו לבני גנץ והצענו לו לבקש מלשכת רה"מ פגישה חודשית. מלשכתו נמסר שהנושא יבחן.

 

*

רוצים לשתף אותנו במידע נוסף או להביע את דעתכם? פנו לכתב: [email protected] 

מדד השאילתות של הכנסת ה-20

השאילתות, מהכלים היעילים לפיקוח על הממשלה, לא זוכות לסיקור תקשורתי נרחב. לאחר מאמץ ממושך הצלחנו להשיג את המידע מהכנסת – ועתה אנו מציגים בפניכם את "מדד השאילתות": מי המפלגה שעוסקת הכי הרבה בפיקוח על הממשלה? מי זנחה את תפקידה כמעט לחלוטין? ומי הם חברי הכנסת שלא הגישו אפילו שאילתא אחת בארבע שנים?

| נתון בראש, אסף נתיב |

עבודתם של חברי הכנסת מורכבת, קשה ובנויה מחלקים רבים: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור ועוד. אנחנו מאמינים בחשיבות כלל המדדים – ולכן מביאים לכם בשקוף ניתוחים מכל הזוויות.

בכתבה זו נסקור את פעילות חברי הכנסת והסיעות דרך השאילתות – אחד הכלים החזקים ביותר שעומדים לרשות חברי הכנסת בפיקוח על הממשלה – ולצערנו, בגלל שהנושא לא סקסי, גם אחד הנושאים הפחות מסוקרים בעבודת הח"כים. בזכות "מדד השאילתות", נוכל ללמוד מי מחברי הכנסת משקיע את זמנו למען הציבור בפיקוח על הממשלה  – ומי מזניח את התפקיד החשוב הזה.

אז מהי שאילתא? פנייה של חבר כנסת לשר עם שאלה בתחום משרדו. הטוויסט? השר מחויב לענות! הלוואי וכולנו היינו יכולים לשאול את השרים שאלות ישירות ואשכרה לקבל תשובה – אבל הזכות הנהדרת הזאת ניתנה רק לח"כים.

שלושה סוגים של שאילתות: רגילה, דחופה וישירה
  • רגילה: מוגשת בכתב והתשובה לה נמסרת בעל-פה, תוך 21 יום לכל היותר – במליאת הכנסת ע"י השר, סגנו או נציג ממשלה אחר. אם הח"כ השואל נעדר מהמליאה – השר לא מחויב לענות והח"כ הנעדר לא יוכל להגיש שאילתא נוספת באותו נושא באותו מושב. כל ח"כ רשאי להגיש עד 30 שאילתות רגילות במושב. מה קורה אם השר לא עונה לשאילתא רגילה שמופנית אליו? הח"כ השואל יכול לבקש מיו"ר הכנסת להמיר את הפנייה למעמד שאילתא דחופה – מה שמוביל אותנו לסוג הבא.
  • דחופה: מוגשת בעל-פה והשר צריך להשיב עליה בתוך יומיים בלבד! ישיבות הכנסת ביום רביעי נפתחות בתשובות לשאילתות דחופות. כל ח"כ רשאי להגיש עד 4 שאילתות דחופות במושב.
  • ישירה: מוגשת באופן אלקטרוני וגם המענה נמסר אלקטרונית, עד 21 יום מרגע ההגשה. כל ח"כ רשאי להגיש עד 80 שאילתות ישירות במושב.
  • לפרטים טכניים נוספים על השאילתות השונות, ניתן לבקר באתר הכנסת.

המפלגה המצטיינת

המפלגה המצטיינת (בניכוי שרים וסגני שרים) היא ש"ס – עם 165 שאילתות בממוצע לח"כ. זהו נתון מרשים במיוחד שכן ש"ס חברה בקואליציה – כלומר, היא עושה את עבודת הפיקוח גם "מבפנים". המפלגה הבאה בתור היא הרשימה המשותפת, עם ממוצע של 130 שאילתות לח"כ. פה ישנה הפתעה מסוימת, שכן חברי הרשימה המשותפת לא הצטיינו (בלשון המעטה) במדדים קודמים שנבדקו. בתחתית הטבלה נמצאות הליכוד וישראל ביתנו, עם כ-16 שאילתות בממוצע לח"כ.

ציון נכשל

ישנם חמישה חברי כנסת בלבד שכיהנו לאורך הכנסת ה-20 במלואה ולא הגישו אף לא שאילתא אחת: שני חברי אופוזיציה: ציפי לבני (המחנה הציוני) ויאיר לפיד (יש עתיד), ושלושה חברי קואליציה מהליכוד – אבי דיכטר, דוד אמסלם ובני בגין – מה שלא מנקה אותם מאחריות להגשת שאילתות (ראו הח"כים של ש"ס לעיל, לדוגמא).

כל הניתוחים

מתודולוגיה

ריכזנו את כלל הנתונים על מספר השאילתות וסוגן שהגישו כל חברי הכנסת. חשוב להדגיש: שרים וסגני שרים לא נכללו במדד, שכן הם-הם הממשלה אליה מגישים את השאילתות.

דגשים נוספים:

  • לגבי חברי כנסת שכיהנו חלק בתקופת הכהונה של הכנסת ה-20 (בדרך כלל בשל החוק הנורווגי), בדקנו את מספר השאילתות שהגישו בזמן היותם חברי כנסת בלבד – תוך השוואה לממוצע החודשי לח"כ.
  • אורלי לוי אבקסיס נכנסה לכנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו, אך פרשה מהמפלגה באוגוסט 2016 – אך המשיכה לכהן כח"כ. במדד הזה החשבנו אותה כסיעת יחיד לאורך כל הכנסת ה-20, והנתונים לגביה לא נכנסו תחת מפלגת ישראל ביתנו.
  • תאריכי השאילתות: בין ה-31/03/2015 ועד ה-26/12/2019 (מלוא כהונת הכנסת ה-20).
  • מוזמנים ומוזמנות לעיין בקובץ הנתונים הגולמיים.
  • גיליתם נקודה מעניינת שפספסו או טעות? ספרו לנו!

איפה המידע הזה היה עד היום?

אתר הכנסת מנגיש לציבור רק שניים מתוך שלושה סוגי שאילתות (ראו קופסה פה למטה) – ולכן היה זה בלתי אפשרי לבצע את הבדיקה הזו, עד היום.  בשביל לקבל את הנתונים נפגשנו עם נציגים מהנהלת הכנסת והגשנו שורה של בקשות חופש מידע – ובזכות כך הצלחנו להשלים את המידע החסר אודות השאילתות הישירות שהגיש כל ח"כ – ולבנות מדד שאילתות אמין.

השאילתות משמשות לדברים רבים – החל מקבלת מידע לצורך חקיקה, דרך בירור מקרים פרטניים ועד שאלות לצורך בקרת הנעשה במשרדי הממשלה השונים. לדוגמה, ניתן להגיש שאילתא מדוע קצבת הזקנה של פלוני לא הגיעה או לחילופין לשאול מהי פירוט תוכנית העבודה למיגון גדרות ההפרדה בכבישים לצמצום הפגיעה ברוכבי אופנוע.

בכנסת ה-20 הוגשו 6,643 הצעות חוק. שאילתות, לעומת זאת, הוגשו רק 6,021. זה מצב מטורף, שמעיד על כך שהכנסת לא משתמשת בכלי השאילתות מספיק. ישנם חוקים רבים שהועלו מבלי שהח"כ המגיש אפילו בירר אם מתקיימים כבר הליכי חקיקה מקבילים במשרד הממשלה הרלוונטי – שהיו כמובן מייתרים את ההצעה המקורית וחוסכים לכולם הרבה זמן.

*

"נתון בראש" הוא מיזם עצמאי המבקש לקדם עיתונות נתונים (דאטה ג'ורנליזם) בישראל.